https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97?feed=atom 2026-06-21T13:31:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=7133&oldid=prev 2016-12-04T22:51:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:51, 5 בדצמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל'''תוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד&quot;ה &quot;ואם נטל לא יחזיר&quot; שתי דרכים בהסברת הסוגיא: בדרך הראשונה מסבירים ש'אם נטל' היינו לאו דוקא הגבהה אלא לקיחת החפץ באופן כזה שיתכן והבעלים שבו לקחת ממונם ולא מצאוהו, ומעתה ואילך יתייאשו מלבקשו, ועל כן לא יחזירו- נראה ברור שתוס' מדברים על חזרה למקום המציאה, אך אן רק הגביהו וברור שלא הגיעו הבעלים יחזיר לאותו מקום. נראה שאין הכוונה שהאדם זכה בחפץ, שהרי באופן פשוט היה אסור לו ליטלו, ועל כן יהא מונח בידו. כדרך זו כתבו גם '''הרמב&quot;ן''' (שם. ד&quot;ה &quot;ספק הינוח&quot;), '''הנימוק&quot;י''' (דף יד. מדפי הרי&quot;ף, ד&quot;ה &quot;אם נטל לא יחזיר&quot;), '''הרא&quot;ש''' (בבא מציעא ב', ח') '''הר&quot;ן''' (שם. ד&quot;ה &quot;ואם נטל לא יחזיר&quot;) וה'''מ&quot;מ ''' (פט&quot;ו מהלכות גזו&quot;א ה&quot;א, ד&quot;ה &quot;ואם עבר ונטל&quot;).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל'''תוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד&quot;ה &quot;ואם נטל לא יחזיר&quot; שתי דרכים בהסברת הסוגיא: בדרך הראשונה מסבירים ש'אם נטל' היינו לאו דוקא הגבהה אלא לקיחת החפץ באופן כזה שיתכן והבעלים שבו לקחת ממונם ולא מצאוהו, ומעתה ואילך יתייאשו מלבקשו, ועל כן לא יחזירו- נראה ברור שתוס' מדברים על חזרה למקום המציאה, אך אן רק הגביהו וברור שלא הגיעו הבעלים יחזיר לאותו מקום. נראה שאין הכוונה שהאדם זכה בחפץ, שהרי באופן פשוט היה אסור לו ליטלו, ועל כן יהא מונח בידו. כדרך זו כתבו גם '''הרמב&quot;ן''' (שם. ד&quot;ה &quot;ספק הינוח&quot;), '''הנימוק&quot;י''' (דף יד. מדפי הרי&quot;ף, ד&quot;ה &quot;אם נטל לא יחזיר&quot;), '''הרא&quot;ש''' (בבא מציעא ב', ח') '''הר&quot;ן''' (שם. ד&quot;ה &quot;ואם נטל לא יחזיר&quot;) וה'''מ&quot;מ ''' (פט&quot;ו מהלכות גזו&quot;א ה&quot;א, ד&quot;ה &quot;ואם עבר ונטל&quot;).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרך השניה כותבים התוס' שדוחק מן הלשון לומר שאם נטל היינו הוליכה לביתו, ומפשט הדברים נראה שכל נטילה אוסרת להחזיר את החפץ למקומו, ויש להסביר את הדברים בדרך אחרת- ספק הינוח היינו שאף אם ודאי הונח הדבר יתכן שנשכח, ועל כן זו אבידה מספק, וברגע שהגביה מחויב בשמירתה מספק. בפשר דברי התוס' צריך לומר השיקול המרכזי הינו השיקול ה'מצוותי' ולא השיקול התועלתי ביחס לבעלים. כדי להבין את חלות חיוב ההשבה ברגע ההגבהה מוכרחים לומר שגם טרם ההגבהה היה חיוב מסוים- מדובר בחפץ המשתמר קצת, שאין בו סימן, ויתכן ונפל ויתכן שהונח שם בדוקא- על הצד שהונח שם בדוקא ייתכנו מס' אפשרויות: 1) הבעלים מעוניינים שהחפץ ישאר במקומו. 2) הבעלים מעוניינים שישיבו להם את החפץ מחמת שהוא משתמר קצת. 3) הבעלים שכחו שהניחו שם את החפץ. פסק ההלכה לאור שקלול נתונים אלו אומר כי השיקול לטובת הבעלים הוא שאין לאדם המוצא ליטול את החפץ, שסביר שהבעלים מעוניין שהחפץ ישאר במקומו, אך מרגע שהאדם הגביה את החפץ אזי שוב יש לבחון את השיקולים הנוספים דלעיל כיון שבכל אחת מהאפשרויות הנ&quot;ל יש חיסרון מחמת אי הוודאות ולכן בכל מצב ההנהגה היא להמשיך את המצב הקיים כרגע. יש להעיר הערה המחדדת את הדברים, דברי רב לפי דרך זו מזכירים את דין 'זקן ואינה לפי כבודו' (בבא מציעא ל, א - ל, ב)- אדם שאין מכבודו להשיב את האבידה שלפניו פטור מלהשיבה, אמנם חידש רבה שאם 'הכיש' בבהמה חייב בהשבתה. בגמרא בב&quot;ב (פח, א) משמע שדברי רבה הם רק ביחס לבע&quot;ח, שמחמת ההכשה גדל אובדן החפץ ולכן עליו לתקן את המעוות וחייב בהשבתה. מכאן ניתן ללמוד כי כאשר יש לאדם פטור כלשהו מהשבת אבידה כל עוד לא גירע את המצב הקיים אינו חייב. דברים אלו מסתדרים היטב עם הדרך הראשונה בתוס'- שגירע את המצב בלקיחתו את האבידה ממקומו