https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D?feed=atom 2026-06-20T22:52:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=6476&oldid=prev 2016-06-21T21:14:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:14, 22 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת קמט.]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת פרק כג]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן שז]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=1896&oldid=prev 2016-02-28T10:55:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:55, 28 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כתב בולט====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כתב בולט====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסור שמא ימחוק </ins>משום דלא פלוג רבנן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יז) תמה עליו למה כתב טעם שמא ימחוק ולא כדברי מרן שהוא משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=1895&oldid=prev 2016-02-28T10:33:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:33, 28 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ותירץ ה'''רמב&quot;ן''' בחידושים (קמט א ד&quot;ה ובספר) ובמלחמות ה', שאביי סובר שמצד מחיקה אין לחלק בין גבוה לנמוך וכרבה, אלא שסובר שטעם האיסור הוא משום שמא יקרא, ובמקום שאין חשש זה, כגון שחקוק בכותל מותר, לפי שכותל בשטר לא מיחלף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ותירץ ה'''רמב&quot;ן''' בחידושים (קמט א ד&quot;ה ובספר) ובמלחמות ה', שאביי סובר שמצד מחיקה אין לחלק בין גבוה לנמוך וכרבה, אלא שסובר שטעם האיסור הוא משום שמא יקרא, ובמקום שאין חשש זה, כגון שחקוק בכותל מותר, לפי שכותל בשטר לא מיחלף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תוספות''' (ד&quot;ה לעולם) הביאו דעת '''ה&quot;ר פורת''' שהיא כעין דעת הרי&quot;ף, אלא שכתב שגם אביי לא מסכים עם רבה הנ&quot;ל (וכקושיית בעה&quot;מ), ולא חיישינן לשמא ימחוק, אלא שסובר שאסור לקרוא גם מכותל גבוה משום שמא יבוא לקרוא בשטר. וכן מסביר אביי גם את מחלוקת רבי אחא ורבנן, שלכו&quot;ע אין חשש מחיקה, אלא שלרבי אחא מותר דלא חיישינן להחלפת כותל בשטר, ולרבנן חיישינן. דברים כעין אלו כתב גם ה'''רמב&quot;ן''' בחידושים (קמט א ד&quot;ה לא לעולם), וכתב שם (ד&quot;ה ולענין הלכה) שלפי דרך זו פסק הרי&quot;ף כרבה לענין חשש מחיקה, ולכן בכותל גבוה אסור, ולא כרב ביבי, אבל לענין חשש החלפה בשטרי הדיוטות אין הלכה כאביי שסובר כת&quot;ק שאף בחקוק וגבוה אסור משום קריאה בשטרי הדיוטות, אלא כרב ביבי שמתיר בכותל חקוק, ורק בפנקס וטבלא אוסר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תוספות''' (ד&quot;ה לעולם) הביאו דעת '''ה&quot;ר פורת''' שהיא כעין דעת הרי&quot;ף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפירוש הגמרא</ins>, אלא שכתב שגם אביי לא מסכים עם רבה הנ&quot;ל (וכקושיית בעה&quot;מ), ולא חיישינן לשמא ימחוק, אלא שסובר שאסור לקרוא גם מכותל גבוה משום שמא יבוא לקרוא בשטר. וכן מסביר אביי גם את מחלוקת רבי אחא ורבנן, שלכו&quot;ע אין חשש מחיקה, אלא שלרבי אחא מותר דלא חיישינן להחלפת כותל בשטר, ולרבנן חיישינן. דברים כעין אלו כתב גם ה'''רמב&quot;ן''' בחידושים (קמט א ד&quot;ה לא לעולם), וכתב שם (ד&quot;ה ולענין הלכה) שלפי דרך זו פסק הרי&quot;ף כרבה לענין חשש מחיקה, ולכן בכותל גבוה אסור, ולא כרב ביבי, אבל לענין חשש החלפה בשטרי הדיוטות אין הלכה כאביי שסובר כת&quot;ק שאף בחקוק וגבוה אסור משום קריאה בשטרי הדיוטות, אלא כרב ביבי שמתיר בכותל חקוק, ורק בפנקס וטבלא אוסר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת בעל המאור וסייעתו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת בעל המאור וסייעתו===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב&quot;ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב&quot;ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל אפשר שהוא סובר כרשב</del>&quot;א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומסיקה שהברייתא מדברת </del>בכותל גבוה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופליגא על רבה </del>שאוסר. אמנם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזה הרשב&quot;א קיבל לדינא את איסור הקריאה בכתב חקוק, אבל </del>הרמב&quot;ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס&quot;ל כמסקנת הגמרא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וממילא </del>אין מקור לאסור חקיקה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובספר '''מרכבת המשנה''' חעלמא (ד&quot;ה ולפי&quot;ז) כתב לבאר שהרמב&quot;ם פוסק כרב ביבי, ואף שכתב הטעם משום שטרי הדיוטות, אין כוונתו אלא לשמא ימחוק, שהרי גזירת שטרי הדיוטות היא משום שמא ימחוק. ובפירוש הגמרא כתב שסובר כהרז&quot;ה או הרשב</ins>&quot;א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומעמידה את הברייתא </ins>בכותל גבוה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודלא כרבה </ins>שאוסר. אמנם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף שפסק </ins>הרמב&quot;ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כרבה לאסור בכותל גבוה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום שוב </ins>אין מקור לאסור חקיקה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, לפי שהגמרא דחתה העמדה זו. גם הרב '''קהלת יעקב''' אלבעלי (ד&quot;ה והשתא) כתב פירוש כעין זה ברמב&quot;ם, אבל כתב שלפי הרב המגיד, שמשמע בדבריו שהרמב&quot;ם פסק כאביי אי אפשר לומר כן</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''אהלי יהודא''' (ד&quot;ה ואען ואומר) כתב לבאר בדעת הרמב&quot;ם כדברי הרי&quot;ף שדברי הגמרא חוזרים לתירוץ הראשון, אלא שרב ביבי חולק על רבה, והרמב&quot;ם פסק כאביי שחושש שמא ימחוק ואפילו בכותל גבוה כרבה, אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמסכים </del>גם לטעם רב ביבי דשמא יקרא, אבל סובר שבחקיקה מותר לפי שאינה מתחלפת בכתיבה, ודברי הגמרא לעיל שאסרה היא אליבא דרב ביבי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ודבריו קרובים לפירוש הרשב&quot;א.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''אהלי יהודא''' (ד&quot;ה ואען ואומר) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיאן לומר שהרמב&quot;ם פסק כרב ביבי ודלא כאביי לפי שאז הוא אינו כהרי&quot;ף, מה גם שלשונו שמא יקרא בשטרי הדיוטות משמע כאביי. לכן </ins>כתב לבאר בדעת הרמב&quot;ם כדברי הרי&quot;ף שדברי הגמרא חוזרים לתירוץ הראשון, אלא שרב ביבי חולק על רבה, והרמב&quot;ם פסק כאביי שחושש שמא ימחוק ואפילו בכותל גבוה כרבה, אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאביי מסכים </ins>גם לטעם רב ביבי דשמא יקרא, אבל סובר שבחקיקה מותר לפי שאינה מתחלפת בכתיבה, ודברי הגמרא לעיל שאסרה היא אליבא דרב ביבי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;וכעין זה כתב גם ב'''מרכבת המשנה''' חעלמא (ד&quot;ה ואף וד&quot;ה ולפי&quot;ז) לבאר בדעת הרמב&quot;ם שסובר כפירוש הרשב&quot;א ושפסק כרב ביבי דבכותל גבוה אסור ובחקיקה מותר</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב&quot;ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב&quot;א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב&quot;ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב&quot;ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב&quot;א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב&quot;ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=1894&oldid=prev 2016-02-28T09:25:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:25, 28 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל אפשר שהוא סובר כרשב&quot;א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה ומסיקה שהברייתא מדברת בכותל גבוה, ופליגא על רבה שאוסר. אמנם בזה הרשב&quot;א קיבל לדינא את איסור הקריאה בכתב חקוק, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל כמסקנת הגמרא, וממילא אין מקור לאסור חקיקה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל אפשר שהוא סובר כרשב&quot;א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה ומסיקה שהברייתא מדברת בכותל גבוה, ופליגא על רבה שאוסר. אמנם בזה הרשב&quot;א קיבל לדינא את איסור הקריאה בכתב חקוק, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל כמסקנת הגמרא, וממילא אין מקור לאסור חקיקה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''אהלי יהודא''' (ד&quot;ה ואען ואומר) כתב לבאר בדעת הרמב&quot;ם כדברי הרי&quot;ף שדברי הגמרא חוזרים לתירוץ הראשון, אלא שרב ביבי חולק על רבה, והרמב&quot;ם פסק כאביי שחושש שמא ימחוק ואפילו בכותל גבוה כרבה, אלא שמסכים גם לטעם רב ביבי דשמא יקרא, אבל סובר שבחקיקה מותר לפי שאינה מתחלפת בכתיבה, ודברי הגמרא לעיל שאסרה היא אליבא דרב ביבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''אהלי יהודא''' (ד&quot;ה ואען ואומר) כתב לבאר בדעת הרמב&quot;ם כדברי הרי&quot;ף שדברי הגמרא חוזרים לתירוץ הראשון, אלא שרב ביבי חולק על רבה, והרמב&quot;ם פסק כאביי שחושש שמא ימחוק ואפילו בכותל גבוה כרבה, אלא שמסכים גם לטעם רב ביבי דשמא יקרא, אבל סובר שבחקיקה מותר לפי שאינה מתחלפת בכתיבה, ודברי הגמרא לעיל שאסרה היא אליבא דרב ביבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ודבריו קרובים לפירוש הרשב&quot;א.