https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA?feed=atom 2026-04-21T00:12:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=17237&oldid=prev 2021-10-03T20:49:40Z

<p>עיצוב</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:49, 3 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולענין דין הקדימה בתוך ז' המינין עצמן ראינו בהמשך(מא:) מעשה ברב חסדא ורב המנונא שהביאו לפניהם תמר ורימון ובירך רב המנונא על התמר ברישא אף על פי שהרימון קדם לו בפסוק וכדאמר רב חסדא &quot; לא סבירא ליה למר הא דאמר רב יוסף...&quot; וכאן מתשובתו של רב המנונא לרב חסדא שאמר זה שני לארץ וזה חמישי לארץ למדנו כי ישנה עוד מעלת קדימה בתוך ז' המינין עצמן שהקודם ל&quot;ארץ&quot; קודם לברכה אף אם המין הראשון מופיע ב&quot;ארץ&quot; קמא והשני ב&quot;ארץ&quot; בתרא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולענין דין הקדימה בתוך ז' המינין עצמן ראינו בהמשך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא '''</ins>(מא:)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>מעשה ברב חסדא ורב המנונא שהביאו לפניהם תמר ורימון ובירך רב המנונא על התמר ברישא אף על פי שהרימון קדם לו בפסוק וכדאמר רב חסדא &quot; לא סבירא ליה למר הא דאמר רב יוסף...&quot; וכאן מתשובתו של רב המנונא לרב חסדא שאמר זה שני לארץ וזה חמישי לארץ למדנו כי ישנה עוד מעלת קדימה בתוך ז' המינין עצמן שהקודם ל&quot;ארץ&quot; קודם לברכה אף אם המין הראשון מופיע ב&quot;ארץ&quot; קמא והשני ב&quot;ארץ&quot; בתרא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והתוספות (מא. ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות)  גם הם מסכימים לפרוש רש&quot;י שכשאין ברכותיהן שוות ממילא אין האחד פוטר חברו אפילו בדיעבד ומה שראינו במשנה &quot;בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא&quot; הני מילי כשהיה לפניו מין אחד וטעה. ולכן היוצא מדבריהם שהמחלוקת היא כשברכותיהן שוות אך כשאין הברכות שוות מודה רבי יהודה לחכמים שמברך על מה שירצה היינו החביב תחילה , ואפילו שהגמרא לא פירשה יש לנו לומר שמודה רבי יהודה לחכמים בזה ולא להיפך וזה כי מוטב לומר שהיחיד מודה לרבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והתוספות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>(מא. ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins> גם הם מסכימים לפרוש רש&quot;י שכשאין ברכותיהן שוות ממילא אין האחד פוטר חברו אפילו בדיעבד ומה שראינו במשנה &quot;בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא&quot; הני מילי כשהיה לפניו מין אחד וטעה. ולכן היוצא מדבריהם שהמחלוקת היא כשברכותיהן שוות אך כשאין הברכות שוות מודה רבי יהודה לחכמים שמברך על מה שירצה היינו החביב תחילה , ואפילו שהגמרא לא פירשה יש לנו לומר שמודה רבי יהודה לחכמים בזה ולא להיפך וזה כי מוטב לומר שהיחיד מודה לרבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד בתוספות ישנו דעת בה&quot;ג שאוחז בפירוש הסוגייא דידן שהמחלוקת היא גם כשאין ברכותיהן שוות וקיימא לן בזה שהלכה כרבי יהודה ולכן יש להקדים מין שבעה לשאר מינין וכן בורא פרי העץ לפרי האדמה שהיא ברכה מבוררת טפי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד בתוספות ישנו דעת בה&quot;ג שאוחז בפירוש הסוגייא דידן שהמחלוקת היא גם כשאין ברכותיהן שוות וקיימא לן בזה שהלכה כרבי יהודה ולכן יש להקדים מין שבעה לשאר מינין וכן בורא פרי העץ לפרי האדמה שהיא ברכה מבוררת טפי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והרי&quot;ף (כח: בדפי הרי&quot;ף) כתב &quot;מחלוקת כשברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית .... אבל כשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה ואיזה שירצה יקדים&quot;. היוצא מדבריו שכשאין ברכותיהן שוות מברך על החביב לו ואין ברכת האדמה פוטרת ברכת העץ (לפי מסקנת רבנו יונה מדובר כשלא כיוון לפוטרו) וראייה מדבריו שדייק לכתוב &quot;מברך על זה וחוזר ומברך על זה, ואיזה שירצה יקדים&quot; כי לכאורה ישנה כאן כפילות בדבריו אך מסביר הרב רבנו יונה שכוונתו בזה לומר כמו שכתבנו שאין ברכת האדמה פוטרת ברכת פרי העץ כששני מינים מונחים לפניו כדברי רש&quot;י ועוד אמר שיברך על איזה שירצה ,רוצה לומר שמקדים החביב לו אף על פי שישנו עמו מין שבעה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והרי&quot;ף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>(כח: בדפי