לזמן מרובה, אמנם לכאו' קשה על ההסבר השני מדוע בשלב ההגבהה חייב בהשבה? תוס' עצמם נזקקים לשאלה זו ומסבירים שיש לחלק בין הדינים- בזקן ואינה לפי כבודו יש לאדם פטור מהשבת אבידה, אך בנדו&quot;ד לא נכון לומר שאין חיוב השבת אבידה, אלא יש חיוב מהותי של השבת אבידה וההנהגה המעשית היא שלא ליטול, ועל כן אם נטל את החפץ כעת החיוב הקיים מתממש גם לכלל הנהגה מעשית, וכפי שהסברנו דברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התוס' </del>{{ראה עוד|ספק הינוח וודאי הינוח|שיטת התוספות}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרך השניה כותבים התוס' שדוחק מן הלשון לומר שאם נטל היינו הוליכה לביתו, ומפשט הדברים נראה שכל נטילה אוסרת להחזיר את החפץ למקומו, ויש להסביר את הדברים בדרך אחרת- ספק הינוח היינו שאף אם ודאי הונח הדבר יתכן שנשכח, ועל כן זו אבידה מספק, וברגע שהגביה מחויב בשמירתה מספק. בפשר דברי התוס' צריך לומר השיקול המרכזי הינו השיקול ה'מצוותי' ולא השיקול התועלתי ביחס לבעלים. כדי להבין את חלות חיוב ההשבה ברגע ההגבהה מוכרחים לומר שגם טרם ההגבהה היה חיוב מסוים- מדובר בחפץ המשתמר קצת, שאין בו סימן, ויתכן ונפל ויתכן שהונח שם בדוקא- על הצד שהונח שם בדוקא ייתכנו מס' אפשרויות: 1) הבעלים מעוניינים שהחפץ ישאר במקומו. 2) הבעלים מעוניינים שישיבו להם את החפץ מחמת שהוא משתמר קצת. 3) הבעלים שכחו שהניחו שם את החפץ. פסק ההלכה לאור שקלול נתונים אלו אומר כי השיקול לטובת הבעלים הוא שאין לאדם המוצא ליטול את החפץ, שסביר שהבעלים מעוניין שהחפץ ישאר במקומו, אך מרגע שהאדם הגביה את החפץ אזי שוב יש לבחון את השיקולים הנוספים דלעיל כיון שבכל אחת מהאפשרויות הנ&quot;ל יש חיסרון מחמת אי הוודאות ולכן בכל מצב ההנהגה היא להמשיך את המצב הקיים כרגע. יש להעיר הערה המחדדת את הדברים, דברי רב לפי דרך זו מזכירים את דין 'זקן ואינה לפי כבודו' (בבא מציעא ל, א - ל, ב)- אדם שאין מכבודו להשיב את האבידה שלפניו פטור מלהשיבה, אמנם חידש רבה שאם 'הכיש' בבהמה חייב בהשבתה. בגמרא בב&quot;ב (פח, א) משמע שדברי רבה הם רק ביחס לבע&quot;ח, שמחמת ההכשה גדל אובדן החפץ ולכן עליו לתקן את המעוות וחייב בהשבתה. מכאן ניתן ללמוד כי כאשר יש לאדם פטור כלשהו מהשבת אבידה כל עוד לא גירע את המצב הקיים אינו חייב. דברים אלו מסתדרים היטב עם הדרך הראשונה בתוס'- שגירע את המצב בלקיחתו את האבידה ממקומו לזמן מרובה, אמנם לכאו' קשה על ההסבר השני מדוע בשלב ההגבהה חייב בהשבה? תוס' עצמם נזקקים לשאלה זו ומסבירים שיש לחלק בין הדינים- בזקן ואינה לפי כבודו יש לאדם פטור מהשבת אבידה, אך בנדו&quot;ד לא נכון לומר שאין חיוב השבת אבידה, אלא יש חיוב מהותי של השבת אבידה וההנהגה המעשית היא שלא ליטול, ועל כן אם נטל את החפץ כעת החיוב הקיים מתממש גם לכלל הנהגה מעשית, וכפי שהסברנו דברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התוספות </ins>{{ראה עוד|ספק הינוח וודאי הינוח|שיטת התוספות}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=7120&oldid=prev 2016-12-01T15:45:22Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת התוס&#039;</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:45, 1 בדצמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל'''תוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד&quot;ה &quot;ואם נטל לא יחזיר&quot; שתי דרכים בהסברת הסוגיא: בדרך הראשונה מסבירים ש'אם נטל' היינו לאו דוקא הגבהה אלא לקיחת החפץ באופן כזה שיתכן והבעלים שבו לקחת ממונם ולא מצאוהו, ומעתה ואילך יתייאשו מלבקשו, ועל כן לא יחזירו- נראה ברור שתוס' מדברים על חזרה למקום המציאה, אך אן רק הגביהו וברור שלא הגיעו הבעלים יחזיר לאותו מקום. נראה שאין הכוונה שהאדם זכה בחפץ, שהרי באופן פשוט היה אסור לו ליטלו, ועל כן יהא מונח בידו. כדרך זו כתבו גם '''הרמב&quot;ן''' (שם. ד&quot;ה &quot;ספק הינוח&quot;), '''הנימוק&quot;י''' (דף יד. מדפי הרי&quot;ף, ד&quot;ה &quot;אם נטל לא יחזיר&quot;), '''הרא&quot;ש''' (בבא מציעא ב', ח') '''הר&quot;ן''' (שם. ד&quot;ה &quot;ואם נטל לא יחזיר&quot;) וה'''מ&quot;מ ''' (פט&quot;ו מהלכות גזו&quot;א ה&quot;א, ד&quot;ה &quot;ואם עבר ונטל&quot;).