https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-06-21T08:52:59Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=20255&oldid=prev 2023-01-16T22:36:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:36, 17 בינואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l103">שורה 103:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 103:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכו.]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכו.]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכו:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכו:]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: עירובין קב.]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיג]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיג]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=8081&oldid=prev 2017-05-09T09:26:44Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הכרעת הפוסקים</span></span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&amp;diff=8081&amp;oldid=7372">הצגת שינויים</a>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7372&oldid=prev 2017-02-07T13:18:54Z

<p><a href="/%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%93%D7%9C%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA" class="mw-redirect" title="פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת">פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת</a> הועבר לשם <a href="/%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA" title="פקיקת חלון בשבת">פקיקת חלון בשבת</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:18, 7 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7364&oldid=prev 2017-02-05T10:37:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:37, 5 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף הרא&quot;ש שלפי ר' יוחנן שכן דימה בין הסוגיות, יוצא שבין בפקק החלון ובין בנגר הנגרר בעינן קשור, להוציא מחשש בנין, ואילו בקנה שהתקינו להיות נועל בו סגי בתיקון כלי. אמנם אפשר שסובר הוא שתיקון כלי וקשירה שווים הם, ואף בנגר הנגרר ובפקק החלון מועיל תיקון כלי בלבד. הסבר זה של הרא&quot;ש בדעת ר' יוחנן דומה להסבר הרמב&quot;ן בדעת הרי&quot;ף, שבנגר מדובר שאין עליו תורת כלי ולכן בעינן קשירה ואילו בפקק החלון אם יש עליו תורת כלי לא בעינן קשירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף הרא&quot;ש שלפי ר' יוחנן שכן דימה בין הסוגיות, יוצא שבין בפקק החלון ובין בנגר הנגרר בעינן קשור, להוציא מחשש בנין, ואילו בקנה שהתקינו להיות נועל בו סגי בתיקון כלי. אמנם אפשר שסובר הוא שתיקון כלי וקשירה שווים הם, ואף בנגר הנגרר ובפקק החלון מועיל תיקון כלי בלבד. הסבר זה של הרא&quot;ש בדעת ר' יוחנן דומה להסבר הרמב&quot;ן בדעת הרי&quot;ף, שבנגר מדובר שאין עליו תורת כלי ולכן בעינן קשירה ואילו בפקק החלון אם יש עליו תורת כלי לא בעינן קשירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===שיטת המאירי===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד&quot;ה כבר) כתב לתרץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כעין תירוץ הרא&quot;ש, שכתב </ins>שבנגר האיסור הוא חמור יותר ויש בו חשש בונה, ולכן צריך קשירה, מה שאין כן בפקק החלון שהוא משום טלטול. ואף שהגמרא אמרה שהמחמיר בנגר אתיא כר' אליעזר, מ&quot;מ אינו דומה לגמרי, שכאן הוא משום טלטול וכאן משום חשש בונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד&quot;ה כבר) כתב לתרץ שבנגר האיסור הוא חמור יותר ויש בו חשש בונה, ולכן צריך קשירה, מה שאין כן בפקק החלון שהוא משום טלטול. ואף שהגמרא אמרה שהמחמיר בנגר אתיא כר' אליעזר, מ&quot;מ אינו דומה לגמרי, שכאן הוא משום טלטול וכאן משום חשש בונה.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהו תיקון ומהו שיש תורת כלי עליו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהו תיקון ומהו שיש תורת כלי עליו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש&quot;י''' (קכו ב ד&quot;ה שיש וד&quot;ה וכ&quot;ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד&quot;ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביא הרא&quot;ש (יז י) בשמו ועוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש&quot;י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש&quot;י''' (קכו ב ד&quot;ה שיש וד&quot;ה וכ&quot;ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד&quot;ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביא הרא&quot;ש (יז י) בשמו ועוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש&quot;י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (יז י) כתב ליישב דברי רש&quot;י שלשיטתו אזיל שמפרש כל הסוגיה לענין בנין, ולכן חידוש הוא שאף שמלאכתו להיתר אשמעינן שמותר אף לצורך בנין, שמיחזי כבנין חמור ממוקצה. אבל בספר '''מגיני שלמה''' (קכו ב ד&quot;ה וכ&quot;ת) תמה על