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;וכעין זה כתב גם ב'''מרכבת המשנה''' חעלמא (ד&quot;ה ואף וד&quot;ה ולפי&quot;ז) לבאר בדעת הרמב&quot;ם שסובר כפירוש הרשב&quot;א ושפסק כרב ביבי דבכותל גבוה אסור ובחקיקה מותר</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב&quot;ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב&quot;א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב&quot;ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב&quot;ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב&quot;א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב&quot;ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרבן </del>בשבת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרבנן </ins>בשבת]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=1893&oldid=prev 2016-02-28T09:02:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:02, 28 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב&quot;ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב&quot;ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע. אבל אפשר שהוא סובר כרשב&quot;א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה ומסיקה שהברייתא מדברת בכותל גבוה, ופליגא על רבה שאוסר. אמנם בזה הרשב&quot;א קיבל לדינא את איסור הקריאה בכתב חקוק, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל כמסקנת הגמרא, וממילא אין מקור לאסור חקיקה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל אפשר שהוא סובר כרשב&quot;א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה ומסיקה שהברייתא מדברת בכותל גבוה, ופליגא על רבה שאוסר. אמנם בזה הרשב&quot;א קיבל לדינא את איסור הקריאה בכתב חקוק, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל כמסקנת הגמרא, וממילא אין מקור לאסור חקיקה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ובספר '''אהלי יהודא''' (ד&quot;ה ואען ואומר) כתב לבאר בדעת הרמב&quot;ם כדברי הרי&quot;ף שדברי הגמרא חוזרים לתירוץ הראשון, אלא שרב ביבי חולק על רבה, והרמב&quot;ם פסק כאביי שחושש שמא ימחוק ואפילו בכותל גבוה כרבה, אלא שמסכים גם לטעם רב ביבי דשמא יקרא, אבל סובר שבחקיקה מותר לפי שאינה מתחלפת בכתיבה, ודברי הגמרא לעיל שאסרה היא אליבא דרב ביבי</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב&quot;ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב&quot;א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב&quot;ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב&quot;ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב&quot;א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב&quot;ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=1892&oldid=prev 2016-02-27T20:07:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:07, 27 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרשב&quot;א והריטב&quot;א===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרשב&quot;א והריטב&quot;א===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה לא לעולם) אחר שהביא דברי הרי&quot;ף וכפי שפירשו הרמב&quot;ן, הקשה עליו כמה קושיות, וביאר בדרך אחרת. שהוא גורס במסקנת הגמרא ' '''לא''' לעולם דכתב אכותל ומידלי', ומפרש שדברי הגמרא לא באו לבאר את ההבדל בין רב ביבי לרבא, אלא רק ליישב דברי הברייתא שחילקה בין כותל לבין טבלא ופנקס. כלומר, הגמרא נשארת בתירוצה השני, שההבדל בין רב ביבי לאביי הוא בכתב חקוק על טבלא ופנקס, שלרב ביבי מותר דאין חשש מחיקה ולאביי אסור מחשש שמא יחליף בשטר. ומה שהקשתה הגמרא מן הברייתא, את זה דוחה הגמרא ואומרת שאפשר להעמיד את הברייתא בכותל גבוה, ולכן אין חשש מחיקה, ורק בכתוב על פנקס וטבלה אסור שמא ימחוק [ובאמת שאפשר היה לחלק בכותל עצמו בין למעלה בכותל לבין למטה בכותל, אלא שרצו להשמיענו חידוש ע&quot;ש].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה לא לעולם) אחר שהביא דברי הרי&quot;ף וכפי שפירשו הרמב&quot;ן, הקשה עליו כמה קושיות, וביאר בדרך אחרת. שהוא גורס במסקנת הגמרא ' '''לא''' לעולם דכתב אכותל ומידלי', ומפרש שדברי הגמרא לא באו לבאר את ההבדל בין רב ביבי לרבא, אלא רק ליישב דברי הברייתא שחילקה בין כותל לבין טבלא ופנקס. כלומר, הגמרא נשארת בתירוצה השני, שההבדל בין רב ביבי לאביי הוא בכתב חקוק על טבלא ופנקס, שלרב ביבי מותר דאין חשש מחיקה ולאביי אסור מחשש שמא יחליף בשטר. ומה שהקשתה הגמרא מן הברייתא, את זה דוחה הגמרא ואומרת שאפשר להעמיד את הברייתא בכותל גבוה, ולכן אין חשש מחיקה, ורק בכתוב על פנקס וטבלה אסור שמא ימחוק [ובאמת שאפשר היה לחלק בכותל עצמו בין למעלה בכותל לבין למטה בכותל, אלא שרצו להשמיענו חידוש ע&quot;ש].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבואר מזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינו נוגע </del>כלל למחלוקת אביי ורב ביבי, שאפשר ששניהם סוברים כרבה ואוסרים בכותל גבוה , <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו כדעת </del>ת&quot;ק בברייתא השניה. וכותב הרשב&quot;א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעולה מזה </del>להלכה לאסור כל כתב אפילו בכותל גבוה שמא ימחוק, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף </del>בחקיקה על טבלה ופנקס אסור, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכדעת אביי </del>כפי שהעמידה הגמרא את הברייתא בתחילה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>ורק בחקוק על כותל יהיה מותר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל זה יוצא לדינא כדברי </del>הרי&quot;ף.