https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94?feed=atom 2026-05-11T15:25:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21659&oldid=prev 2025-05-27T19:34:42Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו: </span> קישורים, הרחבה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:34, 27 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ב'''לבוש''' (א) מבואר להדיא שאין אדם יוצא בספירת חבירו. וב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ד)] הביא שב'''אגודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9770&amp;st=&amp;pgnum=444 (מנחות סה ב סימן לב)] כתב להדיא שצריך כל אחד לספור ולא שהש&quot;ץ יספור בשביל כולם. ובדעת הרשב&quot;א כתב לבאר, שמה שכתב הרשב&quot;א שהש&quot;ץ מוציא אחרים זהו דווקא בברכה ולא בספירה, וחיזק דבריו מהמנהג שאחר שהש&quot;ץ סופר, כל הציבור מברך וסופר אחריו. ומשמע בדבריהם שאפילו בדיעבד אינו יוצא. כדבריו בהסבר הרשב&quot;א הוכיח לבאר גם ב'''חק יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7851&amp;st=&amp;pgnum=100 (ד)] וכתב שכן נראה מדברי האחרונים שאין הש&quot;ץ יכול להוציא מידי ספירה. גם ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)] העתיק דברי החק יעקב בהסבר הסתירה ברשב&quot;א והעלה שיחזור לספור בלא ברכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ב'''לבוש''' (א) מבואר להדיא שאין אדם יוצא בספירת חבירו. וב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ד)] הביא שב'''אגודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9770&amp;st=&amp;pgnum=444 (מנחות סה ב סימן לב)] כתב להדיא שצריך כל אחד לספור ולא שהש&quot;ץ יספור בשביל כולם. ובדעת הרשב&quot;א כתב לבאר, שמה שכתב הרשב&quot;א שהש&quot;ץ מוציא אחרים זהו דווקא בברכה ולא בספירה, וחיזק דבריו מהמנהג שאחר שהש&quot;ץ סופר, כל הציבור מברך וסופר אחריו. ומשמע בדבריהם שאפילו בדיעבד אינו יוצא. כדבריו בהסבר הרשב&quot;א הוכיח לבאר גם ב'''חק יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7851&amp;st=&amp;pgnum=100 (ד)] וכתב שכן נראה מדברי האחרונים שאין הש&quot;ץ יכול להוציא מידי ספירה. גם ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)] העתיק דברי החק יעקב בהסבר הסתירה ברשב&quot;א והעלה שיחזור לספור בלא ברכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''אליה זוטא''' (א) ו'''אליה רבה''' (ב) הביא בשם '''כלבו'''{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>}} ו'''אבודרהם'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור}} </del>דהאי דקאמר בברייתא (מנחות שם) וספרתם לכם לכל אחד ואחד, היינו לאפוקי אספירה דשמיטה שנמסר לבית דין לבד (ולא שהכוונה לאפוקי שלא לצאת על ידי שמיעה מהש&quot;ץ), ועל דברי האגודה הקשה מאי שנא מכל המצוות התלויות באמירה שאמרינן [[שומע כעונה]], ותירץ דאפשר שלמדו כן מגזירה שווה 'וספרתם לכם ולקחתם לכם', אך נשאר בצ&quot;ע. ומ&quot;מ משמע בדבריו שסובר כמותו להלכה. וראה בשו&quot;ת '''ערוגת הבשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&amp;st=&amp;pgnum=287 (קסח ג)] שחיזק דברי הסוברים שאינו יוצא בספירת הש&quot;ץ, כיון שמה שצריך מנין לכאו&quot;א ולאפוקי בי&quot;ד, זה ניתן ללמוד מ'וספרתם' לבד, וכמו גבי לולב, וא&quot;כ אייתר 'לכם' לאפוקי ש&quot;ץ, והוסיף בזה סברה שגם אם נאמר דהוי שומע כעונה, מ&quot;מ לא חשיב שהוא סופר והתורה הקפידה על ספירה דווקא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''אליה זוטא''' (א) ו'''אליה רבה''' (ב) הביא בשם '''כלבו''' {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היברובוקס|41178|96|נה</ins>}} ו'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|26840|126|</ins>אבודרהם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|סוגריים=לא}}</ins>''' דהאי דקאמר בברייתא (מנחות שם) וספרתם לכם לכל אחד ואחד, היינו לאפוקי אספירה דשמיטה שנמסר לבית דין לבד (ולא שהכוונה לאפוקי שלא לצאת על ידי שמיעה מהש&quot;ץ), ועל דברי האגודה הקשה מאי שנא מכל המצוות התלויות באמירה שאמרינן [[שומע כעונה]], ותירץ דאפשר שלמדו כן מגזירה שווה 'וספרתם לכם ולקחתם לכם', אך נשאר בצ&quot;ע. ומ&quot;מ משמע בדבריו שסובר כמותו להלכה. וראה בשו&quot;ת '''ערוגת הבשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&amp;st=&amp;pgnum=287 (קסח ג)] שחיזק דברי הסוברים שאינו יוצא בספירת הש&quot;ץ, כיון שמה שצריך מנין לכאו&quot;א ולאפוקי בי&quot;ד, זה ניתן ללמוד מ'וספרתם' לבד, וכמו גבי לולב, וא&quot;כ אייתר 'לכם' לאפוקי ש&quot;ץ, והוסיף בזה סברה שגם אם נאמר דהוי שומע כעונה, מ&quot;מ לא חשיב שהוא סופר והתורה הקפידה על ספירה דווקא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&amp;st=&amp;pgnum=411 (א)] בתחילת דבריו הביא דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לבדיעבד, ומשמע שסובר כן להלכה שלכתחילה לא יצא בספירת הש&quot;ץ אך בדיעבד יוצא ידי חובתו, וכן כתב בספר '''יד אהרן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9184&amp;st=&amp;pgnum=236 (תפט ד&quot;ה שיטה כד)].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&amp;st=&amp;pgnum=411 (א)] בתחילת דבריו הביא דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לבדיעבד, ומשמע שסובר כן להלכה שלכתחילה לא יצא בספירת הש&quot;ץ אך בדיעבד יוצא ידי חובתו, וכן כתב בספר '''יד אהרן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9184&amp;st=&amp;pgnum=236 (תפט ד&quot;ה שיטה כד)].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;במאמר מרדכי (שם) כתב שמה שפירש בברכי יוסף בדברי האגודה אינו מחוור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;במאמר מרדכי (שם) כתב שמה שפירש בברכי יוסף בדברי האגודה אינו מחוור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''{{טור|אורח חיים|תפט|טור|בכותרת=כן}}''' וב'''שולחן ערוך''' {{שו&quot;ע|אורח חיים|תפט|א}} פסקו שמצוה על כל אחד לספור לעצמו. וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה אם יכול לצאת על ידי שומע כעונה. וב'''ביאור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה ומצוה)] בתחילת דבריו העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, שלדעת '''רש&quot;י''', וכמו שמפרש דבריו ב'''{{היברובוקס|32294|105|חידושי הרשב&quot;א|סוגריים=לא}}''', משמע שהמצוה שייכת על כל יחיד ויחיד בפני עצמו, ולעומת זה, מלשון הקדמון '''הרי&quot;ץ גיאות'''{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>}} משמע שאחד יכול להוציא את חבירו בזה. אבל אח&quot;כ כתב בביאור הלכה שאפשר שאפילו לרש&quot;י יכול חבירו להוציאו, ונשאר בצ&quot;ע. ולמעשה הכריע בביאור הלכה שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג&quot;א והברכ&quot;י שאם התכוון לצאת בספירת הש&quot;ץ ואף הש&quot;ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''{{טור|אורח חיים|תפט|טור|בכותרת=כן}}''' וב'''שולחן ערוך''' {{שו&quot;ע|אורח חיים|תפט|א}} פסקו שמצוה על כל אחד לספור לעצמו. וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה אם יכול לצאת על ידי שומע כעונה. וב'''ביאור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה ומצוה)] בתחילת דבריו העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, שלדעת '''רש&quot;י''', וכמו שמפרש דבריו ב'''{{היברובוקס|32294|105|חידושי הרשב&quot;א|סוגריים=לא}}''', משמע שהמצוה שייכת על כל יחיד ויחיד בפני עצמו, ולעומת זה, מלשון הקדמון '''הרי&quot;ץ גיאות''' {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היברובוקס|9031|110|מאה שערים, הלכות חדש וספירת העומר</ins>}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן כתב '''אורחות חיים''' {{היברובוקס|23994|164|הלכות ספירת העומר, ד}} בשם '''ר' האי גאון''', </ins>משמע שאחד יכול להוציא את חבירו בזה. אבל אח&quot;כ כתב בביאור הלכה שאפשר שאפילו לרש&quot;י יכול חבירו להוציאו, ונשאר בצ&quot;ע. ולמעשה הכריע בביאור הלכה שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג&quot;א והברכ&quot;י שאם התכוון לצאת בספירת הש&quot;ץ ואף הש&quot;ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים ועבדים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים ועבדים===</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21658&oldid=prev 2025-05-27T04:49:11Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו: </span> הרחבה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:49, 27 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ב'''לבוש''' (א) מבואר להדיא שאין אדם יוצא בספירת חבירו. וב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ד)] הביא שב'''אגודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9770&amp;st=&amp;pgnum=444 (מנחות סה ב סימן לב)] כתב להדיא שצריך כל אחד לספור ולא שהש&quot;ץ יספור בשביל כולם. ובדעת הרשב&quot;א כתב לבאר, שמה שכתב הרשב&quot;א שהש&quot;ץ מוציא אחרים זהו דווקא בברכה ולא בספירה, וחיזק דבריו מהמנהג שאחר שהש&quot;ץ סופר, כל הציבור מברך וסופר אחריו. ומשמע בדבריהם שאפילו בדיעבד אינו יוצא. כדבריו בהסבר הרשב&quot;א הוכיח לבאר גם ב'''חק יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7851&amp;st=&amp;pgnum=100 (ד)] וכתב שכן נראה מדברי האחרונים שאין הש&quot;ץ יכול להוציא מידי ספירה. גם ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)] העתיק דברי החק יעקב בהסבר הסתירה ברשב&quot;א והעלה שיחזור לספור בלא ברכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ב'''לבוש''' (א) מבואר להדיא שאין אדם יוצא בספירת חבירו. וב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ד)] הביא שב'''אגודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9770&amp;st=&amp;pgnum=444 (מנחות סה ב סימן לב)] כתב להדיא שצריך כל אחד לספור ולא שהש&quot;ץ יספור בשביל כולם. ובדעת הרשב&quot;א כתב לבאר, שמה שכתב הרשב&quot;א שהש&quot;ץ מוציא אחרים זהו דווקא בברכה ולא בספירה, וחיזק דבריו מהמנהג שאחר שהש&quot;ץ סופר, כל הציבור מברך וסופר אחריו. ומשמע בדבריהם שאפילו בדיעבד אינו יוצא. כדבריו בהסבר הרשב&quot;א הוכיח לבאר גם ב'''חק יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7851&amp;st=&amp;pgnum=100 (ד)] וכתב שכן נראה מדברי האחרונים שאין הש&quot;ץ יכול להוציא מידי ספירה. גם ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)] העתיק דברי החק יעקב בהסבר הסתירה ברשב&quot;א והעלה שיחזור לספור בלא ברכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''אליה זוטא''' (א) ו'''אליה רבה''' (ב) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשה </del>על דברי האגודה מאי שנא מכל המצוות התלויות באמירה שאמרינן [[שומע כעונה]], ותירץ דאפשר שלמדו כן מגזירה שווה 'וספרתם ולקחתם', אך נשאר בצ&quot;ע. ומ&quot;מ משמע בדבריו שסובר כמותו להלכה. וראה בשו&quot;ת '''ערוגת הבשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&amp;st=&amp;pgnum=287 (קסח ג)] שחיזק דברי הסוברים שאינו יוצא בספירת הש&quot;ץ, כיון שמה שצריך מנין לכאו&quot;א ולאפוקי בי&quot;ד, זה ניתן ללמוד מ'וספרתם' לבד, וכמו גבי לולב, וא&quot;כ אייתר 'לכם' לאפוקי ש&quot;ץ, והוסיף בזה סברה שגם אם נאמר דהוי שומע כעונה, מ&quot;מ לא חשיב שהוא סופר והתורה הקפידה על ספירה דווקא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''אליה זוטא''' (א) ו'''אליה רבה''' (ב) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביא בשם '''כלבו'''{{מקור}} ו'''אבודרהם'''{{מקור}} דהאי דקאמר בברייתא (מנחות שם) וספרתם לכם לכל אחד ואחד, היינו לאפוקי אספירה דשמיטה שנמסר לבית דין לבד (ולא שהכוונה לאפוקי שלא לצאת </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ידי שמיעה מהש&quot;ץ), ועל </ins>דברי האגודה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשה </ins>מאי שנא מכל המצוות התלויות באמירה שאמרינן [[שומע כעונה]], ותירץ דאפשר שלמדו כן מגזירה שווה 'וספרתם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכם </ins>ולקחתם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכם</ins>', אך נשאר בצ&quot;ע. ומ&quot;מ משמע בדבריו שסובר כמותו להלכה. וראה בשו&quot;ת '''ערוגת הבשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&amp;st=&amp;pgnum=287 (קסח ג)] שחיזק דברי הסוברים שאינו יוצא בספירת הש&quot;ץ, כיון שמה שצריך מנין לכאו&quot;א ולאפוקי בי&quot;ד, זה ניתן ללמוד מ'וספרתם' לבד, וכמו גבי לולב, וא&quot;כ אייתר 'לכם' לאפוקי ש&quot;ץ, והוסיף בזה סברה שגם אם נאמר דהוי שומע כעונה, מ&quot;מ לא חשיב שהוא סופר והתורה הקפידה על ספירה דווקא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&amp;st=&amp;pgnum=411 (א)] בתחילת דבריו הביא דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לבדיעבד, ומשמע שסובר כן להלכה שלכתחילה לא יצא בספירת הש&quot;ץ אך בדיעבד יוצא ידי חובתו, וכן כתב בספר '''יד אהרן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9184&amp;st=&amp;pgnum=236 (תפט ד&quot;ה שיטה כד)].