https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94?feed=atom 2026-06-20T21:38:28Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=21619&oldid=prev 2025-05-14T02:48:12Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">עמידה בשעת הספירה: </span> רווח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:48, 14 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עמידה בשעת הספירה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עמידה בשעת הספירה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק ב'''שו&quot;ע'''(שם). לדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג&quot;ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע&quot;ע [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%98%D7%96_%D7%91 חבל נחלתו טז,ב]).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק ב'''שו&quot;ע''' (שם). לדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג&quot;ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע&quot;ע [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%98%D7%96_%D7%91 חבל נחלתו טז,ב]).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=21618&oldid=prev 2025-05-14T02:46:59Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אמירת &#039;היום&#039;: </span> רווחים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:46, 14 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק מהראשונים (רוקח,תניא,מהרי&quot;ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב&quot;ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ&quot;כ ה'''מג&quot;א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק מהראשונים (רוקח, תניא, מהרי&quot;ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב&quot;ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ&quot;כ ה'''מג&quot;א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עמידה בשעת הספירה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עמידה בשעת הספירה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק ב'''שו&quot;ע'''(שם). לדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג&quot;ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע&quot;ע [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%98%D7%96_%D7%91 חבל נחלתו טז,ב]).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק ב'''שו&quot;ע'''(שם). לדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג&quot;ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע&quot;ע [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%98%D7%96_%D7%91 חבל נחלתו טז,ב]).</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=21615&oldid=prev 2025-05-13T03:27:45Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">&#039;לעומר&#039; או &#039;בעומר&#039;: </span> הגהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:27, 13 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=='לעומר' או 'בעומר'==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=='לעומר' או 'בעומר'==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנוסח המובא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו&quot;ע </del>הוא היום יום אחד בעומר. ב'''ב&quot;י(שם)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>הביא '''שו&quot;ת הרשב&quot;א''' (א,תנז) שהנוסח בה הוא לעומר וכן הביא את דברי ה'''ר&quot;ן''' בסוף פסחים שגרס כך. וב'''חק יעקב''' הביא עוד חבל ראשונים שכתבו כך והם: ה'''כלבו'''(נה), ה'''תניא'''(הקדמון,נ) ו'''שבלי הלקט'''(רלד), וכן הביא ה'''באר היטב''' בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האר</del>&quot;י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והשל</del>&quot;ה. ה'''ט&quot;ז''' העדיף את הנוסח בעומר כיון שביום הראשון א&quot;א לומר לעומר שהרי עדיין עומדים ביום הראשון. ה'''חק יעקב''' העדיף את הנוסח לעומר כיון שכאשר אומר בעומר משמע שעכשיו הקריבו העומר והוסיף שאין לשנות מהמנהג.