https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94?feed=atom 2026-06-21T19:18:43Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=20592&oldid=prev 2024-01-29T21:41:08Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תירוץ הריטב&quot;א</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:41, 30 בינואר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כלומר רש&quot;י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש&quot;י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כלומר רש&quot;י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש&quot;י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>=== תירוץ הריטב&quot;א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תירוץ הריטב&quot;א ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' (ד&quot;ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' (ד&quot;ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=20591&oldid=prev 2024-01-29T20:54:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:54, 29 בינואר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' כתב טעם אחר להיתר המשנה. שכיון שאפילו היה מתכוון לעשות לה פתח, אין זה אלא כלאחר יד מפני שאין דרך בני אדם להוציא על ידי שבירה, לכן כאשר גם אינו מתכוון מותר לכתחילה, כדי שיעשה בעין יפה לאורחים ולצורך שבת. וכתב שלפי זה אינו קשה מהגמרא בביצה, שהשוותה לשבירת עצים להריח, מפני שגם שם הוא אינו מתכוון לעשות כלי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' כתב טעם אחר להיתר המשנה. שכיון שאפילו היה מתכוון לעשות לה פתח, אין זה אלא כלאחר יד מפני שאין דרך בני אדם להוציא על ידי שבירה, לכן כאשר גם אינו מתכוון מותר לכתחילה, כדי שיעשה בעין יפה לאורחים ולצורך שבת. וכתב שלפי זה אינו קשה מהגמרא בביצה, שהשוותה לשבירת עצים להריח, מפני שגם שם הוא אינו מתכוון לעשות כלי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>== הקושיה מעירובין ותירוצה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הקושיה מעירובין ותירוצה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|עירוב שנתנו במגדל ואבד המפתח}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|עירוב שנתנו במגדל ואבד המפתח}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (עירובין ג ג) שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל (תיבה גדולה) ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב, ולדעת ר' אליעזר אינו עירוב אם אינו יודע היכן המפתח. ומסקנת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=35&amp;format=pdf (עירובין לה א)] שאיירי במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, ולכן הוי עירוב, ולר' אליעזר אין עירובו עירוב, לפי שסובר כר' נחמיה ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (עירובין ג ג) שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל (תיבה גדולה) ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב, ולדעת ר' אליעזר אינו עירוב אם אינו יודע היכן המפתח. ומסקנת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=35&amp;format=pdf (עירובין לה א)] שאיירי במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, ולכן הוי עירוב, ולר' אליעזר אין עירובו עירוב, לפי שסובר כר' נחמיה ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש להעיר מה'''ירושלמי''' (עירובין ג ג) שלשיטתו ליכא לקושיה זו, מפני שכתב שמגדל האמור בגמרא בעירובין היינו מאבן, אבל מגדל של עץ שרי, שנעשה כשובר חבית ליטול הימנה גרוגרות. ה'''תוספות''' (עירובין לד ב ד&quot;ה ואמאי) הזכירו דברי הירושלמי, אך למעשה נקטו שהבבלי הוא דלא כהירושלמי בזה. אמנם ה'''אור זרוע''' (שבת עח יב) הביא מהירושלמי ראיה שלא כתירוץ התוס' להלן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש להעיר מה'''ירושלמי''' (עירובין ג ג) שלשיטתו ליכא לקושיה זו, מפני שכתב שמגדל האמור בגמרא בעירובין היינו מאבן, אבל מגדל של עץ שרי, שנעשה כשובר חבית ליטול הימנה גרוגרות. ה'''תוספות''' (עירובין לד ב ד&quot;ה ואמאי) הזכירו דברי הירושלמי, אך למעשה נקטו שהבבלי הוא דלא כהירושלמי בזה. אמנם ה'''אור זרוע''' (שבת עח יב) הביא מהירושלמי ראיה שלא כתירוץ התוס' להלן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>=== תירוץ התוספות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תירוץ התוספות ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ולכן אין בו בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ&quot;מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי אף שחכמים לא '''חייבו''' בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. לכן חייבים לומר שמדובר במוסתקי. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא&quot;ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ולכן אין בו בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ&quot;מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי אף שחכמים לא '''חייבו''' בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. לכן חייבים לומר שמדובר במוסתקי. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא&quot;ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==== ביאור תירוץ התוספות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== ביאור תירוץ התוספות ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי התוס' בשבת (קמו.) לא מפורש שהאיסור לשבור חבית שלמה הוא משום סתירה בכלים, אלא שמא יבוא לעשות כלי. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ד א כט ג) בשמם. אמנם בתוס' בעירובין (לד:) מפורש שהאיסור הוא משום סתירה בכלים. וצ&quot;ב אם יש הבדל בין הטעמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי התוס' בשבת (קמו.) לא מפורש שהאיסור לשבור חבית שלמה הוא משום סתירה בכלים, אלא שמא יבוא לעשות כלי. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ד א כט ג) בשמם. אמנם בתוס' בעירובין (לד:) מפורש שהאיסור הוא משום סתירה בכלים. וצ&quot;ב אם יש הבדל בין הטעמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''אבני נזר''' (ריג ג) הבין שהם שני טעמים שונים, וכתב שנפקא מינה בפותחת של עץ ושל מתכת שלא שייך לגזור שמא יעשה כלי, דאפילו הכי אסור משום סתירה בכלים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''אבני נזר''' (ריג ג) הבין שהם שני טעמים שונים, וכתב שנפקא מינה בפותחת של עץ ושל מתכת שלא שייך לגזור שמא יעשה כלי, דאפילו הכי אסור משום סתירה בכלים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד&quot;ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד&quot;ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>=== תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (ש&quot;ה שובר) הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם דאיירי במוסתקי, קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), והרי ודאי שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (ש&quot;ה שובר) הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם דאיירי במוסתקי, קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), והרי ודאי שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''ריטב&quot;א''' (קמו א ד&quot;ה מתני) גם הוא לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''ריטב&quot;א''' (קמו א ד&quot;ה מתני) גם הוא לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (שיד ד&quot;ה והר&quot;ן) כתב שהסיבה שתוס' לא קיבלו את תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן, שהזכירוהו גם הם בעצמם, הוא מפני הגמרא לגבי [[מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא]], שם מוכח שיש [[בנין וסתירה בכלים]] אף בכלי קטן. והוסיף ה'''בית יוסף''' שהר&quot;ן והרשב&quot;א יתרצו שזהו דווקא בעושה כלי מתחילתו או בכלי שנתפרק וצריך אומן בחזרתו, דאז חשיב כעושה כלי ממש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (שיד ד&quot;ה והר&quot;ן) כתב שהסיבה שתוס' לא קיבלו את תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן, שהזכירוהו גם הם בעצמם, הוא מפני הגמרא לגבי [[מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא]], שם מוכח שיש [[בנין וסתירה בכלים]] אף בכלי קטן. והוסיף ה'''בית יוסף''' שהר&quot;ן והרשב&quot;א יתרצו שזהו דווקא בעושה כלי מתחילתו או בכלי שנתפרק וצריך אומן בחזרתו, דאז חשיב כעושה כלי ממש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==== גדר גדול וקטן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== גדר גדול וקטן ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברשב&quot;א ובר&quot;ן לא הזכירו מהו נחשב כלי גדול ומה כלי קטן, אבל ממה שציינו לרש&quot;י בעירובין (לה א