https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90?feed=atomנתן הוא ואמרה היא - היסטוריית גרסאות2026-04-20T02:21:51Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19344&oldid=prevאיש כלשהו: /* פסיקת ההלכה */2022-04-03T15:42:19Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">פסיקת ההלכה</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:42, 3 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לפי התוס' רי"ד וכך ניסה החזון איש ( אבן העזר סימן קמ"ח ה ב) לדייק בר"ן- שעדיין יש ספק קידושין במקרה זה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לפי התוס' רי"ד וכך ניסה החזון איש ( אבן העזר סימן קמ"ח ה ב) לדייק בר"ן- שעדיין יש ספק קידושין במקרה זה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסיקת ההלכה == </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פסיקת ההלכה == </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"ם (אישות ג ב) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרא</del>"ש(סימן א) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרי</del>"ף(ב א בדפי הרי"ף) מביאים דין זה להלכה, וכן פוסקים הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91 </ins>אישות ג ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רא</ins>"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>(סימן א) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו'''הרי</ins>"ף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ב א בדפי הרי"ף) מביאים דין זה להלכה, וכן פוסקים הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם היו 'עסוקים באותו עניין' או שאמר כן, הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח) פוסק כמו הרמ"ה שתהיה האישה מקודשת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם היו 'עסוקים באותו עניין' או שאמר כן, הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח) פוסק כמו הרמ"ה שתהיה האישה מקודשת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין]]</div></td></tr>
</table>איש כלשהוhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19343&oldid=prevאיש כלשהו: /* הסוגיא */2022-04-03T15:41:30Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הסוגיא</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:41, 3 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בקידושין בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה הדין במקרה בו המקדש יתן והאישה תאמר "הרי אני מקודשת לך" . </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בקידושין בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה הדין במקרה בו המקדש יתן והאישה תאמר "הרי אני מקודשת לך" . </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הסוגיא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הסוגיא ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא בקידושין דף </del>ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"</del>ב מובאת ברייתא (תוספתא פ"א ה"א): </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%94_%D7%91 קידושין </ins>ה ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]) </ins>מובאת ברייתא (תוספתא פ"א ה"א): </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט| ת"ר: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו - הרי זו מקודשת; אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת.}} </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט| ת"ר: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו - הרי זו מקודשת; אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת.}} </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב פפא מדייק שישנה סתירה בברייתא מה יהיה הדין במקרה שהוא נתן והיא אמרה? לפי הרישא משמע שאין קידושין בכלל, אולם לפי הסיפא משתמע מקודשת וודאי! </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב פפא מדייק שישנה סתירה בברייתא מה יהיה הדין במקרה שהוא נתן והיא אמרה? לפי הרישא משמע שאין קידושין בכלל, אולם לפי הסיפא משתמע מקודשת וודאי! </div></td></tr>
</table>איש כלשהוhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19320&oldid=prevהראל ביטר: /* הסוגיא */2022-03-30T07:47:36Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הסוגיא</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:47, 30 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הסוגיא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הסוגיא ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בקידושין דף ה ע"ב מובאת ברייתא (תוספתא פ"א ה"א): </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בקידושין דף ה ע"ב מובאת ברייתא (תוספתא פ"א ה"א): </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ת"ר: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו - הרי זו