https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA?feed=atom 2026-06-21T22:02:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=7873&oldid=prev 2017-04-29T21:02:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:02, 30 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ג, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א)&lt;BR/&gt;שבת (</del>קיט, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב)&lt;BR/&gt;</del>סוטה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)&lt;BR/&gt;</del>||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</del>נו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)|</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות ג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>קיט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>, סוטה מט א||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים נה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>נו}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור הקדיש</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוסחו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אופן אמירתו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עניית יהא שמיה רבה והלכות נוספות</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיוון שישנם מספר סוגים של קדיש ומכונה הוא בשמות שונים בקרב המקורות הקדומים, קשה מאוד לעמוד על מקורו המדויק של כל קדיש</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מי חיברו ומתי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן כיצד הוכנס לנוסח התפילה הקבוע. קושי זה הוא כל כך גדול עד שכמה מן הראשונים קבעו כי &quot;על מעשה הקדיש לא נמצא בידינו דבר מבורר היטב מן הראשונים&quot; (כן הוא '''בשו&quot;ת הראב&quot;ד''' סימן קצג). אולם לאחר עיון מקיף במקורות הקדומים ובמחקרי האחרונים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולה תמונה בהירה יחסית בקרב מקורו של הקדיש</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מקור הקדיש =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מקור הקדיש =</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מקור אמירת &quot;יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא&quot; ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== מקור אמירת &quot;יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא&quot; ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק המקורי הראשון של הקדיש הוא האמירה &quot;יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא&quot;, חלק זה הוא השורש ועיקר השבח של הקדיש. מקור משפט זה הוא קדום ביותר ומיוחס ליעקב אבינו, וכמו שמסופר '''בגמרא בפסחים''' (נו, א) שכאשר חש יעקב כי ימיו ספורים, אסף את כל בניו ורצה לגלות להם את קץ הימים, שנאמר &quot;וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים&quot; (בראשית מט, א). אולם מכיוון שלא רצה הקב&quot;ה שיגלה זאת, נסתלקה מיעקב השכינה באותה השעה ולא היה יכול לגלות. יעקב חשש שמא נסתלקה ממנו השכינה משום שיש בין בניו מי שאינו מאמין בייחוד ה', ואינו ראוי שיתגלה לו הקץ. לכן שאל: &quot;שמא חס ושלום יש במיטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשיו&quot;? וכדי להסיר את חששו אמרו לו בניו: &quot;שמע ישראל (יעקב) ה' אלהינו ה' אחד&quot;, וכוונתם היא שכמו שאין בלבך יעקב אלא אחד (הקב&quot;ה) כך אין בליבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: &quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot;.