נקובת הוושט - היסטוריית גרסאות

Sije: קטגוריה:טריפות

2025-02-24T20:16:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:16, 24 בפברואר 2025
שורה 90:		שורה 90:
	==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==		==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
	*[http://www.etzion.org.il/he/%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A9%D7%98 נקובת הושט] - הרב יעקב מדן, בית המדרש הוירטואלי, ישיבת הר עציון.		*[http://www.etzion.org.il/he/%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A9%D7%98 נקובת הושט] - הרב יעקב מדן, בית המדרש הוירטואלי, ישיבת הר עציון.
	[[קטגוריה:~~שחיטה~~]]		[[קטגוריה:טריפות]]
	[[קטגוריה:חולין לב.]]		[[קטגוריה:חולין לב.]]
	[[קטגוריה:חולין מב.]]		[[קטגוריה:חולין מב.]]
	[[קטגוריה:שחיטה פרק ג]]		[[קטגוריה:שחיטה פרק ג]]
	[[קטגוריה:יורה דעה סימן לג]]		[[קטגוריה:יורה דעה סימן לג]]

א.א: א.א העביר את הדף נקובת הושט לשם נקובת הוושט: דקדוק

2018-08-01T17:52:50Z

א.א העביר את הדף נקובת הושט לשם נקובת הוושט: דקדוק

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־20:52, 1 באוגוסט 2018
(אין הבדלים)

א.א: ביטל את ההגנה על נקובת הושט

2016-11-20T14:50:08Z

ביטל את ההגנה על נקובת הושט

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־17:50, 20 בנובמבר 2016
(אין הבדלים)

א.א ב־14:46, 20 בנובמבר 2016

2016-11-20T14:46:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:46, 20 בנובמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	~~ {{תחרות כתיבה}}~~
	{{מקורות\|חולין ב ד\|חולין לב א-ב\|\|שחיטה ג יט\|יורה דעת לג ג}}		{{מקורות\|חולין ב ד\|חולין לב א-ב\|\|שחיטה ג יט\|יורה דעת לג ג}}
	נקובת הושט אי הוי [[טרפה\|טרפה]] או [[נבלה\|נבלה]] ועוד פרטי דינים		נקובת הושט אי הוי [[טרפה\|טרפה]] או [[נבלה\|נבלה]] ועוד פרטי דינים

א.א ב־14:37, 15 ביוני 2016

2016-06-15T14:37:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:37, 15 ביוני 2016
שורה 94:		שורה 94:
	[[קטגוריה:חולין לב.]]		[[קטגוריה:חולין לב.]]
	[[קטגוריה:חולין מב.]]		[[קטגוריה:חולין מב.]]
	[[קטגוריה:שחיטה ג]]		[[קטגוריה:שחיטה פרק ג]]
	[[קטגוריה:יורה דעה סימן לג]]		[[קטגוריה:יורה דעה סימן לג]]

א.א: הגן על נקובת הושט [edit=sysop:move=sysop]

2016-06-12T19:07:19Z

הגן על נקובת הושט [edit=sysop:move=sysop]

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־22:07, 12 ביוני 2016
(אין הבדלים)