מקודשת; אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט| </ins>ת"ר: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו - הרי זו מקודשת; אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב פפא מדייק שישנה סתירה בברייתא מה יהיה הדין במקרה שהוא נתן והיא אמרה? לפי הרישא משמע שאין קידושין בכלל, אולם לפי הסיפא משתמע מקודשת וודאי! </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב פפא מדייק שישנה סתירה בברייתא מה יהיה הדין במקרה שהוא נתן והיא אמרה? לפי הרישא משמע שאין קידושין בכלל, אולם לפי הסיפא משתמע מקודשת וודאי! </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתרצת הגמרא שני תירוצים, לפי התירוץ הראשון הרישא היא העיקר ולכן הדין הוא שאין האישה מקודשת בכלל במקרה זה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתרצת הגמרא שני תירוצים, לפי התירוץ הראשון הרישא היא העיקר ולכן הדין הוא שאין האישה מקודשת בכלל במקרה זה. </div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19319&oldid=prevהראל ביטר ב־07:42, 30 במרץ 20222022-03-30T07:42:55Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:42, 30 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המאירי''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>בסוגייתינו מפרש: שספק הגמרא הוא מהתורה (האם האמירה בקידושין היא חלק מ'כי יקח'), אולם כל ספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן (כשיטת הרמב"ם)- ולכן הלשון חוששים מדרבנן נוח לשיטתו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המאירי''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ד"ה ועיקר) </ins>בסוגייתינו מפרש: שספק הגמרא הוא מהתורה (האם האמירה בקידושין היא חלק מ'כי יקח'), אולם כל ספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן (כשיטת הרמב"ם)- ולכן הלשון חוששים מדרבנן נוח לשיטתו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''התוס' רי"ד'''(ד"ה ואי) מרחיב שישנו דמיון באמירה לאמירה בכל קניין רגיל, שמטרת האמירה שם היא רק גילוי דעת, ולפי הבנה זאת אין שום בעיה באמירת האישה- אולם יכול להיות שהאמירה היא חלק מהמעשה קידושין ולכן אינה מקודשת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''התוס' רי"ד'''(ד"ה ואי) מרחיב שישנו דמיון באמירה לאמירה בכל קניין רגיל, שמטרת האמירה שם היא רק גילוי דעת, ולפי הבנה זאת אין שום בעיה באמירת האישה- אולם יכול להיות שהאמירה היא חלק מהמעשה קידושין ולכן אינה מקודשת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטה לא נודע למי''' מבאר שהאמירה בקידושין היא אמירה של גמירות דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>בלבד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>, כמו בין קונה למקנה, וכמו שבמכר אין דין באמירה באופן מיוחד מהתורה, כך גם בקידושין אין דין באמירה. אמנם, התנא של הברייתא לא ידע אם חכמים הפקיעו מראש את כל הקידושין שהם ללא אמירה, לכן החשש הוא רק מחכמים. לפי הבנה זו מעשה הקידושין נגמר בהבנת שני הצדדים ובנתינת הגבר את הכסף. הספק אצלנו כיצד יש להבין את הברייתא. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטה לא נודע למי''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ד"ה ספיקא)</ins>מבאר שהאמירה בקידושין היא אמירה של גמירות דעת בלבד, כמו בין קונה למקנה, וכמו שבמכר אין דין באמירה באופן מיוחד מהתורה, כך גם בקידושין אין דין באמירה. אמנם, התנא של הברייתא לא ידע אם חכמים הפקיעו מראש את כל הקידושין שהם ללא אמירה, לכן החשש הוא רק מחכמים. לפי הבנה זו מעשה הקידושין נגמר בהבנת שני הצדדים ובנתינת הגבר את הכסף. הספק אצלנו כיצד יש להבין את הברייתא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הקרבן נתנאל''' על הרא"ש (סימן א' סק"מ) מסביר שספק הגמרא איננו מסברא, אלא כיצד לפרש את הברייתא: האם כאוקימתא ראשונה או כאוקימתא שניה. לאחר מכן חכמי התלמוד לא ידעו להכריע בין הפירושים- ולכן חששו לאוקימתא שניה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הקרבן נתנאל''' על הרא"ש (סימן א' סק"מ) מסביר שספק הגמרא איננו מסברא, אלא כיצד לפרש את הברייתא: האם כאוקימתא ראשונה או כאוקימתא שניה. לאחר מכן חכמי התלמוד לא ידעו להכריע בין הפירושים- ולכן חששו לאוקימתא שניה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צדדי הספק ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צדדי הספק ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ספק בדעת המקדש ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ספק בדעת המקדש ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האבנ"מ שדיברנו עליו למעלה</del>- הגמרא מסתפקת בדעת המקדש, סברא זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נצאת </del>גם בשיטת 'אחרים' המופיעים בר"ן (ג א בדפי הרי"ף ד"ה תן). ראשון נוסף שמקובל לפרשו כך הינו הרמ"ה המופיע בטור (סימן כ"ז סעיף ח') שסובר שאם המקדש אמר כן אחרי אמירתה של האישה אין ספק. מזה מוכיח המשנה למלך שהרמ"ה סובר שספק הגמרא הוא בדעת המקדש. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''האבני מילואים''' לעיל</ins>- הגמרא מסתפקת בדעת המקדש, סברא זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נמצאת </ins>גם בשיטת 'אחרים' המופיעים בר"ן (ג א בדפי הרי"ף ד"ה תן). ראשון נוסף שמקובל לפרשו כך הינו הרמ"ה המופיע בטור (סימן כ"ז סעיף ח') שסובר שאם המקדש אמר כן אחרי אמירתה של האישה אין ספק. מזה מוכיח המשנה למלך שהרמ"ה סובר שספק הגמרא הוא בדעת המקדש. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ספק אם האמירה היא מדאורייתא === </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ספק אם האמירה היא מדאורייתא === </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי והרי"ד סוברים שספק הגמרא הוא האם האמירה היא חלק מה'כי יקח'. הסיבה שאם אין אמירת הבעל ישנה בעיה היא כי אמירתה פוגמת- כי תפקיד האישה ללהיאסר על כל העולם לכן בקידושין האישה לא יכלה להיות חלק (על בסיס דברי הר"ן בנדרים דף ל ע"א). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי והרי"ד סוברים שספק הגמרא הוא האם האמירה היא חלק מה'כי יקח'. הסיבה שאם אין אמירת הבעל ישנה בעיה היא כי אמירתה פוגמת- כי תפקיד האישה ללהיאסר על כל העולם לכן בקידושין האישה לא יכלה להיות חלק (על בסיס דברי הר"ן בנדרים דף ל ע"א). </div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19318&oldid=prevהראל ביטר: /* הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא */2022-03-30T07:39:10Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:39, 30 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטה לא נודע למי''' מבאר שהאמירה בקידושין היא אמירה של גמירות דעת '''בלבד''', כמו בין קונה למקנה, וכמו שבמכר אין דין באמירה באופן מיוחד מהתורה, כך גם בקידושין אין דין באמירה. אמנם, התנא של הברייתא לא ידע אם חכמים הפקיעו מראש את כל הקידושין שהם ללא אמירה, לכן החשש הוא רק מחכמים. לפי הבנה זו מעשה הקידושין נגמר בהבנת שני הצדדים ובנתינת הגבר את הכסף. הספק אצלנו כיצד יש להבין את הברייתא. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שיטה לא נודע למי''' מבאר שהאמירה בקידושין היא אמירה של גמירות דעת '''בלבד''', כמו בין קונה למקנה, וכמו שבמכר אין דין באמירה באופן מיוחד מהתורה, כך גם בקידושין אין דין באמירה. אמנם, התנא של הברייתא לא ידע אם חכמים הפקיעו מראש את כל הקידושין שהם ללא אמירה, לכן החשש הוא רק מחכמים. לפי הבנה זו מעשה הקידושין נגמר בהבנת שני הצדדים ובנתינת הגבר את הכסף. הספק אצלנו כיצד יש להבין את הברייתא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקרבן נתנאל על הרא"ש (סימן א' סק"מ) מסביר שספק הגמרא איננו מסברא, אלא כיצד לפרש את הברייתא: האם כאוקימתא ראשונה או כאוקימתא שניה. לאחר מכן חכמי התלמוד לא ידעו להכריע בין הפירושים- ולכן חששו לאוקימתא שניה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הקרבן נתנאל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>על הרא"ש (סימן א' סק"מ) מסביר שספק הגמרא איננו מסברא, אלא כיצד לפרש את הברייתא: האם כאוקימתא ראשונה או כאוקימתא שניה. לאחר מכן חכמי התלמוד לא ידעו להכריע בין הפירושים- ולכן חששו לאוקימתא שניה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צדדי הספק ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== צדדי הספק ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ספק בדעת המקדש ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ספק בדעת המקדש ===</div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19317&oldid=prevהראל ביטר: /* הספק מחכמים, כי מדאורייתא אין הקידושין חלים כלל */2022-03-30T07:36:59Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הספק מחכמים, כי מדאורייתא אין הקידושין חלים כלל</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:36, 30 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרי"ף'''(ב א בדפי הרי"ף) בסוגיא משמיט את המילים "ספיקא היא"- אלא רק חיישינן מדרבנן. '''הר"ן''' (א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מוכיח שלדעת הרי"ף מדאורייתא פשוט שבמקרה כזה אין האישה מקודשת וכל החשש מחכמים הוא "חומרא דערווה" (כנראה שזהו גם דעתו של תוס' בדף ד ע"ב ד"ה היכא). לביטוי הזה ישנם שני פירושים: א' מהתורה אין מציאות של ספק קידושין במצב זה וחכמים נטו להחמיר בגלל הצד לחייב. ב' כדי שאנשים לא יקלו במקרה של 'עסוקים באותו עניין' (פני יהושע). אולם '''האבני מילואים''' (סימן כ"ז סקי"ח) מסביר שהטעם של הרי"ף הוא שמכיוון שאין אנו יודעים את דעת המקדש, ובלי דעתו מדאורייתא אין לחשוש בכלל. בניגוד אליהם, '''התוס' יום הכיפורים''' (חידושים על מסכת יומא דף עג ע"ב) מסביר שהרי"ף סובר כמו המאירי (עיין בהמשך), שהספק הוא מדאורייתא, פשוט כאן הוא מקור לטעמו של הרמב"ם שהכלל "ספק דאורייתא לחומרא" הינו מדרבנן. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרי"ף'''(ב א בדפי הרי"ף) בסוגיא משמיט את המילים "ספיקא היא"- אלא רק חיישינן מדרבנן. '''הר"ן''' (א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מוכיח שלדעת הרי"ף מדאורייתא פשוט שבמקרה כזה אין האישה מקודשת וכל החשש מחכמים הוא "חומרא דערווה" (כנראה שזהו גם דעתו של תוס' בדף ד ע"ב ד"ה היכא). לביטוי הזה ישנם שני פירושים: א' מהתורה אין מציאות של ספק קידושין במצב זה וחכמים נטו להחמיר בגלל הצד לחייב. ב' כדי שאנשים לא יקלו במקרה של 'עסוקים באותו עניין' (פני יהושע). אולם '''האבני מילואים''' (סימן כ"ז סקי"ח) מסביר שהטעם של הרי"ף הוא שמכיוון שאין אנו יודעים את דעת המקדש, ובלי דעתו מדאורייתא אין לחשוש בכלל. בניגוד אליהם, '''התוס' יום הכיפורים''' (חידושים על מסכת יומא דף עג ע"ב) מסביר שהרי"ף סובר כמו המאירי (עיין בהמשך), שהספק הוא מדאורייתא, פשוט כאן הוא מקור לטעמו של הרמב"ם שהכלל "ספק דאורייתא לחומרא" הינו מדרבנן. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר"ן'''(א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מפרש בסוגיא, שכל ספק קידושין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הם </del>מדרבנן, שכל הסיבה שהיא צריכה גט בכל ספק קידושין, היא מפני חומרא דערוה, אבל מדאורייתא לא קיימת מציאות של ספק קידושין. הסיבה לכך שלאישה יש חזקה על עצמה (על החופש שלה להינשא לאחר), וכל עוד לא התבצעה פעולת ודאי- אין יכולת להוציא את האישה מחזקה זו (לא ברור אם הר"ן מדבר על החזקת האישה בעצמה כמו החזקת ממון או על חזקה דמעיקרא שהאישה פנויה). כלומר, מדאורייתא חומרא של אשת איש לא גוברת על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חזקת הפנויה </del>של האישה, אולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכיוון </del>שאכן יש כאן ספק, חכמים גזרו שהחומרא של אשת איש חזקה יותר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהחזקת פנויה </del>ולכן היא תהיה מקודשת מספק. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר"ן'''(א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מפרש בסוגיא, שכל ספק קידושין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </ins>מדרבנן, שכל הסיבה שהיא צריכה גט בכל ספק קידושין, היא מפני חומרא דערוה, אבל מדאורייתא לא קיימת מציאות של ספק קידושין. הסיבה לכך שלאישה יש חזקה על עצמה (על החופש שלה להינשא לאחר), וכל עוד לא התבצעה פעולת ודאי- אין יכולת להוציא את האישה מחזקה זו (לא ברור אם הר"ן מדבר על החזקת האישה בעצמה כמו החזקת ממון או על חזקה דמעיקרא שהאישה פנויה). כלומר, מדאורייתא חומרא של אשת איש לא גוברת על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חזקתה </ins>של האישה, אולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיוון </ins>שאכן יש כאן ספק, חכמים גזרו שהחומרא של אשת איש חזקה יותר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחזקת האישה </ins>ולכן היא תהיה מקודשת מספק. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרשב"א''' (ד"ה ספיקא היא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)(לפי חלק מהפרשנים עליו</del>), מסביר שללא עדות על דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגבר </del>בזמן הקידושין אין הקידושין חלים מדאורייתא. הגרנ"ט (מאמר ה' על מסכת קידושין) מרחיב דבריו שלפיו האמירה היא חלק ממעשה הקידושין ובלי האמירה שלו אין מעשה קידושין, חוץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משאין </del>אנו יודעים את דעת האישה שהיא בעיה נוספת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרשב"א''' (ד"ה ספיקא היא), מסביר שללא עדות על דעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקדש </ins>בזמן הקידושין אין הקידושין חלים מדאורייתא. הגרנ"ט (מאמר ה' על מסכת קידושין) מרחיב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את </ins>דבריו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומבהיר </ins>שלפיו האמירה היא חלק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהותי </ins>ממעשה הקידושין ובלי האמירה שלו אין מעשה קידושין, חוץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהעובדה שאין </ins>אנו יודעים את דעת האישה שהיא בעיה נוספת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הריטב"א''' מפרש שהטעם שהגמרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאן </del>מסתפקת רק לחכמים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </del>ש'הדין יותר נותן להתיר'- שמעיקר הדין צריך אמירה של הגבר שכתוב 'כי יקח' אולם יש חשש שהנתינה שלו אולי מתפרשת כאילו הוא אמר עכשיו הנה אני נותן לך על פי ציוויך. במילים אחרות, ספק הגמרא הינו האם הסברא שהנתינה על פי ציוויה מתפרשת כאמירה – ומכיוון שמצד הדין סברא זו יותר חלשה האישה מקודשת רק מחכמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הריטב"א''' מפרש שהטעם שהגמרא מסתפקת רק לחכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </ins>ש'הדין יותר נותן להתיר'- שמעיקר הדין צריך אמירה של הגבר שכתוב 'כי יקח' אולם יש חשש שהנתינה שלו אולי מתפרשת כאילו הוא אמר עכשיו הנה אני נותן לך על פי ציוויך. במילים אחרות, ספק הגמרא הינו האם הסברא שהנתינה על פי ציוויה מתפרשת כאמירה – ומכיוון שמצד הדין סברא זו יותר חלשה האישה מקודשת רק מחכמים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן ===</div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19316&oldid=prevהראל ביטר ב־07:32, 30 במרץ 20222022-03-30T07:32:39Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:32, 30 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם (אישות ג ב) הרא"ש(סימן א) והרי"ף(ב א בדפי הרי"ף) מביאים דין זה להלכה, וכן פוסקים הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם (אישות ג ב) הרא"ש(סימן א) והרי"ף(ב א בדפי הרי"ף) מביאים דין זה להלכה, וכן פוסקים הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם היו 'עסוקים באותו עניין' או שאמר כן, הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח) פוסק כמו הרמ"ה שתהיה האישה מקודשת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם היו 'עסוקים באותו עניין' או שאמר כן, הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח) פוסק כמו הרמ"ה שתהיה האישה מקודשת.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: קידושין]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין ה:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין ה:]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: הלכות אישות פרק ג הלכה ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: הלכות אישות פרק ג הלכה ב]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טשו"ע סימן כז סעיף ח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טשו"ע סימן כז סעיף ח]]</div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19315&oldid=prevהראל ביטר: /* הספק מחכמים, כי מדאורייתא אין הקידושין חלים כלל */2022-03-30T07:31:07Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הספק מחכמים, כי מדאורייתא אין הקידושין חלים כלל</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:31, 30 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מדוע הספק מ"דרבנן"? ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מדוע הספק מ"דרבנן"? ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק מחכמים, כי מדאורייתא אין הקידושין חלים כלל ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק מחכמים, כי מדאורייתא אין הקידושין חלים כלל ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרי"ף'''(ב א בדפי הרי"ף) בסוגיא משמיט את המילים "ספיקא היא"- אלא רק חיישינן מדרבנן. הר"ן (א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מוכיח שלדעת הרי"ף מדאורייתא פשוט שבמקרה כזה אין האישה מקודשת וכל החשש מחכמים הוא "חומרא דערווה" (כנראה שזהו גם דעתו של תוס' בדף ד ע"ב ד"ה היכא). לביטוי הזה ישנם שני פירושים: א' מהתורה אין מציאות של ספק קידושין במצב זה וחכמים נטו להחמיר בגלל הצד לחייב. ב' כדי שאנשים לא יקלו במקרה של 'עסוקים באותו עניין' (פני יהושע). אולם האבני מילואים (סימן כ"ז סקי"ח) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסבירשהטעם </del>של הרי"ף הוא שמכיוון שאין אנו יודעים את דעת המקדש, ובלי דעתו מדאורייתא אין לחשוש בכלל. בניגוד אליהם, התוס' יום הכיפורים (חידושים על מסכת יומא דף עג ע"ב) מסביר שהרי"ף סובר כמו המאירי (עיין בהמשך), שהספק הוא מדאורייתא, פשוט כאן הוא מקור לטעמו של הרמב"ם שהכלל "ספק דאורייתא לחומרא" הינו מדרבנן. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרי"ף'''(ב א בדפי הרי"ף) בסוגיא משמיט את המילים "ספיקא היא"- אלא רק חיישינן מדרבנן. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הר"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מוכיח שלדעת הרי"ף מדאורייתא פשוט שבמקרה כזה אין האישה מקודשת וכל החשש מחכמים הוא "חומרא דערווה" (כנראה שזהו גם דעתו של תוס' בדף ד ע"ב ד"ה היכא). לביטוי הזה ישנם שני פירושים: א' מהתורה אין מציאות של ספק קידושין במצב זה וחכמים נטו להחמיר בגלל הצד לחייב. ב' כדי שאנשים לא יקלו במקרה של 'עסוקים באותו עניין' (פני יהושע). אולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>האבני מילואים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(סימן כ"ז סקי"ח) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסביר שהטעם </ins>של הרי"ף הוא שמכיוון שאין אנו יודעים את דעת המקדש, ובלי דעתו מדאורייתא אין לחשוש בכלל. בניגוד אליהם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>התוס' יום הכיפורים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(חידושים על מסכת יומא דף עג ע"ב) מסביר שהרי"ף סובר כמו המאירי (עיין בהמשך), שהספק הוא מדאורייתא, פשוט כאן הוא מקור לטעמו של הרמב"ם שהכלל "ספק דאורייתא לחומרא" הינו מדרבנן. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר"ן'''(א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מפרש בסוגיא, שכל ספק קידושין הם מדרבנן, שכל הסיבה שהיא צריכה גט בכל ספק קידושין, היא מפני חומרא דערוה, אבל מדאורייתא לא קיימת מציאות של ספק קידושין. הסיבה לכך שלאישה יש חזקה על עצמה (על החופש שלה להינשא לאחר), וכל עוד לא התבצעה פעולת ודאי- אין יכולת להוציא את האישה מחזקה זו (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה הסבר של מר</del>"ן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רה"י הרב חיים סבתו שליט"א, אולם יש את החזקה שעליה </del>מדבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר"ן כחזקה </del>דמעיקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או חזקת </del>פנויה). כלומר, מדאורייתא חומרא של אשת איש לא גוברת על חזקת הפנויה של האישה, אולם שכיוון שאכן יש כאן ספק, חכמים גזרו שהחומרא של אשת איש חזקה יותר מהחזקת פנויה ולכן היא תהיה מקודשת מספק. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר"ן'''(א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מפרש בסוגיא, שכל ספק קידושין הם מדרבנן, שכל הסיבה שהיא צריכה גט בכל ספק קידושין, היא מפני חומרא דערוה, אבל מדאורייתא לא קיימת מציאות של ספק קידושין. הסיבה לכך שלאישה יש חזקה על עצמה (על החופש שלה להינשא לאחר), וכל עוד לא התבצעה פעולת ודאי- אין יכולת להוציא את האישה מחזקה זו (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא ברור אם הר</ins>"ן מדבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על החזקת האישה בעצמה כמו החזקת ממון או על חזקה </ins>דמעיקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהאישה </ins>פנויה). כלומר, מדאורייתא חומרא של אשת איש לא גוברת על חזקת הפנויה של האישה, אולם שכיוון שאכן יש כאן ספק, חכמים גזרו שהחומרא של אשת איש חזקה יותר מהחזקת פנויה ולכן היא תהיה מקודשת מספק. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרשב"א''' (ד"ה ספיקא היא)(לפי חלק מהפרשנים עליו), מסביר שללא עדות על דעת הגבר בזמן הקידושין אין הקידושין חלים מדאורייתא. הגרנ"ט (מאמר ה' על מסכת קידושין) מרחיב דבריו שלפיו האמירה היא חלק ממעשה הקידושין ובלי האמירה שלו אין מעשה קידושין, חוץ משאין אנו יודעים את דעת האישה שהיא בעיה נוספת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרשב"א''' (ד"ה ספיקא היא)(לפי חלק מהפרשנים עליו), מסביר שללא עדות על דעת הגבר בזמן הקידושין אין הקידושין חלים מדאורייתא. הגרנ"ט (מאמר ה' על מסכת קידושין) מרחיב דבריו שלפיו האמירה היא חלק ממעשה הקידושין ובלי האמירה שלו אין מעשה קידושין, חוץ משאין אנו יודעים את דעת האישה שהיא בעיה נוספת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הריטב"א''' מפרש שהטעם שהגמרא כאן מסתפקת רק לחכמים היא ש'הדין יותר נותן להתיר'- שמעיקר הדין צריך אמירה של הגבר שכתוב 'כי יקח' אולם יש חשש שהנתינה שלו אולי מתפרשת כאילו הוא אמר עכשיו הנה אני נותן לך על פי ציוויך. במילים אחרות, ספק הגמרא הינו האם הסברא שהנתינה על פי ציוויה מתפרשת כאמירה – ומכיוון שמצד הדין סברא זו יותר חלשה האישה מקודשת רק מחכמים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הריטב"א''' מפרש שהטעם שהגמרא כאן מסתפקת רק לחכמים היא ש'הדין יותר נותן להתיר'- שמעיקר הדין צריך אמירה של הגבר שכתוב 'כי יקח' אולם יש חשש שהנתינה שלו אולי מתפרשת כאילו הוא אמר עכשיו הנה אני נותן לך על פי ציוויך. במילים אחרות, ספק הגמרא הינו האם הסברא שהנתינה על פי ציוויה מתפרשת כאמירה – ומכיוון שמצד הדין סברא זו יותר חלשה האישה מקודשת רק מחכמים.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המאירי''' בסוגייתינו מפרש: שספק הגמרא הוא מהתורה (האם האמירה בקידושין היא חלק מ'כי יקח'), אולם כל ספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן (כשיטת הרמב"ם)- ולכן הלשון חוששים מדרבנן נוח לשיטתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המאירי''' בסוגייתינו מפרש: שספק הגמרא הוא מהתורה (האם האמירה בקידושין היא חלק מ'כי יקח'), אולם כל ספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן (כשיטת הרמב"ם)- ולכן הלשון חוששים מדרבנן נוח לשיטתו.</div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19314&oldid=prevהראל ביטר: ויקיזציה2022-03-30T07:25:42Z<p>ויקיזציה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:25, 30 במרץ 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בקידושין בדף ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>דנה בשאלה מה הדין במקרה בו המקדש יתן והאישה תאמר "הרי אני מקודשת לך" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכד'</del>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בקידושין בדף ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ב </ins>דנה בשאלה מה הדין במקרה בו המקדש יתן והאישה תאמר "הרי אני מקודשת לך" . </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הסוגיא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הסוגיא ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בקידושין דף ה ע"ב מובאת ברייתא (תוספתא פ"א ה"א): </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא בקידושין דף ה ע"ב מובאת ברייתא (תוספתא פ"א