https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-06-23T22:09:58Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=15318&oldid=prev 2020-06-24T14:42:10Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אוהל קבע: </span> תיקנתי שגיאת הקלדה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:42, 24 ביוני 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ב'''פני יהושע''' שם, שהחילוק בין בנין לאוהל, שלשון 'בנין' שייך בבנין קבוע המתקיים לימים רבים, ואילו לשון 'אוהל' הוא עראי יותר. וצריך לומר בכוונתו שאף אוהל שעושהו לקבע, מ&quot;מ ביחס לבנין חשיב עראי. עוד כתב לחלק שלשון 'אוהל' הוא מלמעלה להאהיל, ואילו לשון 'בנין' הוא אף במחיצות בלבד, שעיקר הבנין הוא המחיצות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ב'''פני יהושע''' שם, שהחילוק בין בנין לאוהל, שלשון 'בנין' שייך בבנין קבוע המתקיים לימים רבים, ואילו לשון 'אוהל' הוא עראי יותר. וצריך לומר בכוונתו שאף אוהל שעושהו לקבע, מ&quot;מ ביחס לבנין חשיב עראי. עוד כתב לחלק שלשון 'אוהל' הוא מלמעלה להאהיל, ואילו לשון 'בנין' הוא אף במחיצות בלבד, שעיקר הבנין הוא המחיצות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ויש לחלק עוד ולומר שבנין הוא העשוי מעצים ואבנים ועפר, כמבואר במשנה (נגעים יב ב), או לכל הפחות אחד מהם, ואילו אוהל הוא דווקא מיריעות של בד או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד </del>וכד'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ויש לחלק עוד ולומר שבנין הוא העשוי מעצים ואבנים ועפר, כמבואר במשנה (נגעים יב ב), או לכל הפחות אחד מהם, ואילו אוהל הוא דווקא מיריעות של בד או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עור </ins>וכד'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אוהל עראי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אוהל עראי===</div></td></tr> </table>

כהן הדיוט https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=9691&oldid=prev 2017-12-19T14:06:36Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">חוזק</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:06, 19 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא ובראשונים לא מצאנו הגדרת קבע ועראי לפי מידת חוזק קשירת האוהל. אמנם לגבי בנין משמע ב'''גמרא''' (ביצה לב ב) שאם הבנין מחובר לקרקע הוי בנין קבע, ואם הוא רק מניח אבנים זה על זה הוי בנין עראי. ולפי&quot;ז היה מקום לומר שכן הוא גם לגבי אוהל, שאם אינו מחובר לקרקע לא חשיב אוהל קבע ואינו אסור אלא מדרבנן. אמנם אי אפשר לומר כן, שהרי המשכן לא היה מחובר לקרקע, ולכו צ&quot;ל שכל בנין אף שאינו מחובר לקרקע, אם הוא של קבע אסור מן התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא ובראשונים לא מצאנו הגדרת קבע ועראי לפי מידת חוזק קשירת האוהל. אמנם לגבי בנין משמע ב'''גמרא''' (ביצה לב ב) שאם הבנין מחובר לקרקע הוי בנין קבע, ואם הוא רק מניח אבנים זה על זה הוי בנין עראי. ולפי&quot;ז היה מקום לומר שכן הוא גם לגבי אוהל, שאם אינו מחובר לקרקע לא חשיב אוהל קבע ואינו אסור אלא מדרבנן. אמנם אי אפשר לומר כן, שהרי המשכן לא היה מחובר לקרקע, ולכו צ&quot;ל שכל בנין אף שאינו מחובר לקרקע, אם הוא של קבע אסור מן התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (נו ב) כתב שפריסת אוהל שיש בגגו טפח אסורה משום שזה אוהל קבע ומשמע ששיטתו שהקביעות נמדדת בצורת הבניין ולא בזמן.&lt;BR /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (נו ב) כתב שפריסת אוהל שיש בגגו טפח אסורה משום שזה אוהל קבע ומשמע ששיטתו שהקביעות נמדדת בצורת הבניין ולא בזמן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אומנם ה'''חזו&quot;א''' (נב ד) סובר שגם לרי&quot;ף גדר אוהל עראי תלוי בזמן וכל מה שהרי&quot;ף אסר כשיש בגגו טפח זה כשעשוי לזמן מרובה</ins>.