&lt;br&gt;דברים אלו מופיעים גם '''בתרגום הירושלמי על התורה''' (בראשית מט, א), אולם שם הסיפור מתורגם לארמית, ותירגם הירושלמי אמירת &quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot; ל&quot;יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק המקורי הראשון של הקדיש הוא האמירה &quot;יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא&quot;, חלק זה הוא השורש ועיקר השבח של הקדיש. מקור משפט זה הוא קדום ביותר ומיוחס ליעקב אבינו, וכמו שמסופר '''בגמרא בפסחים''' (נו, א) שכאשר חש יעקב כי ימיו ספורים, אסף את כל בניו ורצה לגלות להם את קץ הימים, שנאמר &quot;וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים&quot; (בראשית מט, א). אולם מכיוון שלא רצה הקב&quot;ה שיגלה זאת, נסתלקה מיעקב השכינה באותה השעה ולא היה יכול לגלות. יעקב חשש שמא נסתלקה ממנו השכינה משום שיש בין בניו מי שאינו מאמין בייחוד ה', ואינו ראוי שיתגלה לו הקץ. לכן שאל: &quot;שמא חס ושלום יש במיטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשיו&quot;? וכדי להסיר את חששו אמרו לו בניו: &quot;שמע ישראל (יעקב) ה' אלהינו ה' אחד&quot;, וכוונתם היא שכמו שאין בלבך יעקב אלא אחד (הקב&quot;ה) כך אין בליבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: &quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot;.&lt;br&gt;דברים אלו מופיעים גם '''בתרגום הירושלמי על התורה''' (בראשית מט, א), אולם שם הסיפור מתורגם לארמית, ותירגם הירושלמי אמירת &quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot; ל&quot;יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד אמרו '''בגמרא בברכות''' (נז, א) שהעונה בחלומו &quot;יהא שמיה רבא מברך&quot; מובטח לו שהוא בן העולם הבא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד אמרו '''בגמרא בברכות''' (נז, א) שהעונה בחלומו &quot;יהא שמיה רבא מברך&quot; מובטח לו שהוא בן העולם הבא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt; --</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משתמש</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאיר|מאיר</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">22</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">50, 20 במרץ 2016 (IST)</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטגוריה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילה</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכות ג.]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Category</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילה</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת קיט:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטגוריה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סדר התפילות]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן נו</ins>]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=6882&oldid=prev 2016-11-20T13:59:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:59, 20 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (נה-נו)|}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (נה-נו)|}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=6876&oldid=prev 2016-11-20T13:57:02Z

<p>ביטל את ההגנה על <a href="/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="מקור הקדיש ומדוע נאמר בארמית">מקור הקדיש ומדוע נאמר בארמית</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:57, 20 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=6155&oldid=prev 2016-06-12T19:03:56Z

<p>הגן על <a href="/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA" title="מקור הקדיש ומדוע נאמר בארמית">מקור הקדיש ומדוע נאמר בארמית</a> [edit=sysop:move=sysop]</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:03, 12 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=3211&oldid=prev 2016-04-16T20:33:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:33, 16 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סוגיה בבניה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (נה-נו)|}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (נה-נו)|}}</div></td></tr> </table>

