https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92?feed=atom 2026-05-02T21:41:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=20744&oldid=prev 2024-11-20T21:54:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:54, 21 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19819&oldid=prev 2022-04-29T14:09:17Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">=להלכה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:09, 29 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א ה&quot;א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ&quot;ג ה&quot;ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם&quot;א ה&quot;א ד&quot;ה שואלין)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א ה&quot;א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ&quot;ג ה&quot;ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם&quot;א ה&quot;א ד&quot;ה שואלין)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===להלכה===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===להלכה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק&quot;א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב&quot;א והר&quot;ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק&quot;א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב&quot;א והר&quot;ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==האם החיוב מדאורייתא או מרבנן==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''בבלי''' {{גמרא|פסחים|ו|ב|פסחים ו ב}} מצינו שהחיוב לדרוש בהלכות החג הוא מתקנת משה רבנו, והנה בקרב הראשונים נחלקו האם דין זה מדאורייתא או מרבנן:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*ה'''רמב"ן''' {{מ|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9_%D7%91 השגות לספר המצות, סוף שורש שני]}} סובר שכל תקנותיו של משה רבנו הן מדרבנן, וכן תקנה זו שמשה רבנו תיקן לישראל. וכן דעת ה'''לבוש''' (סי' תכ"ט ס"א) שאינה מדאורייתא אלא מרבנן, ונתנו חכמים סמך מהפסוק. וכן פסק ב'''שולחן ערוך הרב''' (שם).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*ה'''פרי מגדים''' (א"א שם סק"א) הביא בשם ה'''מראש"א''' {{מ|סוכה ט. על פרש"י ד"ה ג"ש}} שדין שואלין ודורשין הוא מצוה וחוב גמור, אף בזמננו שאין קרבנות - תקנה לא זזה ממקומה, על פי ה'''תוספות''' {{מ|ע"ז, ה:, תוד"ה "והתנן"}}. וכן כתב ה'''בגדי ישע''' {{מ|שם}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19729&oldid=prev 2022-04-27T18:58:14Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">יסוד הדין והגדרתו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:58, 27 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד הדין והגדרתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד הדין והגדרתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מדבר''' </del>(ט, ב-ו) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתואר </del>&quot;ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו... ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא&quot;  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תקנת הדין הוא מן התורה, כפי שמתואר בפסוקים </ins>(ט, ב-ו) &quot;ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו... ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמכאן </del>לומדים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על </del>דין 'שואלין ודורשין'. לדעת תנא קמא יש לקיים הדין שלשים יום קודם, שכן משה רבנו עמד ולימד את בני ישראל בפסח ראשון על פסח שני, שלשים יום קודם החג, ואילו רשב&quot;ג סובר שיש לקיים שתי שבתות קודם: &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמפסוקים אלו </ins>לומדים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את </ins>דין 'שואלין ודורשין'. לדעת תנא קמא יש לקיים הדין שלשים יום קודם, שכן משה רבנו עמד ולימד את בני ישראל בפסח ראשון על פסח שני, שלשים יום קודם החג, ואילו רשב&quot;ג סובר שיש לקיים שתי שבתות קודם: &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;</div></td></tr> </table>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19709&oldid=prev 2022-04-27T16:57:12Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הראשונים הסוברים שיש להקדים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:57, 27 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>**ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>**ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם)  מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל.  הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם)  מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל.  הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן פירש ה'''פרי חדש''' (סי' תכ"ט ס"א) שאין כוונת הגמרא במגילה שדורשים בפסח עצמו דווקא, אלא ללמדנו שדורשים בהלכות פפסח ב'זמן פסח', אך לא נתבאר מהו הזמן המדויק של קיום הדין. ולומד זאת מה'''גמרא''' (פסחים ו.) ששלשים יום קודם הפסח נחשב זמן פסח.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ"א ה"א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ"ג ה"ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם"א ה"א ד"ה שואלין)</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">====להלכה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ"ט ס"א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק"א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב"א והר"ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19708&oldid=prev 2022-04-27T16:27:18Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">יסוד הדין והגדרתו: </span> ניסוח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:27, 27 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;שואלין ודורשין בהלכות החג&quot; הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד הדין והגדרתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד הדין והגדרתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתא </del>ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מדבר''' (ט, ב-ו) מתואר &quot;ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו... ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא&quot; </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (פסחים ו.) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר שמכאן לומדים על דין 'שואלין ודורשין'. לדעת תנא קמא יש לקיים הדין שלשים יום קודם, שכן משה רבנו עמד ולימד את בני ישראל בפסח ראשון על פסח שני, שלשים יום קודם החג, ואילו רשב&quot;ג סובר שיש לקיים שתי שבתות קודם: </ins>&quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת הראשונים בדין שאילה ודרישה שלשים יום קודם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת הראשונים בדין שאילה ודרישה שלשים יום קודם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים הסוברים שאין להקדים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים הסוברים שאין להקדים===</div></td></tr> </table>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19587&oldid=prev 2022-04-25T10:06:31Z