&lt;BR /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''רש&quot;י''' (שבת קכה ב ד&quot;ה שאין) כתב שפריסת מחצלת על ד' קונדסין הוא אוהל עראי. וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) כתב שאם קושר את המחצלת לקונדסין בעניבה לזמן הרבה חייב חטאת, אמנם במקום אחר (משבצות זהב ח) כתב שאף אם אינו קושר את המחצלת לקונדסין הוי אוהל קבע. וב'''שער הציון''' (ב) עמד על סתירה זו. אמנם אפשר שאינו סותר, לפי שאשל אברהם מיירי בקשר עניבה שאינו חזק כל כך, ולכן רק אם הוא לזמן מרובה חשיב קבע, ובמש&quot;ז מדבר על קשר חזק, ואז אפילו אינו לזמן מרובה אסור מן התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''רש&quot;י''' (שבת קכה ב ד&quot;ה שאין) כתב שפריסת מחצלת על ד' קונדסין הוא אוהל עראי. וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) כתב שאם קושר את המחצלת לקונדסין בעניבה לזמן הרבה חייב חטאת, אמנם במקום אחר (משבצות זהב ח) כתב שאף אם אינו קושר את המחצלת לקונדסין הוי אוהל קבע. וב'''שער הציון''' (ב) עמד על סתירה זו. אמנם אפשר שאינו סותר, לפי שאשל אברהם מיירי בקשר עניבה שאינו חזק כל כך, ולכן רק אם הוא לזמן מרובה חשיב קבע, ובמש&quot;ז מדבר על קשר חזק, ואז אפילו אינו לזמן מרובה אסור מן התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גודל האוהל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גודל האוהל==</div></td></tr> </table>

עוז פ https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=9690&oldid=prev 2017-12-19T09:22:52Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שטח האוהל</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:22, 19 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גודל האוהל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גודל האוהל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שטח האוהל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שטח האוהל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' מבואר בכמה מקומות שאוהל האסור מן התורה, הוא דווקא באופן שיש בגגו טפח על טפח, או שיש בפחות מג' טפחים סמוך לגגו טפח על טפח. אך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">to </del>אין בגגו טפח, או שהוא משופע לשני צדדים באופן שאין בפחות מג' טפחים סמוך לגג טפח, אינו אסור מן התורה. אמנם אם אסור מדרבנן נחלקו המפרשים וכדלהלן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' מבואר בכמה מקומות שאוהל האסור מן התורה, הוא דווקא באופן שיש בגגו טפח על טפח, או שיש בפחות מג' טפחים סמוך לגגו טפח על טפח. אך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם </ins>אין בגגו טפח, או שהוא משופע לשני צדדים באופן שאין בפחות מג' טפחים סמוך לגג טפח, אינו אסור מן התורה. אמנם אם אסור מדרבנן נחלקו המפרשים וכדלהלן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טלית כפולה====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טלית כפולה====</div></td></tr> </table>

עוז פ https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=9689&oldid=prev 2017-12-19T09:21:38Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">חוזק</span></span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&amp;diff=9689&amp;oldid=8829">הצגת שינויים</a>

עוז פ https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=8829&oldid=prev 2017-09-12T15:49:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:49, 12 בספטמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסוד האיסור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אוהל קבע===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אוהל קבע===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנוטה אוהל קבע בשבת חייב חטאת, כן הוא מפורש ב'''גמרא''' (שבת קלח א) בדברי אביי שם. ובירושלמי (שבת כ א) מבואר שהוא תולדה ד[[בונה]]. וכן כתב ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כב כז) הובאו דבריו ב'''משנה ברורה''' (אורח חיים שטו א) וב'''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&amp;st=&amp;pgnum=24 (קכ א)], וכן הוא ב'''פני יהושע''' (סוכה טז ב תוד&quot;ה פרסו) שהכרח לומר כן, שהרי לא מצאנו לה מלאכה מיוחדת ב[[:קטגוריה:ל&quot;ט מלאכות|ל&quot;ט מלאכות]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנוטה אוהל קבע בשבת חייב חטאת, כן הוא מפורש ב'''גמרא''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&amp;daf=138&amp;format=pdf </ins>(שבת קלח