סחיטת פירות בשבת - היסטוריית גרסאות

צורבא מרבנן: /* שיעורים, מאמרים וכתבי עת */ ויקיזציה

2021-06-29T09:56:45Z

שיעורים, מאמרים וכתבי עת: ויקיזציה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:56, 29 ביוני 2021
שורה 161:		שורה 161:
	ודלא כהמשנה ברורה שדווקא להחזיק ביד ולמצוץ היא החומרא.		ודלא כהמשנה ברורה שדווקא להחזיק ביד ולמצוץ היא החומרא.

	== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==		==קישורים חיצוניים==
			=== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ===
	* [http://asif.co.il/wpfb-file/8-2-pdf/ סחיטת פירות בשבת] - הרב חיים סבתו, מעליות ח, תשמ"ז, באתר 'אסיף'.		* [http://asif.co.il/wpfb-file/8-2-pdf/ סחיטת פירות בשבת] - הרב חיים סבתו, מעליות ח, תשמ"ז, באתר 'אסיף'.
	* [http://asif.co.il/wpfb-file/1-5-pdf-56/ מלאכת דש - סחיטת פירות בשבת] - רועי ארקש, קול ברמה כח, תשע"ו, באתר 'אסיף'.		* [http://asif.co.il/wpfb-file/1-5-pdf-56/ מלאכת דש - סחיטת פירות בשבת] - רועי ארקש, קול ברמה כח, תשע"ו, באתר 'אסיף'.

צורבא מרבנן ב־09:25, 29 ביוני 2021

2021-06-29T09:25:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:25, 29 ביוני 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{מקורות\|שבת כב א\|שבת קמג ב-קמד ב\|\|שבת ח י; כא יב\|אורח חיים שכ א-ז}}		{{מקורות\|שבת כב א\|שבת קמג ב-קמד ב\|\|שבת ח י; כא יב\|אורח חיים שכ א-ז}}
	האם מותר לסחוט פירות בשבת בתנאים מסויימים ~~או לא~~, ~~ואם~~ יש הבדל בין סוגי הפירות.		'''סחיטת פירות בשבת''' היא סוגיה הלכתית העוסקת בשאלה האם מותר לסחוט פירות בשבת בתנאים מסויימים, והאם יש הבדל בין סוגי הפירות.
	==מחלוקת התנאים==		==מחלוקת התנאים==
	ה'''משנה''' (שבת כא ב) אוסרת לסחוט פירות בשבת על מנת להוציא מהן משקין. וכתב '''רש"י''' שסוחט הוא תולדה של אב המלאכה [[דש]], כיון שמפרק את המיץ מן המאכל.		ה'''משנה''' (שבת כא ב) אוסרת לסחוט פירות בשבת על מנת להוציא מהן משקין. וכתב '''רש"י''' שסוחט הוא תולדה של אב המלאכה [[דש]], כיון שמפרק את המיץ מן המאכל.

א.א ב־07:38, 25 בינואר 2018

2018-01-25T07:38:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:38, 25 בינואר 2018
שורה 114:		שורה 114:

	====בוסר====		====בוסר====
	{{~~לוקה בחסר~~}}		{{להשלים\|פסקה=כן}}

	==כבשים ושלקות==		==כבשים ושלקות==
	===מחלוקת האמרואים===		===מחלוקת האמרואים===

א.א ב־11:09, 15 בינואר 2018

2018-01-15T11:09:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:09, 15 בינואר 2018
שורה 161:		שורה 161:

	== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==		== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
			* [http://asif.co.il/wpfb-file/8-2-pdf/ סחיטת פירות בשבת] - הרב חיים סבתו, מעליות ח, תשמ"ז, באתר 'אסיף'.
			* [http://asif.co.il/wpfb-file/1-5-pdf-56/ מלאכת דש - סחיטת פירות בשבת] - רועי ארקש, קול ברמה כח, תשע"ו, באתר 'אסיף'.
	* [http://asif.co.il/wpfb-file/07-pdf-60/ בירור בשיטת רבנו חננאל בסחיטה] - הרב חיים אמציה הכהן שחר, הכי אתמר ו, תשע"ב, באתר 'אסיף'.		* [http://asif.co.il/wpfb-file/07-pdf-60/ בירור בשיטת רבנו חננאל בסחיטה] - הרב חיים אמציה הכהן שחר, הכי אתמר ו, תשע"ב, באתר 'אסיף'.
	* [http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=319 סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות] - באתר 'הלכה יומית', על פי פסקי הרב עובדיה יוסף זצ"ל.		* [http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=319 סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות] - באתר 'הלכה יומית', על פי פסקי הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
שורה 166:		שורה 168:
	* [http://beinenu.com/lessons/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A2 סחיטה בשבת] - הרב אופיר מלכה, ערוץ 'בינינו'.		* [http://beinenu.com/lessons/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A2 סחיטה בשבת] - הרב אופיר מלכה, ערוץ 'בינינו'.
	* [http://beinenu.com/lessons/halachot-shabbat-%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3-%D7%93-%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%92-english סחיטה בשבת (באנגלית)] - הרב ישראל ארנטרוי, ערוץ 'בינינו'.		* [http://beinenu.com/lessons/halachot-shabbat-%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3-%D7%93-%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%92-english סחיטה בשבת (באנגלית)] - הרב ישראל ארנטרוי, ערוץ 'בינינו'.
			* [http://ph.yhb.org.il/01-12-08/ סחיטת פירות] - פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד.
			* [http://net-sah.org/faq/22896 דיני סחיטת פרי בשבת] - הרב רצון ערוסי, נצח ישראל.

	[[קטגוריה:דש]]		[[קטגוריה:דש]]

א.א ב־11:03, 15 בינואר 2018

2018-01-15T11:03:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:03, 15 בינואר 2018
שורה 161:		שורה 161:

	== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==		== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
			* [http://asif.co.il/wpfb-file/07-pdf-60/ בירור בשיטת רבנו חננאל בסחיטה] - הרב חיים אמציה הכהן שחר, הכי אתמר ו, תשע"ב, באתר 'אסיף'.
	* [http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=319 סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות] - באתר 'הלכה יומית', על פי פסקי הרב עובדיה יוסף זצ"ל.		* [http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=319 סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות] - באתר 'הלכה יומית', על פי פסקי הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/19587 מלאכת דש] - באתר 'ישיבה'.		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/19587 מלאכת דש] - באתר 'ישיבה'.

א.א: /* סחיטת שאר פירות, ופירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים */

2018-01-15T11:01:29Z

סחיטת שאר פירות, ופירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:01, 15 בינואר 2018
שורה 61:		שורה 61:
	ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מה שכתב בבית יוסף על פי הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] כתב לדינא שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר.		ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מה שכתב בבית יוסף על פי הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] כתב לדינא שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר.

	ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] דייק מדברי הרמ"א שאין כוונתו לפסוק כהב"י, אלא שרק באותו מקום שנוהגים אסור, אבל בשאר מקומות שרי. ותמה על דברי הב"י,		ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] דייק מדברי הרמ"א שאין כוונתו לפסוק כהב"י, אלא שרק באותו מקום שנוהגים לסחוט בחול אסור בשבת, אבל בשאר מקומות שרי. ותמה על דברי הב"י, שהרי קיימא לן כחכמים ש[[רק באותם מקומות שמקיימים קוצים אסור לקיימן בכרם]], ודלא כר' אליעזר. וגם בגמרא מוכח להדיא שבית מנשיא אינו מקום אלא חד גברא. אלא כתב המגן אברהם, שתותים רימונים אינם אסזורים אלא מפני שמקצת בני אדם שסוחטים אותם, ולכן השתא שגם הוא סוחט אחשבינהו, אבל הוסיף שזהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא, אינו אסור אפילו באותו מקום, אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.
	~~הכריע שאם יש~~ מקום ~~שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה~~, ~~אפילו נוהגים כן רק מקצת~~ בני אדם, ~~אסור לסחוט בכל מקום. וכן מתבאר מתוך דברי ה'''גר"א''' בביאורו (). עוד~~ הוסיף ~~המג"א~~ שזהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא, אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.
	<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל.		<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל.