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבואר מזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שדברי הגמרא בסופם, אינם נוגעים </ins>כלל למחלוקת אביי ורב ביבי, שאפשר ששניהם סוברים כרבה ואוסרים בכותל גבוה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכשם שסובר </ins>ת&quot;ק בברייתא השניה. וכותב הרשב&quot;א להלכה לאסור כל כתב אפילו בכותל גבוה שמא ימחוק, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומוסיף שאף </ins>בחקיקה על טבלה ופנקס אסור, כפי שהעמידה הגמרא את הברייתא בתחילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אף שהביאה אפשרות נוספת לדחות, </ins>ורק בחקוק על כותל יהיה מותר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויוצא שמסכים הוא לדברי </ins>הרי&quot;ף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדינא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לשיטה זו הסכים גם ה'''ריטב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה גרסת הספרים לא לעולם).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לשיטה זו הסכים גם ה'''ריטב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה גרסת הספרים לא לעולם).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב&quot;ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב&quot;ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אבל אפשר שהוא סובר כרשב&quot;א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה ומסיקה שהברייתא מדברת בכותל גבוה, ופליגא על רבה שאוסר. אמנם בזה הרשב&quot;א קיבל לדינא את איסור הקריאה בכתב חקוק, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל כמסקנת הגמרא, וממילא אין מקור לאסור חקיקה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב&quot;ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב&quot;א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב&quot;ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת ההלכה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת ההלכה===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=1891&oldid=prev 2016-02-25T10:18:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:18, 25 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (אורח חיים שז) העתיק להלכה כדברי אביו הרא&quot;ש שאסור לקרות אפילו בכותל גבוה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ובטבלא ופנקס אסור אף אם חקוק. וכן כתב גם ה'''שלחן ערוך''' (יב) לדינא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (אורח חיים שז) העתיק להלכה כדברי אביו הרא&quot;ש שאסור לקרות אפילו בכותל גבוה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ובטבלא ופנקס אסור אף אם חקוק. וכן כתב גם ה'''שלחן ערוך''' (יב) לדינא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כתב בולט====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>===כתב בולט====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבן בשבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:איסורי דרבן בשבת]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=1890&oldid=prev 2016-02-25T08:23:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:23, 25 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===שיטת ההלכה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת ההלכה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (אורח חיים שז) העתיק להלכה כדברי אביו הרא&quot;ש שאסור לקרות אפילו בכותל גבוה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ובטבלא ופנקס אסור אף אם חקוק. וכן כתב גם ה'''שלחן ערוך''' (יב) לדינא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (אורח חיים שז) העתיק להלכה כדברי אביו הרא&quot;ש שאסור לקרות אפילו בכותל גבוה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ובטבלא ופנקס אסור אף אם חקוק. וכן כתב גם ה'''שלחן ערוך''' (יב) לדינא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===כתב בולט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כתב בולט====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:איסורי דרבן בשבת]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=1889&oldid=prev 2016-02-25T08:22:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:22, 25 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מניית פרפראות ואורחים==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקורות|שבת כג ב|שבת קמט א||שבת כג יט|אורח חיים שז יב}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור </ins>מניית פרפראות