קריאת שמע ותפילה בארמית ובשאר לשונות - היסטוריית גרסאות

איתן ברוך: /* הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה */

2021-12-15T16:41:51Z

הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:41, 15 בדצמבר 2021
שורה 10:		שורה 10:
	{{ציטוט\|תוכן=וּתְפִלָּה בְּכׇל לָשׁוֹן? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית - דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי אֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי! (לָא קַשְׁיָא - הָא בְּיָחִיד הָא בְּצִבּוּר)}}		{{ציטוט\|תוכן=וּתְפִלָּה בְּכׇל לָשׁוֹן? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית - דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי אֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי! (לָא קַשְׁיָא - הָא בְּיָחִיד הָא בְּצִבּוּר)}}

	=== קריאת שמע ===		===קריאת שמע===
	לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' {{ויקיטקסט\|ברכות_יג_א\|ברכות יג א}}. רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך{{הערה\|על פי המאירי (ברכות יג א)}}.		לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' {{ויקיטקסט\|ברכות_יג_א\|ברכות יג א}}. רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך{{הערה\|על פי המאירי (ברכות יג א)}}.
	{{ש}}לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק.		{{ש}}לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק.
שורה 16:		שורה 16:

	==הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה==		==הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה==
	ה'''רי"ף''' {{רי"ף\|ברכות\|ז\|א\|~~{{ש}}~~ז' א'}} '''והתוספות וכל הראשונים''' הכריעו במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם.		ה'''רי"ף''' {{רי"ף\|ברכות\|ז\|א\|ז' א'}} '''והתוספות וכל הראשונים''' הכריעו במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם.
	{{ש}}לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור {{הערה\|הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.}}		{{ש}}לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור {{הערה\|הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.}}

	ה'''כלבו''' {{מ\|י ד"ה קראה בכל לשון~~{{ש}}~~}} כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע.		ה'''כלבו''' {{מ\|י ד"ה קראה בכל לשון}} כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע.

	==בדיעבד או לכתחילה==		==בדיעבד או לכתחילה==
	מדברי ה'''כלבו''' {{מ\|י ד"ה קראה בכל לשון~~{{ש}}~~}} נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש.		מדברי ה'''כלבו''' {{מ\|י ד"ה קראה בכל לשון}} נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש.
	{{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ב'''רמב"ם''' {{רמבם\|קריאת שמע\|ב\|י\|קריאת שמע ב' י'}} משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא '''המאירי''', אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת.		{{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ב'''רמב"ם''' {{רמבם\|קריאת שמע\|ב\|י\|קריאת שמע ב' י'}} משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא '''המאירי''', אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת.

שורה 28:		שורה 28:
	בלשון שאינו מבין אינו רשאי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון ה'''רמב"ם''' {{רמבם\|קריאת שמע\|ב\|י\|קריאת שמע ב' י'}} וכן משמע ב'''תוספות''' {{גמרא\|ברכות\|לב\|א\|לב א ד"ה אלו}}. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' {{מ\|סב א}}, שבלשון שאינו מבין אינו יוצא בקריאת שמע ובתפילה. אבל בשאר המצוות יוצא אפילו שאינו מבין. וב'''משנה ברורה''' {{מ\|א}} כתב שאף בשאר מצוות צריך לומר בלשון שמבין (בשם קרבן העדה לירושלמי, ומגן גיבורים והגהות מהר"א לנדא).		בלשון שאינו מבין אינו רשאי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון ה'''רמב"ם''' {{רמבם\|קריאת שמע\|ב\|י\|קריאת שמע ב' י'}} וכן משמע ב'''תוספות''' {{גמרא\|ברכות\|לב\|א\|לב א ד"ה אלו}}. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' {{מ\|סב א}}, שבלשון שאינו מבין אינו יוצא בקריאת שמע ובתפילה. אבל בשאר המצוות יוצא אפילו שאינו מבין. וב'''משנה ברורה''' {{מ\|א}} כתב שאף בשאר מצוות צריך לומר בלשון שמבין (בשם קרבן העדה לירושלמי, ומגן גיבורים והגהות מהר"א לנדא).