דברי הרא&quot;ש היאך אפשר לומר כן והרי הגמרא משווה זאת לדין חריות של דקל שאין בזה חשש בנין כלל, וכמו שהקשו בתוס' על רש&quot;י, וגם רש&quot;י עצמו (ד&quot;ה שיש) השווה זאת לדלתות שידה תיבה ומגדל, שגם בהם ליכא חשש בונה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (יז י) כתב ליישב דברי רש&quot;י שלשיטתו אזיל שמפרש כל הסוגיה לענין בנין, ולכן חידוש הוא שאף שמלאכתו להיתר אשמעינן שמותר אף לצורך בנין, שמיחזי כבנין חמור ממוקצה. אבל בספר '''מגיני שלמה''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&amp;st=&amp;pgnum=130 </ins>(קכו ב ד&quot;ה וכ&quot;ת)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>תמה על דברי הרא&quot;ש היאך אפשר לומר כן והרי הגמרא משווה זאת לדין חריות של דקל שאין בזה חשש בנין כלל, וכמו שהקשו בתוס' על רש&quot;י, וגם רש&quot;י עצמו (ד&quot;ה שיש) השווה זאת לדלתות שידה תיבה ומגדל, שגם בהם ליכא חשש בונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (קכו ב ד&quot;ה ומדברי) כתב שדעת הראב&quot;ד כרש&quot;י שבעינן שיתקנו לתורת כלי ממש, שכל שהוא לשימוש המחובר אינו די שיהיה מתוקן לכך אלא צריך שיהיה כלי ממש, וכל דבר שהוא משמש את התלוש די בכך שיתקנו לכך. אבל הרשב&quot;א הקשה עליו, שאם כן אינה מובנת קושיית הגמרא שהקשתה על ר' יוחנן שהתיר לנעול את הדלת בקנה כדעת רשב&quot;ג מחריות של דקל ששם לא הצריך רשב&quot;ג תורת כלי, והרי בחריות הוא תשמיש התלוש ואילו בקנה הוא תשמיש מחובר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (קכו ב ד&quot;ה ומדברי) כתב שדעת הראב&quot;ד כרש&quot;י שבעינן שיתקנו לתורת כלי ממש, שכל שהוא לשימוש המחובר אינו די שיהיה מתוקן לכך אלא צריך שיהיה כלי ממש, וכל דבר שהוא משמש את התלוש די בכך שיתקנו לכך. אבל הרשב&quot;א הקשה עליו, שאם כן אינה מובנת קושיית הגמרא שהקשתה על ר' יוחנן שהתיר לנעול את הדלת בקנה כדעת רשב&quot;ג מחריות של דקל ששם לא הצריך רשב&quot;ג תורת כלי, והרי בחריות הוא תשמיש התלוש ואילו בקנה הוא תשמיש מחובר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' (קכו ב ד&quot;ה והוא) הביא פירוש רש&quot;י וקושית רבנו תם ופירושו, והוסיף וכתב שלפירוש רבנו תם הסכימו רבותיו, שאין צריך תורת כלי ממש אלא שיהיה מתוקן לאותו צורך שמתשמש בו, ודלא כרשב&quot;ג שסגי במחשבה בעלמא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' (קכו ב ד&quot;ה והוא) הביא פירוש רש&quot;י וקושית רבנו תם ופירושו, והוסיף וכתב שלפירוש רבנו תם הסכימו רבותיו, שאין צריך תורת כלי ממש אלא שיהיה מתוקן לאותו צורך שמתשמש בו, ודלא כרשב&quot;ג שסגי במחשבה בעלמא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר</del>&quot;ן (קכו ב ד&quot;ה ולענין) אחר שהביא גם הוא פירוש רש&quot;י ורבנו תם, העיר שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא הזכירו בענין פקק החלון שצריך שיהיה עליו תורת כלי. והסביר הר&quot;ן שכל מה שצריך שיהיה עליו תורת כלי הוא דווקא היכא שלא נשתמש בו מבעוד יום, אך אם נשתמש בו היינו תורת כלי שלו, ובפקק החלון מסתמא נשתמשו בהם מבעוד יום, שהרי צריך לכוונו למדת החלון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ר</ins>&quot;ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(קכו ב ד&quot;ה ולענין) אחר שהביא גם הוא פירוש רש&quot;י ורבנו תם, העיר שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא הזכירו בענין פקק החלון שצריך שיהיה עליו תורת כלי. והסביר הר&quot;ן שכל מה שצריך שיהיה עליו תורת כלי הוא דווקא היכא שלא נשתמש בו מבעוד יום, אך אם נשתמש בו היינו תורת כלי שלו, ובפקק החלון מסתמא נשתמשו בהם מבעוד יום, שהרי צריך לכוונו למדת החלון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הכרעת הפוסקים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הכרעת הפוסקים==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7361&oldid=prev 2017-02-05T10:01:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:01, 5 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר הרא&quot;ש בדעת הרי&quot;ף===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר הרא&quot;ש בדעת הרי&quot;ף===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' (יז ח) כתב ליישב דעת הרי&quot;ף, שהרי&quot;ף אינו סובר להלכה את דברי ר' יוחנן שאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר. כלומר סובר הוא שאין הסוגיות דומות, אלא בנגר שתוחבין אותו בקרקע הוא חמור יותר ולכן בעינן קשור כדי להוציא מחשש איסור בנין, ואילו בפקק החלון שלא שייך בו איסור בנין, די במחשבה כדי להוציאו מאיסור טלטול. ולפי זה יש שלושה חילוקים, בפקק החלון סגי במחשבה, בקנה שהתקינו להיות נועל בו צריך שיהיה לו תורת כלי, ואילו בנגר הנגרר שהוא טפי דומה לבנין בעינן שיהיה קשור {{ראה עוד|פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|הסבר הרא&quot;ש בדעת הרי&quot;&quot;ף}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' (יז ח) כתב ליישב דעת הרי&quot;ף, שהרי&quot;ף אינו סובר להלכה את דברי ר' יוחנן שאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר. כלומר סובר הוא שאין הסוגיות דומות, אלא בנגר שתוחבין אותו בקרקע הוא חמור יותר ולכן בעינן קשור כדי להוציא מחשש איסור בנין, ואילו בפקק החלון שלא שייך בו איסור בנין, די במחשבה כדי להוציאו מאיסור טלטול. ולפי זה יש שלושה חילוקים, בפקק החלון סגי במחשבה, בקנה שהתקינו להיות נועל בו צריך שיהיה לו תורת כלי, ואילו בנגר הנגרר שהוא טפי דומה לבנין בעינן שיהיה קשור {{ראה עוד|פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|הסבר הרא&quot;ש בדעת הרי&quot;&quot;ף}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;והוסיף הרא&quot;ש שלפי ר' יוחנן שכן דימה בין הסוגיות, יוצא שבין בפקק החלון ובין בנגר הנגרר בעינן קשור, להוציא מחשש בנין, ואילו בקנה שהתקינו להיות נועל בו סגי בתיקון כלי. אמנם אפשר שסובר הוא שתיקון כלי וקשירה שווים הם, ואף בנגר הנגרר ובפקק החלון מועיל תיקון כלי בלבד. הסבר זה של הרא&quot;ש בדעת ר' יוחנן דומה להסבר הרמב&quot;ן בדעת הרי&quot;ף, שבנגר מדובר שאין עליו תורת כלי ולכן בעינן קשירה ואילו בפקק החלון אם יש עליו תורת כלי לא בעינן קשירה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===שיטת המאירי===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד&quot;ה כבר) כתב לתרץ שבנגר האיסור הוא חמור יותר ויש בו חשש בונה, ולכן צריך קשירה, מה שאין כן בפקק החלון שהוא משום טלטול. ואף שהגמרא אמרה שהמחמיר בנגר אתיא כר' אליעזר, מ&quot;מ אינו דומה לגמרי, שכאן הוא משום טלטול וכאן משום חשש בונה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מהו תיקון ומהו שיש תורת כלי עליו==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר בסוגיה שצריך שיהיה הפקק מתוקן מאתמול לפקיקת החלון, שבלא זה אסור לפקוק, וזהו כרשב&quot;ג שאמר גם לגבי קנה שתקינו להיות נועל בו, שדי בכך להתירו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ומבואר מתוך הסוגיה, שאין צורך בתיקון של מעשה, אלא די בתיקון במחשבה בלבד, שדווקא ר' יוחנן הוא החולק על רשב&quot;ג וסובר שבעינן שיהיה תורת כלי עליו כדי להתיר להשתמש בו בשבת, אבל לפי ר' אבא בר כהנא שסובר כרשב&quot;ג, די בכך שחשב מבעוד יום להשתמש בזה לצורך נעילה. כן כתבו ה'''תוספות''' (שבת קכו א ד&quot;ה בין), וכן משמע ב'''רש&quot;י''' (ד&quot;ה שהתקינו), וכן מוכח מתוך הסוגיה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש&quot;י''' (קכו ב ד&quot;ה שיש וד&quot;ה וכ&quot;ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד&quot;ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביא הרא&quot;ש (יז י) בשמו ועוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש&quot;י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש&quot;י''' (קכו ב ד&quot;ה שיש וד&quot;ה וכ&quot;ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד&quot;ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביא הרא&quot;ש (יז י) בשמו ועוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש&quot;י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (יז י) כתב ליישב דברי רש&quot;י שלשיטתו אזיל שמפרש כל הסוגיה לענין בנין, ולכן חידוש הוא שאף שמלאכתו להיתר אשמעינן שמותר אף לצורך בנין, שמיחזי כבנין חמור ממוקצה. אבל בספר '''מגיני שלמה''' (קכו ב ד&quot;ה וכ&quot;ת) תמה על דברי הרא&quot;ש היאך אפשר לומר כן והרי הגמרא משווה זאת לדין חריות של דקל שאין בזה חשש בנין כלל, וכמו שהקשו בתוס' על רש&quot;י, וגם רש&quot;י עצמו (ד&quot;ה שיש) השווה זאת לדלתות שידה תיבה ומגדל, שגם בהם ליכא חשש בונה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (יז י) כתב ליישב דברי רש&quot;י שלשיטתו אזיל שמפרש כל הסוגיה לענין בנין, ולכן חידוש הוא שאף שמלאכתו להיתר אשמעינן שמותר אף לצורך בנין, שמיחזי כבנין חמור ממוקצה. אבל בספר '''מגיני שלמה''' (קכו ב ד&quot;ה וכ&quot;ת) תמה על דברי הרא&quot;ש היאך אפשר לומר כן והרי הגמרא משווה זאת לדין חריות של דקל שאין בזה חשש בנין כלל, וכמו שהקשו בתוס' על רש&quot;י, וגם רש&quot;י עצמו (ד&quot;ה שיש) השווה זאת לדלתות שידה תיבה ומגדל, שגם בהם ליכא חשש בונה.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7360&oldid=prev 2017-02-05T09:59:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:59, 5 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''מגיני שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&amp;st=&amp;pgnum=129&amp;hilite= (קכו א ד&quot;ה שיטת)] כתב ליישב שיטת רש&quot;י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב&quot;ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב&quot;ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל {{ראה עוד|פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|טעם מחלוקת התנאים}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''מגיני שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&amp;st=&amp;pgnum=129&amp;hilite= (קכו א ד&quot;ה שיטת)] כתב ליישב שיטת