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל'''תוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד&quot;ה &quot;ואם נטל לא יחזיר&quot; שתי דרכים בהסברת הסוגיא: בדרך הראשונה מסבירים ש'אם נטל' היינו לאו דוקא הגבהה אלא לקיחת החפץ באופן כזה שיתכן והבעלים שבו לקחת ממונם ולא מצאוהו, ומעתה ואילך יתייאשו מלבקשו, ועל כן לא יחזירו- נראה ברור שתוס' מדברים על חזרה למקום המציאה, אך אן רק הגביהו וברור שלא הגיעו הבעלים יחזיר לאותו מקום. נראה שאין הכוונה שהאדם זכה בחפץ, שהרי באופן פשוט היה אסור לו ליטלו, ועל כן יהא מונח בידו. כדרך זו כתבו גם '''הרמב&quot;ן''' (שם. ד&quot;ה &quot;ספק הינוח&quot;), '''הנימוק&quot;י''' (דף יד. מדפי הרי&quot;ף, ד&quot;ה &quot;אם נטל לא יחזיר&quot;), '''הרא&quot;ש''' (בבא מציעא ב', ח') '''הר&quot;ן''' (שם. ד&quot;ה &quot;ואם נטל לא יחזיר&quot;) וה'''מ&quot;מ ''' (פט&quot;ו מהלכות גזו&quot;א ה&quot;א, ד&quot;ה &quot;ואם עבר ונטל&quot;).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרך השניה כותבים התוס' שדוחק מן הלשון לומר שאם נטל היינו הוליכה לביתו, ומפשט הדברים נראה שכל נטילה אוסרת להחזיר את החפץ למקומו, ויש להסביר את הדברים בדרך אחרת- ספק הינוח היינו שאף אם ודאי הונח הדבר יתכן שנשכח, ועל כן זו אבידה מספק, וברגע שהגביה מחויב בשמירתה מספק. בפשר דברי התוס' צריך לומר השיקול המרכזי הינו השיקול ה'מצוותי' ולא השיקול התועלתי ביחס לבעלים. כדי להבין את חלות חיוב ההשבה ברגע ההגבהה מוכרחים לומר שגם טרם ההגבהה היה חיוב מסוים- מדובר בחפץ המשתמר קצת, שאין בו סימן, ויתכן ונפל ויתכן שהונח שם בדוקא- על הצד שהונח שם בדוקא ייתכנו מס' אפשרויות: 1) הבעלים מעוניינים שהחפץ ישאר במקומו. 2) הבעלים מעוניינים שישיבו להם את החפץ מחמת שהוא משתמר קצת. 3) הבעלים שכחו שהניחו שם את החפץ. פסק ההלכה לאור שקלול נתונים אלו אומר כי השיקול לטובת הבעלים הוא שאין לאדם המוצא ליטול את החפץ, שסביר שהבעלים מעוניין שהחפץ ישאר במקומו, אך מרגע שהאדם הגביה את החפץ אזי שוב יש לבחון את השיקולים הנוספים דלעיל כיון שבכל אחת מהאפשרויות הנ&quot;ל יש חיסרון מחמת אי הוודאות ולכן בכל מצב ההנהגה היא להמשיך את המצב הקיים כרגע. יש להעיר הערה המחדדת את הדברים, דברי רב לפי דרך זו מזכירים את דין 'זקן ואינה לפי כבודו' (בבא מציעא ל, א - ל, ב)- אדם שאין מכבודו להשיב את האבידה שלפניו פטור מלהשיבה, אמנם חידש רבה שאם 'הכיש' בבהמה חייב בהשבתה. בגמרא בב&quot;ב (פח, א) משמע שדברי רבה הם רק ביחס לבע&quot;ח, שמחמת ההכשה גדל אובדן החפץ ולכן עליו לתקן את המעוות וחייב בהשבתה. מכאן ניתן ללמוד כי כאשר יש לאדם פטור כלשהו מהשבת אבידה כל עוד לא גירע את המצב הקיים אינו חייב. דברים אלו מסתדרים היטב עם הדרך הראשונה בתוס'- שגירע את המצב בלקיחתו את האבידה ממקומו לזמן מרובה, אמנם לכאו' קשה על ההסבר השני מדוע בשלב ההגבהה חייב בהשבה? תוס' עצמם נזקקים לשאלה זו ומסבירים שיש לחלק בין הדינים- בזקן ואינה לפי כבודו יש לאדם פטור מהשבת אבידה, אך בנדו&quot;ד לא נכון לומר שאין חיוב השבת אבידה, אלא יש חיוב מהותי של השבת אבידה וההנהגה המעשית היא שלא ליטול, ועל כן אם נטל את החפץ כעת החיוב הקיים מתממש גם לכלל הנהגה מעשית, וכפי שהסברנו דברי התוס'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרך השניה כותבים התוס' שדוחק מן הלשון לומר שאם נטל היינו הוליכה לביתו, ומפשט הדברים נראה שכל נטילה אוסרת להחזיר את החפץ למקומו, ויש להסביר את הדברים בדרך אחרת- ספק הינוח היינו שאף אם ודאי הונח הדבר יתכן שנשכח, ועל כן זו אבידה מספק, וברגע שהגביה מחויב בשמירתה מספק. בפשר דברי התוס' צריך לומר השיקול המרכזי הינו השיקול ה'מצוותי' ולא השיקול התועלתי ביחס לבעלים. כדי להבין את חלות חיוב ההשבה ברגע ההגבהה מוכרחים לומר שגם טרם ההגבהה היה חיוב מסוים- מדובר בחפץ המשתמר קצת, שאין בו סימן, ויתכן ונפל ויתכן שהונח שם בדוקא- על הצד שהונח שם בדוקא ייתכנו מס' אפשרויות: 1) הבעלים מעוניינים שהחפץ ישאר במקומו. 