אסף יעקב הלוי ב־22:30, 9 ביוני 2016

2016-06-09T22:30:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:30, 10 ביוני 2016
שורה 18:		שורה 18:
	*'''רבא''' מתרץ שהמשנה שהבאנו מפרק שלישי דנה גם בנבלות וגם בטרפות, ולכן אין להוכיח ממנה דבר לגבי מחלוקתם של רבי עקיבא ורבי ישבב.		*'''רבא''' מתרץ שהמשנה שהבאנו מפרק שלישי דנה גם בנבלות וגם בטרפות, ולכן אין להוכיח ממנה דבר לגבי מחלוקתם של רבי עקיבא ורבי ישבב.
	*'''רבי יוחנן''' מתרץ שהמשנה מתחילת פרק שלישי נכתבה לפני שרבי עקיבא חזר בו, וממילא ברור למה הוא אוחז בשיטתו הקודמת.		*'''רבי יוחנן''' מתרץ שהמשנה מתחילת פרק שלישי נכתבה לפני שרבי עקיבא חזר בו, וממילא ברור למה הוא אוחז בשיטתו הקודמת.
	הצד השווה שבין שני התירוצים הוא שעל פי שניהם בהמה פסוקת גרגרת היא [[נבלה\|נבלה]], ואכן, על פניו אין כל סיבה ללמוד משהו נוסף מפשט הגמרא. ברם, ראשונים רבים רואים את המצבים של נקובת הושט ופסוקת הגרגרת כזוג בלתי ניתן להפרדה, ופסקו שגם בהמה נקובת ושט, למרות שהפגיעה בה היא הרבה פחות משמעותית מנקב בגרוגרת, והיינו חושבים שתוגדר כ[[טרפה\|טרפה]], מוגדרת כ[[נבלה\|נבלה]]. הבנה זו קשה גם בפשט הגמרא, שהרי אין צורך בה כלל ~~ובהבנה פשוטה היא אפילו לא נרמזה~~. גם מסברה קשה להסביר אותה, שהרי קשה לומר שפציעה קטנה שכזו תהפוך את הבהמה ל[[נבלה\|נבלה]] .		הצד השווה שבין שני התירוצים הוא שעל פי שניהם בהמה פסוקת גרגרת היא [[נבלה\|נבלה]], ואכן, על פניו אין כל סיבה ללמוד משהו נוסף מפשט הגמרא. ברם, ראשונים רבים רואים את המצבים של נקובת הושט ופסוקת הגרגרת כזוג בלתי ניתן להפרדה, ופסקו שגם בהמה נקובת ושט, למרות שהפגיעה בה היא הרבה פחות משמעותית מנקב בגרוגרת, והיינו חושבים שתוגדר כ[[טרפה\|טרפה]], מוגדרת כ[[נבלה\|נבלה]]. הבנה זו קשה גם בפשט הגמרא, שהרי על פניו אין צורך בה כלל. גם מסברה קשה להסביר אותה, שהרי קשה לומר שפציעה קטנה שכזו תהפוך את הבהמה ל[[נבלה\|נבלה]] .
	===מאן דאמר טרפה===		===מאן דאמר טרפה===
	'''הרא"ש''' בתוספותיו על אתר (תורא"ש חולין לב: ד"ה "אלא אסורות") מבאר את סוגייתנו על פי פשטה, ומוסיף ואומר שלא מסתבר לומר שנקובת הושט הינה [[נבלה\|נבלה]], שהרי מדובר בפציעה קלה יחסית, שלא כמו פסוקת הגרגרת – שהיא פציעה חמורה הרבה יותר.		'''הרא"ש''' בתוספותיו על אתר (תורא"ש חולין לב: ד"ה "אלא אסורות") מבאר את סוגייתנו על פי פשטה, ומוסיף ואומר שלא מסתבר לומר שנקובת הושט הינה [[נבלה\|נבלה]], שהרי מדובר בפציעה קלה יחסית, שלא כמו פסוקת הגרגרת – שהיא פציעה חמורה הרבה יותר.