ואורחים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מן הכתב</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת כג ב) אומרת שמותר לאדם למנות את שמות אורחיו שהזמין והמנות שהכין (על מנת לוודא שאין לו חוסר ביחס לאורחים), אך מסייגת ואומרת שההיתר הוא רק כאשר מונה אותם בעל פה, אבל לקרוא מן הכתב אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת כג ב) אומרת שמותר לאדם למנות את שמות אורחיו שהזמין והמנות שהכין (על מנת לוודא שאין לו חוסר ביחס לאורחים), אך מסייגת ואומרת שההיתר הוא רק כאשר מונה אותם בעל פה, אבל לקרוא מן הכתב אסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==טעמי האיסור והנפקא מינה ביניהם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי האיסור והנפקא מינה ביניהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' (שבת קמט א) נחלקו האמוראים בטעם האיסור.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''גמרא''' (שבת קמט א) נחלקו האמוראים בטעם האיסור.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לדעת רב ביבי האיסור הוא שמא ימחוק, ופירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה שמא) שמא יראה שחסרות לו מנות, וימחק אורחים מן הכתב על מנת שלא יזמינם השמש. לעומת זאת אביי שם חולק וסובר שטעם האיסור הוא גזירה שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לדעת רב ביבי האיסור הוא שמא ימחוק, ופירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה שמא) שמא יראה שחסרות לו מנות, וימחק אורחים מן הכתב על מנת שלא יזמינם השמש. לעומת זאת אביי שם חולק וסובר שטעם האיסור הוא גזירה שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובאמת נחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא וכפי שיתבאר להלן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובאמת נחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא וכפי שיתבאר להלן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==שיטות הראשונים במסקנת הגמרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטות הראשונים במסקנת הגמרא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===שיטת הרי&quot;ף וסייעתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרי&quot;ף וסייעתו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (סג ב) מבאר את מסקנת הגמרא שחוזרת היא להעמדה הראשונה, שרב ביבי הוא המתיר לפי שבכותל גבוה אינו נוח למחוק. ואף שרבה אמר שה[[איסור לקרוא לאור הנר]] מחשש שמא יטה הוא גם [[כשהנר גבוה שתי קומות]], לפי שלא חילקו חכמים באיסור וא&quot;כ הוא הדין לכאן, מ&quot;מ רב ביבי חולק עליו. לעומת זאת אביי אוסר גם בכותל גבוה, שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות. וכתב הרי&quot;ף שהלכה כאביי, לפי שרב ביבי פליג על רבה, ואנן קיי&quot;ל כרבה שאסור לקרוא לאור הנר גם אם הוא גבוה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (סג ב) מבאר את מסקנת הגמרא שחוזרת היא להעמדה הראשונה, שרב ביבי הוא המתיר לפי שבכותל גבוה אינו נוח למחוק. ואף שרבה אמר שה[[איסור לקרוא לאור הנר]] מחשש שמא יטה הוא גם [[כשהנר גבוה שתי קומות]], לפי שלא חילקו חכמים באיסור וא&quot;כ הוא הדין לכאן, מ&quot;מ רב ביבי חולק עליו. לעומת זאת אביי אוסר גם בכותל גבוה, שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות. וכתב הרי&quot;ף שהלכה כאביי, לפי שרב ביבי פליג על רבה, ואנן קיי&quot;ל כרבה שאסור לקרוא לאור הנר גם אם הוא גבוה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד כתב הרי&quot;ף על פי הברייתא, שכשהכתב חקוק על הכותל, לכולי עלמא מותר לקראו, לפי שלא יבואו להחליף בשטרי הדיוטות. אמנם אם הכתב חקוק על טבלה ופנקס, וכן אם הוא כתוב על כותל אסור, לפי שבזה חיישינן להחלפה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד כתב הרי&quot;ף על פי הברייתא, שכשהכתב חקוק על הכותל, לכולי עלמא מותר לקראו, לפי שלא יבואו להחליף בשטרי הדיוטות. אמנם אם הכתב חקוק על טבלה ופנקס, וכן אם הוא כתוב על כותל אסור, לפי שבזה חיישינן להחלפה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תוספות''' (ד&quot;ה לעולם) הביאו דעת '''ה&quot;ר פורת''' שהיא כעין דעת הרי&quot;ף, אלא שכתב שגם אביי לא מסכים עם רבה הנ&quot;ל (וכקושיית בעה&quot;מ), ולא חיישינן לשמא ימחוק, אלא שסובר שאסור לקרוא גם מכותל גבוה משום שמא יבוא לקרוא בשטר. וכן מסביר אביי גם את מחלוקת רבי אחא ורבנן, שלכו&quot;ע אין חשש מחיקה, אלא שלרבי אחא מותר דלא חיישינן להחלפת כותל בשטר, ולרבנן חיישינן. דברים כעין אלו כתב גם ה'''רמב&quot;ן''' בחידושים (קמט א ד&quot;ה לא לעולם), וכתב שם (ד&quot;ה ולענין הלכה) שלפי דרך זו פסק הרי&quot;ף כרבה לענין חשש מחיקה, ולכן בכותל גבוה אסור, ולא כרב ביבי, אבל לענין חשש החלפה בשטרי הדיוטות אין הלכה כאביי שסובר כת&quot;ק שאף בחקוק וגבוה אסור משום קריאה בשטרי הדיוטות, אלא כרב ביבי שמתיר בכותל חקוק, ורק בפנקס וטבלא אוסר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תוספות''' (ד&quot;ה