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנוסח המובא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשולחן ערוך </ins>הוא היום יום אחד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, והרמ&quot;א מוסיף: </ins>בעומר. ב'''ב&quot;י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שם) הביא '''שו&quot;ת הרשב&quot;א''' (א,תנז) שהנוסח בה הוא לעומר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>וכן הביא את דברי ה'''ר&quot;ן''' בסוף פסחים שגרס כך. וב'''חק יעקב''' הביא עוד חבל ראשונים שכתבו כך והם: ה'''כלבו''' (נה), ה'''תניא'''(הקדמון, נ) ו'''שבלי הלקט'''(רלד), וכן הביא ה'''באר היטב''' בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''אר</ins>&quot;י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' וה'''של</ins>&quot;ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>. ה'''ט&quot;ז''' העדיף את הנוסח בעומר כיון שביום הראשון א&quot;א לומר לעומר שהרי עדיין עומדים ביום הראשון. ה'''חק יעקב''' העדיף את הנוסח לעומר כיון שכאשר אומר בעומר משמע שעכשיו הקריבו העומר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>והוסיף שאין לשנות מהמנהג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=21614&oldid=prev 2025-05-13T03:18:02Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ספר ימים לבד או שבועות לבד: </span> תקלדה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:18, 13 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9342&amp;st=&amp;pgnum=138 (בית יוסף ד&quot;ה שטה י&quot;ח)] שאם מנה ימים ולא מנה שבועות יצא ידי חובה ואינו יכול לחזור ולברך. וזאת על פי דברי האבודרהם שכתב שהאומר לחבירו כמה צריך לספור, לא יאמר לו היום כך וכך אלא אתמול היה כך וכך, ומבואר בדבריו שאין עצה שיאמר לו הימים בלבד, שא&quot;כ היה יוצא ידי חובת ספירה. וזהו שלא כדעת '''מהר&quot;ש הלוי''' בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה)] שלמד מדברי האבודרהם איפכא, שרק אם אמר לו הימים והשבועות יצא ידי חובה, אבל אם מנה ימים בלבד או שבועות בלבד לא יצא וצריך לחזור ולספור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9342&amp;st=&amp;pgnum=138 (בית יוסף ד&quot;ה שטה י&quot;ח)] שאם מנה ימים ולא מנה שבועות יצא ידי חובה ואינו יכול לחזור ולברך. וזאת על פי דברי האבודרהם שכתב שהאומר לחבירו כמה צריך לספור, לא יאמר לו היום כך וכך אלא אתמול היה כך וכך, ומבואר בדבריו שאין עצה שיאמר לו הימים בלבד, שא&quot;כ היה יוצא ידי חובת ספירה. וזהו שלא כדעת '''מהר&quot;ש הלוי''' בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה)] שלמד מדברי האבודרהם איפכא, שרק אם אמר לו הימים והשבועות יצא ידי חובה, אבל אם מנה ימים בלבד או שבועות בלבד לא יצא וצריך לחזור ולספור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;גם ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שאם ספר ימים לבד ולא ספר שבועות, אינו צריך לחזור, שהרי אמימר לכתחילה מנה רק ימים כיון שספירה דרבנן, והרי הכי קיי&quot;ל ש[[#מדאורייתא או מדרבנן|ספירה בזה&quot;ז דרבנן]]. והוסיף שגם אם מנה רק את השבועות יצא, וכדעת ר' אפרים שהביא הראבי&quot;ה והמרדכי. אמנם ב'''שער הציון''' (ט) דחה ראיה זו של המג&quot;א, לפי שאף אם נאמר שהוא מדרבנן, הרי כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, והכל מצווה אחת למנות הימים והשבועות יחד. ומ&quot;מ גם דעת ה'''עולת שבת''' וה'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2262 (ח)] כהמג&quot;א.&lt;BR /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;גם ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שאם ספר ימים לבד ולא ספר שבועות, אינו צריך לחזור, שהרי אמימר לכתחילה מנה רק ימים כיון שספירה דרבנן, והרי הכי קיי&quot;ל ש[[#מדאורייתא או מדרבנן|ספירה בזה&quot;ז דרבנן]]. והוסיף שגם אם מנה רק את השבועות יצא, וכדעת ר' אפרים שהביא הראבי&quot;ה והמרדכי. אמנם ב'''שער הציון''' (ט) דחה ראיה זו של המג&quot;א, לפי שאף אם נאמר שהוא מדרבנן, הרי כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, והכל מצווה אחת למנות הימים והשבועות יחד. ומ&quot;מ גם דעת ה'''עולת שבת''' וה'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2262 (ח)] כהמג&quot;א.&lt;BR /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ה'''פרי חדש''' (תפט ד&quot;ה מסתברא לי) כתב שאם מנה ימים ולא מנה שבועות, כגון שאמר היום ז' ימים ולא אמר שהם שבוע אחד, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולספור בברכה. וכדעת מהר&quot;ש הלוי בתשובה סימן ה' ודלא כהרב כנסת הגדולה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ה'''פרי חדש''' (תפט ד&quot;ה מסתברא לי) כתב שאם מנה ימים ולא מנה שבועות, כגון שאמר היום ז' ימים ולא אמר שהם שבוע אחד, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולספור בברכה. וכדעת מהר&quot;ש הלוי בתשובה סימן ה' ודלא כהרב כנסת הגדולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (ד)] הביא דברי ר' ירוחם שספירת הימים היא מן התורה גם בזמן הזה, ואילו ספירת השבועות