2) הבעלים מעוניינים שישיבו להם את החפץ מחמת שהוא משתמר קצת. 3) הבעלים שכחו שהניחו שם את החפץ. פסק ההלכה לאור שקלול נתונים אלו אומר כי השיקול לטובת הבעלים הוא שאין לאדם המוצא ליטול את החפץ, שסביר שהבעלים מעוניין שהחפץ ישאר במקומו, אך מרגע שהאדם הגביה את החפץ אזי שוב יש לבחון את השיקולים הנוספים דלעיל כיון שבכל אחת מהאפשרויות הנ&quot;ל יש חיסרון מחמת אי הוודאות ולכן בכל מצב ההנהגה היא להמשיך את המצב הקיים כרגע. יש להעיר הערה המחדדת את הדברים, דברי רב לפי דרך זו מזכירים את דין 'זקן ואינה לפי כבודו' (בבא מציעא ל, א - ל, ב)- אדם שאין מכבודו להשיב את האבידה שלפניו פטור מלהשיבה, אמנם חידש רבה שאם 'הכיש' בבהמה חייב בהשבתה. בגמרא בב&quot;ב (פח, א) משמע שדברי רבה הם רק ביחס לבע&quot;ח, שמחמת ההכשה גדל אובדן החפץ ולכן עליו לתקן את המעוות וחייב בהשבתה. מכאן ניתן ללמוד כי כאשר יש לאדם פטור כלשהו מהשבת אבידה כל עוד לא גירע את המצב הקיים אינו חייב. דברים אלו מסתדרים היטב עם הדרך הראשונה בתוס'- שגירע את המצב בלקיחתו את האבידה ממקומו לזמן מרובה, אמנם לכאו' קשה על ההסבר השני מדוע בשלב ההגבהה חייב בהשבה? תוס' עצמם נזקקים לשאלה זו ומסבירים שיש לחלק בין הדינים- בזקן ואינה לפי כבודו יש לאדם פטור מהשבת אבידה, אך בנדו&quot;ד לא נכון לומר שאין חיוב השבת אבידה, אלא יש חיוב מהותי של השבת אבידה וההנהגה המעשית היא שלא ליטול, ועל כן אם נטל את החפץ כעת החיוב הקיים מתממש גם לכלל הנהגה מעשית, וכפי שהסברנו דברי התוס' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ראה עוד|ספק הינוח וודאי הינוח|שיטת התוספות}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת רש&quot;י===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=6942&oldid=prev 2016-11-20T21:16:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:16, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|בבא מציעא ב ג|בבא מציעא כה ב||גזילה ואבידה טו א-ב|חושן משפט רס ט; רסב ג}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|בבא מציעא ב ג|בבא מציעא כה ב||גזילה ואבידה טו א-ב|חושן משפט רס ט; רסב ג}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיא זו עוסקת ביסודות ענייני השבת אבידה, מתי יוגדר הממון שלפנינו כאבידה, ומהם השיקולים השונים להכריע האם יש חיוב השבת אבידה או לא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיא זו עוסקת ביסודות ענייני השבת אבידה, מתי יוגדר הממון שלפנינו כאבידה, ומהם השיקולים השונים להכריע האם יש חיוב השבת אבידה או לא.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=6936&oldid=prev 2016-11-20T21:14:08Z

<p>ביטל את ההגנה על <a href="/%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97" title="ספק הינוח וודאי הינוח">ספק הינוח וודאי הינוח</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:14, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=6296&oldid=prev 2016-06-16T14:22:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:22, 16 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|בבא מציעא ב ג|בבא מציעא כה ב||גזילה ואבידה טו א - ב|חושן משפט רס ט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>רסב ג}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|בבא מציעא ב ג|בבא מציעא כה ב||גזילה ואבידה טו א-ב|חושן משפט רס ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; </ins>רסב ג}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: אבידה ומציאה]] [[קטגוריה: בבא מציעא כה ב]] [[קטגוריה: גזילה ואבידה פרק טו]] [[קטגוריה: חושן משפט רס ט]] [[קטגוריה: חושן משפט רסב ג]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיא זו עוסקת ביסודות ענייני השבת אבידה, מתי יוגדר הממון שלפנינו כאבידה, ומהם השיקולים השונים להכריע האם יש חיוב השבת אבידה או לא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיא זו עוסקת ביסודות ענייני השבת אבידה, מתי יוגדר הממון שלפנינו כאבידה, ומהם השיקולים השונים להכריע האם יש חיוב השבת אבידה או