מאיר https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=3210&oldid=prev 2016-04-16T20:29:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:29, 16 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (נה-נו)|}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (נה-נו)|}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שישנם מספר סוגים של קדיש ומכונה הוא בשמות שונים בקרב המקורות הקדומים, קשה מאוד לעמוד על מקורו המדויק של כל קדיש, מי חיברו ומתי, וכן כיצד הוכנס לנוסח התפילה הקבוע.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br&gt;</del>קושי זה הוא כל כך גדול עד שכמה מן הראשונים קבעו כי &quot;על מעשה הקדיש לא נמצא בידינו דבר מבורר היטב מן הראשונים&quot; (כן הוא בשו&quot;ת הראב&quot;ד סימן קצג). אולם לאחר עיון מקיף במקורות הקדומים ובמחקרי האחרונים, עולה תמונה בהירה יחסית בקרב מקורו של הקדיש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שישנם מספר סוגים של קדיש ומכונה הוא בשמות שונים בקרב המקורות הקדומים, קשה מאוד לעמוד על מקורו המדויק של כל קדיש, מי חיברו ומתי, וכן כיצד הוכנס לנוסח התפילה הקבוע. קושי זה הוא כל כך גדול עד שכמה מן הראשונים קבעו כי &quot;על מעשה הקדיש לא נמצא בידינו דבר מבורר היטב מן הראשונים&quot; (כן הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בשו&quot;ת הראב&quot;ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>סימן קצג). אולם לאחר עיון מקיף במקורות הקדומים ובמחקרי האחרונים, עולה תמונה בהירה יחסית בקרב מקורו של הקדיש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מקור הקדיש =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מקור הקדיש =</div></td></tr> </table>

מאיר https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=2625&oldid=prev 2016-04-05T09:47:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:47, 5 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סוגיה בבניה}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (נה-נו)|}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (נה-נו)|}}</div></td></tr> </table>

מאיר https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=2621&oldid=prev 2016-04-05T09:42:35Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:42, 5 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימנים </del>נה-נו)|}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||ברכות (ג, א)&lt;BR/&gt;שבת (קיט, ב)&lt;BR/&gt;סוטה (מט, א)&lt;BR/&gt;||סדר התפילות - נוסח הקדיש|אורח חיים (נה-נו)|}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שישנם מספר סוגים של קדיש ומכונה הוא בשמות שונים בקרב המקורות הקדומים, קשה מאוד לעמוד על מקורו המדויק של כל קדיש, מי חיברו ומתי, וכן כיצד הוכנס לנוסח התפילה הקבוע.&lt;br&gt;קושי זה הוא כל כך גדול עד שכמה מן הראשונים קבעו כי &quot;על מעשה הקדיש לא נמצא בידינו דבר מבורר היטב מן הראשונים&quot; (כן הוא בשו&quot;ת הראב&quot;ד סימן קצג). אולם לאחר עיון מקיף במקורות הקדומים ובמחקרי האחרונים, עולה תמונה בהירה יחסית בקרב מקורו של הקדיש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שישנם מספר סוגים של קדיש ומכונה הוא בשמות שונים בקרב המקורות הקדומים, קשה מאוד לעמוד על מקורו המדויק של כל קדיש, מי חיברו ומתי, וכן כיצד הוכנס לנוסח התפילה הקבוע.&lt;br&gt;קושי זה הוא כל כך גדול עד שכמה מן הראשונים קבעו כי &quot;על מעשה הקדיש לא נמצא בידינו דבר מבורר היטב מן הראשונים&quot; (כן הוא בשו&quot;ת הראב&quot;ד סימן קצג). אולם לאחר עיון מקיף במקורות הקדומים ובמחקרי האחרונים, עולה תמונה בהירה יחסית בקרב מקורו של הקדיש.