ריבית שאינה באה מלווה למלוה - היסטוריית גרסאות

https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94?feed=atom ריבית שאינה באה מלווה למלוה - היסטוריית גרסאות 2026-07-22T16:43:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=10219&oldid=prev א.א ב־07:36, 25 בינואר 2018 2018-01-25T07:36:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:36, 25 בינואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם ההיתר - שכר אמירה או ריבית שאינה באה מלווה למלוה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם ההיתר - שכר אמירה או ריבית שאינה באה מלווה למלוה===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים|פסקה=כן}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי רבא כתוב שההיתר הוא מפני שזהו שכר אמירה, ואין כאן ריבית כלל. אמנם בהמשך דברי הגמרא בעובדא דמר בריה דרב פפא מבואר טעם אחר, שאין זו ריבית הבאה מלווה למלוה. וצריך ביאור אם למה שני הטעמים ואם הם סותרים אחד לשני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי רבא כתוב שההיתר הוא מפני שזהו שכר אמירה, ואין כאן ריבית כלל. אמנם בהמשך דברי הגמרא בעובדא דמר בריה דרב פפא מבואר טעם אחר, שאין זו ריבית הבאה מלווה למלוה. וצריך ביאור אם למה שני הטעמים ואם הם סותרים אחד לשני.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לוקה בחסר}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובת רש"י==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובת רש"י==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=9332&oldid=prev א. שראל: /* מקרה ראשון */ 2017-11-13T09:46:17Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקרה ראשון</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:46, 13 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקרה ראשון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקרה ראשון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=69b&format=pdf (בבא מציעא סט ב)] מביאה בשם רבא שני מקרים בהם מותר כביכול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתת </del>ריבית, מפני שאין התשלום מגיע מן הלווה למלוה, כדלהלן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=69b&format=pdf (בבא מציעא סט ב)] מביאה בשם רבא שני מקרים בהם מותר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתת </ins>כביכול ריבית, מפני שאין התשלום מגיע מן הלווה למלוה, כדלהלן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />במקרה הראשון אומר רבא שמותר לאדם לומר לחבירו, קח כסף והלווה לפלוני מעות, לפי שלא אסרה התורה אלא ריבית הבאה מלווה למלוה. כלומר כיון שהלווה לא נותן למלוה תוספת עבור ההלוואה, אלא אדם אחר הוא שפונה אל המלוה ונותן לו מעות על מנת שילוה לחבירו, אין בזה איסור ריבית, לפי שמה שאסרה התורה משום ריבית הוא דווקא כאשר הלווה נותן למלוה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />במקרה הראשון אומר רבא שמותר לאדם לומר לחבירו, קח כסף והלווה לפלוני מעות, לפי שלא אסרה התורה אלא ריבית הבאה מלווה למלוה. כלומר כיון שהלווה לא נותן למלוה תוספת עבור ההלוואה, אלא אדם אחר הוא שפונה אל המלוה ונותן לו מעות על מנת שילוה לחבירו, אין בזה איסור ריבית, לפי שמה שאסרה התורה משום ריבית הוא דווקא כאשר הלווה נותן למלוה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א. שראל https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=9295&oldid=prev א. שראל: /* מקרה ראשון */ הגהה 2017-11-09T10:09:50Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקרה ראשון: </span> הגהה</span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=9295&oldid=6659">הצגת שינויים</a>