רש&quot;י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב&quot;ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב&quot;ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל {{ראה עוד|פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|טעם מחלוקת התנאים}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף שם המגיני שלמה (ד&quot;ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם הטפיח </del>אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף שם המגיני שלמה (ד&quot;ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טפיח </ins>אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מסקנת הגמרא להלכה====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מסקנת הגמרא להלכה====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף הסוגיה מביאה הגמרא (קכו ב) את דרשת רבי יצחק נפחא שהלכה כר' אליעזר, ומקשה על זה רב עמרם מהמשנה בסוף מסכת שבת ממעשה דאביו של ר' צדוק ואבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח, שמדבריהם למדו שפוקקין בשבת. ואף שאביי מתרץ שסתמא דמתניתין בעירובין אתיא כר' אליעזר, מכל מקום מסיימת הגמרא שאפילו הכי מעשה רב, כלומר שהסתמא דמתני' דסוף מסכת שבת הוא הלכה למעשה שכן נהגו באותו מקרה שקרה, ושמע מינה שהלכה כרבנן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף הסוגיה מביאה הגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=126b&amp;format=pdf </ins>(קכו ב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>את דרשת רבי יצחק נפחא שהלכה כר' אליעזר, ומקשה על זה רב עמרם מהמשנה בסוף מסכת שבת ממעשה דאביו של ר' צדוק ואבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח, שמדבריהם למדו שפוקקין בשבת. ואף שאביי מתרץ שסתמא דמתניתין בעירובין אתיא כר' אליעזר, מכל מקום מסיימת הגמרא שאפילו הכי מעשה רב, כלומר שהסתמא דמתני' דסוף מסכת שבת הוא הלכה למעשה שכן נהגו באותו מקרה שקרה, ושמע מינה שהלכה כרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סוגיה דעירובין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סוגיה דעירובין===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|נעילת דלת בנגר בשבת במקדש ובמדינה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|נעילת דלת בנגר בשבת במקדש ובמדינה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (עירובין י יא) אומרת לגבי נעילת דלת בנגר, כלומר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במוט </del>שמכניסים אותו לתוך נקב ברצפה ובכך ננעלת הדלת, שיש לחלק בין נגר הנגרר לנגר המונח. שלדעת תנא קמא נגר הנגרר מותר לנעול בו במקדש, כיון שאין שבות במקדש, אבל אסור לנעול בו במדינה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואילו נגר </del>המונח כאן וכאן אסור. דעת ר' יהודה שהנגרר מותר בין במקדש ובין במדינה ואין בו איסור כלל, והמונח הוא שמותר במקדש ואסור במדינה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (עירובין י יא) אומרת לגבי נעילת דלת בנגר, כלומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוט </ins>שמכניסים אותו לתוך נקב ברצפה ובכך ננעלת הדלת, שיש לחלק בין נגר הנגרר לנגר המונח. שלדעת תנא קמא נגר הנגרר מותר לנעול בו במקדש, כיון שאין שבות במקדש, אבל אסור לנעול בו במדינה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונגר </ins>המונח כאן וכאן אסור. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואילו </ins>דעת ר' יהודה שהנגרר מותר בין במקדש ובין במדינה ואין בו איסור כלל, והמונח הוא שמותר במקדש ואסור במדינה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''ברייתא''' בגמרא (עירובין קב א) מבואר יותר שנגר הנגרר שחלקו בו תנא קמא ור' יהודה אם מותר לנעול בו במדינה, היינו שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. ואילו נגר המונח הוא שאינו לא קשור ולא תלוי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית, ובו לכולי עלמא אסור לנעול במדינה, ונחלקו אם נועלים בו במקדש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''ברייתא''' בגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=102&amp;format=pdf </ins>(עירובין קב א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>מבואר יותר שנגר הנגרר שחלקו בו תנא קמא ור' יהודה אם מותר לנעול בו במדינה, היינו שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. ואילו נגר המונח הוא שאינו לא קשור ולא תלוי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית, ובו לכולי עלמא אסור לנעול במדינה, ונחלקו אם נועלים בו במקדש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם האיסור====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם האיסור====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר הרא&quot;ש בדעת הרי&quot;ף===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר הרא&quot;ש בדעת הרי&quot;ף===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' (יז ח) כתב ליישב דעת הרי&quot;ף, שהרי&quot;ף אינו סובר להלכה את דברי ר' יוחנן שאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר. כלומר סובר הוא שאין הסוגיות דומות, אלא בנגר שתוחבין אותו בקרקע הוא חמור יותר ולכן בעינן קשור כדי להוציא מחשש איסור בנין, ואילו בפקק החלון שלא שייך בו איסור בנין, די במחשבה כדי להוציאו מאיסור טלטול. ולפי זה יש שלושה חילוקים, בפקק החלון סגי במחשבה, בקנה שהתקינו להיות נועל בו צריך שיהיה לו תורת כלי, ואילו בנגר הנגרר שהוא טפי דומה לבנין בעינן שיהיה קשור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' (יז ח) כתב ליישב דעת הרי&quot;ף, שהרי&quot;ף אינו סובר להלכה את דברי ר' יוחנן שאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר. כלומר סובר הוא שאין הסוגיות דומות, אלא בנגר שתוחבין אותו בקרקע הוא חמור יותר ולכן בעינן קשור כדי להוציא מחשש איסור בנין, ואילו בפקק החלון שלא שייך בו איסור בנין, די במחשבה כדי להוציאו מאיסור טלטול. ולפי זה יש שלושה חילוקים, בפקק החלון סגי במחשבה, בקנה שהתקינו להיות נועל בו צריך שיהיה לו תורת כלי, ואילו בנגר הנגרר שהוא טפי דומה לבנין בעינן שיהיה קשור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ראה עוד|פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|</ins>הסבר הרא&quot;ש בדעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי</ins>&quot;&quot;ף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;והוסיף הרא&quot;ש שלפי ר' יוחנן שכן דימה בין הסוגיות, יוצא שבין בפקק החלון ובין בנגר הנגרר בעינן קשור, להוציא מחשש בנין, ואילו בקנה שהתקינו להיות נועל בו סגי בתיקון כלי. אמנם אפשר שסובר הוא שתיקון כלי וקשירה שווים הם, ואף בנגר הנגרר ובפקק החלון מועיל תיקון כלי בלבד. </del>הסבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה של </del>הרא&quot;ש בדעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' יוחנן דומה להסבר הרמב</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן בדעת הרי</del>&quot;ף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שבנגר מדובר שאין עליו תורת כלי ולכן בעינן קשירה ואילו בפקק החלון אם יש עליו תורת כלי לא בעינן קשירה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===שיטת המאירי===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד&quot;ה כבר) כתב לתרץ שבנגר האיסור הוא חמור יותר ויש בו חשש בונה, ולכן צריך קשירה, מה שאין כן בפקק החלון שהוא משום טלטול. ואף שהגמרא אמרה שהמחמיר בנגר אתיא כר' אליעזר, מ&quot;מ אינו דומה לגמרי, שכאן הוא משום טלטול וכאן משום חשש בונה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מהו תיקון ומהו שיש תורת כלי עליו==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבואר בסוגיה שצריך שיהיה הפקק מתוקן מאתמול לפקיקת החלון, שבלא זה אסור לפקוק, וזהו כרשב&quot;ג שאמר גם לגבי קנה שתקינו להיות נועל בו, שדי בכך להתירו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ומבואר מתוך הסוגיה, שאין צורך בתיקון של מעשה, אלא די בתיקון במחשבה בלבד, שדווקא ר' יוחנן הוא החולק על רשב&quot;ג וסובר שבעינן שיהיה תורת כלי עליו כדי להתיר להשתמש בו בשבת, אבל לפי ר' אבא בר כהנא שסובר כרשב&quot;ג, די בכך שחשב מבעוד יום להשתמש בזה לצורך נעילה. כן כתבו ה'''תוספות''' (שבת קכו א ד&quot;ה בין), וכן משמע ב'''רש&quot;י''' (ד&quot;ה שהתקינו), וכן מוכח מתוך הסוגיה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש&quot;י''' (קכו ב ד&quot;ה שיש וד&quot;ה וכ&quot;ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד&quot;ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביא הרא&quot;ש (יז י) בשמו ועוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש&quot;י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש&quot;י''' (קכו ב ד&quot;ה שיש וד&quot;ה וכ&quot;ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד&quot;ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביא הרא&quot;ש (יז י) בשמו ועוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש&quot;י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (יז י) כתב ליישב דברי רש&quot;י שלשיטתו אזיל שמפרש כל הסוגיה לענין בנין, ולכן חידוש הוא שאף שמלאכתו להיתר אשמעינן שמותר אף לצורך בנין, שמיחזי כבנין חמור ממוקצה. אבל בספר '''מגיני שלמה''' (קכו ב ד&quot;ה וכ&quot;ת) תמה על דברי הרא&quot;ש היאך אפשר לומר כן והרי הגמרא משווה זאת לדין חריות של דקל שאין בזה חשש בנין כלל, וכמו שהקשו בתוס' על רש&quot;י, וגם רש&quot;י עצמו (ד&quot;ה שיש) השווה זאת לדלתות שידה תיבה ומגדל, שגם בהם ליכא חשש בונה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (יז י) כתב ליישב דברי רש&quot;י שלשיטתו אזיל שמפרש כל הסוגיה לענין בנין, ולכן חידוש הוא שאף שמלאכתו להיתר אשמעינן שמותר אף לצורך בנין, שמיחזי כבנין חמור ממוקצה. אבל בספר '''מגיני שלמה''' (קכו ב ד&quot;ה וכ&quot;ת) תמה על דברי הרא&quot;ש היאך אפשר לומר כן והרי הגמרא משווה זאת לדין חריות של דקל שאין בזה חשש בנין כלל, וכמו שהקשו בתוס' על רש&quot;י, וגם רש&quot;י עצמו (ד&quot;ה שיש) השווה זאת לדלתות שידה תיבה ומגדל, שגם בהם ליכא חשש בונה.