לא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הקדמה ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקדמה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד לסוגיא זו דנה '''הגמרא''' במשניות העוסקות בדין אבידות שסתמן ייאוש והדין הרי אלו שלו, ובאבידות שיש בהן סימן ואין הבעלים מתייאשים מהן. '''המשנה''' בה נעסוק מחדשת דין נוסף בהלכות השבת אבידה - 'לא יגע'. בטרם נבוא להתבונן בפרטי הסוגיות נדגיש כי ישנם שלושה עניינים שצריכים לברר ע&quot;מ להגדיר את המצב שלפנינו ולהגיע להכרעה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד לסוגיא זו דנה '''הגמרא''' במשניות העוסקות בדין אבידות שסתמן ייאוש והדין הרי אלו שלו, ובאבידות שיש בהן סימן ואין הבעלים מתייאשים מהן. '''המשנה''' בה נעסוק מחדשת דין נוסף בהלכות השבת אבידה - 'לא יגע'. בטרם נבוא להתבונן בפרטי הסוגיות נדגיש כי ישנם שלושה עניינים שצריכים לברר ע&quot;מ להגדיר את המצב שלפנינו ולהגיע להכרעה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''1.''' האם החפץ מצוי בצורת הנחה או נפילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''1.''' האם החפץ מצוי בצורת הנחה או נפילה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''3.''' האם יש בחפץ סימן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''3.''' האם יש בחפץ סימן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מצא כלי באשפה ==  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצא כלי באשפה==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסיפא של '''המשנה''' &quot;מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו, אם מגולה נוטל ומכריז&quot;. נקדים ונדון תחילה דווקא בסיפא של המשנה, כיוון שהמצב המדובר פחות מורכב ועל כן יש להתחיל ולהתבונן מן המצב הפשוט יותר. ההבנה הפשוטה היא שמדובר בכלים שאין דרכם להיות מופקרים באשפה, וכמו&quot;כ שיש בהם סימן, שהרי אם יש בהם סימן יטול ויכריז (ולאו דווקא למ&quot;ד מקום הוי סימן).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסיפא של '''המשנה''' &quot;מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו, אם מגולה נוטל ומכריז&quot;. נקדים ונדון תחילה דווקא בסיפא של המשנה, כיוון שהמצב המדובר פחות מורכב ועל כן יש להתחיל ולהתבונן מן המצב הפשוט יותר. ההבנה הפשוטה היא שמדובר בכלים שאין דרכם להיות מופקרים באשפה, וכמו&quot;כ שיש בהם סימן, שהרי אם יש בהם סימן יטול ויכריז (ולאו דווקא למ&quot;ד מקום הוי סימן).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נתה&quot;מ''' (חו&quot;מ רס', יג') מחלק בין מצב שהבעלים התייאשו קודם ההגבהה- בזה מדבר הרמב&quot;ם שאם נטל זכה, לבין מצב בו הבעלים טרם התייאשו שלא זכה. וביחס לאיסור ליטול את החפץ אף במקרה שהבעלים התייאשו מחדש הנתיבות ע&quot;פ הרמב&quot;ן שהחפץ בהגדרה של קנוי לבעלים ולא רק כאשר האדם הגביה היאוש הועיל (מחדש ע&quot;פ דברי הרמב&quot;ן בהסבר באיסורא אתא לידיה, אמנם מרחיב יותר את הגדרת רשות המאבד שמקום האבידה כרשות המאבד).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נתה&quot;מ''' (חו&quot;מ רס', יג') מחלק בין מצב שהבעלים התייאשו קודם ההגבהה- בזה מדבר הרמב&quot;ם שאם נטל זכה, לבין מצב בו הבעלים טרם התייאשו שלא זכה. וביחס לאיסור ליטול את החפץ אף במקרה שהבעלים התייאשו מחדש הנתיבות ע&quot;פ הרמב&quot;ן שהחפץ בהגדרה של קנוי לבעלים ולא רק כאשר האדם הגביה היאוש הועיל (מחדש ע&quot;פ דברי הרמב&quot;ן בהסבר באיסורא אתא לידיה, אמנם מרחיב יותר את הגדרת רשות המאבד שמקום האבידה כרשות המאבד).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אבידה ומציאה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בבא מציעא כה:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:גזילה ואבידה פרק טו]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:חושן משפט סימן רס]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:חושן משפט סימן רסב]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=6185&oldid=prev 2016-06-12T19:18:02Z