א. שראל https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6659&oldid=prev א.א ב־14:39, 19 ביולי 2016 2016-07-19T14:39:06Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6659&oldid=6656">הצגת שינויים</a>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6656&oldid=prev א.א ב־13:53, 19 ביולי 2016 2016-07-19T13:53:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:53, 19 ביולי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקרה ראשון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקרה ראשון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (בבא מציעא סט ב) מביאה בשם רבא שני מקרים בהם מותר כביכול לתת ריבית, מפני שאין התשלום מגיע מן הלווה למלוה, כדלהלן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=69b&format=pdf </ins>(בבא מציעא סט ב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>מביאה בשם רבא שני מקרים בהם מותר כביכול לתת ריבית, מפני שאין התשלום מגיע מן הלווה למלוה, כדלהלן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>במקרה הראשון אומר רבא שמותר לאדם לומר לחבירו, כך כסף והלווה לפלוני מעות, לפי שלא אסרה התורה אלא ריבית הבאה מלווה למלוה. כלומר כיון שהלווה לא נותן למלוה תוספת עבור ההלוואה, אלא אדם אחר הוא שפונה אל המלוה ונותן לו מעות על מנת שילוה לחבירו, אין בזה איסור ריבית, לפי שמה שאסרה התורה משום ריבית הוא דווקא כאשר הלווה נותן למלוה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>במקרה הראשון אומר רבא שמותר לאדם לומר לחבירו, כך כסף והלווה לפלוני מעות, לפי שלא אסרה התורה אלא ריבית הבאה מלווה למלוה. כלומר כיון שהלווה לא נותן למלוה תוספת עבור ההלוואה, אלא אדם אחר הוא שפונה אל המלוה ונותן לו מעות על מנת שילוה לחבירו, אין בזה איסור ריבית, לפי שמה שאסרה התורה משום ריבית הוא דווקא כאשר הלווה נותן למלוה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקרה שני==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקרה שני==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד אומר רבא שם, שמותר לאדם לומר לחבירו, הילך מעות ואמור לפלוני להלוות לי כסף, לפי שאין זה אלא שכר אמירה. ומובא שם מעשה שהיו אנשים נותנים למר בריה דרב פפא חלות של שעווה עבור שידבר עליהם לאביו שילווה להם כסף. וכשעוררו את רב פפא על הדבר, אמר להם שהדבר מותר לפי שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה למלוה ואילו כאן אין זה אלא שכר אמירה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד אומר רבא שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=69b&format=pdf (סט ב)]</ins>, שמותר לאדם לומר לחבירו, הילך מעות ואמור לפלוני להלוות לי כסף, לפי שאין זה אלא שכר אמירה. ומובא שם מעשה שהיו אנשים נותנים למר בריה דרב פפא חלות של שעווה עבור שידבר עליהם לאביו שילווה להם כסף. וכשעוררו את רב פפא על הדבר, אמר להם שהדבר מותר לפי שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה למלוה ואילו כאן אין זה אלא שכר אמירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי רבא נפסקו להלכה בכל הראשונים וכן העתיק לדינא ה'''שלחן ערוך''' (קס טז).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי רבא נפסקו להלכה בכל הראשונים וכן העתיק לדינא ה'''שלחן ערוך''' (קס טז).</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6655&oldid=prev א.