	=== אם אינו מבין עברית ===		===אם אינו מבין עברית===
	* ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) נסתפק האם בלשון הקודש יוצא אף שאינו מבין או לא, שאפשר שבעינן דווקא 'שמע' היינו שמבין
	* אבל ב'''משנה ברורה''' (א) כתב בשם '''הלבוש''' (קצג) שבלשון הקודש יצא אף שאינו מבין, שאינו מצוי אדם שאינו מבין לכה"פ פסוק ראשון שהכוונה בו לעיכובא.		*ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) נסתפק האם בלשון הקודש יוצא אף שאינו מבין או לא, שאפשר שבעינן דווקא 'שמע' היינו שמבין
			*אבל ב'''משנה ברורה''' (א) כתב בשם '''הלבוש''' (קצג) שבלשון הקודש יצא אף שאינו מבין, שאינו מצוי אדם שאינו מבין לכה"פ פסוק ראשון שהכוונה בו לעיכובא.

	==תפילה בארמית==		==תפילה בארמית==
שורה 39:		שורה 40:
	{{ש}}אמנם יש להעיר שהגמרא עצמה בשבת כתבה שתפילה על החולה גם ביחיד מותר בארמית, שהחולה שכינה עמו ואין צורך במלאכים להעלות את התפילה.		{{ש}}אמנם יש להעיר שהגמרא עצמה בשבת כתבה שתפילה על החולה גם ביחיד מותר בארמית, שהחולה שכינה עמו ואין צורך במלאכים להעלות את התפילה.

	=== ישוב מנהג הנשים ===		===ישוב מנהג הנשים===
	* '''רבנו יונה''' {{רי"ף\|ברכות\|ז\|א\|ז א ד"ה אבל ביחיד}} מעיר על דברי הרי"ף שמחלק בין יחיד לרבים, שלפי זה צריך ליישב את מנהג הנשים שמתפללות ביחיד שלא בלשון הקודש? וכתב ליישב בשם '''רבני צרפת''', שכל מה שאמרה הגמרא שלא להתפלל בלשון ארמית, זהו דווקא בתפילה פרטית כגון על חולה או צער בביתו וכד', אבל התפילה הקבועה של הציבור, אף שמתפלל אותה בביתו, מותר להתפלל בשאר לשונות אם אינו יודע לשון הקודש, משום שהוא כמתפלל בציבור.
	~~{{ש}}~~וטעם החילוק הוא מפני שהציבור אינם צריכים מליץ לפני הקב"ה, אבל היחיד צריך מלאך מליץ, והם אינם מבינים אלא לשון הקודש.		*'''רבנו יונה''' {{רי"ף\|ברכות\|ז\|א\|ז א ד"ה אבל ביחיד}} מעיר על דברי הרי"ף שמחלק בין יחיד לרבים, שלפי זה צריך ליישב את מנהג הנשים שמתפללות ביחיד שלא בלשון הקודש? וכתב ליישב בשם '''רבני צרפת''', שכל מה שאמרה הגמרא שלא להתפלל בלשון ארמית, זהו דווקא בתפילה פרטית כגון על חולה או צער בביתו וכד', אבל התפילה הקבועה של הציבור, אף שמתפלל אותה בביתו, מותר להתפלל בשאר לשונות אם אינו יודע לשון הקודש, משום שהוא כמתפלל בציבור. וטעם החילוק הוא מפני שהציבור אינם צריכים מליץ לפני הקב"ה, אבל היחיד צריך מלאך מליץ, והם אינם מבינים אלא לשון הקודש.
	* ה'''רא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ב\|ב\|ב ב}} תירץ שכל מה שאמרו שלא לשאול צרכיו בלשון ארמי הוא דווקא בלשון ארמית, אבל בשאר לשונות מותר. ובכך יישב גם קושיית התוספות היאך אין המלאכים מבינים לשון ארמית, והרי אפילו מחשבות בני האדם הם יודעים? אלא שבאמת יודעים הם לשון ארמית, אך אינם נזקקים לו לפי שמגונה הוא בעיניהם.
	* ה'''מאירי''' {{מ\|יג א ד"ה אף התפילה}} כתב שגם ביחיד שאסרו להתפלל בלשון לעז, לא אמרו כן אלא לכתחילה, מפני שהוא לשון הדיבור ואין הכוונה מצויה בו, אבל על כל פנים אינו מעכב. ומ"מ מי שמבין לשון הקודש אין ראוי לו להחליפו בלשון אחר.		*ה'''רא"ש''' {{רא"ש\|ברכות\|ב\|ב\|ב ב}} תירץ שכל מה שאמרו שלא לשאול צרכיו בלשון ארמי הוא דווקא בלשון ארמית, אבל בשאר לשונות מותר. ובכך יישב גם קושיית התוספות היאך אין המלאכים מבינים לשון ארמית, והרי אפילו מחשבות בני האדם הם יודעים? אלא שבאמת יודעים הם לשון ארמית, אך אינם נזקקים לו לפי שמגונה הוא בעיניהם.
	* ה'''טור''' {{טור\|אורח חיים\|קג\|אורח חיים קג}} הביא דברי הרי"ף וחילוק תלמידי רבנו יונה, ולבסוף הזכיר דברי אביו הרא"ש, שרק בארמית אמרו שלא לשאול צרכיו, אבל בשאר לשונות רשאי.		*ה'''מאירי''' {{מ\|יג א ד"ה אף התפילה}} כתב שגם ביחיד שאסרו להתפלל בלשון לעז, לא אמרו כן אלא לכתחילה, מפני שהוא לשון הדיבור ואין הכוונה מצויה בו, אבל על כל פנים אינו מעכב. ומ"מ מי שמבין לשון הקודש אין ראוי לו להחליפו בלשון אחר.
	* ב'''מור וקציעה''' כתב ליישב מנהג הנשים שמתפללים גם בלשונות אחרים, שכיון שאינן מבינות לשון הקודש, אין לבטלן מתפילה לגמרי, שמי שאינו מבין כלל לשון הקודש, טוב שיתפלל בהבנה בלשונו משלא יתפלל כלל. ומה שאמרו שאין לשאול צרכיו בלשון ארמי, זהו במבין מעט לשון הקודש על כל פנים. והוסיף שאינו נראה שלשון ארמי מגונה יותר משאר לשונות, אלא איפכא הוא שהוא לשון מקודש יותר, ובגמרא נקטו לשון ארמי וכל שכן שאר לשונות שלא ישאל צרכיו. אלא שאם אינו מבין כלל לשון הקודש מותר וכנ"ל.		*ה'''טור''' {{טור\|אורח חיים\|קג\|אורח חיים קג}} הביא דברי הרי"ף וחילוק תלמידי רבנו יונה, ולבסוף הזכיר דברי אביו הרא"ש, שרק בארמית אמרו שלא לשאול צרכיו, אבל בשאר לשונות רשאי.
			*ב'''מור וקציעה''' כתב ליישב מנהג הנשים שמתפללים גם בלשונות אחרים, שכיון שאינן מבינות לשון הקודש, אין לבטלן מתפילה לגמרי, שמי שאינו מבין כלל לשון הקודש, טוב שיתפלל בהבנה בלשונו משלא יתפלל כלל. ומה שאמרו שאין לשאול צרכיו בלשון ארמי, זהו במבין מעט לשון הקודש על כל פנים. והוסיף שאינו נראה שלשון ארמי מגונה יותר משאר לשונות, אלא איפכא הוא שהוא לשון מקודש יותר, ובגמרא נקטו לשון ארמי וכל שכן שאר לשונות שלא ישאל צרכיו. אלא שאם אינו מבין כלל לשון הקודש מותר וכנ"ל.