א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>בדברי אביי שם. ובירושלמי (שבת כ א) מבואר שהוא תולדה ד[[בונה]]. וכן כתב ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כב כז) הובאו דבריו ב'''משנה ברורה''' (אורח חיים שטו א) וב'''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&amp;st=&amp;pgnum=24 (קכ א)], וכן הוא ב'''פני יהושע''' (סוכה טז ב תוד&quot;ה פרסו) שהכרח לומר כן, שהרי לא מצאנו לה מלאכה מיוחדת ב[[:קטגוריה:ל&quot;ט מלאכות|ל&quot;ט מלאכות]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''אגלי טל''' (סד ב) כתב שעיקר בנין המשכן היה היריעות ולא הקרשים, ולכן אהל חמור יותר מבנין, ומשמע בדבריו שנטיית אוהל היא [[אב המלאכה]], ולא תולדת בונה. שוב כתב כן בשו&quot;ת '''אבני נזר''' (אורח חיים רכ).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''אגלי טל''' (סד ב) כתב שעיקר בנין המשכן היה היריעות ולא הקרשים, ולכן אהל חמור יותר מבנין, ומשמע בדבריו שנטיית אוהל היא [[אב המלאכה]], ולא תולדת בונה. שוב כתב כן בשו&quot;ת '''אבני נזר''' (אורח חיים רכ).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=2806&oldid=prev 2016-04-06T14:30:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:30, 6 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כיסוי שלא לשם אוהל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כיסוי שלא לשם אוהל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|דברים האסורים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעשות </del>בשבת משום שדומה לבנין}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|דברים האסורים בשבת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וביום טוב </ins>משום שדומה לבנין}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין שעושים כתלים מעצים מד' רוחות ומלמעלה, לפי שדומה הדבר לאוהל. אמנם אם מסדר תחילה את הגג, ולאחר מכן את הכתלים, מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה שמושיב אותה על כלי חלול, צריך להעמיד קודם הביצה ואחר כך להושיב הכלי על הגחלים לחמם את הביצה, שלא יעשה כסדר בנין. וכן דקרה שמושיבים על שתי חביות, ומטה שפורקים ומחזירים, שיש להעמיד את מצע העור תחילה, ואחר כך את כרעי המיטה. וכן חביות שמסדרים אחת על גבי שתים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין שעושים כתלים מעצים מד' רוחות ומלמעלה, לפי שדומה הדבר לאוהל. אמנם אם מסדר תחילה את הגג, ולאחר מכן את הכתלים, מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה שמושיב אותה על כלי חלול, צריך להעמיד קודם הביצה ואחר כך להושיב הכלי על הגחלים לחמם את הביצה, שלא יעשה כסדר בנין. וכן דקרה שמושיבים על שתי חביות, ומטה שפורקים ומחזירים, שיש להעמיד את מצע העור תחילה, ואחר כך את כרעי המיטה. וכן חביות שמסדרים אחת על גבי שתים.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=2805&oldid=prev 2016-04-06T14:12:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:12, 6 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כיסוי שלא לשם אוהל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כיסוי שלא לשם אוהל==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סוגיה מורחבת|דברים האסורים לעשות בשבת משום שדומה לבנין}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין שעושים כתלים מעצים מד' רוחות ומלמעלה, לפי שדומה הדבר לאוהל. אמנם אם מסדר תחילה את הגג, ולאחר מכן את הכתלים, מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה שמושיב אותה על כלי חלול, צריך להעמיד קודם הביצה ואחר כך להושיב הכלי על הגחלים לחמם את הביצה, שלא יעשה כסדר בנין. וכן דקרה שמושיבים על שתי חביות, ומטה שפורקים ומחזירים, שיש להעמיד את מצע העור תחילה, ואחר כך את כרעי המיטה. וכן חביות שמסדרים אחת על גבי שתים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין שעושים כתלים מעצים מד' רוחות ומלמעלה, לפי שדומה הדבר לאוהל. אמנם אם מסדר תחילה את הגג, ולאחר מכן את הכתלים, מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה שמושיב אותה על כלי חלול, צריך להעמיד קודם הביצה ואחר כך להושיב הכלי על הגחלים לחמם את הביצה, שלא יעשה כסדר בנין. וכן דקרה שמושיבים על שתי חביות, ומטה שפורקים ומחזירים, שיש להעמיד את מצע העור תחילה, ואחר כך את כרעי המיטה. וכן חביות שמסדרים אחת על גבי שתים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם רש&quot;י עצמו כתב (לג א ד&quot;ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי&quot;ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם רש&quot;י עצמו כתב (לג א ד&quot;ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי&quot;ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]].