לעולם) הביאו דעת '''ה&quot;ר פורת''' שהיא כעין דעת הרי&quot;ף, אלא שכתב שגם אביי לא מסכים עם רבה הנ&quot;ל (וכקושיית בעה&quot;מ), ולא חיישינן לשמא ימחוק, אלא שסובר שאסור לקרוא גם מכותל גבוה משום שמא יבוא לקרוא בשטר. וכן מסביר אביי גם את מחלוקת רבי אחא ורבנן, שלכו&quot;ע אין חשש מחיקה, אלא שלרבי אחא מותר דלא חיישינן להחלפת כותל בשטר, ולרבנן חיישינן. דברים כעין אלו כתב גם ה'''רמב&quot;ן''' בחידושים (קמט א ד&quot;ה לא לעולם), וכתב שם (ד&quot;ה ולענין הלכה) שלפי דרך זו פסק הרי&quot;ף כרבה לענין חשש מחיקה, ולכן בכותל גבוה אסור, ולא כרב ביבי, אבל לענין חשש החלפה בשטרי הדיוטות אין הלכה כאביי שסובר כת&quot;ק שאף בחקוק וגבוה אסור משום קריאה בשטרי הדיוטות, אלא כרב ביבי שמתיר בכותל חקוק, ורק בפנקס וטבלא אוסר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===שיטת בעל המאור וסייעתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת בעל המאור וסייעתו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תוספות''' (ד&quot;ה לעולם) פירשו בדעת '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אלא לעולם) שלמסקנה כולי עלמא לא חיישינן שמא יקרא בשטרי הדיוטות, לפי שלא יבואו להחליף כותל בשטר, ולכן לאביי מותר לקרוא אם כתוב בכותל גבוה, ואף שגם הוא חושש לשמא ימחוק, מ&quot;מ זהו דווקא בכותל נמוך שיכול למחוק, אבל בכותל גבוה לא חיישינן. ודעתו היא גם דעת ר' אחא בברייתא. אבל רב ביבי סובר שגם בכותל גבוה חיישינן שמא ימחוק, לפי שהוא סובר כרבה שאומר ש[[האיסור לקרוא לאור הנר]] מחשש שמא יטה, הוא גם אם הנר גבוה שתי קומות, לפי שלא חילקו בין האיסורים. והוא הדין לכאן, שחוששים שמא ימחוק אף בכותל גבוה. ודעתו היא גם דעת ת&quot;ק בברייתא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תוספות''' (ד&quot;ה לעולם) פירשו בדעת '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אלא לעולם) שלמסקנה כולי עלמא לא חיישינן שמא יקרא בשטרי הדיוטות, לפי שלא יבואו להחליף כותל בשטר, ולכן לאביי מותר לקרוא אם כתוב בכותל גבוה, ואף שגם הוא חושש לשמא ימחוק, מ&quot;מ זהו דווקא בכותל נמוך שיכול למחוק, אבל בכותל גבוה לא חיישינן. ודעתו היא גם דעת ר' אחא בברייתא. אבל רב ביבי סובר שגם בכותל גבוה חיישינן שמא ימחוק, לפי שהוא סובר כרבה שאומר ש[[האיסור לקרוא לאור הנר]] מחשש שמא יטה, הוא גם אם הנר גבוה שתי קומות, לפי שלא חילקו בין האיסורים. והוא הדין לכאן, שחוששים שמא ימחוק אף בכותל גבוה. ודעתו היא גם דעת ת&quot;ק בברייתא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על דרך זו הקשה ה'''רמב&quot;ן''' במלחמות, שאין כן פשט הגמרא, להעמיד את המחלוקת שלא כפי שהעמידוה בהתחלה, שהרי לשון 'אלא' מורה שחוזרת הגמרא להעמדה הראשונה. וכעין זה נתקשו גם תוס' שם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על דרך זו הקשה ה'''רמב&quot;ן''' במלחמות, שאין כן פשט הגמרא, להעמיד את המחלוקת שלא כפי שהעמידוה בהתחלה, שהרי לשון 'אלא' מורה שחוזרת הגמרא להעמדה הראשונה. וכעין זה נתקשו גם תוס' שם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===שיטת הרשב&quot;א והריטב&quot;א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרשב&quot;א והריטב&quot;א===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה לא לעולם) אחר שהביא דברי הרי&quot;ף וכפי שפירשו הרמב&quot;ן, הקשה עליו כמה קושיות, וביאר בדרך אחרת. שהוא גורס במסקנת הגמרא ' '''לא''' לעולם דכתב אכותל ומידלי', ומפרש שדברי הגמרא לא באו לבאר את ההבדל בין רב ביבי לרבא, אלא רק ליישב דברי הברייתא שחילקה בין כותל לבין טבלא ופנקס. כלומר, הגמרא נשארת בתירוצה השני, שההבדל בין רב ביבי לאביי הוא בכתב חקוק על טבלא ופנקס, שלרב ביבי מותר דאין חשש מחיקה ולאביי אסור מחשש שמא יחליף בשטר. ומה שהקשתה הגמרא מן הברייתא, את זה דוחה הגמרא ואומרת שאפשר להעמיד את הברייתא בכותל גבוה, ולכן אין חשש מחיקה, ורק בכתוב על פנקס וטבלה אסור שמא ימחוק [ובאמת שאפשר היה לחלק בכותל עצמו בין למעלה בכותל לבין למטה בכותל, אלא שרצו להשמיענו חידוש ע&quot;ש].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה לא לעולם) אחר שהביא דברי הרי&quot;ף וכפי שפירשו הרמב&quot;ן, הקשה עליו כמה קושיות, וביאר בדרך אחרת. שהוא גורס במסקנת הגמרא ' '''לא''' לעולם דכתב אכותל ומידלי', ומפרש שדברי הגמרא לא באו לבאר את ההבדל בין רב ביבי לרבא, אלא רק ליישב דברי הברייתא שחילקה בין כותל לבין טבלא ופנקס. כלומר, הגמרא נשארת בתירוצה השני, שההבדל בין רב ביבי לאביי הוא בכתב חקוק על טבלא ופנקס, שלרב ביבי מותר דאין חשש מחיקה ולאביי אסור מחשש שמא יחליף בשטר. ומה שהקשתה הגמרא מן הברייתא, את זה דוחה הגמרא ואומרת שאפשר להעמיד את הברייתא בכותל גבוה, ולכן אין חשש מחיקה, ורק בכתוב על פנקס וטבלה אסור שמא ימחוק [ובאמת שאפשר היה לחלק בכותל עצמו בין למעלה בכותל לבין למטה בכותל, אלא שרצו להשמיענו חידוש ע&quot;ש].