	===שלחן ערוך ואחרונים===		===שלחן ערוך ואחרונים===
	ב'''שלחן ערוך''' (קא ד) הביא בסתם את החילוק בין יחיד לציבור, שבציבור יכול להתפלל בכל לשון שירצה, ואילו ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש. וביש אומרים הביא את דברי רבנו יונה שמוסיף שגם תפילה הקבועה לציבור יכול להתפלל בשאר לשונות אפילו אם מתפלל אותה ביחיד, ורק כששואל צרכיו אמרו דווקא בלשון הקודש. ושוב הביא ביש אומרים בתרא, דעת הרא"ש שגם ביחיד לגמרי יכול לשאול בכל לשון שירצה חוץ מלשון ארמי.		ב'''שלחן ערוך''' (קא ד) הביא בסתם את החילוק בין יחיד לציבור, שבציבור יכול להתפלל בכל לשון שירצה, ואילו ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש. וביש אומרים הביא את דברי רבנו יונה שמוסיף שגם תפילה הקבועה לציבור יכול להתפלל בשאר לשונות אפילו אם מתפלל אותה ביחיד, ורק כששואל צרכיו אמרו דווקא בלשון הקודש. ושוב הביא ביש אומרים בתרא, דעת הרא"ש שגם ביחיד לגמרי יכול לשאול בכל לשון שירצה חוץ מלשון ארמי.
שורה 51:		שורה 54:
	ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל.		ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל.

	~~{{ש}}~~ ב'''פרי חדש''' הכריע כיש אומרים בתרא שהוא הרא"ש. ובפרי מגדים כתב שגם לחילוק שמחלקים בין ארמי לשאר לשונות הוא דווקא ביחיד אבל בציבור מותר אפילו ארמית. ומטעם זה אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בציבור. ובמשנה ברורה (יט) כתב שלפי זה המתפלל ביחיד אינו יכול לומר יקום פורקן ובריך שמיה (אור זרוע שבת נ').		ב'''פרי חדש''' הכריע כיש אומרים בתרא שהוא הרא"ש. ובפרי מגדים כתב שגם לחילוק שמחלקים בין ארמי לשאר לשונות הוא דווקא ביחיד אבל בציבור מותר אפילו ארמית. ומטעם זה אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בציבור. ובמשנה ברורה (יט) כתב שלפי זה המתפלל ביחיד אינו יכול לומר יקום פורקן ובריך שמיה (אור זרוע שבת נ').

	כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל.		כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל.

איתן ברוך ב־16:40, 15 בדצמבר 2021

2021-12-15T16:40:24Z

הצגת שינויים

איתן ברוך ב־09:39, 1 בדצמבר 2021

2021-12-01T09:39:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:39, 1 בדצמבר 2021
שורה 15:		שורה 15:
	== בדיעבד או לכתחילה ==		== בדיעבד או לכתחילה ==
	מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש.		מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש.
	{{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ב'''רמב"ם''' {{רמבם\|קריאת שמע\|ב\|י\|קריאת ~~שמעב~~ י}} משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא '''המאירי''', אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת.		{{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ב'''רמב"ם''' {{רמבם\|קריאת שמע\|ב\|י\|קריאת שמע ב' י'}} משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא '''המאירי''', אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת.

	== לשון שאינו מבין בה ==		== לשון שאינו מבין בה ==
	בלשון שאינו מבין אינו ראשי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב י) וכן משמע ב'''תוספות''' (לב א ד"ה אלו). וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (סב א), שבלשון שאינו מבין אינו יוצא בקריאת שמע ובתפילה. אבל בשאר המצוות יוצא אפילו שאינו מבין. וב'''משנה ברורה''' (א) כתב שאף בשאר מצוות צריך לומר בלשון שמבין (קרבן העדה לירושלמי, ומגן גיבורים והגהות מהר"א לנדא).		בלשון שאינו מבין אינו ראשי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון ה'''רמב"ם''' {{רמבם\|קריאת שמע\|ב\|י\|קריאת שמע ב' י'}} וכן משמע ב'''תוספות''' {{גנרא\|ברכות\|לב\|א\|לב א ד"ה אלו}}. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (סב א), שבלשון שאינו מבין אינו יוצא בקריאת שמע ובתפילה. אבל בשאר המצוות יוצא אפילו שאינו מבין. וב'''משנה ברורה''' (א) כתב שאף בשאר מצוות צריך לומר בלשון שמבין (קרבן העדה לירושלמי, ומגן גיבורים והגהות מהר"א לנדא).

	וב'''ערוך השולחן''' (סו) וב'''משנה ברורה''' (א) כתב בשם ה'''בית חדש''' שכיום אין אנו יודעים לתרגם את כל התיבות במדוייק, ולכן לא יקרא קריאת שמע בלשון אחרת מלשון הקודש.

	=== אם אינו מבין עברית ===		=== אם אינו מבין עברית ===
שורה 48:		שורה 46:

	ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל.		ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל.

	{{ש}} ב'''פרי חדש''' הכריע כיש אומרים בתרא שהוא הרא"ש. ובפרי מגדים כתב שגם לחילוק שמחלקים בין ארמי לשאר לשונות הוא דווקא ביחיד אבל בציבור מותר אפילו ארמית. ומטעם זה אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בציבור. ובמשנה ברורה (יט) כתב שלפי זה המתפלל ביחיד אינו יכול לומר יקום פורקן ובריך שמיה (אור זרוע שבת נ').		{{ש}} ב'''פרי חדש''' הכריע כיש אומרים בתרא שהוא הרא"ש. ובפרי מגדים כתב שגם לחילוק שמחלקים בין ארמי לשאר לשונות הוא דווקא ביחיד אבל בציבור מותר אפילו ארמית. ומטעם זה אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בציבור. ובמשנה ברורה (יט) כתב שלפי זה המתפלל ביחיד אינו יכול לומר יקום פורקן ובריך שמיה (אור זרוע שבת נ').

	כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל.		כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל.

			== פסיקת האחרונים ==
			ב'''ערוך השולחן''' (סו){{הערה\|כותב "וכן הורו גאוני עולם זה '''כערך שמונים שנה''' וכן עיקר לדינא" ונראה שעקב הרפורמים שעקרו יסודות בתורת ישראל - החומרו הדינים דידן}}

			וב'''משנה ברורה''' (א){{הערה\|מביא בשם הב"ח {{מ\|קצ"ג}} שההתר הוא מצד הדין, אבל למצוה מן המובחר הוא דוקא בלשון הקודש}} הובא שכיום אין אנו יודעים לתרגם את כל התיבות במדוייק, ולכן לא יקרא קריאת שמע בלשון אחרת מלשון הקודש.

