https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94?feed=atomמנין שנות ערלה - היסטוריית גרסאות2026-06-21T22:46:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=16576&oldid=prevצריך עיון: /* ראש השנה לנטיעה */2021-06-29T15:47:20Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ראש השנה לנטיעה</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:47, 29 ביוני 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגית הגמרא ומחלוקת התנאים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגית הגמרא ומחלוקת התנאים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש השנה לנטיעה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש השנה לנטיעה===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (ראש השנה א א) אומרת שבאחד בתשרי ראש השנה לנטיעה. ומסביר '''רש"י''' (ד"ה לנטיעה) שהכוונה למנין שנות ערלה, שאם זרע אפילו באמצע השנה, כלתה לו שנה ראשונה בסוף אלול וצריך למנות עוד שתי שנים לערלה.<BR /></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37942&st=&pgnum=199 </ins>ראש השנה א א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>) אומרת שבאחד בתשרי ראש השנה לנטיעה. ומסביר '''רש"י''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=2&format=pdf ראש השנה ב א] </ins>ד"ה לנטיעה) שהכוונה למנין שנות ערלה, שאם זרע אפילו באמצע השנה, כלתה לו שנה ראשונה בסוף אלול וצריך למנות עוד שתי שנים לערלה.<BR /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (ראש השנה ט ב) מבואר שהמקור לדבר זה הוא מן הפסוק: "שלש שנים ערלים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים ליי". ולומדים בהיקש מהמילה 'שנה', שכשם ש'שנה' הכתוב בדברים (יא יב): "מראשית השנה ועד אחרית שנה" הכוונה מתשרי, כן הוא גם 'שנה' האמור בערלה הוא בתשרי. ואף שהמילה 'שנה' כתובה גם לגבי ניסן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב), מ"מ יש ללמוד שנה שאין עמה חודשים משנה שאין עמה חודשים (תשרי), ולא משנה שיש עמה חודשים (ניסן).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (ראש השנה ט ב) מבואר שהמקור לדבר זה הוא מן הפסוק: "שלש שנים ערלים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים ליי". ולומדים בהיקש מהמילה 'שנה', שכשם ש'שנה' הכתוב בדברים (יא יב): "מראשית השנה ועד אחרית שנה" הכוונה מתשרי, כן הוא גם 'שנה' האמור בערלה הוא בתשרי. ואף שהמילה 'שנה' כתובה גם לגבי ניסן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב), מ"מ יש ללמוד שנה שאין עמה חודשים משנה שאין עמה חודשים (תשרי), ולא משנה שיש עמה חודשים (ניסן).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>צריך עיוןhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=16024&oldid=prevNovik ב־16:36, 8 בנובמבר 20202020-11-08T16:36:11Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:36, 8 בנובמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש השנה לנטיעה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש השנה לנטיעה===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (ראש השנה א א) אומרת שבאחד בתשרי ראש השנה לנטיעה. ומסביר '''רש"י''' (ד"ה לנטיעה) שהכוונה למנין שנות ערלה, שאם זרע אפילו באמצע השנה, כלתה לו שנה ראשונה בסוף אלול וצריך למנות עוד שתי שנים לערלה.<BR /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (ראש השנה א א) אומרת שבאחד בתשרי ראש השנה לנטיעה. ומסביר '''רש"י''' (ד"ה לנטיעה) שהכוונה למנין שנות ערלה, שאם זרע אפילו באמצע השנה, כלתה לו שנה ראשונה בסוף אלול וצריך למנות עוד שתי שנים לערלה.<BR /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (ראש השנה ט ב) מבואר שהמקור לדבר זה הוא מן הפסוק: "שלש שנים ערלים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים ליי". ולומדים בהיקש מהמילה 'שנה', שכשם ש'שנה' הכתוב בדברים (יא יב): "מראשית השנה ועד אחרית שנה" הכוונה מתשרי, כן הוא גם 'שנה' האמור בערלה הוא בתשרי. ואף שהמילה 'שנה' כתובה גם לגבי ניסן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב), מ"מ יש ללמוד שנה שאין עמה חודשים משנה שאין עמה חודשים (תשרי), ולא משנה שיש עמה חודשים (ניסן). <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (ראש השנה ט ב) מבואר שהמקור לדבר זה הוא מן הפסוק: "שלש שנים ערלים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים ליי". ולומדים בהיקש מהמילה 'שנה', שכשם ש'שנה' הכתוב בדברים (יא יב): "מראשית השנה ועד אחרית שנה" הכוונה מתשרי, כן הוא גם 'שנה' האמור בערלה הוא בתשרי. ואף שהמילה 'שנה' כתובה גם לגבי ניסן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב), מ"מ יש ללמוד שנה שאין עמה חודשים משנה שאין עמה חודשים (תשרי), ולא משנה שיש עמה חודשים (ניסן).