https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D?feed=atom 2026-08-11T11:12:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=21347&oldid=prev 2025-03-08T18:45:19Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מוקפות חומה ממתי</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:45, 8 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת המשנה שזמן הקובע למוקפות חומה הוא מימות יהושע בן-נון, שכל שהייתה מוקפת חומה אז, אף שאינה מוקפת היום, נחשבת למוקפת וקוראים בה בחמישה עשר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת המשנה שזמן הקובע למוקפות חומה הוא מימות יהושע בן-נון, שכל שהייתה מוקפת חומה אז, אף שאינה מוקפת היום, נחשבת למוקפת וקוראים בה בחמישה עשר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מקור לדין זה לומד התנא בגזירה שווה 'פרזי' 'פרזי'. באסתר כתוב 'היהודים הפרזים' ובספר דברים כתיב 'לבד מערי הפרזי הרבה מאוד' כשם ששם הוא מימות יהושע, כך לענין מגילה מימות יהושע.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מקור לדין זה לומד התנא בגזירה שווה 'פרזי' 'פרזי'. באסתר כתוב 'היהודים הפרזים' ובספר דברים כתיב 'לבד מערי הפרזי הרבה מאוד' כשם ששם הוא מימות יהושע, כך לענין מגילה מימות יהושע.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>ר' יהושע בן קרחה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'' </del>ב'''תוספתא''' (מגילה א א) שהזמן הקובע הוא בימי אחשוורוש, שכן מצינו בשושן הבירה שהיא בט&quot;ו ומוקפת חומה, כך כל שמוקפת חומה מימות אחשוורוש. דבריו הובאו גם ב'''גמרא''' (מגילה ב ב), ושם נתבאר שלא סובר הוא את הגזירה שווה של תנא קמא, שאם כן איך שושן עשו בט&quot;ו והרי אין אנו יודעים שהיא מוקפת מימות יהושע, והיה לה לעשות בי&quot;ד.- אמנם תנא קמא סובר שמיוחדת היא שושן שעושה בט&quot;ו אף שאינה מוקפת חומה מימות יהושע, לפי שנעשה בה הנס.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת דעת ר' יהושע בן קרחה ב'''תוספתא''' (מגילה א א) שהזמן הקובע הוא בימי אחשוורוש, שכן מצינו בשושן הבירה שהיא בט&quot;ו ומוקפת חומה, כך כל שמוקפת חומה מימות אחשוורוש. דבריו הובאו גם ב'''גמרא''' (מגילה ב ב), ושם נתבאר שלא סובר הוא את הגזירה שווה של תנא קמא, שאם כן איך שושן עשו בט&quot;ו והרי אין אנו יודעים שהיא מוקפת מימות יהושע, והיה לה לעשות בי&quot;ד.- אמנם תנא קמא סובר שמיוחדת היא שושן שעושה בט&quot;ו אף שאינה מוקפת חומה מימות יהושע, לפי שנעשה בה הנס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כרכים המוקפים בחוץ לארץ ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כרכים המוקפים בחוץ לארץ ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=21346&oldid=prev 2025-03-08T18:35:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:35, 8 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מקור הדין ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מקור הדין ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבא אומר ב'''גמרא''' (ב ב) שהמקור לדין זה שהמוקפים קוראים בחמישה עשר הוא מהפסוק &quot;על כן היהודים הפרזים&quot; מכך שהפרזים קוראים בארבעה עשר, משמע שמוקפים קוראים בחמישה עשר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבא אומר ב'''גמרא''' (ב ב) שהמקור לדין זה שהמוקפים קוראים בחמישה עשר הוא מהפסוק &quot;על כן היהודים הפרזים&quot; מכך שהפרזים קוראים בארבעה עשר, משמע שמוקפים קוראים בחמישה עשר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== מוקפות חומה ממתי ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעת המשנה שזמן הקובע למוקפות חומה הוא מימות יהושע בן-נון, שכל שהייתה מוקפת חומה אז, אף שאינה מוקפת היום, נחשבת למוקפת וקוראים בה בחמישה עשר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>מקור לדין זה לומד התנא בגזירה שווה 'פרזי' 'פרזי'. באסתר כתוב 'היהודים הפרזים' ובספר דברים כתיב 'לבד מערי הפרזי הרבה מאוד' כשם ששם הוא מימות יהושע, כך לענין מגילה מימות יהושע.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>לעומת זאת דעת '''ר' יהושע בן קרחה'' ב'''תוספתא''' (מגילה א א) שהזמן הקובע הוא בימי אחשוורוש, שכן מצינו בשושן הבירה שהיא בט"ו ומוקפת חומה, כך כל שמוקפת חומה מימות אחשוורוש. דבריו הובאו גם ב'''גמרא''' (מגילה ב ב), ושם נתבאר שלא סובר הוא את הגזירה שווה של תנא קמא, שאם כן איך שושן עשו בט"ו והרי אין אנו יודעים שהיא מוקפת מימות יהושע, והיה לה לעשות בי"ד.- אמנם תנא קמא סובר שמיוחדת היא שושן שעושה בט"ו אף שאינה מוקפת חומה מימות יהושע, לפי שנעשה בה הנס. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כרכים המוקפים בחוץ לארץ ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כרכים המוקפים בחוץ לארץ ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' סעדיה גאון ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' סעדיה גאון ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&amp;st=&amp;pgnum=315&amp;hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט&quot;ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי&quot;ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&amp;st=&amp;pgnum=315&amp;hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט&quot;ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי&quot;ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=21345&oldid=prev 2025-03-08T18:11:51Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">המשנה והגמרא</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:11, 8 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== המשנה