https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-07-22T20:00:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=18776&oldid=prev 2021-12-05T21:36:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:36, 6 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br /&gt;</del>{{סרגל ניווט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמוד</del>|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סרגל ניווט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כללי</ins>|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|שבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|שבת]]</div></td></tr> </table>

איתן ברוך https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16186&oldid=prev 2021-01-11T15:43:59Z

<p>החלפת הדף בתוכן &quot;&lt;br /&gt;{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}} <a href="/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99" title="קטגוריה:תלמוד בבלי">שבת</a>&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:43, 11 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דף צ ע&quot;ב</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">br </ins>/&gt;{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בענין ספיה לקטן'''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבה ה'''משנה''' ר' יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא, שמצניעין אותו לקטן לשחוק בו, וכתבה על זה ה'''גמרא''' ותנא קמא סבר לא, מאי טעמא דילמא אכיל ליה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה דילמא אכיל) ואפילו למאן דאמר קטן אוכל נבלות אין ב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד מצויין עליו להפרישו מודה הוא דלא יהבינן ליה בידים דתניא (יבמות דף קד א) לא תאכלום לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים. וכוונת ר&quot;י לאיסור ספיה, וכ&quot;כ ההגהות אשר&quot;י.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה מקור הדין הוא בגמרא '''יבמות''' (דף קיד א) שכתבה שם הגמרא לא תאכלום כי שקץ הם (ויקרא יא) לא תאכילום – ומשמע דהיינו להאכיל ממש, אמנם ממה שכתב רש&quot;י בסוגיין נראה שיש גם איסור להניח לפניו שמא יאכל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש לדון בזה שהגמרא (יבמות סוף דף קיג ב) מביאה רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא אתא לקמיה דרבי פדת אמר ליה זיל דבר טלי וטליא וליטיילו התם דאי משכחי להו מייתי להו (תרגום: ר' יצחק בר ביסנא נאבדו לו מפתחות בית המדרש ברשות הרבים, בשבת בא לפני ר' פדת מאר לו לך קח קטן וקטנה ויטיילו שם ואם ימצאו את המפתחות יביאו אותם), אלמא קסבר קטן אוכל נבלות אין בי&lt;nowiki&gt;''</del>&lt;/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">nowiki</del>&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד מצווין להפרישו, עד כאן הגמרא, ומשמע שמותר להביא הקטן למקום המפתח על אף שיודע שיעבור איסור.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויותר מזה כתב '''הרשב&quot;א''' שם שמותר להביא הקטן אל הנבילה על אף שיודעים שיאכל ממנה, ויש לעיין שבפשטות נראה שכל האיסור הוא להאכיל את התינוק אך להניח את האיסור שרי ולא כרש&quot;י שאסר לתת ליד התינוק משום איסור ספיה לקטן.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובאמת עיין ב'''מלוא הרועים''' שביאר שאין שייכות בין סוגייתנו כלל לאיסור ספיה לקטן, אלא שתנא קמא סבר שאין מצניעים חגב טמא מת לקטן שמא יאכל – מפני שאביו אינו רוצה בזה שבנו יאכל איסור, ולכך אין מטמין בשבילו, ואולי אפשר לדייק כן גם מ'''הרבינו חננאל'''.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולדבריהם לא קשה מאומה, אך לרש&quot;י צריך ביאור מה החילוק בין סוגייתנו לסוגיא ביבמות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובפשטות היה מקום לחלק בין אם נותן בידו ממש שנחשב ספיה, לבין אם רק מניח לפניו שלא נחשב לספיה, שרש&quot;י כאן כתב שהאיסור בנותן לידיו, ושם אינו נותן ביד הקטן ממש.