https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5?feed=atom 2026-06-21T06:11:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=16011&oldid=prev 2020-11-08T15:51:34Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ערלה בארץ ישראל בזמן הזה</span></span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&amp;diff=16011&amp;oldid=13738">הצגת שינויים</a>

טוב עין https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=13738&oldid=prev 2018-11-14T11:35:33Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">משניות וגמרא</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:35, 14 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משניות וגמרא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משניות וגמרא ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' בקידושין (א ט) אומרת שכל מצוה שאינה תלויה בארץ (אלא חובת הגוף כגון שבת ותפילין וכד') נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ, ואילו כל מצוה שתלויה בארץ (כגון תרומות, מעשרות, לקט שכחה ופאה וכד') אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מערלה וכלאים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' בקידושין (א ט) אומרת שכל מצוה שאינה תלויה בארץ (אלא חובת הגוף כגון שבת ותפילין וכד') נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ, ואילו כל מצוה שתלויה בארץ (כגון תרומות, מעשרות, לקט שכחה ופאה וכד') אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מערלה וכלאים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;במקום אחר ב'''משנה''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ערלה ג ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>מבואר שאף שערלה וכלאים נוהגים גם בחוץ לארץ, מכל מקום אין זה מן התורה אלא הערלה היא הלכה והכלאים מדברי סופרים. &lt;BR/&gt;ב'''גמרא''' (קידושין לח ב) נחלקו האמוראים בפירוש המושג 'הלכה' כאן. לדעת רב יהודה בשם שמואל הכוונה להלכות מדינה, כלומר זהו דבר שקיבלו על עצמם בחוץ לארץ, ואילו לדעת עולא בשם ר' יוחנן זהו הלכה למשה מסיני כלומר זו חובה גמורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;במקום אחר ב'''משנה''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|37940|328|</ins>ערלה ג ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>מבואר שאף שערלה וכלאים נוהגים גם בחוץ לארץ, מכל מקום אין זה מן התורה אלא הערלה היא הלכה והכלאים מדברי סופרים. &lt;BR/&gt;ב'''גמרא''' (קידושין לח ב) נחלקו האמוראים בפירוש המושג 'הלכה' כאן. לדעת רב יהודה בשם שמואל הכוונה להלכות מדינה, כלומר זהו דבר שקיבלו על עצמם בחוץ לארץ, ואילו לדעת עולא בשם ר' יוחנן זהו הלכה למשה מסיני כלומר זו חובה גמורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עולא מנסה להביא ראיה לשיטתו מתחילת אותה המשנה בערלה שם: {{ציטוט|&quot;ספק ערלה, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד&quot;.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עולא מנסה להביא ראיה לשיטתו מתחילת אותה המשנה בערלה שם: {{ציטוט|&quot;ספק ערלה, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד&quot;.}}</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=13735&oldid=prev 2018-11-14T10:36:34Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">בית יוסף</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:36, 14 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== בית יוסף ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== בית יוסף ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד ד&quot;ה והרמב&quot;ם) אחר שהביא כשיטת הר&quot;ן, כתב דרך נוספת שנראית לו יותר, שהרמב&quot;ם כן מחלק בין ערלה לכלאים, וכדעת ר' יוחנן בבבלי, ולכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>'שלא יראה אותו בוצר מן הערלה' זה מתייחס רק לערלה שאסור אף לראות, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחר </del>כך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>'או לוקט הירק בידו' זה מתייחס לכלאי הכרם, וזה דווקא בכלאים שמותר לראות אבל לא ללקוט בעצמו. אך סיים הבית יוסף שמדברי הרמב&quot;ם בהלכות כלאים (ח יד) נראה שאינו סובר כן, אלא גם בכלאים צריך שלא יראנו לוקט.