<p>הגן על <a href="/%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97" title="ספק הינוח וודאי הינוח">ספק הינוח וודאי הינוח</a> [edit=sysop:move=sysop]</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:18, 12 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=3704&oldid=prev 2016-05-02T04:59:31Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">פסיקת הלכה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:59, 2 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסיקת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלכה </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסיקת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההלכה </ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה פסק ה'''שו&quot;ע''' (חו&quot;מ רס', ט') כדברי הרמב&quot;ם שהמוצא אבידה בדרך הנחה, ואפילו בספק הינוח, אף אם יש סימן אסור ליגע בה שמא ישוב לקחתה או שמטריחו לחפשה בסימנים. ואם נטלה לא יחזיר לשם אלא אם יש סימן יכריז אם אין סימן זכה. אמנם עוד כתב (חו&quot;מ רסב', ג') כשיטת הטור שיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש והאבידה אסורה למוצאה, וצריך להשיבה אפילו לאחר יאש כיוון שנטלה באיסור. ה'''רמ&quot;א''' (חו&quot;מ רס', ט') הביא להלכה את שיטת התוס' כנ&quot;ל שמחלקים לג' מצבי שימור, וכדרך הראשונה בהסבר של 'אם נטל לא יחזיר'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה פסק ה'''שו&quot;ע''' (חו&quot;מ רס', ט') כדברי הרמב&quot;ם שהמוצא אבידה בדרך הנחה, ואפילו בספק הינוח, אף אם יש סימן אסור ליגע בה שמא ישוב לקחתה או שמטריחו לחפשה בסימנים. ואם נטלה לא יחזיר לשם אלא אם יש סימן יכריז אם אין סימן זכה. אמנם עוד כתב (חו&quot;מ רסב', ג') כשיטת הטור שיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש והאבידה אסורה למוצאה, וצריך להשיבה אפילו לאחר יאש כיוון שנטלה באיסור. ה'''רמ&quot;א''' (חו&quot;מ רס', ט') הביא להלכה את שיטת התוס' כנ&quot;ל שמחלקים לג' מצבי שימור, וכדרך הראשונה בהסבר של 'אם נטל לא יחזיר'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Nadavs https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=3663&oldid=prev 2016-05-01T19:21:41Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרא&quot;ש</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:21, 1 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרא&quot;ש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרא&quot;ש===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרא&quot;ש''' (בבא מציעא ב', ח') כותב שבמקום המשתמר לגמרי אין זו אבידה שחייב להשיבה, וגם אם יש בו סימן לא יגע (והיינו כלי מוטל באשפה). כך מסביר את הגמרא להלן (בבא מציעא לא, א) בדין טלית וקורדום בצד גדר (ו'''בתורא&quot;ש''' (ד&quot;ה &quot;ואי שקיל&quot;) כתב הסבר נוסף שמדובר במקום המשתמר קצת, אך טלית וקורדום הם חפצים שדרך בעליהם להשאירם שם לשעת אחת ולשוב לקחתם, אך לא פסק כן- ואם יש סימן בחפץ במקום המשתמר קצת חייב להכריז). הרא&quot;ש נקט בלשון &quot;כגון ודאי הינוח&quot;, האם כוונתו דווקא בודאי הינוח אך בספק הינוח במקום המשתמר לגמרי יש ליטול ולהכריז כשיש סימן? '''הטור''' (חו&quot;מ, רס') פוסק שבמקום המשתמר לגמרי אף ספק הינוח לא יגע, ובנו&quot;כ שם מביאים שאלו דברי אביו הרא&quot;ש, כ&quot;כ להדיא '''הדרישה''' (חו&quot;מ רס', ד&quot;ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">..</del>) ומשמע שסבור הרא&quot;ש שבמקום המשתמר לגמרי כלל לא הוי אבידה, ומה שכתב &quot;כגון ודאי הינוח&quot; הסביר הדרישה לומר שהמציאות מתפרשת במקום המשתמר לגמרי '''כ'''ודאי הינוח. בדין מקום המשמר קצת כתב הרא&quot;ש שלפץ המונח במקום המשתמר קצת יטול ויכריז- שנח לבעלים שהמוצא יכריז, אפילו אם הניחו שם, כיוון שמדובר במקום שמשתמר קצת ויתכן ותינטל האבידה ע&quot;י אחרים (אמנם אין זו אבידה מדעת כיוון שסוף-סוף הוי מקום המשתמר קצת), שבכך קרוב יותר שממונו ישוב אליו ממונו, וכש&quot;כ בספק הינוח. יוצא שהרא&quot;ש חלוק על הר&quot;ן בדין ודאי הינוח במקום המשתמר קצת, שהר&quot;ן סבור שאין ליטול ולפי הרא&quot;ש חייב להכריז, נראה שנחלקו בהערכת המציאות וסבור הרא&quot;ש שאין דין אבידה ביד המשיב כדין מקום המשתמר קצת אלא עדיף טפי שבכך קרוב לוודאי תשוב האבידה לבעליה ע&quot;י ההכרזה. ובמקום שאינו שמור כלל ואין באבידה סימן כתב הרא&quot;ש שהרי אלו שלו (לאחר יאוש), אפילו ודאי הונח החפץ.