מדרבנן לפי שהיא תלויה בעומר, ועפי&quot;ז כתב שאם שכח למנות ימים חוזר ומברך, ואם שכח שבועות אינו חוזר ומברך. אך הוסיף שזהו דווקא בסוף השבוע, אך באמצע השבוע הרי יש פוסקים שכתבו שאף לכתחילה אין צריך למנות אלא את השבועות, ולכן לא יחזור לברך. אבל בהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (יד)] הוכיח מ'''שבולי הלקט''' שבסוף השבוע אף אם הזכיר רק השבועות ולא הימים חזור ומברך וכן פסק למעשה שבאמצע השבוע אינו חוזר ומברך, ובסוף השבוע חוזר ומברך בין אם הזכיר רק ימים ובין אם הזכיר רק השבועות. והמשנה ברורה ב'''שער הציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=187 (ט)] כתב בשמו שצריך לחזור ולספור בברכה, ולא חילק בין סוף השבוע לאמצע השבוע, (ולכא' לא דק). גם דחה הראיה שהביא משבולי הלקט, לפי שהשב&quot;ל לשיטתו אזיל שסובר שספירת העומר גם בזה&quot;ז היא מן התורה. ולכן הכריע שם וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=187 (ז)] לספור בלא ברכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (ד)] הביא דברי ר' ירוחם שספירת הימים היא מן התורה גם בזמן הזה, ואילו ספירת השבועות מדרבנן לפי שהיא תלויה בעומר, ועפי&quot;ז כתב שאם שכח למנות ימים חוזר ומברך, ואם שכח שבועות אינו חוזר ומברך. אך הוסיף שזהו דווקא בסוף השבוע, אך באמצע השבוע הרי יש פוסקים שכתבו שאף לכתחילה אין צריך למנות אלא את השבועות, ולכן לא יחזור לברך. אבל בהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (יד)] הוכיח מ'''שבולי הלקט''' שבסוף השבוע אף אם הזכיר רק השבועות ולא הימים חזור ומברך וכן פסק למעשה שבאמצע השבוע אינו חוזר ומברך, ובסוף השבוע חוזר ומברך בין אם הזכיר רק ימים ובין אם הזכיר רק השבועות. והמשנה ברורה ב'''שער הציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=187 (ט)] כתב בשמו שצריך לחזור ולספור בברכה, ולא חילק בין סוף השבוע לאמצע השבוע, (ולכא' לא דק). גם דחה הראיה שהביא משבולי הלקט, לפי שהשב&quot;ל לשיטתו אזיל שסובר שספירת העומר גם בזה&quot;ז היא מן התורה. ולכן הכריע שם וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=187 (ז)] לספור בלא ברכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=21613&oldid=prev 2025-05-13T02:26:21Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ספירת שבועות וימים: </span> תקלדה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:26, 13 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת שבועות וימים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת שבועות וימים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (מנחות סו א) מביאה דברי אביי שמצוה למנות גם ימים וגם שבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (מנחות סו א) מביאה דברי אביי שמצוה למנות גם ימים וגם שבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובדברי רבא שם מבואר שאת חידושו של אביי ניתן ללמוד מכפילות הפסוקים, שכתוב אחד אומר 'תספרו חמשים יום' וכתוב אחר אומר 'שבע שבתות תמימות תהיינה', מכאן שמצווה למנות ימים ושבועות. אבל הנצי&quot;ב ב'''העמק דבר''' (ויקרא כג טו ד&quot;ה שבע) כתב שאין ספירת השבועות נלמדת מפסוק זה אלא מן הפסוק בפרשת ראה (דברים טז ט) '<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבע </del>שבועות תספור לך', אלא כוונת רבא שממה שכתוב 'תספרו' ילפינן שיש מצוה לספור בפה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובדברי רבא שם מבואר שאת חידושו של אביי ניתן ללמוד מכפילות הפסוקים, שכתוב אחד אומר 'תספרו חמשים יום' וכתוב אחר אומר 'שבע שבתות תמימות תהיינה', מכאן שמצווה למנות ימים ושבועות. אבל הנצי&quot;ב ב'''העמק דבר''' (ויקרא כג טו ד&quot;ה שבע) כתב שאין ספירת השבועות נלמדת מפסוק זה אלא מן הפסוק בפרשת ראה (דברים טז ט) '<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעה </ins>שבועות תספור לך', אלא כוונת רבא שממה שכתוב 'תספרו' ילפינן שיש מצוה לספור בפה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (פסחים כח א) פסק כדברי אביי, שכשם שמצוה למנות ימים כך מצוה למנות שבועות, וקצת משמע בדבריו שהחידוש הוא במניית השבועות ולאפוקי מדעת אמימר שלא מנה שבועות. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תמידין ומוספין ז כב) פסק כאביי, והסמיך ההלכה לפסוק &quot;תספרו חמשים יום&quot;, ובדבריו משמע שעיקר החידוש בדברי אביי הוא במניית הימים ולא במניית השבועות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (פסחים כח א) פסק כדברי אביי, שכשם שמצוה למנות ימים כך מצוה למנות שבועות, וקצת משמע בדבריו שהחידוש הוא במניית השבועות ולאפוקי מדעת אמימר שלא מנה שבועות. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תמידין ומוספין ז כב) פסק כאביי, והסמיך ההלכה לפסוק &quot;תספרו חמשים יום&quot;, ובדבריו משמע שעיקר החידוש בדברי אביי הוא במניית הימים ולא במניית השבועות.</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=19451&oldid=prev 2022-04-21T05:29:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:29, 21 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק מהראשונים (רוקח,תניא,מהרי&quot;ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב&quot;ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ&quot;כ ה'''מג&quot;א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק מהראשונים (רוקח,תניא,מהרי&quot;ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב&quot;ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ&quot;כ ה'''מג&quot;א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עמידה בשעת הספירה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עמידה בשעת הספירה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>&quot;ם (שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו</del>&quot;ע(שם). לדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג&quot;ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע&quot;ע חבל נחלתו טז,ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שו</ins>&quot;ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>(שם). לדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג&quot;ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע&quot;ע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%98%D7%96_%D7%91 </ins>חבל נחלתו טז,ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td></tr> </table>

בעל המחבר ספר https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=19450&oldid=prev 2022-04-21T05:28:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:28, 21 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק מהראשונים (רוקח,תניא,מהרי&quot;ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב&quot;ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ&quot;כ ה'''מג&quot;א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק מהראשונים (רוקח,תניא,מהרי&quot;ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב&quot;ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ&quot;כ ה'''מג&quot;א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==עמידה בשעת הספירה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם (שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק בשו"ע(שם). לדין זה לא נמצא מקור בש"ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג"ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע"ע חבל נחלתו טז,ב).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td></tr> </table>

בעל המחבר ספר https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=19445&oldid=prev 2022-04-20T10:50:09Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אמירת &#039;היום&#039;</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:50, 20 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלק מהראשונים (רוקח,תניא,מהרי"ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב"ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ"כ ה'''מג"א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הברכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הברכה==</div></td></tr> </table>

בעל המחבר ספר https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=19444&oldid=prev 2022-04-20T10:41:48Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">&#039;לעומר&#039; או &#039;בעומר&#039;</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:41, 20 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת שבועות וימים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת שבועות וימים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (מנחות סו א) מביאה דברי אביי שמצוה למנות גם ימים וגם שבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (מנחות סו א) מביאה דברי אביי שמצוה למנות גם ימים וגם שבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובדברי רבא שם מבואר שאת חידושו של אביי ניתן ללמוד מכפילות הפסוקים, שכתוב אחד אומר 'תספרו חמשים יום' וכתוב אחר אומר 'שבע שבתות תמימות תהיינה', מכאן שמצווה למנות ימים ושבועות. אבל הנצי&quot;ב ב'''העמק דבר''' (ויקרא כג טו ד&quot;ה שבע) כתב שאין ספירת השבועות נלמדת