	בתשובת '''חתם סופר''' (פד-פו) האריך בתשובה נגד אותם שתרגמו התפילה (רפורמים) וקבעו להתפלל בלשון לעז, וכתב שכל ההיתר הוא באופן אקראי אבל לעשות כן באופן קבוע ולהעמיד ש"ץ על זה אסור.		בתשובת '''חתם סופר''' (פד-פו) האריך בתשובה נגד אותם שתרגמו התפילה (רפורמים) וקבעו להתפלל בלשון לעז, וכתב שכל ההיתר הוא באופן אקראי אבל לעשות כן באופן קבוע ולהעמיד ש"ץ על זה אסור.

איתן ברוך: /* בדיעבד או לכתחילה */

2021-12-01T09:30:41Z

בדיעבד או לכתחילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:30, 1 בדצמבר 2021
שורה 15:		שורה 15:
	== בדיעבד או לכתחילה ==		== בדיעבד או לכתחילה ==
	מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש.		מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש.
	{{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ~~ברמב~~"ם (קריאת שמע ב י) משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא המאירי, אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת.		{{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ב'''רמב"ם''' {{רמבם\|קריאת שמע\|ב\|י\|קריאת שמעב י}} משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא '''המאירי''', אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת.

	== לשון שאינו מבין בה ==		== לשון שאינו מבין בה ==

איתן ברוך: הוספת הדגשות וסידור קטן

2021-11-18T11:09:37Z

הוספת הדגשות וסידור קטן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:09, 18 בנובמבר 2021
שורה 20:		שורה 20:
	בלשון שאינו מבין אינו ראשי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב י) וכן משמע ב'''תוספות''' (לב א ד"ה אלו). וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (סב א), שבלשון שאינו מבין אינו יוצא בקריאת שמע ובתפילה. אבל בשאר המצוות יוצא אפילו שאינו מבין. וב'''משנה ברורה''' (א) כתב שאף בשאר מצוות צריך לומר בלשון שמבין (קרבן העדה לירושלמי, ומגן גיבורים והגהות מהר"א לנדא).		בלשון שאינו מבין אינו ראשי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב י) וכן משמע ב'''תוספות''' (לב א ד"ה אלו). וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (סב א), שבלשון שאינו מבין אינו יוצא בקריאת שמע ובתפילה. אבל בשאר המצוות יוצא אפילו שאינו מבין. וב'''משנה ברורה''' (א) כתב שאף בשאר מצוות צריך לומר בלשון שמבין (קרבן העדה לירושלמי, ומגן גיבורים והגהות מהר"א לנדא).

	~~ובמשנה~~ ברורה (א) כתב בשם ~~הבית~~ חדש שכיום אין אנו יודעים לתרגם את כל התיבות במדוייק, ולכן לא יקרא קריאת שמע בלשון אחרת מלשון הקודש.		וב'''ערוך השולחן''' (סו) וב'''משנה ברורה''' (א) כתב בשם ה'''בית חדש''' שכיום אין אנו יודעים לתרגם את כל התיבות במדוייק, ולכן לא יקרא קריאת שמע בלשון אחרת מלשון הקודש.
	~~בפרי~~ מגדים (אשל אברהם א) נסתפק האם בלשון הקודש יוצא אף שאינו מבין או לא, שאפשר שבעינן דווקא 'שמע' היינו שמבין, אבל ~~במשנה~~ ברורה (א) כתב בשם הלבוש ~~בסימן~~ קצג שבלשון הקודש יצא אף שאינו מבין, שאינו מצוי אדם שאינו מבין לכה"פ פסוק ראשון שהכוונה בו לעיכובא.
			=== אם אינו מבין עברית ===
			* ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) נסתפק האם בלשון הקודש יוצא אף שאינו מבין או לא, שאפשר שבעינן דווקא 'שמע' היינו שמבין
			* אבל ב'''משנה ברורה''' (א) כתב בשם '''הלבוש''' (קצג) שבלשון הקודש יצא אף שאינו מבין, שאינו מצוי אדם שאינו מבין לכה"פ פסוק ראשון שהכוונה בו לעיכובא.