א.א ב־10:33, 15 בינואר 2018

2018-01-15T10:33:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:33, 15 בינואר 2018
שורה 158:		שורה 158:
	<BR />וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (ה י) וב'''ילקוט יוסף''' (שבת ג שכ י) העתיקו כהמשנ"ב שיש להחמיר בזיתים וענבים.		<BR />וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (ה י) וב'''ילקוט יוסף''' (שבת ג שכ י) העתיקו כהמשנ"ב שיש להחמיר בזיתים וענבים.

	ב'''אגרות משה''' (אורח חיים ד טז) כתב שלהכניס חתיכות חתיכות מן הפרי ולמוצצם בפה, הרי זו מחלוקת ברמ"א וראוי להחמיר. ומשמע מדבריו שאף בשאר פירות, ולאו דווקא זיתים וענבים. ועוד משמע שאף להכניסם לתוך הפה ולמוצצם יש להחמיר, ודלא כהמשנה ברורה שדווקא להחזיק ביד ולמצוץ היא החומרא.		ב'''אגרות משה''' (אורח חיים ד טז) כתב שלהכניס חתיכות חתיכות מן הפרי ולמוצצם בפה, הרי זו מחלוקת ברמ"א וראוי להחמיר. ומשמע מדבריו שאף בשאר פירות, ולאו דווקא זיתים וענבים. ועוד משמע שאף להכניסם לתוך הפה ולמוצצם יש להחמיר,
			ודלא כהמשנה ברורה שדווקא להחזיק ביד ולמצוץ היא החומרא.

			== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
			* [http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=319 סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות] - באתר 'הלכה יומית', על פי פסקי הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/19587 מלאכת דש] - באתר 'ישיבה'.
			* [http://beinenu.com/lessons/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A2 סחיטה בשבת] - הרב אופיר מלכה, ערוץ 'בינינו'.
			* [http://beinenu.com/lessons/halachot-shabbat-%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3-%D7%93-%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%92-english סחיטה בשבת (באנגלית)] - הרב ישראל ארנטרוי, ערוץ 'בינינו'.

	[[קטגוריה:דש]]		[[קטגוריה:דש]]
	[[קטגוריה:שבת קמג:]]		[[קטגוריה:שבת קמג:]]

א.א ב־10:24, 15 בינואר 2018

2018-01-15T10:24:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:24, 15 בינואר 2018
שורה 54:		שורה 54:
	אבל ה'''משנה ברורה''' (שכ ז) וכן ב'''באור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב להכריע כפשט דברי השלחן ערוך וכפי שהכריע בבית יוסף, ודלא כרש"י ותוס' שחילקו בין למתק לבין למשקין, ואף אפשר שגם הם לא כתבו כן לדינא וכמו שכתב הב"י.		אבל ה'''משנה ברורה''' (שכ ז) וכן ב'''באור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב להכריע כפשט דברי השלחן ערוך וכפי שהכריע בבית יוסף, ודלא כרש"י ותוס' שחילקו בין למתק לבין למשקין, ואף אפשר שגם הם לא כתבו כן לדינא וכמו שכתב הב"י.

