https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%97%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-06-26T03:24:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%97%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=21357&oldid=prev 2025-03-10T18:49:48Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טעם שלא קוראים מגילה בשבת</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:49, 10 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם שלא קוראים מגילה בשבת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם שלא קוראים מגילה בשבת ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא (ד ב) </del>שלכולי עלמא לא קוראים מגילה בשבת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם כן </ins>שלכולי עלמא לא קוראים מגילה בשבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ונחלקו האמוראים בטעם הדבר</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחלקו האמוראים בטעם הדבר. </del>לדעת רבה הטעם הוא משום גזירה שמא ילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים. שכיון שהכל חייבים בקריאת המגילה ואין הכל בקיאים בקריאתה חיישינן שמא יעבירנה ד' אמות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לדעת רבה הטעם הוא משום גזירה שמא ילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים. שכיון שהכל חייבים בקריאת המגילה ואין הכל בקיאים בקריאתה חיישינן שמא יעבירנה ד' אמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(וכן הוא הטעם גם בשופר ובלולב שאינם דוחים שבת מטעם זה)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעת </del>רב יוסף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </del>שהטעם הוא מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה לחלק להם מתנות לאביונים, ואי אפשר לחלק בשבת, ולכן אין קוראים את המגילה בשבת על מנת שיוכלו לחלק להם בו ביום.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;רב יוסף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חולק וסובר </ins>שהטעם הוא מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה לחלק להם מתנות לאביונים, ואי אפשר לחלק בשבת, ולכן אין קוראים את המגילה בשבת על מנת שיוכלו לחלק להם בו ביום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמן שמחה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמן שמחה ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%97%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=21356&oldid=prev 2025-03-10T18:47:13Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מחלוקת התנאים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:47, 10 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י&quot;ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום </del>חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י&quot;ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום </ins>חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;דעה אחרת מובאת ב'''גמרא''' (מגילה ד ב) שעיירות גדולות קוראות את המגילה ביום שישי, ולא ביום חמישי.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;דעה אחרת מובאת ב'''גמרא''' (מגילה ד ב) שעיירות גדולות קוראות את המגילה ביום שישי, ולא ביום חמישי.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;הדעה המוזכרת במשנה היא למעשה דעת רבי שסובר שהואיל ונדחו עיירות גדולות מלקרוא בי&quot;ד, ידחו ליום הכניסה כמו הכפרים. וכן היא דעת ר' חלבו, שסובר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של </del>הנדחה מיום קריאתו המקורית, נדחה ליום הכניסה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;הדעה המוזכרת במשנה היא למעשה דעת רבי שסובר שהואיל ונדחו עיירות גדולות מלקרוא בי&quot;ד, ידחו ליום הכניסה כמו הכפרים. וכן היא דעת ר' חלבו, שסובר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכל </ins>הנדחה מיום קריאתו המקורית, נדחה ליום הכניסה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. &lt;BR/&gt;לעומת זאת הדעה השניה בגמרא סוברת שיש להקדים רק ליום שישי, כלומר לי&quot;ג באדר, ולא קודם לכן</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם שלא קוראים מגילה בשבת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם שלא קוראים מגילה בשבת ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%97%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=21355&oldid=prev 2025-03-09T21:28:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:28, 10 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== שואלין ודורשין ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומר ר' יהושע בן לוי ב'''גמרא''' (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ"ל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== מה דורשין ומה מטרת הדרשה ===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רש"י''' (ד"ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''תוספות''' (ד"ה פורים) מדייק מהגמרא שדווקא בפורים שחל בשבת דורשין בענייני החג, אבל ביום חול אין צריך שכיוון שקוראים את המגילה יש יותר פרסומי ניסא. משמע מדבריו שמטרת הדרשה היא בשביל פרסומי ניסא. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אמנם מהמשך דבריו (ד"ה מאי איריא) משמע שהדרשה היא בהלכה. וכן דייק ה'''רשב"א''' בדבריו שהדרשה היא בהלכה, וכן הוא גם ב'''ריטב"א''' בשם התוספות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם ב'''רמב"ם''' (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י&quot;ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י&quot;ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמן שמחה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמן שמחה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שאע&quot;פ שאת קריאת המגילה מקדימים לפני שבת, שמחה אינה אלא בזמנה. כלומר את המשתה יש לעשות ביום י&quot;ד עצמו ולא להקדימו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שאע&quot;פ שאת קריאת המגילה מקדימים לפני שבת, שמחה אינה אלא בזמנה. כלומר את המשתה יש לעשות ביום י&quot;ד עצמו ולא להקדימו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== שואלין ודורשין ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומר ר' יהושע בן לוי ב'''גמרא''' (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ"ל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== מה דורשין ומה מטרת הדרשה ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רש"י''' (ד"ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''תוספות''' (ד"ה פורים) מדייק מהגמרא שדווקא בפורים שחל בשבת דורשין בענייני החג, אבל ביום חול אין צריך שכיוון שקוראים את המגילה יש יותר פרסומי ניסא. משמע מדבריו שמטרת הדרשה היא בשביל פרסומי ניסא. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אמנם מהמשך דבריו (ד"ה מאי איריא) משמע שהדרשה היא בהלכה. וכן דייק ה'''רשב"א''' בדבריו שהדרשה היא בהלכה, וכן הוא גם ב'''ריטב"א''' בשם התוספות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם ב'''רמב"ם''' (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קריאת מגילה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קריאת מגילה]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%97%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=21353&oldid=prev 2025-03-08T20:23:02Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שואלין ודורשין</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:23, 8 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומר ר' יהושע בן לוי ב'''גמרא''' (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומר ר' יהושע בן לוי ב'''גמרא''' (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מה דורשין ===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מה דורשין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה מטרת הדרשה </ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''רש&quot;י''' (ד&quot;ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא. אולם ב'''רמב&quot;ם''' (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''רש&quot;י''' (ד&quot;ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ב'''תוספות''' (ד&quot;ה פורים) מדייק מהגמרא שדווקא בפורים שחל בשבת דורשין בענייני החג, אבל ביום חול אין צריך שכיוון שקוראים את המגילה יש יותר פרסומי ניסא. משמע מדבריו שמטרת הדרשה היא בשביל פרסומי ניסא. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אמנם מהמשך דבריו (ד&quot;ה מאי איריא) משמע שהדרשה היא בהלכה. וכן דייק ה'''רשב&quot;א''' בדבריו שהדרשה היא בהלכה, וכן הוא גם ב'''ריטב&quot;א''' בשם התוספות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם ב'''רמב&quot;ם''' (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%97%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=21352&oldid=prev 2025-03-08T19:36:45Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:36, 8 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== שואלין ודורשין ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומר ר' יהושע בן לוי ב'''גמרא''' (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ"ל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== מה דורשין ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רש"י''' (ד"ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא. אולם ב'''רמב"ם''' (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י&quot;ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י&quot;ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קריאת מגילה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קריאת מגילה]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: מגילה ד.]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: מגילה ד:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: מגילה וחנוכה פרק א]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: אורח חיים סימן תרפח]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%97%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=21351&oldid=prev 2025-03-08T19:23:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:23, 8 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמן שמחה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמן שמחה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שאע&quot;פ שאת קריאת המגילה מקדימים לפני שבת, שמחה אינה אלא בזמנה. כלומר את המשתה יש לעשות ביום י&quot;ד עצמו ולא להקדימו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שאע&quot;פ שאת קריאת המגילה מקדימים לפני שבת, שמחה אינה אלא בזמנה. כלומר את המשתה יש לעשות ביום י&quot;ד עצמו ולא להקדימו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: קריאת מגילה]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%97%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=21350&oldid=prev 2025-03-08T19:23:15Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;== מחלוקת התנאים == ב&#039;&#039;&#039;משנה&#039;&#039;&#039; (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י&quot;ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון. &lt;BR/&gt;דעה אחרת מובאת ב&#039;&#039;&#039;גמרא&#039;&#039;&#039; (מגילה ד ב) שעיירות גדולות קוראות את המג...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>== מחלוקת התנאים ==<br /> ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י&quot;ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון. <br /> &lt;BR/&gt;דעה אחרת מובאת ב'''גמרא''' (מגילה ד ב) שעיירות גדולות קוראות את המגילה ביום שישי, ולא ביום חמישי. <br /> &lt;BR/&gt;הדעה המוזכרת במשנה היא למעשה דעת רבי שסובר שהואיל ונדחו עיירות גדולות מלקרוא בי&quot;ד, ידחו ליום הכניסה כמו הכפרים. וכן היא דעת ר' חלבו, שסובר של הנדחה מיום קריאתו המקורית, נדחה ליום הכניסה. <br /> <br /> == טעם שלא קוראים מגילה בשבת ==<br /> מבואר בגמרא (ד ב) שלכולי עלמא לא קוראים מגילה בשבת. <br /> &lt;BR/&gt;נחלקו האמוראים בטעם הדבר. לדעת רבה הטעם הוא משום גזירה שמא ילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים. שכיון שהכל חייבים בקריאת המגילה ואין הכל בקיאים בקריאתה חיישינן שמא יעבירנה ד' אמות.<br /> &lt;BR/&gt;דעת רב יוסף היא שהטעם הוא מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה לחלק להם מתנות לאביונים, ואי אפשר לחלק בשבת, ולכן אין קוראים את המגילה בשבת על מנת שיוכלו לחלק להם בו ביום. <br /> <br /> == זמן שמחה ==<br /> בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שאע&quot;פ שאת קריאת המגילה מקדימים לפני שבת, שמחה אינה אלא בזמנה. כלומר את המשתה יש לעשות ביום י&quot;ד עצמו ולא להקדימו.</div>

א.א