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שלשים יום בשנה חשוב שנה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שלשים יום בשנה חשוב שנה===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור לפי שיטה זו כל שנטע ל' יום לפני ראש השנה ועלתה לה שנה מדין ל' יום בשנה חשוב כשנה, יש לאסור פירות החונטים עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, אך לא הוגדר מה הדין בנוטע יותר מל' יום לפני ראש השנה למשל שנטע באייר או בחשוון, האם גם כן צריך להמתין עד ט"ו בשבט או לא? <BR /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור לפי שיטה זו כל שנטע ל' יום לפני ראש השנה ועלתה לה שנה מדין ל' יום בשנה חשוב כשנה, יש לאסור פירות החונטים עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, אך לא הוגדר מה הדין בנוטע יותר מל' יום לפני ראש השנה למשל שנטע באייר או בחשוון, האם גם כן צריך להמתין עד ט"ו בשבט או לא? <BR /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם שם מונה ג' מקרים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם שם מונה ג' מקרים:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*נטע בט"ו באב של שנה עשירית מהיובל, הרי הוא ערלה שנה עשירית, אחת עשרה ושתים עשרה, ופירות שיוצאים גם בשנה השלוש עשרה עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה (ועד ט"ו בשבט של ארבע עשרה חייבים בפדיון נטע רבעי).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*נטע בט"ו באב של שנה עשירית מהיובל, הרי הוא ערלה שנה עשירית, אחת עשרה ושתים עשרה, ופירות שיוצאים גם בשנה השלוש עשרה עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה (ועד ט"ו בשבט של ארבע עשרה חייבים בפדיון נטע רבעי).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*נטע בט"ז אב שנה עשירית, לא עלתה לו שנה, ומונה שלוש שנים י"א-י"ב-י"ג, ומראש השנה של שנת י"ד הוא נטע רבעי עד ראש השנה של שנת ט"ו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*נטע בט"ז אב שנה עשירית, לא עלתה לו שנה, ומונה שלוש שנים י"א-י"ב-י"ג, ומראש השנה של שנת י"ד הוא נטע רבעי עד ראש השנה של שנת ט"ו.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טור, שלחן ערוך ואחרונים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טור, שלחן ערוך ואחרונים===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>{{היברובוקס טוש"ע|6366|יורה דעה רצד}} כתב רק את דעת בעל המאור וסיעתו, שצריך בכל הנטיעות להמתין עד ט"ו בשבט, לא שנא אם עברו עליהן ג' שנות ערלה שלמות ולא שנא אם היו מקוטעות. רק פירות שחונטים אחר ט"ו בשבט של שנה רביעית מותרים כדין פירות נטע רבעי, ושל חמישית שחונטים אחר ט"ו בשבט מותרים לגמרי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6366|יורה דעה רצד}} כתב רק את דעת בעל המאור וסיעתו, שצריך בכל הנטיעות להמתין עד ט"ו בשבט, לא שנא אם עברו עליהן ג' שנות ערלה שלמות ולא שנא אם היו מקוטעות. רק פירות שחונטים אחר ט"ו בשבט של שנה רביעית מותרים כדין פירות נטע רבעי, ושל חמישית שחונטים אחר ט"ו בשבט מותרים לגמרי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב בתחילה אופן מנין הג' שנים, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <BR /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב בתחילה אופן מנין הג' שנים, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <BR /></div></td></tr>
</table>Novikhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=16010&oldid=prevטוב עין: /* טור, שלחן ערוך ואחרונים */2020-11-08T15:18:05Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טור, שלחן ערוך ואחרונים</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:18, 8 בנובמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי ה'''טורי זהב''' [https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6814 (רצד ח)] משמע שנוקט עיקר להלכה כבעל המאור וסייעתו, ולא כפי דעת הרמב"ם, אשר הובאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשולחן </del>ערוך בסתם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי ה'''טורי זהב''' [https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6814 (רצד ח)] משמע שנוקט עיקר להלכה כבעל המאור וסייעתו, ולא כפי דעת הרמב"ם, אשר הובאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשלחן </ins>ערוך בסתם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''דרך אמונה''' קנייבסקי {{היברובוקס|49070|345|מעשר שני ונטע רבעי ט צט}} כתב בשם ה'''חזון איש''' שכיוון שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם, יש להחמיר בארץ ישראל לאסור בכל סוגי הנטיעות עד ט"ו בשבט של רביעית, ובחו"ל אפשר להקל. והוסיף שאם נטע בי"ח אלול, שאז הקליטה היתה רק בב' תשרי, קשה להקל אף בחוץ לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''דרך אמונה''' קנייבסקי {{היברובוקס|49070|345|מעשר שני ונטע רבעי ט צט}} כתב בשם ה'''חזון איש''' שכיוון שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם, יש להחמיר בארץ ישראל לאסור בכל סוגי הנטיעות עד ט"ו בשבט של רביעית, ובחו"ל אפשר להקל. והוסיף שאם נטע בי"ח אלול, שאז הקליטה היתה רק בב' תשרי, קשה להקל אף בחוץ לארץ.</div></td></tr>