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7358&oldid=prev 2017-02-05T08:37:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:37, 5 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא&quot;ש''' (קכו א ד&quot;ה בין וד&quot;ה והמונח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא&quot;ש''' (קכו א ד&quot;ה בין וד&quot;ה והמונח).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''מגיני שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&amp;st=&amp;pgnum=129&amp;hilite= (קכו א ד&quot;ה שיטת)] כתב ליישב שיטת רש&quot;י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב&quot;ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב&quot;ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל {{פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|טעם מחלוקת התנאים}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''מגיני שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&amp;st=&amp;pgnum=129&amp;hilite= (קכו א ד&quot;ה שיטת)] כתב ליישב שיטת רש&quot;י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב&quot;ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב&quot;ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה עוד|</ins>פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|טעם מחלוקת התנאים}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף שם המגיני שלמה (ד&quot;ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי שם הטפיח אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף שם המגיני שלמה (ד&quot;ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי שם הטפיח אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7357&oldid=prev 2017-02-05T08:35:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:35, 5 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מתרצת הגמרא שבאמת רשב&quot;ג לא מצריך תורת כלי אלא רק שיהיה מתוקן לכך במחשבתו, אך ר' יוחנן חלוק עליו בנקודה זו ומצריך תורת כלי. אמנם לענין קשירה ותליה ס&quot;ל כרשב&quot;ג ולא כתנא קמא, ולכן סובר שאין צריך קשור ותלוי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מתרצת הגמרא שבאמת רשב&quot;ג לא מצריך תורת כלי אלא רק שיהיה מתוקן לכך במחשבתו, אך ר' יוחנן חלוק עליו בנקודה זו ומצריך תורת כלי. אמנם לענין קשירה ותליה ס&quot;ל כרשב&quot;ג ולא כתנא קמא, ולכן סובר שאין צריך קשור ותלוי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המחלוקת</del>====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחלוקת התנאים</ins>====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם האיסור לדעת ר' אליעזר, כתב '''רש&quot;י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=125b&amp;format=pdf (שבת קכה ב ד&quot;ה אין פוקקין בו)] שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' לעיל [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=125b&amp;format=pdf (קכה ב)] שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר&quot;א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו&quot;ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש&quot;י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם האיסור לדעת ר' אליעזר, כתב '''רש&quot;י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=125b&amp;format=pdf (שבת קכה ב ד&quot;ה אין פוקקין בו)] שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' לעיל [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=125b&amp;format=pdf (קכה ב)] שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר&quot;א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו&quot;ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש&quot;י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא&quot;ש''' (קכו א ד&quot;ה בין וד&quot;ה והמונח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא&quot;ש''' (קכו א ד&quot;ה בין וד&quot;ה והמונח).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''מגיני שלמה''' (קכו א ד&quot;ה שיטת) כתב ליישב שיטת רש&quot;י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב&quot;ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב&quot;ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''מגיני שלמה''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&amp;st=&amp;pgnum=129&amp;hilite= </ins>(קכו א ד&quot;ה שיטת)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>כתב ליישב שיטת רש&quot;י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב&quot;ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב&quot;ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|טעם מחלוקת התנאים}}</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף שם המגיני שלמה (ד&quot;ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי שם הטפיח אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והוסיף שם המגיני שלמה (ד&quot;ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי שם הטפיח אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7356&oldid=prev 2017-02-05T08:32:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:32, 5 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====ביאור דעת חכמים====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====ביאור דעת חכמים====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי חכמים במשנה שאמרו 'בין כך ובין כך פוקקין בו' אינם מבוארים כל הצורך שודאי כוונתם לחלוק על ר' אליעזר ולומר שאף אם אינו קשור ותלוי פוקקין בו. אך לא ברור האם כוונתם שלא צריך לא קשור ולא תלוי, או כוונתם שקשור צריך אבל תלוי לא צריך.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי חכמים במשנה שאמרו 'בין כך ובין כך פוקקין בו' אינם מבוארים כל הצורך שודאי כוונתם לחלוק על ר' אליעזר ולומר שאף אם אינו קשור ותלוי פוקקין בו. אך לא ברור האם כוונתם שלא צריך לא קשור ולא תלוי, או כוונתם שקשור צריך אבל תלוי לא צריך.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''גמרא''' (שבת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קכה ב</del>) מביאה דברי רבי אבא בשם רב כהנא שכתב לקולא, כלומר שאפילו לא קשור ולא תלוי מותר, ובלבד שיהיה מתוקן לכך.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''גמרא''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=126&amp;format=pdf </ins>(שבת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קכו א</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>מביאה דברי רבי אבא בשם רב כהנא שכתב לקולא, כלומר שאפילו לא קשור ולא תלוי מותר, ובלבד שיהיה מתוקן לכך.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;על דבריו מקשה ר' ירמיה שהרי בגמרא בעירובין לגבי [[#סוגיה דעירובין|נעילת דלת בנגר]], דעת ר' יהודה שקשור על כל פנים בעינן, ואמר ר' יהושע בר אבא משמיה דעולא שהמחלוקת שם בנגר היא כהמחלוקת כאן גבי פקיקת החלון, שר' יהודה המיקל שם הוא כדעת חכמים כאן, ואם כן כשם שהנגר צריך להיות קשור לדעת ר' יהודה, כך הפקק צריך להיות קשור בחלון לדעת חכמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;על דבריו מקשה ר' ירמיה שהרי בגמרא בעירובין לגבי [[#סוגיה דעירובין|נעילת דלת בנגר]], דעת ר' יהודה שקשור על כל פנים בעינן, ואמר ר' יהושע בר אבא משמיה דעולא שהמחלוקת שם בנגר היא כהמחלוקת כאן גבי פקיקת החלון, שר' יהודה המיקל שם הוא כדעת חכמים כאן, ואם כן כשם שהנגר צריך להיות קשור לדעת ר' יהודה, כך הפקק צריך להיות קשור בחלון לדעת חכמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מתרץ רבי אבא שבאמת דעתו אינה כאחד מהתנאים הנ&quot;ל, אלא הוא סובר כהתנא שמתיר אף בלא קשירה והוא דעת ר' שמעון בן גמליאל המובא ב'''תוספתא''' (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו, שלדעת תנא קמא מותר לנעול בו רק אם הוא קשור ותלוי בפתח, ולדעת רשב&quot;ג מספיק שיהיה מתוקן לכך, אף שאינו קשור כלל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מתרץ רבי אבא שבאמת דעתו אינה כאחד מהתנאים הנ&quot;ל, אלא הוא סובר כהתנא שמתיר אף בלא קשירה והוא דעת ר' שמעון בן גמליאל המובא ב'''תוספתא''' (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו, שלדעת תנא קמא מותר לנעול בו רק אם הוא קשור ותלוי בפתח, ולדעת רשב&quot;ג מספיק שיהיה מתוקן לכך, אף שאינו קשור כלל.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם המחלוקת====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם המחלוקת====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם האיסור לדעת ר' אליעזר, כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכה ב ד&quot;ה אין פוקקין בו) שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' לעיל (קכה ב) שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר&quot;א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו&quot;ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש&quot;י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם האיסור לדעת ר' אליעזר, כתב '''רש&quot;י''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=125b&amp;format=pdf </ins>(שבת קכה ב ד&quot;ה אין פוקקין בו)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' לעיל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=125b&amp;format=pdf </ins>(קכה ב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר&quot;א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו&quot;ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש&quot;י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם '''תוספות''' (קכו א ד&quot;ה והמונח) כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור לטלטל את פקק החלון מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם, סוברים התוספות, המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' (ד&quot;ה