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&amp;st=&amp;pgnum=411 (א)] בתחילת דבריו הביא דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לבדיעבד, ומשמע שסובר כן להלכה שלכתחילה לא יצא בספירת הש&quot;ץ אך בדיעבד יוצא ידי חובתו, וכן כתב בספר '''יד אהרן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9184&amp;st=&amp;pgnum=236 (תפט ד&quot;ה שיטה כד)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&amp;st=&amp;pgnum=293&amp;hilite= (ו)] דחה דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי&quot;ד' במקום 'ש&quot;ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך חביבות המצוה, שכל אחד סופר לעצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&amp;st=&amp;pgnum=293&amp;hilite= (ו)] דחה דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותמה על האליה רבה איך דן גזירה שוה מעצמו. </ins>ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי&quot;ד' במקום 'ש&quot;ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חביבות המצוה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, שכל אחד סופר לעצמו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR /&gt;במאמר מרדכי (שם) כתב שמה שפירש בברכי יוסף בדברי האגודה אינו מחוור</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''{{טור|אורח חיים|תפט|טור|בכותרת=כן}}''' וב'''שולחן ערוך''' {{שו&quot;ע|אורח חיים|תפט|א}} פסקו שמצוה על כל אחד לספור לעצמו. וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה אם יכול לצאת על ידי שומע כעונה. וב'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באור </del>הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה ומצוה)] העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והכריע </del>שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג&quot;א והברכ&quot;י שאם התכוון לצאת בספירת הש&quot;ץ ואף הש&quot;ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''{{טור|אורח חיים|תפט|טור|בכותרת=כן}}''' וב'''שולחן ערוך''' {{שו&quot;ע|אורח חיים|תפט|א}} פסקו שמצוה על כל אחד לספור לעצמו. וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה אם יכול לצאת על ידי שומע כעונה. וב'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביאור </ins>הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה ומצוה)] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתחילת דבריו </ins>העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלדעת '''רש&quot;י''', וכמו שמפרש דבריו ב'''{{היברובוקס|32294|105|חידושי הרשב&quot;א|סוגריים=לא}}''', משמע שהמצוה שייכת על כל יחיד ויחיד בפני עצמו, ולעומת זה, מלשון הקדמון '''הרי&quot;ץ גיאות'''{{מקור}} משמע שאחד יכול להוציא את חבירו בזה. אבל אח&quot;כ כתב בביאור הלכה שאפשר שאפילו לרש&quot;י יכול חבירו להוציאו, ונשאר בצ&quot;ע. ולמעשה הכריע בביאור הלכה </ins>שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג&quot;א והברכ&quot;י שאם התכוון לצאת בספירת הש&quot;ץ ואף הש&quot;ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים ועבדים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים ועבדים===</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21620&oldid=prev 2025-05-14T02:50:20Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מדאורייתא או מדרבנן: </span> הכחלה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:50, 14 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||מנחות סה ב-סו א||תמידין ומוספין ז כב-כה|אורח חיים תפט}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||מנחות סה ב-סו א||תמידין ומוספין ז כב-כה|אורח חיים תפט}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדאורייתא או מדרבנן==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדאורייתא או מדרבנן==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=66&amp;format=pdf (מנחות סו א)] מביאה דברי אביי שמצוה למנות ימים ושבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא. ומגמרא זו למדו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=66&amp;format=pdf (ד&quot;ה זכר)] שספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן, וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' (פסחים י מ) וב'''אגודה''' (מנחות סו א) וב'''ספר העיטור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&amp;st=&amp;pgnum=288&amp;hilite= (מצה ומרור קלז א)], וכן מבואר בדעת ה'''רז&quot;ה''' (פסחים כח א) שכתב שמטעם שהוא מדרבנן [[ברכת שהחיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ספירת העומר</del>|אין מברכין שהחיינו על הספירה]]. וכתב ה'''ר&quot;ן''' (בדפי הרי&quot;ף פסחים כח א ד&quot;ה וכי היכי) שכן מסכימים רוב המפרשים שבזמן הזה שאין הבאת עומר ולא קרבן, אין חיוב לספור אלא מדרבנן זכר למקדש. וכן נראה שהיא דעת '''רש&quot;י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=66&amp;format=pdf (ד&quot;ה אמימר)] שכל האמוראים ס&quot;ל שהיא מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=66&amp;format=pdf (מנחות סו א)] מביאה דברי אביי שמצוה למנות ימים ושבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא. ומגמרא זו למדו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=66&amp;format=pdf (ד&quot;ה זכר)] שספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן, וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' (פסחים י מ) וב'''אגודה''' (מנחות סו א) וב'''ספר העיטור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&amp;st=&amp;pgnum=288&amp;hilite= (מצה ומרור קלז א)], וכן מבואר בדעת ה'''רז&quot;ה''' (פסחים כח א) שכתב שמטעם שהוא מדרבנן [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוסח הספירה וברכתה#</ins>ברכת שהחיינו|אין מברכין שהחיינו על הספירה]]. וכתב ה'''ר&quot;ן''' (בדפי הרי&quot;ף פסחים כח א ד&quot;ה וכי היכי) שכן מסכימים רוב המפרשים שבזמן הזה שאין הבאת עומר ולא קרבן, אין חיוב לספור אלא מדרבנן זכר למקדש. וכן נראה שהיא דעת '''רש&quot;י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=66&amp;format=pdf (ד&quot;ה אמימר)] שכל האמוראים ס&quot;ל שהיא מדרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה'''רמב&quot;ם''' (תמידין ומוספין ז כד) כתב שמצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, ומשמע מדבריו שאף בזמן שאין בית המקדש קיים, יש חיוב מן התורה לספור ספירת העומר. וכתב ה'''כסף משנה''' שהוא סובר שרב אשי חולק על אמימר וסובר שאף בזה&quot;ז הוא מן התורה ושמטעם זה ספר גם את השבועות. וקצת יש להביא ראיה לדבר, שהרי לעיל מיניה רבא אומר שנצרכו שני הפסוקים אחד לימים ואחד לשבועות כדי ללמוד את ההלכה שמחדש אביי, ש[[נוסח הספירה וברכתה#ספירת שבועות וימים|מצוה למנות ימים ומצוה למנות שבועות]], ודלא כר' יוחנן בן זכאי שהביא מזה ראיה נגד הבייתוסין ש[[זמן הספירה#ממחרת השבת|ספירת העומר היא ממחרת הפסח]]. חזינן אם כן שדברי אביי נלמדו מפסוק. אמנם יש לדחות