https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F?feed=atom 2026-06-24T05:40:04Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=10759&oldid=prev 2018-02-27T09:57:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:57, 27 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עריכה|סיבה=סוגיה זו אינה עומדת בפני עצמה, היא חייבת להיות חלק מסוגיה גדולה יותר, מפני שאין לה מקור לא בש"ס, לא בראשונים ולא בשו"ע. לכן יש לסעפה לסוגיית 'נותן טעם בר נותן טעם'}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==רקע==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא ב([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%91 חולין קיא, ב])אומרת שטעם שני בהיתר, היינו שהיתר נתן טעם בכלי ומשם הטעם עבר למאכל אחר הטעם נחשב ליותר קל מאשר כשהטעם עבר ישירות למאכל (להרחבה עיין בסוגיית [[נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)]])סוגייתינו מדברת על מקרה שבו העברת הטעם נעשתה ע&quot;י מאכל להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא ב([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%91 חולין קיא, ב])אומרת שטעם שני בהיתר, היינו שהיתר נתן טעם בכלי ומשם הטעם עבר למאכל אחר הטעם נחשב ליותר קל מאשר כשהטעם עבר ישירות למאכל (להרחבה עיין בסוגיית [[נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)]])סוגייתינו מדברת על מקרה שבו העברת הטעם נעשתה ע&quot;י מאכל להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הדעות בהלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הדעות בהלכה==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=8782&oldid=prev 2017-08-17T13:54:02Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הדעות בהלכה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:54, 17 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא ב([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%91 חולין קיא, ב])אומרת שטעם שני בהיתר, היינו שהיתר נתן טעם בכלי ומשם הטעם עבר למאכל אחר הטעם נחשב ליותר קל מאשר כשהטעם עבר ישירות למאכל (להרחבה עיין בסוגיית [[נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)]])סוגייתינו מדברת על מקרה שבו העברת הטעם נעשתה ע&quot;י מאכל להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא ב([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%91 חולין קיא, ב])אומרת שטעם שני בהיתר, היינו שהיתר נתן טעם בכלי ומשם הטעם עבר למאכל אחר הטעם נחשב ליותר קל מאשר כשהטעם עבר ישירות למאכל (להרחבה עיין בסוגיית [[נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)]])סוגייתינו מדברת על מקרה שבו העברת הטעם נעשתה ע&quot;י מאכל להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הדעות בהלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הדעות בהלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין זה לא נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו&quot;ע ולא נידון כלל עד לאחרונים, '''למעשה''': ה'''פמ&quot;ג''' ו'''החוו&quot;ד''' כתבו לאסור(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א'), וכך פסקו למעשה רבים מהאחרונים, ביניהם '''בא&quot;ח''', '''כה&quot;ח''' ו'''ערוה&quot;ש'''(יו&quot;ד צה), לעומתם כתבו ב'''פני אריה'''(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א') וב'''עין יצחק'''(או&quot;ח כח) להתיר, וכך פסק למעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהליכות </del>עולם (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק </del>ז) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</del>'''ילקוט יוסף'''(קיצור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שו&quot;ע </del>צב - צז, ז).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין זה לא נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו&quot;ע ולא נידון כלל עד לאחרונים, '''למעשה''': ה'''פמ&quot;ג''' ו'''החוו&quot;ד''' כתבו לאסור(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א'), וכך פסקו למעשה רבים מהאחרונים, ביניהם '''בא&quot;ח''', '''כה&quot;ח''' ו'''ערוה&quot;ש'''(יו&quot;ד צה), לעומתם כתבו ב'''פני אריה'''(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א') וב'''עין יצחק'''(או&quot;ח כח) להתיר, וכך פסק למעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב עובדיה יוסף ב'''הליכות </ins>עולם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ז) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובנו ב</ins>'''ילקוט יוסף''' (קיצור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלחן ערוך </ins>צב - צז, ז).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת האוסרים==   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת האוסרים==   </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=8777&oldid=prev 2017-08-15T04:05:23Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הדעות בהלכה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:05, 15 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא ב([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%91 חולין קיא, ב])אומרת שטעם שני בהיתר, היינו שהיתר נתן טעם בכלי ומשם הטעם עבר למאכל אחר הטעם נחשב ליותר קל מאשר כשהטעם עבר ישירות למאכל (להרחבה עיין בסוגיית [[נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)]])סוגייתינו מדברת על מקרה שבו העברת הטעם נעשתה ע&quot;י מאכל להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא ב([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%91 חולין קיא, ב])אומרת שטעם שני בהיתר, היינו שהיתר נתן טעם בכלי ומשם הטעם עבר למאכל אחר הטעם נחשב ליותר קל מאשר כשהטעם עבר ישירות למאכל (להרחבה עיין בסוגיית [[נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)]])סוגייתינו מדברת על מקרה שבו העברת הטעם נעשתה ע&quot;י מאכל להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הדעות בהלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הדעות בהלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין זה לא נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו&quot;ע ולא נידון כלל עד לאחרונים, '''למעשה''': ה'''פמ&quot;ג''' ו'''החוו&quot;ד''' כתבו לאסור(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א'), וכך פסקו למעשה רבים מהאחרונים, ביניהם '''בא&quot;ח''', '''כה&quot;ח''' ו'''ערוה&quot;ש'''(יו&quot;ד צה), לעומתם כתבו ב'''פני אריה'''(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א') וב'''עין יצחק'''(או&quot;ח כח) להתיר, וכך פסק למעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>'''ילקוט יוסף'''(קיצור שו&quot;ע צב - צז, ז).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין זה לא נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו&quot;ע ולא נידון כלל עד לאחרונים, '''למעשה''': ה'''פמ&quot;ג''' ו'''החוו&quot;ד''' כתבו לאסור(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א'), וכך פסקו למעשה רבים מהאחרונים, ביניהם '''בא&quot;ח''', '''כה&quot;ח''' ו'''ערוה&quot;ש'''(יו&quot;ד צה), לעומתם כתבו ב'''פני אריה'''(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א') וב'''עין יצחק'''(או&quot;ח כח) להתיר, וכך פסק למעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהליכות עולם (חלק ז) וב</ins>'''ילקוט יוסף'''(קיצור שו&quot;ע צב - צז, ז).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת האוסרים==   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת האוסרים==   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

37.142.175.167 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=4744&oldid=prev 2016-05-18T11:32:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:32, 18 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין הינו דין שלא נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו&quot;ע</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדובר בשאלה שנחלקו בה האחרונים: '''מאכל''' א' שקיבל </del>טעם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של בשר ונתן </del>טעם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במאכל ב' - האם מותר לאכול את </del>מאכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב' עם גבינה? </del>להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא ב([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%91 חולין קיא, ב])אומרת שטעם שני בהיתר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היינו שהיתר נתן טעם בכלי ומשם הטעם עבר למאכל אחר הטעם נחשב ליותר קל מאשר כשהטעם עבר ישירות למאכל (להרחבה עיין בסוגיית [[נותן </ins>טעם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בר נותן </ins>טעם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(דגים שעלו בקערה)]])סוגייתינו מדברת על מקרה שבו העברת הטעם נעשתה ע&quot;י </ins>מאכל להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הדעות בהלכה==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שכבר צוין </del>דין זה לא נידון כלל עד לאחרונים, '''למעשה''': ה'''פמ&quot;ג''' ו'''החוו&quot;ד''' כתבו לאסור(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א'), וכך פסקו למעשה רבים מהאחרונים, ביניהם '''בא&quot;ח''', '''כה&quot;ח''' ו'''ערוה&quot;ש'''(יו&quot;ד צה), לעומתם כתבו ב'''פני אריה'''(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א') וב'''עין יצחק'''(או&quot;ח כח) להתיר, וכך פסק למעשה ב'''ילקוט יוסף'''(קיצור שו&quot;ע צב - צז, ז).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין זה לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו&quot;ע ולא </ins>נידון כלל עד לאחרונים, '''למעשה''': ה'''פמ&quot;ג''' ו'''החוו&quot;ד''' כתבו לאסור(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א'), וכך פסקו למעשה רבים מהאחרונים, ביניהם '''בא&quot;ח''', '''כה&quot;ח''' ו'''ערוה&quot;ש'''(יו&quot;ד צה), לעומתם כתבו ב'''פני אריה'''(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א') וב'''עין יצחק'''(או&quot;ח כח) להתיר, וכך פסק למעשה ב'''ילקוט יוסף'''(קיצור שו&quot;ע צב - צז, ז).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת האוסרים==   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת האוסרים==   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא נתנה דוגמא של נ&quot;ט בר נ&quot;ט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכלים </del>דווקא מכיוון שכדי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להוציא את האיסור מהטעם </del>צריך פגימה כלשהי, וכמו שראינו לגבי גיעולי נכרים (ע&quot;ז עה.) שאפילו קדירה בת יומא פוגמת במקצת, כך גם פה צריך פגימה מועטת ע&quot;י כלי. לעומת זאת, אוכל לא פוגם את הטעם אל אדרבא, משבח אותו, ולכן אינו מהווה שינוי בטעם (אור שמח על הרמב&quot;ם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא נתנה דוגמא של נ&quot;ט בר נ&quot;ט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך כלי </ins>דווקא מכיוון שכדי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהטעם לא יאסור </ins>צריך פגימה כלשהי, וכמו שראינו לגבי גיעולי נכרים (ע&quot;ז עה.) שאפילו קדירה בת יומא פוגמת במקצת, כך גם פה צריך פגימה מועטת ע&quot;י כלי. לעומת זאת, אוכל לא פוגם את הטעם אל אדרבא, משבח אותו, ולכן אינו מהווה שינוי בטעם (אור שמח על הרמב&quot;ם).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת המתירים==   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת המתירים==   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפשטות הגמרא קוראת נ&quot;ט בר נ&quot;ט לכל טעם שאינו מגיע מן הממשות אלא מ'נושא' שלו (כך גם ניתן לדייק מרש&quot;י שם), לכן אין שום צורך בפגימה אלא אפילו אם הטעם הוא כמות שהוא – התורה לא אסרה אותו. סברא זו מתקשרת ליסוד האיסור של הטעם שנקרא 'טעם כעיקר', דווקא אם הטעם מגיע מן העיקר אסור, לפיכך יש נ&quot;ט בר נ&quot;ט אף באוכלין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפשטות הגמרא קוראת נ&quot;ט בר נ&quot;ט לכל טעם שאינו מגיע מן הממשות אלא מ'נושא' שלו (כך גם ניתן לדייק מרש&quot;י שם), לכן אין שום צורך בפגימה אלא אפילו אם הטעם הוא כמות שהוא – התורה לא אסרה אותו. סברא זו מתקשרת ליסוד האיסור של הטעם שנקרא 'טעם כעיקר', דווקא אם הטעם מגיע מן העיקר אסור, לפיכך יש נ&quot;ט בר נ&quot;ט אף באוכלין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראיית האוסרים==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראיית האוסרים==  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''ספר התרומה'''(סי' ס') אסר לאפות עוגה לצד פשטידה ששקועים בה חתיכות בשר [[פת חלבית\בשרית|מפני שהופך אותה לבשרית]] וכוב שאע"פ שהוי נ"ט בר נ"ט '''שמא''' אין נ"ט בר נ"ט באוכלין, ומביא שם עוד טעם.  '''ובשערי דורא''' (או הגהות שערי דורא ע"ש) כתב את אותה לשון של ספר התרומה רק בלי "שמא".</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם זאת, '''הרמ"א'''(צ"ז א') פסק את ההלכה של ספר התרומה, אך מהטעם השני שלה בלבד והשמיט את הטעם הראשון:'' "ואין לאפות שום פת עם פלאד"ן או פשטיד"א בתנור, דחיישינן שמא יזוב מן השומן על הפת".'' אפשר לדייק מהרמ"א שהשמיט סברא זו שהוא חולק עליה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ב'''ספר התרומה'''(סי' ס'): ''"ועוד צריך ליזהר שלא יאפו עוגה קטנה בצד פשטיד"א(מאכל בשרי, י"ס) פן יאכל העוגה בחלב כדאמרי' אין טשין את התנור באליה ולא בצד פלדון(מאכל חלבי, י"ס) פן יאכל העוגה עם בשר ואם אפה אסורה אותה עוגה לאכול אפי' במלח וכן תחת כלי ברזל או כלי חרס אסור לאפותן יחד אפי' לא יגעו זה עם זה דאזיל האי ומפטם להאי ואין להתיר מטעם דהוי נ"ט בר נ"ט חד בעיסה של פשטיד"א או של פלדון ומשם בעוגה. דשמא היינו דוקא פליטת טעם של כלי אבל מאוכל לאוכל הכל חשוב טעם אחד. ועוד דרוב פעמים השמנונית יוצא חוץ לפשטיד"א ונוגע בעיסה של עוגה."'' '''ובשערי דורא''' (או הגהות שערי דורא ע"ש) כתב את אותה לשון של ספר התרומה רק בלי "שמא": ''"ואין להתיר משום נ"ט בר נ"ט חד בעיסה של פשטיד"א ומשם בעודה היינו דוקא פליטת טעם של כלי אבל מאוכל לאוכל הכל חשוב טעם אחד."'' מוכח אם כן שיש סברא כזו לאסור נ"ט בר נ"ט באוכלין. עם זאת, '''הרמ"א'''(צ"ז א') פסק את ההלכה של ספר התרומה, אך מהטעם השני שלה בלבד והשמיט את הטעם הראשון:'' "ואין לאפות שום פת עם פלאד"ן או פשטיד"א בתנור, דחיישינן שמא יזוב מן השומן על הפת".'' אפשר לדייק מהרמ"א שהשמיט סברא זו שהוא חולק עליה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראיות המתירים==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראיות המתירים==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראיה למתירים ניתן למצוא '''בשו&quot;ת הרשב&quot;א'''(ח&quot;א תקט&quot;ז): <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>&quot;ובמה שאמרתי אני לפסק הלכה בביצת אסורה בקליפה שנפלה לקדרה של התר /היתר/ שאינה אוסרת שמה שיוצא ממנה אינו אלא זיעה בעלמא. ואמרת אם נתבשלה במים בקדרה חולבת אם מותר לתת אותה ביצה במוליתא או לסוך התרנגולת עצמה או לא? <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'' </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראיה למתירים ניתן למצוא '''בשו&quot;ת הרשב&quot;א'''(ח&quot;א תקט&quot;ז): &quot;ובמה שאמרתי אני לפסק הלכה בביצת אסורה בקליפה שנפלה לקדרה של התר /היתר/ שאינה אוסרת שמה שיוצא ממנה אינו אלא זיעה בעלמא. ואמרת אם נתבשלה במים בקדרה חולבת אם מותר לתת אותה ביצה במוליתא או לסוך התרנגולת עצמה או לא?<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>זה מותר אפי' לכתחלה דהא נותן טעם בר נותן טעם הוא החלב בקדרה והקדרה במים והמים בביצ'. וכן ירקות שנתבשלו בקדר' חולבת מותר לאכלן עם בשר הדגים שעלו בקדרה של בשר. ומאי עלו נתבשלו. אבל בצים שנתבשלו בקדרה עם בשר ואפי' עם קליפתן אסור לאוכלן בכותח. שקליפת הביצים בבירור מנוקבת היא. וכשאדם מבשלה בתוך יורה של צבעים תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע.&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'' </del>2 ראיות ניתן לדלות מתשובה זו:''' א)''' הרשב&quot;א מחשיב את המים שבקדירה כנ&quot;ט נוסף, א&quot;כ אפשר לומר כך לכאורה על כל מאכל, יחס זה למים נמצא גם '''ברא&quot;ש'''(חולין פ&quot;ח כט -ל),''' בספר התרומה'''(סי' נ&quot;ז) '''ובש&quot;ד'''(שם). (אלא שיש לתמוה על התרומה וש&quot;ד שהרי הוכח לעיל שהם סוברים שאין נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלים ומסתירה זו ניתן לפרוך את הדמיון בין 2 הדינים). '''ב)''' הרשב&quot;א כתב שביצה בקליפתה שנתבשלה עם בשר אסור לאכלה בגבינה, דין זה נפסק גם '''בשו&quot;ע'''(צ&quot;ה ב') בטעם הדבר הסביר שהקליפה אינה נחשבת לחוצץ בין הבשר לביצה, נראה לדייק מדבריו שלו יצויר שהקליפה היתה מהווה חוצץ היה כאן דין נ&quot;ט בר נ&quot;ט, והרי לפנינו נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין! אלא שראיה זו רחוקה(אולי הקליפה נחשבת כלי ולא אוכל, ואם תאמר שהיא אוכל אולי לא כתב דין זה לגבי ביצה דווקא אלא כוונתו לכל אוכל וקליפת הביצה היא רק דוגמא ודין כל האוכלין כמוה).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זה מותר אפי' לכתחלה דהא נותן טעם בר נותן טעם הוא החלב בקדרה והקדרה במים והמים בביצ'. וכן ירקות שנתבשלו בקדר' חולבת מותר לאכלן עם בשר הדגים שעלו בקדרה של בשר. ומאי עלו נתבשלו. אבל בצים שנתבשלו בקדרה עם בשר ואפי' עם קליפתן אסור לאוכלן בכותח. שקליפת הביצים בבירור מנוקבת היא. וכשאדם מבשלה בתוך יורה של צבעים תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע.&quot;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2 ראיות ניתן לדלות מתשובה זו:''' א)''' הרשב&quot;א מחשיב את המים שבקדירה כנ&quot;ט נוסף, א&quot;כ אפשר לומר כך לכאורה על כל מאכל, יחס זה למים נמצא גם '''ברא&quot;ש'''(חולין פ&quot;ח כט -ל),''' בספר התרומה'''(סי' נ&quot;ז) '''ובש&quot;ד'''(שם). (אלא שיש לתמוה על התרומה וש&quot;ד שהרי הוכח לעיל שהם סוברים שאין נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלים ומסתירה זו ניתן לפרוך את הדמיון בין 2 הדינים). '''ב)''' הרשב&quot;א כתב שביצה בקליפתה שנתבשלה עם בשר אסור לאכלה בגבינה, דין זה נפסק גם '''בשו&quot;ע'''(צ&quot;ה ב') בטעם הדבר הסביר שהקליפה אינה נחשבת לחוצץ בין הבשר לביצה, נראה לדייק מדבריו שלו יצויר שהקליפה היתה מהווה חוצץ היה כאן דין נ&quot;ט בר נ&quot;ט, והרי לפנינו נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין! אלא שראיה זו רחוקה(אולי הקליפה נחשבת כלי ולא אוכל, ואם תאמר שהיא אוכל אולי לא כתב דין זה לגבי ביצה דווקא אלא כוונתו לכל אוכל וקליפת הביצה היא רק דוגמא ודין כל האוכלין כמוה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראיה נוספת למתירים ניתן להביא מפירוש '''רש&quot;י''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שפוסק לגבי חלב שנקרש בקיבת בהמה, כדי להבין את רש&quot;י נציין שלשיטתו חלב זה הוא חלב גמור, בשאלה אם מותר לערב חלב זה בחלב אחר כותב רש&quot;י</del>(חולין קטז: ד&quot;ה הרי זו אסורה)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראיה נוספת למתירים ניתן להביא מפירוש '''רש&quot;י''' (חולין קטז: ד&quot;ה הרי זו אסורה) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי חלב </ins>קרוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקיבת בהמה שנמלח בה והתערב לאחר מכן בחלב </ins>אחר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האם </ins>טעם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העור אוסר </ins>את החלב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השני</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''&quot;הרי זו אסורה - וחלב הנמצא </del>קרוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעור הקבה שמולחין אותה בעורה בין שנותנין עמו חלב </del>אחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובין שמולחין אותה עמה נראה בעיני איסור גמור כבשר בחלב ממש לאסור הגבינה איסור גמור ואין בידי כח להתיר.''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י מתמודד עם טענה שאם החלב הראשון נתן טעם בחלב אחר הרי זה נ&quot;ט בר נ&quot;ט ומותר, רש&quot;י לא דוחה את עיקר הסברא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכלל לא הוי </ins>נ&quot;ט בר נ&quot;ט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיוון שהוא באוכלין </ins>אלא טוען שהחלב הראשון נאסר מהבשר ונעשה איסור בפני עצמו(חתיכה נעשית נבלה) ולכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוי [[</ins>נ&quot;ט בר נ&quot;ט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאיסורא]]</ins>. נראה לפי זה שרש&quot;י סובר שיש נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''ויש מתירין אותו ומביאין ראיה מדגים שעלו בקערה שפסקנו (לעיל /חולין/ דף קיא:) שמותר לאוכלן בכותח משום דהוה ליה נותן </del>טעם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בר נותן טעם שחלב הקבה לא נאסר אלא משום נתינת טעם וכי הדר יהיב טעמא בגבינה הוה ליה נותן טעם בר נותן טעם.'' </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב מהאי טעמא דדגים שעלו בקערה אע&quot;פ שבלעו </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעמה עדיין היתר גמור הן לאוכלן וכשבא לאוכלן בכותח למה אתה אוסר עליו מפני טעם בשר שלה ההוא טעם בשר לאו טעם הוא שהרי לא בא מן הממש אלא מנ&quot;ט אחר אבל חלב הנמלח בבשר משנתנו טעם זה בזה נעשו שניהם איסור כדקיימא לן (לעיל /חולין/ דף קח) חתיכה עצמה נעשית נבלה וכל טעם היוצא עוד מן </del>החלב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין טעם חלב שבו בין טעם בשר שבו הכל אסור לפי שכולה נבלה</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'' </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''וכשמתערב חלב זה עם חלב הגבינות הוה ליה מין במינו חלב נבלה בחלב היתר וכבר פסקנו חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות כולן ולא אמרינן נותן טעם בר נותן טעם הוא מפני שאף טעם חלב שבו שהיה מתחלה נעשה כולו נבלה וכן הלכה כרב וגם פסקנו בפסחים (דף כט:) הלכה דמין במינו בכל שהוא.&quot;''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י מתמודד עם טענה שאם החלב הראשון נתן טעם בחלב אחר הרי זה נ&quot;ט בר נ&quot;ט ומותר, רש&quot;י לא דוחה את עיקר הסברא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי </del>נ&quot;ט בר נ&quot;ט אלא טוען שהחלב הראשון נאסר מהבשר ונעשה איסור בפני עצמו(חתיכה נעשית נבלה) ולכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין זה </del>נ&quot;ט בר נ&quot;ט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא טעם ראשון ממש</del>. נראה לפי זה שרש&quot;י סובר שיש נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: תערובות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: תערובות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ידידיהסטרוק 15:43, 6 באפריל 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ידידיהסטרוק 15:43, 6 באפריל 2016 (IDT)</div></td></tr> </table>

אריה.ג https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%22%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=4592&oldid=prev 2016-05-14T19:23:42Z

<p>דף חדש: נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין הינו דין שלא נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו&quot;ע, מדובר בשאלה שנחלקו בה האחרונים: &#039;&#039;&#039;מא...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין הינו דין שלא נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו&quot;ע, מדובר בשאלה שנחלקו בה האחרונים: '''מאכל''' א' שקיבל טעם של בשר ונתן טעם במאכל ב' - האם מותר לאכול את מאכל ב' עם גבינה? להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?<br /> <br /> כמו שכבר צוין דין זה לא נידון כלל עד לאחרונים, '''למעשה''': ה'''פמ&quot;ג''' ו'''החוו&quot;ד''' כתבו לאסור(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א'), וכך פסקו למעשה רבים מהאחרונים, ביניהם '''בא&quot;ח''', '''כה&quot;ח''' ו'''ערוה&quot;ש'''(יו&quot;ד צה), לעומתם כתבו ב'''פני אריה'''(פת&quot;ש יו&quot;ד צה א') וב'''עין יצחק'''(או&quot;ח כח) להתיר, וכך פסק למעשה ב'''ילקוט יוסף'''(קיצור שו&quot;ע צב - צז, ז). <br /> ==סברת האוסרים== <br /> <br /> הגמרא נתנה דוגמא של נ&quot;ט בר נ&quot;ט בכלים דווקא מכיוון שכדי להוציא את האיסור מהטעם צריך פגימה כלשהי, וכמו שראינו לגבי גיעולי נכרים (ע&quot;ז עה.) שאפילו קדירה בת יומא פוגמת במקצת, כך גם פה צריך פגימה מועטת ע&quot;י כלי. לעומת זאת, אוכל לא פוגם את הטעם אל אדרבא, משבח אותו, ולכן אינו מהווה שינוי בטעם (אור שמח על הרמב&quot;ם).<br /> ==סברת המתירים== <br /> <br /> בפשטות הגמרא קוראת נ&quot;ט בר נ&quot;ט לכל טעם שאינו מגיע מן הממשות אלא מ'נושא' שלו (כך גם ניתן לדייק מרש&quot;י שם), לכן אין שום צורך בפגימה אלא אפילו אם הטעם הוא כמות שהוא – התורה לא אסרה אותו. סברא זו מתקשרת ליסוד האיסור של הטעם שנקרא 'טעם כעיקר', דווקא אם הטעם מגיע מן העיקר אסור, לפיכך יש נ&quot;ט בר נ&quot;ט אף באוכלין.<br /> ==ראיית האוסרים== <br /> <br /> <br /> כתב ב'''ספר התרומה'''(סי' ס'): ''&quot;ועוד צריך ליזהר שלא יאפו עוגה קטנה בצד פשטיד&quot;א(מאכל בשרי, י&quot;ס) פן יאכל העוגה בחלב כדאמרי' אין טשין את התנור באליה ולא בצד פלדון(מאכל חלבי, י&quot;ס) פן יאכל העוגה עם בשר ואם אפה אסורה אותה עוגה לאכול אפי' במלח וכן תחת כלי ברזל או כלי חרס אסור לאפותן יחד אפי' לא יגעו זה עם זה דאזיל האי ומפטם להאי ואין להתיר מטעם דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט חד בעיסה של פשטיד&quot;א או של פלדון ומשם בעוגה. דשמא היינו דוקא פליטת טעם של כלי אבל מאוכל לאוכל הכל חשוב טעם אחד. ועוד דרוב פעמים השמנונית יוצא חוץ לפשטיד&quot;א ונוגע בעיסה של עוגה.&quot;'' '''ובשערי דורא''' (או הגהות שערי דורא ע&quot;ש) כתב את אותה לשון של ספר התרומה רק בלי &quot;שמא&quot;: ''&quot;ואין להתיר משום נ&quot;ט בר נ&quot;ט חד בעיסה של פשטיד&quot;א ומשם בעודה היינו דוקא פליטת טעם של כלי אבל מאוכל לאוכל הכל חשוב טעם אחד.&quot;'' מוכח אם כן שיש סברא כזו לאסור נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין. עם זאת, '''הרמ&quot;א'''(צ&quot;ז א') פסק את ההלכה של ספר התרומה, אך מהטעם השני שלה בלבד והשמיט את הטעם הראשון:'' &quot;ואין לאפות שום פת עם פלאד&quot;ן או פשטיד&quot;א בתנור, דחיישינן שמא יזוב מן השומן על הפת&quot;.'' אפשר לדייק מהרמ&quot;א שהשמיט סברא זו שהוא חולק עליה.<br /> <br /> ==ראיות המתירים== <br /> <br /> <br /> ראיה למתירים ניתן למצוא '''בשו&quot;ת הרשב&quot;א'''(ח&quot;א תקט&quot;ז): ''&quot;ובמה שאמרתי אני לפסק הלכה בביצת אסורה בקליפה שנפלה לקדרה של התר /היתר/ שאינה אוסרת שמה שיוצא ממנה אינו אלא זיעה בעלמא. ואמרת אם נתבשלה במים בקדרה חולבת אם מותר לתת אותה ביצה במוליתא או לסוך התרנגולת עצמה או לא? '' <br /> ''זה מותר אפי' לכתחלה דהא נותן טעם בר נותן טעם הוא החלב בקדרה והקדרה במים והמים בביצ'. וכן ירקות שנתבשלו בקדר' חולבת מותר לאכלן עם בשר הדגים שעלו בקדרה של בשר. ומאי עלו נתבשלו. אבל בצים שנתבשלו בקדרה עם בשר ואפי' עם קליפתן אסור לאוכלן בכותח. שקליפת הביצים בבירור מנוקבת היא. וכשאדם מבשלה בתוך יורה של צבעים תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע.&quot;'' 2 ראיות ניתן לדלות מתשובה זו:''' א)''' הרשב&quot;א מחשיב את המים שבקדירה כנ&quot;ט נוסף, א&quot;כ אפשר לומר כך לכאורה על כל מאכל, יחס זה למים נמצא גם '''ברא&quot;ש'''(חולין פ&quot;ח כט -ל),''' בספר התרומה'''(סי' נ&quot;ז) '''ובש&quot;ד'''(שם). (אלא שיש לתמוה על התרומה וש&quot;ד שהרי הוכח לעיל שהם סוברים שאין נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלים ומסתירה זו ניתן לפרוך את הדמיון בין 2 הדינים). '''ב)''' הרשב&quot;א כתב שביצה בקליפתה שנתבשלה עם בשר אסור לאכלה בגבינה, דין זה נפסק גם '''בשו&quot;ע'''(צ&quot;ה ב') בטעם הדבר הסביר שהקליפה אינה נחשבת לחוצץ בין הבשר לביצה, נראה לדייק מדבריו שלו יצויר שהקליפה היתה מהווה חוצץ היה כאן דין נ&quot;ט בר נ&quot;ט, והרי לפנינו נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין! אלא שראיה זו רחוקה(אולי הקליפה נחשבת כלי ולא אוכל, ואם תאמר שהיא אוכל אולי לא כתב דין זה לגבי ביצה דווקא אלא כוונתו לכל אוכל וקליפת הביצה היא רק דוגמא ודין כל האוכלין כמוה).<br /> <br /> ראיה נוספת למתירים ניתן להביא מפירוש '''רש&quot;י''' שפוסק לגבי חלב שנקרש בקיבת בהמה, כדי להבין את רש&quot;י נציין שלשיטתו חלב זה הוא חלב גמור, בשאלה אם מותר לערב חלב זה בחלב אחר כותב רש&quot;י(חולין קטז: ד&quot;ה הרי זו אסורה): <br /> ''&quot;הרי זו אסורה - וחלב הנמצא קרוש בעור הקבה שמולחין אותה בעורה בין שנותנין עמו חלב אחר ובין שמולחין אותה עמה נראה בעיני איסור גמור כבשר בחלב ממש לאסור הגבינה איסור גמור ואין בידי כח להתיר.''<br /> ''ויש מתירין אותו ומביאין ראיה מדגים שעלו בקערה שפסקנו (לעיל /חולין/ דף קיא:) שמותר לאוכלן בכותח משום דהוה ליה נותן טעם בר נותן טעם שחלב הקבה לא נאסר אלא משום נתינת טעם וכי הדר יהיב טעמא בגבינה הוה ליה נותן טעם בר נותן טעם.'' <br /> ''ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב מהאי טעמא דדגים שעלו בקערה אע&quot;פ שבלעו את טעמה עדיין היתר גמור הן לאוכלן וכשבא לאוכלן בכותח למה אתה אוסר עליו מפני טעם בשר שלה ההוא טעם בשר לאו טעם הוא שהרי לא בא מן הממש אלא מנ&quot;ט אחר אבל חלב הנמלח בבשר משנתנו טעם זה בזה נעשו שניהם איסור כדקיימא לן (לעיל /חולין/ דף קח) חתיכה עצמה נעשית נבלה וכל טעם היוצא עוד מן החלב בין טעם חלב שבו בין טעם בשר שבו הכל אסור לפי שכולה נבלה.'' <br /> ''וכשמתערב חלב זה עם חלב הגבינות הוה ליה מין במינו חלב נבלה בחלב היתר וכבר פסקנו חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות כולן ולא אמרינן נותן טעם בר נותן טעם הוא מפני שאף טעם חלב שבו שהיה מתחלה נעשה כולו נבלה וכן הלכה כרב וגם פסקנו בפסחים (דף כט:) הלכה דמין במינו בכל שהוא.&quot;''<br /> רש&quot;י מתמודד עם טענה שאם החלב הראשון נתן טעם בחלב אחר הרי זה נ&quot;ט בר נ&quot;ט ומותר, רש&quot;י לא דוחה את עיקר הסברא לגבי נ&quot;ט בר נ&quot;ט אלא טוען שהחלב הראשון נאסר מהבשר ונעשה איסור בפני עצמו(חתיכה נעשית נבלה) ולכן אין זה נ&quot;ט בר נ&quot;ט אלא טעם ראשון ממש. נראה לפי זה שרש&quot;י סובר שיש נ&quot;ט בר נ&quot;ט באוכלין.<br /> [[קטגוריה: תערובות]]<br /> ידידיהסטרוק 15:43, 6 באפריל 2016 (IDT)</div>

אריה.ג