ה"א): </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"ת"ר: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו - הרי זו מקודשת; אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"ת"ר: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו - הרי זו מקודשת; אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב פפא מדייק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהבריית </del>שישנה סתירה בברייתא מה יהיה הדין במקרה שהוא נתן והיא אמרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">! </del>לפי הרישא משמע שאין קידושין בכלל, אולם לפי הסיפא משתמע מקודשת וודאי! </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב פפא מדייק שישנה סתירה בברייתא מה יהיה הדין במקרה שהוא נתן והיא אמרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">? </ins>לפי הרישא משמע שאין קידושין בכלל, אולם לפי הסיפא משתמע מקודשת וודאי! </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתרצת הגמרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: "רישא דוקא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיפא כדי נסבה. ותני סיפא מילתא דסתרא לה לרישא? אלא ה"ק: נתן </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמר הוא - פשיטא דהוו קידושין, נתן הוא ואמרה היא - נעשה כמי שנתנה היא ואמרה היא, ולא הוו קידושין." כלומר לפי תירוץ זה אין </del>האישה מקודשת בכלל במקרה זה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתרצת הגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני תירוצים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי התירוץ הראשון הרישא היא העיקר ולכן הדין </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין </ins>האישה מקודשת בכלל במקרה זה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא מביאה תירוץ נוסף: "ואב"א: נתן הוא ואמר הוא - מקודשת, נתנה היא ואמרה היא - אינה מקודשת, נתן </del>הוא ואמרה היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- ספיקא היא וחיישינן מדרבנן." לפי תירוץ זה </del>האישה תהיה מקודשת מספק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי התירוץ השני מעמדן של הרישא ושל הסיפא זהה ולכן במקרה שנתן </ins>הוא ואמרה היא האישה תהיה מקודשת מספק.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם כאן שתי שאלות עיקריות </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א' מדוע הספק הוא מוגדר כחיישינן מדרבנן, ב' מהם צדדי הספק? </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מדוע הספק מ"דרבנן"? ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מדוע הספק מ"דרבנן"? ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק מחכמים, כי מדאורייתא אין הקידושין חלים כלל ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הספק מחכמים, כי מדאורייתא אין הקידושין חלים כלל ===</div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90&diff=19313&oldid=prevהראל ביטר: סיכמנו את שיטות הראשונים בסוגיית נתן הוא ואמרה היא (לפי שיעוריו של מר"ן רה"י הרב חיים סבתו שליט"א)2022-03-30T07:03:33Z<p>סיכמנו את שיטות הראשונים בסוגיית נתן הוא ואמרה היא (לפי שיעוריו של מר"ן רה"י הרב חיים סבתו שליט"א)</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>הגמרא בקידושין בדף ה: דנה בשאלה מה הדין במקרה בו המקדש יתן והאישה תאמר "הרי אני מקודשת לך" וכד'. <br />
== הסוגיא ==<br />
בגמרא בקידושין דף ה ע"ב מובאת ברייתא (תוספתא פ"א ה"א): <br />
"ת"ר: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו - הרי זו מקודשת; אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת". <br />
רב פפא מדייק מהבריית שישנה סתירה בברייתא מה יהיה הדין במקרה שהוא נתן והיא אמרה! לפי הרישא משמע שאין קידושין בכלל, אולם לפי הסיפא משתמע מקודשת וודאי! <br />
מתרצת הגמרא: "רישא דוקא, סיפא כדי נסבה. ותני סיפא מילתא דסתרא לה לרישא? אלא ה"ק: נתן הוא ואמר הוא - פשיטא דהוו קידושין, נתן הוא ואמרה היא - נעשה כמי שנתנה היא ואמרה היא, ולא הוו קידושין." כלומר לפי תירוץ זה אין האישה מקודשת בכלל במקרה זה. <br />
אולם הגמרא מביאה תירוץ נוסף: "ואב"א: נתן הוא ואמר הוא - מקודשת, נתנה היא ואמרה היא - אינה מקודשת, נתן הוא ואמרה היא - ספיקא היא וחיישינן מדרבנן." לפי תירוץ זה האישה תהיה מקודשת מספק.<br />
ישנם כאן שתי שאלות עיקריות <br />
א' מדוע הספק הוא מוגדר כחיישינן מדרבנן, ב' מהם צדדי הספק? <br />
== מדוע הספק מ"דרבנן"? ==<br />
=== הספק מחכמים, כי מדאורייתא אין הקידושין חלים כלל ===<br />
'''הרי"ף'''(ב א בדפי הרי"ף) בסוגיא משמיט את המילים "ספיקא היא"- אלא רק חיישינן מדרבנן. הר"ן (א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מוכיח שלדעת הרי"ף מדאורייתא פשוט שבמקרה כזה אין האישה מקודשת וכל החשש מחכמים הוא "חומרא דערווה" (כנראה שזהו גם דעתו של תוס' בדף ד ע"ב ד"ה היכא). לביטוי הזה ישנם שני פירושים: א' מהתורה אין מציאות של ספק קידושין במצב זה וחכמים נטו להחמיר בגלל הצד לחייב. ב' כדי שאנשים לא יקלו במקרה של 'עסוקים באותו עניין' (פני יהושע). אולם האבני מילואים (סימן כ"ז סקי"ח) מסבירשהטעם של הרי"ף הוא שמכיוון שאין אנו יודעים את דעת המקדש, ובלי דעתו מדאורייתא אין לחשוש בכלל. בניגוד אליהם, התוס' יום הכיפורים (חידושים על מסכת יומא דף עג ע"ב) מסביר שהרי"ף סובר כמו המאירי (עיין בהמשך), שהספק הוא מדאורייתא, פשוט כאן הוא מקור לטעמו של הרמב"ם שהכלל "ספק דאורייתא לחומרא" הינו מדרבנן. <br />