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרא&quot;ש''' (בבא מציעא ב', ח') כותב שבמקום המשתמר לגמרי אין זו אבידה שחייב להשיבה, וגם אם יש בו סימן לא יגע (והיינו כלי מוטל באשפה). כך מסביר את הגמרא להלן (בבא מציעא לא, א) בדין טלית וקורדום בצד גדר (ו'''בתורא&quot;ש''' (ד&quot;ה &quot;ואי שקיל&quot;) כתב הסבר נוסף שמדובר במקום המשתמר קצת, אך טלית וקורדום הם חפצים שדרך בעליהם להשאירם שם לשעת אחת ולשוב לקחתם, אך לא פסק כן- ואם יש סימן בחפץ במקום המשתמר קצת חייב להכריז). הרא&quot;ש נקט בלשון &quot;כגון ודאי הינוח&quot;, האם כוונתו דווקא בודאי הינוח אך בספק הינוח במקום המשתמר לגמרי יש ליטול ולהכריז כשיש סימן? '''הטור''' (חו&quot;מ, רס') פוסק שבמקום המשתמר לגמרי אף ספק הינוח לא יגע, ובנו&quot;כ שם מביאים שאלו דברי אביו הרא&quot;ש, כ&quot;כ להדיא '''הדרישה''' (חו&quot;מ רס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">', י</ins>', ד&quot;ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;ונעל&quot;ד</ins>) ומשמע שסבור הרא&quot;ש שבמקום המשתמר לגמרי כלל לא הוי אבידה, ומה שכתב &quot;כגון ודאי הינוח&quot; הסביר הדרישה לומר שהמציאות מתפרשת במקום המשתמר לגמרי '''כ'''ודאי הינוח. בדין מקום המשמר קצת כתב הרא&quot;ש שלפץ המונח במקום המשתמר קצת יטול ויכריז- שנח לבעלים שהמוצא יכריז, אפילו אם הניחו שם, כיוון שמדובר במקום שמשתמר קצת ויתכן ותינטל האבידה ע&quot;י אחרים (אמנם אין זו אבידה מדעת כיוון שסוף-סוף הוי מקום המשתמר קצת), שבכך קרוב יותר שממונו ישוב אליו ממונו, וכש&quot;כ בספק הינוח. יוצא שהרא&quot;ש חלוק על הר&quot;ן בדין ודאי הינוח במקום המשתמר קצת, שהר&quot;ן סבור שאין ליטול ולפי הרא&quot;ש חייב להכריז, נראה שנחלקו בהערכת המציאות וסבור הרא&quot;ש שאין דין אבידה ביד המשיב כדין מקום המשתמר קצת אלא עדיף טפי שבכך קרוב לוודאי תשוב האבידה לבעליה ע&quot;י ההכרזה. ובמקום שאינו שמור כלל ואין באבידה סימן כתב הרא&quot;ש שהרי אלו שלו (לאחר יאוש), אפילו ודאי הונח החפץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td></tr> </table>

Nadavs https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=3634&oldid=prev 2016-05-01T14:45:37Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מצא כלי באשפה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:45, 1 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כלים גדולים ומגולים- נוטל ומכריז (דברי המשנה לכו&quot;ע).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כלים גדולים ומגולים- נוטל ומכריז (דברי המשנה לכו&quot;ע).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כלים גדולים מכוסים, באשפה העשויה להיפנות- אבידה מדעת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כלים גדולים מכוסים, באשפה העשויה להיפנות- <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אבידה מדעת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כלים גדולים מכוסים, באשפה שאינה עשויה להיפנות - לא יגע (דברי המשנה לכו&quot;ע).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כלים גדולים מכוסים, באשפה שאינה עשויה להיפנות - לא יגע (דברי המשנה לכו&quot;ע).  </div></td></tr> </table>