שאביי דיבר במצווה שבזמן המקדש, ואילו רב אשי ואמימר נחלקו בזמן הזה, שרב אשי עביד כאביי אפילו שאינו מן התורה, ואילו אמימר ספר הימים בלבד לפי שזכר למקדש הוא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה'''רמב&quot;ם''' (תמידין ומוספין ז כד) כתב שמצווה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, ומשמע מדבריו שאף בזמן שאין בית המקדש קיים, יש חיוב מן התורה לספור ספירת העומר. וכתב ה'''כסף משנה''' שהוא סובר שרב אשי חולק על אמימר וסובר שאף בזה&quot;ז הוא מן התורה ושמטעם זה ספר גם את השבועות. וקצת יש להביא ראיה לדבר, שהרי לעיל מיניה רבא אומר שנצרכו שני הפסוקים אחד לימים ואחד לשבועות כדי ללמוד את ההלכה שמחדש אביי, ש[[נוסח הספירה וברכתה#ספירת שבועות וימים|מצוה למנות ימים ומצוה למנות שבועות]], ודלא כר' יוחנן בן זכאי שהביא מזה ראיה נגד הבייתוסין ש[[זמן הספירה#ממחרת השבת|ספירת העומר היא ממחרת הפסח]]. חזינן אם כן שדברי אביי נלמדו מפסוק. אמנם יש לדחות שאביי דיבר במצווה שבזמן המקדש, ואילו רב אשי ואמימר נחלקו בזמן הזה, שרב אשי עביד כאביי אפילו שאינו מן התורה, ואילו אמימר ספר הימים בלבד לפי שזכר למקדש הוא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21606&oldid=prev 2025-05-08T03:23:49Z

<p>הוספה חשובה - לעת עתה שמתיו בהערה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:23, 8 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''זוהר''' (תצוה קפג א, אמור צז ב) מבואר שנשים לא תספורנה את העומר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''זוהר''' (תצוה קפג א, אמור צז ב) מבואר שנשים לא תספורנה את העומר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''רמב&quot;ם''' כתב (תמידין ומוספין ז כד) שנשים ועבדים פטורים ממצוה זו, וביאר ה'''כסף משנה''' לפי שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], וכבר כתב כן ה'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד&quot;ה דין ספירת העומר).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''רמב&quot;ם''' כתב (תמידין ומוספין ז כד) שנשים ועבדים פטורים ממצוה זו, וביאר ה'''כסף משנה''' לפי שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], וכבר כתב כן ה'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד&quot;ה דין ספירת העומר).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה'''רמב&quot;ן''' (קידושין לג ב ד&quot;ה והוי יודע) מנה את ספירת העומר כאחת ממצוות עשה שלא הזמן גרמא ושנשים חייבות בה והאחרונים תמהו על דבריו עד כדי כך שבשו&quot;ת '''דברי מלכיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=804&amp;st=&amp;pgnum=12&amp;hilite= (ג ה)] כתב שיש טעות סופר בדברי הרמב&quot;ן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה'''רמב&quot;ן''' (קידושין לג ב ד&quot;ה והוי יודע) מנה את ספירת העומר כאחת ממצוות עשה שלא הזמן גרמא ושנשים חייבות בה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|וכן כתב בספר '''אמרי שפר''' לרבי יהודה בן משה בן חלאוה {{היברובוקס|49831|471|בראשית מט כח}} בשם אביו ז&quot;ל שהעיקר כדברי הרמב&quot;ן שנשים חייבות בספירת העומר.}}. </ins>והאחרונים תמהו על דבריו עד כדי כך שבשו&quot;ת '''דברי מלכיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=804&amp;st=&amp;pgnum=12&amp;hilite= (ג ה)] כתב שיש טעות סופר בדברי הרמב&quot;ן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''אבני נזר''' (שפד) כתב ליישב בדרך אפשר, שכיון שלא תלתה התורה בזמן מסויים רק שיקריבו ממחרת השבת, יוצא שאין ט&quot;ז בניסן גורם, ואם תאמר שסוף סוף לעולם הוא מחרת יום ט&quot;ו, מ&quot;מ הרי בכל מצוות יום ט&quot;ו נשים חייבות, וא&quot;כ אי אפשר לפטרן מחמת זה. גם לדעת הרמב&quot;ם אם נקצר העומר ביום כשר, והוא הדין לספירה, נמצא שגם אין היום גורם ולא הוי מצווה שהזמן גרמא. סברה כעין זו כתב גם בספר '''דברי יחזקאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14038&amp;st=&amp;pgnum=257 (מה ד ד&quot;ה איברא דנראה)], שאין המצוה תלויה בט&quot;ז בניסן דווקא, שאם היו מצווים להקריב ביום אחר, היו מתחילים למנות מאותו יום שהקריבו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''אבני נזר''' (שפד) כתב ליישב בדרך אפשר, שכיון שלא תלתה התורה בזמן מסויים רק שיקריבו ממחרת השבת, יוצא שאין ט&quot;ז בניסן גורם, ואם תאמר שסוף סוף לעולם הוא מחרת יום ט&quot;ו, מ&quot;מ הרי בכל מצוות יום ט&quot;ו נשים חייבות, וא&quot;כ אי אפשר לפטרן מחמת זה. גם לדעת הרמב&quot;ם אם נקצר העומר ביום כשר, והוא הדין לספירה, נמצא שגם אין היום גורם ולא הוי מצווה שהזמן גרמא. סברה כעין זו כתב גם בספר '''דברי יחזקאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14038&amp;st=&amp;pgnum=257 (מה ד ד&quot;ה איברא דנראה)], שאין המצוה תלויה בט&quot;ז בניסן דווקא, שאם היו מצווים להקריב ביום אחר, היו מתחילים למנות מאותו יום שהקריבו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;הרב '''אור לציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19980&amp;st=&amp;pgnum=169 (ג טז ב ד&quot;ה ואגב)] והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14501&amp;st=&amp;pgnum=89 (ב יא ה)] נתנבאו בסגנון אחד, שהרמב&quot;ן סובר שמצוות ספירת העומר [[#מדאורייתא או מדרבנן|בזמן הזה היא מדרבנן]], וא&quot;כ נמצא שתלויה היא בקרבן ולא בזמן גרידא, ולא הוי מצות עשה שהזמן גרמא. והרמב&quot;ם שפטר את הנשים לשיטתו אזיל שסובר שהיא מהתורה גם בזמן הזה, ונמצא שהיא תלויה בזמן. ודבריהם צ&quot;ב, שא&quot;כ נמצא שמרן שדעתו כרוב הפוסקים שבזה&quot;ז ספירת העומר מדרבנן, היה לו לחייב את הנשים כדעת הרמב&quot;ן, והרי הרב אול&quot;צ עצמו כתב להלכה (ח) שנשים לא תספורנה. אמנם י&quot;ל שהאול&quot;צ לשיטתו אזיל שסובר שיש לנקוט שספירת העומר מדאורייתא כדעת הרמב&quot;ם, וכמו שכתב בתחילת דבריו שם. וגם בדעת הצי&quot;א יש לומר שכיון שסוף סוף מדי מחלוקת לא נפקא, וכמו שכתב ה'''ביאור הלכה''' בשם כמה ראשונים הסוברים שספירת העומר גם בזה&quot;ז דאורייתא (תפט ד&quot;ה לספור העומר), אין לנו כח לחייב את הנשים, ולא שייך לומר כאן ספק דאורייתא לחומרא, כיון שעל הצד שהוא מהתורה הרי הן פטורות וכנ&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;הרב '''אור לציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19980&amp;st=&amp;pgnum=169 (ג טז ב ד&quot;ה ואגב)] והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14501&amp;st=&amp;pgnum=89 (ב יא ה)] נתנבאו בסגנון אחד, שהרמב&quot;ן סובר שמצוות ספירת העומר [[#מדאורייתא או מדרבנן|בזמן הזה היא מדרבנן]], וא&quot;כ נמצא שתלויה היא בקרבן ולא בזמן גרידא, ולא הוי מצות עשה שהזמן גרמא. והרמב&quot;ם שפטר את הנשים לשיטתו אזיל שסובר שהיא מהתורה גם בזמן הזה, ונמצא שהיא תלויה בזמן. ודבריהם צ&quot;ב, שא&quot;כ נמצא שמרן שדעתו כרוב הפוסקים שבזה&quot;ז ספירת העומר מדרבנן, היה לו לחייב את הנשים כדעת הרמב&quot;ן, והרי הרב אול&quot;צ עצמו כתב להלכה (ח) שנשים לא תספורנה. אמנם י&quot;ל שהאול&quot;צ לשיטתו אזיל שסובר שיש לנקוט שספירת העומר מדאורייתא כדעת הרמב&quot;ם, וכמו שכתב בתחילת דבריו שם. וגם בדעת הצי&quot;א יש לומר שכיון שסוף סוף מדי מחלוקת לא נפקא, וכמו שכתב ה'''ביאור הלכה''' בשם כמה ראשונים הסוברים שספירת העומר גם בזה&quot;ז דאורייתא (תפט ד&quot;ה לספור העומר), אין לנו כח לחייב את הנשים, ולא שייך לומר כאן ספק דאורייתא לחומרא, כיון שעל הצד שהוא מהתורה הרי הן פטורות וכנ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://beinenu.com/lessons/מי-ששכח-לספור-ספירת-העומר-יום-אחד-האם-יכול-להוציא-את-חברו-מדין-ערבות מי ששכח לספור ספירת העומר יום אחד, האם יכול להוציא את חבירו מדין ערבות] - הרב אברהם צבי דירנפלד, ערוץ [http://beinenu.com/ בינינו].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://beinenu.com/lessons/מי-ששכח-לספור-ספירת-העומר-יום-אחד-האם-יכול-להוציא-את-חברו-מדין-ערבות מי ששכח לספור ספירת העומר יום אחד, האם יכול להוציא את חבירו מדין ערבות] - הרב אברהם צבי דירנפלד, ערוץ [http://beinenu.com/ בינינו].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://beinenu.com/lessons/ספירת-העומר-טעה-בספירת-העומר-תשעב טעה בספירת העומר] - הרב יוסף ליברמן, ערוץ [http://beinenu.com/ בינינו].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://beinenu.com/lessons/ספירת-העומר-טעה-בספירת-העומר-תשעב טעה בספירת העומר] - הרב יוסף ליברמן, ערוץ [http://beinenu.com/ בינינו].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21605&oldid=prev 2025-05-08T03:15:50Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מחלוקת הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן: </span> כ&#039;&#039;נ להגיה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:15, 8 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''רמב&quot;ם''' כתב (תמידין ומוספין ז כד) שנשים ועבדים פטורים ממצוה זו, וביאר ה'''כסף משנה''' לפי שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], וכבר כתב כן ה'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד&quot;ה דין ספירת העומר).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''רמב&quot;ם''' כתב (תמידין ומוספין ז כד) שנשים ועבדים פטורים ממצוה זו, וביאר ה'''כסף משנה''' לפי שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], וכבר כתב כן ה'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד&quot;ה דין ספירת העומר).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה'''רמב&quot;ן''' (קידושין לג ב ד&quot;ה והוי יודע) מנה את ספירת העומר כאחת ממצוות עשה שלא הזמן גרמא ושנשים חייבות בה והאחרונים תמהו על דבריו עד כדי כך שבשו&quot;ת '''דברי מלכיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=804&amp;st=&amp;pgnum=12&amp;hilite= (ג ה)] כתב שיש טעות סופר בדברי הרמב&quot;ן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אבל ה'''רמב&quot;ן''' (קידושין לג ב ד&quot;ה והוי יודע) מנה את ספירת העומר כאחת ממצוות עשה שלא הזמן גרמא ושנשים חייבות בה והאחרונים תמהו על דבריו עד כדי כך שבשו&quot;ת '''דברי מלכיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=804&amp;st=&amp;pgnum=12&amp;hilite= (ג ה)] כתב שיש טעות סופר בדברי הרמב&quot;ן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''אבני נזר''' (שפד) כתב ליישב בדרך אפשר, שכיון שלא תלתה התורה בזמן מסויים רק שיקריבו ממחרת השבת, יוצא שאין ט&quot;ז בניסן גורם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא&quot;נ </del>שסוף סוף לעולם הוא מחרת יום ט&quot;ו, מ&quot;מ הרי בכל מצוות יום ט&quot;ו נשים חייבות, וא&quot;כ אי אפשר לפטרן מחמת זה. גם לדעת הרמב&quot;ם אם נקצר העומר ביום כשר, והוא הדין לספירה, נמצא שגם אין היום גורם ולא הוי מצווה שהזמן גרמא. סברה כעין זו כתב גם בספר '''דברי יחזקאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14038&amp;st=&amp;pgnum=257 (מה ד ד&quot;ה איברא דנראה)], שאין המצוה תלויה בט&quot;ז בניסן דווקא, שאם היו מצווים להקריב ביום אחר, היו מתחילים למנות מאותו יום שהקריבו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''אבני נזר''' (שפד) כתב ליישב בדרך אפשר, שכיון שלא תלתה התורה בזמן מסויים רק שיקריבו ממחרת השבת, יוצא שאין ט&quot;ז בניסן גורם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם תאמר </ins>שסוף סוף לעולם הוא מחרת יום ט&quot;ו, מ&quot;מ הרי בכל מצוות יום ט&quot;ו נשים חייבות, וא&quot;כ אי אפשר לפטרן מחמת זה. גם לדעת הרמב&quot;ם אם נקצר העומר ביום כשר, והוא הדין לספירה, נמצא שגם אין היום גורם ולא הוי מצווה שהזמן גרמא. סברה כעין זו כתב גם בספר '''דברי יחזקאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14038&amp;st=&amp;pgnum=257 (מה ד ד&quot;ה איברא דנראה)], שאין המצוה תלויה בט&quot;ז בניסן דווקא, שאם היו מצווים להקריב ביום אחר, היו מתחילים למנות מאותו יום שהקריבו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;הרב '''אור לציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19980&amp;st=&amp;pgnum=169 (ג טז ב ד&quot;ה ואגב)] והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14501&amp;st=&amp;pgnum=89 (ב יא ה)] נתנבאו בסגנון אחד, שהרמב&quot;ן סובר שמצוות ספירת העומר [[#מדאורייתא או מדרבנן|בזמן הזה היא מדרבנן]], וא&quot;כ נמצא שתלויה היא בקרבן ולא בזמן גרידא, ולא הוי מצות עשה שהזמן גרמא. והרמב&quot;ם שפטר את הנשים לשיטתו אזיל שסובר שהיא מהתורה גם בזמן הזה, ונמצא שהיא תלויה בזמן. ודבריהם צ&quot;ב, שא&quot;כ נמצא שמרן שדעתו כרוב הפוסקים שבזה&quot;ז ספירת העומר מדרבנן, היה לו לחייב את הנשים כדעת הרמב&quot;ן, והרי הרב אול&quot;צ עצמו כתב להלכה (ח) שנשים לא תספורנה. אמנם י&quot;ל שהאול&quot;צ לשיטתו אזיל שסובר שיש לנקוט שספירת העומר מדאורייתא כדעת הרמב&quot;ם, וכמו שכתב בתחילת דבריו שם. וגם בדעת הצי&quot;א יש לומר שכיון שסוף סוף מדי מחלוקת לא נפקא, וכמו שכתב ה'''ביאור הלכה''' בשם כמה ראשונים הסוברים שספירת העומר גם בזה&quot;ז דאורייתא (תפט ד&quot;ה לספור העומר), אין לנו כח לחייב את הנשים, ולא שייך לומר כאן ספק דאורייתא לחומרא, כיון שעל הצד שהוא מהתורה הרי הן פטורות וכנ&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;הרב '''אור לציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19980&amp;st=&amp;pgnum=169 (ג טז ב ד&quot;ה