אסף יעקב הלוי ב־22:07, 9 ביוני 2016

2016-06-09T22:07:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:07, 10 ביוני 2016
שורה 39:		שורה 39:
	=====פגם בחפצא של הבהמה=====		=====פגם בחפצא של הבהמה=====
	בעל ה'''בית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=234 (ב כ ג)] מתרץ ומסביר שכיוון שלמדנו מהלכה למשה מסיני שאת השחיטה יש לבצע דווקא בסימנים ולא בשום אבר אחר בגוף הבהמה, וכיוון שתכליתו של מעשה השחיטה היא נטילת החיות של הבהמה, ניתן להניח שהסימנים הם האיברים המבטאים את חיות הבהמה. ממילא פגם בסימנים הוא פגם משמעותי יותר מפגם בכל אבר אחר, ויש לומר שפגם כזה יגרום לבהמה להיעשות [[נבלה\|נבלה]]. בקצרה: פגיעה בסימני הבהמה נחשבת למשמעותית יותר מחיסרון באיברים אחרים – הנקב בושט הופך את הבהמה עצמה ל[[נבלה\|נבלה]], המצב של הנקב בושט הוא חסרון בגוף בהמה המגדיר אותה כ[[נבלה\|נבלה]], ולא חסרון במעשה השחיטה, כפי שנראה בסברות הבאות.		בעל ה'''בית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=234 (ב כ ג)] מתרץ ומסביר שכיוון שלמדנו מהלכה למשה מסיני שאת השחיטה יש לבצע דווקא בסימנים ולא בשום אבר אחר בגוף הבהמה, וכיוון שתכליתו של מעשה השחיטה היא נטילת החיות של הבהמה, ניתן להניח שהסימנים הם האיברים המבטאים את חיות הבהמה. ממילא פגם בסימנים הוא פגם משמעותי יותר מפגם בכל אבר אחר, ויש לומר שפגם כזה יגרום לבהמה להיעשות [[נבלה\|נבלה]]. בקצרה: פגיעה בסימני הבהמה נחשבת למשמעותית יותר מחיסרון באיברים אחרים – הנקב בושט הופך את הבהמה עצמה ל[[נבלה\|נבלה]], המצב של הנקב בושט הוא חסרון בגוף בהמה המגדיר אותה כ[[נבלה\|נבלה]], ולא חסרון במעשה השחיטה, כפי שנראה בסברות הבאות.
	=====פגם בחפצא של הסימנים=====		=====פגם בחפצא של הסימנים - במעשה השחיטה=====
	ה'''בית הלוי''' מוסיף ומתרץ שמעשה שחיטה מוגדר ככזה דווקא על ידי חיתוכם של שני סימניה של הבהמה – ולא כמקרה שלנו, בו אחד הסימנים מוגדר כפסול עוד לפני השחיטה. אם כך, במצב בו אחד הסימנים פגום, אי אפשר לקיים בבהמה חיתוך של שני סימנים – מעשה שחיטה סטנדרטי וכשר – והבהמה מוגדרת כ[[נבלה\|נבלה]] בכל מקרה, גם אם היא נשחטת כראוי. בקצרה: בהמה עם סימן פגום אינה עומדת בסטנדרט לשחיטה הכוללת בהכרח חיתוך שני סימנים – מצב של נקובת הושט מוגדר כ[[נבלה\|נבלה]] בשל חיסרון בכל מעשה שחיטה שיכול להיעשות אחריו, וכן כתב ה'''תפארת למשה''' (יורה דעה נט סוף ד"ה וא"כ). <BR/>		ה'''בית הלוי''' מוסיף ומתרץ שמעשה שחיטה מוגדר ככזה דווקא על ידי חיתוכם של שני סימניה של הבהמה – ולא כמקרה שלנו, בו אחד הסימנים מוגדר כפסול עוד לפני השחיטה. אם כך, במצב בו אחד הסימנים פגום, אי אפשר לקיים בבהמה חיתוך של שני סימנים – מעשה שחיטה סטנדרטי וכשר – והבהמה מוגדרת כ[[נבלה\|נבלה]] בכל מקרה, גם אם היא נשחטת כראוי. בקצרה: בהמה עם סימן פגום אינה עומדת בסטנדרט לשחיטה הכוללת בהכרח חיתוך שני סימנים – מצב של נקובת הושט מוגדר כ[[נבלה\|נבלה]] בשל חיסרון בכל מעשה שחיטה שיכול להיעשות אחריו, וכן כתב ה'''תפארת למשה''' (יורה דעה נט סוף ד"ה וא"כ). <BR/>
	ניתן לדייק דין דומה בדברי ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה), האומר שלמאן דאמר שטרפה אינה חיה, הסימן בו נעשתה הטרפה אינו 'חי', ולכן יש לומר ששחיטה שלו לא תחשב שחיטה, כלומר, בדומה לבית הלוי, גם המשרת משה מסביר שהסימן הפגום לא נחשב בסטנדרט לשחיטה – כי הוא איננו נחשב בחיים.		ניתן לדייק דין דומה בדברי ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה), האומר שלמאן דאמר שטרפה אינה חיה, הסימן בו נעשתה הטרפה אינו 'חי', ולכן יש לומר ששחיטה שלו לא תחשב שחיטה, כלומר, בדומה לבית הלוי, גם המשרת משה מסביר שהסימן הפגום לא נחשב בסטנדרט לשחיטה – כי הוא איננו נחשב בחיים.
שורה 55:		שורה 55:
	סתירה דומה קיימת בדברי ה'''שולחן ערוך''', אשר בהלכות טריפות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)] מגדיר בהמה נקובת ושט כ[[נבלה\|נבלה]] כפי שראינו לעיל, ולעומת זאת בהלכות שחיטה כותב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=73 (כו א)] שאם הנקב נולד בשעת השחיטה היא מוגדרת כ[[טרפה\|טרפה]] דווקא.		סתירה דומה קיימת בדברי ה'''שולחן ערוך''', אשר בהלכות טריפות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)] מגדיר בהמה נקובת ושט כ[[נבלה\|נבלה]] כפי שראינו לעיל, ולעומת זאת בהלכות שחיטה כותב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=73 (כו א)] שאם הנקב נולד בשעת השחיטה היא מוגדרת כ[[טרפה\|טרפה]] דווקא.
	===ביאור הסתירה===		===ביאור הסתירה===
	נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה\|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים\|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה\|טרפה]] בלבד. <BR/>		נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה\|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים - במעשה השחיטה\|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה\|טרפה]] בלבד. <BR/>
	אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של '''בית הלוי''', אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים\|השנייה]] של '''בית הלוי''' [[#נקובת הושט בעוף\|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה\|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה [[טרפה\|טרפה]] בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה ל[[נבלה\|נבלה]].<BR/>		אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של '''בית הלוי''', אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים - במעשה השחיטה\|השנייה]] של '''בית הלוי''' [[#נקובת הושט בעוף\|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה\|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה [[טרפה\|טרפה]] בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה ל[[נבלה\|נבלה]].<BR/>
	למעשה, גם את שיטת '''רש"י''' לא ניתן לתרץ כך. שהרי אילו אכן היה מבין כסברתו הראשונה של '''בית הלוי''', אזי הבהמה הייתה [[טרפה]] בחייה ו[[נבלה]] רק לאחר מיתה. ברם, ה'''גר"א קלצקין''' (שו"ת אמרי שפר ג) מוכיח שרש"י סובר שנקובת הושט נחשבת ל[[נבלה]] כבר בחייה. הוכחתו נסמכת על ה'''גמרא''' בבכורות [http://daf-yomi.com/DafYomi_Page.aspx?vt=1&id=4891 (ג. ד"ה נבילה)], שם מסביר '''רש"י''' שבמקרה בו לגוי יש בעלות על חלק מוושטה של הבהמה, אזי הוא נקרא בעלים על כל דבר העושה את הבהמה נבלה. בנוסף, '''רש"י''' [http://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=303&amud=156&fs=0 (בבא קמא עח: ד"ה המעכב)] כותב את הביטוי 'נבלה מחיים' באופן מפורש. נמצא, אם כן, שלא ניתן לתרץ את שיטת '''רש"י''' בכך שהוא סובר כשיטתו השניה של '''בית הלוי''' וממילא נתרוץ אותו באותו אופן כמו את ה'''שו"ע''' לעיל.		למעשה, גם את שיטת '''רש"י''' לא ניתן לתרץ כך. שהרי אילו אכן היה מבין כסברתו הראשונה של '''בית הלוי''', אזי הבהמה הייתה [[טרפה]] בחייה ו[[נבלה]] רק לאחר מיתה. ברם, ה'''גר"א קלצקין''' (שו"ת אמרי שפר ג) מוכיח שרש"י סובר שנקובת הושט נחשבת ל[[נבלה]] כבר בחייה. הוכחתו נסמכת על ה'''גמרא''' בבכורות [http://daf-yomi.com/DafYomi_Page.aspx?vt=1&id=4891 (ג. ד"ה נבילה)], שם מסביר '''רש"י''' שבמקרה בו לגוי יש בעלות על חלק מוושטה של הבהמה, אזי הוא נקרא בעלים על כל דבר העושה את הבהמה נבלה. בנוסף, '''רש"י''' [http://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=303&amud=156&fs=0 (בבא קמא עח: ד"ה המעכב)] כותב את הביטוי 'נבלה מחיים' באופן מפורש. נמצא, אם כן, שלא ניתן לתרץ את שיטת '''רש"י''' בכך שהוא סובר כשיטתו השניה של '''בית הלוי''' וממילא נתרוץ אותו באותו אופן כמו את ה'''שו"ע''' לעיל.
	===הדעות החולקות===		===הדעות החולקות===
שורה 62:		שורה 62:
	==נקובת הושט בעוף==		==נקובת הושט בעוף==
	'''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)] שלא חילק.<BR/>		'''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)] שלא חילק.<BR/>
	נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה\|הראשונה]] של '''בית הלוי''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם נחשבת יותר מאשר פגיעה בשאר האיברים. ניתן להסיק זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים\|השנייה]] נקובת הושט בעוף אינה [[נבלה\|נבלה]] בהכרח, שהרי על פי סברה זו, אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, כי אם רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. כך גם הסביר בעל '''שו"ת חלקת יעקב''' (לו ד"ה והנה עלה).		נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה\|הראשונה]] של '''בית הלוי''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם נחשבת יותר מאשר פגיעה בשאר האיברים. ניתן להסיק זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים - במעשה השחיטה\|השנייה]] נקובת הושט בעוף אינה [[נבלה\|נבלה]] בהכרח, שהרי על פי סברה זו, אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, כי אם רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. כך גם הסביר בעל '''שו"ת חלקת יעקב''' (לו ד"ה והנה עלה).
	===שיטת הרשב"א===		===שיטת הרשב"א===
	אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה\|טרפה]] או כ[[נבלה\|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה\|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה\|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה\|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים\|השנייה]] של '''בית הלוי''', שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב"א''' נקובת הושט בעוף תוגדר כ[[טרפה\|טרפה]] בלבד.		אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה\|טרפה]] או כ[[נבלה\|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה\|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה\|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה\|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים - במעשה השחיטה\|השנייה]] של '''בית הלוי''', שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב"א''' נקובת הושט בעוף תוגדר כ[[טרפה\|טרפה]] בלבד.
	===שיטת האחיעזר===		===שיטת האחיעזר===
	חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14671&st=&pgnum=207 (ב ח ב)] מוכיח שגם לשיטתו [[#פגם בחפצא של הסימנים\|השנייה]] של '''בית הלוי''' ניתן לטעון שנקובת הושט בעוף מוגדרת כ[[נבלה]]. הוא מביא תשובה של ה'''ברית אברהם''' (יורה דעה כד), ממנה עולה ששחיטת הקנה של עוף בזמן שושטו של העוף שמוט, מנותק ממקומו, לא מועילה כיוון שמלכתחילה גם בעוף ישנו צורך בשני הסימנים. בגלל ששחיטה בסימן שמוט פסולה, עוף זה לא היה ראוי כלל לשחיטה בשני סימניו. נמצא, אם כן, שגם נקובת הושט בעוף יכולה להיות [[נבלה]] גם למאן דאמר שהחיסרון בעוף מנוקב-ושט הוא בשחיטה ולא בעוף עצמו.		חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14671&st=&pgnum=207 (ב ח ב)] מוכיח שגם לשיטתו [[#פגם בחפצא של הסימנים - במעשה השחיטה\|השנייה]] של '''בית הלוי''' ניתן לטעון שנקובת הושט בעוף מוגדרת כ[[נבלה]]. הוא מביא תשובה של ה'''ברית אברהם''' (יורה דעה כד), ממנה עולה ששחיטת הקנה של עוף בזמן שושטו של העוף שמוט, מנותק ממקומו, לא מועילה כיוון שמלכתחילה גם בעוף ישנו צורך בשני הסימנים. בגלל ששחיטה בסימן שמוט פסולה, עוף זה לא היה ראוי כלל לשחיטה בשני סימניו. נמצא, אם כן, שגם נקובת הושט בעוף יכולה להיות [[נבלה]] גם למאן דאמר שהחיסרון בעוף מנוקב-ושט הוא בשחיטה ולא בעוף עצמו.
	==דין תורבץ הושט==		==דין תורבץ הושט==
	תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יורה דעה כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה\|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה\|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")].		תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יורה דעה כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה\|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה\|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")].