</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=2804&oldid=prev 2016-04-06T13:56:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:56, 6 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כיסוי שלא לשם אוהל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כיסוי שלא לשם אוהל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין שעושים כתלים מעצים מד' רוחות ומלמעלה, לפי שדומה הדבר לאוהל. אמנם אם מסדר תחילה את הגג, ולאחר מכן את הכתלים, מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה שמושיב אותה על כלי חלול, צריך להעמיד קודם הביצה ואחר כך להושיב הכלי על הגחלים לחמם את הביצה, שלא יעשה כסדר בנין. וכן דקרה שמושיבים על שתי חביות, ומטה שפורקים ומחזירים, שיש להעמיד את מצע העור תחילה, ואחר כך את כרעי המיטה. וכן חביות שמסדרים אחת על גבי שתים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין שעושים כתלים מעצים מד' רוחות ומלמעלה, לפי שדומה הדבר לאוהל. אמנם אם מסדר תחילה את הגג, ולאחר מכן את הכתלים, מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה שמושיב אותה על כלי חלול, צריך להעמיד קודם הביצה ואחר כך להושיב הכלי על הגחלים לחמם את הביצה, שלא יעשה כסדר בנין. וכן דקרה שמושיבים על שתי חביות, ומטה שפורקים ומחזירים, שיש להעמיד את מצע העור תחילה, ואחר כך את כרעי המיטה. וכן חביות שמסדרים אחת על גבי שתים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם רש&quot;י עצמו כתב (לג א ד&quot;ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכוון </del>אסור]], אבל לפי מה שקיי&quot;ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם רש&quot;י עצמו כתב (לג א ד&quot;ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתכוון </ins>אסור]], אבל לפי מה שקיי&quot;ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל '''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה מלמטה) חלק עליו וכתב שדוחק הוא לומר שכל הלכות אלו אינם לדינא, אלא ודאי בזה גם ר' שמעון מודה, לפי שהגדרת [[אינו מתכוון] הוא דווקא כעשוה מעשה שלא נתכוון כלל לעשותו, אבל אם מתכוון לעשות הדבר שהוא עושה, אף שאין האיסור לפי מטרתו שלו אסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל '''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה מלמטה) חלק עליו וכתב שדוחק הוא לומר שכל הלכות אלו אינם לדינא, אלא ודאי בזה גם ר' שמעון מודה, לפי שהגדרת [[אינו מתכוון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>] הוא דווקא כעשוה מעשה שלא נתכוון כלל לעשותו, אבל אם מתכוון לעשות הדבר שהוא עושה, אף שאין האיסור לפי מטרתו שלו אסור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. כדברים האלו כתב גם ה'''רא&quot;ש''' (ד יא), שדבר זה אסרו חכמים גזירה אטו בנין, ולכן כיון שמתכוון לעשות דבר זה שהוא דומה לבנין אסור. גם ה'''רי&quot;ף''' (יח א) וה'''רמב&quot;ם''' (יום טוב ד יד-טו) פסקו דברי רב יהודה להלכה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו ה'''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה מלמטה) שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם ה'''רא&quot;ש''' (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;עוד הקשו ה'''תוספות''' להקשות (ביצה לב ב ד&quot;ה מלמטה, שבת לו ב ד&quot;ה וב&quot;ה), שהרי מצאנו בגמרא שבת לו: שהתירה להחזיר קדירה על גבי כירה בשבת, ומאי טעמא לא אסרינן משום בנין. ותירצו שלא אסרו חכמים אלא שעושה גם את האוהל וגם את המחיצות, ובהכי איירי רב יהודה, אך בקדרה על גבי כירה, הרי המחיצות מוכנות מבעוד יום, ודווקא אוהל ממש אסור לעשות אף אם לא