https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%96%D7%A8%D7%99?feed=atomמשתמש:אוריאל אלעזר נזרי - היסטוריית גרסאות2026-04-20T00:33:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%96%D7%A8%D7%99&diff=8942&oldid=prevאוריאל אלעזר נזרי ב־09:53, 13 באוקטובר 20172017-10-13T09:53:27Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:53, 13 באוקטובר 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בס"ד</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מפיהם ולא מפי כתבם - אוריאל נזרי</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מפיהם ולא מפי כתבם - אוריאל נזרי</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבא בתרא, פרק חזקת הבתים דף לט:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבא בתרא, פרק חזקת הבתים דף לט:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבם, כלומר כאשר העדים כותבים מעצמם, אבל אם השטר הוא מפי כתבו,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבם, כלומר כאשר העדים כותבים מעצמם, אבל אם השטר הוא מפי כתבו,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בציווי בעל השטר, השטר כשר. נמצא לפיו שהמקור לכשרותו של שטר אינו</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בציווי בעל השטר, השטר כשר. נמצא לפיו שהמקור לכשרותו של שטר אינו</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גזירת הכתוב, אלא זוהי סברא. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גזירת הכתוב, אלא זוהי סברא. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם (הלכות עדות פ"ג ה"ד) כותב: "דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם (הלכות עדות פ"ג ה"ד) כותב: "דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שנים עדים מפיהם ולא</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שנים עדים מפיהם ולא</div></td></tr>
</table>אוריאל אלעזר נזריhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%96%D7%A8%D7%99&diff=8941&oldid=prevאוריאל אלעזר נזרי: יצירת דף עם התוכן "בס"ד מפיהם ולא מפי כתבם - אוריאל נזרי בבא בתרא, פרק חזקת הבתים דף לט: • שאלת הראשונים • תשו..."2017-10-13T09:52:14Z<p>יצירת דף עם התוכן "בס"ד מפיהם ולא מפי כתבם - אוריאל נזרי בבא בתרא, פרק חזקת הבתים דף לט: • שאלת הראשונים • תשו..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>בס"ד<br />
מפיהם ולא מפי כתבם - אוריאל נזרי<br />
בבא בתרא, פרק חזקת הבתים דף לט:<br />
• שאלת הראשונים<br />
• תשובות הראשונים<br />
<br />
שאלת הראשונים<br />
גמרא "אמר רבא אמר רב נחמן מחאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו מודעא<br />
בפני שנים ואין צריך לומר כתובו.." ויש לשאול, כיצד יש לשטר תוקף, הרי שטר<br />
הוא למעשה עדות של העדים החתומים עליו, והתורה אמרה 'מפיהם ולא מפי<br />
כתבם', כלומר עדותם של עדים יכולה להתקבל רק כשהיא באה מפיהם, ולא<br />
כשהיא באה מפי הכתב? <br />
<br />
תשובות הראשונים<br />
ביחס לשאלה זו ישנן כמה שיטות ראשונים. <br />
הרי"ף (יבמות ט בדפי הרי"ף) מסביר שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב<br />
הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש שעדים החתומים על השטר<br />
נעשו כמי שנחקרה עדותם בבית דין, וממילא השטר נחשב מפי העדים ולא מפי<br />
כתבם.<br />
<br />
הרשב"א (שו"ת הרשב"א א א'ריא) והרמב"ן (ספר המצוות שורש שני, יבמות לא: וב"ב עז.)<br />
מסבירים שבשטר אין חיסרון של מפי כתבם והמקור לכך הוא גזירת הכתוב<br />
מירמיהו (לב מד) שם כתוב שיש מציאות של שטר מקנה "שדות בכסף יקנו<br />
וכתוב בספר וחתום והעד עדים", ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר מקנה<br />
הריהו כשר. <br />
<br />
בעל המאור (על הרי"ף ביבמות) מסביר שכל הפסול קיים דווקא כשהשטר הוא מפי<br />