הרי&quot;ף)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>כתב &quot;מחלוקת כשברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית .... אבל כשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה ואיזה שירצה יקדים&quot;. היוצא מדבריו שכשאין ברכותיהן שוות מברך על החביב לו ואין ברכת האדמה פוטרת ברכת העץ (לפי מסקנת רבנו יונה מדובר כשלא כיוון לפוטרו) וראייה מדבריו שדייק לכתוב &quot;מברך על זה וחוזר ומברך על זה, ואיזה שירצה יקדים&quot; כי לכאורה ישנה כאן כפילות בדבריו אך מסביר הרב רבנו יונה שכוונתו בזה לומר כמו שכתבנו שאין ברכת האדמה פוטרת ברכת פרי העץ כששני מינים מונחים לפניו כדברי רש&quot;י ועוד אמר שיברך על איזה שירצה ,רוצה לומר שמקדים החביב לו אף על פי שישנו עמו מין שבעה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ושם ( כח: בדפי הרי&quot;ף) מסבירים תלמידי רבנו יונה שכשאמרו חכמים חביב עדיף כוונתם הייתה אף אם רצונו לאכול החביב באחרונה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ושם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>(כח: בדפי הרי&quot;ף)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>מסבירים תלמידי רבנו יונה שכשאמרו חכמים חביב עדיף כוונתם הייתה אף אם רצונו לאכול החביב באחרונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולעניין הלכה ראינו דברי הגאונים שכתבום תר&quot;י(שם) שקיימא לן כרבי יהודה מין שבעה עדיף. ולעניות דעתי נראה שאין רצונם לומר שרבי יהודה וחכמים חולקים גם כשאין ברכותיהן שוות אלא מין שבעה עדיף כשברכותיהן שוות מאחר ויש עניין להקדים החשוב יותר כי שני המינים נפטרים בחדא ברכה, וכמו שהסבירו תר&quot;י ורש&quot;י וכן משמע מדברי הרי&quot;ף .  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולעניין הלכה ראינו דברי הגאונים שכתבום תר&quot;י(שם) שקיימא לן כרבי יהודה מין שבעה עדיף. ולעניות דעתי נראה שאין רצונם לומר שרבי יהודה וחכמים חולקים גם כשאין ברכותיהן שוות אלא מין שבעה עדיף כשברכותיהן שוות מאחר ויש עניין להקדים החשוב יותר כי שני המינים נפטרים בחדא ברכה, וכמו שהסבירו תר&quot;י ורש&quot;י וכן משמע מדברי הרי&quot;ף .  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד ראינו בדברי תר&quot;י ( שם) שכשיש לפניו דבר שברכתו שהכל ודבר שברכתו אדמה יש לו להקדים ברכת בפ&quot;א מאחר ומבוררת יותר כמו שמצינו בעובדא דבר קפרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>(לט.) שנתן רשות לתלמידו לברך תחילה ובירך על הפרגיות  ומוכח מכך שלגלג עליו חברו ועוד שכעס עליו רבו שהיה לו להקדים ברכת הכרוב או הדורמסקין ( בפ&quot;א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד ראינו בדברי תר&quot;י (שם) שכשיש לפניו דבר שברכתו שהכל ודבר שברכתו אדמה יש לו להקדים ברכת בפ&quot;א מאחר ומבוררת יותר כמו שמצינו בעובדא דבר קפרא (לט.) שנתן רשות לתלמידו לברך תחילה ובירך על הפרגיות  ומוכח מכך שלגלג עליו חברו ועוד שכעס עליו רבו שהיה לו להקדים ברכת הכרוב או הדורמסקין (בפ&quot;א).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרוש בה&quot;ג כתב שאף בברכת בפ&quot;ע ובפ&quot;א יש לו להקדים פרי העץ מאחר ומצינו שהיא ברכה מבוררת יותר שהרי אם בירך על פרי העץ בפ&quot;א יצא ועל פרי האדמה בפ&quot;ע לא יצא.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרוש בה&quot;ג כתב שאף בברכת בפ&quot;ע ובפ&quot;א יש לו להקדים פרי העץ מאחר ומצינו שהיא ברכה מבוררת יותר שהרי אם בירך על פרי העץ בפ&quot;א יצא ועל פרי האדמה בפ&quot;ע לא יצא.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולסיכום ולעניין הלכה אומר רבנו יונה שבשני מינים שברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית יש להקדים ברכת ז' מינין קודם דקיימא לן כרבי יהודה כמו שפסקו הגאונים ומובא בר&quot;י עצמו. וכשמונחים לפניו דבר שברכתו שהכל ודבר אחר שברכתו אדמה יש להקדים ברכת פרי האדמה כמו שכתבנו לעיל בדברי רבנו יונה לגבי עובדא דבר קפרא ותלמידיו, שברכת בפ&quot;א מבוררת טפי, אף שהאחר חביב לו יותר. אבל בפרי העץ ופרי האדמה יקדים החביב לו אפילו כשיש בינהם פרי מז' המינים. ובחיטה ושעורה שקודמים לשאר ז' מינים בפסוק גם כאן יקדים החביב  דלא שנא משאר פרות האדמה והעץ שמברך על החביב לו אלא אם כן עשה מהן דייסא או כל מאכל שברכתו מזונות אז יש להקדימו  אפילו לפירות ז' המינים( ועיין בזה  בר&quot;י כח: בדפי הרי&quot;ף שמאריך בזה ).