ואגב)] והרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14501&amp;st=&amp;pgnum=89 (ב יא ה)] נתנבאו בסגנון אחד, שהרמב&quot;ן סובר שמצוות ספירת העומר [[#מדאורייתא או מדרבנן|בזמן הזה היא מדרבנן]], וא&quot;כ נמצא שתלויה היא בקרבן ולא בזמן גרידא, ולא הוי מצות עשה שהזמן גרמא. והרמב&quot;ם שפטר את הנשים לשיטתו אזיל שסובר שהיא מהתורה גם בזמן הזה, ונמצא שהיא תלויה בזמן. ודבריהם צ&quot;ב, שא&quot;כ נמצא שמרן שדעתו כרוב הפוסקים שבזה&quot;ז ספירת העומר מדרבנן, היה לו לחייב את הנשים כדעת הרמב&quot;ן, והרי הרב אול&quot;צ עצמו כתב להלכה (ח) שנשים לא תספורנה. אמנם י&quot;ל שהאול&quot;צ לשיטתו אזיל שסובר שיש לנקוט שספירת העומר מדאורייתא כדעת הרמב&quot;ם, וכמו שכתב בתחילת דבריו שם. וגם בדעת הצי&quot;א יש לומר שכיון שסוף סוף מדי מחלוקת לא נפקא, וכמו שכתב ה'''ביאור הלכה''' בשם כמה ראשונים הסוברים שספירת העומר גם בזה&quot;ז דאורייתא (תפט ד&quot;ה לספור העומר), אין לנו כח לחייב את הנשים, ולא שייך לומר כאן ספק דאורייתא לחומרא, כיון שעל הצד שהוא מהתורה הרי הן פטורות וכנ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (יא שצט) הביא סברת הרב בן ציון רוזנטל בספר '''בינת ציון''' (לב) ליישב שיטת הרמב&quot;ן, שלא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא אלא במצווה שאפשר לעשותה בכל עת כסוכה ולולב, אלא שהתורה ציוותה לעשותה בזמן מסויים, ובזה היא תלויה בזמן. אבל מצווה שאי אפשר לעשותה בכל עת, כמו קידוש לבנה שאי אפשר לעשותה ביום כיון שאינה נראית, לא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא. וכן הוא בספירת העומר שתלויה היא במחרת הפסח. אבל הרב משנה הלכות שם דחה דבריו (אף שלא דחה את הסברה עצמה). אמנם כבר נמצא סברה מעין זו בשו&quot;ת '''שרידי אש''' (ב צ) שלא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא אלא במצוה שהזמן הוא מסגרת לה, אבל ספירת העומר שהזמן הוא עצם המצווה, לא שייך לומר על זה שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (יא שצט) הביא סברת הרב בן ציון רוזנטל בספר '''בינת ציון''' (לב) ליישב שיטת הרמב&quot;ן, שלא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא אלא במצווה שאפשר לעשותה בכל עת כסוכה ולולב, אלא שהתורה ציוותה לעשותה בזמן מסויים, ובזה היא תלויה בזמן. אבל מצווה שאי אפשר לעשותה בכל עת, כמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>קידוש לבנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>שאי אפשר לעשותה ביום כיון שאינה נראית, לא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא. וכן הוא בספירת העומר שתלויה היא במחרת הפסח. אבל הרב משנה הלכות שם דחה דבריו (אף שלא דחה את הסברה עצמה). אמנם כבר נמצא סברה מעין זו בשו&quot;ת '''שרידי אש''' (ב צ) שלא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא אלא במצוה שהזמן הוא מסגרת לה, אבל ספירת העומר שהזמן הוא עצם המצווה, לא שייך לומר על זה שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====הכרעת הפוסקים====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====הכרעת הפוסקים====</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21604&oldid=prev 2025-05-08T02:29:04Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הכרעת הפוסקים: </span> הגהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:29, 8 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב '''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (תפט א)] הביא דברי הכסף משנה שזו מצות עשה שהזמן גרמא, אבל כתב שכבר שוויהו הנשים עליהן חובה. וב'''פרי מגדים''' כתב שצ&quot;ע בגדר זה שקיבלו עליהם חובה, אך מ&quot;מ ודאי שאינן מוציאות את האנשים. גם ב'''מנחת חינוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37519&amp;st=&amp;pgnum=243 (שו א)] תמה בזה על המג&quot;א איך יכולות לחייב עצמן במצוות עשה שהזמן גרמא, וכתב שאינו דומה לתפילת ערבית. ובשו&quot;ת '''שיח יצחק''' וייס (רכב) ביאר על פי דברי הכלבו (עג) שהטעם שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא הוא לפי שהן משועבדות לבעל למלאכה, וא&quot;כ בספירת העומר הרי פסק השלחן ערוך (תצג ד) שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימי הספירה משתשקע החמה, ולכן כיון שהן מנועות ממלאכה, קיבלו עליהן לספור אף שמדינא פטורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב '''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (תפט א)] הביא דברי הכסף משנה שזו מצות עשה שהזמן גרמא, אבל כתב שכבר שוויהו הנשים עליהן חובה. וב'''פרי מגדים''' כתב שצ&quot;ע בגדר זה שקיבלו עליהם חובה, אך מ&quot;מ ודאי שאינן מוציאות את האנשים. גם ב'''מנחת חינוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37519&amp;st=&amp;pgnum=243 (שו א)] תמה בזה על המג&quot;א איך יכולות לחייב עצמן במצוות עשה שהזמן גרמא, וכתב שאינו דומה לתפילת ערבית. ובשו&quot;ת '''שיח יצחק''' וייס (רכב) ביאר על פי דברי הכלבו (עג) שהטעם שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא הוא לפי שהן משועבדות לבעל למלאכה, וא&quot;כ בספירת העומר הרי פסק השלחן ערוך (תצג ד) שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימי הספירה משתשקע החמה, ולכן כיון שהן מנועות ממלאכה, קיבלו עליהן לספור אף שמדינא פטורות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את דברי המג&quot;א העתיקו להלכה ה'''גר&quot;ז''' (ב) וה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (ב)] וה'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ג)].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את דברי המג&quot;א העתיקו להלכה ה'''גר&quot;ז''' (ב) וה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=309 (ב)] וה'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2261 (ג)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;לעומ&quot;ז הרב '''פרי חדש''' לא הזכיר מנהג הנשים לברך, וכן ה'''חיי אדם''' השמיט דברי המג&quot;א אלו. והרב חיד&quot;א ב'''ברכי יוסף''' (כב) הביא ש'''מהר&quot;ש שער אריה''' ו'''מהר&quot;י לינגו''' ערערו על הנשים הסופרות, אבל החיד&quot;א עצמו הליץ על מנהגן שנוהגות כר&quot;ת [[לברך על לולב]] ולכן גם בזה יכולות לספור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;לעומ&quot;ז הרב '''פרי חדש''' לא הזכיר מנהג הנשים לברך, וכן ה'''חיי אדם''' השמיט דברי המג&quot;א אלו. והרב חיד&quot;א ב'''ברכי יוסף''' (כב) הביא ש'''מהר&quot;ש שער אריה''' ו'''מהר&quot;י לינגו''' ערערו על הנשים הסופרות, אבל החיד&quot;א עצמו הליץ על מנהגן שנוהגות כר&quot;ת [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכה לנשים על מצוות עשה שהזמן גרמא|</ins>לברך על לולב]] ולכן גם בזה יכולות לספור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''משנה ברורה''' (ג) כתב שכמדומה שבמדינות שלו לא נהגו הנשים לספור, והביא מספר '''שלחן שלמה''' שעל כל פנים לא תברכנה, מפני שודאי יטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינן יודעות פירוש המילות. גם הרב '''כף החיים''' (ט) הכריע לספור בלי ברכה, אלא ישמעו מהאנשים את הברכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''משנה ברורה''' (ג) כתב שכמדומה שבמדינות שלו לא נהגו הנשים לספור, והביא מספר '''שלחן שלמה''' שעל כל פנים לא תברכנה, מפני שודאי יטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינן יודעות פירוש המילות. גם הרב '''כף החיים''' (ט) הכריע לספור בלי ברכה, אלא ישמעו מהאנשים את הברכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''עשה לך רב''' (ב לג) ביאר דברי החיד&quot;א הנ&quot;ל שכוונתו שגם נשים ספרדיות יכולות לברך על ספירת העומר וכשם שכתב שנהגו כן בלולב (יוסף אומץ פב), וכמו שכתבו גם הרב '''שדי חמד''' (כללים מ קלו) והרב '''נתיבי עם''' (תקפט), והסיק שנשים ספרדיות הרוצות לספור בברכה אין למחות בידן, אלא שלא שמענו ולא ראינו נשים המברכות על מצוה זו אפילו אצל האשכנזיות, וכמ&quot;ש המשנ&quot;ב, לכן למעשה טוב יותר שלא תברכנה אלא תספור בלא ברכה, והרוצה להחמיר תשמע הברכה מן האיש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''עשה לך רב''' (ב לג) ביאר דברי החיד&quot;א הנ&quot;ל שכוונתו שגם נשים ספרדיות יכולות לברך על ספירת העומר וכשם שכתב שנהגו כן בלולב (יוסף אומץ פב), וכמו שכתבו גם הרב '''שדי חמד''' (כללים מ קלו) והרב '''נתיבי עם''' (תקפט), והסיק שנשים ספרדיות הרוצות לספור בברכה אין למחות בידן, אלא שלא שמענו ולא ראינו נשים המברכות על מצוה זו אפילו אצל האשכנזיות, וכמ&quot;ש המשנ&quot;ב, לכן למעשה טוב יותר שלא תברכנה אלא תספור בלא ברכה, והרוצה להחמיר תשמע הברכה מן האיש.</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21600&oldid=prev 2025-05-07T20:49:14Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו: </span> הרחבה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:49, 7 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&amp;st=&amp;pgnum=293&amp;hilite= (ו)] דחה דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי&quot;ד' במקום 'ש&quot;ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך חביבות המצוה, שכל אחד סופר לעצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&amp;st=&amp;pgnum=293&amp;hilite= (ו)] דחה דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי&quot;ד' במקום 'ש&quot;ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך חביבות המצוה, שכל אחד סופר לעצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שולחן ערוך''' {{שו&quot;ע|אורח חיים|תפט|א}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסק </del>שמצוה על כל אחד לספור לעצמו. וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה. וב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה ומצוה)] העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, והכריע שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג&quot;א והברכ&quot;י שאם התכוון לצאת בספירת הש&quot;ץ ואף הש&quot;ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''{{טור|אורח חיים|תפט|טור|בכותרת=כן}}''' וב</ins>'''שולחן ערוך''' {{שו&quot;ע|אורח חיים|תפט|א}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסקו </ins>שמצוה על כל אחד לספור לעצמו. וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם יכול לצאת על ידי שומע כעונה</ins>. וב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה ומצוה)] העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, והכריע שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג&quot;א והברכ&quot;י שאם התכוון לצאת בספירת הש&quot;ץ ואף הש&quot;ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים ועבדים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים ועבדים===</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21599&oldid=prev 2025-05-07T20:13:19Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו: </span> דברי המחבר</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:13, 7 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&amp;st=&amp;pgnum=293&amp;hilite= (ו)] דחה דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי&quot;ד' במקום 'ש&quot;ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך חביבות המצוה, שכל אחד סופר לעצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&amp;st=&amp;pgnum=293&amp;hilite= (ו)] דחה דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי&quot;ד' במקום 'ש&quot;ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך חביבות המצוה, שכל אחד סופר לעצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה ומצוה)] העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, והכריע שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג&quot;א והברכ&quot;י שאם התכוון לצאת בספירת הש&quot;ץ ואף הש&quot;ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שולחן ערוך''' {{שו&quot;ע|אורח חיים|תפט|א}} פסק שמצוה על כל אחד לספור לעצמו. וב</ins>'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ה)] הביא הדעות בזה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>וב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה ומצוה)] העיר שהיא מחלוקת כבר בראשונים, והכריע שלכתחילה יספור בעצמו ובדיעבד אם כיוון לצאת בספירת חבירו יחזור ויספור בלי ברכה, וכמו שכתב ה'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2436 (אשל אברהם ב)]. אבל ב'''ילקוט יוסף''' (מועדים עמ' תיח) הכריע כהמג&quot;א והברכ&quot;י שאם התכוון לצאת בספירת הש&quot;ץ ואף הש&quot;ץ נתכוון להוציאו יצא ידי חובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים ועבדים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים ועבדים===</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21598&oldid=prev 2025-05-07T19:54:30Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו: </span> הגהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:54, 7 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''אליה זוטא''' (א) ו'''אליה רבה''' (ב) הקשה על דברי האגודה מאי שנא מכל המצוות התלויות באמירה שאמרינן [[שומע כעונה]], ותירץ דאפשר שלמדו כן מגזירה שווה 'וספרתם ולקחתם', אך נשאר בצ&quot;ע. ומ&quot;מ משמע בדבריו שסובר כמותו להלכה. וראה בשו&quot;ת '''ערוגת הבשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&amp;st=&amp;pgnum=287 (קסח ג)] שחיזק דברי הסוברים שאינו יוצא בספירת הש&quot;ץ, כיון שמה שצריך מנין לכאו&quot;א ולאפוקי בי&quot;ד, זה ניתן ללמוד מ'וספרתם' לבד, וכמו גבי לולב, וא&quot;כ אייתר 'לכם' לאפוקי ש&quot;ץ, והוסיף בזה סברה שגם אם נאמר דהוי שומע כעונה, מ&quot;מ לא חשיב שהוא סופר והתורה הקפידה על ספירה דווקא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''אליה זוטא''' (א) ו'''אליה רבה''' (ב) הקשה על דברי האגודה מאי שנא מכל המצוות התלויות באמירה שאמרינן [[שומע כעונה]], ותירץ דאפשר שלמדו כן מגזירה שווה 'וספרתם ולקחתם', אך נשאר בצ&quot;ע. ומ&quot;מ משמע בדבריו שסובר כמותו להלכה. וראה בשו&quot;ת '''ערוגת הבשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&amp;st=&amp;pgnum=287 (קסח ג)] שחיזק דברי הסוברים שאינו יוצא בספירת הש&quot;ץ, כיון שמה שצריך מנין לכאו&quot;א ולאפוקי בי&quot;ד, זה ניתן ללמוד מ'וספרתם' לבד, וכמו גבי לולב, וא&quot;כ אייתר 'לכם' לאפוקי ש&quot;ץ, והוסיף בזה סברה שגם אם נאמר דהוי שומע כעונה, מ&quot;מ לא חשיב שהוא סופר והתורה הקפידה על ספירה דווקא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&amp;st=&amp;pgnum=411 (א)] בתחילת דבריו הביא דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לבדיעבד, ומשמע שסובר כן להלכה שלכתחילה לא יצא בספירת הש&quot;ץ אך בדיעבד יוצא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יי&quot;ח</del>, וכן כתב בספר '''יד אהרן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9184&amp;st=&amp;pgnum=236 (תפט ד&quot;ה שיטה כד)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&amp;st=&amp;pgnum=411 (א)] בתחילת דבריו הביא דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לבדיעבד, ומשמע שסובר כן להלכה שלכתחילה לא יצא בספירת הש&quot;ץ אך בדיעבד יוצא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ידי חובתו</ins>, וכן כתב בספר '''יד אהרן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9184&amp;st=&amp;pgnum=236 (תפט ד&quot;ה שיטה כד)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&amp;st=&amp;pgnum=293&amp;hilite= (ו)] דחה דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי&quot;ד' במקום 'ש&quot;ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך חביבות המצוה, שכל אחד סופר לעצמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''ברכי יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19100&amp;st=&amp;pgnum=293&amp;hilite= (ו)] דחה דברי הפר&quot;ח לחלק בין לכתחילה לדיעבד, שהרי במילי דאורייתא אין לחלק בהכי, ועל דברי האגודה כתב שכנראה יש טעות סופר וצריך להיות 'בי&quot;ד' במקום 'ש&quot;ץ', והעלה למעשה שאפשר אף לכתחילה לצאת ידי חובה בספירת חבירו מדין שומע כעונה, אלא שהמנהג מתוך חביבות המצוה, שכל אחד סופר לעצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94&diff=21597&oldid=prev 2025-05-07T19:47:30Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מדאורייתא או מדרבנן: </span> חידוש מספר תפארת בנים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:47, 7 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת '''ספר החינוך''' (שו) תלויה בגירסאות השונות (ראה הוצאת מכון ירושלים הערות כב-כד). לפי גירסה אחת (שכנראה היתה לפני המנחת חינוך) משמע מתחילת דבריו שבזמן הזה הוא דרבנן, אך מסוף דבריו משמע שגם האידנא יש חיוב מהתורה. ב'''מנחת חינוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37519&amp;st=&amp;pgnum=243 (א)] הטה דעתו לדעת רוב הפוסקים שבזמן הזה הוא מדרבנן, ודלא כרמב&quot;ם. אבל בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (ו קג) חלק עליו וכתב שדעת החינוך היא שהחיוב הוא מהתורה גם בלא בית מקדש, וכדרכו להימשך אחר הרמב&quot;ם, ומה שכתב החינוך 'בזמן הבית' כוונתו שרק אז אומרים את המילה 'לעומר' או 'בעומר' כדברי הפוסקים, אבל עכשיו שליכא עומר, אין אנו סופרים אלא את הימים והשבועות. ובאמת שגם ב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה לספור העומר)] כתב בפשיטות את דעת החינוך יחד עם דעת הרמב&quot;ם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת '''ספר החינוך''' (שו) תלויה בגירסאות השונות (ראה הוצאת מכון ירושלים הערות כב-כד). לפי גירסה אחת (שכנראה היתה לפני המנחת חינוך) משמע מתחילת דבריו שבזמן הזה הוא דרבנן, אך מסוף דבריו משמע שגם האידנא יש חיוב מהתורה. ב'''מנחת חינוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37519&amp;st=&amp;pgnum=243 (א)] הטה דעתו לדעת רוב הפוסקים שבזמן הזה הוא מדרבנן, ודלא כרמב&quot;ם. אבל בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (ו קג) חלק עליו וכתב שדעת החינוך היא שהחיוב הוא מהתורה גם בלא בית מקדש, וכדרכו להימשך אחר הרמב&quot;ם, ומה שכתב החינוך 'בזמן הבית' כוונתו שרק אז אומרים את המילה 'לעומר' או 'בעומר' כדברי הפוסקים, אבל עכשיו שליכא עומר, אין אנו סופרים אלא את הימים והשבועות. ובאמת שגם ב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&amp;st=&amp;pgnum=186 (ד&quot;ה לספור העומר)] כתב בפשיטות את דעת החינוך יחד עם דעת הרמב&quot;ם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובספר '''חמדת ישראל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21649&amp;st=&amp;pgnum=28&amp;hilite= (לו)] כתב בדעת החינוך שבזמן המקדש המצווה היא למנות גם שבועות, אבל למנות ימים גם בזמן הזה הוא מדאורייתא, וזהו כשיטת '''רבנו ירוחם''' הנ&quot;ל. אמנם לפי גירסת ספר החינוך שלפנינו מפורש שבזמן הזה הוא מדרבנן, וכדעת המנחת חינוך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובספר '''חמדת ישראל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21649&amp;st=&amp;pgnum=28&amp;hilite= (לו)] כתב בדעת החינוך שבזמן המקדש המצווה היא למנות גם שבועות, אבל למנות ימים גם בזמן הזה הוא מדאורייתא, וזהו כשיטת '''רבנו ירוחם''' הנ&quot;ל. אמנם לפי גירסת ספר החינוך שלפנינו מפורש שבזמן הזה הוא מדרבנן, וכדעת המנחת חינוך.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===במקרה שיבנה המקדש באמצע ימי הספירה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב '''תפארת בנים''' {{היברובוקס|4775|238|ספירת העומר}} שגם הסוברים שספירת העומר בזמן הזה דרבנן מודים שאם יבנה המקדש באמצע ימי הספירה, שיהיה מאז והלאה הספירה דאורייתא שנספור להגיע ולהקריב קרבן מנחה חדשה לה' בחג השבועות בבית המקדש, ואז גם מה שספרו קודם הגאולה יצטרפו לטובה להיות תמימות המ"ט ימים, ותהיה למפרע ספירת כל הימים דאורייתא.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החייבים בספירה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החייבים בספירה==</div></td></tr> </table>

Sije