והגמרא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== המשנה והגמרא ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=2&amp;format=pdf (מגילה א א)] אומרת שכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה ביום ט&quot;ו באדר, וזאת בשונה מהערים הפרוזות שקוראים את המגילה ביום י&quot;ד באדר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&amp;daf=2&amp;format=pdf (מגילה א א)] אומרת שכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה ביום ט&quot;ו באדר, וזאת בשונה מהערים הפרוזות שקוראים את המגילה ביום י&quot;ד באדר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== מקור הדין ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבא אומר ב'''גמרא''' (ב ב) שהמקור לדין זה שהמוקפים קוראים בחמישה עשר הוא מהפסוק "על כן היהודים הפרזים" מכך שהפרזים קוראים בארבעה עשר, משמע שמוקפים קוראים בחמישה עשר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כרכים המוקפים בחוץ לארץ ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כרכים המוקפים בחוץ לארץ ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' סעדיה גאון ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' סעדיה גאון ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=12276&oldid=prev 2018-05-25T04:35:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:35, 25 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|כל הסוגיה=כן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|סיבה=נכתבו לעת עתה רק ראשונים עיקריים ושלחן ערוך. כמו כן יש מקום להכניס נושאים נוספים, כגון הטעם לחלוקה בין פרזים למוקפים ועוד</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|מגילה א א|מגילה ב א|מגילה א א|מגילה וחנוכה א ד|אורח חיים תרפח א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|מגילה א א|מגילה ב א|מגילה א א|מגילה וחנוכה א ד|אורח חיים תרפח א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלו מקומות קוראים את המגילה בט&quot;ו באדר, וטעם הדין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלו מקומות קוראים את המגילה בט&quot;ו באדר, וטעם הדין.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=12275&oldid=prev 2018-05-25T04:32:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:32, 25 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שאר מצוות התלויות בחומה ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שאר מצוות התלויות בחומה ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] מבאר לשיטתו שדין פרזים לענין קריאת המגילה אינו תלוי בקדושת הארץ, ואינו נוגע לדין בתי ערי חומה, ולכן אף משבטלה קדושת הארץ היו קוראים במוקפים בט&quot;ו, וכן הוא הדין גם במוקפים בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמם בפנים, מ&quot;מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] מבאר לשיטתו שדין פרזים לענין קריאת המגילה אינו תלוי בקדושת הארץ, ואינו נוגע לדין בתי ערי חומה, ולכן אף משבטלה קדושת הארץ היו קוראים במוקפים בט&quot;ו, וכן הוא הדין גם במוקפים בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמם בפנים, מ&quot;מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט&quot;ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין הקפת החומות ביד ישראל. ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן הקפת החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו&quot;ל אין קוראים בט&quot;ו. וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביא </del>ראיה זו ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט&quot;ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין הקפת החומות ביד ישראל. ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן הקפת החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו&quot;ל אין קוראים בט&quot;ו. וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביאו </ins>ראיה זו ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)], וה'''גר&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (ד&quot;ה הם בחו&quot;ל</ins>)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== סתמיות המשנה והגמרא ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== סתמיות המשנה והגמרא ====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהוצל ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהוצל ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי&quot;ד ובט&quot;ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו&quot;ל היא. אך הרמב&quot;ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין&lt;ref&gt;קשה, דעכ&quot;פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?&lt;/ref&gt;, וכן דחה ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי&quot;ד ובט&quot;ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו&quot;ל היא. אך הרמב&quot;ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין&lt;ref&gt;קשה, דעכ&quot;פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?&lt;/ref&gt;, וכן דחה ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)].<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אמנם ה'''גר&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (ד&quot;ה הם בחו&quot;ל)], הביא ראיה זו ולא כתב לדחותה. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהירושלמי ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהירושלמי ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' בסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=321 (ד&quot;ה ועוד מצאתי בירושלמי)] מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: &quot;כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו&quot;ל קורין&quot;. ומפרש הרמב&quot;ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט&quot;ו או לא. ופשט הירושלמי מחו&quot;ל, שהרי בחו&quot;ל קוראים בט&quot;ו המוקפים שבה, אע&quot;פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו&quot;ל קוראים בט&quot;ו למוקפים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' בסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=321 (ד&quot;ה ועוד מצאתי בירושלמי)] מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: &quot;כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו&quot;ל קורין&quot;. ומפרש הרמב&quot;ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט&quot;ו או לא. ופשט הירושלמי מחו&quot;ל, שהרי בחו&quot;ל קוראים בט&quot;ו המוקפים שבה, אע&quot;פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו&quot;ל קוראים בט&quot;ו למוקפים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)] דוחה  ראיה זו, לפי שכותב שיש גירסאות שלא גורסים חוץ לארץ אלא חוצה לה&lt;ref&gt;וכנראה שהיה כתוב בראשי תיבות, ופיענחו אותם בטעות חוץ לארץ במקום חוצה לה.&lt;/ref&gt;, וכוונת הירושלמי לומר שאף אם הכרך חרב, כיוון שחוצה לו קוראים מדינא דריב&quot;ל גבי [[סמוך ונראה לכרך]], אם כן לא יהא הסמוך והנראה חמור מן הכרך עצמו, אלא ע&quot;כ גם בכרך קוראים בט&quot;ו. אלא שכתב שנוסחה דחוקה היא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)] דוחה  ראיה זו, לפי שכותב שיש גירסאות שלא גורסים חוץ לארץ אלא חוצה לה&lt;ref&gt;וכנראה שהיה כתוב בראשי תיבות, ופיענחו אותם בטעות חוץ לארץ במקום חוצה לה.&lt;/ref&gt;, וכוונת הירושלמי לומר שאף אם הכרך חרב, כיוון שחוצה לו קוראים מדינא דריב&quot;ל גבי [[סמוך ונראה לכרך]], אם כן לא יהא הסמוך והנראה חמור מן הכרך עצמו, אלא ע&quot;כ גם בכרך קוראים בט&quot;ו. אלא שכתב שנוסחה דחוקה היא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (ד"ה הם בחו"ל)] הסכים לגירסה זו שכתב הריטב"א, ושלכן אין ראיה לענין מוקפי חוץ לארץ.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רמב&quot;ם ושלחן ערוך ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רמב&quot;ם ושלחן ערוך ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (מגילה א ד) כותב שכל מדינה שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בין בארץ בין בחוץ לארץ, קוראים בה בט&quot;ו. וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרפח א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (מגילה א ד) כותב שכל מדינה שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בין בארץ בין בחוץ לארץ, קוראים בה בט&quot;ו. וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3064 </ins>(אורח חיים תרפח א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קראו את המגילה בי&quot;ד ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קראו את המגילה בי&quot;ד ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=12274&oldid=prev 2018-05-25T04:26:48Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">קראו את המגילה בי&quot;ד</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:26, 25 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קראו את המגילה בי&quot;ד ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קראו את המגילה בי&quot;ד ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''פרי חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3112 (תרפח א)] כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכיון </del>שהגמרא לומדת מ'בזמניהם' שאין להקדים קריאת המגילה, אם כן כרך שקרא בי&quot;ד לא יצא ידי חובה אף בדיעבד. לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) חולק ואומר שודאי שבדיעבד יצאו, וכל הנידון הוא רק לכתחילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''ירושלמי''' (מגילב ב א) מבואר שבן כרך שקרא בי&quot;ד להוציא את בני העיירות ידי חובתן, יצא ידי חובה ויכול להוציא אחרים ידי חובתן, כיון שי&quot;ד הוא זמן הקריאה. מבואר מזה שבדיעבד, מוקפין שקראו בי&quot;ד יצאו ידי חובה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם </ins>ה'''פרי חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3112 (תרפח א)] כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהבבלי חלוק על זה, כיון </ins>שהגמרא לומדת מ'בזמניהם' שאין להקדים קריאת המגילה, אם כן כרך שקרא בי&quot;ד לא יצא ידי חובה אף בדיעבד. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב שהכי נקטינן לחומרא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) חולק ואומר שודאי שבדיעבד יצאו, וכל הנידון הוא רק לכתחילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=12270&oldid=prev 2018-05-24T19:58:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:58, 24 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהוצל ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהוצל ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי&quot;ד ובט&quot;ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו&quot;ל היא. אך הרמב&quot;ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין&lt;ref&gt;קשה, דעכ&quot;פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?&lt;/ref&gt;, וכן דחה ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי&quot;ד ובט&quot;ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו&quot;ל היא. אך הרמב&quot;ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין&lt;ref&gt;קשה, דעכ&quot;פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?