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבואר מזה שאינו נוגע כלל למחלוקת אביי ורב ביבי, שאפשר ששניהם סוברים כרבה ואוסרים בכותל גבוה , וזהו כדעת ת&quot;ק בברייתא השניה. וכותב הרשב&quot;א שעולה מזה להלכה לאסור כל כתב אפילו בכותל גבוה שמא ימחוק, ואף בחקיקה על טבלה ופנקס אסור, וכדעת אביי כפי שהעמידה הגמרא את הברייתא בתחילה. ורק בחקוק על כותל יהיה מותר. וכל זה יוצא לדינא כדברי הרי&quot;ף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבואר מזה שאינו נוגע כלל למחלוקת אביי ורב ביבי, שאפשר ששניהם סוברים כרבה ואוסרים בכותל גבוה , וזהו כדעת ת&quot;ק בברייתא השניה. וכותב הרשב&quot;א שעולה מזה להלכה לאסור כל כתב אפילו בכותל גבוה שמא ימחוק, ואף בחקיקה על טבלה ופנקס אסור, וכדעת אביי כפי שהעמידה הגמרא את הברייתא בתחילה. ורק בחקוק על כותל יהיה מותר. וכל זה יוצא לדינא כדברי הרי&quot;ף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לשיטה זו הסכים גם ה'''ריטב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה גרסת הספרים לא לעולם).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לשיטה זו הסכים גם ה'''ריטב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה גרסת הספרים לא לעולם).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===שיטת הרמב&quot;ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב&quot;ם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב&quot;ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב&quot;ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (אורח חיים שז) העתיק להלכה כדברי אביו הרא&quot;ש שאסור לקרות אפילו בכותל גבוה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ובטבלא ופנקס אסור אף אם חקוק. וכן כתב גם ה'''שלחן ערוך''' (יב) לדינא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (אורח חיים שז) העתיק להלכה כדברי אביו הרא&quot;ש שאסור לקרות אפילו בכותל גבוה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ובטבלא ופנקס אסור אף אם חקוק. וכן כתב גם ה'''שלחן ערוך''' (יב) לדינא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>====כתב בולט=====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כתב בולט=====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=1887&oldid=prev 2016-02-25T08:18:03Z

<p>דף חדש: ==מניית פרפראות ואורחים== ה&#039;&#039;&#039;משנה&#039;&#039;&#039; (שבת כג ב) אומרת שמותר לאדם למנות את שמות אורחיו שהזמין והמנות שהכין ...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==מניית פרפראות ואורחים==<br /> ה'''משנה''' (שבת כג ב) אומרת שמותר לאדם למנות את שמות אורחיו שהזמין והמנות שהכין (על מנת לוודא שאין לו חוסר ביחס לאורחים), אך מסייגת ואומרת שההיתר הוא רק כאשר מונה אותם בעל פה, אבל לקרוא מן הכתב אסור.<br /> <br /> ===טעמי האיסור והנפקא מינה ביניהם===<br /> וב'''גמרא''' (שבת קמט א) נחלקו האמוראים בטעם האיסור. <br /> &lt;BR/&gt;לדעת רב ביבי האיסור הוא שמא ימחוק, ופירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה שמא) שמא יראה שחסרות לו מנות, וימחק אורחים מן הכתב על מנת שלא יזמינם השמש. לעומת זאת אביי שם חולק וסובר שטעם האיסור הוא גזירה שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות.&lt;BR/&gt;<br /> בהמשך דנה הגמרא מה ההבדל להלכה בין הטעמים. ושלוש אפשרויות הועלו בהקשר זה:<br /> * בכתובים על כותל גבוה – לרב ביבי מותר לפי שאינו מגיע שם למחוק, ולאביי אסור שמא יקרא. אך הגמרא דוחה זאת, לפי שגם רב ביבי צריך לחשוש שמא יקרא, ועוד שהרי חשש המחיקה הוא גם בכותל גבוה, כדמוכח בדברי רבה ש[[אוסר לקרוא לאור הנר גם כשהוא גבוה ב' קומות, מחשש שמא יטה]].<br /> * בכתובים על כותל נמוך – לרב ביבי אסור שמא ימחוק, לאביי מותר לפי שכותל בשטר לא מיחלף. והגמרא דוחה גם את זה, לפי שגם אביי צריך לאסור שמא ימחוק.<br /> * כתובים בחקיקה על טבלה ופנקס [לוח] – לרב ביבי מותר כיון שחקיקה אינה נוחה למחוק, לאביי אסור שמא יחליף בשטרי הדיוטות. גם את זה דוחה הגמרא לפי שיש ברייתא שמחלקת להדיא בין כותל לבין טבלה ופנקס, והכרח הוא להעמידה בכתב חקוק, לפי שבכתב רגיל גם בכותל אסור שמא ימחוק. ומוכח אם כן שגם כתב חקוק בטבלה אסור.<br /> בסופו של דבר חוזרת הגמרא להעמיד בכותל גבוה, ואומרת שלא קשה מדברי רבה, לפי שדבריו נתונים במחלוקת אמוראים, שמצאנו ברייתא שרבי אחא מתיר לקרוא מכתב שעל גבי כותל, לעומת ת&quot;ק שאוסר.<br /> &lt;BR/&gt;אבל אין מסקנת הגמרא ברורה כל הצורך, לפי שלא פירשה מי סובר להיתרא ומי סובר לאיסורא. ועוד קשה, שבתחילה הגמרא העמידה כך, ודחתה זאת מפני שסברה שגם רב ביבי צריך לאסור שמא יקרא.<br /> <br /> ובאמת נחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא וכפי שיתבאר להלן.<br /> <br /> ===שיטות הראשונים במסקנת הגמרא===<br /> ====שיטת הרי&quot;ף וסייעתו====<br /> ה'''רי&quot;ף''' (סג ב) מבאר את מסקנת הגמרא שחוזרת היא להעמדה הראשונה, שרב ביבי הוא המתיר לפי שבכותל גבוה אינו נוח למחוק. ואף שרבה אמר שה[[איסור לקרוא לאור הנר]] מחשש שמא יטה הוא גם [[כשהנר גבוה שתי קומות]], לפי שלא חילקו חכמים באיסור וא&quot;כ הוא הדין לכאן, מ&quot;מ רב ביבי חולק עליו. לעומת זאת אביי אוסר גם בכותל גבוה, שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות. וכתב הרי&quot;ף שהלכה כאביי, לפי שרב ביבי פליג על רבה, ואנן קיי&quot;ל כרבה שאסור לקרוא לאור הנר גם אם הוא גבוה.