א ב־10:25, 19 ביולי 2016 2016-07-19T10:25:37Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:25, 19 ביולי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (יורה דעה קס) כתב שכל הפוסקים חולקים על זה, שהרי ב[[#מקרה ראשון|מקרה הראשון]] של רבא, אסרו ללווה לחזור ולקחת מן הנותן, כלומר אסור שאת הריבית ישלם בסופו של דבר הלווה עצמו, וכל שכן הכא שהוא נותן מראש לחבירו שיתן למלוה. ועוד הוסיף הב"י שכן מוכח מדין [[נתינת ריבית על ידי גוי וגוי על ידי ישראל]]. ומסיק שאין להקל בזה כלל, ונראה שאף רש"י לא התיר מעולם אלא איזה תלמיד טועה כתבו. ובאמת בשלחן ערוך לא העתיק דין זה כלל ועיקר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (יורה דעה קס) כתב שכל הפוסקים חולקים על זה, שהרי ב[[#מקרה ראשון|מקרה הראשון]] של רבא, אסרו ללווה לחזור ולקחת מן הנותן, כלומר אסור שאת הריבית ישלם בסופו של דבר הלווה עצמו, וכל שכן הכא שהוא נותן מראש לחבירו שיתן למלוה. ועוד הוסיף הב"י שכן מוכח מדין [[נתינת ריבית על ידי גוי וגוי על ידי ישראל]]. ומסיק שאין להקל בזה כלל, ונראה שאף רש"י לא התיר מעולם אלא איזה תלמיד טועה כתבו. ובאמת בשלחן ערוך לא העתיק דין זה כלל ועיקר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אמנם ב'''דרכי משה''' (ז) הליץ בעד רש"י וכתב שאין די ראיות לדחות הדברים, שמה שאסרו הפוסקים לנותן לחזור וליקח מן הלווה, זהו דווקא כאשר ההלוואה באה מיד המלוה ליד הלווה, ורק השליח הוא נותן את הריבית, דזה פשיטא שאסור. אבל הכא ההלוואה כולה עוברת דרך השליח וגם הריבית, ולכן שוב לא הוי ריבית הבאה מיד לווה למלוה. אלא שסיים הדרכי משה שטוב להחמיר שלא לעשות מעשה לכתחילה. גם ב'''רמ"א''' (קס טז) הביא דין זה להלכה, וכתב שכן עיקר ויש לסמוך על זה בשעת הצורך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אמנם ב'''דרכי משה''' (ז) הליץ בעד רש"י וכתב שאין די ראיות לדחות הדברים, שמה שאסרו הפוסקים לנותן לחזור וליקח מן הלווה, זהו דווקא כאשר ההלוואה באה מיד המלוה ליד הלווה, ורק השליח הוא נותן את הריבית, דזה פשיטא שאסור. אבל הכא ההלוואה כולה עוברת דרך השליח וגם הריבית, ולכן שוב לא הוי ריבית הבאה מיד לווה למלוה. אלא שסיים הדרכי משה שטוב להחמיר שלא לעשות מעשה לכתחילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ושוב כתב להלן להתיר (קסט ג) ושם לא סייג את דבריו לדיעבד בלבד</ins>. גם ב'''רמ"א''' (קס טז) הביא דין זה להלכה, וכתב שכן עיקר ויש לסמוך על זה בשעת הצורך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכרעות האחרונים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הכרעות האחרונים===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''טורי זהב''' (יא) חיזק דברי הלבוש, שאם אין שליח לדבר עבירה, הרי יש כאן שתי הלוואות שונות, מהמלוה לשליח ומהשליח ללווה, ובשתיהן יש ריבית. ועוד, שאם אין עבירה בריבית שמשלח ביד שליח לפי שלא אסרה תורה וכו', למה גרע כאשר לוקח הלווה את ההלואה מיד המלוה עצמו, והרי בהלוואה עצמה אין איסור. ולכן יפה כתב בלבוש שראוי למוחקו, ואין לסמוך על זה כלל אפילו בשעת הדחק וצורך גדול.<BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''טורי זהב''' (יא) חיזק דברי הלבוש, שאם אין שליח לדבר עבירה, הרי יש כאן שתי הלוואות שונות, מהמלוה לשליח ומהשליח ללווה, ובשתיהן יש ריבית. ועוד, שאם אין עבירה בריבית שמשלח ביד שליח לפי שלא אסרה תורה וכו', למה גרע כאשר לוקח הלווה את ההלואה מיד המלוה עצמו, והרי בהלוואה עצמה אין איסור. ולכן יפה כתב בלבוש שראוי למוחקו, ואין לסמוך על זה כלל אפילו בשעת הדחק וצורך גדול.<BR/></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''ביאור הגר"א''' (לה) הסכים שטעות הוא ושכן מוכח מן הסוגיה שכל שהלווה חוזר ונותן את הריבית אסור, וכמו שהדגישו זאת ב'''תוספות''' (קידושין ו ב ד"ה דארווח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''ביאור הגר"א''' (לה) הסכים שטעות הוא ושכן מוכח מן הסוגיה שכל שהלווה חוזר ונותן את הריבית אסור, וכמו שהדגישו זאת ב'''תוספות''' (קידושין ו ב ד"ה דארווח).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>ובספר '''גידולי תרומה''' (מו ד יד ד"ה והרב ז"ל הביא) הוכיח כדברי הבית יוסף מסוגיין ב[[#מקרה שני|עובדא דמר בריה דרב פפא]], שם כתבה הגמרא בטעם ההיתר, ששכר אמירה קשקיל, ולכאורה לפי תשובת רש"י אין צורך להיתר זה, אלא כיון שבנו הוא שנוטל את המעות, הרי שלא אסרה התורה בכהאי גוונא, ואף אם לא היה זה שכר אמירה. אלא ממה שהוצרכה לטעם זה מוכח שלולי טעם זה היה אסור כיון שהריבית יצאה מיד הלווה אף שבאה על ידי שליח. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====דעות המתירים====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====דעות המתירים====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם הש"ך (כב) חיזק את דברי הרמ"א, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחזר על כך </del>ב'''נקודות הכסף'''. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם הש"ך (כב) חיזק את דברי הרמ"א, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שרק בגוי אמרינן שאסור לפי שאין שליחות לגוי והרי זו הלוואה ישירה מן הלווה, אבל הכא אין שליח לדבר עבירה והרי הריבית באה מן השליח בלבד ולא מן הלווה. ושוב חיזק דבריו </ins>ב'''נקודות הכסף''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(דרוש מקור). גם ה'''בית חדש''' (קסט ח ד"ה כתב המרדכי) כתב שדווקא על ידי שליח גוי אסור לפי שאינו בר שליחות, אבל על ידי ישראל מותר כיון שאין שליח לדבר עבירה, וקיים דברי רש"י בזה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>בספר '''משנה המלך''' (מלוה ולוה ה יד) ביאר יותר שיטת המתירים, שכל האיסור הוא דווקא כאשר הלווה לוקח את הלוואה ישירות מהמלוה (ובזה נפלה גם ראיית הרב גידולי תרומה מעובדא דמר בריה דרב פפא), דבזה פשיטא שאסור גם לרש"י ולא שייך בזה אין שליח לדבר עבירה. אבל הכא איירי שגם ההלוואה עצמה באה באמצעות השליח, ומותר לפי שחשבינן כאילו השליח לווה לעצמו, והוא לא לקח הריבית לפי שחשב שההלוואה היא למשלחו, נמצא שההלוואה באמת היתה לשליח והוא חזר והלוה למשלח, אבל את הריבית לא נתן המשלח למי שהלווה לו אלא למי שהלוה לשלוחו</ins>. </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריבית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריבית]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6654&oldid=prev א.א ב־09:51, 19 ביולי 2016 2016-07-19T09:51:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:51, 19 ביולי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובת רש"י==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובת רש"י==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש"י''' בתשובה (קעז), וכן הובא ב'''מרדכי''' (בבא מציעא ה שלח) בשמו, שמותר לישראל לומר לחבירו ישראל לך ולוה לי מעות מפלוני בריבית וגם תביא לו הריבית, שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה, וגם השליח לא עשה איסור כי הריבית אינה שלו, ואף משום שליח אין כאן שאין שליח לדבר עבירה להתחייב שלוחו. וסיים שאין לפרסם הדבר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש"י''' בתשובה (קעז), וכן הובא ב'''מרדכי''' (בבא מציעא ה שלח) בשמו, שמותר לישראל לומר לחבירו ישראל לך ולוה לי מעות מפלוני בריבית וגם תביא לו הריבית, שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה, וגם השליח לא עשה איסור כי הריבית אינה שלו, ואף משום שליח אין כאן שאין שליח לדבר עבירה להתחייב שלוחו. וסיים שאין לפרסם הדבר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לוקה בחסר}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''בית יוסף''' (יורה דעה קס) כתב שכל הפוסקים חולקים על זה, שהרי ב[[#מקרה ראשון|מקרה הראשון]] של רבא, אסרו ללווה לחזור ולקחת מן הנותן, כלומר אסור שאת הריבית ישלם בסופו של דבר הלווה עצמו, וכל שכן הכא שהוא נותן מראש לחבירו שיתן למלוה. ועוד הוסיף הב"י שכן מוכח מדין [[נתינת ריבית על ידי גוי וגוי על ידי ישראל]]. ומסיק שאין להקל בזה כלל, ונראה שאף רש"י לא התיר מעולם אלא איזה תלמיד טועה כתבו. ובאמת בשלחן ערוך לא העתיק דין זה כלל ועיקר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>אמנם ב'''דרכי משה''' (ז) הליץ בעד רש"י וכתב שאין די ראיות לדחות הדברים, שמה שאסרו הפוסקים לנותן לחזור וליקח מן הלווה, זהו דווקא כאשר ההלוואה באה מיד המלוה ליד הלווה, ורק השליח הוא נותן את הריבית, דזה פשיטא שאסור. אבל הכא ההלוואה כולה עוברת דרך השליח וגם הריבית, ולכן שוב לא הוי ריבית הבאה מיד לווה למלוה. אלא שסיים הדרכי משה שטוב להחמיר שלא לעשות מעשה לכתחילה. גם ב'''רמ"א''' (קס טז) הביא דין זה להלכה, וכתב שכן עיקר ויש לסמוך על זה בשעת הצורך.