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך היותר נראה לבאר בזה שיש חילוק בין אם מביא הקטן אל האיסור, לבין אם מביא האיסור אל הקטן, שכשמביא את האיסור אל הקטן – במעשהו מעורר את הקטן לראות האיסור ולהתעניין בו וגורם לקטן לאכול את האיסור, [ויותר מזה שהקטן מבין שצריך לעשות משהו עם מה שהביאו לפניו]. אך כשמביא הקטן אל האיסור אינו מראה לקטן את האיסור אלא הקטן מגלה את האיסור לבד, ואינו נחשב שמאכיל את הקטן באיסור. ולכן בגמרא ביבמות וברשב&quot;א שהמקרה הוא שמביא התינוק אל האיסור אין בזה איסור של ספיה לקטן, אך בסוגייתנו מדובר שמביא את האיסור לתינוק ולכן אסר רש&quot;י מצד איסור ספיה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה בגמ' לקמן (שבת קכא א) כתבה המשנה אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. וביארה הגמרא שמעת מינה: קטן אוכל נבלות - בית דין מצווין עליו להפרישו, אמר רבי יוחנן בקטן העושה לדעת אביו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וביארו '''הרשב&quot;א והריטב&quot;א''' שהאיסור של קטן שעושה לדעת אביו הוא מצד איסור ספיה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש לעיין שלפי מה שנתבאר כל האיסור הוא כשמביא את האיסור לקטן, וכאן הרי אין מביא את המים או האש אל הקטן, ובוודאי שאינו נותן בידו את המים לכבות את האש, וא&quot;כ איזה שייכות יש בין זה לאיסור ספיה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם המעיין ברש&quot;י (יבמות קיד א ד&quot;ה בעושה על דעת אביו) וז&quot;ל שהתינוק צופה באביו ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד עליו דהוה כאילו הוא מצוהו לעשות אבל הנך מפתחות דרב יצחק לא הודיען שנאבדו שם ולא הכירו בדעתו שנוח לו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומשמע ממרש&quot;י שמדובר שהאב צופה בו וצפיה זו הוי כספיה שנחשב שמצווהו לעשות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולאחר העיון בדברי הריטב&quot;א נראה שאף הוא הבין שהכיבוי כאן נחשב כאלו האב אומר לו לאכול, או כמאכילו בידים ממש, וז&quot;ל פירוש שהוא בן דעת ודעתו לעשות נחת רוח לאביו, וכגון שאביו עומד עליו דחשבינן כאילו הוא עושה ברשותו ובמצותו, והא דכו&quot;ע אסור ואפילו באיסורים דרבנן, דאפילו איסורים דרבנן נהי שאין בית דין מצווין להפרישו אסור להכין לו או לומר [לו] שיאכל, וכש&quot;כ שאסור להאכילו בידים כדכתיבנא התם (יבמות קי&quot;ד א'), ומכאן ראיה לדברינו, דהא כיבוי לרבי שמעון דקיי&quot;ל כותיה איסורא דרבנן, ואסור כשהוא עושה לדעת אביו, וכש&quot;כ דאסור להאכילו איסורים דרבנן בידים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך צריך ביאור שהנה '''המרדכי''' (פ' כלל גדול סי' שס&quot;ט) הביא מהר&quot;מ שיש איסור דרבנן לאכול עוגה שעליה אותיות, וכתב על זה במרדכי שלגבי קטן אין לחוש – שקטן אוכל נבילות אין בי&quot;ד מצווים להפרישו היכן שלא ספינן ליה בידים. ובפשטות נראה שמדובר אף בהניח לפני הקטן ולאו דווקא באופן שהקטן לקח את העוגה מעצמו, ואפילו כך לא אסר זה מדין ספיה, [וכן ביאר בספר '''ארחות שבת''' (פרק כד הערה רג) בדבריו].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם היה מקום לומר שהמרדכי למד בסוגייתנו כשיטת המלוא הרועים שאין בסוגיא כלל שייכות לדיני ספיה, אך אי אפשר לומר כך ש'''המג&quot; אברהם''' הביא דברי המרדכי (בסימן שמ סק&quot;ה), ומאידך בסימן שמג ד הביא את שיטת הרש&quot;י ואם נאמר שהמרדכי חולק על רש&quot;י ולמד הסוגיא כמלוא הרועים א&quot;כ המג&quot;א סתר משנתו שמחד גיסא הביא דברי המרדכי ומאידך הביא את רש&quot;י.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואולי אפשר לתרץ על פי מה שכתב ב'''שו&quot;ע הרב''', (סימן שמג י) שיש חילוק בין הלכות שבת לשאר איסורי אכילה, שדבר שאסור בחפצא אסור לתת לפני הקטן, אך לענין שבת שהחשש שמא הקטן יעשה מלאכה מותר לתת לפניו ולא הוי ספיה אף אם יודע שעתיד לעשותה.</del>{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|שבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|שבת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:דף צ:]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספיה לקטן]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