<p>עיצוב</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:06, 25 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת הראשונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בביאור הדין</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת הראשונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדין שאילה ודרישה שלשים יום קודם==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הראשונים הסוברים שאין להקדים=</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא')  ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא')  ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הראשונים הסוברים שיש להקדים===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתם יש ראשונים החולקים עליהם, וסוברים שדין זה חל שלשים יום קודם ולא רק להקדים לשואל כעניין:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19577&oldid=prev 2022-04-24T20:27:23Z

<p>הגהה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:27, 24 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו&quot;ע אורח חיים תכ&quot;ט ס&quot;א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגדר דין </del>&quot;שואלין ודורשין בהלכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפסח קודם הפסח</del>&quot;, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האם החיוב מתחיל שלושים יום קודם הפסח או בו ביום; האם </del>מדאורייתא או מרבנן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; חיוב הדין בפסח עצמו</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;שואלין ודורשין בהלכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החג</ins>&quot; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא תקנה שייסד משה רבנו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא </ins>מדאורייתא או מרבנן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד הדין והגדרתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד הדין והגדרתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==מחלוקת הראשונים בביאור הדין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקת הראשונים בביאור הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא')  ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא')  ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משמע </del>מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.)  'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לומדים </ins>מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) &quot;וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל&quot;, שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.)  'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ&quot;ט:) &quot;שואלין בהלכות הפסח כו'&quot;, בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא &quot;משה תיקן להם לישראל כו'&quot;, שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי&quot;ף''' (פסחים ו.) &quot;שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'.&quot;</div></td></tr> </table>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19576&oldid=prev 2022-04-24T20:24:12Z

<p>הרחבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:24, 24 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגדר דין &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח&quot;, האם החיוב מתחיל שלושים יום קודם הפסח או בו ביום; האם מדאורייתא או מרבנן; חיוב הדין בפסח עצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגדר דין &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח&quot;, האם החיוב מתחיל שלושים יום קודם הפסח או בו ביום; האם מדאורייתא או מרבנן; חיוב הדין בפסח עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד הדין והגדרתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד הדין והגדרתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג&quot;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) &quot;שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'</ins>&quot;. וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל&quot;ב.): &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), &quot;ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו&quot;ט האחרון של חג, עיו&quot;ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר&quot;ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה&quot;כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב&quot;ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…&quot;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת התלמוד בבלי, ב'''תלמוד ירושלמי''' (פסחים פ&quot;א, ה&quot;א) מובא נוסח שונה: &quot;שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רשב&quot;ג אומר שתי שבתות.&quot;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב&quot;ם''' (הלכות תפילה, י&quot;ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: &quot;ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד</ins>&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחלוקת הראשונים בביאור הדין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחלוקת הראשונים בביאור הדין===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא')  ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב&quot;א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד&quot;ה 'הא')  ו'''הר&quot;ן''' (על הרי&quot;ף שם ד&quot;ה 'העושה'; מגילה ד. ד&quot;ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): &quot;'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה&quot;. ה'''ט&quot;ז''' (אורח חיים, סי' תכ&quot;ט, סעיף ק&quot;א) מציין שיש בכך נפק&quot;מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ&quot;ז.).}}. ה'''רשב&quot;א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ&quot;ט, ד&quot;ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב&quot;א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) &quot;משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'&quot;, ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד.  </div></td></tr> </table>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19572&oldid=prev 2022-04-24T19:47:30Z

<p>עורך תורני העביר את הדף <a href="/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97" class="mw-redirect" title="שואלין ודורשין בהלכות הפסח">שואלין ודורשין בהלכות הפסח</a> לשם <a href="/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92" title="שואלין ודורשין בהלכות החג">שואלין ודורשין בהלכות החג</a>: שם יותר מתאים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:47, 24 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

עורך תורני https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%92&diff=19558&oldid=prev 2022-04-24T13:41:17Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מחלוקת הראשונים בביאור הדין: </span> הרחבה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:41, 24 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>**ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף  שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>**ה'''פרי חדש''' (סי' תכ&quot;ט ס&quot;א) הקשה על תירוץ הבית יוסף  שהרי אין כוונת ה'''גמרא''' (פסחים ו.) שלשים יום קודם פסח דווקא, אלא אף עצרת וסוכות, כפי שפירש '''רש&quot;י''' (סוכה ט. ד&quot;ה 'בית שמאי') שכתב בענין סוכה ישנה: &quot;כיון דשואלין בהלכות החד קודם לחג שלשים יום כו&quot;, ולומד מכך שאף בעצרת ובחג יש חיוב לדרוש שלשים יום לפניהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>**ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>**ה'''ב&quot;ח''' (סי' תכט ס&quot;א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש&quot;א''' (סוכה, ט., בפירש&quot;י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ&quot;ט סק&quot;א) הביא את שתי הדעות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*ה'''ב&quot;ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש&quot;ל''' (בב&quot;ח שם)  מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע&quot;ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל.  הב&quot;ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר&quot;ה, טז:) &quot;חייב אדם לטהר עצמו ברגל&quot;, ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד&quot;ה 'והתנן') &quot;ואע&quot;פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ&quot;מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ&quot;ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני&quot;.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

עורך תורני