כתבם, כלומר כאשר העדים כותבים מעצמם, אבל אם השטר הוא מפי כתבו,<br />
בציווי בעל השטר, השטר כשר. נמצא לפיו שהמקור לכשרותו של שטר אינו<br />
גזירת הכתוב, אלא זוהי סברא. <br />
הרמב"ם (הלכות עדות פ"ג ה"ד) כותב: "דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני<br />
ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שנים עדים מפיהם ולא<br />
מכתב ידן, אבל מדברי סופרים שחותכין דיני ממונות בעדות שבשטר אף על פי<br />
שאין העדים קיימים כדי שלא תנעול דלת בפני לוין..." מבואר בדברי הרמב"ם<br />
שתוקפו של שטר אינו מהתורה אלא מתקנת חכמים, ובדיני ממונות בלבד, כדי<br />
שאנשים לא ימנעו מלהלוות. <br />
על דברי הרמב"ם הללו קשה, שהרי בספר ירמיהו רואים ששטר מועיל<br />
ובפשטות היינו מדאורייתא, וכן מפורש במסכת גיטין על המשנה "והעדים<br />
חותמין על הגט מפני תיקון העולם" ושואלת על כך הגמרא: מפני תיקון העולם?<br />
דאורייתא הוא, דכתיב וכתוב בספר וחתום. מוכח מדברי הגמרא שהצורך<br />
בקיום השטרות הוא מדרבנן, ומשמע שעצם השטר תקף מהתורה. <br />
נציין שני תירוצים לדברי הרמב"ם שנאמרו באחרונים. <br />
רב חיים (בחידושיו על הרמב"ם) מתרץ שדברי הרמב"ם ששטר כשר רק מדרבנן<br />
נאמרו רק על שאר שנעשה לראיה, אבל שטר שנעשה לקניין כמו בגיטין<br />
וקידושין תקף מהתורה גם לפי הרמב"ם. <br />
אבל תירוצו קצת דחוק, כי הרמב"ם כותב בהמשך ההלכה "בעדות שבשטר"<br />
ואם לפני כן מדובר בשטר ראיה הרמב"ם היה צריך לכתוב זאת. <br />
הלחם משנה (על הרמב"ם) והתומים (כח טז) מתרצים שדברי הרמב"ם ששטר<br />
פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את<br />
העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית דין להעיד. <br />
<br />
ר"ת (מובא בתוס' לט: ד"ה מחאה) מסביר שהדין של מפיהם ולא מפי כתבם הוא רק<br />
באילם, אבל מי שיכול לדבר יכול להעיד גם ע"י שטר. <br />
<br />
תוס' שואלים "ואם תאמר מה מועיל הכתיבה, והא לא חשיב שטר אלא<br />
כשנעשה מדעת מי שהוא חובתו... ועדות נמי לא חשיב דמפיהם ולא מפי<br />
כתבם". מתחילת דברי התוספות נראה שהוא סובר כדברי בעל המאור, ואם<br />
השטר נעשה מדעת מי שהוא חובתו הרי זה מפי כתבו, אלא שמהמשך דבריו<br />
"ועדות נמי לא חשיב דמפיהם ולא מפי כתבם.." משמע שכאשר יש דעת<br />
המתחייב אין זה נחשב עדות אלא השטר מועיל מטעם אחר, שלא כדברי בעל<br />
המאור.<br />
<br />
הקצות (קמו ג) אומר שתוס' סוברים כמו הרמב"ן, אולם הסמ"ע (יא), הגר"א (יז)<br />
והתומים (ד) הבינו שאי אפשר להוכיח מדברי התוספות כמי הם סוברים (מלבד<br />
שיטת רבנו תם, שהתוספות ודאי אינם סוברים כמותה). <br />
<br />
הרמ"א (קמו ה) כותב שאת המחאה צריכים העדים לכתוב בלשון שליחות (פלוני<br />
העידנו על עצמו), ואומר הסמ"ע (יא) שלשון שליחות נצרכת לפי כל הראשונים,<br />
חוץ מר"ת לפיו אין צורך בכך. הקצות חולק עליו ואומר שאמנם לפי בעה"מ<br />
לשון שליחות מועילה במחאה, כי היא הופכת את השטר ל'מפי כתבו', אולם לפי<br />
הרמב"ן וכן לפי התוספות גם לשון שליחות לא תועיל במחאה, כי יש צורך<br />
בדעת המתחייב, ולכן אומרים התוספות שמחאה מועילה רק מתקנת חכמים<br />
נמצא שהרמ"א פסק כמו בעה"מ. <br />
אולם הגר"א לא סובר כך כמו שהזכרנו, ומכך שהרמ"א לא כתב את דבריו<br />
בלשון 'יש אומרים' יש סיוע להבנת הגר"א, שדברי הרמ"א תואמים את שיטות<br />
כל הראשונים (חוץ מרבנו תם). <br />
<br />
כאמור, משאלת התוספות מוכח שהם אינן סוברים כדברי בעל המאור, לפיו<br />
שטר שהוא 'מפי כתבו' כשר מטעם עדות. אולם עדיין יש לשאול מדוע באמת<br />
אינם מסכימים איתו? <br />
יש לומר שמטרתו של שטר הוא להנציח את הדיבור. כפי שראינו, לדעת בעל<br />
המאור תוקפו של שטר אינו מגזירת הכתוב אלא מסברא, ועל כן די בכך<br />
שהשטר הוא מפי כתבו כדי שהוא ינציח את הדיבור. אולם מדברי התוספות<br />
משמע שתוקפו של שטר הוא מגזירת הכתוב, ועל כן כדי שהשטר יגיע להנצחת<br />
הדיבור צריך דעת המתחייב ולא מספיק מפי כתבו.</div>אוריאל אלעזר נזרי