</table>טוב עיןhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=16009&oldid=prevטוב עין: /* טור, שלחן ערוך ואחרונים */2020-11-08T15:15:43Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טור, שלחן ערוך ואחרונים</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:15, 8 בנובמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי ה'''טורי זהב''' [https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6814 (רצד ח)] משמע שנוקט עיקר להלכה כבעל המאור וסייעתו, ולא כפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנפסק </del>בשולחן ערוך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי ה'''טורי זהב''' [https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6814 (רצד ח)] משמע שנוקט עיקר להלכה כבעל המאור וסייעתו, ולא כפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעת הרמב"ם, אשר הובאה </ins>בשולחן ערוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסתם</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''דרך אמונה''' קנייבסקי {{היברובוקס|49070|345|מעשר שני ונטע רבעי ט צט}} כתב בשם ה'''חזון איש''' שכיוון שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם, יש להחמיר בארץ ישראל לאסור בכל סוגי הנטיעות עד ט"ו בשבט של רביעית, ובחו"ל אפשר להקל. והוסיף שאם נטע בי"ח אלול, שאז הקליטה היתה רק בב' תשרי, קשה להקל אף בחוץ לארץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''דרך אמונה''' קנייבסקי {{היברובוקס|49070|345|מעשר שני ונטע רבעי ט צט}} כתב בשם ה'''חזון איש''' שכיוון שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם, יש להחמיר בארץ ישראל לאסור בכל סוגי הנטיעות עד ט"ו בשבט של רביעית, ובחו"ל אפשר להקל. והוסיף שאם נטע בי"ח אלול, שאז הקליטה היתה רק בב' תשרי, קשה להקל אף בחוץ לארץ.</div></td></tr>
</table>טוב עיןhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=16008&oldid=prevטוב עין: /* טור, שלחן ערוך ואחרונים */2020-11-08T15:12:25Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טור, שלחן ערוך ואחרונים</span></span></p>
<a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=16008&oldid=13739">הצגת שינויים</a>טוב עיןhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=13739&oldid=prevא.א: /* טור, שלחן ערוך ואחרונים */2018-11-14T11:54:44Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טור, שלחן ערוך ואחרונים</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:54, 14 בנובמבר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב בתחילה אופן מנין הג' שנים, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב בתחילה אופן מנין הג' שנים, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב, שדין זה שאוסרים את כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של רביעית, הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד ט"ו בשבט, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב"ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות יש להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם ט"ו בשבט.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר '''דרך אמונה''' קנייבסקי {{היברובוקס|49070|345|מעשר שני ונטע רבעי ט צט}} כתב בשם ה'''חזון איש''' שכיוון שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם, יש להחמיר בארץ ישראל לאסור בכל סוגי הנטיעות עד ט"ו בשבט של רביעית, ובחו"ל אפשר להקל. והוסיף שאם נטע בי"ח אלול, שאז הקליטה היתה רק בב' תשרי, קשה להקל אף בחוץ לארץ.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=13737&oldid=prevא.