	== תפילה בארמית ==		== תפילה בארמית ==

איתן ברוך ב־10:50, 18 בנובמבר 2021

2021-11-18T10:50:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:50, 18 בנובמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.		האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.
	{{מקורות\|סוטה ז א\|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א\|\|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%91_%D7%99 קריאת שמע ב י]\| [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%91_%D7%91 או"ח סב ב], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%90_%D7%93 או"ח קא ד]}}		{{מקורות\|סוטה ז א\|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א\|\|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%91_%D7%99 קריאת שמע ב י]\| [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%91_%D7%91 או"ח סב ב], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%90_%D7%93 או"ח קא ד]}}
	== מקורות התנאים ==		== מקורות התנאים ==
	ה'''משנה''' (סוטה ז א) מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.		ה'''משנה''' {{ויקיטקסט\|סוטה_ז_א\|סוטה ז א}} מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.
	{{ש}}לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר (שבת יב ב) שאין לאדם לשאול צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון זו? ומתרצת הגמרא לחלק בין יחיד לציבור.		{{ש}}לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר {{ויקיטקסט\|שבת_יב_ב\|שבת יב ב}} שאין לאדם לשאול צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון זו? ומתרצת הגמרא לחלק בין יחיד לציבור.

	לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' (ברכות יג א). רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך~~<ref>~~על פי המאירי (ברכות יג א)~~</ref>~~. לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק. וצריך לומר שהמשנה בסוטה שמתירה לקרוא קריאת שמע בכל לשון, היא אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי.		לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' {{ויקיטקסט\|ברכות_יג_א\|ברכות יג א}}. רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך{{הערה\|על פי המאירי (ברכות יג א)}}. לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק. וצריך לומר שהמשנה בסוטה שמתירה לקרוא קריאת שמע בכל לשון, היא אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי.

	== הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה ==		== הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה ==
	ה'''רי"ף''' (ז א) הכריע במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם, וכן הכריעו התוספות וכל הראשונים.		ה'''רי"ף''' (ז א) הכריע במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם, וכן הכריעו התוספות וכל הראשונים.
	{{ש}}לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור~~<ref>~~הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.~~</ref>.~~		{{ש}}לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור {{הערה\|הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.}}

	ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע.		ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע.
שורה 16:		שורה 15:
	== בדיעבד או לכתחילה ==		== בדיעבד או לכתחילה ==
	מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש.		מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש.
	~~<BR/>~~אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ברמב"ם (קריאת שמע ב י) משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא המאירי, אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת.		{{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ברמב"ם (קריאת שמע ב י) משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא המאירי, אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת.

	== לשון שאינו מבין בה ==		== לשון שאינו מבין בה ==
שורה 26:		שורה 25:
	== תפילה בארמית ==		== תפילה בארמית ==
	ה'''גמרא''' (שבת יב ב) אומרת שאין להתפלל בלשון ארמי, ושכל המתפלל בלשון ארמי, אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמית.		ה'''גמרא''' (שבת יב ב) אומרת שאין להתפלל בלשון ארמי, ושכל המתפלל בלשון ארמי, אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמית.
	~~<BR/>~~גמרא זו מהווה לכאורה סתירה לדברי המשנה בסוטה שמתירה להתפלל בכל לשון.		{{ש}}גמרא זו מהווה לכאורה סתירה לדברי המשנה בסוטה שמתירה להתפלל בכל לשון.

	הגמרא עצמה בסוטה~~<ref>~~יתכן שזו תוספת מהגאונים.~~</ref>~~ מתרצת לחלק בין יחיד לציבור, וכן כתב ה'''רי"ף''' (ברכות ז א) לחלק בין יחיד לציבור, שבציבור ניתן להתפלל בכל לשון, אבל ביחיד אין להתפלל בכל לשון (ולכאורה כוונתו שיש להתפלל דווקא בלשון הקודש), וזו כוונת הגמרא בשבת שאסרה להתפלל בלשון ארמי, דהיינו ביחיד.		הגמרא עצמה בסוטה{{הערה\|יתכן שזו תוספת מהגאונים.}} מתרצת לחלק בין יחיד לציבור, וכן כתב ה'''רי"ף''' (ברכות ז א) לחלק בין יחיד לציבור, שבציבור ניתן להתפלל בכל לשון, אבל ביחיד אין להתפלל בכל לשון (ולכאורה כוונתו שיש להתפלל דווקא בלשון הקודש), וזו כוונת הגמרא בשבת שאסרה להתפלל בלשון ארמי, דהיינו ביחיד.
	~~<BR/>~~אמנם יש להעיר שהגמרא עצמה בשבת כתבה שתפילה על החולה גם ביחיד מותר בארמית, שהחולה שכינה עמו ואין צורך במלאכים להעלות את התפילה.		{{ש}}אמנם יש להעיר שהגמרא עצמה בשבת כתבה שתפילה על החולה גם ביחיד מותר בארמית, שהחולה שכינה עמו ואין צורך במלאכים להעלות את התפילה.