נ.נ.ד. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16182&oldid=prev 2021-01-11T15:35:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:35, 11 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואולי אפשר לתרץ על פי מה שכתב ב'''שו&quot;ע הרב''', (סימן שמג י) שיש חילוק בין הלכות שבת לשאר איסורי אכילה, שדבר שאסור בחפצא אסור לתת לפני הקטן, אך לענין שבת שהחשש שמא הקטן יעשה מלאכה מותר לתת לפניו ולא הוי ספיה אף אם יודע שעתיד לעשותה.{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואולי אפשר לתרץ על פי מה שכתב ב'''שו&quot;ע הרב''', (סימן שמג י) שיש חילוק בין הלכות שבת לשאר איסורי אכילה, שדבר שאסור בחפצא אסור לתת לפני הקטן, אך לענין שבת שהחשש שמא הקטן יעשה מלאכה מותר לתת לפניו ולא הוי ספיה אף אם יודע שעתיד לעשותה.{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבת]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:דף צ:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספיה לקטן</ins>]]</div></td></tr> </table>

נ.נ.ד. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16181&oldid=prev 2021-01-11T15:32:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:32, 11 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בענין ספיה לקטן'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בענין ספיה לקטן'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשנה </del>ר' יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא, שמצניעין אותו לקטן לשחוק בו, וכתבה על זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא </del>ותנא קמא סבר לא, מאי טעמא דילמא אכיל ליה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''משנה''' </ins>ר' יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא, שמצניעין אותו לקטן לשחוק בו, וכתבה על זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גמרא''' </ins>ותנא קמא סבר לא, מאי טעמא דילמא אכיל ליה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב רש&quot;י (ד&quot;ה דילמא אכיל) ואפילו למאן דאמר קטן אוכל נבלות אין ב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד מצויין עליו להפרישו מודה הוא דלא יהבינן ליה בידים דתניא (יבמות דף קד א) לא תאכלום לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים. וכוונת ר&quot;י לאיסור ספיה, וכ&quot;כ ההגהות אשר&quot;י.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רש&quot;י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ד&quot;ה דילמא אכיל) ואפילו למאן דאמר קטן אוכל נבלות אין ב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד מצויין עליו להפרישו מודה הוא דלא יהבינן ליה בידים דתניא (יבמות דף קד א) לא תאכלום לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים. וכוונת ר&quot;י לאיסור ספיה, וכ&quot;כ ההגהות אשר&quot;י.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה מקור הדין הוא בגמרא יבמות (קיד א) שכתבה שם הגמרא לא תאכלום כי שקץ הם (ויקרא יא) לא תאכילום – ומשמע דהיינו להאכיל ממש, אמנם ממה שכתב רש&quot;י בסוגיין נראה שיש גם איסור להניח לפניו שמא יאכל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה מקור הדין הוא בגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>יבמות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דף </ins>קיד א) שכתבה שם הגמרא לא תאכלום כי שקץ הם (ויקרא יא) לא תאכילום – ומשמע דהיינו להאכיל ממש, אמנם ממה שכתב רש&quot;י בסוגיין נראה שיש גם איסור להניח לפניו שמא יאכל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לדון בזה שהגמרא (יבמות סוף דף קיג ב) מביאה רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא אתא לקמיה דרבי פדת אמר ליה זיל דבר טלי וטליא וליטיילו התם דאי משכחי להו מייתי להו (תרגום: ר' יצחק בר ביסנא נאבדו לו מפתחות בית המדרש ברשות הרבים, בשבת בא לפני ר' פדת מאר לו לך קח קטן וקטנה ויטיילו שם ואם ימצאו את המפתחות יביאו אותם), אלמא קסבר קטן אוכל נבלות אין בי&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד מצווין להפרישו, עד כאן הגמרא, ומשמע שמותר להביא הקטן למקום המפתח על אף שיודע שיעבור איסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לדון בזה שהגמרא (יבמות סוף דף קיג ב) מביאה רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא אתא לקמיה דרבי פדת אמר ליה זיל דבר טלי וטליא וליטיילו התם דאי משכחי להו מייתי להו (תרגום: ר' יצחק בר ביסנא נאבדו לו מפתחות בית המדרש ברשות הרבים, בשבת בא לפני ר' פדת מאר לו לך קח קטן וקטנה ויטיילו שם ואם ימצאו את המפתחות יביאו אותם), אלמא קסבר קטן אוכל נבלות אין בי&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד מצווין להפרישו, עד כאן הגמרא, ומשמע שמותר להביא הקטן למקום המפתח על אף שיודע שיעבור איסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויותר מזה כתב הרשב&quot;א שם שמותר להביא הקטן אל הנבילה על אף שיודעים שיאכל ממנה, ויש לעיין שבפשטות נראה שכל האיסור הוא להאכיל את התינוק אך להניח את האיסור שרי ולא כרש&quot;י שאסר לתת ליד התינוק משום איסור ספיה לקטן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויותר מזה כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הרשב&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שם שמותר להביא הקטן אל הנבילה על אף שיודעים שיאכל ממנה, ויש לעיין שבפשטות נראה שכל האיסור הוא להאכיל את התינוק אך להניח את האיסור שרי ולא כרש&quot;י שאסר לתת ליד התינוק משום איסור ספיה לקטן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובאמת עיין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במלוא </del>הרועים שביאר שאין שייכות בין סוגייתנו כלל לאיסור ספיה לקטן, אלא שתנא קמא סבר שאין מצניעים חגב טמא מת לקטן שמא יאכל – מפני שאביו אינו רוצה בזה שבנו יאכל איסור, ולכך אין מטמין בשבילו, ואולי אפשר לדייק כן גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהרבינו </del>חננאל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובאמת עיין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מלוא </ins>הרועים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שביאר שאין שייכות בין סוגייתנו כלל לאיסור ספיה לקטן, אלא שתנא קמא סבר שאין מצניעים חגב טמא מת לקטן שמא יאכל – מפני שאביו אינו רוצה בזה שבנו יאכל איסור, ולכך אין מטמין בשבילו, ואולי אפשר לדייק כן גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ'''הרבינו </ins>חננאל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולדבריהם לא קשה מאומה, אך לרש&quot;י צריך ביאור מה החילוק בין סוגייתנו לסוגיא ביבמות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולדבריהם לא קשה מאומה, אך לרש&quot;י צריך ביאור מה החילוק בין סוגייתנו לסוגיא ביבמות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בגמ' לקמן (שבת קכא א) כתבה המשנה אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. וביארה הגמרא שמעת מינה: קטן אוכל נבלות - בית דין מצווין עליו להפרישו, אמר רבי יוחנן בקטן העושה לדעת אביו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בגמ' לקמן (שבת קכא א) כתבה המשנה אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. וביארה הגמרא שמעת מינה: קטן אוכל נבלות - בית דין מצווין עליו להפרישו, אמר רבי יוחנן בקטן העושה לדעת אביו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביארו הרשב&quot;א והריטב&quot;א שהאיסור של קטן שעושה לדעת אביו הוא מצד איסור ספיה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביארו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הרשב&quot;א והריטב&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שהאיסור של קטן שעושה לדעת אביו הוא מצד איסור ספיה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לעיין שלפי מה שנתבאר כל האיסור הוא כשמביא את האיסור לקטן, וכאן הרי אין מביא את המים או האש אל הקטן, ובוודאי שאינו נותן בידו את המים לכבות את האש, וא&quot;כ איזה שייכות יש בין זה לאיסור ספיה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לעיין שלפי מה שנתבאר כל האיסור הוא כשמביא את האיסור לקטן, וכאן הרי אין מביא את המים או האש אל הקטן, ובוודאי שאינו נותן בידו את המים לכבות את האש, וא&quot;כ איזה שייכות יש בין זה לאיסור ספיה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולאחר העיון בדברי הריטב&quot;א נראה שאף הוא הבין שהכיבוי כאן נחשב