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד ד&quot;ה והרמב&quot;ם) אחר שהביא כשיטת הר&quot;ן, כתב דרך נוספת שנראית לו יותר, שהרמב&quot;ם כן מחלק בין ערלה לכלאים, וכדעת ר' יוחנן בבבלי, ולכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שכתב </ins>'שלא יראה אותו בוצר מן הערלה' זה מתייחס רק לערלה שאסור אף לראות, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה שכתב אחר </ins>כך 'או לוקט הירק בידו' זה מתייחס לכלאי הכרם, וזה דווקא בכלאים שמותר לראות אבל לא ללקוט בעצמו. אך סיים הבית יוסף שמדברי הרמב&quot;ם בהלכות כלאים (ח יד) נראה שאינו סובר כן, אלא גם בכלאים צריך שלא יראנו לוקט.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== ודאי ערלה או ספק ערלה ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== ודאי ערלה או ספק ערלה ====</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=13734&oldid=prev 2018-11-14T10:32:31Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הרדב&quot;ז והר&quot;ן</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:32, 14 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים דנו בפירוש דברי הרמב&quot;ם, מדוע השווה בין ספק כלאים לספק ערלה, כאשר מהמשנה ומהגמרא נראה שיש להם דין שונה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים דנו בפירוש דברי הרמב&quot;ם, מדוע השווה בין ספק כלאים לספק ערלה, כאשר מהמשנה ומהגמרא נראה שיש להם דין שונה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הרדב&quot;ז והר&quot;ן ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הרדב&quot;ז והר&quot;ן ====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמ"ך''' התקשה בדברי הרמב"ם מדוע השווה את הדין של ספק ערלה לדין של ספק כלאי הכרם, בעוד שבתלמוד בבלי וכן במשנה, מפורש שיש הבדל ביניהם, וכי דין ספק ערלה שהוא מהלכה למשה מסיני חמור מדין ספק כלאי הכרם שהוא רק מדברי סופרים.&lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רדב&quot;ז''' במקום מבאר שהרמב&quot;ם פסק כאותו מאן דאמר בגמרא שלערלה וכלאי הכרם דין שווה, וצריך לשנות את גירסת המשנה, שבשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, שלא גזרו בחו&quot;ל אלא את הידוע לאיסור ואת הלקוט בידיים.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רדב&quot;ז''' במקום מבאר שהרמב&quot;ם פסק כאותו מאן דאמר בגמרא שלערלה וכלאי הכרם דין שווה, וצריך לשנות את גירסת המשנה, שבשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, שלא גזרו בחו&quot;ל אלא את הידוע לאיסור ואת הלקוט בידיים.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמ&quot;ך''' התקשה בדברי הרמב&quot;ם מדוע השווה את הדין של ספק ערלה לדין של ספק כלאי הכרם, בעוד שבתלמוד בבלי וכן במשנה, מפורש שיש הבדל ביניהם, וכי דין ספק ערלה שהוא מהלכה למשה מסיני חמור מדין ספק כלאי הכרם שהוא רק מדברי סופרים.&lt;BR/&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>ה'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף טו ב) כתב לתרץ שהרמב&quot;ם פסק כמר בריה דרבנא שסובר שדין ערלה וכלאי הכרם שווים לקולא, ואף שהלכה כר' יוחנן שהערלה בחו&quot;ל מהלכה למשה מסיני, מ&quot;מ לענין ההיתר מותר גם בערלה כל שאינו רואה ולוקט&lt;ref&gt;ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הבין בכוונת הר&quot;ן שמסביר את הרמב&quot;ם שדין ערלה כדין כלאי הכרם לקולא, כלומר שמותר לראות את הגוי לוקט אבל שלא ילקוט הוא בעצמו בידיו. ותמה על זה, שלא כן משמע ברמב&quot;ם. אבל כבר העירו ה'''מחנה אפרים''' ו'''חידושי אנשי שם''' שלא היתה כוונת הר&quot;ן לומר שהרמב&quot;ם פסק כמר בריה דרבנא לקולא, אלא רק שהשווה בין הדינים כוותיה, אך סובר הוא לחומרא שדין הכלאים הוא כדין הערלה שאסור לראות את הנכרי לוקט, אלא רק ליקח ממנו אחרי שלקט.