'''הר"ן'''(א ב בדפי הרי"ף ד"ה תנו) מפרש בסוגיא, שכל ספק קידושין הם מדרבנן, שכל הסיבה שהיא צריכה גט בכל ספק קידושין, היא מפני חומרא דערוה, אבל מדאורייתא לא קיימת מציאות של ספק קידושין. הסיבה לכך שלאישה יש חזקה על עצמה (על החופש שלה להינשא לאחר), וכל עוד לא התבצעה פעולת ודאי- אין יכולת להוציא את האישה מחזקה זו (זה הסבר של מר"ן רה"י הרב חיים סבתו שליט"א, אולם יש את החזקה שעליה מדבר הר"ן כחזקה דמעיקרא או חזקת פנויה). כלומר, מדאורייתא חומרא של אשת איש לא גוברת על חזקת הפנויה של האישה, אולם שכיוון שאכן יש כאן ספק, חכמים גזרו שהחומרא של אשת איש חזקה יותר מהחזקת פנויה ולכן היא תהיה מקודשת מספק. <br />
'''הרשב"א''' (ד"ה ספיקא היא)(לפי חלק מהפרשנים עליו), מסביר שללא עדות על דעת הגבר בזמן הקידושין אין הקידושין חלים מדאורייתא. הגרנ"ט (מאמר ה' על מסכת קידושין) מרחיב דבריו שלפיו האמירה היא חלק ממעשה הקידושין ובלי האמירה שלו אין מעשה קידושין, חוץ משאין אנו יודעים את דעת האישה שהיא בעיה נוספת.<br />
'''הריטב"א''' מפרש שהטעם שהגמרא כאן מסתפקת רק לחכמים היא ש'הדין יותר נותן להתיר'- שמעיקר הדין צריך אמירה של הגבר שכתוב 'כי יקח' אולם יש חשש שהנתינה שלו אולי מתפרשת כאילו הוא אמר עכשיו הנה אני נותן לך על פי ציוויך. במילים אחרות, ספק הגמרא הינו האם הסברא שהנתינה על פי ציוויה מתפרשת כאמירה – ומכיוון שמצד הדין סברא זו יותר חלשה האישה מקודשת רק מחכמים. <br />
=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן ===<br />
'''המאירי''' בסוגייתינו מפרש: שספק הגמרא הוא מהתורה (האם האמירה בקידושין היא חלק מ'כי יקח'), אולם כל ספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן (כשיטת הרמב"ם)- ולכן הלשון חוששים מדרבנן נוח לשיטתו.<br />
'''התוס' רי"ד'''(ד"ה ואי) מרחיב שישנו דמיון באמירה לאמירה בכל קניין רגיל, שמטרת האמירה שם היא רק גילוי דעת, ולפי הבנה זאת אין שום בעיה באמירת האישה- אולם יכול להיות שהאמירה היא חלק מהמעשה קידושין ולכן אינה מקודשת.<br />
=== הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא ===<br />
'''שיטה לא נודע למי''' מבאר שהאמירה בקידושין היא אמירה של גמירות דעת '''בלבד''', כמו בין קונה למקנה, וכמו שבמכר אין דין באמירה באופן מיוחד מהתורה, כך גם בקידושין אין דין באמירה. אמנם, התנא של הברייתא לא ידע אם חכמים הפקיעו מראש את כל הקידושין שהם ללא אמירה, לכן החשש הוא רק מחכמים. לפי הבנה זו מעשה הקידושין נגמר בהבנת שני הצדדים ובנתינת הגבר את הכסף. הספק אצלנו כיצד יש להבין את הברייתא. <br />
הקרבן נתנאל על הרא"ש (סימן א' סק"מ) מסביר שספק הגמרא איננו מסברא, אלא כיצד לפרש את הברייתא: האם כאוקימתא ראשונה או כאוקימתא שניה. לאחר מכן חכמי התלמוד לא ידעו להכריע בין הפירושים- ולכן חששו לאוקימתא שניה.<br />
== צדדי הספק ==<br />
=== ספק בדעת המקדש ===<br />
לפי האבנ"מ שדיברנו עליו למעלה- הגמרא מסתפקת בדעת המקדש, סברא זו נצאת גם בשיטת 'אחרים' המופיעים בר"ן (ג א בדפי הרי"ף ד"ה תן). ראשון נוסף שמקובל לפרשו כך הינו הרמ"ה המופיע בטור (סימן כ"ז סעיף ח') שסובר שאם המקדש אמר כן אחרי אמירתה של האישה אין ספק. מזה מוכיח המשנה למלך שהרמ"ה סובר שספק הגמרא הוא בדעת המקדש. <br />
=== ספק אם האמירה היא מדאורייתא === <br />
המאירי והרי"ד סוברים שספק הגמרא הוא האם האמירה היא חלק מה'כי יקח'. הסיבה שאם אין אמירת הבעל ישנה בעיה היא כי אמירתה פוגמת- כי תפקיד האישה ללהיאסר על כל העולם לכן בקידושין האישה לא יכלה להיות חלק (על בסיס דברי הר"ן בנדרים דף ל ע"א). <br />
=== ספק אם ישנה מספיק אמירה של הגבר ===<br />
הגרנ"ט (חידושים על קידושין מאמר ה') מסביר שהספק על פי הרשב"א הוא האם מקרה כזה הא מספיק כדי להיחשב ל'כי יקח' ולא 'כי תלקח'- כדי שהעדים יוכלו להעיד על זה. ניתן לדייק מהר"ן בדף ג ע"א שהוא גם סובר שהשאלה היא האם יש כאן מספיק 'כי יקח'. <br />
=== נפקא מינא בין הטעמים === <br />
מה יקרה במצב בו הבעל יאמר כן? על פי הרמ"ה, האבני מילואים והמאירי- האישה תהיה מקודשת כי דיבורה לא מעלה ולא מוריד <br />
אולם לפי התוס' רי"ד וכך ניסה החזון איש ( אבן העזר סימן קמ"ח ה ב) לדייק בר"ן- שעדיין יש ספק קידושין במקרה זה. <br />
== פסיקת ההלכה == <br />
הרמב"ם (אישות ג ב) הרא"ש(סימן א) והרי"ף(ב א בדפי הרי"ף) מביאים דין זה להלכה, וכן פוסקים הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח). <br />
אם היו 'עסוקים באותו עניין' או שאמר כן, הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח) פוסק כמו הרמ"ה שתהיה האישה מקודשת.<br />
[[קטגוריה: קידושין ה:]]<br />
[[קטגוריה: הלכות אישות פרק ג הלכה ב]]<br />
[[קטגוריה:טשו"ע סימן כז סעיף ח]]</div>הראל ביטר