ד&quot;ה ומתני') משמע שגדול הוא שמחזיק מ' סאה, שכן כתב רש&quot;י שם. וכן כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), דאז הוי אוהל ובפחות מכן הוי כלי. ב'''בית יוסף''' (שיד ד&quot;ה וכתוב בתרומת הדשן) כתב שייתכן שגם הר&quot;ן מסכים להגדרה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברשב&quot;א ובר&quot;ן לא הזכירו מהו נחשב כלי גדול ומה כלי קטן, אבל ממה שציינו לרש&quot;י בעירובין (לה א ד&quot;ה ומתני') משמע שגדול הוא שמחזיק מ' סאה, שכן כתב רש&quot;י שם. וכן כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), דאז הוי אוהל ובפחות מכן הוי כלי. ב'''בית יוסף''' (שיד ד&quot;ה וכתוב בתרומת הדשן) כתב שייתכן שגם הר&quot;ן מסכים להגדרה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''רשב&quot;א''' בעירובין (לד ב ד&quot;ה גמרא) כתב שכלי קטן הוא כחבית שאדם רגיל לייחד לו לפירות, וכלי גדול אפילו הוא מחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, עדיין נחשב הוא כלי קטן לענין זה. והביא לזה ראיה מהגמרא שבאחד ההסברים הביאה שהמחלוקת בין ר' אליעזר לרבנן היא האם המגדל הוא אוהל או לא, ושם ודאי איירי במחזקת מ' סאה, ואפילו הכי איכא מ&quot;ד שאין סתירה בכלים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''רשב&quot;א''' בעירובין (לד ב ד&quot;ה גמרא) כתב שכלי קטן הוא כחבית שאדם רגיל לייחד לו לפירות, וכלי גדול אפילו הוא מחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, עדיין נחשב הוא כלי קטן לענין זה. והביא לזה ראיה מהגמרא שבאחד ההסברים הביאה שהמחלוקת בין ר' אליעזר לרבנן היא האם המגדל הוא אוהל או לא, ושם ודאי איירי במחזקת מ' סאה, ואפילו הכי איכא מ&quot;ד שאין סתירה בכלים.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=15951&oldid=prev 2020-11-07T17:56:56Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&amp;diff=15951&amp;oldid=11961">הצגת שינויים</a>

Neriah https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=11961&oldid=prev 2018-05-14T10:12:24Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:12, 14 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (ש&quot;ה שובר) הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאייאי </del>במוסתקי, קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), והרי ודאי שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (ש&quot;ה שובר) הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאיירי </ins>במוסתקי, קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), והרי ודאי שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''ריטב&quot;א''' (קמו א ד&quot;ה מתני) גם הוא לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''ריטב&quot;א''' (קמו א ד&quot;ה מתני) גם הוא לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב) כתב לדחות דברי התוספות, שהגמרא העמידה במותסקי אליבא דר' אליעזר דווקא, לפי שהוא סובר שדבר שאינו מתכוון אסור, ולכן יש לגזור בקוטם על מנת להריח אטו על מנת לחצוץ בו שיניו. שאם נאמר שגם לרבנן יש לגזור, אם כן יש לנו לגזור כל דבר שאינו מתכוון אטו מתכוון. אלא ודאי רק אליבא דר' אליעזר העמידה הגמרא כן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב) כתב לדחות דברי התוספות, שהגמרא העמידה במותסקי אליבא דר' אליעזר דווקא, לפי שהוא סובר שדבר שאינו מתכוון אסור, ולכן יש לגזור בקוטם על מנת להריח אטו על מנת לחצוץ בו שיניו. שאם נאמר שגם לרבנן יש לגזור, אם כן יש לנו לגזור כל דבר שאינו מתכוון אטו מתכוון. אלא ודאי רק אליבא דר' אליעזר העמידה הגמרא כן.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=11960&oldid=prev 2018-05-14T10:11:39Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:11, 14 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ הרשב&quot;א והר&quot;ן ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (ש&quot;ה שובר) הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וודאי משמע </del>שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (ש&quot;ה שובר) הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאייאי במוסתקי, </ins>קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרי ודאי </ins>שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''ריטב&quot;א''' (קמו א ד&quot;ה מתני) גם הוא לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''ריטב&quot;א''' (קמו א ד&quot;ה מתני) גם הוא לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב) כתב לדחות דברי התוספות, שהגמרא העמידה במותסקי אליבא דר' אליעזר דווקא, לפי שהוא סובר שדבר שאינו מתכוון אסור, ולכן יש לגזור בקוטם על מנת להריח אטו על מנת לחצוץ בו שיניו. שאם נאמר שגם לרבנן יש לגזור, אם כן יש לנו לגזור כל דבר שאינו מתכוון אטו מתכוון. אלא ודאי רק אליבא דר' אליעזר העמידה הגמרא כן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב) כתב לדחות דברי התוספות, שהגמרא העמידה במותסקי אליבא דר' אליעזר דווקא, לפי שהוא סובר שדבר שאינו מתכוון אסור, ולכן יש לגזור בקוטם על מנת להריח אטו על מנת לחצוץ בו שיניו. שאם נאמר שגם לרבנן יש לגזור, אם כן יש לנו לגזור כל דבר שאינו מתכוון אטו מתכוון. אלא ודאי רק אליבא דר' אליעזר העמידה הגמרא כן.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שגם '''רש&quot;י''' הרגיש בקושיה זו של הרשב&quot;א והתורי&quot;ד, אבל יישב באופן אחר. שכתב (עירובין לה א ד&quot;ה ובעי סכינא) גם במסקנת הגמרא שהכא חשיב אוהל (כדברי הרשב&quot;א), ואפילו הכי התירו חכמים לפי שאין פה סותר מדאורייתא, אלא רק מחזי כסותר מדרבנן (לפי שאין כאן אלא פתיחת דלת), ולכן כיון שהוא בין השמשות (שזהו הזמן שקונה עירוב) לא גזרו ביה רבנן.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שגם '''רש&quot;י''' הרגיש בקושיה זו של הרשב&quot;א והתורי&quot;ד, אבל יישב באופן אחר. שכתב (עירובין לה א ד&quot;ה ובעי סכינא) גם במסקנת הגמרא שהכא חשיב אוהל (כדברי הרשב&quot;א), ואפילו הכי התירו חכמים לפי שאין פה סותר מדאורייתא, אלא רק מחזי כסותר מדרבנן (לפי שאין כאן אלא פתיחת דלת), ולכן כיון שהוא בין השמשות (שזהו הזמן שקונה עירוב) לא גזרו ביה רבנן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כלומר רש&quot;י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש&quot;י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כלומר רש&quot;י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש&quot;י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ הריטב&quot;א ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ הריטב&quot;א ====</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=11959&oldid=prev 2018-05-14T10:08:08Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ביאור תירוץ התוספות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:08, 14 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''רא&quot;ש''' בשבת (כב ו) לא הזכיר בנין וסתירה בכלים, רק שבחבית שלמה אסור משום גזרה שמא יתכוון לעשות כלי, ואילו בעירובין (ג ה) מוסיף את הטעם משום בנין וסתירה בכלים, אמנם משמע בדבריו שלא משום מלאכת סותר אסור, אלא שכיון שאם יתקן כלי יהיה איסור דאורייתא דבונה, לכן לשבור אסור מדרבנן שמא יתכוון לעשות כלי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''רא&quot;ש''' בשבת (כב ו) לא הזכיר בנין וסתירה בכלים, רק שבחבית שלמה אסור משום גזרה שמא יתכוון לעשות כלי, ואילו בעירובין (ג ה) מוסיף את הטעם משום בנין וסתירה בכלים, אמנם משמע בדבריו שלא משום מלאכת סותר אסור, אלא שכיון שאם יתקן כלי יהיה איסור דאורייתא דבונה, לכן לשבור אסור מדרבנן שמא יתכוון לעשות כלי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על שיטת התוספות יש להקשות, שהגמרא בביצה הנ&quot;ל הרי מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי הקשתה מקיסם שמא יעשה על מנת לחצוץ בו שיניו, ולא משום סתירת כלי, ואם כן איך אומרים התוס' שהאיסור בחבית הוא משום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמא יבוא לעשות כלי. </del>כן הקשה ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על שיטת התוספות יש להקשות, שהגמרא בביצה הנ&quot;ל הרי מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי הקשתה מקיסם שמא יעשה על מנת לחצוץ בו שיניו, ולא משום סתירת כלי, ואם כן איך אומרים התוס' שהאיסור בחבית הוא משום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סתירה בכלים? </ins>כן הקשה ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ותירץ שם שכוונת התוספות שבדבר ששייך בו בנין וסתירה יש לנו לגזור בשבירתו שמא יעשה פתח יפה (וכעין מה שכתב הרא&quot;ש), אלא שזהו דחוק בלשון התוס'. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ותירץ שם שכוונת התוספות שבדבר ששייך בו בנין וסתירה יש לנו לגזור בשבירתו שמא יעשה פתח יפה (וכעין מה שכתב הרא&quot;ש), אלא שזהו דחוק בלשון התוס'. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת להלן כתב החזו&quot;א (נא ד) שיש בשבירת חבית שלמה משום סתירה, ומטעם זה מעמידה הגמרא במוסתקי ולא מטעם גזירה שמא יעשה כלי. ולפי זה צריך ליישב בגמרא בביצה, שכוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים, לפי שיש בנין וסתירה בכלים {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת להלן כתב החזו&quot;א (נא ד) שיש בשבירת חבית שלמה משום סתירה, ומטעם זה מעמידה הגמרא במוסתקי ולא מטעם גזירה שמא יעשה כלי. ולפי זה צריך ליישב בגמרא בביצה, שכוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים, לפי שיש בנין וסתירה בכלים {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}.  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=11958&oldid=prev 2018-05-14T09:57:57Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ביאור תירוץ התוספות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:57, 14 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''רא&quot;ש''' בשבת (כב ו) לא הזכיר בנין וסתירה בכלים, רק שבחבית שלמה אסור משום גזרה שמא יתכוון לעשות כלי, ואילו בעירובין (ג ה) מוסיף את הטעם משום בנין וסתירה בכלים, אמנם משמע בדבריו שלא משום מלאכת סותר אסור, אלא שכיון שאם יתקן כלי יהיה איסור דאורייתא דבונה, לכן לשבור אסור מדרבנן שמא יתכוון לעשות כלי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''רא&quot;ש''' בשבת (כב ו) לא הזכיר בנין וסתירה בכלים, רק שבחבית שלמה אסור משום גזרה שמא יתכוון לעשות כלי, ואילו בעירובין (ג ה) מוסיף את הטעם משום בנין וסתירה בכלים, אמנם משמע בדבריו שלא משום מלאכת סותר אסור, אלא שכיון שאם יתקן כלי יהיה איסור דאורייתא דבונה, לכן לשבור אסור מדרבנן שמא יתכוון לעשות כלי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להעיר </del>שהגמרא בביצה הנ&quot;ל מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי הקשתה מקיסם שמא יעשה על מנת לחצוץ בו שיניו, ולא משום סתירת כלי. כן הקשה ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על שיטת התוספות </ins>יש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להקשות, </ins>שהגמרא בביצה הנ&quot;ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי </ins>מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי הקשתה מקיסם שמא יעשה על מנת לחצוץ בו שיניו, ולא משום סתירת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלי, ואם כן איך אומרים התוס' שהאיסור בחבית הוא משום שמא יבוא לעשות </ins>כלי. כן הקשה ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ותירץ שם שכוונת התוספות שבדבר ששייך בו בנין וסתירה יש לנו לגזור בשבירתו שמא יעשה פתח יפה (וכעין מה שכתב הרא&quot;ש), אלא שזהו דחוק בלשון התוס'. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ותירץ שם שכוונת התוספות שבדבר ששייך בו בנין וסתירה יש לנו לגזור בשבירתו שמא יעשה פתח יפה (וכעין מה שכתב הרא&quot;ש), אלא שזהו דחוק בלשון התוס'. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת להלן כתב החזו&quot;א (נא ד) שיש בשבירת חבית שלמה משום סתירה, ומטעם זה מעמידה הגמרא במוסתקי ולא מטעם גזירה שמא יעשה כלי. ולפי זה צריך ליישב בגמרא בביצה, שכוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים, לפי שיש בנין וסתירה בכלים {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת להלן כתב החזו&quot;א (נא ד) שיש בשבירת חבית שלמה משום סתירה, ומטעם זה מעמידה הגמרא במוסתקי ולא מטעם גזירה שמא יעשה כלי. ולפי זה צריך ליישב בגמרא בביצה, שכוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים, לפי שיש בנין וסתירה בכלים {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}.  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=11957&oldid=prev 2018-05-14T09:49:30Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תירוץ התוספות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:49, 14 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ התוספות ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ התוספות ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ולכן אין בו בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ&quot;מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם </del>אף שחכמים לא חייבו בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא&quot;ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ולכן אין בו בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ&quot;מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי אף שחכמים לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>חייבו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. לכן חייבים לומר שמדובר במוסתקי</ins>. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא&quot;ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=11956&oldid=prev 2018-05-14T09:48:14Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תירוץ התוספות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:48, 14 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ התוספות ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תירוץ התוספות ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין </del>בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין </del>בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ&quot;מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי שם אף שחכמים לא חייבו בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא&quot;ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן אין </ins>בו בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ&quot;מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי שם אף שחכמים לא חייבו בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא&quot;ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=11955&oldid=prev 2018-05-14T09:43:46Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הקושיה מעירובין ותירוצה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:43, 14 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הקושיה מעירובין ותירוצה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הקושיה מעירובין ותירוצה ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|עירוב שנתנו במגדל ואבד המפתח}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|עירוב שנתנו במגדל ואבד המפתח}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (עירובין ג ג) שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב, ולדעת ר' אליעזר אינו עירוב אם אינו יודע היכן המפתח. ומסקנת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=35&amp;format=pdf (עירובין לה א)] שאיירי במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, ולכן הוי עירוב, ולר' אליעזר אין עירובו עירוב, לפי שסובר כר' נחמיה ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (עירובין ג ג) שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(תיבה גדולה) </ins>ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב, ולדעת ר' אליעזר אינו עירוב אם אינו יודע היכן המפתח. ומסקנת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=35&amp;format=pdf (עירובין לה א)] שאיירי במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, ולכן הוי עירוב, ולר' אליעזר אין עירובו עירוב, לפי שסובר כר' נחמיה ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מדוייק שם בגמרא שבמגדל של עץ, אסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, והקשו הראשונים מאי שנא מחבית. כן הקשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=146&amp;format=pdf (שבת קמו א ד&quot;ה שובר,] [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=34b&amp;format=pdf עירובין לד ב ד&quot;ה אמאי)], וכן הקשו גם ה'''רשב&quot;א''' (ד&quot;ה שובר), ה'''ר&quot;ן''' (ד&quot;ה שובר), ה'''ריטב&quot;א''' (ד&quot;ה שובר).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מדוייק שם בגמרא שבמגדל של עץ, אסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, והקשו הראשונים מאי שנא מחבית. כן הקשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=146&amp;format=pdf (שבת קמו א ד&quot;ה שובר,] [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=34b&amp;format=pdf עירובין לד ב ד&quot;ה אמאי)], וכן הקשו גם ה'''רשב&quot;א''' (ד&quot;ה שובר), ה'''ר&quot;ן''' (ד&quot;ה שובר), ה'''ריטב&quot;א''' (ד&quot;ה שובר).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א