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף טו ב) כתב לתרץ שהרמב&quot;ם פסק כמר בריה דרבנא שסובר שדין ערלה וכלאי הכרם שווים לקולא, ואף שהלכה כר' יוחנן שהערלה בחו&quot;ל מהלכה למשה מסיני, מ&quot;מ לענין ההיתר מותר גם בערלה כל שאינו רואה ולוקט&lt;ref&gt;ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הבין בכוונת הר&quot;ן שמסביר את הרמב&quot;ם שדין ערלה כדין כלאי הכרם לקולא, כלומר שמותר לראות את הגוי לוקט אבל שלא ילקוט הוא בעצמו בידיו. ותמה על זה, שלא כן משמע ברמב&quot;ם. אבל כבר העירו ה'''מחנה אפרים''' ו'''חידושי אנשי שם''' שלא היתה כוונת הר&quot;ן לומר שהרמב&quot;ם פסק כמר בריה דרבנא לקולא, אלא רק שהשווה בין הדינים כוותיה, אך סובר הוא לחומרא שדין הכלאים הוא כדין הערלה שאסור לראות את הנכרי לוקט, אלא רק ליקח ממנו אחרי שלקט.&lt;/ref&gt;.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== בית יוסף ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== בית יוסף ====</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=13733&oldid=prev 2018-11-14T10:29:52Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הר&quot;ן</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:29, 14 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הר&quot;ן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הר&quot;ן ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף טו ב ד&quot;ה ואחרים מפרשין) הביא פירוש שונה מרש&quot;י, שגם בכלאים ודאי אינו מותר ליקח מן הגוי אם יודע שליקט מן הכלאים ממש, אלא מדובר בפירות שנמכרים בפתח הפרדס שיש בו גם ערלה וגם פירות כשרים, ואמרינן שבארץ ישראל אסור כיון שמוכחא מילתא שמפירות הגן הם, שהרי נמכרים מחוצה לו, ואם כן יש בהם חשש ערלה. אך בסוריא מותר לפי שאין כאן אלא ספק, שמא לא מפירות ערלה הם. אמנם להיכנס לתוך הגן וללקט מן הפירות התלושין שבו אסור בסוריא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבכה&quot;ג </del>גזרו בה לפי שקרובה היא לארץ ישראל. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחוץ </del>לארץ אף זה מותר, ובלבד שלא יראה את הגוי לוקט מן הפירות האסורים, שעדיין יש בהם ספק ולכן מותר.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף טו ב ד&quot;ה ואחרים מפרשין) הביא פירוש שונה מרש&quot;י, שגם בכלאים ודאי אינו מותר ליקח מן הגוי אם יודע שליקט מן הכלאים ממש, אלא מדובר בפירות שנמכרים בפתח הפרדס שיש בו גם ערלה וגם פירות כשרים, ואמרינן שבארץ ישראל אסור כיון שמוכחא מילתא שמפירות הגן הם, שהרי נמכרים מחוצה לו, ואם כן יש בהם חשש ערלה. אך בסוריא מותר לפי שאין כאן אלא ספק, שמא לא מפירות ערלה הם. אמנם להיכנס לתוך הגן וללקט מן הפירות התלושין שבו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, זה </ins>אסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף </ins>בסוריא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבכגון זה </ins>גזרו בה לפי שקרובה היא לארץ ישראל. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם בחוץ </ins>לארץ אף זה מותר, ובלבד שלא יראה את הגוי לוקט מן הפירות האסורים, שעדיין יש בהם ספק ולכן מותר.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואילו </del>כלאים קל יותר, שמותר אף לומר לגוי שילקוט מן הפירות בסתם, כל שאינו רואה את הגוי לוקט מן האיסור ממש. וכן אסור לישראל בעצמו ללקוט.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כלאים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דינם </ins>קל יותר, שמותר אף לומר לגוי שילקוט מן הפירות בסתם, כל שאינו רואה את הגוי לוקט מן האיסור ממש. וכן אסור לישראל בעצמו ללקוט.