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המעשה שהיה הוא המעשה ברבי עקיבא, שראה אדם אחד ערום ושחור כפחם, וחבילת עצים גדולה על כתפו, ורץ כמרוצת הסוס. גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, ושאלו למה אתה עושה עבודה קשה כזאת? והשיב לו מת אנכי, ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם. אמר לו רבי עקיבא, בני מה הייתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו? השיב לו גבאי המס הייתי, והייתי מראשי העם ונושא פנים לעשירים והורג עניים. אמר לו כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה? אמר לו שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות, שאם היה לו לזה עני בן שעומד בתוך הקהל ואומר &quot;ברכו את ה' המבורך&quot; ועונים אחריו &quot;ברוך ה' המבורך לעולם ועד&quot;, או יאמר &quot;יתגדל ויתקדש&quot; וכו' ועונים אחריו &quot;יהא שמיה רבא מברך&quot; - מיד היו מתירים אותו מן הפורענות. והוא לא הניח בן בעולם, אלא עזב אשתו מעוברת ואינו יודע אם ילדה זכר, ומי מלמדו שאין לו אהוב בעולם. באותה שעה קיבל עליו רבי עקיבא לילך ולחפש אם הוליד בן כדי שילמדו תורה ויעמידו לפני הצבור. שאל אותו רבי עקיבא על עירו ושער מקומו, וענה לו ששמו הוא עקיבא ושם עירו הוא לודקיא. מיד נצטער רבי עקיבא צער גדול והלך ושאל עליו, והיו האנשים אומרים ישחקו עצמותיו של אותו רשע. שאל על הבן, ואמרו לו הרי ערל הוא. מיד נטלו רבי עקיבא ומל אותו, והושיבו לפניו ולא היה מקבל תורה, עד שישב עליו ארבעים יום בתענית. יצאה בת קול ואמרה רבי עקיבא לך ולמד אותו, והלך ולימדו תורה, קריאת שמע, שמונה עשרה ברכות וברכת המזון, והעמידו לפני הקהל ואמר &quot;ברכו את ה' המבורך&quot;, וענו הקהל &quot;ברוך ה' המבורך לעולם ועד&quot;. ואמר &quot;יתגדל ויתקדש&quot; וכו' וענו אחריו &quot;אמן, יהא שמיה רבא&quot;. באותה שעה התירו אביו המת מן הפורענות, מיד בא בחלום לר' עקיבא ואמר &quot;יהי רצון מלפני ה' שתנוח דעתך בגן עדן, שהצלת אותי מדינה של גיהנום&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המעשה שהיה הוא המעשה ברבי עקיבא, שראה אדם אחד ערום ושחור כפחם, וחבילת עצים גדולה על כתפו, ורץ כמרוצת הסוס. גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, ושאלו למה אתה עושה עבודה קשה כזאת? והשיב לו מת אנכי, ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם. אמר לו רבי עקיבא, בני מה הייתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו? השיב לו גבאי המס הייתי, והייתי מראשי העם ונושא פנים לעשירים והורג עניים. אמר לו כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה? אמר לו שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות, שאם היה לו לזה עני בן שעומד בתוך הקהל ואומר &quot;ברכו את ה' המבורך&quot; ועונים אחריו &quot;ברוך ה' המבורך לעולם ועד&quot;, או יאמר &quot;יתגדל ויתקדש&quot; וכו' ועונים אחריו &quot;יהא שמיה רבא מברך&quot; - מיד היו מתירים אותו מן הפורענות. והוא לא הניח בן בעולם, אלא עזב אשתו מעוברת ואינו יודע אם ילדה זכר, ומי מלמדו שאין לו אהוב בעולם. באותה שעה קיבל עליו רבי עקיבא לילך ולחפש אם הוליד בן כדי שילמדו תורה ויעמידו לפני הצבור. שאל אותו רבי עקיבא על עירו ושער מקומו, וענה לו ששמו הוא עקיבא ושם עירו הוא לודקיא. מיד נצטער רבי עקיבא צער גדול והלך ושאל עליו, והיו האנשים אומרים ישחקו עצמותיו של אותו רשע. שאל על הבן, ואמרו לו הרי ערל הוא. מיד נטלו רבי עקיבא ומל אותו, והושיבו לפניו ולא היה מקבל תורה, עד שישב עליו ארבעים יום בתענית. יצאה בת קול ואמרה רבי עקיבא לך ולמד אותו, והלך ולימדו תורה, קריאת שמע, שמונה עשרה ברכות וברכת המזון, והעמידו לפני הקהל ואמר &quot;ברכו את ה' המבורך&quot;, וענו הקהל &quot;ברוך ה' המבורך לעולם ועד&quot;. ואמר &quot;יתגדל ויתקדש&quot; וכו' וענו אחריו &quot;אמן, יהא שמיה רבא&quot;. באותה שעה התירו אביו המת מן הפורענות, מיד בא בחלום לר' עקיבא ואמר &quot;יהי רצון מלפני ה' שתנוח דעתך בגן עדן, שהצלת אותי מדינה של גיהנום&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב '''הלבוש''' (או&quot;ח קלג, א) שממעשה זה למדו חכמים שעל ידי כך שהיתום מקדש את שם ה' ברבים על ידי אמירת &quot;ברכו&quot; או &quot;קדיש&quot;, הוא מעלה את נשמת הנפטר, ולכן תיקנו שהיתום יאמר קדיש. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב </del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר </del>הקדיש''' [לר' ישעיהו הורוביץ] (פרק רביעי סימן לא) שתקנת חכמים לקדיש יתום הייתה הרחבה של המנהג שהיה נפוץ עוד מלפני כן שאומרים קדיש בשעת צידוק הדין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב '''הלבוש''' (או&quot;ח קלג, א) שממעשה זה למדו חכמים שעל ידי כך שהיתום מקדש את שם ה' ברבים על ידי אמירת &quot;ברכו&quot; או &quot;קדיש&quot;, הוא מעלה את נשמת הנפטר, ולכן תיקנו שהיתום יאמר קדיש. '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובספר </ins>הקדיש''' [לר' ישעיהו הורוביץ] (פרק רביעי סימן לא) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוסיף </ins>שתקנת חכמים לקדיש יתום הייתה הרחבה של המנהג שהיה נפוץ עוד מלפני כן שאומרים קדיש בשעת צידוק הדין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מדוע נאמר בלשון ארמית =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מדוע נאמר בלשון ארמית =</div></td></tr> </table>

מאיר https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=2620&oldid=prev 2016-04-05T09:38:35Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תקנת הקדיש יתום</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:38, 5 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תקנת הקדיש יתום ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תקנת הקדיש יתום ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד תקופת הראשונים לא מצאנו שהיתומים היו אומרים קדיש כלל, אמנם כן מצאנו מקורות המקשרים בין היתומים לקדיש. '''במסכת סופרים''' (פרק יט הלכה ט') כתבו שמחורבן בית המקדש היה נהוג שבסיום תפילת מוסף היה החזן יוצא למקום שאבלים נמצאים בו ואומר שם קדיש, ואם היה שם אדם שדורש בתורה היו אומרים לאחר מכן קדיש &quot;דעתיד לחדתא&quot;. וכן בתשובות הגאונים [קורונל] (סימן צד) כתבו שלאחר ההספד או צידוק הדין שאומרים על המת - אומר החזן קדיש, שכל מקום שיש שם דברי תורה יש לומר לאחריהם קדיש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד תקופת הראשונים לא מצאנו שהיתומים היו אומרים קדיש כלל, אמנם כן מצאנו מקורות המקשרים בין היתומים לקדיש. '''במסכת סופרים''' (פרק יט הלכה ט') כתבו שמחורבן בית המקדש היה נהוג שבסיום תפילת מוסף היה החזן יוצא למקום שאבלים נמצאים בו ואומר שם קדיש, ואם היה שם אדם שדורש בתורה היו אומרים לאחר מכן קדיש &quot;דעתיד לחדתא&quot;. וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בתשובות הגאונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[קורונל] (סימן צד) כתבו שלאחר ההספד או צידוק הדין שאומרים על המת - אומר החזן קדיש, שכל מקום שיש שם דברי תורה יש לומר לאחריהם קדיש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור הראשון שבו מצאנו שהיתום אומר קדיש הוא '''פירושי סידור התפילה לרוקח''' (סימן קז - ויתן לך, עמוד תרב), שם כתב שמשום מעשה שהיה (יובא להלן) תיקנו חכמים שהיתומים יאמרו קדיש. וכן תלמידו האור זרוע (חלק ב' סימן נ') כותב שמנהג ארץ כנען ובני רינוס שהיתום אומר קדיש לאחר &quot;אין כאלוהינו&quot;. אך מוסיף שבצרפת לא נוהגים כן, אלא הקדיש שלאחר &quot;אין כאלוהינו&quot; היו אומרים שם הנערים ואפילו שלא היו יתומים. ומכאן רואים אנו שרק בתקופת הראשונים החל המנהג שהיתומים יאמרו קדיש, וגם אז זה לא היה נפוץ בכל המקומות. אמנם כיום כבר נפוץ בכל המקומות שהיתומים אומרים קדיש לעילוי נשמת קרוביהן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור הראשון שבו מצאנו שהיתום אומר קדיש הוא '''פירושי סידור התפילה לרוקח''' (סימן קז - ויתן לך, עמוד תרב), שם כתב שמשום מעשה שהיה (יובא להלן) תיקנו חכמים שהיתומים יאמרו קדיש. וכן תלמידו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>האור