Nadavs https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=3633&oldid=prev 2016-05-01T14:44:17Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרא&quot;ש</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:44, 1 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרא&quot;ש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרא&quot;ש===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרא&quot;ש''' (בבא מציעא ב', ח') כותב שבמקום המשתמר לגמרי אין זו אבידה שחייב להשיבה, וגם אם יש בו סימן לא יגע (והיינו כלי מוטל באשפה). <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל </del>מסביר את הגמרא להלן (בבא מציעא לא, א) בדין טלית וקורדום בצד גדר (ו'''בתורא&quot;ש''' (ד&quot;ה &quot;ואי שקיל&quot;) כתב הסבר נוסף שמדובר במקום המשתמר קצת, אך טלית וקורדום הם חפצים שדרך בעליהם להשאירם שם לשעת אחת ולשוב לקחתם, אך לא פסק כן- ואם יש סימן בחפץ במקום המשתמר קצת חייב להכריז). הרא&quot;ש נקט בלשון &quot;כגון ודאי הינוח&quot;, האם כוונתו דווקא בודאי הינוח אך בספק הינוח במקום המשתמר לגמרי יש ליטול ולהכריז כשיש סימן? '''הטור''' (חו&quot;מ, רס') פוסק שבמקום המשתמר לגמרי אף ספק הינוח לא יגע, ובנו&quot;כ שם מביאים שאלו דברי אביו הרא&quot;ש, כ&quot;כ להדיא '''הדרישה''' (חו&quot;מ רס', ד&quot;ה ..) ומשמע שסבור הרא&quot;ש שבמקום המשתמר לגמרי כלל לא הוי אבידה, ומה שכתב &quot;כגון ודאי הינוח&quot; הסביר הדרישה לומר שהמציאות מתפרשת במקום המשתמר לגמרי '''כ'''ודאי הינוח. בדין מקום המשמר קצת כתב הרא&quot;ש שלפץ המונח במקום המשתמר קצת יטול ויכריז- שנח לבעלים שהמוצא יכריז, אפילו אם הניחו שם, כיוון שמדובר במקום שמשתמר קצת ויתכן ותינטל האבידה ע&quot;י אחרים (אמנם אין זו אבידה מדעת כיוון שסוף-סוף הוי מקום המשתמר קצת), שבכך קרוב יותר שממונו ישוב אליו ממונו, וכש&quot;כ בספק הינוח. יוצא שהרא&quot;ש חלוק על הר&quot;ן בדין ודאי הינוח במקום המשתמר קצת, שהר&quot;ן סבור שאין ליטול ולפי הרא&quot;ש חייב להכריז, נראה שנחלקו בהערכת המציאות וסבור הרא&quot;ש שאין דין אבידה ביד המשיב כדין מקום המשתמר קצת אלא עדיף טפי שבכך קרוב לוודאי תשוב האבידה לבעליה ע&quot;י ההכרזה. ובמקום שאינו שמור כלל ואין באבידה סימן כתב הרא&quot;ש שהרי אלו שלו (לאחר יאוש), אפילו ודאי הונח החפץ.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרא&quot;ש''' (בבא מציעא ב', ח') כותב שבמקום המשתמר לגמרי אין זו אבידה שחייב להשיבה, וגם אם יש בו סימן לא יגע (והיינו כלי מוטל באשפה). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך </ins>מסביר את הגמרא להלן (בבא מציעא לא, א) בדין טלית וקורדום בצד גדר (ו'''בתורא&quot;ש''' (ד&quot;ה &quot;ואי שקיל&quot;) כתב הסבר נוסף שמדובר במקום המשתמר קצת, אך טלית וקורדום הם חפצים שדרך בעליהם להשאירם שם לשעת אחת ולשוב לקחתם, אך לא פסק כן- ואם יש סימן בחפץ במקום המשתמר קצת חייב להכריז). הרא&quot;ש נקט בלשון &quot;כגון ודאי הינוח&quot;, האם כוונתו דווקא בודאי הינוח אך בספק הינוח במקום המשתמר לגמרי יש ליטול ולהכריז כשיש סימן? '''הטור''' (חו&quot;מ, רס') פוסק שבמקום המשתמר לגמרי אף ספק הינוח לא יגע, ובנו&quot;כ שם מביאים שאלו דברי אביו הרא&quot;ש, כ&quot;כ להדיא '''הדרישה''' (חו&quot;מ רס', ד&quot;ה ..) ומשמע שסבור הרא&quot;ש שבמקום המשתמר לגמרי כלל לא הוי אבידה, ומה שכתב &quot;כגון ודאי הינוח&quot; הסביר הדרישה לומר שהמציאות מתפרשת במקום המשתמר לגמרי '''כ'''ודאי הינוח. בדין מקום המשמר קצת כתב הרא&quot;ש שלפץ המונח במקום המשתמר קצת יטול ויכריז- שנח לבעלים שהמוצא יכריז, אפילו אם הניחו שם, כיוון שמדובר במקום שמשתמר קצת ויתכן ותינטל האבידה ע&quot;י אחרים (אמנם אין זו אבידה מדעת כיוון שסוף-סוף הוי מקום המשתמר קצת), שבכך קרוב יותר שממונו ישוב אליו ממונו, וכש&quot;כ בספק הינוח. יוצא שהרא&quot;ש חלוק על הר&quot;ן בדין ודאי הינוח במקום המשתמר קצת, שהר&quot;ן סבור שאין ליטול ולפי הרא&quot;ש חייב להכריז, נראה שנחלקו בהערכת המציאות וסבור הרא&quot;ש שאין דין אבידה ביד המשיב כדין מקום המשתמר קצת אלא עדיף טפי שבכך קרוב לוודאי תשוב האבידה לבעליה ע&quot;י ההכרזה. ובמקום שאינו שמור כלל ואין באבידה סימן כתב הרא&quot;ש שהרי אלו שלו (לאחר יאוש), אפילו ודאי הונח החפץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td></tr> </table>

Nadavs