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הרמב&quot;ם ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הרמב&quot;ם ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=13732&oldid=prev 2018-11-14T10:28:44Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הר&quot;ן</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:28, 14 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הר&quot;ן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הר&quot;ן ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף טו ב ד&quot;ה ואחרים מפרשין) הביא פירוש שונה מרש&quot;י, שגם בכלאים ודאי אינו מותר ליקח מן הגוי אם יודע שליקט מן הכלאים ממש, אלא מדובר בפירות שנמכרים בפתח הפרדס שיש בו גם ערלה וגם פירות כשרים, ואמרינן שבארץ ישראל אסור כיון שמוכחא מילתא שמפירות הגן הם, שהרי נמכרים מחוצה לו, ואם כן יש חשש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שערלה הם</del>. אך בסוריא מותר לפי שאין כאן אלא ספק, שמא לא מפירות ערלה הם. אמנם להיכנס לתוך הגן וללקט מן הפירות התלושין שבו אסור בסוריא, שבכה&quot;ג גזרו בה לפי שקרובה היא לארץ ישראל. ובחוץ לארץ אף זה מותר, ובלבד שלא יראה את הגוי לוקט מן הפירות האסורים, שעדיין יש בהם ספק ולכן מותר.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף טו ב ד&quot;ה ואחרים מפרשין) הביא פירוש שונה מרש&quot;י, שגם בכלאים ודאי אינו מותר ליקח מן הגוי אם יודע שליקט מן הכלאים ממש, אלא מדובר בפירות שנמכרים בפתח הפרדס שיש בו גם ערלה וגם פירות כשרים, ואמרינן שבארץ ישראל אסור כיון שמוכחא מילתא שמפירות הגן הם, שהרי נמכרים מחוצה לו, ואם כן יש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהם </ins>חשש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערלה</ins>. אך בסוריא מותר לפי שאין כאן אלא ספק, שמא לא מפירות ערלה הם. אמנם להיכנס לתוך הגן וללקט מן הפירות התלושין שבו אסור בסוריא, שבכה&quot;ג גזרו בה לפי שקרובה היא לארץ ישראל. ובחוץ לארץ אף זה מותר, ובלבד שלא יראה את הגוי לוקט מן הפירות האסורים, שעדיין יש בהם ספק ולכן מותר.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו כלאים קל יותר, שמותר אף לומר לגוי שילקוט מן הפירות בסתם, כל שאינו רואה את הגוי לוקט מן האיסור ממש. וכן אסור לישראל בעצמו ללקוט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו כלאים קל יותר, שמותר אף לומר לגוי שילקוט מן הפירות בסתם, כל שאינו רואה את הגוי לוקט מן האיסור ממש. וכן אסור לישראל בעצמו ללקוט.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=13731&oldid=prev 2018-11-14T10:28:17Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הר&quot;ן</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:28, 14 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הר&quot;ן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הר&quot;ן ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף טו ב ד&quot;ה ואחרים מפרשין) הביא פירוש שונה מרש&quot;י, שגם בכלאים ודאי אינו מותר ליקח מן הגוי אם יודע שליקט מן הכלאים ממש, אלא מדובר בפירות שנמכרים בפתח הפרדס שיש בו גם ערלה וגם פירות כשרים, ואמרינן שבארץ ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מותר </del>אסור כיון שמוכחא מילתא שמפירות הגן הם, שהרי נמכרים מחוצה לו, ואם כן יש חשש שערלה הם. אך בסוריא מותר לפי שאין כאן אלא ספק, שמא לא מפירות ערלה הם. אמנם להיכנס לתוך הגן וללקט מן הפירות התלושין שבו אסור בסוריא, שבכה&quot;ג גזרו בה לפי שקרובה היא לארץ ישראל. ובחוץ לארץ אף זה מותר, ובלבד שלא יראה את הגוי לוקט מן הפירות האסורים, שעדיין יש בהם ספק ולכן מותר.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף טו ב ד&quot;ה ואחרים מפרשין) הביא פירוש שונה מרש&quot;י, שגם בכלאים ודאי אינו מותר ליקח מן הגוי אם יודע שליקט מן הכלאים ממש, אלא מדובר בפירות שנמכרים בפתח הפרדס שיש בו גם ערלה וגם פירות כשרים, ואמרינן שבארץ ישראל אסור כיון שמוכחא מילתא שמפירות הגן הם, שהרי נמכרים מחוצה לו, ואם כן יש חשש שערלה הם. אך בסוריא מותר לפי שאין כאן אלא ספק, שמא לא מפירות ערלה הם. אמנם להיכנס לתוך הגן וללקט מן הפירות התלושין שבו אסור בסוריא, שבכה&quot;ג גזרו בה לפי שקרובה היא לארץ ישראל. ובחוץ לארץ אף זה מותר, ובלבד שלא יראה את הגוי לוקט מן הפירות האסורים, שעדיין יש בהם ספק ולכן מותר.