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הכרעות האחרונים===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">====דעות האוסרים====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''לבוש''' (יג) האריך לתמוה על הרמ"א איך התיר בזה, שודאי איסור דאורייתא יש כאן, ולא שייך לומר אין שליח לדבר עבירה, שהרי על כל פנים נעשתה פה עבירה שאם ידע השליח על הריבית, הרי עבר על איסור דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין. ואם השליח לא ידע הרי עבר המשלח על [[לפני עוור לא תתן מכשול]]. ואם היה מותר לתת ריבית באופן זה, הרי זה חוכא ואיתלולא לכל איסור ריבית שכל אחד יעשה כן, וסיים שאם איישר חילו היה מצווה להחרים ולמוחקו מן הספרים, לפי שקלי הדעת סומכים על זה לכתחילה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>ה'''טורי זהב''' (יא) חיזק דברי הלבוש, שאם אין שליח לדבר עבירה, הרי יש כאן שתי הלוואות שונות, מהמלוה לשליח ומהשליח ללווה, ובשתיהן יש ריבית. ועוד, שאם אין עבירה בריבית שמשלח ביד שליח לפי שלא אסרה תורה וכו', למה גרע כאשר לוקח הלווה את ההלואה מיד המלוה עצמו, והרי בהלוואה עצמה אין איסור. ולכן יפה כתב בלבוש שראוי למוחקו, ואין לסמוך על זה כלל אפילו בשעת הדחק וצורך גדול.<BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ב'''ביאור הגר"א''' (לה) הסכים שטעות הוא ושכן מוכח מן הסוגיה שכל שהלווה חוזר ונותן את הריבית אסור, וכמו שהדגישו זאת ב'''תוספות''' (קידושין ו ב ד"ה דארווח).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">====דעות המתירים====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם הש"ך (כב) חיזק את דברי הרמ"א, וחזר על כך ב'''נקודות הכסף'''. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריבית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריבית]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6653&oldid=prev א.א ב־08:56, 19 ביולי 2016 2016-07-19T08:56:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:56, 19 ביולי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מפשט דברי הראשונים מבואר שאין כוונתם לחלק בין גדול לקטן, אלא בין סמוך לשולחן אביו לשאינו סמוך, שאם הוא סמוך אפילו גדול מותר, ואם אינו סמוך אפילו קטן אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מפשט דברי הראשונים מבואר שאין כוונתם לחלק בין גדול לקטן, אלא בין סמוך לשולחן אביו לשאינו סמוך, שאם הוא סמוך אפילו גדול מותר, ואם אינו סמוך אפילו קטן אסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טור''' (יורה דעה קס) העתיק דבר זה להלכה, אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתב דווקא בגדול וסמוך </del>על שולחן אביו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מותר</del>, וב'''בית יוסף''' הסתפק אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כוונתו דבעינן </del>תרתי להיתרא, שיהא גם גדול וגם סמוך על שלחן אביו, אבל אם היה גדול וסמוך או קטן ואינו סמוך אסור, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שעליו מוטלת פרנסת הקטן </del>ונשאר בצריך עיון. אמנם ב'''פרישה'''(כג) כתב שכוונת הטור כשאר הראשונים דהכל תלוי בסמוך או אינו סמוך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טור''' (יורה דעה קס) העתיק דבר זה להלכה, אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבלשונו כתב 'והוא שיהא גדול ואינו סמוך </ins>על שולחן אביו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>, וב'''בית יוסף''' הסתפק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכוונתו </ins>אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעינן </ins>תרתי להיתרא, שיהא גם גדול וגם סמוך על שלחן אביו, אבל אם היה גדול וסמוך או קטן ואינו סמוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסור. ותורף הספק שבקטן אף שאינו סמוך כיון שסוף סוף על אביו מוטלת החובה לפרנסו </ins>אסור, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או דלמא כיון דהשתא מיהא אינו מפרנסו שרי, </ins>ונשאר בצריך עיון. אמנם ב'''פרישה'''(כג) כתב שכוונת הטור כשאר הראשונים דהכל תלוי בסמוך או אינו סמוך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/></del>ב'''שלחן ערוך''' (קס טז) העתיק כלשון הטור, ודעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הש</del>"ך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והט</del>"ז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והגר</del>"א שהוא דווקא, כלומר שבעינן גם שיהא גדול וגם שיהא סמוך על שלחן אביו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>בטעם הדבר מבואר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הט</del>"ז, שאף ש[[לענין מציאה קטן שאינו סמוך מקרי גדול]], הכא שאני לפי שכאשר אין לקטן אביו חייב לפרנסו, והוי כאילו אביו קיבל את הריבית. וכן כתב הגר"א בביאורו. אמנם העיר שלפי הרשב"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונימוקי </del>יוסף גם פה הדין כבמציאה. וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משמע </del>ברמב"ן ובריטב"א ובר"ן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וברא</del>"ש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (קס טז) העתיק כלשון הטור, ודעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ש</ins>"ך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (כא) וה'''ט</ins>"ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (י) וה'''גר</ins>"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (לג) </ins>שהוא דווקא, כלומר שבעינן גם שיהא גדול וגם שיהא סמוך על שלחן אביו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>בטעם הדבר מבואר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בט</ins>"ז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם</ins>, שאף ש[[לענין מציאה קטן שאינו סמוך מקרי גדול]], הכא שאני לפי שכאשר אין לקטן אביו חייב לפרנסו, והוי כאילו אביו קיבל את הריבית. וכן כתב הגר"א בביאורו. אמנם העיר שלפי הרשב"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנימוקי </ins>יוסף גם פה הדין כבמציאה. וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא להדיא </ins>ברמב"ן ובריטב"א ובר"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אמנם ברא</ins>"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין הכרע. ואפשר שהטור בתריה אזיל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם ההיתר - שכר אמירה או ריבית שאינה באה מלווה למלוה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם ההיתר - שכר אמירה או ריבית שאינה באה מלווה למלוה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי רבא כתוב שההיתר הוא מפני שזהו שכר אמירה, ואין כאן ריבית כלל. אמנם בהמשך דברי הגמרא בעובדא דמר בריה דרב פפא מבואר טעם אחר, שאין זו ריבית הבאה מלווה למלוה. וצריך ביאור אם למה שני הטעמים ואם הם סותרים אחד לשני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדברי רבא כתוב שההיתר הוא מפני שזהו שכר אמירה, ואין כאן ריבית כלל. אמנם בהמשך דברי הגמרא בעובדא דמר בריה דרב פפא מבואר טעם אחר, שאין זו ריבית הבאה מלווה למלוה. וצריך ביאור אם למה שני הטעמים ואם הם סותרים אחד לשני.