&lt;/ref&gt;, וכן דחה ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהירושלמי ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהירושלמי ====</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=12269&oldid=prev 2018-05-24T19:57:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:57, 24 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רמב&quot;ם ושלחן ערוך ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רמב&quot;ם ושלחן ערוך ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (מגילה א ד) כותב שכל מדינה שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בין בארץ בין בחוץ לארץ, קוראים בה בט&quot;ו. וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרפח א).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (מגילה א ד) כותב שכל מדינה שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בין בארץ בין בחוץ לארץ, קוראים בה בט&quot;ו. וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרפח א).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== קראו את המגילה בי"ד ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''פרי חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3112 (תרפח א)] כתב שכיון שהגמרא לומדת מ'בזמניהם' שאין להקדים קריאת המגילה, אם כן כרך שקרא בי"ד לא יצא ידי חובה אף בדיעבד. לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) חולק ואומר שודאי שבדיעבד יצאו, וכל הנידון הוא רק לכתחילה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=12268&oldid=prev 2018-05-24T19:44:36Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:44, 24 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת רוב הראשונים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת רוב הראשונים ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט&quot;ו. והביאו לכך כמה ראיות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת, רוב הראשונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(רמב&quot;ן, רשב&quot;א, ריטב&quot;א, ר&quot;ן) </ins>סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט&quot;ו. והביאו לכך כמה ראיות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעת הרמב&quot;ן </del>====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאר מצוות התלויות בחומה </ins>====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] מבאר לשיטתו שדין פרזים לענין קריאת המגילה אינו תלוי בקדושת הארץ, ואינו נוגע לדין בתי ערי חומה, ולכן אף משבטלה קדושת הארץ היו קוראים במוקפים בט&quot;ו, וכן הוא הדין גם במוקפים בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמם בפנים, מ&quot;מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] מבאר לשיטתו שדין פרזים לענין קריאת המגילה אינו תלוי בקדושת הארץ, ואינו נוגע לדין בתי ערי חומה, ולכן אף משבטלה קדושת הארץ היו קוראים במוקפים בט&quot;ו, וכן הוא הדין גם במוקפים בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמם בפנים, מ&quot;מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט&quot;ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין הקפת החומות ביד ישראל. ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן הקפת החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו&quot;ל אין קוראים בט&quot;ו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט&quot;ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין הקפת החומות ביד ישראל. ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן הקפת החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו&quot;ל אין קוראים בט&quot;ו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן הביא </ins>ראיה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זו </ins>ה'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ריטב</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx</ins>?<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה כרכים)]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del>ראיה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוספת מביא </del>ה'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמב</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן</del>''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסוף דבריו מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי</del>?<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל, אלא ע&quot;כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)] דוחה ראיה זו מסתמא דמתני', שכיון שהגמרא תולה בימות יהושע בן נון, לכן כתבה סתם 'מוקפין חומה' בלי לפרט, דמה ענין חו&quot;ל ליהושע בן נון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== סתמיות המשנה והגמרא ====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראיה נוספת מביא ה'''רמב&quot;ן''' בסוף דבריו מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי?' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו&quot;ל, אלא ע&quot;כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)] דוחה ראיה זו מסתמא דמתני', שכיון שהגמרא תולה בימות יהושע בן נון, לכן כתבה סתם 'מוקפין חומה' בלי לפרט, דמה ענין חו&quot;ל ליהושע בן נון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהוצל ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהוצל ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי&quot;ד ובט&quot;ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו&quot;ל היא. אך הרמב&quot;ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין&lt;ref&gt;קשה, דעכ&quot;פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?