א: /* טור, שלחן ערוך ואחרונים */2018-11-14T11:09:29Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טור, שלחן ערוך ואחרונים</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:09, 14 בנובמבר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== טור, שלחן ערוך ואחרונים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== טור, שלחן ערוך ואחרונים ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6366|יורה דעה רצד}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סתם וכתב </del>רק את דעת בעל המאור וסיעתו, שצריך בכל הנטיעות להמתין עד ט"ו בשבט, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורק </del>פירות שחונטים אחר ט"ו בשבט של שנה רביעית מותרים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ולא הזכיר כלל דעת החולקים בזה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6366|יורה דעה רצד}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </ins>רק את דעת בעל המאור וסיעתו, שצריך בכל הנטיעות להמתין עד ט"ו בשבט, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא שנא אם עברו עליהן ג' שנות ערלה שלמות ולא שנא אם היו מקוטעות. רק </ins>פירות שחונטים אחר ט"ו בשבט של שנה רביעית מותרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדין פירות נטע רבעי, ושל חמישית שחונטים אחר ט"ו בשבט מותרים לגמרי</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב בתחילה אופן מנין הג' שנים, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב בתחילה אופן מנין הג' שנים, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <BR/></div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=13736&oldid=prevא.א: /* טור, שלחן ערוך ואחרונים */2018-11-14T11:06:59Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טור, שלחן ערוך ואחרונים</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 14 בנובמבר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6366|יורה דעה רצד}} סתם וכתב רק את דעת בעל המאור וסיעתו, שצריך בכל הנטיעות להמתין עד ט"ו בשבט, ורק פירות שחונטים אחר ט"ו בשבט של שנה רביעית מותרים. ולא הזכיר כלל דעת החולקים בזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|6366|יורה דעה רצד}} סתם וכתב רק את דעת בעל המאור וסיעתו, שצריך בכל הנטיעות להמתין עד ט"ו בשבט, ורק פירות שחונטים אחר ט"ו בשבט של שנה רביעית מותרים. ולא הזכיר כלל דעת החולקים בזה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>וכן </del>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק דעה זו</del>, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין כך ובין כך</del>, כל הפירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיחנטו </del>קודם ט"ו בשבט של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנה </del>רביעית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עדיין הם ערלה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומכאן ואילן רבעי. והחונטים בין </del>ט"ו בשבט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של רביעית לט</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו בשבט של חמישית </del>יש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להם דין רבעי, ולאחר </del>ט"ו בשבט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של חמישית הן חולין גמורים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|רצד ד}} כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתחילה אופן מנין הג' שנים</ins>, שאין ג' השנים הללו נמנים מיום ליום, אלא אם נטע לפני ט"ז אב שהם מ"ד יום קודם ראש השנה, באופן שישנם י"ד יום לקליטה ועוד ל' יום להחשב כשנה, מונים לה עוד שתי שנים עד ראש השנה השלישי, ואם נטע ביום ט"ז אב ואילך צריך למנות שלוש שנים מראש חודש תשרי. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם בהמשך דבריו (ה) כתב</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שדין זה שאוסרים את </ins>כל הפירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שחנטו </ins>קודם ט"ו בשבט של רביעית, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא דווקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' ימים כשנה, בה החמרנו בסופה לאסור הפירות עד </ins>ט"ו בשבט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אבל בשאר נטיעות לא, כלומר זהו כדעת הרמב"ם (או הראב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד), שהביא אותה השלחן ערוך כדעה סתמית. ובסוף דבריו כתב שיש אומרים דלא שנא, כלומר שבכל הנטיעות </ins>יש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להחמיר לאסור פירותיהן שחנטו קודם </ins>ט"ו בשבט.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=13727&oldid=prevא.א ב־21:21, 13 בנובמבר 20182018-11-13T21:21:36Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:21, 14 בנובמבר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>'''בעל המאור''' לעומת זאת כתב (לפי שיטה זו אף שאינו מודה לה), שהנוטע אחר ראש השנה '''מיד''' או שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, כלו לו שנות הנטיעה בראש השנה. משמע שרק אם נטע זמן ניכר אחר ראש השנה, צריך להמתין עד ט"ו בשבט, או כדעת הרמב"ם מיום ליום, אך אם נטע מיד אחר ראש השנה, אין צריך להמתין לט"ו בשבט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>'''בעל המאור''' לעומת זאת כתב (לפי שיטה זו אף שאינו מודה לה), שהנוטע אחר ראש השנה '''מיד''' או שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, כלו לו שנות הנטיעה בראש השנה. משמע שרק אם נטע זמן ניכר אחר ראש השנה, צריך להמתין עד ט"ו בשבט, או כדעת הרמב"ם מיום ליום, אך אם נטע מיד אחר ראש השנה, אין צריך להמתין לט"ו בשבט.