אסף יעקב הלוי ב־10:03, 8 ביוני 2016

2016-06-08T10:03:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:03, 8 ביוני 2016
שורה 23:		שורה 23:
	וכן פסקו '''ר"ת''' (ספר הישר תמג), ה'''אשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=402&hilite= (הלכות שחיטת חולין כד)], ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=118 (אור זרוע א שעח)] בעל ה'''מכריע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=11 (ה ד"ה ורבינו יעקב)] '''בעל הסמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=202 (עשין סג ד"ה "מעשה במחט")], '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה ורבינו תם) וה'''טור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=80 (יורה דעה לג)]. כך כתב גם ה'''מהרש"א''' (בכורות כ: ד"ה בא"ד משמע) וכן פסק ה'''בניין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=140&hilite= (יורה דעה יא ד"ה שבתי)] בשם הרי"ף שהשמיט דין זה ופסק כך גם בעצמו. '''רע"א''' (חולין לב:) מביא ראיות לכך שנקובת הושט מוגדרת כטרפה, אך מסתייג ואומר שאי אפשר לפסוק כנגד ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע''', [[#מאן דאמר נבלה\|שכפי שנראה להלן]], פסקו הפוך.		וכן פסקו '''ר"ת''' (ספר הישר תמג), ה'''אשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=402&hilite= (הלכות שחיטת חולין כד)], ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=118 (אור זרוע א שעח)] בעל ה'''מכריע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=11 (ה ד"ה ורבינו יעקב)] '''בעל הסמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=202 (עשין סג ד"ה "מעשה במחט")], '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה ורבינו תם) וה'''טור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=80 (יורה דעה לג)]. כך כתב גם ה'''מהרש"א''' (בכורות כ: ד"ה בא"ד משמע) וכן פסק ה'''בניין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=140&hilite= (יורה דעה יא ד"ה שבתי)] בשם הרי"ף שהשמיט דין זה ופסק כך גם בעצמו. '''רע"א''' (חולין לב:) מביא ראיות לכך שנקובת הושט מוגדרת כטרפה, אך מסתייג ואומר שאי אפשר לפסוק כנגד ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע''', [[#מאן דאמר נבלה\|שכפי שנראה להלן]], פסקו הפוך.
	===מאן דאמר נבלה===		===מאן דאמר נבלה===
	'''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)], הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (חולין לב:)],'''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40909&st=&pgnum=38 (חולין מב. ד"ה אלו)], ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה אבל), ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=264 (קז ד"ה כתב הרב)], ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)], ~~החת~~"ס (יורה דעה כד ד"ה יקרתו), ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)], ה'''כתר מלך''' (הלכות ביכורים י ז) וה'''קרן אורה''' (חולין מב. ד"ה בדין)..		'''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)], הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (חולין לב:)],'''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40909&st=&pgnum=38 (חולין מב. ד"ה אלו)], ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה אבל), ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=264 (קז ד"ה כתב הרב)], ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)], ה'''חת"ס''' (יורה דעה כד ד"ה יקרתו), ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)], ה'''כתר מלך''' (הלכות ביכורים י ז) וה'''קרן אורה''' (חולין מב. ד"ה בדין)..
	====הקושיה מהתוספתא====		====הקושיה מהתוספתא====
	'''רבי עקיבא איגר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=323 (שו"ת מהדורא קמא קצח)] מקשה על שיטתם של הסוברים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)], אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. מ'''תוספתא''' זו הקשו גם ה'''רש"ש''' (בכורות כ: ד"ה חלב), ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] ושו"ת '''בנין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=140&hilite= (יורה דעה יא ד"ה שבתי)].		'''רבי עקיבא איגר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=323 (שו"ת מהדורא קמא קצח)] מקשה על שיטתם של הסוברים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)], אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. מ'''תוספתא''' זו הקשו גם ה'''רש"ש''' (בכורות כ: ד"ה חלב), ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] ושו"ת '''בנין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=140&hilite= (יורה דעה יא ד"ה שבתי)].

אסף יעקב הלוי ב־09:58, 8 ביוני 2016

2016-06-08T09:58:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:58, 8 ביוני 2016
שורה 93:		שורה 93:
	[[קטגוריה:שחיטה]]		[[קטגוריה:שחיטה]]
	[[קטגוריה:חולין לב.]]		[[קטגוריה:חולין לב.]]
			[[קטגוריה:חולין מב.]]
	[[קטגוריה:שחיטה ג]]		[[קטגוריה:שחיטה ג]]
	[[קטגוריה:יורה דעה סימן לג]]		[[קטגוריה:יורה דעה סימן לג]]