&lt;/ref&gt;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי&quot;ד ובט&quot;ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו&quot;ל היא. אך הרמב&quot;ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין&lt;ref&gt;קשה, דעכ&quot;פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?&lt;/ref&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן דחה ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&amp;st=&amp;pgnum=15 (ב א ד&quot;ה כרכים)]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהירושלמי ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הראיה מהירושלמי ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' בסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=321 (ד&quot;ה ועוד מצאתי בירושלמי)] מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: &quot;כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו&quot;ל קורין&quot;. ומפרש הרמב&quot;ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט&quot;ו או לא. ופשט הירושלמי מחו&quot;ל, שהרי בחו&quot;ל קוראים בט&quot;ו המוקפים שבה, אע&quot;פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו&quot;ל קוראים בט&quot;ו למוקפים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' בסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=321 (ד&quot;ה ועוד מצאתי בירושלמי)] מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: &quot;כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו&quot;ל קורין&quot;. ומפרש הרמב&quot;ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט&quot;ו או לא. ופשט הירושלמי מחו&quot;ל, שהרי בחו&quot;ל קוראים בט&quot;ו המוקפים שבה, אע&quot;פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו&quot;ל קוראים בט&quot;ו למוקפים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלחן </del>ערוך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחרונים </del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ריטב&quot;א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req</ins>=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">14584&amp;st</ins>=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&amp;pgnum</ins>=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">15 (ב א ד&quot;ה כרכים)] דוחה  ראיה זו, לפי שכותב שיש גירסאות שלא גורסים חוץ לארץ אלא חוצה לה&lt;ref&gt;וכנראה שהיה כתוב בראשי תיבות, ופיענחו אותם בטעות חוץ לארץ במקום חוצה לה.&lt;/ref&gt;, וכוונת הירושלמי לומר שאף אם הכרך חרב, כיוון שחוצה לו קוראים מדינא דריב&quot;ל גבי [[סמוך ונראה לכרך]], אם כן לא יהא הסמוך והנראה חמור מן הכרך עצמו, אלא ע&quot;כ גם בכרך קוראים בט&quot;ו. אלא שכתב שנוסחה דחוקה היא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== רמב&quot;ם ושלחן </ins>ערוך ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב&quot;ם''' (מגילה א ד) כותב שכל מדינה שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בין בארץ בין בחוץ לארץ, קוראים בה בט&quot;ו. וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרפח א).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=12267&oldid=prev 2018-05-24T19:27:05Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">דעת ר&#039; סעדיה גאון</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:27, 24 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' סעדיה גאון ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' סעדיה גאון ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&amp;st=&amp;pgnum=315&amp;hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט&quot;ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי&quot;ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&amp;st=&amp;pgnum=315&amp;hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט&quot;ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי&quot;ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן כתב גם ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] בשם 'מקצת החכמים', וכתב שטעמם דכיון שתלו הדבר ביהושע בן נון, אין דין זה נוגע לחוץ לארץ, כי מה ענין יהושע לעיירות חוץ לארץ. ועוד שגזרה שוה של 'פרזי' 'פרזי' הוא בארץ ישראל, וכן שסוברים הם שכל המצוות הנוהגות בבתי ערי חומה דין אחד להם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן כתב גם ה'''רמב&quot;ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&amp;st=&amp;pgnum=320 (ב א ד&quot;ה ועכשיו)] בשם 'מקצת החכמים', וכתב שטעמם דכיון שתלו הדבר ביהושע בן נון, אין דין זה נוגע לחוץ לארץ, כי מה ענין יהושע לעיירות חוץ לארץ. ועוד שגזרה שוה של 'פרזי' 'פרזי' הוא בארץ ישראל, וכן שסוברים הם שכל המצוות הנוהגות בבתי ערי חומה דין אחד להם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;וכן משמע ברש&quot;י י: ד&quot;ה כל המצות</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת רוב הראשונים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת רוב הראשונים ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט&quot;ו. והביאו לכך כמה ראיות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט&quot;ו. והביאו לכך כמה ראיות:</div></td></tr> </table>

א.א