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''ראב"ד''' בעצמו (מעשר שני ונטע רבעי ט יג) שהסכים עקרונית עם פסיקת הרמב"ם, חלק עליו בנקודה זו. לדעתו מונים לנטיעה מיום ליום רק אם נטעו אותה בט"ו בשבט בדיוק, אבל אם נטעו אותה קודם ט"ו בשבט לא מונים לה מיום ליום, אלא עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, כיון שאין לה שנה ראשונה שלימה, לכן יש להחמיר בסופה למנות לה עד ט"ו בשבט. כלומר לפי הראב"ד כל שלא מנו לה שנה ראשונה שלימה, יש למנות לה בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''ראב"ד''' בעצמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=7&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=38&perek=9&halocha=8 </ins>(מעשר שני ונטע רבעי ט יג)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>שהסכים עקרונית עם פסיקת הרמב"ם, חלק עליו בנקודה זו. לדעתו מונים לנטיעה מיום ליום רק אם נטעו אותה בט"ו בשבט בדיוק, אבל אם נטעו אותה קודם ט"ו בשבט לא מונים לה מיום ליום, אלא עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, כיון שאין לה שנה ראשונה שלימה, לכן יש להחמיר בסופה למנות לה עד ט"ו בשבט. כלומר לפי הראב"ד כל שלא מנו לה שנה ראשונה שלימה, יש למנות לה בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת בעל המאור וסייעתו ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת בעל המאור וסייעתו ===</div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94&diff=13726&oldid=prevא.א ב־21:20, 13 בנובמבר 20182018-11-13T21:20:53Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:20, 14 בנובמבר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הרמב"ם וסייעתו ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שיטת הרמב"ם וסייעתו ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב) פוסק שמה שאמרה התוספתא שפירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט, הכוונה לנוטע ל' יום לפני ראש השנה, אבל הנוטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלימה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. ה'''ראב"ד''' בהשגות שם הסכים לדברי הרמב"ם, ובספרו '''כתוב שם''' (ב ב ד"ה כתב הקרחי), גם הביא לזה דיוק לשוני מהברייתא 'ופירות נטיעה '''זו''' אסורין עד ט"ו בשבט...', משמע דווקא נטיעה זו דאיירי בה שעלו לה ל' יום לשנה, וכן מלשון הגמרא - 'פעמים שברביעית ועדיין אסורה משום ערלה' משמע שלא תמיד כן הדין, אלא רק במקרים מסויימים.<BR/></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=7&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=38&perek=9&halocha=8 </ins>(מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>פוסק שמה שאמרה התוספתא שפירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט, הכוונה לנוטע ל' יום לפני ראש השנה, אבל הנוטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלימה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. ה'''ראב"ד''' בהשגות שם הסכים לדברי הרמב"ם, ובספרו '''כתוב שם''' (ב ב ד"ה כתב הקרחי), גם הביא לזה דיוק לשוני מהברייתא 'ופירות נטיעה '''זו''' אסורין עד ט"ו בשבט...', משמע דווקא נטיעה זו דאיירי בה שעלו לה ל' יום לשנה, וכן מלשון הגמרא - 'פעמים שברביעית ועדיין אסורה משום ערלה' משמע שלא תמיד כן הדין, אלא רק במקרים מסויימים.<BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) הוסיף לתת טעם לשיטה זו (אף שאינו מסכים לה), שנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט, אבל נטיעה שמנו לה שנה שלימה, אין צורך להחמיר עליה בסופה.<BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) הוסיף לתת טעם לשיטה זו (אף שאינו מסכים לה), שנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט, אבל נטיעה שמנו לה שנה שלימה, אין צורך להחמיר עליה בסופה.<BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה זו הסכים גם ה'''רי"ד''' בפסקים (ראש השנה י א), וכן משמע מתוך דברי '''רש"י''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) שפירש 'פירות נטיעה זו' שמדבר דווקא על שניטעו קודם ל' יום ועלתה להם שנה (וכן דייק הרא"ש בהלכות ערלה בדברי רש"י).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטה זו הסכים גם ה'''רי"ד''' בפסקים (ראש השנה י א), וכן משמע מתוך דברי '''רש"י''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) שפירש 'פירות נטיעה זו' שמדבר דווקא על שניטעו קודם ל' יום ועלתה להם שנה (וכן דייק הרא"ש בהלכות ערלה בדברי רש"י).</div></td></tr>
</table>א.א