זרוע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(חלק ב' סימן נ') כותב שמנהג ארץ כנען ובני רינוס שהיתום אומר קדיש לאחר &quot;אין כאלוהינו&quot;. אך מוסיף שבצרפת לא נוהגים כן, אלא הקדיש שלאחר &quot;אין כאלוהינו&quot; היו אומרים שם הנערים ואפילו שלא היו יתומים. ומכאן רואים אנו שרק בתקופת הראשונים החל המנהג שהיתומים יאמרו קדיש, וגם אז זה לא היה נפוץ בכל המקומות. אמנם כיום כבר נפוץ בכל המקומות שהיתומים אומרים קדיש לעילוי נשמת קרוביהן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המעשה שהיה הוא המעשה ברבי עקיבא, שראה אדם אחד ערום ושחור כפחם, וחבילת עצים גדולה על כתפו, ורץ כמרוצת הסוס. גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, ושאלו למה אתה עושה עבודה קשה כזאת? והשיב לו מת אנכי, ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם. אמר לו רבי עקיבא, בני מה הייתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו? השיב לו גבאי המס הייתי, והייתי מראשי העם ונושא פנים לעשירים והורג עניים. אמר לו כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה? אמר לו שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות, שאם היה לו לזה עני בן שעומד בתוך הקהל ואומר &quot;ברכו את ה' המבורך&quot; ועונים אחריו &quot;ברוך ה' המבורך לעולם ועד&quot;, או יאמר &quot;יתגדל ויתקדש&quot; וכו' ועונים אחריו &quot;יהא שמיה רבא מברך&quot; - מיד היו מתירים אותו מן הפורענות. והוא לא הניח בן בעולם, אלא עזב אשתו מעוברת ואינו יודע אם ילדה זכר, ומי מלמדו שאין לו אהוב בעולם. באותה שעה קיבל עליו רבי עקיבא לילך ולחפש אם הוליד בן כדי שילמדו תורה ויעמידו לפני הצבור. שאל אותו רבי עקיבא על עירו ושער מקומו, וענה לו ששמו הוא עקיבא ושם עירו הוא לודקיא. מיד נצטער רבי עקיבא צער גדול והלך ושאל עליו, והיו האנשים אומרים ישחקו עצמותיו של אותו רשע. שאל על הבן, ואמרו לו הרי ערל הוא. מיד נטלו רבי עקיבא ומל אותו, והושיבו לפניו ולא היה מקבל תורה, עד שישב עליו ארבעים יום בתענית. יצאה בת קול ואמרה רבי עקיבא לך ולמד אותו, והלך ולימדו תורה, קריאת שמע, שמונה עשרה ברכות וברכת המזון, והעמידו לפני הקהל ואמר &quot;ברכו את ה' המבורך&quot;, וענו הקהל &quot;ברוך ה' המבורך לעולם ועד&quot;. ואמר &quot;יתגדל ויתקדש&quot; וכו' וענו אחריו &quot;אמן, יהא שמיה רבא&quot;. באותה שעה התירו אביו המת מן הפורענות, מיד בא בחלום לר' עקיבא ואמר &quot;יהי רצון מלפני ה' שתנוח דעתך בגן עדן, שהצלת אותי מדינה של גיהנום&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המעשה שהיה הוא המעשה ברבי עקיבא, שראה אדם אחד ערום ושחור כפחם, וחבילת עצים גדולה על כתפו, ורץ כמרוצת הסוס. גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, ושאלו למה אתה עושה עבודה קשה כזאת? והשיב לו מת אנכי, ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם. אמר לו רבי עקיבא, בני מה הייתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו? השיב לו גבאי המס הייתי, והייתי מראשי העם ונושא פנים לעשירים והורג עניים. אמר לו כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה? אמר לו שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות, שאם היה לו לזה עני בן שעומד בתוך הקהל ואומר &quot;ברכו את ה' המבורך&quot; ועונים אחריו &quot;ברוך ה' המבורך לעולם ועד&quot;, או יאמר &quot;יתגדל ויתקדש&quot; וכו' ועונים אחריו &quot;יהא שמיה רבא מברך&quot; - מיד היו מתירים אותו מן הפורענות. והוא לא הניח בן בעולם, אלא עזב אשתו מעוברת ואינו יודע אם ילדה זכר, ומי מלמדו שאין לו אהוב בעולם. באותה שעה קיבל עליו רבי עקיבא לילך ולחפש אם הוליד בן כדי שילמדו תורה ויעמידו לפני הצבור. שאל אותו רבי עקיבא על עירו ושער מקומו, וענה לו ששמו הוא עקיבא ושם עירו הוא לודקיא. מיד נצטער רבי עקיבא צער גדול והלך ושאל עליו, והיו האנשים אומרים ישחקו עצמותיו של אותו רשע. שאל על הבן, ואמרו לו הרי ערל הוא. מיד נטלו רבי עקיבא ומל אותו, והושיבו לפניו ולא היה מקבל תורה, עד שישב עליו ארבעים יום