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו כלאים קל יותר, שמותר אף לומר לגוי שילקוט מן הפירות בסתם, כל שאינו רואה את הגוי לוקט מן האיסור ממש. וכן אסור לישראל בעצמו ללקוט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו כלאים קל יותר, שמותר אף לומר לגוי שילקוט מן הפירות בסתם, כל שאינו רואה את הגוי לוקט מן האיסור ממש. וכן אסור לישראל בעצמו ללקוט.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=13730&oldid=prev 2018-11-14T10:03:38Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תוספתא וירושלמי</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:03, 14 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תוספתא וירושלמי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תוספתא וירושלמי ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תוספתא''' (ערלה א ח) מובא דין זה בשינויים משמעותיים.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תוספתא''' (ערלה א ח) מובא דין זה בשינויים משמעותיים.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התוספתא מביאה את הדין שספק הערלה בארץ ישראל אסור, ואילו בסוריא ובחוצה לארץ מותר. ומפרטת את האופן המותר - כיצד כרם ושדה שנטוע ירק, והיה ירק נמכר חוצה לו - ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדעת </del>ר' יהודה אומר באופן זה גם בסוריא אסור, אלא האופן שבסוריא ובחו&quot;ל מותר הוא בכרם שנטוע ירק '''ושדה ירק בצדו''' וירק נמכר חוצה לו, ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר. וכן נטועה קטנה שנמצאה בתוך שדהו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התוספתא מביאה את הדין שספק הערלה בארץ ישראל אסור, ואילו בסוריא ובחוצה לארץ מותר. ומפרטת את האופן המותר - כיצד כרם ושדה שנטוע ירק, והיה ירק נמכר חוצה לו - ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר. ר' יהודה אומר באופן זה גם בסוריא אסור, אלא האופן שבסוריא ובחו&quot;ל מותר הוא בכרם שנטוע ירק '''ושדה ירק בצדו''' וירק נמכר חוצה לו, ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר. וכן נטועה קטנה שנמצאה בתוך שדהו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה לארץ מותר.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מביאה שם התוספתא את דעת ר' אליעזר הגדול שאומר אין ערלה בחוצה לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מביאה שם התוספתא את דעת ר' אליעזר הגדול שאומר אין ערלה בחוצה לארץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=13729&oldid=prev 2018-11-14T10:02:47Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">משניות וגמרא</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:02, 14 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עולא מנסה להביא ראיה לשיטתו מתחילת אותה המשנה בערלה שם: {{ציטוט|&quot;ספק ערלה, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד&quot;.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עולא מנסה להביא ראיה לשיטתו מתחילת אותה המשנה בערלה שם: {{ציטוט|&quot;ספק ערלה, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד&quot;.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר במשנה שחוץ לארץ הוא קל יותר מסוריה, אלא שיש הבדל בין ערלה לבין כלאי הכרם, שבערלה מותר לרדת ולקחת ובלבד שלא יראה את הגוי לוקט, ואילו בכלאי הכרם מותר לו אף ללקוט ובלבד שלא ילקוט הוא עצמו ביד. ומזה שהקילו בכלאים יותר מן הערלה, מוכח שדין ערלה אינו רק מנהג מדינה, אלא הלכה למשה מסיני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר במשנה שחוץ לארץ הוא קל יותר מסוריה, אלא שיש הבדל בין ערלה לבין כלאי הכרם, שבערלה מותר לרדת ולקחת ובלבד שלא יראה את הגוי לוקט, ואילו בכלאי הכרם מותר לו אף ללקוט ובלבד שלא ילקוט הוא עצמו ביד. ומזה שהקילו בכלאים יותר מן הערלה, מוכח שדין ערלה אינו רק מנהג מדינה, אלא הלכה למשה מסיני.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מתרצת הגמרא שבאמת צריך לשנות בשניהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשווה</del>, או בשניהם יורד ולוקח או בשניהם יורד ולוקט, וכן אמר שמואל לרב ענן לשנות. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מר </del>בריה דרבנא היה שונה בשניהם לקולא, כלומר יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מתרצת הגמרא שבאמת צריך לשנות בשניהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את אותו דין</ins>, או בשניהם יורד ולוקח או בשניהם יורד ולוקט, וכן אמר שמואל לרב ענן לשנות. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומר </ins>בריה דרבנא היה שונה בשניהם לקולא, כלומר יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמרא (לט א) שואל ר' זירא את רב אסי (שגם הוא סובר כר' יוחנן שבחוץ לארץ הערלה היא הלכה למשה מסיני), איך ייתכן לומר שנתיר ספק אם זה הלכה למשה מסיני, והרי בדרך כלל ספק הלכה למשה מסיני לחומרא? ענה לו רב אסי שכן נאמרה ההלכה מעיקרא שבספק ערלה בחוץ לארץ יש להתיר, ורק הודאי אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמרא (לט א) שואל ר' זירא את רב אסי (שגם הוא סובר כר' יוחנן שבחוץ לארץ הערלה היא הלכה למשה מסיני), איך ייתכן לומר שנתיר ספק אם זה הלכה למשה מסיני, והרי בדרך כלל ספק הלכה למשה מסיני לחומרא? ענה לו רב אסי שכן נאמרה ההלכה מעיקרא שבספק ערלה בחוץ לארץ יש להתיר, ורק הודאי אסור.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A5_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=13728&oldid=prev 2018-11-14T09:58:26Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">משניות וגמרא</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:58, 14 בנובמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משניות וגמרא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משניות וגמרא ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' בקידושין (א ט) אומרת שכל מצוה שאינה תלויה בארץ (אלא חובת הגוף כגון שבת ותפילין וכד') נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ, ואילו כל מצוה שתלויה בארץ (כגון תרומות, מעשרות, לקט שכחה ופאה וכד') אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מערלה וכלאים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' בקידושין (א ט) אומרת שכל מצוה שאינה תלויה בארץ (אלא חובת הגוף כגון שבת ותפילין וכד') נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ, ואילו כל מצוה שתלויה בארץ (כגון תרומות, מעשרות, לקט שכחה ופאה וכד') אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מערלה וכלאים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;במקום אחר ב'''משנה''' (ערלה ג ט) מבואר שאף שערלה וכלאים נוהגים גם בחוץ לארץ, מכל מקום אין זה מן התורה אלא הלכה. &lt;BR/&gt;ב'''גמרא''' (קידושין לח ב) נחלקו האמוראים בפירוש המושג 'הלכה' כאן. לדעת רב יהודה בשם שמואל הכוונה להלכות מדינה, כלומר זהו דבר שקיבלו על עצמם בחוץ לארץ, ואילו לדעת עולא בשם ר' יוחנן זהו הלכה למשה מסיני כלומר זו חובה גמורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;במקום אחר ב'''משנה''' (ערלה ג ט) מבואר שאף שערלה וכלאים נוהגים גם בחוץ לארץ, מכל מקום אין זה מן התורה אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערלה היא </ins>הלכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והכלאים מדברי סופרים</ins>. &lt;BR/&gt;ב'''גמרא''' (קידושין לח ב) נחלקו האמוראים בפירוש המושג 'הלכה' כאן. לדעת רב יהודה בשם שמואל הכוונה להלכות מדינה, כלומר זהו דבר שקיבלו על עצמם בחוץ לארץ, ואילו לדעת עולא בשם ר' יוחנן זהו הלכה למשה מסיני כלומר זו חובה גמורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עולא מנסה להביא ראיה לשיטתו מתחילת אותה המשנה בערלה שם: {{ציטוט|&quot;ספק ערלה, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד&quot;.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עולא מנסה להביא ראיה לשיטתו מתחילת אותה המשנה בערלה שם: {{ציטוט|&quot;ספק ערלה, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור ובסוריה מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד&quot;.}}</div></td></tr> </table>

א.א