כאלו האב אומר לו לאכול, או כמאכילו בידים ממש, וז&quot;ל פירוש שהוא בן דעת ודעתו לעשות נחת רוח לאביו, וכגון שאביו עומד עליו דחשבינן כאילו הוא עושה ברשותו ובמצותו, והא דכו&quot;ע אסור ואפילו באיסורים דרבנן, דאפילו איסורים דרבנן נהי שאין בית דין מצווין להפרישו אסור להכין לו או לומר [לו] שיאכל, וכש&quot;כ שאסור להאכילו בידים כדכתיבנא התם (יבמות קי&quot;ד א'), ומכאן ראיה לדברינו, דהא כיבוי לרבי שמעון דקיי&quot;ל כותיה איסורא דרבנן, ואסור כשהוא עושה לדעת אביו, וכש&quot;כ דאסור להאכילו איסורים דרבנן בידים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולאחר העיון בדברי הריטב&quot;א נראה שאף הוא הבין שהכיבוי כאן נחשב כאלו האב אומר לו לאכול, או כמאכילו בידים ממש, וז&quot;ל פירוש שהוא בן דעת ודעתו לעשות נחת רוח לאביו, וכגון שאביו עומד עליו דחשבינן כאילו הוא עושה ברשותו ובמצותו, והא דכו&quot;ע אסור ואפילו באיסורים דרבנן, דאפילו איסורים דרבנן נהי שאין בית דין מצווין להפרישו אסור להכין לו או לומר [לו] שיאכל, וכש&quot;כ שאסור להאכילו בידים כדכתיבנא התם (יבמות קי&quot;ד א'), ומכאן ראיה לדברינו, דהא כיבוי לרבי שמעון דקיי&quot;ל כותיה איסורא דרבנן, ואסור כשהוא עושה לדעת אביו, וכש&quot;כ דאסור להאכילו איסורים דרבנן בידים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך צריך ביאור שהנה המרדכי (פ' כלל גדול סי' שס&quot;ט) הביא מהר&quot;מ שיש איסור דרבנן לאכול עוגה שעליה אותיות, וכתב על זה במרדכי שלגבי קטן אין לחוש – שקטן אוכל נבילות אין בי&quot;ד מצווים להפרישו היכן שלא ספינן ליה בידים. ובפשטות נראה שמדובר אף בהניח לפני הקטן ולאו דווקא באופן שהקטן לקח את העוגה מעצמו, ואפילו כך לא אסר זה מדין ספיה, [וכן ביאר בספר ארחות שבת (פרק כד הערה רג) בדבריו].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך צריך ביאור שהנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>המרדכי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(פ' כלל גדול סי' שס&quot;ט) הביא מהר&quot;מ שיש איסור דרבנן לאכול עוגה שעליה אותיות, וכתב על זה במרדכי שלגבי קטן אין לחוש – שקטן אוכל נבילות אין בי&quot;ד מצווים להפרישו היכן שלא ספינן ליה בידים. ובפשטות נראה שמדובר אף בהניח לפני הקטן ולאו דווקא באופן שהקטן לקח את העוגה מעצמו, ואפילו כך לא אסר זה מדין ספיה, [וכן ביאר בספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ארחות שבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(פרק כד הערה רג) בדבריו].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם היה מקום לומר שהמרדכי למד בסוגייתנו כשיטת המלוא הרועים שאין בסוגיא כלל שייכות לדיני ספיה, אך אי אפשר לומר כך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהמג</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א </del>הביא דברי המרדכי (בסימן שמ סק&quot;ה), ומאידך בסימן שמג ד הביא את שיטת הרש&quot;י ואם נאמר שהמרדכי חולק על רש&quot;י ולמד הסוגיא כמלוא הרועים א&quot;כ המג&quot;א סתר משנתו שמחד גיסא הביא דברי המרדכי ומאידך הביא את רש&quot;י.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם היה מקום לומר שהמרדכי למד בסוגייתנו כשיטת המלוא הרועים שאין בסוגיא כלל שייכות לדיני ספיה, אך אי אפשר לומר כך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש'''המג</ins>&quot; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אברהם''' </ins>הביא דברי המרדכי (בסימן שמ סק&quot;ה), ומאידך בסימן שמג ד הביא את שיטת הרש&quot;י ואם נאמר שהמרדכי חולק על רש&quot;י ולמד הסוגיא כמלוא הרועים א&quot;כ המג&quot;א סתר משנתו שמחד גיסא הביא דברי המרדכי ומאידך הביא את רש&quot;י.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואולי אפשר לתרץ על פי מה שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו</del>&quot;ע הרב, (סימן שמג י) שיש חילוק בין הלכות שבת לשאר איסורי אכילה, שדבר שאסור בחפצא אסור לתת לפני הקטן, אך לענין שבת שהחשש שמא הקטן יעשה מלאכה מותר לתת לפניו ולא הוי ספיה אף אם יודע שעתיד לעשותה.{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואולי אפשר לתרץ על פי מה שכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שו</ins>&quot;ע הרב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, (סימן שמג י) שיש חילוק בין הלכות שבת לשאר איסורי אכילה, שדבר שאסור בחפצא אסור לתת לפני הקטן, אך לענין שבת שהחשש שמא הקטן יעשה מלאכה מותר לתת לפניו ולא הוי ספיה אף אם יודע שעתיד לעשותה.{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|ש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|ש]]</div></td></tr> </table>