מפסוק זה אלא מן הפסוק בפרשת ראה (דברים טז ט) 'שבע שבועות תספור לך', אלא כוונת רבא שממה שכתוב 'תספרו' ילפינן שיש מצוה לספור בפה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובדברי רבא שם מבואר שאת חידושו של אביי ניתן ללמוד מכפילות הפסוקים, שכתוב אחד אומר 'תספרו חמשים יום' וכתוב אחר אומר 'שבע שבתות תמימות תהיינה', מכאן שמצווה למנות ימים ושבועות. אבל הנצי&quot;ב ב'''העמק דבר''' (ויקרא כג טו ד&quot;ה שבע) כתב שאין ספירת השבועות נלמדת מפסוק זה אלא מן הפסוק בפרשת ראה (דברים טז ט) 'שבע שבועות תספור לך', אלא כוונת רבא שממה שכתוב 'תספרו' ילפינן שיש מצוה לספור בפה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (פסחים כח א) פסק כדברי אביי, שכשם שמצוה למנות ימים כך מצוה למנות שבועות, וקצת משמע בדבריו שהחידוש הוא במניית השבועות ולאפוקי מדעת אמימר שלא מנה שבועות. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תמידין ומוספין ז כב) פסק כאביי, והסמיך ההלכה לפסוק &quot;תספרו חמשים יום&quot;, ובדבריו משמע שעיקר החידוש בדברי אביי הוא במניית הימים ולא במניית השבועות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (פסחים כח א) פסק כדברי אביי, שכשם שמצוה למנות ימים כך מצוה למנות שבועות, וקצת משמע בדבריו שהחידוש הוא במניית השבועות ולאפוקי מדעת אמימר שלא מנה שבועות. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תמידין ומוספין ז כב) פסק כאביי, והסמיך ההלכה לפסוק &quot;תספרו חמשים יום&quot;, ובדבריו משמע שעיקר החידוש בדברי אביי הוא במניית הימים ולא במניית השבועות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברי אביי פסק גם ה'''רא&quot;ש''' (פסחים י מ) ושאר הראשונים, וכן כתב להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תפט א) שיש לספור הימים והשבועות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;כדברי אביי פסק גם ה'''רא&quot;ש''' (פסחים י מ) ושאר הראשונים, וכן כתב להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תפט א) שיש לספור הימים והשבועות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מרדכי''' (מגילה תתג) בשם '''ר' אפרים''' שאין צריך למנות את הימים אלא של השבוע שבו הוא נמצא, כגון ז' ימים שהם שבוע אחד, אבל מכאן ולהבא אינו צריך להזכיר הימים של השבוע שחלף אלא יאמר היום שבוע אחד ויום אחד וכו', וכן כתב ב'''ספר יראים''' (רסא) ששמע מר' אפרים. אבל ה'''ראבי&quot;ה''' (תקכו) כתב שמצא בתשובה, שאין צריך למנות שבוע אלא בגמר השבוע, כגון ז' ימים שהם שבוע אחד, אבל מכאן ולהבא יאמר היום ח' ימים וכו' ורק שיגיע לי&quot;ד יאמר היום י&quot;ד ימים שהם שתי שבועות. וזה היפך דברי ר' אפרים. גם ה'''רז&quot;ה''' (כח א) כתב שהמנהג שלא לספור השבועות אלא בגמר כל שבוע הוא המנהג היפה.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מרדכי''' (מגילה תתג) בשם '''ר' אפרים''' שאין צריך למנות את הימים אלא של השבוע שבו הוא נמצא, כגון ז' ימים שהם שבוע אחד, אבל מכאן ולהבא אינו צריך להזכיר הימים של השבוע שחלף אלא יאמר היום שבוע אחד ויום אחד וכו', וכן כתב ב'''ספר יראים''' (רסא) ששמע מר' אפרים. אבל ה'''ראבי&quot;ה''' (תקכו) כתב שמצא בתשובה, שאין צריך למנות שבוע אלא בגמר השבוע, כגון ז' ימים שהם שבוע אחד, אבל מכאן ולהבא יאמר היום ח' ימים וכו' ורק שיגיע לי&quot;ד יאמר היום י&quot;ד ימים שהם שתי שבועות. וזה היפך דברי ר' אפרים. גם ה'''רז&quot;ה''' (כח א) כתב שהמנהג שלא לספור השבועות אלא בגמר כל שבוע הוא המנהג היפה.&lt;BR /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש להעיר שב'''סדור הרס&quot;ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&amp;st=&amp;pgnum=213 (עמ' קנד)] כתב שצריך להזכיר את השבועות, אך נתן דוגמאות דווקא מהשלמת השבוע, כגון שבוע או שבועיים, וקצת משמע מזה כהראבי&quot;ה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש להעיר שב'''סדור הרס&quot;ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&amp;st=&amp;pgnum=213 (עמ' קנד)] כתב שצריך להזכיר את השבועות, אך נתן דוגמאות דווקא מהשלמת השבוע, כגון שבוע או שבועיים, וקצת משמע מזה כהראבי&quot;ה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ספר ימים לבד או שבועות לבד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ספר ימים לבד או שבועות לבד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9342&amp;st=&amp;pgnum=138 (בית יוסף ד&quot;ה שטה י&quot;ח)] שאם מנה ימים ולא מנה שבועות יצא ידי חובה ואינו יכול לחזור ולברך. וזאת על פי דברי האבודרהם שכתב שהאומר לחבירו כמה צריך לספור, לא יאמר לו היום כך וכך אלא אתמול היה כך וכך, ומבואר בדבריו שאין עצה שיאמר לו הימים