רבי יהודה) שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם '''תוספות''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=126&amp;format=pdf </ins>(קכו א ד&quot;ה והמונח)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור לטלטל את פקק החלון מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם, סוברים התוספות, המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=126&amp;format=pdf </ins>(ד&quot;ה רבי יהודה)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לכן הסיקו התוס' (ד&quot;ה והמונח) שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור לטלטל פקק החלון משום מוקצה לפי שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור לפקוק בו משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר לטלטלו אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לכן הסיקו התוס' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=126&amp;format=pdf </ins>(ד&quot;ה והמונח)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור לטלטל פקק החלון משום מוקצה לפי שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור לפקוק בו משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר לטלטלו אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא&quot;ש''' (קכו א ד&quot;ה בין וד&quot;ה והמונח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא&quot;ש''' (קכו א ד&quot;ה בין וד&quot;ה והמונח).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7355&oldid=prev 2017-02-05T08:29:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:29, 5 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם המחלוקת====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם המחלוקת====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם האיסור לדעת ר'אליעזר, כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכה ב ד&quot;ה אין פוקקין בו) שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבת </del>קכה ב) שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר&quot;א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו&quot;ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש&quot;י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם האיסור לדעת ר' אליעזר, כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכה ב ד&quot;ה אין פוקקין בו) שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעיל </ins>(קכה ב) שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר&quot;א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו&quot;ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש&quot;י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם '''תוספות''' (קכו א ד&quot;ה והמונח) כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפקוק </del>את החלון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </del>מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' (ד&quot;ה רבי יהודה) שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם '''תוספות''' (קכו א ד&quot;ה והמונח) כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לטלטל </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פקק </ins>החלון מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, סוברים התוספות, </ins>המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' (ד&quot;ה רבי יהודה) שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לכן הסיקו התוס' (ד&quot;ה והמונח) שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפקוק </del>משום מוקצה שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן </del>כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא&quot;ש''' (קכו א ד&quot;ה בין וד&quot;ה והמונח).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לכן הסיקו התוס' (ד&quot;ה והמונח) שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לטלטל פקק החלון </ins>משום מוקצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי </ins>שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפקוק בו </ins>משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לטלטלו </ins>אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא&quot;ש''' (קכו א ד&quot;ה בין וד&quot;ה והמונח).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''מגיני שלמה''' (קכו א ד&quot;ה שיטת) כתב ליישב שיטת רש&quot;י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב&quot;ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב&quot;ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''מגיני שלמה''' (קכו א ד&quot;ה שיטת) כתב ליישב שיטת רש&quot;י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב&quot;ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב&quot;ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל.  </div></td></tr> </table>

א.א