נ.נ.ד. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16180&oldid=prev 2021-01-11T15:25:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:25, 11 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דף צ ע&quot;ב</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בענין ספיה לקטן'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבה המשנה ר' יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא, שמצניעין אותו לקטן לשחוק בו, וכתבה על זה הגמרא ותנא קמא סבר לא, מאי טעמא דילמא אכיל ליה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב רש&quot;י (ד&quot;ה דילמא אכיל) ואפילו למאן דאמר קטן אוכל נבלות אין ב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד מצויין עליו להפרישו מודה הוא דלא יהבינן ליה בידים דתניא (יבמות דף קד א) לא תאכלום לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים. וכוונת ר&quot;י לאיסור ספיה, וכ&quot;כ ההגהות אשר&quot;י.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה מקור הדין הוא בגמרא יבמות (קיד א) שכתבה שם הגמרא לא תאכלום כי שקץ הם (ויקרא יא) לא תאכילום – ומשמע דהיינו להאכיל ממש, אמנם ממה שכתב רש&quot;י בסוגיין נראה שיש גם איסור להניח לפניו שמא יאכל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש לדון בזה שהגמרא (יבמות סוף דף קיג ב) מביאה רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא אתא לקמיה דרבי פדת אמר ליה זיל דבר טלי וטליא וליטיילו התם דאי משכחי להו מייתי להו (תרגום: ר' יצחק בר ביסנא נאבדו לו מפתחות בית המדרש ברשות הרבים, בשבת בא לפני ר' פדת מאר לו לך קח קטן וקטנה ויטיילו שם ואם ימצאו את המפתחות יביאו אותם), אלמא קסבר קטן אוכל נבלות אין בי&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד מצווין להפרישו, עד כאן הגמרא, ומשמע שמותר להביא הקטן למקום המפתח על אף שיודע שיעבור איסור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויותר מזה כתב הרשב&quot;א שם שמותר להביא הקטן אל הנבילה על אף שיודעים שיאכל ממנה, ויש לעיין שבפשטות נראה שכל האיסור הוא להאכיל את התינוק אך להניח את האיסור שרי ולא כרש&quot;י שאסר לתת ליד התינוק משום איסור ספיה לקטן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובאמת עיין במלוא הרועים שביאר שאין שייכות בין סוגייתנו כלל לאיסור ספיה לקטן, אלא שתנא קמא סבר שאין מצניעים חגב טמא מת לקטן שמא יאכל – מפני שאביו אינו רוצה בזה שבנו יאכל איסור, ולכך אין מטמין בשבילו, ואולי אפשר לדייק כן גם מהרבינו חננאל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולדבריהם לא קשה מאומה, אך לרש&quot;י צריך ביאור מה החילוק בין סוגייתנו לסוגיא ביבמות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובפשטות היה מקום לחלק בין אם נותן בידו ממש שנחשב ספיה, לבין אם רק מניח לפניו שלא נחשב לספיה, שרש&quot;י כאן כתב שהאיסור בנותן לידיו, ושם אינו נותן ביד הקטן ממש.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך היותר נראה לבאר בזה שיש חילוק בין אם מביא הקטן אל האיסור, לבין אם מביא האיסור אל הקטן, שכשמביא את האיסור אל הקטן – במעשהו מעורר את הקטן לראות האיסור ולהתעניין בו וגורם לקטן לאכול את האיסור, [ויותר מזה שהקטן מבין שצריך לעשות משהו עם מה שהביאו לפניו]. אך כשמביא הקטן אל האיסור אינו מראה לקטן את האיסור אלא הקטן מגלה את האיסור לבד, ואינו נחשב שמאכיל את הקטן באיסור. ולכן בגמרא ביבמות וברשב&quot;א שהמקרה הוא שמביא התינוק אל האיסור אין בזה איסור של ספיה לקטן, אך בסוגייתנו מדובר שמביא את האיסור לתינוק ולכן אסר רש&quot;י מצד איסור ספיה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה בגמ' לקמן (שבת קכא א) כתבה המשנה אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. וביארה