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולסיכום ולעניין הלכה אומר רבנו יונה שבשני מינים שברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית יש להקדים ברכת ז' מינין קודם דקיימא לן כרבי יהודה כמו שפסקו הגאונים ומובא בר&quot;י עצמו. וכשמונחים לפניו דבר שברכתו שהכל ודבר אחר שברכתו אדמה יש להקדים ברכת פרי האדמה כמו שכתבנו לעיל בדברי רבנו יונה לגבי עובדא דבר קפרא ותלמידיו, שברכת בפ&quot;א מבוררת טפי, אף שהאחר חביב לו יותר. אבל בפרי העץ ופרי האדמה יקדים החביב לו אפילו כשיש בינהם פרי מז' המינים. ובחיטה ושעורה שקודמים לשאר ז' מינים בפסוק גם כאן יקדים החביב  דלא שנא משאר פרות האדמה והעץ שמברך על החביב לו אלא אם כן עשה מהן דייסא או כל מאכל שברכתו מזונות אז יש להקדימו  אפילו לפירות ז' המינים (ועיין בזה  בר&quot;י כח: בדפי הרי&quot;ף שמאריך בזה ).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובדברי הרא&quot;ש מובאת סוגיית הגמרא דידן באריכות (דף מ:-מא.) והיוצא מדבריו לעניין הלכה יש להקדים מין ז' לשאר מינין כדרבי יהודה, במה דברים אמורים כשברכותיהין שוות אבל כשאין ברכותיהן שוות מודה רבי יהודה שמברך על זה וחוזר ומברך על זה. ומסביר הרא&quot;ש כי אין הכרח לומר שמקדים החביב אלא מברך באקראי על מה שיזדמן לו ממבחר המינין שלפניו מאחר ולא פירש בגמרא שמברך על החביב ועוד שכל מה שחכמים ורבי יהודה נחלקו, זה אומר מין ז' וזה אומר חביב עדיף הני מילי כשברכותיהן שוות ונפטרים בברכה אחת אך כשאין האחד פוטר האחר יכול להקדים מה שרוצה מכיוון שלא יפסיד ברכת המין השני. ועוד בדבריו שם נפסק להלכה שברכת פה&quot;ע קודם לשהכל, וכן בפ&quot;א קודם לשהכל מאחר ומבוררות יותר וראיה לדבר ממעשה דבר קפרא (לט.) . ובברכת פה&quot;ע ופ&quot;א איזה שירצה יקדים  כמו שאמרנו לעיל. וברכת דייסא או שאר מיני מזונות קודם לכל, פרט להמוציא ולברכת הגפן שהמוציא קודם ואחריו הגפן שהם ברכות חשובות ומבוררות מכל שאר ברכות. ועל החילוק בז' המינין עצמן כותב הרא&quot;ש כל הקודם בפסוק&quot;לארץ&quot; קודם לברכה (עיין בדבריו החילוק שכתב לגבי חיטה ושעורה לשאר ז' מינן) ומה שראשון לארץ קמא וראשון לארץ בתרא , יש להקדים את הראשון לארץ קמא וכן על זה הדרך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובדברי הרא&quot;ש מובאת סוגיית הגמרא דידן באריכות (דף מ:-מא.) והיוצא מדבריו לעניין הלכה יש להקדים מין ז' לשאר מינין כדרבי יהודה, במה דברים אמורים כשברכותיהין שוות אבל כשאין ברכותיהן שוות מודה רבי יהודה שמברך על זה וחוזר ומברך על זה. ומסביר הרא&quot;ש כי אין הכרח לומר שמקדים החביב אלא מברך באקראי על מה שיזדמן לו ממבחר המינין שלפניו מאחר ולא פירש בגמרא שמברך על החביב ועוד שכל מה שחכמים ורבי יהודה נחלקו, זה אומר מין ז' וזה אומר חביב עדיף הני מילי כשברכותיהן שוות ונפטרים בברכה אחת אך כשאין האחד פוטר האחר יכול להקדים מה שרוצה מכיוון שלא יפסיד ברכת המין השני. ועוד בדבריו שם נפסק להלכה שברכת פה&quot;ע קודם לשהכל, וכן בפ&quot;א קודם לשהכל מאחר ומבוררות יותר וראיה לדבר ממעשה דבר קפרא (לט.) . ובברכת פה&quot;ע ופ&quot;א איזה שירצה יקדים  כמו שאמרנו לעיל. וברכת דייסא או שאר מיני מזונות קודם לכל, פרט להמוציא ולברכת הגפן שהמוציא קודם ואחריו הגפן שהם ברכות חשובות ומבוררות מכל שאר ברכות. ועל החילוק בז' המינין עצמן כותב הרא&quot;ש כל הקודם בפסוק&quot;לארץ&quot; קודם לברכה (עיין בדבריו החילוק שכתב לגבי חיטה ושעורה לשאר ז' מינן) ומה שראשון לארץ קמא וראשון לארץ בתרא , יש להקדים את הראשון לארץ קמא וכן על זה הדרך.</div></td></tr> </table>

מושך בשבט https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10809&oldid=prev 2018-03-01T19:34:36Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:34, 1 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך מביאה הגמרא שדבר זה נתון במחלוקת אמוראים בין רבי אמי לרבי יצחק נפחא.  אחד מהם סובר כעולא שמחלוקת התנאים היא בשברכותיהן שוות, ואילו האחר סובר שמחלוקתם היא אף כשאין ברכותיהן שוות. ומבארת הגמרא שכוונתו שאף שאין אחד פוטר את חבירו, שהרי כל אחד טעון ברכה לעצמו, מ&quot;מ נחלקו לענין קדימה בברכות, שלדעת ר' יהודה יש להקדים מין שבעה מפני חשיבותם של שבעת המינים, ואילו לדעת חכמים אין עדיפות על שבעת המינים כאשר יש לפניו מין שהוא חביב עליו יותר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך מביאה הגמרא שדבר זה נתון במחלוקת אמוראים בין רבי אמי לרבי יצחק נפחא.  