עושה מחיצות</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הוספה על אוהל עראי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הוספה על אוהל עראי==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=2803&oldid=prev 2016-04-06T13:16:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:16, 6 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מדברים אלו מוכח להדיא שאוהל שגובהו פחות מטפח אינו חשוב אוהל כלל, וכן למדו ה'''ר&quot;ן''' וה'''רשב&quot;א''' לענין בגד ששוטחים על גבי החבית, שאם החבית מלאה אין איסור לכסותה, לפי שאין כאן אוהל טפח. וכן פסק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (שטו יג).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מדברים אלו מוכח להדיא שאוהל שגובהו פחות מטפח אינו חשוב אוהל כלל, וכן למדו ה'''ר&quot;ן''' וה'''רשב&quot;א''' לענין בגד ששוטחים על גבי החבית, שאם החבית מלאה אין איסור לכסותה, לפי שאין כאן אוהל טפח. וכן פסק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (שטו יג).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אוהל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלא מחיצות</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיסוי שלא לשם </ins>אוהל==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין שעושים כתלים מעצים מד' רוחות ומלמעלה, לפי שדומה הדבר לאוהל. אמנם אם מסדר תחילה את הגג, ולאחר מכן את הכתלים, מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה שמושיב אותה על כלי חלול, צריך להעמיד קודם הביצה ואחר כך להושיב הכלי על הגחלים לחמם את הביצה, שלא יעשה כסדר בנין. וכן דקרה שמושיבים על שתי חביות, ומטה שפורקים ומחזירים, שיש להעמיד את מצע העור תחילה, ואחר כך את כרעי המיטה. וכן חביות שמסדרים אחת על גבי שתים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אמנם רש&quot;י עצמו כתב (לג א ד&quot;ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי&quot;ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אבל '''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה מלמטה) חלק עליו וכתב שדוחק הוא לומר שכל הלכות אלו אינם לדינא, אלא ודאי בזה גם ר' שמעון מודה, לפי שהגדרת [[אינו מתכוון] הוא דווקא כעשוה מעשה שלא נתכוון כלל לעשותו, אבל אם מתכוון לעשות הדבר שהוא עושה, אף שאין האיסור לפי מטרתו שלו אסור.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הוספה על אוהל עראי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הוספה על אוהל עראי==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=2795&oldid=prev 2016-04-06T11:47:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:47, 6 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כילת חתנים====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כילת חתנים====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סוגיה מורחבת|כילת חתנים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת קלח א, עירובין קב א) מביאה דברי שמואל משום ר' חייא, שכילת חתנים מותר לנטותה ולפורקה בשבת. ומבואר ב'''רש&quot;י''' (ד&quot;ה כילת) שאין לה גג שטוח כשאר כילות, אלא פרוסה היא על קנה אחד ונופלת לכאן ולכאן וגגה משופע לשני צדדים. ומסייגת הגמרא ואומרת שההיתר הוא דווקא כאשר אין בגגה טפח או בפחות משלושה סמוך לגג טפח, אך אם השיפוע הוא מתון באופן שיש רוחב טפח בסמוך לגג תוך ג' טפחים, אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת קלח א, עירובין קב א) מביאה דברי שמואל משום ר' חייא, שכילת חתנים מותר לנטותה ולפורקה בשבת. ומבואר ב'''רש&quot;י''' (ד&quot;ה כילת) שאין לה גג שטוח כשאר כילות, אלא פרוסה היא על קנה אחד ונופלת לכאן ולכאן וגגה משופע לשני צדדים. ומסייגת הגמרא ואומרת שההיתר הוא דווקא כאשר אין בגגה טפח או בפחות משלושה סמוך לגג טפח, אך אם השיפוע הוא מתון באופן שיש רוחב טפח בסמוך לגג תוך ג' טפחים, אסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפנינו בגמרא ישנו סייג נוסף להיתר, שהוא דווקא כאשר אין טפח בשיפוע כולו, אבל אם יש טפח בשיפוע כולו, הרי שמחשיבים את הדופן כגג, לפי ששיפועי אהלים כאהלים דמו, ואסור. ומפרש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה ולא אמרן) שהכוונה שאין בשטח למטה ב' טפחים, דאל&quot;ה אסור. אמנם ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כב ל) השמיט דבר זה, וכתב ה'''גר&quot;א''' בגליון שלא היה לפניו בגמרא סייג זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפנינו בגמרא ישנו סייג נוסף להיתר, שהוא דווקא כאשר אין טפח בשיפוע כולו, אבל אם יש טפח בשיפוע כולו, הרי שמחשיבים את הדופן כגג, לפי ששיפועי אהלים כאהלים דמו, ואסור. ומפרש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה ולא אמרן) שהכוונה שאין בשטח למטה ב' טפחים, דאל&quot;ה אסור. אמנם ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כב ל) השמיט דבר זה, וכתב ה'''גר&quot;א''' בגליון שלא היה לפניו בגמרא סייג זה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l58">שורה 58:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' בכמה מקומות (שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א) מביאה דברי רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שאף אסור לעשות אוהל עראי בשבת, מכל מקום להוסיף על אוהל עראי מותר, וזה כדעת חכמים החולקים על ר' אליעזר שאוסר אף הוספה על האוהל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' בכמה מקומות (שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א) מביאה דברי רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שאף אסור לעשות אוהל עראי בשבת, מכל מקום להוסיף על אוהל עראי מותר, וזה כדעת חכמים החולקים על ר' אליעזר שאוסר אף הוספה על האוהל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא להוספת אוהל עראי מובאת ב'''גמרא''' (עירובין קב א) לגבי ספינה שיש לה מוטות שראשם האחד נעוץ בדופן זו של הספינה, וראשם האחר בדופן השניה, והן מוטות ויוצרות כעין אוהל, ואומר רב עמרם בשם רב אסי שאם יש ברוחבם טפח הרי זה נחשב כבר לאוהל, ומותר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חפרוס </del>עליהם סדין בשבת, מפני שהוא אינו אלא מוסיף על אוהל קיים. וכן הדין אפילו כאשר אין ברחבם טפח, אלא שאין בין מוט לחבירו ג' טפחים, דאז אמרינן לבוד, ונחשב כבר לאוהל ויכול להוסיף עליו בשבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא להוספת אוהל עראי מובאת ב'''גמרא''' (עירובין קב א) לגבי ספינה שיש לה מוטות שראשם האחד נעוץ בדופן זו של הספינה, וראשם האחר בדופן השניה, והן מוטות ויוצרות כעין אוהל, ואומר רב עמרם בשם רב אסי שאם יש ברוחבם טפח הרי זה נחשב כבר לאוהל, ומותר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפרוס </ins>עליהם סדין בשבת, מפני שהוא אינו אלא מוסיף על אוהל קיים. וכן הדין אפילו כאשר אין ברחבם טפח, אלא שאין בין מוט לחבירו ג' טפחים, דאז אמרינן לבוד, ונחשב כבר לאוהל ויכול להוסיף עליו בשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד מובא שם מעשה, שלרב הונא היו אילים ורצה להגן עליהם במחצלת מפני השמש ביום, ואילו בלילה היה צורך להסיר הכיסוי כדי שיכנס אויר, והציע לו רב שכשמסלק את המחצלת קודם כניסת שבת, לא יסלקנה עד הסוף אלא ישייר בה טפח, ואז יהיה מותר לו בשבת לפרוס את כולה, מפני שאינו אלא מוסיף.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד מובא שם מעשה, שלרב הונא היו אילים ורצה להגן עליהם במחצלת מפני השמש ביום, ואילו בלילה היה צורך להסיר הכיסוי כדי שיכנס אויר, והציע לו רב שכשמסלק את המחצלת קודם כניסת שבת, לא יסלקנה עד הסוף אלא ישייר בה טפח, ואז יהיה מותר לו בשבת לפרוס את כולה, מפני שאינו אלא מוסיף.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בונה וסותר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בונה וסותר]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכה:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכה:]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת קלז:]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קלח.]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קלח.]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:עירובין קב.]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן שטו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן שטו]]</div></td></tr> </table>

א.א