	=== שאר פירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים ===		=== סחיטת שאר פירות, ופירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים ===
	ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44347&st=&pgnum=83 (כב ב)] שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה.		ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44347&st=&pgnum=83 (כב ב)] שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה.
	<BR/>והוסיף הב"י וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם ~~שאם~~ היה זה על כל פנים מנהג של מקום שלם, משמע בגמרא שהיה אסור.		<BR/>והוסיף הב"י וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם שאף שהגמרא מקשה אטו מנשה רובא דעלמא, זהו דווקא אם הוא יחידי אמרינן דבטלה דעתו אצל כל אדם, אבל אם היה זה על כל פנים מנהג של מקום שלם, משמע בגמרא שהיה אסור, וכמו דחיישינן למנהג ערביא לגבי מקיים קוצים בכרם.
	<BR />~~ועוד~~ הוסיף שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת.		<BR />עוד הוסיף הב"י, שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת.

	ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מה שכתב בבית יוסף על פי הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] כתב לדינא שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר.		ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מה שכתב בבית יוסף על פי הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] כתב לדינא שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר.
	~~<BR />~~ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. וכן מתבאר מתוך דברי ה'''גר"א''' בביאורו (). עוד הוסיף המג"א שזהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא, אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.
			ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] דייק מדברי הרמ"א שאין כוונתו לפסוק כהב"י, אלא שרק באותו מקום שנוהגים אסור, אבל בשאר מקומות שרי. ותמה על דברי הב"י,
			הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. וכן מתבאר מתוך דברי ה'''גר"א''' בביאורו (). עוד הוסיף המג"א שזהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא, אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.
	<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל.		<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל.

א.א: ()

2018-01-15T10:12:54Z

()

א.א ב־09:32, 15 בינואר 2018

2018-01-15T09:32:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:32, 15 בינואר 2018
שורה 58:		שורה 58:
	<BR />והוסיף הבית יוסף וכתב שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת.		<BR />והוסיף הבית יוסף וכתב שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת.

	ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מדבריו בבית יוסף כדעת הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' (א) העתיקם לדינא וכתב שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים ~~למשקין~~ דינו כתותים ורימונים, נהגו לסחטן לרפואה, מותר.		ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מדבריו בבית יוסף כדעת הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' (א) העתיקם לדינא וכתב שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר.
	<BR />ה'''מגן אברהם''' (א) הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. <BR />		<BR />ה'''מגן אברהם''' (א) הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. <BR />
	עוד הוסיף המג"א זהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.		עוד הוסיף המג"א זהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:12, 15 בינואר 2018
שורה 36:		שורה 36:
	ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שכ ד"ה וא"ת ולדברי) הקשה שלכאורה דברי רש"י מוכרחים על פי דברי רב חסדא, ואם כן איך יתרצו את הכרעתם הפוסקים שלא כתבו לחלק בין סחיטה על מנת למתק לסחיטה למשקין.		ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שכ ד"ה וא"ת ולדברי) הקשה שלכאורה דברי רש"י מוכרחים על פי דברי רב חסדא, ואם כן איך יתרצו את הכרעתם הפוסקים שלא כתבו לחלק בין סחיטה על מנת למתק לסחיטה למשקין.
	<BR />ותירץ הבית יוסף שם, שהם סוברים שתירוץ רב חסדא לא נתקבל למסקנה, שהרי רב פפא דוחה את דבריו שכל שאחשיבנהו חשיב משקה, ומסביר את הפסול במקוה מטעם אחר. אלא שבדברי רב פפא לא מבואר תירוץ אחר לברייתא מדוע לחלק בין פגעין לרימונים רק משום שבית מנשיא היו סוחטים אותם בחול, ועל זה כתב הבית יוסף לתרץ תירוץ מדנפשיה, שבית מנשיא אף שלא היו רובא דעלמא, מכל מקום היו הרבה אנשים שהיו עושים כן ולא אחד, ולכן לא אמרינן דבטלה דעתם.		<BR />ותירץ הבית יוסף שם, שהם סוברים שתירוץ רב חסדא לא נתקבל למסקנה, שהרי רב פפא דוחה את דבריו שכל שאחשיבנהו חשיב משקה, ומסביר את הפסול במקוה מטעם אחר. אלא שבדברי רב פפא לא מבואר תירוץ אחר לברייתא מדוע לחלק בין פגעין לרימונים רק משום שבית מנשיא היו סוחטים אותם בחול, ועל זה כתב הבית יוסף לתרץ תירוץ מדנפשיה, שבית מנשיא אף שלא היו רובא דעלמא, מכל מקום היו הרבה אנשים שהיו עושים כן ולא אחד, ולכן לא אמרינן דבטלה דעתם.
	<BR />והוסיף הבית יוסף וכתב שיש לומר שגם רש"י ותוס' לא כתבו את דבריהם למסקנה, אלא רק לבאר דעת רב חסדא, אבל לפי מה מסקנת הגמרא שדחאו רב פפא, שוב אין לחלק לדינא בין סחיטה למתק לסחיטה למשקין, ודלא כהגהות סמ"ק ורבנו ירוחם.		<BR />והוסיף הבית יוסף וכתב שיש לומר שגם רש"י ותוס' לא כתבו את דבריהם למסקנה, אלא רק לבאר דעת רב חסדא, אבל לפי מה מסקנת הגמרא שדחאו רב פפא, שוב אין לחלק לדינא בין סחיטה למתק לסחיטה למשקין, ודלא כהגהות סמ"ק ורבנו ירוחם. וכן כתב ה'''גר"א''' (ד"ה ושאר).