הגמרא שמעת מינה: קטן אוכל נבלות - בית דין מצווין עליו להפרישו, אמר רבי יוחנן בקטן העושה לדעת אביו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וביארו הרשב&quot;א והריטב&quot;א שהאיסור של קטן שעושה לדעת אביו הוא מצד איסור ספיה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש לעיין שלפי מה שנתבאר כל האיסור הוא כשמביא את האיסור לקטן, וכאן הרי אין מביא את המים או האש אל הקטן, ובוודאי שאינו נותן בידו את המים לכבות את האש, וא&quot;כ איזה שייכות יש בין זה לאיסור ספיה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם המעיין ברש&quot;י (יבמות קיד א ד&quot;ה בעושה על דעת אביו) וז&quot;ל שהתינוק צופה באביו ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד עליו דהוה כאילו הוא מצוהו לעשות אבל הנך מפתחות דרב יצחק לא הודיען שנאבדו שם ולא הכירו בדעתו שנוח לו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומשמע ממרש&quot;י שמדובר שהאב צופה בו וצפיה זו הוי כספיה שנחשב שמצווהו לעשות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולאחר העיון בדברי הריטב&quot;א נראה שאף הוא הבין שהכיבוי כאן נחשב כאלו האב אומר לו לאכול, או כמאכילו בידים ממש, וז&quot;ל פירוש שהוא בן דעת ודעתו לעשות נחת רוח לאביו, וכגון שאביו עומד עליו דחשבינן כאילו הוא עושה ברשותו ובמצותו, והא דכו&quot;ע אסור ואפילו באיסורים דרבנן, דאפילו איסורים דרבנן נהי שאין בית דין מצווין להפרישו אסור להכין לו או לומר [לו] שיאכל, וכש&quot;כ שאסור להאכילו בידים כדכתיבנא התם (יבמות קי&quot;ד א'), ומכאן ראיה לדברינו, דהא כיבוי לרבי שמעון דקיי&quot;ל כותיה איסורא דרבנן, ואסור כשהוא עושה לדעת אביו, וכש&quot;כ דאסור להאכילו איסורים דרבנן בידים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך צריך ביאור שהנה המרדכי (פ' כלל גדול סי' שס&quot;ט) הביא מהר&quot;מ שיש איסור דרבנן לאכול עוגה שעליה אותיות, וכתב על זה במרדכי שלגבי קטן אין לחוש – שקטן אוכל נבילות אין בי&quot;ד מצווים להפרישו היכן שלא ספינן ליה בידים. ובפשטות נראה שמדובר אף בהניח לפני הקטן ולאו דווקא באופן שהקטן לקח את העוגה מעצמו, ואפילו כך לא אסר זה מדין ספיה, [וכן ביאר בספר ארחות שבת (פרק כד הערה רג) בדבריו].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם היה מקום לומר שהמרדכי למד בסוגייתנו כשיטת המלוא הרועים שאין בסוגיא כלל שייכות לדיני ספיה, אך אי אפשר לומר כך שהמג&quot;א הביא דברי המרדכי (בסימן שמ סק&quot;ה), ומאידך בסימן שמג ד הביא את שיטת הרש&quot;י ואם נאמר שהמרדכי חולק על רש&quot;י ולמד הסוגיא כמלוא הרועים א&quot;כ המג&quot;א סתר משנתו שמחד גיסא הביא דברי המרדכי ומאידך הביא את רש&quot;י.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואולי אפשר לתרץ על פי מה שכתב בשו&quot;ע הרב, (סימן שמג י) שיש חילוק בין הלכות שבת לשאר איסורי אכילה, שדבר שאסור בחפצא אסור לתת לפני הקטן, אך לענין שבת שהחשש שמא הקטן יעשה מלאכה מותר לתת לפניו ולא הוי ספיה אף אם יודע שעתיד לעשותה.</ins>{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|ש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|ש]]</div></td></tr> </table>

נ.נ.ד. https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=12859&oldid=prev 2018-07-31T06:06:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:06, 31 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סרגל ניווט תלמוד|מסכת ברכות|מסכת עירובין}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|ש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי|ש]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7671&oldid=prev 2017-04-04T20:20:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:20, 4 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|ש</ins>]]</div></td></tr> </table>

ציון הלוי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=2672&oldid=prev 2016-04-05T19:47:46Z

<p>דף חדש: <a href="/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99" title="קטגוריה:תלמוד בבלי">קטגוריה:תלמוד בבלי</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[קטגוריה:תלמוד בבלי]]</div>

א.א