https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94?feed=atom 2026-06-22T06:24:17Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=18899&oldid=prev 2021-12-08T15:21:09Z

<p>עיצוב</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:21, 8 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עריכה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עריכה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שיש לעבוד את הקב&quot;ה &quot;לשמו&quot;, כלומר למען קיום רצונו ולא לשם תועלת אישית, (או: &quot;לשמה&quot; - לשם המצוה), מכל מקום &quot;לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot; {{מ|{{ויקיטקסט2|פסחים נ ב|פסחים נ}}}}. דין זה נפסק ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה רמו יט|יורה דעה סימן רמו סעיף יט}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</del>ועוד נשאל בזה ב'''שו&quot;ת יחווה דעת''' ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שיש לעבוד את הקב&quot;ה &quot;לשמו&quot;, כלומר למען קיום רצונו ולא לשם תועלת אישית, (או: &quot;לשמה&quot; - לשם המצוה), מכל מקום &quot;לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot; {{מ|{{ויקיטקסט2|פסחים נ ב|פסחים נ}}}}. דין זה נפסק ב'''שולחן ערוך'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>{{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה רמו יט|יורה דעה סימן רמו סעיף יט}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ועוד נשאל בזה ב'''שו&quot;ת יחווה דעת''' ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין בגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין בגמרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td></tr> </table>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=18898&oldid=prev 2021-12-08T15:19:23Z

<p>עיצוב</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:19, 8 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עריכה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עריכה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שיש לעבוד את הקב&quot;ה &quot;לשמו&quot;, כלומר למען קיום רצונו ולא לשם תועלת אישית, מכל מקום &quot;לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>{{מ|{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויקיטקסט</del>|פסחים נ ב|פסחים נ}}}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. דין זה נפסק ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה רמו יט|יורה דעה סימן רמו סעיף יט}}{{הערה|ועוד נשאל בזה ב'''שו&quot;ת יחווה דעת''' ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שיש לעבוד את הקב&quot;ה &quot;לשמו&quot;, כלומר למען קיום רצונו ולא לשם תועלת אישית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, (או: &quot;לשמה&quot; - לשם המצוה)</ins>, מכל מקום &quot;לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot; {{מ|{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויקיטקסט2</ins>|פסחים נ ב|פסחים נ}}}}. דין זה נפסק ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט2|שולחן ערוך יורה דעה רמו יט|יורה דעה סימן רמו סעיף יט}}{{הערה|ועוד נשאל בזה ב'''שו&quot;ת יחווה דעת''' ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין בגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין בגמרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td></tr> </table>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=18897&oldid=prev 2021-12-08T15:18:08Z

<p>ניסוח הפתיח</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:18, 8 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עריכה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עריכה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתוך </del>שלא לשמה בא לשמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, פרטי הדין</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">                                  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף שיש לעבוד את הקב&quot;ה &quot;לשמו&quot;, כלומר למען קיום רצונו ולא לשם תועלת אישית, מכל מקום &quot;לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי </ins>שלא לשמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שמתוך שלא לשמה - </ins>בא לשמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot; ({{מ|{{ויקיטקסט|פסחים נ ב|פסחים נ}}}})</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דין זה נפסק ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט2|שולחן </ins>ערוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יורה דעה רמו יט|</ins>יורה דעה סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמו </ins>סעיף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יט}}{{הערה|</ins>ועוד נשאל בזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שו</ins>&quot;ת יחווה דעת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>ח&quot;ג סימן עד לענין פסק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן </del>ערוך יורה דעה סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמ&quot;ו </del>סעיף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י&quot;ט פסק את המימרא מפסחים </del>ועוד נשאל בזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו</del>&quot;ת יחווה דעת ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין בגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין בגמרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l107">שורה 107:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 105:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהר&quot;ל סובר שלשמה פירושו דביקות בה'- לגרום ללומד לאהבת ה'. ייתכן שכוונתו לאהוב את אופן גילוי ה' בעולם שייעשה ע&quot;י התורה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהר&quot;ל סובר שלשמה פירושו דביקות בה'- לגרום ללומד לאהבת ה'. ייתכן שכוונתו לאהוב את אופן גילוי ה' בעולם שייעשה ע&quot;י התורה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אפשר שאין כלל מחלוקת, אלא הרא&quot;ש עסק באופן הלימוד עצמו והמהר&quot;ל עסק בגישה ללימוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אפשר שאין כלל מחלוקת, אלא הרא&quot;ש עסק באופן הלימוד עצמו והמהר&quot;ל עסק בגישה ללימוד.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> </table>

מישהו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=18880&oldid=prev 2021-12-07T22:37:09Z

<p>קצת עריכה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:37, 8 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1</del>{{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עריכה}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך שלא לשמה בא לשמה.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}                                      </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוכן עניינים:</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך שלא לשמה בא לשמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, פרטי הדין</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">                                  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1. הצגת המקורות בעניין לא לשמה לעומת לשמה והצגת השאלות.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2. תירוצים לסתירות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3. הרחבה בדעת הרמב&quot;ם בעניין לא לשמה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">4. הגדרת לשמה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5. סיכום.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}} </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ&quot;ו סעיף י&quot;ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו&quot;ת יחווה דעת ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ&quot;ו סעיף י&quot;ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו&quot;ת יחווה דעת ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין בגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הדין בגמרא==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;?  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;?  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תענית ז.- &quot;תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות..&quot;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>תענית ז.- &quot;תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות..&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברכות יז.- &quot;מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים; שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר: &quot;ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם&quot;, לעושים לא נאמר אלא לעושיהם - לעושים לשמה, ולא לעושים שלא לשמה. וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא.&quot;  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>ברכות יז.- &quot;מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים; שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר: &quot;ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם&quot;, לעושים לא נאמר אלא לעושיהם - לעושים לשמה, ולא לעושים שלא לשמה. וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא.&quot;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נדרים סב. &quot;תניא: &quot;לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו&quot; - שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא... רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו...&quot;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>נדרים סב. &quot;תניא: &quot;לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו&quot; - שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא... רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו...&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בירושלמי (חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א) מסופר שבברית שנעשתה לאלישע בן אבויה הגיעו ר' אליעזר ור' יהושע ולמדו בצד תורה ובאה אש וליהטה סביבם. ראה זאת אבויה, אביו של אלישע והתפלא על גודל כבוד התורה. אמר, הואיל ויש לתורה כבוד כה גדול, כשיגדל בני אקדיש אותו אליה, על פגם זה יצא בנו בסופו של דבר לתרבות רעה ולא נתקיימה בו התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>בירושלמי (חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א) מסופר שבברית שנעשתה לאלישע בן אבויה הגיעו ר' אליעזר ור' יהושע ולמדו בצד תורה ובאה אש וליהטה סביבם. ראה זאת אבויה, אביו של אלישע והתפלא על גודל כבוד התורה. אמר, הואיל ויש לתורה כבוד כה גדול, כשיגדל בני אקדיש אותו אליה, על פגם זה יצא בנו בסופו של דבר לתרבות רעה ולא נתקיימה בו התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם לעולם יעסוק שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה-מדוע לא נתקיימה בו התורה? הרי עשה כדין!</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואם לעולם יעסוק שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה-מדוע לא נתקיימה בו התורה? הרי עשה כדין!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד, יש לברר: האם יש שני סוגי לימוד של &quot;לא לשמה&quot;? אם כן, איזה סוג לא לשמה הוא חיובי ואיזה סוג הוא שלילי? עוד יש לדון האם שלא לשמה מצווה בפני עצמו, או אינו מצווה ורק מדרגה לקראת לשמה?  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד, יש לברר: האם יש שני סוגי לימוד של &quot;לא לשמה&quot;? אם כן, איזה סוג לא לשמה הוא חיובי ואיזה סוג הוא שלילי? עוד יש לדון האם שלא לשמה מצווה בפני עצמו, או אינו מצווה ורק מדרגה לקראת לשמה?  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר גם תלוי כיצד להסביר את הגמרא בפסחים האומרת &quot;לעולם יעסוק&quot; וכו',באיזה אופנים מותר ובאיזה אסור?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר גם תלוי כיצד להסביר את הגמרא בפסחים האומרת &quot;לעולם יעסוק&quot; וכו',באיזה אופנים מותר ובאיזה אסור?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גדר לא לשמה והתירוץ בין המימרות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גדר לא לשמה והתירוץ בין המימרות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מצינו שתי גישות עיקריות בראשונים לביאור ענין זה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מצינו שתי גישות עיקריות בראשונים לביאור ענין זה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1. </del>יש שני סוגי לא לשמה- השלילי נאמר בעוסק על מנת להתייהר,לקפח את חביריו בהלכה, אינו לומד על מנת לעשות,לקנטר[להתנגח בתורה וחכמיה] . החיובי נאמר כשעושה לשם אינטרס אישי שלו. אך ללא מטרה שלילית.  כן משמע מכה מקומות ברש'י ותו'ס.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#</ins>יש שני סוגי לא לשמה- השלילי נאמר בעוסק על מנת להתייהר,לקפח את חביריו בהלכה, אינו לומד על מנת לעשות,לקנטר[להתנגח בתורה וחכמיה] . החיובי נאמר כשעושה לשם אינטרס אישי שלו. אך ללא מטרה שלילית.  כן משמע מכה מקומות ברש'י ותו'ס. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>לפי זה בפסחים עוסקים בלא לשמה החיובי ובברכות ותענית ונדרים- בשלילי. אך קשה עדיין ממעשה אבויה, שהרי שם התכוון לכבוד ולא למטרה שלילית, מדוע לא נתקיים בידו?  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי זה בפסחים עוסקים בלא לשמה החיובי ובברכות ותענית ונדרים- בשלילי. אך קשה עדיין ממעשה אבויה, שהרי שם התכוון לכבוד ולא למטרה שלילית, מדוע לא נתקיים בידו?  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוץ א': ע&quot;פ דברי מו&quot;ר רה&quot;י הרב יעקב שפירא שאמר בשם אביו (הרב אברהם שפירא) כל ההיתר נאמר דווקא בלומד לעצמו, אך כשרוצה ללמד לאחרים- חייבת להיות כוונתו לשם שמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוץ א': ע&quot;פ דברי מו&quot;ר רה&quot;י הרב יעקב שפירא שאמר בשם אביו (הרב אברהם שפירא) כל ההיתר נאמר דווקא בלומד לעצמו, אך כשרוצה ללמד לאחרים- חייבת להיות כוונתו לשם שמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוץ ב': הרב עובדיה (יחוה דעת ח&quot;ג סי' עד' בהערה)  מתרץ שלפעמים עקב מעשה טוב שהאדם עושה ישנה סייעתא דשמיא שלא יגיע לידי מכשול, אך לאבויה היה מחשבה של כבוד שאמנם אינה שלילית, אך אינה מספיקה שתגיע על ידה סייעתא דשמיא לבנו.     </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוץ ב': הרב עובדיה (יחוה דעת ח&quot;ג סי' עד' בהערה)  מתרץ שלפעמים עקב מעשה טוב שהאדם עושה ישנה סייעתא דשמיא שלא יגיע לידי מכשול, אך לאבויה היה מחשבה של כבוד שאמנם אינה שלילית, אך אינה מספיקה שתגיע על ידה סייעתא דשמיא לבנו.     </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2. </del>לימוד שלא לשמה, לכבוד וכדו', בעיקרון הוא לימוד שלילי שנח לו שלא נברא והוא סם המוות. אמנם הואיל ואין דרך להגיע ללימוד לשמה אלא דרכו- יש להתחיל בדרך זו. האור זרוע (מהר&quot;ח אור זרוע סי' קס'ג) מדמה זאת לאשה הטובעת בנהר-שבעיקרון יש עבירה לגעת באשה, אלא שאותה עבירה הותרה לו, שסופה לבוא לידי מצווה. הוכחתו מהגמרא (נזיר כג.) שמדמה שם את מעשה יעל לעשיית &quot;לא לשמה&quot;. אך כל ההיתר הוא דווקא להתחלה, ושם אמרו שיעסוק גם לא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה, אך מי שלעולם יישאר בלא לשמה- נח לו שלא נברא. כך גם משמע מהמכתם בפסחים, והמאירי [בתירוצו השני] וכך לכאורה גם נראה מהרמב&quot;ם בתשובות (שו&quot; ת הרמב&quot;ם סי' תנ'ה).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#</ins>לימוד שלא לשמה, לכבוד וכדו', בעיקרון הוא לימוד שלילי שנח לו שלא נברא והוא סם המוות. אמנם הואיל ואין דרך להגיע ללימוד לשמה אלא דרכו- יש להתחיל בדרך זו. האור זרוע (מהר&quot;ח אור זרוע סי' קס'ג) מדמה זאת לאשה הטובעת בנהר-שבעיקרון יש עבירה לגעת באשה, אלא שאותה עבירה הותרה לו, שסופה לבוא לידי מצווה. הוכחתו מהגמרא (נזיר כג.) שמדמה שם את מעשה יעל לעשיית &quot;לא לשמה&quot;. אך כל ההיתר הוא דווקא להתחלה, ושם אמרו שיעסוק גם לא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה, אך מי שלעולם יישאר בלא לשמה- נח לו שלא נברא. כך גם משמע מהמכתם בפסחים, והמאירי [בתירוצו השני] וכך לכאורה גם נראה מהרמב&quot;ם בתשובות (שו&quot; ת הרמב&quot;ם סי' תנ'ה).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולי לפי שיטה זו ניתן לומר שמה שהתירו במצב דיעבד זה, הוא אפילו לימוד תורה שאסור לרש&quot;י ותוס', מהאופנים השליליים.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולי לפי שיטה זו ניתן לומר שמה שהתירו במצב דיעבד זה, הוא אפילו לימוד תורה שאסור לרש&quot;י ותוס', מהאופנים השליליים.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצאנו למדים שישנה מחלוקת ראשונים מה מעמד הלימוד כשאדם עוסק בתורה לשם אינטרס שלו- לרש'י ותו'ס לימוד זה טוב, אך השאיפה לטוב ביותר-לשמה. לפי האור זרוע, המאירי, המכתם- לימוד זה הוא רע מעיקרו, אלא שבלית ברירה צריך להתחיל כך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצאנו למדים שישנה מחלוקת ראשונים מה מעמד הלימוד כשאדם עוסק בתורה לשם אינטרס שלו- לרש'י ותו'ס לימוד זה טוב, אך השאיפה לטוב ביותר-לשמה. לפי האור זרוע, המאירי, המכתם- לימוד זה הוא רע מעיקרו, אלא שבלית ברירה צריך להתחיל כך.</div></td></tr> </table>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=17521&oldid=prev 2021-10-19T22:03:45Z

<p>עיצוב, חסר עוד הרבה..</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:03, 20 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתוך שלא לשמה בא לשמה.    </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1{{</ins>מקורות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">||</ins>פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|יורה </ins>דעה סימן רמו סעיף יט'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקורות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתוך שלא לשמה בא לשמה</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}                                      </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1.בבלי- </del>פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2.ירושלמי- </del>חגיגה פ&quot;ב ה&quot;א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3.רמב&quot;ם- </del>הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלחן ערוך יוררה </del>דעה סימן רמו סעיף יט'. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">                                    </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוכן עניינים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוכן עניינים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. הצגת המקורות בעניין לא לשמה לעומת לשמה והצגת השאלות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. הצגת המקורות בעניין לא לשמה לעומת לשמה והצגת השאלות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>4. הגדרת לשמה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>4. הגדרת לשמה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>5. סיכום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>5. סיכום.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}} </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ&quot;ו סעיף י&quot;ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו&quot;ת יחווה דעת ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ&quot;ו סעיף י&quot;ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו&quot;ת יחווה דעת ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור הדין בגמרא==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהגמרא עולות מספר שאלות שבהן יש לדון:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהגמרא עולות מספר שאלות שבהן יש לדון:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1. </del>מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;?  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;?  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תענית ז.- &quot;תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות..&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תענית ז.- &quot;תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות..&quot;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד, יש לברר: האם יש שני סוגי לימוד של &quot;לא לשמה&quot;? אם כן, איזה סוג לא לשמה הוא חיובי ואיזה סוג הוא שלילי? עוד יש לדון האם שלא לשמה מצווה בפני עצמו, או אינו מצווה ורק מדרגה לקראת לשמה?  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד, יש לברר: האם יש שני סוגי לימוד של &quot;לא לשמה&quot;? אם כן, איזה סוג לא לשמה הוא חיובי ואיזה סוג הוא שלילי? עוד יש לדון האם שלא לשמה מצווה בפני עצמו, או אינו מצווה ורק מדרגה לקראת לשמה?  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר גם תלוי כיצד להסביר את הגמרא בפסחים האומרת &quot;לעולם יעסוק&quot; וכו',באיזה אופנים מותר ובאיזה אסור?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר גם תלוי כיצד להסביר את הגמרא בפסחים האומרת &quot;לעולם יעסוק&quot; וכו',באיזה אופנים מותר ובאיזה אסור?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===גדר לא לשמה והתירוץ בין המימרות:===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מצינו שתי גישות עיקריות בראשונים לביאור ענין זה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מצינו שתי גישות עיקריות בראשונים לביאור ענין זה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גדר לא לשמה והתירוץ בין המימרות:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. יש שני סוגי לא לשמה- השלילי נאמר בעוסק על מנת להתייהר,לקפח את חביריו בהלכה, אינו לומד על מנת לעשות,לקנטר[להתנגח בתורה וחכמיה] . החיובי נאמר כשעושה לשם אינטרס אישי שלו. אך ללא מטרה שלילית.  כן משמע מכה מקומות ברש'י ותו'ס.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. יש שני סוגי לא לשמה- השלילי נאמר בעוסק על מנת להתייהר,לקפח את חביריו בהלכה, אינו לומד על מנת לעשות,לקנטר[להתנגח בתורה וחכמיה] . החיובי נאמר כשעושה לשם אינטרס אישי שלו. אך ללא מטרה שלילית.  כן משמע מכה מקומות ברש'י ותו'ס.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי זה בפסחים עוסקים בלא לשמה החיובי ובברכות ותענית ונדרים- בשלילי. אך קשה עדיין ממעשה אבויה, שהרי שם התכוון לכבוד ולא למטרה שלילית, מדוע לא נתקיים בידו?  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי זה בפסחים עוסקים בלא לשמה החיובי ובברכות ותענית ונדרים- בשלילי. אך קשה עדיין ממעשה אבויה, שהרי שם התכוון לכבוד ולא למטרה שלילית, מדוע לא נתקיים בידו?  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן גם לתרץ בענין אבויה, שהתכוון לכבוד,אך לא שאף להתקדם הלאה להגיע לשמה, לכן יצא בנו לתרבות רעה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן גם לתרץ בענין אבויה, שהתכוון לכבוד,אך לא שאף להתקדם הלאה להגיע לשמה, לכן יצא בנו לתרבות רעה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרחבה בשיטת הרמב&quot;ם בענין ה-&quot;לא לשמה המותר &quot;: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרחבה בשיטת הרמב&quot;ם בענין ה-&quot;לא לשמה המותר &quot;: </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===בדברי האחרונים===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצינו בדבר מחלוקת אחרונים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצינו בדבר מחלוקת אחרונים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. יסוד העבודה[חלק א', פ&quot;ג, אות ב] והמטה אפרים[הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג באחת מאפשרויותיו], סוברים ששיטת הרמב&quot;ם שדווקא בשביל יראת ה' מעונש או לשכר בעולם הבא- מותר, אך לשם כבוד או עושר, שהם עניינים הנוגעים לכבוד מבני אדם- אסור. הראיה מזה שבהלכה ה' כתב הרמב&quot;ם:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. יסוד העבודה[חלק א', פ&quot;ג, אות ב] והמטה אפרים[הלכות תלמוד תורה פ&quot;ג באחת מאפשרויותיו], סוברים ששיטת הרמב&quot;ם שדווקא בשביל יראת ה' מעונש או לשכר בעולם הבא- מותר, אך לשם כבוד או עושר, שהם עניינים הנוגעים לכבוד מבני אדם- אסור. הראיה מזה שבהלכה ה' כתב הרמב&quot;ם:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l105">שורה 105:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 104:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי זה, ניתן לומר שהעיקר הוא דבקות בתורה שעל ידה דבק בה', אך זוהי דבקות בה' שנעשית בידיעת התורה בכל חלקיה כדי לגלות את כל האור האלוקי בעולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי זה, ניתן לומר שהעיקר הוא דבקות בתורה שעל ידה דבק בה', אך זוהי דבקות בה' שנעשית בידיעת התורה בכל חלקיה כדי לגלות את כל האור האלוקי בעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולי אפשר לומר שאין כלל מחלוקת בין דברי הרא&quot;ש לבין המהר&quot;ל- הרא&quot;ש דיבר מהבחינה שצריך ללמוד ולעסוק בכל חלק מחלקי התורה, לעומת המהר&quot;ל שהדגיש יותר את ענין האהבה לה'- שנעשית בגישה ללימוד, [לפחות בתחילתו,כבעל התניא דלעיל] שלומד על מנת לגלות את אור ה' בעולם שיהיה בקרבנו, והלומד מאהבת גילוי שם ה' זה-עוסק לשמה. כלומר, המהר&quot;ל הדגיש את הגישה האידיאלית ללימוד, לעומת הרא&quot;ש שהדגיש את האופן האידיאלי של עצם הלימוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולי אפשר לומר שאין כלל מחלוקת בין דברי הרא&quot;ש לבין המהר&quot;ל- הרא&quot;ש דיבר מהבחינה שצריך ללמוד ולעסוק בכל חלק מחלקי התורה, לעומת המהר&quot;ל שהדגיש יותר את ענין האהבה לה'- שנעשית בגישה ללימוד, [לפחות בתחילתו,כבעל התניא דלעיל] שלומד על מנת לגלות את אור ה' בעולם שיהיה בקרבנו, והלומד מאהבת גילוי שם ה' זה-עוסק לשמה. כלומר, המהר&quot;ל הדגיש את הגישה האידיאלית ללימוד, לעומת הרא&quot;ש שהדגיש את האופן האידיאלי של עצם הלימוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיכם </del>המאמר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==סיכום </ins>המאמר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה סתירה בין מקורות בש&quot;ס האם לימוד תורה שלא לשמה הוא חיובי או שלילי.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה סתירה בין מקורות בש&quot;ס האם לימוד תורה שלא לשמה הוא חיובי או שלילי.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י ותו&quot;ס ביארו, שתלוי האם עוסק בתורה לשם כבוד ועושר, אך לא למטרה שלילית ואז הלימוד חיובי, לבין אם לומד למטרה שלילית כגון לקנטר או לקפח את חבריו בהלכה שלימוד זה שלילי.  מהאור זרוע ועוד ראשונים משמע, שלימוד שלא לשמה בכל סוגיו הוא לימוד שלילי שאין ראוי בעיקרון ללומדו, אך מכיוון שאין ברירה- חייבים להתחיל כך כדי שיגיע בסופו של דבר ללימוד לשמה. המהר&quot;ל מבאר, שבלימוד שלא לשמה יש שכר גשמי, אך לא רוחני, לכן נח לו שנהפכה שלייתו על פניו, משום שאינו מגיע לתכלית- חיי עוה&quot;ב.  הגר&quot;א מבאר, שיש היתר ללמוד שלא לשמה רק כשמתכוין מתחילה להגיע לשמה, אך אם מראש מתכוון להישאר לא לשמה- אין לו היתר זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י ותו&quot;ס ביארו, שתלוי האם עוסק בתורה לשם כבוד ועושר, אך לא למטרה שלילית ואז הלימוד חיובי, לבין אם לומד למטרה שלילית כגון לקנטר או לקפח את חבריו בהלכה שלימוד זה שלילי.  מהאור זרוע ועוד ראשונים משמע, שלימוד שלא לשמה בכל סוגיו הוא לימוד שלילי שאין ראוי בעיקרון ללומדו, אך מכיוון שאין ברירה- חייבים להתחיל כך כדי שיגיע בסופו של דבר ללימוד לשמה. המהר&quot;ל מבאר, שבלימוד שלא לשמה יש שכר גשמי, אך לא רוחני, לכן נח לו שנהפכה שלייתו על פניו, משום שאינו מגיע לתכלית- חיי עוה&quot;ב.  הגר&quot;א מבאר, שיש היתר ללמוד שלא לשמה רק כשמתכוין מתחילה להגיע לשמה, אך אם מראש מתכוון להישאר לא לשמה- אין לו היתר זה.</div></td></tr> </table>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=16656&oldid=prev 2021-06-29T20:40:40Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F" title="מיוחד:תרומות/צורבא מרבנן">צורבא מרבנן</a> (<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F" title="שיחת משתמש:צורבא מרבנן">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/edit/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:212.76.106.246?redlink=1" class="new" title="משתמש:212.76.106.246 (הדף אינו קיים)">212.76.106.246</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:40, 29 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ&quot;ו סעיף י&quot;ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו&quot;ת יחווה דעת ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ&quot;ו סעיף י&quot;ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו&quot;ת יחווה דעת ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהגמרא עולות מספר שאלות שבהן יש לדון: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהגמרא עולות מספר שאלות שבהן יש לדון:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;?  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;?  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:</div></td></tr> </table>

צורבא מרבנן https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=16655&oldid=prev 2021-06-29T20:40:25Z

<p>ניסוח</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:40, 29 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ&quot;ו סעיף י&quot;ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו&quot;ת יחווה דעת ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ&quot;ו סעיף י&quot;ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו&quot;ת יחווה דעת ח&quot;ג סימן עד לענין פסק.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסחים נ: - &quot;רבא רמי: כתיב &quot;כי גדל עד שמים חסדך וכתיב &quot;כי גדל מעל שמים חסדך&quot;, הא כיצד? כאן - בעושין לשמה, וכאן - בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהגמרא עולות מספר שאלות שבהן יש לדון:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהגמרא עולות מספר שאלות שבהן יש לדון: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;?  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. מהו גדר &quot;לא לשמה&quot; ו-&quot;לשמה&quot;?  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש&quot;ס עולה אחרת:</div></td></tr> </table>

צורבא מרבנן https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=8948&oldid=prev 2017-10-15T07:50:10Z

<p>ישנה מחלוקת ראשונים ואחרונים מהו הגדר המותר הלימוד תורה לא לשמה שיביא את האדם ללשמה ומהו הלימוד שאסור אפילו בתור התחלה. בסוגיא יבוארו הדעות.</p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%94&amp;diff=8948">הצגת שינויים</a>

212.76.106.246