בלבד, שא&quot;כ היה יוצא ידי חובת ספירה. וזהו שלא כדעת '''מהר&quot;ש הלוי''' בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה)] שלמד מדברי האבודרהם איפכא, שרק אם אמר לו הימים והשבועות יצא ידי חובה, אבל אם מנה ימים בלבד או שבועות בלבד לא יצא וצריך לחזור ולספור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9342&amp;st=&amp;pgnum=138 (בית יוסף ד&quot;ה שטה י&quot;ח)] שאם מנה ימים ולא מנה שבועות יצא ידי חובה ואינו יכול לחזור ולברך. וזאת על פי דברי האבודרהם שכתב שהאומר לחבירו כמה צריך לספור, לא יאמר לו היום כך וכך אלא אתמול היה כך וכך, ומבואר בדבריו שאין עצה שיאמר לו הימים בלבד, שא&quot;כ היה יוצא ידי חובת ספירה. וזהו שלא כדעת '''מהר&quot;ש הלוי''' בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה)] שלמד מדברי האבודרהם איפכא, שרק אם אמר לו הימים והשבועות יצא ידי חובה, אבל אם מנה ימים בלבד או שבועות בלבד לא יצא וצריך לחזור ולספור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שאם ספר ימים לבד ולא ספר שבועות, אינו צריך לחזור, שהרי אמימר לכתחילה מנה רק ימים כיון שספירה דרבנן, והרי הכי קיי&quot;ל ש[[#מדאורייתא או מדרבנן|ספירה בזה&quot;ז דרבנן]]. והוסיף שגם אם מנה רק את השבועות יצא, וכדעת ר' אפרים שהביא הראבי&quot;ה והמרדכי. אמנם ב'''שער הציון''' (ט) דחה ראיה זו של המג&quot;א, לפי שאף אם נאמר שהוא מדרבנן, הרי כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, והכל מצווה אחת למנות הימים והשבועות יחד. ומ&quot;מ גם דעת ה'''עולת שבת''' וה'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2262 (ח)] כהמג&quot;א.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;גם ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שאם ספר ימים לבד ולא ספר שבועות, אינו צריך לחזור, שהרי אמימר לכתחילה מנה רק ימים כיון שספירה דרבנן, והרי הכי קיי&quot;ל ש[[#מדאורייתא או מדרבנן|ספירה בזה&quot;ז דרבנן]]. והוסיף שגם אם מנה רק את השבועות יצא, וכדעת ר' אפרים שהביא הראבי&quot;ה והמרדכי. אמנם ב'''שער הציון''' (ט) דחה ראיה זו של המג&quot;א, לפי שאף אם נאמר שהוא מדרבנן, הרי כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, והכל מצווה אחת למנות הימים והשבועות יחד. ומ&quot;מ גם דעת ה'''עולת שבת''' וה'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2262 (ח)] כהמג&quot;א.&lt;BR /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ה'''פרי חדש''' (תפט ד&quot;ה מסתברא לי) כתב שאם מנה ימים ולא מנה שבועות, כגון שאמר היום ז' ימים ולא אמר שהם שבוע אחד, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולספור בברכה. וכדעת מהר&quot;ש הלוי בתשובה סימן ה' ודלא כהרב כנסת הגדולה. .</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ה'''פרי חדש''' (תפט ד&quot;ה מסתברא לי) כתב שאם מנה ימים ולא מנה שבועות, כגון שאמר היום ז' ימים ולא אמר שהם שבוע אחד, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולספור בברכה. וכדעת מהר&quot;ש הלוי בתשובה סימן ה' ודלא כהרב כנסת הגדולה. .</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (ד)] הביא דברי ר' ירוחם שספירת הימים היא מן התורה גם בזמן הזה, ואילו ספירת השבועות מדרבנן לפי שהיא תלויה בעומר, ועפי&quot;ז כתב שאם שכח למנות ימים חוזר ומברך, ואם שכח שבועות אינו חוזר ומברך. אך הוסיף שזהו דווקא בסוף השבוע, אך באמצע השבוע הרי יש פוסקים שכתבו שאף לכתחילה אין צריך למנות אלא את השבועות, ולכן לא יחזור לברך. אבל בהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (יד)] הוכיח מ'''שבולי הלקט''' שבסוף השבוע אף אם הזכיר רק השבועות ולא הימים חזור ומברך וכן פסק למעשה שבאמצע השבוע אינו חוזר ומברך, ובסוף השבוע חוזר ומברך בין אם הזכיר רק ימים ובין אם הזכיר רק השבועות. והמשנה ברורה ב'''שער הציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=187 (ט)] כתב בשמו שצריך לחזור ולספור בברכה, ולא חילק בין סוף השבוע לאמצע השבוע, (ולכא' לא דק). גם דחה הראיה שהביא משבולי הלקט, לפי שהשב&quot;ל לשיטתו אזיל שסובר שספירת העומר גם בזה&quot;ז היא מן התורה. ולכן הכריע שם וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=187 (ז)] לספור בלא ברכה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (ד)] הביא דברי ר' ירוחם שספירת הימים היא מן התורה גם בזמן הזה, ואילו ספירת השבועות מדרבנן לפי שהיא תלויה בעומר, ועפי&quot;ז כתב שאם שכח למנות ימים חוזר ומברך, ואם שכח שבועות אינו חוזר ומברך. אך הוסיף שזהו דווקא בסוף השבוע, אך באמצע השבוע הרי יש פוסקים שכתבו שאף לכתחילה אין צריך למנות אלא את השבועות, ולכן לא יחזור לברך. אבל בהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (יד)] הוכיח מ'''שבולי הלקט''' שבסוף השבוע אף אם הזכיר רק השבועות ולא הימים חזור ומברך וכן פסק למעשה שבאמצע השבוע אינו חוזר ומברך, ובסוף השבוע חוזר ומברך בין אם הזכיר רק ימים ובין אם הזכיר רק השבועות. והמשנה ברורה ב'''שער הציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=187 (ט)] כתב בשמו שצריך לחזור ולספור בברכה, ולא חילק בין סוף השבוע לאמצע השבוע, (ולכא' לא דק). גם דחה הראיה שהביא משבולי הלקט, לפי שהשב&quot;ל לשיטתו אזיל שסובר שספירת העומר גם בזה&quot;ז היא מן התורה. ולכן הכריע שם וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=187 (ז)] לספור בלא ברכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בראשי תיבות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בראשי תיבות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''מהר&quot;ש הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה)] נשאל על אדם שאמר לחבירו קודם ספירת העומר 'היום ל&quot;ג בעומר', האם יצא ידי חובת ספירה ושוב אינו יכול לספור בברכה. והשיב שלא יצא ידי חובה מכמה טעמים, ובין השאר כתב שכיון שלא הזכיר בפירוש שלושים ושלושה אלא רק אמר ל&quot;ג בראשי תיבות לא יצא ידי חובה. ואף שבגט אם כותב י&quot;ד במקום ארבעה עשר הגט כשר, שאני התם שאינו מן התורה רק חכמים תיקנו זמן בגט לגילוי מילתא בעלמא, אבל כאן עצם הספירה היא מן התורה והסופר בראשי תיבות כאילו לא מנה עדיין. אך בסוף דבריו שם מסיק שאם בירך על הספירה ואמר היום ד' לעומר, יצא ואינו צריך לספור שוב כיון שמצאנו בכה&quot;ג בגט שמועיל, אבל אם אמר סתם בלא ברכה היום ד' לעומר, לא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה. אמנם אם אמר ל&quot;ג בעומר לא יצא מטעם אחר, לפי [[#ספר ימים לבד או שבועות לבד|שלא הזכיר שבועות]]. וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9342&amp;st=&amp;pgnum=138 (בית יוסף ד&quot;ה שטה י&quot;ח)] חלק עליו וכתב שהמונה בראשי תיבות הוי מנין ויצא בדיעבד, וכדבריו כתב גם בספר '''גט פשוט''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19319&amp;st=&amp;pgnum=97 (קכו עג)]. אמנם דעת ה'''פרי חדש''' (תפט ד&quot;ה מסתברא לי) שצריך לחזור ולמנות בברכה אף אם לא הגיע לכלל שבועות, רק אמר היום ד' ימים לעומר, לא יצא ידי חובה {{ראה עוד|נוסח הספירה וברכתה|ספירה בראשי תיבות}}. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''מהר&quot;ש הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&amp;st=&amp;pgnum=16 (ה)] נשאל על אדם שאמר לחבירו קודם ספירת העומר 'היום ל&quot;ג בעומר', האם יצא ידי חובת ספירה ושוב אינו יכול לספור בברכה. והשיב שלא יצא ידי חובה מכמה טעמים, ובין השאר כתב שכיון שלא הזכיר בפירוש שלושים ושלושה אלא רק אמר ל&quot;ג בראשי תיבות לא יצא ידי חובה. ואף שבגט אם כותב י&quot;ד במקום ארבעה עשר הגט כשר, שאני התם שאינו מן התורה רק חכמים תיקנו זמן בגט לגילוי מילתא בעלמא, אבל כאן עצם הספירה היא מן התורה והסופר בראשי תיבות כאילו לא מנה עדיין. אך בסוף דבריו שם מסיק שאם בירך על הספירה ואמר היום ד' לעומר, יצא ואינו צריך לספור שוב כיון שמצאנו בכה&quot;ג בגט שמועיל, אבל אם אמר סתם בלא ברכה היום ד' לעומר, לא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה. אמנם אם אמר ל&quot;ג בעומר לא יצא מטעם אחר, לפי [[#ספר ימים לבד או שבועות לבד|שלא הזכיר שבועות]]. וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9342&amp;st=&amp;pgnum=138 (בית יוסף ד&quot;ה שטה י&quot;ח)] חלק עליו וכתב שהמונה בראשי תיבות הוי מנין ויצא בדיעבד, וכדבריו כתב גם בספר '''גט פשוט''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19319&amp;st=&amp;pgnum=97 (קכו עג)]. אמנם דעת ה'''פרי חדש''' (תפט ד&quot;ה מסתברא לי) שצריך לחזור ולמנות בברכה אף אם לא הגיע לכלל שבועות, רק אמר היום ד' ימים לעומר, לא יצא ידי חובה {{ראה עוד|נוסח הספירה וברכתה|ספירה בראשי תיבות}}. &lt;BR /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובשו&quot;ת '''שאילת יעבץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1408&amp;st=&amp;pgnum=133&amp;hilite= (א קלט)] כתב לחלק שאם אומר את הראשי תיבות עצמם לא יצא וחוזר ומברך, אך אם אמר במילוי אותיות שאומר יו&quot;ד אל&quot;ף וכד', יחזור ויספור בלא ברכה. אמנם מדברי הפוסקים הנ&quot;ל משמע שדנים הם באומר את האות עצמה כגון היום דל&quot;ת לעומר, שהרי בזה לא ייתכן לומר בלא מילוי אותיות, ואף בזה כתב הפר&quot;ח שחוזר ומברך. וב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14612&amp;st=&amp;pgnum=208 (תפט ט-י)] הכריע לחזור ולספור בלא ברכה, בין במנה בראשי תיבות ובין בספר במילוי אותיות. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובשו&quot;ת '''שאילת יעבץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1408&amp;st=&amp;pgnum=133&amp;hilite= (א קלט)] כתב לחלק שאם אומר את הראשי תיבות עצמם לא יצא וחוזר ומברך, אך אם אמר במילוי אותיות שאומר יו&quot;ד אל&quot;ף וכד', יחזור ויספור בלא ברכה. אמנם מדברי הפוסקים הנ&quot;ל משמע שדנים הם באומר את האות עצמה כגון היום דל&quot;ת לעומר, שהרי בזה לא ייתכן לומר בלא מילוי אותיות, ואף בזה כתב הפר&quot;ח שחוזר ומברך. וב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14612&amp;st=&amp;pgnum=208 (תפט ט-י)] הכריע לחזור ולספור בלא ברכה, בין במנה בראשי תיבות ובין בספר במילוי אותיות. &lt;BR /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=='לעומר' או 'בעומר'==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=='לעומר' או 'בעומר'==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוסח המובא בשו"ע הוא היום יום אחד בעומר. ב'''ב"י(שם)''' הביא '''שו"ת הרשב"א''' (א,תנז) שהנוסח בה הוא לעומר וכן הביא את דברי ה'''ר"ן''' בסוף פסחים שגרס כך. וב'''חק יעקב''' הביא עוד חבל ראשונים שכתבו כך והם: ה'''כלבו'''(נה), ה'''תניא'''(הקדמון,נ) ו'''שבלי הלקט'''(רלד), וכן הביא ה'''באר היטב''' בשם האר"י והשל"ה. ה'''ט"ז''' העדיף את הנוסח בעומר כיון שביום הראשון א"א לומר לעומר שהרי עדיין עומדים ביום הראשון. ה'''חק יעקב''' העדיף את הנוסח לעומר כיון שכאשר אומר בעומר משמע שעכשיו הקריבו העומר והוסיף שאין לשנות מהמנהג.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמירת 'היום'==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירה בכל לשון==</div></td></tr> </table>

בעל המחבר ספר https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=7717&oldid=prev 2017-04-12T18:29:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:29, 12 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובדברי רבא שם מבואר שאת חידושו של אביי ניתן ללמוד מכפילות הפסוקים, שכתוב אחד אומר 'תספרו חמשים יום' וכתוב אחר אומר 'שבע שבתות תמימות תהיינה', מכאן שמצווה למנות ימים ושבועות. אבל הנצי&quot;ב ב'''העמק דבר''' (ויקרא כג טו ד&quot;ה שבע) כתב שאין ספירת השבועות נלמדת מפסוק זה אלא מן הפסוק בפרשת ראה (דברים טז ט) 'שבע שבועות תספור לך', אלא כוונת רבא שממה שכתוב 'תספרו' ילפינן שיש מצוה לספור בפה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובדברי רבא שם מבואר שאת חידושו של אביי ניתן ללמוד מכפילות הפסוקים, שכתוב אחד אומר 'תספרו חמשים יום' וכתוב אחר אומר 'שבע שבתות תמימות תהיינה', מכאן שמצווה למנות ימים ושבועות. אבל הנצי&quot;ב ב'''העמק דבר''' (ויקרא כג טו ד&quot;ה שבע) כתב שאין ספירת השבועות נלמדת מפסוק זה אלא מן הפסוק בפרשת ראה (דברים טז ט) 'שבע שבועות תספור לך', אלא כוונת רבא שממה שכתוב 'תספרו' ילפינן שיש מצוה לספור בפה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (פסחים כח א) פסק כדברי אביי, שכשם שמצוה למנות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וימים </del>כך מצוה למנות שבועות, וקצת משמע בדבריו שהחידוש הוא במניית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השבועותף </del>ולאפוקי מדעת אמימר שלא מנה שבועות. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תמידין ומוספין ז כב) פסק כאביי, והסמיך ההלכה לפסוק &quot;תספרו חמשים יום&quot;, ובדבריו משמע שעיקר החידוש בדברי אביי הוא במניית הימים ולא במניית השבועות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (פסחים כח א) פסק כדברי אביי, שכשם שמצוה למנות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימים </ins>כך מצוה למנות שבועות, וקצת משמע בדבריו שהחידוש הוא במניית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השבועות </ins>ולאפוקי מדעת אמימר שלא מנה שבועות. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תמידין ומוספין ז כב) פסק כאביי, והסמיך ההלכה לפסוק &quot;תספרו חמשים יום&quot;, ובדבריו משמע שעיקר החידוש בדברי אביי הוא במניית הימים ולא במניית השבועות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברי אביי פסק גם ה'''רא&quot;ש''' (פסחים י מ) ושאר הראשונים, וכן כתב להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תפט א) שיש לספור הימים והשבועות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברי אביי פסק גם ה'''רא&quot;ש''' (פסחים י מ) ושאר הראשונים, וכן כתב להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תפט א) שיש לספור הימים והשבועות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א