בתענית. יצאה בת קול ואמרה רבי עקיבא לך ולמד אותו, והלך ולימדו תורה, קריאת שמע, שמונה עשרה ברכות וברכת המזון, והעמידו לפני הקהל ואמר &quot;ברכו את ה' המבורך&quot;, וענו הקהל &quot;ברוך ה' המבורך לעולם ועד&quot;. ואמר &quot;יתגדל ויתקדש&quot; וכו' וענו אחריו &quot;אמן, יהא שמיה רבא&quot;. באותה שעה התירו אביו המת מן הפורענות, מיד בא בחלום לר' עקיבא ואמר &quot;יהי רצון מלפני ה' שתנוח דעתך בגן עדן, שהצלת אותי מדינה של גיהנום&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב '''הלבוש''' (או&quot;ח קלג, א) שממעשה זה למדו חכמים שעל ידי כך שהיתום מקדש את שם ה' ברבים על ידי אמירת &quot;ברכו&quot; או &quot;קדיש&quot;, הוא מעלה את נשמת הנפטר, ולכן תיקנו שהיתום יאמר קדיש. וכתב בספר הקדיש [לר' ישעיהו הורוביץ] (פרק רביעי סימן לא) שתקנת חכמים לקדיש יתום הייתה הרחבה של המנהג שהיה נפוץ עוד מלפני כן שאומרים קדיש בשעת צידוק הדין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב '''הלבוש''' (או&quot;ח קלג, א) שממעשה זה למדו חכמים שעל ידי כך שהיתום מקדש את שם ה' ברבים על ידי אמירת &quot;ברכו&quot; או &quot;קדיש&quot;, הוא מעלה את נשמת הנפטר, ולכן תיקנו שהיתום יאמר קדיש. וכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בספר הקדיש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[לר' ישעיהו הורוביץ] (פרק רביעי סימן לא) שתקנת חכמים לקדיש יתום הייתה הרחבה של המנהג שהיה נפוץ עוד מלפני כן שאומרים קדיש בשעת צידוק הדין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מדוע נאמר בלשון ארמית =</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>= מדוע נאמר בלשון ארמית =</div></td></tr> </table>

מאיר https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=2619&oldid=prev 2016-04-05T09:37:12Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">התרחבות השימוש בקדיש בתקופת הסבוראים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:37, 5 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== התרחבות השימוש בקדיש בתקופת הסבוראים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== התרחבות השימוש בקדיש בתקופת הסבוראים ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הסבוראים הרחיבו את השימוש בתפילת הקדיש. וכן מצאנו '''במסכת סופרים''' (פרק כא הלכה ה'), שנכתבה על ידי הסבוראים, שתמיד לאחר שמחזירים ספר התורה למקומו יש לומר קדיש. ובשבת בנוסף לקדיש שאומרים לאחר החזרת ספר התורה למקומו, אומרים גם קדיש קודם המפטיר. וכן '''הרא&quot;ש''' (מגילה פרק ג' סימן ה') כותב שבתקופת הסבוראים תיקנו לומר קדיש קודם תפילת ערבית, כדי להראות שתפילת ערבית היא רשות.&lt;br&gt;בנוסף, בימיהם השתנה המנהג מלקרוא לתפילה זו בשם &quot;יהא שמיה רבא&quot; לקוראה בשם &quot;קדיש&quot;. וכן מצאנו במסכת סופרים (י, ו; טז, ט; יח, י; יט, ט; כא, ה) שתפילה זו נקראת פעמים רבות בשם &quot;קדיש&quot;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הסבוראים הרחיבו את השימוש בתפילת הקדיש. וכן מצאנו '''במסכת סופרים''' (פרק כא הלכה ה'), שנכתבה על ידי הסבוראים, שתמיד לאחר שמחזירים ספר התורה למקומו יש לומר קדיש. ובשבת בנוסף לקדיש שאומרים לאחר החזרת ספר התורה למקומו, אומרים גם קדיש קודם המפטיר. וכן '''הרא&quot;ש''' (מגילה פרק ג' סימן ה') כותב שבתקופת הסבוראים תיקנו לומר קדיש קודם תפילת ערבית, כדי להראות שתפילת ערבית היא רשות.&lt;br&gt;בנוסף, בימיהם השתנה המנהג מלקרוא לתפילה זו בשם &quot;יהא שמיה רבא&quot; לקוראה בשם &quot;קדיש&quot;. וכן מצאנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>במסכת סופרים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(י, ו; טז, ט; יח, י; יט, ט; כא, ה) שתפילה זו נקראת פעמים רבות בשם &quot;קדיש&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תקנת הקדיש יתום ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תקנת הקדיש יתום ===</div></td></tr> </table>

מאיר