אחד מהם סובר כעולא שמחלוקת התנאים היא בשברכותיהן שוות, ואילו האחר סובר שמחלוקתם היא אף כשאין ברכותיהן שוות. ומבארת הגמרא שכוונתו שאף שאין אחד פוטר את חבירו, שהרי כל אחד טעון ברכה לעצמו, מ&quot;מ נחלקו לענין קדימה בברכות, שלדעת ר' יהודה יש להקדים מין שבעה מפני חשיבותם של שבעת המינים, ואילו לדעת חכמים אין עדיפות על שבעת המינים כאשר יש לפניו מין שהוא חביב עליו יותר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== טיוטה ==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד כאן דבריו. וכל הרוצה להרבות ידע ולהרחיב גבולו יוסיף ויעיין בעוד אחרונים שעסקו בסוגייא זו ובכללם הגאון משה לוי זצ&quot;ל, ובאור הלכה להרב דוד יוסף , וכן ילקוט יוסף ועוד...</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד כאן דבריו. וכל הרוצה להרבות ידע ולהרחיב גבולו יוסיף ויעיין בעוד אחרונים שעסקו בסוגייא זו ובכללם הגאון משה לוי זצ&quot;ל, ובאור הלכה להרב דוד יוסף , וכן ילקוט יוסף ועוד...</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== מקורות ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14655&amp;st=&amp;pgnum=20 (לב)]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות מ:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות מ:]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10808&oldid=prev 2018-03-01T19:31:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:31, 1 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=41&amp;format=pdf (ברכות מא א)] אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', אבל אם אין ברכותיהן שוות, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי </del>הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה&quot;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=41&amp;format=pdf (ברכות מא א)] אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובברכה על האחד פוטר את השני, שאז ר' יהודה סובר שמין שבעה עדיף וחכמים סוברים שמין חביב עדיף. </ins>אבל אם אין ברכותיהן שוות, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כגון שיש לפניו פרות העץ ופירות האדמה, לדברי </ins>הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ולא פוטר את השני בברכת הראשון.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהמשך מביאה הגמרא שדבר זה נתון במחלוקת אמוראים בין רבי אמי לרבי יצחק נפחא.  אחד מהם סובר כעולא שמחלוקת התנאים היא בשברכותיהן שוות, ואילו האחר סובר שמחלוקתם היא אף כשאין ברכותיהן שוות. ומבארת הגמרא שכוונתו שאף שאין אחד פוטר את חבירו, שהרי כל אחד טעון ברכה לעצמו, מ</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ נחלקו לענין קדימה בברכות, שלדעת ר' יהודה יש להקדים מין שבעה מפני חשיבותם של שבעת המינים, ואילו לדעת חכמים אין עדיפות על שבעת המינים כאשר יש לפניו מין שהוא חביב עליו יותר</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובהמשך אנו מוצאים גם מחלוקת רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר מחלוקת בשברכותיהן שוות אבל כשאין ברכותיהן שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה כדברי עולא. וחד אמר מחלוקת אף כשאין ברכותיהן שוות, מאחר ויחס הכתוב חשיבות יתרה לפירות שבעת המינים שנאמר "ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" הילכך בשני מינים שונים בברכתן  והאחד אינו מין ז', יש עדיפות קדימה למין שבעה ונלמד דין זה מקל וחומר שאם בז' המינין עצמן יחס הכתוב דין קדימה כדאיתא בפסוק כל שכן שיהיו חשובים לברכה ממין אחר שאינו מז' המינין.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולענין דין הקדימה בתוך ז' המינין עצמן ראינו בהמשך(מא:) מעשה ברב חסדא ורב המנונא שהביאו לפניהם תמר ורימון ובירך רב המנונא על התמר ברישא אף על פי שהרימון קדם לו בפסוק וכדאמר רב חסדא &quot; לא סבירא ליה למר הא דאמר רב יוסף...&quot; וכאן מתשובתו של רב המנונא לרב חסדא שאמר זה שני לארץ וזה חמישי לארץ למדנו כי ישנה עוד מעלת קדימה בתוך ז' המינין עצמן שהקודם ל&quot;ארץ&quot; קודם לברכה אף אם המין הראשון מופיע ב&quot;ארץ&quot; קמא והשני ב&quot;ארץ&quot; בתרא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולענין דין הקדימה בתוך ז' המינין עצמן ראינו בהמשך(מא:) מעשה ברב חסדא ורב המנונא שהביאו לפניהם תמר ורימון ובירך רב המנונא על התמר ברישא אף על פי שהרימון קדם לו בפסוק וכדאמר רב חסדא &quot; לא סבירא ליה למר הא דאמר רב יוסף...