	'''רבנו יונה''' (ז א ד"ה אבל ביחיד) הביא דברי הרי"ף והעיר עליהם, שלפי זה צריך ליישב את מנהג הנשים שמתפללות ביחיד שלא בלשון הקודש? וכתב ליישב בשם רבני צרפת, שכל מה שאמרה הגמרא שלא להתפלל בלשון ארמית, זהו דווקא בתפילה פרטית כגון על חולה או צער בביתו וכד', אבל התפילה הקבועה של הציבור, אף שמתפלל אותה בביתו, מותר להתפלל בשאר לשונות אם אינו יודע לשון הקודש, משום שהוא כמתפלל בציבור.		'''רבנו יונה''' (ז א ד"ה אבל ביחיד) הביא דברי הרי"ף והעיר עליהם, שלפי זה צריך ליישב את מנהג הנשים שמתפללות ביחיד שלא בלשון הקודש? וכתב ליישב בשם רבני צרפת, שכל מה שאמרה הגמרא שלא להתפלל בלשון ארמית, זהו דווקא בתפילה פרטית כגון על חולה או צער בביתו וכד', אבל התפילה הקבועה של הציבור, אף שמתפלל אותה בביתו, מותר להתפלל בשאר לשונות אם אינו יודע לשון הקודש, משום שהוא כמתפלל בציבור.
	~~<BR/>~~וטעם החילוק הוא מפני שהציבור אינם צריכים מליץ לפני הקב"ה, אבל היחיד צריך מלאך מליץ, והם אינם מבינים אלא לשון הקודש.		{{ש}}וטעם החילוק הוא מפני שהציבור אינם צריכים מליץ לפני הקב"ה, אבל היחיד צריך מלאך מליץ, והם אינם מבינים אלא לשון הקודש.

	ה'''רא"ש''' (ב ב) תירץ שכל מה שאמרו שלא לשאול צרכיו בלשון ארמי הוא דווקא בלשון ארמית, אבל בשאר לשונות מותר. ובכך יישב גם קושיית התוספות היאך אין המלאכים מבינים לשון ארמית, והרי אפילו מחשבות בני האדם הם יודעים? אלא שבאמת יודעים הם לשון ארמית, אך אינם נזקקים לו לפי שמגונה הוא בעיניהם.		ה'''רא"ש''' (ב ב) תירץ שכל מה שאמרו שלא לשאול צרכיו בלשון ארמי הוא דווקא בלשון ארמית, אבל בשאר לשונות מותר. ובכך יישב גם קושיית התוספות היאך אין המלאכים מבינים לשון ארמית, והרי אפילו מחשבות בני האדם הם יודעים? אלא שבאמת יודעים הם לשון ארמית, אך אינם נזקקים לו לפי שמגונה הוא בעיניהם.
שורה 46:		שורה 45:

	ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל.		ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל.
	~~<BR/>~~ב'''פרי חדש''' הכריע כיש אומרים בתרא שהוא הרא"ש. ובפרי מגדים כתב שגם לחילוק שמחלקים בין ארמי לשאר לשונות הוא דווקא ביחיד אבל בציבור מותר אפילו ארמית. ומטעם זה אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בציבור. ובמשנה ברורה (יט) כתב שלפי זה המתפלל ביחיד אינו יכול לומר יקום פורקן ובריך שמיה (אור זרוע שבת נ').		{{ש}} ב'''פרי חדש''' הכריע כיש אומרים בתרא שהוא הרא"ש. ובפרי מגדים כתב שגם לחילוק שמחלקים בין ארמי לשאר לשונות הוא דווקא ביחיד אבל בציבור מותר אפילו ארמית. ומטעם זה אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בציבור. ובמשנה ברורה (יט) כתב שלפי זה המתפלל ביחיד אינו יכול לומר יקום פורקן ובריך שמיה (אור זרוע שבת נ').

	כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל.		כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל.