	ה'''בית חדש''' (שכ ב) כתב לדחות דברי הבית יוסף. שיש לומר שדברי רב חסדא הם למסקנה, שהלכה כרב נחמן שהוא רבו של רב פפא, ועל פי הסבר הגמרא אליבא דרב חסדא. ועוד הוסיף ראיה שכתבה ההגהות סמ"ק, שהרי אפילו [[#כבשים ושלקות\|כבשים]] אסור לסחוט לכתחילה, והרי בזה אין המים חלק מהפרי ולא גדלו בתוכן, כל שכן בפירות שיש לאסור לכתחילה. וכן סובר הב"ח לדינא שאין לסחוט אף פרי למימיו אלא רק למתק.		ה'''בית חדש''' (שכ ב) כתב לדחות דברי הבית יוסף. שיש לומר שדברי רב חסדא הם למסקנה, שהלכה כרב נחמן שהוא רבו של רב פפא, ועל פי הסבר הגמרא אליבא דרב חסדא. ועוד הוסיף ראיה שכתבה ההגהות סמ"ק, שהרי אפילו [[#כבשים ושלקות\|כבשים]] אסור לסחוט לכתחילה, והרי בזה אין המים חלק מהפרי ולא גדלו בתוכן, כל שכן בפירות שיש לאסור לכתחילה. וכן סובר הב"ח לדינא שאין לסחוט אף פרי למימיו אלא רק למתק.
שורה 55:		שורה 55:

	=== שאר פירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים ===		=== שאר פירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים ===
	ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ב) שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה. והוסיף ~~הרא~~"ש וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם שאם היה זה על כל פנים מנהג של מקום שלם משמע בגמרא שהיה אסור.		ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44347&st=&pgnum=83 (כב ב)] שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה.
	<BR />~~והוסיף הבית יוסף וכתב~~ שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת.		<BR/>והוסיף הב"י וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם שאם היה זה על כל פנים מנהג של מקום שלם, משמע בגמרא שהיה אסור.
			<BR />ועוד הוסיף שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת.

	ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר ~~מדבריו~~ בבית יוסף ~~כדעת~~ הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' (א) ~~העתיקם~~ לדינא ~~וכתב~~ שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר.		ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מה שכתב בבית יוסף על פי הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] כתב לדינא שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר.
	<BR />ה'''מגן אברהם''' (א) הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. ~~<BR />~~		<BR />ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. וכן מתבאר מתוך דברי ה'''גר"א''' בביאורו (). עוד הוסיף המג"א שזהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא, אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.
	עוד הוסיף המג"א ~~זהו~~ דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי.
	<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל.		<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל.