https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94?feed=atom 2026-06-24T15:44:44Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=13096&oldid=prev 2018-08-15T06:43:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:43, 15 באוגוסט 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משפט פתיחה: הסיבה לאיסור חלב נכרי, והאם האיסור נוהג תמיד או שתלוי במציאות משתנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משפט פתיחה: הסיבה לאיסור חלב נכרי, והאם האיסור נוהג תמיד או שתלוי במציאות משתנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=9428&oldid=prev 2017-12-02T20:05:17Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&amp;diff=9428&amp;oldid=9364">הצגת שינויים</a>

שלמה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=9364&oldid=prev 2017-11-19T12:28:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:28, 19 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בירושלמי (עבודה זרה, ב' מ&quot;א) אומר רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום גילוי. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בירושלמי (עבודה זרה, ב' מ&quot;א) אומר רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום גילוי. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי (משנה עבודה זרה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{} </del>. ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב (עבודה זרה, ל&quot;ט ב').  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי (משנה עבודה זרה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב' ז')</ins>. ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב (עבודה זרה, ל&quot;ט ב').  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם להלכה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם להלכה:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל, אבקת חלב שמן, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, חלבוני חלב ועוד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל, אבקת חלב שמן, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, חלבוני חלב ועוד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דיני אבקות החלב למיניהם (אבקת חלב טמא, דל, שמן, כחוש) הם אחד, כלומר, כולם נחשבים כאבקת חלב נכרי בה עסק בהר צבי(). {האם ואיך ניתן לכתוב ולפרט דברים אלו}.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דיני אבקות החלב למיניהם (אבקת חלב טמא, דל, שמן, כחוש) הם אחד, כלומר, כולם נחשבים כאבקת חלב נכרי בה עסק בהר צבי(). {האם ואיך ניתן לכתוב ולפרט דברים אלו}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">        </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;{{  חת&quot;ס יו&quot;ד ק&quot;ז שדי חמד }}&lt;/nowiki&gt; </ins>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----[[:קובץ:///C:/Users/Shlomo Bornstein/Documents/הלכה/כשרות, איסור והיתר/אבקת חלב נכרי.docx# ftnref1|[1]]] יורה דעה ק&quot;ג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----[[:קובץ:///C:/Users/Shlomo Bornstein/Documents/הלכה/כשרות, איסור והיתר/אבקת חלב נכרי.docx# ftnref1|[1]]] יורה דעה ק&quot;ג.</div></td></tr> </table>

שלמה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=9363&oldid=prev 2017-11-19T11:11:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:11, 19 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בירושלמי (עבודה זרה, ב' מ&quot;א) אומר רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום גילוי. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בירושלמי (עבודה זרה, ב' מ&quot;א) אומר רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום גילוי. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(משנה עבודה זרה, {} . ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב (עבודה זרה, ל&quot;ט ב')</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם להלכה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם להלכה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. התוספות (עבודה זרה, ל&quot;ט ע&quot;ב) והרדב&quot;ז (חלק ד' אלף קמ&quot;ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו הפני משה על הירושלמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{?} סובר </del>שהטעמים חלוקים. הנפק&quot;מ היא שהיום אין חוששים לגילוי, כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{ לילה או תמיד}</del>, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו כמו שמבואר בשו&quot;ע (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח סימן רע</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב{?}</del>).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. התוספות (עבודה זרה, ל&quot;ט ע&quot;ב) והרדב&quot;ז (חלק ד' אלף קמ&quot;ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו הפני משה על הירושלמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(עבודה זרה, פ&quot;ב ה&quot;ח ד&quot;ה 'ותני') ויפה עיניים (עבודה זרה, ל&quot;ט ב') סוברים </ins>שהטעמים חלוקים. הנפק&quot;מ היא שהיום אין חוששים לגילוי, כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו כמו שמבואר בשו&quot;ע (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יו</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד קט</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז א'</ins>).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האם חלב נכרי נאסר במנין:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האם חלב נכרי נאסר במנין:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר המניין. הנפקא מינא היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האם גזירת חכמים שלא לשתות חלב הגוי קיימת גם כאשר </del>אין חשש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לערבוב </del>חלב טמא בטהור כיוון שידוע ש&quot;שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א&quot;כ גדול ממנו בחכמה ובמניין&quot; (מגילה ב' ע&quot;ב) וכן &quot;בטל טעם לא בטלה תקנה&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{?}. </del>או שמא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר מסיבה כל שהיא אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור </del>חלב הגוי מותר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר המניין. הנפקא מינא היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקרה בו </ins>אין חשש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהגוי יערב </ins>חלב טמא בטהור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. האם גזירת חכמים עדיין קיימת </ins>כיוון שידוע ש&quot;שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א&quot;כ גדול ממנו בחכמה ובמניין&quot; (מגילה ב' ע&quot;ב) וכן &quot;בטל טעם לא בטלה תקנה&quot; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(שו&quot;ת התשב&quot;ץ חלק ד' א' ל&quot;ב), </ins>או שמא חלב הגוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהיה </ins>מותר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקרה זה</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י (ביצה ה' ע&quot;א ד&quot;ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר &quot;דבר שבמניין&quot; - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י (ביצה ה' ע&quot;א ד&quot;ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר &quot;דבר שבמניין&quot; - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרדב&quot;ז (חלק ד' ע&quot;ה), התשב&quot;ץ (חלק ד' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(חוט המשולש) </del>טור א סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לב</del>) והרשב&quot;ש (סימן תקנ&quot;ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד כותבים ש&quot;הכל לפי העיתים ולפי המקומות&quot; וכן &quot;לא חששו רז&quot;ל אלא למילתא דשכיחא&quot;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרדב&quot;ז (חלק ד' ע&quot;ה), התשב&quot;ץ (חלק ד' טור א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </ins>סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל&quot;ב</ins>) והרשב&quot;ש (סימן תקנ&quot;ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד כותבים ש&quot;הכל לפי העיתים ולפי המקומות&quot; וכן &quot;לא חששו רז&quot;ל אלא למילתא דשכיחא&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתם בשו&quot;ת מהר&quot;י ברונא {}?} (תלמידו של תרומת הדשן) מביא בשם רבינו יונה שחלב נאסר במניין. וכך כתב גם החתם סופר {}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתם בשו&quot;ת מהר&quot;י ברונא {}?} (תלמידו של תרומת הדשן) מביא בשם רבינו יונה שחלב נאסר במניין. וכך כתב גם החתם סופר {}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{לכתוב על זה עוד, עוד פוסקים}  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{לכתוב על זה עוד, עוד פוסקים}  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לומד מכאן הרשב&quot;ש שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק&quot;ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לומד מכאן הרשב&quot;ש שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק&quot;ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור דאורייתא או דרבנן:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור דאורייתא או דרבנן:  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלב טמא אסור מדאורייתא {?}. אבל לגבי חלב נכרי אמרה הגמרא (עבודה זרה, ל&quot;ה ע&quot;ב) שחלב נכרי אסור שמא יערב חלב טמא בחלב טהור ולא שמא יחליף חלב טהור בחלב טמא כיוון שאין מראיהן דומה. מכאן כתבו שאיסור חלב נכרי הוא מדרבנן, מכיוון שמדאורייתא החלב הטמא מתבטל ברוב החלב הטהור. ואין חשש שמא יערב הרבה חלב טמא במעט חלב טהור כיוון שזה ישנה את צבע החלב.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלב טמא אסור מדאורייתא {?}. אבל לגבי חלב נכרי אמרה הגמרא (עבודה זרה, ל&quot;ה ע&quot;ב) שחלב נכרי אסור שמא יערב חלב טמא בחלב טהור ולא שמא יחליף חלב טהור בחלב טמא כיוון שאין מראיהן דומה. מכאן כתבו שאיסור חלב נכרי הוא מדרבנן, מכיוון שמדאורייתא החלב הטמא מתבטל ברוב החלב הטהור. ואין חשש שמא יערב הרבה חלב טמא במעט חלב טהור כיוון שזה ישנה את צבע החלב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כך מוכח מכל הראשונים שכתבו שאין חלב נכרי נאסר במניין ולכן בטל טעם בטלה תקנה. שהרי 'תקנה' הינה איסור דרבנן. {כל אלו שלמעלה..}. וכך כתב הרמב&quot;ם (הלכות מאכלות אסורות י&quot;ג י') והש&quot;ך (יו&quot;ד קי&quot;ח ח').</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;{{</ins>כך מוכח מכל הראשונים שכתבו שאין חלב נכרי נאסר במניין ולכן בטל טעם בטלה תקנה. שהרי 'תקנה' הינה איסור דרבנן. {כל אלו שלמעלה..<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}&lt;/nowiki&gt;</ins>}. וכך כתב הרמב&quot;ם (הלכות מאכלות אסורות י&quot;ג י') והש&quot;ך (יו&quot;ד קי&quot;ח ח').</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התשב&quot;ץ (חלק ג' קמ&quot;ג) כתב שאיסורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדאורייתא </del>{למה?}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התשב&quot;ץ (חלק ג' קמ&quot;ג) כתב שאיסורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מספק דאורייתא שמא רוב החלב הוא חלב טמא </ins>{למה?}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלב הנכרי בימינו:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלב הנכרי בימינו:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תשובה מפורסמת בעניין החלב הנכרי היא של הרב משה פיינשטין. הגרמ&quot;פ כתב ארבע תשובות בעניין חלב נכרי. בתשובתו הראשונה (יו&quot;ד חלק א מ&quot;ז) כתב שהחלב הנכרי מותר כיוון שיש פיקוח ממשלתי על תאגידי החלב המוכרים חלב פרה וקנסות במקרה והתאגידים יערבבו חלב שאינו חלב פרה. יותר מזה, מחדש הרב פיינשטין שחלב זה אינו חלב נכרי כלל אלא  דינו כחלב ישראל, ולכן הגרמ&quot;פ קורא לחלב &quot;חלב החברות&quot;. הסיבה היא, שכדי שהחלב יהיה חלב ישראל, אין צריך דווקא ראייה של ישראל את הגוי חולב, אלא מספיקה ידיעה. ראיה היא רק הדרך שלנו לדעת שהחלה הינו חלב טהור. לכן, בעקבות הפיקוח על ייצור החלב אנו יודעים שהחלב הינו חלב טהור ולכן החלב הוא חלב ישראל. בתשובה זו כתב הרב פיינשטין שאפשר להקל בזה אך לבעלי נפש מן הראוי להחמיר. אבל בתשובתו האחרונה בנושא (יו&quot;ד חלק ד' ה') כתב שאין להקל אלא בשעת הדחק בלבד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תשובה מפורסמת בעניין החלב הנכרי היא של הרב משה פיינשטין. הגרמ&quot;פ כתב ארבע תשובות בעניין חלב נכרי. בתשובתו הראשונה (יו&quot;ד חלק א מ&quot;ז) כתב שהחלב הנכרי מותר כיוון שיש פיקוח ממשלתי על תאגידי החלב המוכרים חלב פרה וקנסות במקרה והתאגידים יערבבו חלב שאינו חלב פרה. יותר מזה, מחדש הרב פיינשטין שחלב זה אינו חלב נכרי כלל אלא  דינו כחלב ישראל, ולכן הגרמ&quot;פ קורא לחלב &quot;חלב החברות&quot;. הסיבה היא, שכדי שהחלב יהיה חלב ישראל, אין צריך דווקא ראייה של ישראל את הגוי חולב, אלא מספיקה ידיעה. ראיה היא רק הדרך שלנו לדעת שהחלה הינו חלב טהור. לכן, בעקבות הפיקוח על ייצור החלב אנו יודעים שהחלב הינו חלב טהור ולכן החלב הוא חלב ישראל. בתשובה זו כתב הרב פיינשטין שאפשר להקל בזה אך לבעלי נפש מן הראוי להחמיר. אבל בתשובתו האחרונה בנושא (יו&quot;ד חלק ד' ה') כתב שאין להקל אלא בשעת הדחק בלבד.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב נחום רבינביץ' (שיח נחום, מ&quot;ד) כותב שיש לחלק בין טריפה שנעשתה בידי אדם לטריפה שנעשתה בידי שמים. כאשר הטריפה נעשתה בידי אדם אם ניתן לרפא אותה ויודעים זאת מראש אין היא נקראת כלל טריפה. אבל טריפה שנעשתה בידי שמים, גם אם ניתן לרפא אותה הבהמה אסורה, כדברי הרמב&quot;ם. כך מחלק בשו&quot;ת עונג יום טוב בשם הרא&quot;ה (מוזכר בתשובה הנ&quot;ל). בניתוחים מדובר בטריפה הנעשית ע&quot;י אדם וניתן לרפא אותה, לכן אין היא כלל טריפה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב נחום רבינביץ' (שיח נחום, מ&quot;ד) כותב שיש לחלק בין טריפה שנעשתה בידי אדם לטריפה שנעשתה בידי שמים. כאשר הטריפה נעשתה בידי אדם אם ניתן לרפא אותה ויודעים זאת מראש אין היא נקראת כלל טריפה. אבל טריפה שנעשתה בידי שמים, גם אם ניתן לרפא אותה הבהמה אסורה, כדברי הרמב&quot;ם. כך מחלק בשו&quot;ת עונג יום טוב בשם הרא&quot;ה (מוזכר בתשובה הנ&quot;ל). בניתוחים מדובר בטריפה הנעשית ע&quot;י אדם וניתן לרפא אותה, לכן אין היא כלל טריפה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרבנן או דאורייתא</del>:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבקת חלב נכרי</ins>:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;נחלקו הפוסקים האם האיסור של </del>חלב נכרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא איסור מדברי חכמים או איסור מדברי תורה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרוב </del>הראשונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא איסור דרבנן, </del>שלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חששו שמא החליף את כל או רוב החלב בחלב </del>טמא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיוון שאין מראיהם דומה. אלא חששו שמא החליף </del>חלק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מועט </del>מהחלב. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומין במינו בטל ברוב מדאורייתא, לכן איסור </del>חלב נכרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא מדרבנן, ונמצא שהוא אסור אף אם ערבו מעט </del>חלב טמא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(רמב&quot;ם מאכלות אסורות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י&quot;ג י'</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד ראשונים)</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{}{}{}{}{}{}{}{{}&lt;/nowiki&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהר צבי (יורה דעה ק&quot;ג, ק&quot;ד), כתב שאפילו נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת </ins>חלב נכרי. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי </ins>הראשונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון </ins>שלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוי חלב </ins>טמא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וגם </ins>חלק מהחלב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטמא יקר יותר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א&quot;כ היום אבקת </ins>חלב נכרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דומה במהותה לחמאה שלא נכללה בגזירת </ins>חלב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב </ins>טמא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. כלומר, בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על חמאת הגוי שמא עשו אותה מחלב טמא</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת חלב נכרי</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך כתב גם הש&quot;ך (יו&quot;ד קי&quot;ח ח')</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשב</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ץ (חלק ג' קמ&quot;ג) כותב שאיסורו מספק דאורייתא שמא רוב החלב הוא חלב טמא</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החזו</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א {} חולק על סברה זו של ההר צבי</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבקת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלב נכרי</del>:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבקת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מי גבינה</ins>:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל, אבקת חלב שמן, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, חלבוני חלב ועוד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל, אבקת חלב שמן, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, חלבוני חלב ועוד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהר צבי </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יורה דעה ק&quot;ג, ק&quot;ד), כתב שאפילו נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר </del>אבקת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלב נכרי. ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי </del>חלב טמא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א&quot;כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה לחמאה שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על חמאת הגוי שמא עשו אותה מחלב טמא. אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת </del>חלב נכרי.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיני אבקות החלב למיניהם </ins>(אבקת חלב טמא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דל</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כחוש) הם אחד</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלומר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כולם נחשבים כאבקת </ins>חלב נכרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בה עסק בהר צבי(). {האם ואיך ניתן לכתוב ולפרט דברים אלו}</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החזו"א {} חולק על סברה זו של ההר צבי. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----[[:קובץ:///C:/Users/Shlomo Bornstein/Documents/הלכה/כשרות, איסור והיתר/אבקת חלב נכרי.docx# ftnref1|[1]]] יורה דעה ק&quot;ג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>----[[:קובץ:///C:/Users/Shlomo Bornstein/Documents/הלכה/כשרות, איסור והיתר/אבקת חלב נכרי.docx# ftnref1|[1]]] יורה דעה ק&quot;ג.</div></td></tr> </table>

שלמה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=9344&oldid=prev 2017-11-15T12:32:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:32, 15 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלב של בהמה טריפה אסור כבשרה. המציאות היום שעושים ניתוחים לפרות רבות וחלק מן הניתוחים מטריפות את הבהמות כטריפה וודאי או כספק טריפה. נמצא שישנו אחוז מסוים של פרות הנטרפות בעת הניתוח. כמו כן ישנן בהמות שנטרפות בכל מקרה מכוח המציאות, אם בגלל נפילות ואם בגלל שאוכלים בטעות קוצים מסמרים וכד'. ובגלל שחלב טריפות אסור כבשר טריפות, נמצא שחלק מהחלב מותר וחלק מהחלב אסור ונוצרת תערובת של חלב אסור ומותר. השאלה היא מה אחוז הבהמות הטריפות מתוך כלל הבהמות והאם החלב הטמא בטל בחלב הטהור, כלומר, האם יש פי 60 בחלב המותר כנגד החלב האסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חלב של בהמה טריפה אסור כבשרה. המציאות היום שעושים ניתוחים לפרות רבות וחלק מן הניתוחים מטריפות את הבהמות כטריפה וודאי או כספק טריפה. נמצא שישנו אחוז מסוים של פרות הנטרפות בעת הניתוח. כמו כן ישנן בהמות שנטרפות בכל מקרה מכוח המציאות, אם בגלל נפילות ואם בגלל שאוכלים בטעות קוצים מסמרים וכד'. ובגלל שחלב טריפות אסור כבשר טריפות, נמצא שחלק מהחלב מותר וחלק מהחלב אסור ונוצרת תערובת של חלב אסור ומותר. השאלה היא מה אחוז הבהמות הטריפות מתוך כלל הבהמות והאם החלב הטמא בטל בחלב הטהור, כלומר, האם יש פי 60 בחלב המותר כנגד החלב האסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לחלק בין טריפות שנוצרות באופן טבעי על ידי נפילה וכד' לבין טריפות הנעשית על ידי ניתוחים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </ins>יש לחלק בין טריפות שנוצרות באופן טבעי על ידי נפילה וכד' לבין טריפות הנעשית על ידי ניתוחים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשית, </del>לגבי בהמות הנעשות טריפות באופן טבעי, הרי קיימא לן שכל בהמה בחזקת כשרה עד שיוכח שהיא טריפה (חזקא דמעיקרא). ואין בסטטיסטיקות האומרות שיש למשל 4% טריפות מכלל הפרות להוציא מכלל חזקת כשרות. לכן אין להתחשב בטריפות הנעשות באופן טבעי. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי בהמות הנעשות טריפות באופן טבעי, הרי קיימא לן שכל בהמה בחזקת כשרה עד שיוכח שהיא טריפה (חזקא דמעיקרא). ואין בסטטיסטיקות האומרות שיש למשל 4% טריפות מכלל הפרות להוציא מכלל חזקת כשרות. לכן אין להתחשב בטריפות הנעשות באופן טבעי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(מנחת אשר, חלק א' ל&quot;ט)</ins>. </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש אומרים שיש להתחשב רק בוודאי טריפה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד </ins>יש אומרים שיש להתחשב רק בוודאי טריפה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אבל ספק טריפה אינה נכנסת לחשבון 1/60 כיוון שאנו רואים שבמציאות אותן ספק טריפות מאריכות ימים מעל לי&quot;ב חודשים, וכתוב בגמרא שבהמה שהיא ספק טריפה שחיה מעל לי&quot;ב חודש אינה נחשבת כבר טריפה. ואמנם, במקרה שלנו עדיין לא עברו י&quot;ב חודש, אבל אנחנו רואים ויודעים שהבהמות הללו חיות מעל לי&quot;ב חודש ולכן אפשר כבר עכשיו להחשיבן כאינן טריפות (תחומין כרך כ&quot;ג עמוד 462). </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פיננשטיין וחזו</del>&quot;א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחלב טריפות)</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולגבי טריפות שמקורן מניתוחים המטריפים את החלב, יש כמה דעות להיתר:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתחומין כותב הרב וייטמן שאחוז הטריפות נמוך מ1/60. אך יש לציין שדברים אלו נכתבו בשנת תשס&quot;ב. הרב לנדאו </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קונטרס נתיב החלב חלק ג' אדר תש&quot;ע) כתב שהיום יש כמה דרכים לפתור את הבעיות הרפואיות ורק חלק מהדרכים מטריפות את הבהמות, ולכן יתכן שאחוז הטריפות נמוך יותר מבעבר. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחום רבינביץ' (שיח נחום, מ&quot;ד) כותב שיש לחלק בין טריפה שנעשתה בידי אדם לטריפה שנעשתה בידי שמים. כאשר הטריפה נעשתה בידי אדם אם ניתן לרפא אותה ויודעים זאת מראש אין היא נקראת כלל טריפה. אבל טריפה שנעשתה בידי שמים, גם אם ניתן לרפא אותה הבהמה אסורה, כדברי הרמב&quot;ם. כך מחלק בשו&quot;ת עונג יום טוב בשם הרא&quot;ה (מוזכר בתשובה הנ&quot;ל). בניתוחים מדובר בטריפה הנעשית ע&quot;י אדם וניתן לרפא אותה, לכן אין היא כלל טריפה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרבנן או דאורייתא:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki&gt;נחלקו הפוסקים האם האיסור של חלב נכרי הוא איסור מדברי חכמים או איסור מדברי תורה. לרוב הראשונים הוא איסור דרבנן, שלא חששו שמא החליף את כל או רוב החלב בחלב טמא כיוון שאין מראיהם דומה. אלא חששו שמא החליף חלק מועט מהחלב. ומין במינו בטל ברוב מדאורייתא, לכן איסור חלב נכרי הוא מדרבנן, ונמצא שהוא אסור אף אם ערבו מעט חלב טמא (רמב&quot;ם מאכלות אסורות, י&quot;ג י', עוד ראשונים).{}{}{}{}{}{}{}{{}&lt;/nowiki&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך כתב גם הש&quot;ך (יו&quot;ד קי&quot;ח ח').</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשב</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ץ (חלק ג' קמ&quot;ג) כותב שאיסורו מספק דאורייתא שמא רוב החלב הוא חלב טמא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבקת חלב נכרי:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל, אבקת חלב שמן, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, חלבוני חלב ועוד. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהר צבי (יורה דעה ק&quot;ג, ק&quot;ד), כתב שאפילו נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. </ins>א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה לחמאה שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב, ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק, ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על חמאת הגוי שמא עשו אותה מחלב טמא. אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת חלב נכרי. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החזו&quot;א {} חולק על סברה זו של ההר צבי. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">----[[:קובץ:///C:/Users/Shlomo Bornstein/Documents/הלכה/כשרות, איסור והיתר/אבקת חלב נכרי.docx# ftnref1|[1]]] יורה דעה ק&quot;ג.</ins></div></td></tr> </table>

שלמה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=9327&oldid=prev 2017-11-12T12:31:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:31, 12 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התשב&quot;ץ (חלק ג' קמ&quot;ג) כתב שאיסורו מדאורייתא {למה?}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התשב&quot;ץ (חלק ג' קמ&quot;ג) כתב שאיסורו מדאורייתא {למה?}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלב </del>הנכרי בימינו:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלב </ins>הנכרי בימינו:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשובה מפורסמת בעניין החלב הנכרי היא של הרב משה פיינשטין. הגרמ&quot;פ כתב ארבע תשובות בעניין חלב נכרי. בתשובתו הראשונה (יו&quot;ד חלק א מ&quot;ז) כתב שהחלב הנכרי מותר כיוון שיש פיקוח ממשלתי על תאגידי החלב המוכרים חלב פרה וקנסות במקרה והתאגידים יערבבו חלב שאינו חלב פרה. יותר מזה, מחדש הרב פיינשטין שחלב זה אינו חלב נכרי כלל אלא  דינו כחלב ישראל, ולכן הגרמ&quot;פ קורא לחלב &quot;חלב החברות&quot;. הסיבה היא, שכדי שהחלב יהיה חלב ישראל, אין צריך דווקא ראייה של ישראל את הגוי חולב, אלא מספיקה ידיעה. ראיה היא רק הדרך שלנו לדעת שהחלה הינו חלב טהור. לכן, בעקבות הפיקוח על ייצור החלב אנו יודעים שהחלב הינו חלב טהור ולכן החלב הוא חלב ישראל. בתשובה זו כתב הרב פיינשטין שאפשר להקל בזה אך לבעלי נפש מן הראוי להחמיר. אבל בתשובתו האחרונה בנושא (יו&quot;ד חלק ד' ה') כתב שאין להקל אלא בשעת הדחק בלבד. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברים דומים כתב החזו&quot;א (יו&quot;ד, מ&quot;א 'ואמנם'), שאם ניתן לסמוך על הפיקוח, החלב מותר וחזקתו שהוא טהור, ובניגוד לרב פיינשטין לא כתב שמותר רק בשעת הדחק.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלב טריפות: </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלב של בהמה טריפה אסור כבשרה. המציאות היום שעושים ניתוחים לפרות רבות וחלק מן הניתוחים מטריפות את הבהמות כטריפה וודאי או כספק טריפה. נמצא שישנו אחוז מסוים של פרות הנטרפות בעת הניתוח. כמו כן ישנן בהמות שנטרפות בכל מקרה מכוח המציאות, אם בגלל נפילות ואם בגלל שאוכלים בטעות קוצים מסמרים וכד'. ובגלל שחלב טריפות אסור כבשר טריפות, נמצא שחלק מהחלב מותר וחלק מהחלב אסור ונוצרת תערובת של חלב אסור ומותר. השאלה היא מה אחוז הבהמות הטריפות מתוך כלל הבהמות והאם החלב הטמא בטל בחלב הטהור, כלומר, האם יש פי 60 בחלב המותר כנגד החלב האסור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לחלק בין טריפות שנוצרות באופן טבעי על ידי נפילה וכד' לבין טריפות הנעשית על ידי ניתוחים.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשית, לגבי בהמות הנעשות טריפות באופן טבעי, הרי קיימא לן שכל בהמה בחזקת כשרה עד שיוכח שהיא טריפה (חזקא דמעיקרא). ואין בסטטיסטיקות האומרות שיש למשל 4% טריפות מכלל הפרות להוציא מכלל חזקת כשרות. לכן אין להתחשב בטריפות הנעשות באופן טבעי. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש אומרים שיש להתחשב רק בוודאי טריפה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(הרב פיננשטיין וחזו&quot;א וחלב טריפות)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(הרב פיננשטיין וחזו&quot;א וחלב טריפות)</div></td></tr> </table>

שלמה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=9169&oldid=prev 2017-11-05T08:25:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:25, 5 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משפט פתיחה: הסיבה לאיסור חלב נכרי והאם האיסור נוהג תמיד או שתלוי במציאות משתנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משפט פתיחה: הסיבה לאיסור חלב נכרי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>והאם האיסור נוהג תמיד או שתלוי במציאות משתנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור וטעמיו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור האיסור וטעמיו:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{טעמים נוספים}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{טעמים נוספים}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בירושלמי (עבודה זרה, ב' מ&quot;א) אומר רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום גילוי. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בירושלמי (עבודה זרה, ב' מ&quot;א) אומר רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום גילוי. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם להלכה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם להלכה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. התוספות (עבודה זרה, ל&quot;ט ע&quot;ב) והרדב&quot;ז (חלק ד' אלף קמ&quot;ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו הפני משה על הירושלמי {?} סובר שהטעמים חלוקים. הנפק&quot;מ היא שהיום אין חוששים לגילוי, כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה{ לילה או תמיד}, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו כמו שמבואר בשו&quot;ע (או&quot;ח סימן רע&quot;ב{?}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. התוספות (עבודה זרה, ל&quot;ט ע&quot;ב) והרדב&quot;ז (חלק ד' אלף קמ&quot;ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו הפני משה על הירושלמי {?} סובר שהטעמים חלוקים. הנפק&quot;מ היא שהיום אין חוששים לגילוי, כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה{ לילה או תמיד}, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו כמו שמבואר בשו&quot;ע (או&quot;ח סימן רע&quot;ב{?}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצבים בהם אין חשש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להחלפת </del>חלב טהור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלב טמא</del>:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האם חלב נכרי נאסר במנין:</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להחלפת </del>חלב טהור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלב טמא</del>, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דין חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר המניין. הנפקא מינא היא האם גזירת חכמים שלא לשתות חלב הגוי קיימת גם כאשר אין חשש לערבוב חלב טמא בטהור כיוון שידוע ש&quot;שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א&quot;כ גדול ממנו בחכמה ובמניין&quot; (מגילה ב' ע&quot;ב) וכן &quot;בטל טעם לא בטלה תקנה&quot;{?}. או שמא כאשר מסיבה כל שהיא אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלב הגוי מותר. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש&quot;י (ביצה ה' ע&quot;א ד&quot;ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר &quot;דבר שבמניין&quot; - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרדב&quot;ז (חלק ד' ע&quot;ה), התשב&quot;ץ (חלק ד' (חוט המשולש) טור א סימן לב) והרשב&quot;ש (סימן תקנ&quot;ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד כותבים ש&quot;הכל לפי העיתים ולפי המקומות&quot; וכן &quot;לא חששו רז&quot;ל אלא למילתא דשכיחא&quot;. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומתם בשו&quot;ת מהר&quot;י ברונא {}?} (תלמידו של תרומת הדשן) מביא בשם רבינו יונה שחלב נאסר במניין. וכך כתב גם החתם סופר {}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{לכתוב על זה עוד, עוד פוסקים} </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפק&quot;מ מעשית חשובה בנושא זה יכולה להיות אכילת אבקת חלב נכרי (ראה להלן){}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצבים בהם אין חשש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לערבוב </ins>חלב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טמא בחלב </ins>טהור:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לערבוב </ins>חלב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טמא בחלב </ins>טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקרה הראשון - במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. בשערי דורא {?} בשם רב שר שלום גאון, הרדב&quot;ז (חלק ד' ע&quot;ה) והתשב&quot;ץ (חלק ד' (חוט המשולש) טור א סימן לב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר במנין, אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא. ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת ראשונים אלו המרדכי (עבודה זרה פרק אין מעמידין) ובשערי דורא בשם רש&quot;י ור&quot;ת כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החקקי לב (יו&quot;ד כ&quot;ה) מביא סתירה בדברי רש&quot;י. בשערי דורא {?} כותב בשם רש&quot;י לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו בספר הפרדס כותב רש&quot;י שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומתרץ החקקי לב שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז עדיין יש חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור. אמנם לגוי הזה אין בהמה טמאה, אבל אולי הוא יקח חלב טמא מחברו או שכנו הגוי שלו יש בהמה טמאה, ולכן חלב הגוי אסור במציאות כזאת. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא ויערבב חלב טמא בחלב הטהור, ובמקרה כזה חלב הגוי מותר. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפי דבריו גם לדעת רש&quot;י חלב לא נאסר במנין. החקקי לב אינו מתייחס לראשונים אחרים האם גם לדעתם יש לחלק בין אין בהמה טמאה בעדרו לאין בהמה טמאה בעירו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקרה שני - כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור אין חשש לכאורה כהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור כך שימכור את החלב הטמא היקר יותר במחיר החלב הטהור הזול יותר, כיוון שהדבר לא משתלם לא. וכך כותב הרשב&quot;ש (סימן תקנ&quot;ד), ומוכיח מהגמרא שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי שלא לגרום לאיסור, אין חוששים לאיסור, וכך גם בחלב נכרי. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקרים מהם מוכיח הרשב&quot;ש שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי אין חוששים לאיסור:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במסכת עבודה זרה (כ&quot;ב ע&quot;ב), מובא בברייתא שלוקחים מגויים בהמות בשביל קרבנות. ותמהה הגמרא למה לא חוששים שמא הגוי רבע את הבהמה (ואז פסולה להקרבה)? ועונה, שהגוי חס על בהמתו ולא ירבע אותה כיוון שזה יכול לעקר אותה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד מוכיח מהגמרא בעבודה זרה (ל&quot;ד ע&quot;ב) :</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגנרא מסופר על ספינה עם מורייס (ציר דגים) שהגיע לנמל עכו. דנה הגמרא בשמירה על המורייס שמא הגויים ערבו בה יין, ואם גוי נגע ביין פסל את המורייס מאכילה. ואומרת הגמרא שכאשר היין ביוקר והמורייס בזול, אין לחשוש שגויים יערבו יין במורייס, ולכן המורייס כשר לאכילה. וכך נראה גם מדברי הרמב&quot;ם (הלכות מאכלות אסורות י&quot;ז).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לומד מכאן הרשב&quot;ש שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק&quot;ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור דאורייתא או דרבנן:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלב טמא אסור מדאורייתא {?}. אבל לגבי חלב נכרי אמרה הגמרא (עבודה זרה, ל&quot;ה ע&quot;ב) שחלב נכרי אסור שמא יערב חלב טמא בחלב טהור ולא שמא יחליף חלב טהור בחלב טמא כיוון שאין מראיהן דומה. מכאן כתבו שאיסור חלב נכרי הוא מדרבנן, מכיוון שמדאורייתא החלב הטמא מתבטל ברוב החלב הטהור. ואין חשש שמא יערב הרבה חלב טמא במעט חלב טהור כיוון שזה ישנה את צבע החלב. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך מוכח מכל הראשונים שכתבו שאין חלב נכרי נאסר במניין ולכן בטל טעם בטלה תקנה. שהרי 'תקנה' הינה איסור דרבנן. {כל אלו שלמעלה..}. וכך כתב הרמב&quot;ם (הלכות מאכלות אסורות י&quot;ג י') והש&quot;ך (יו&quot;ד קי&quot;ח ח').</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשב&quot;ץ (חלק ג' קמ&quot;ג) כתב שאיסורו מדאורייתא {למה?}. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלב הנכרי בימינו:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(הרב פיננשטיין וחזו&quot;א וחלב טריפות)</ins></div></td></tr> </table>

שלמה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=9156&oldid=prev 2017-11-04T20:20:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:20, 4 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם להלכה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם להלכה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. הנפק&quot;מ היא שהיום אין חוששים לגילוי, כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה{ לילה או תמיד}, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. כך מבואר ברמב</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם </del>(</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. התוספות (עבודה זרה, ל&quot;ט ע&quot;ב) והרדב&quot;ז (חלק ד' אלף קמ&quot;ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו הפני משה על הירושלמי {?} סובר שהטעמים חלוקים</ins>. הנפק&quot;מ היא שהיום אין חוששים לגילוי, כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה{ לילה או תמיד}, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שמבואר בשו</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או&quot;ח סימן רע&quot;ב{?}).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצבים בהם אין חשש להחלפת חלב טהור בחלב טמא:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש להחלפת חלב טהור בחלב טמא, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר.</ins></div></td></tr> </table>

שלמה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=9106&oldid=prev 2017-10-30T11:45:18Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תחרות כתיבה}} משפט פתיחה: הסיבה לאיסור חלב נכרי והאם האיסור נוהג תמיד או שתלוי במציאות מ...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{תחרות כתיבה}}<br /> <br /> משפט פתיחה: הסיבה לאיסור חלב נכרי והאם האיסור נוהג תמיד או שתלוי במציאות משתנה.<br /> <br /> מקור האיסור וטעמיו:<br /> במשנה (עבודה זרה, ב' ו') כתוב: &quot;אלו דברים של עכו&quot;ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו&quot;ם ואין ישראל רואהו&quot;.<br /> ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: <br /> בעבודה זרה (ל&quot;ה עמוד ב') אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. הגמרא (שם) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב.<br /> {טעמים נוספים}<br /> בירושלמי (עבודה זרה, ב' מ&quot;א) אומר רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום גילוי. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס.<br /> <br /> הטעם להלכה:<br /> נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. הנפק&quot;מ היא שהיום אין חוששים לגילוי, כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה{ לילה או תמיד}, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו. כך מבואר ברמב&quot;ם (</div>

שלמה