	בתשובת חתם סופר (פד-פו) האריך בתשובה נגד אותם שתרגמו התפילה (רפורמים) וקבעו להתפלל בלשון לעז, וכתב שכל ההיתר הוא באופן אקראי אבל לעשות כן באופן קבוע ולהעמיד ש"ץ על זה אסור.		בתשובת '''חתם סופר''' (פד-פו) האריך בתשובה נגד אותם שתרגמו התפילה (רפורמים) וקבעו להתפלל בלשון לעז, וכתב שכל ההיתר הוא באופן אקראי אבל לעשות כן באופן קבוע ולהעמיד ש"ץ על זה אסור.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה: קריאת שמע]]		[[קטגוריה:קריאת שמע]]
	[[קטגוריה: תפילה]]		[[קטגוריה:תפילה]]
	[[קטגוריה: ברכות יג.]]		[[קטגוריה:ברכות יג.]]
	[[קטגוריה: שבת יב:]]		[[קטגוריה:שבת יב:]]
	[[קטגוריה: סוטה לג.]]		[[קטגוריה:סוטה לג.]]
	[[קריאת שמע פרק ב]]		[[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב]]
	[[קטגוריה: אורח חיים סימן סב]]		[[קטגוריה:אורח חיים סימן סב]]

איתן ברוך: סידור המקורות

2021-11-18T10:39:57Z

סידור המקורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:39, 18 בנובמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.		האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.
	{{מקורות\|סוטה ז א\|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א\|\|קריאת שמע ב י\| ~~{{ויקיטקסט\|שולחן_ערוך_אורח_חיים_סב_ב\|אורח חיים~~ סב ב}}}}		{{מקורות\|סוטה ז א\|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א\|\|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%91_%D7%99 קריאת שמע ב י]\| [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%91_%D7%91 או"ח סב ב], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%90_%D7%93 או"ח קא ד]}}
	== מקורות התנאים ==		== מקורות התנאים ==
	ה'''משנה''' (סוטה ז א) מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.		ה'''משנה''' (סוטה ז א) מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.

איתן ברוך ב־10:24, 18 בנובמבר 2021

2021-11-18T10:24:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:24, 18 בנובמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.		האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.
	{{מקורות\|סוטה ז א\|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א\|\|קריאת שמע ב י\| {{ויקיטקסט\|שולחן_ערוך_אורח_חיים_סב_ב\|אורח חיים סב ב}}		{{מקורות\|סוטה ז א\|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א\|\|קריאת שמע ב י\| {{ויקיטקסט\|שולחן_ערוך_אורח_חיים_סב_ב\|אורח חיים סב ב}}}}
	== מקורות התנאים ==		== מקורות התנאים ==
	ה'''משנה''' (סוטה ז א) מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.		ה'''משנה''' (סוטה ז א) מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.

איתן ברוך: תיקון המקור

2021-11-18T10:24:41Z

תיקון המקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:24, 18 בנובמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.		האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.
	{{מקורות\|סוטה ז א\|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א\|\|קריאת שמע ב י\| אורח חיים סב ד}}		{{מקורות\|סוטה ז א\|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א\|\|קריאת שמע ב י\| {{ויקיטקסט\|שולחן_ערוך_אורח_חיים_סב_ב\|אורח חיים סב ב}}
	== מקורות התנאים ==		== מקורות התנאים ==
	ה'''משנה''' (סוטה ז א) מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.~~<BR/>~~		ה'''משנה''' (סוטה ז א) מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.
	לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר (שבת יב ב) שאין לאדם לשאול צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון זו? ומתרצת הגמרא לחלק בין יחיד לציבור.		{{ש}}לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר (שבת יב ב) שאין לאדם לשאול צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון זו? ומתרצת הגמרא לחלק בין יחיד לציבור.

	לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' (ברכות יג א). רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך<ref>על פי המאירי (ברכות יג א)</ref>. לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק. וצריך לומר שהמשנה בסוטה שמתירה לקרוא קריאת שמע בכל לשון, היא אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי.		לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' (ברכות יג א). רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך<ref>על פי המאירי (ברכות יג א)</ref>. לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק. וצריך לומר שהמשנה בסוטה שמתירה לקרוא קריאת שמע בכל לשון, היא אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי.
שורה 10:		שורה 10:
	== הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה ==		== הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה ==
	ה'''רי"ף''' (ז א) הכריע במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם, וכן הכריעו התוספות וכל הראשונים.		ה'''רי"ף''' (ז א) הכריע במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם, וכן הכריעו התוספות וכל הראשונים.
	~~<BR/>~~לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור<ref>הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.</ref>.		{{ש}}לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור<ref>הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.</ref>.

	ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע.		ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע.

א.א ב־08:40, 1 בנובמבר 2020

2020-11-01T08:40:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:40, 1 בנובמבר 2020
שורה 54:		שורה 54:
	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

			[[קטגוריה: קריאת שמע]]
			[[קטגוריה: תפילה]]
			[[קטגוריה: ברכות יג.]]
			[[קטגוריה: שבת יב:]]
			[[קטגוריה: סוטה לג.]]
			[[קריאת שמע פרק ב]]
			[[קטגוריה: אורח חיים סימן סב]]