&quot; וכאן מתשובתו של רב המנונא לרב חסדא שאמר זה שני לארץ וזה חמישי לארץ למדנו כי ישנה עוד מעלת קדימה בתוך ז' המינין עצמן שהקודם ל&quot;ארץ&quot; קודם לברכה אף אם המין הראשון מופיע ב&quot;ארץ&quot; קמא והשני ב&quot;ארץ&quot; בתרא.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10807&oldid=prev 2018-03-01T19:14:40Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:14, 1 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">41b</del>&amp;format=pdf (ברכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ ב</del>)] אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', אבל אם אין ברכותיהן שוות, דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה&quot;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">41</ins>&amp;format=pdf (ברכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מא א</ins>)] אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', אבל אם אין ברכותיהן שוות, דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10806&oldid=prev 2018-03-01T19:14:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:14, 1 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' (ברכות מ ב) אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', אבל אם אין ברכותיהן שוות, דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה&quot;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=41b&amp;format=pdf </ins>(ברכות מ ב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', אבל אם אין ברכותיהן שוות, דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10802&oldid=prev 2018-03-01T19:09:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:09, 1 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות מ:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות מא.]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות פרק ח]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן ריא]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10801&oldid=prev 2018-03-01T19:07:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:07, 1 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לשכתב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לשכתב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות מ ב - מא א||ברכות ח יג|אורח חיים ריא א-ו}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכות ו ד</ins>|ברכות מ ב - מא א||ברכות ח יג|אורח חיים ריא א-ו}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם במשנה: &quot;היו </del>לפניו מינין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבה </del>ר' יהודה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומר </del>אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש ביניהן מין שבעה עליו הוא </del>מברך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחכ&quot;א </del>על איזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהן </del>שירצה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot; (ע&quot;כ המשנה)</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== מקורות התלמוד ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש </ins>לפניו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמה </ins>מינין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ורוצה לאכלן, לפי </ins>ר' יהודה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים </ins>אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנו. ולדעת חכמים </ins>מברך על איזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מין </ins>שירצה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובגמרא - &quot; אמר </del>עולא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחלוקת בשברכותיהן </del>שוות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">...</del>אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשאין </del>ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה&quot;. משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''גמרא''' (ברכות מ ב) אומר </ins>עולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן </ins>שוות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', </ins>אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם אין </ins>ברכותיהן שוות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה&quot;.