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוקה בחסר}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוקה בחסר}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובת רש"י==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובת רש"י==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש"י''' בתשובה (קעז), וכן הובא ב'''מרדכי''' (בבא מציעא ה שלח) בשמו, שמותר לישראל לומר לחבירו ישראל לך ולוה לי מעות מפלוני בריבית וגם תביא לו הריבית, שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה, וגם השליח לא עשה איסור כי הריבית אינה שלו, ואף משום שליח אין כאן שאין שליח לדבר עבירה להתחייב שלוחו. וסיים שאין לפרסם הדבר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש"י''' בתשובה (קעז), וכן הובא ב'''מרדכי''' (בבא מציעא ה שלח) בשמו, שמותר לישראל לומר לחבירו ישראל לך ולוה לי מעות מפלוני בריבית וגם תביא לו הריבית, שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה, וגם השליח לא עשה איסור כי הריבית אינה שלו, ואף משום שליח אין כאן שאין שליח לדבר עבירה להתחייב שלוחו. וסיים שאין לפרסם הדבר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לוקה בחסר}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריבית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריבית]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6652&oldid=prev א.א ב־08:44, 19 ביולי 2016 2016-07-19T08:44:36Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6652&oldid=6651">הצגת שינויים</a>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6651&oldid=prev א.א ב־15:22, 18 ביולי 2016 2016-07-18T15:22:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:22, 18 ביולי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על גמרא זו העירו הראשונים (רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, רא"ש) שההיתר הוא דווקא בבן שאינו סמוך על שולחן אביו, שאם הוא סמוך על שולחן אביו, הרי זה כאילו האב עצמו נוטל את הריבית ואסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על גמרא זו העירו הראשונים (רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, רא"ש) שההיתר הוא דווקא בבן שאינו סמוך על שולחן אביו, שאם הוא סמוך על שולחן אביו, הרי זה כאילו האב עצמו נוטל את הריבית ואסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''טור''' (יורה דעה קס) העתיק דבר זה להלכה, אלא שכתב דווקא בגדול וסמוך על שולחן אביו מותר, וב'''בית יוסף''' הסתפק אם כוונתו דבעינן תרתי להיתרא, שיהא גם גדול וגם סמוך על שלחן אביו, אבל אם היה גדול וסמוך או קטן ואינו סמוך אסור, לפי שעליו מוטלת פרנסת הקטן ונשאר בצריך עיון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''טור''' (יורה דעה קס) העתיק דבר זה להלכה, אלא שכתב דווקא בגדול וסמוך על שולחן אביו מותר, וב'''בית יוסף''' הסתפק אם כוונתו דבעינן תרתי להיתרא, שיהא גם גדול וגם סמוך על שלחן אביו, אבל אם היה גדול וסמוך או קטן ואינו סמוך אסור, לפי שעליו מוטלת פרנסת הקטן ונשאר בצריך עיון.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תשובת רש"י==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב '''רש"י''' בתשובה (קעז), וכן הובא בשמו ב'''מרדכי''' (בבא מציעא ה שלח) בשמו, שמותר לישראל לומר לחבירו ישראל לך ולוה לי מעות מפלוני בריבית וגם תביא לו הריבית, שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה, וגם השליח לא עשה איסור כי הריבית אינה שלו, ואף משום שליח אין כאן שאין שליח לדבר עבירה להתחייב שלוחו. וסיים שאין לפרסם הדבר.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריבית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ריבית]]</div></td></tr> </table>

א.א