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש&quot;י מסביר (ד&quot;ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהמשך אנו מוצאים גם מחלוקת רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר מחלוקת בשברכותיהן שוות אבל כשאין ברכותיהן שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה כדברי עולא. וחד אמר מחלוקת אף כשאין ברכותיהן שוות, מאחר ויחס הכתוב חשיבות יתרה לפירות שבעת המינים שנאמר &quot;ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש&quot; הילכך בשני מינים שונים בברכתן  והאחד אינו מין ז', יש עדיפות קדימה למין שבעה ונלמד דין זה מקל וחומר שאם בז' המינין עצמן יחס הכתוב דין קדימה כדאיתא בפסוק כל שכן שיהיו חשובים לברכה ממין אחר שאינו מז' המינין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהמשך אנו מוצאים גם מחלוקת רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר מחלוקת בשברכותיהן שוות אבל כשאין ברכותיהן שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה כדברי עולא. וחד אמר מחלוקת אף כשאין ברכותיהן שוות, מאחר ויחס הכתוב חשיבות יתרה לפירות שבעת המינים שנאמר &quot;ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש&quot; הילכך בשני מינים שונים בברכתן  והאחד אינו מין ז', יש עדיפות קדימה למין שבעה ונלמד דין זה מקל וחומר שאם בז' המינין עצמן יחס הכתוב דין קדימה כדאיתא בפסוק כל שכן שיהיו חשובים לברכה ממין אחר שאינו מז' המינין.</div></td></tr> </table>

212.76.102.173 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10800&oldid=prev 2018-03-01T19:03:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:03, 1 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לשכתב}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בס&quot;ד'''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>|ברכות מ ב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>מא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>||ברכות ח יג|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורח חיים </ins>ריא א-ו}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''סיכום סוגיא בגמרא ברכות מ:, ומא., ומא:''''''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|ברכות מ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמוד </del>ב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>מא|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין</del>|ברכות ח יג |<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן </del>ריא א-ו }}</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שם במשנה: &quot;היו לפניו מינין הרבה ר' יהודה אומר אם יש ביניהן מין שבעה עליו הוא מברך וחכ&quot;א על איזה מהן שירצה&quot; (ע&quot;כ המשנה).   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שם במשנה: &quot;היו לפניו מינין הרבה ר' יהודה אומר אם יש ביניהן מין שבעה עליו הוא מברך וחכ&quot;א על איזה מהן שירצה&quot; (ע&quot;כ המשנה).   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד כאן דבריו. וכל הרוצה להרבות ידע ולהרחיב גבולו יוסיף ויעיין בעוד אחרונים שעסקו בסוגייא זו ובכללם הגאון משה לוי זצ&quot;ל, ובאור הלכה להרב דוד יוסף , וכן ילקוט יוסף ועוד...</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד כאן דבריו. וכל הרוצה להרבות ידע ולהרחיב גבולו יוסיף ויעיין בעוד אחרונים שעסקו בסוגייא זו ובכללם הגאון משה לוי זצ&quot;ל, ובאור הלכה להרב דוד יוסף , וכן ילקוט יוסף ועוד...</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות]]</ins></div></td></tr> </table>

212.76.102.173 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=6921&oldid=prev 2016-11-20T21:08:45Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:08, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בס&quot;ד'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בס&quot;ד'''</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=6916&oldid=prev 2016-11-20T21:07:49Z

<p>ביטל את ההגנה על <a href="/%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA" title="קדימה בברכות">קדימה בברכות</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:07, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א