<br /> &lt;BR/&gt;עוד כתב הרי&quot;ף על פי הברייתא, שכשהכתב חקוק על הכותל, לכולי עלמא מותר לקראו, לפי שלא יבואו להחליף בשטרי הדיוטות. אמנם אם הכתב חקוק על טבלה ופנקס, וכן אם הוא כתוב על כותל אסור, לפי שבזה חיישינן להחלפה.<br /> &lt;BR/&gt;כן העתיק גם ה'''רא&quot;ש''' בפסקיו (כג א), ובדרך זו ניתן לבאר גם בדעת '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אלא לעולם).<br /> <br /> הקשה '''בעל המאור''' (סג א) על דברי הרי&quot;ף שלדבריו יוצא שאף אביי אינו סובר כרבה, שהרי לשיטתו סיבת האיסור היא שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ואם היה סובר כרבה שאסור שמא ימחוק אף בכותל גבוה, לא היה צריך לומר הטעם דשמא יקרא.<br /> &lt;BR/&gt;ותירץ ה'''רמב&quot;ן''' בחידושים (קמט א ד&quot;ה ובספר) ובמלחמות ה', שאביי סובר שמצד מחיקה אין לחלק בין גבוה לנמוך וכרבה, אלא שסובר שטעם האיסור הוא משום שמא יקרא, ובמקום שאין חשש זה, כגון שחקוק בכותל מותר, לפי שכותל בשטר לא מיחלף.<br /> <br /> ב'''תוספות''' (ד&quot;ה לעולם) הביאו דעת '''ה&quot;ר פורת''' שהיא כעין דעת הרי&quot;ף, אלא שכתב שגם אביי לא מסכים עם רבה הנ&quot;ל (וכקושיית בעה&quot;מ), ולא חיישינן לשמא ימחוק, אלא שסובר שאסור לקרוא גם מכותל גבוה משום שמא יבוא לקרוא בשטר. וכן מסביר אביי גם את מחלוקת רבי אחא ורבנן, שלכו&quot;ע אין חשש מחיקה, אלא שלרבי אחא מותר דלא חיישינן להחלפת כותל בשטר, ולרבנן חיישינן. דברים כעין אלו כתב גם ה'''רמב&quot;ן''' בחידושים (קמט א ד&quot;ה לא לעולם), וכתב שם (ד&quot;ה ולענין הלכה) שלפי דרך זו פסק הרי&quot;ף כרבה לענין חשש מחיקה, ולכן בכותל גבוה אסור, ולא כרב ביבי, אבל לענין חשש החלפה בשטרי הדיוטות אין הלכה כאביי שסובר כת&quot;ק שאף בחקוק וגבוה אסור משום קריאה בשטרי הדיוטות, אלא כרב ביבי שמתיר בכותל חקוק, ורק בפנקס וטבלא אוסר.<br /> <br /> ====שיטת בעל המאור וסייעתו====<br /> '''תוספות''' (ד&quot;ה לעולם) פירשו בדעת '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אלא לעולם) שלמסקנה כולי עלמא לא חיישינן שמא יקרא בשטרי הדיוטות, לפי שלא יבואו להחליף כותל בשטר, ולכן לאביי מותר לקרוא אם כתוב בכותל גבוה, ואף שגם הוא חושש לשמא ימחוק, מ&quot;מ זהו דווקא בכותל נמוך שיכול למחוק, אבל בכותל גבוה לא חיישינן. ודעתו היא גם דעת ר' אחא בברייתא. אבל רב ביבי סובר שגם בכותל גבוה חיישינן שמא ימחוק, לפי שהוא סובר כרבה שאומר ש[[האיסור לקרוא לאור הנר]] מחשש שמא יטה, הוא גם אם הנר גבוה שתי קומות, לפי שלא חילקו בין האיסורים. והוא הדין לכאן, שחוששים שמא ימחוק אף בכותל גבוה. ודעתו היא גם דעת ת&quot;ק בברייתא.<br /> <br /> פירוש זה ברש&quot;י אינו מוכרח, אך כעין זה כתב '''בעל המאור''' (סג א), ומבואר שם יותר. שדברי הגמרא להעמיד בכותל גבוה, אינה חוזרת לשאלת הנפ&quot;מ בין רב ביבי לאביי, אלא באה להעמיד את הברייתא שמחלקת בין כותל לבין טבלה ופנקס, ומעמידה הגמ' בכותל גבוה, ואתיא כרבי אחא שסובר שאין חשש שמא ימחוק, ודלא כרבה. ות&quot;ק חולק וסובר שאסור שמא ימחוק וכרבה. והוסיף בעל המאור שמעתה אפשר שבזה נחלקו גם אביי ורב ביבי, שלרב ביבי אסור שמא ימחוק וכרבה, ולאביי מותר לפי שכותל בשטר לא מיחלף, וגם אינו סובר כרבה לחשוש למחיקה בכותל גבוה (ובזה שונה מעט משיטת רש&quot;י אליבא דתוס', שבדבריו משמע שהתירוץ חוזר על שאלת הגמ' מאי בינייהו. וכן נראה שהבין הרמב&quot;ן גם בדעת בעל המאור).<br /> &lt;BR/&gt;וכתב בעה&quot;מ שלפי דרך זו, אין מקור לאסור כתב חקוק אפילו על טבלה ופנקס, שהרי חזרנו להעמיד את הברייתא בכתב רגיל ומשום שמא ימחוק, ובזה בכותל מותר (לאביי) ובפנקס אסור, אבל בכתב חקוק לא איירי ושרי. ומסיק בעה&quot;מ להלכה שבכתב אסור שמא ימחוק אפילו בכותל גבוה וכרבה, ובחקיקה מותר אפילו בטבלה ופנקס.<br /> <br /> על דרך זו הקשה ה'''רמב&quot;ן''' במלחמות, שאין כן פשט הגמרא, להעמיד את המחלוקת שלא כפי שהעמידוה בהתחלה, שהרי לשון 'אלא' מורה שחוזרת הגמרא להעמדה הראשונה. וכעין זה נתקשו גם תוס' שם.<br /> <br /> ====שיטת הרשב&quot;א והריטב&quot;א====<br /> ה'''רשב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה לא לעולם) אחר שהביא דברי הרי&quot;ף וכפי שפירשו הרמב&quot;ן, הקשה עליו כמה קושיות, וביאר בדרך אחרת. שהוא גורס במסקנת הגמרא ' '''לא''' לעולם דכתב אכותל ומידלי', ומפרש שדברי הגמרא לא באו לבאר את ההבדל בין רב ביבי לרבא, אלא רק ליישב דברי הברייתא שחילקה בין כותל לבין טבלא ופנקס. כלומר, הגמרא נשארת בתירוצה השני, שההבדל בין רב ביבי לאביי הוא בכתב חקוק על טבלא ופנקס, שלרב ביבי מותר דאין חשש מחיקה ולאביי אסור מחשש שמא יחליף בשטר. ומה שהקשתה הגמרא מן הברייתא, את זה דוחה הגמרא ואומרת שאפשר להעמיד את הברייתא בכותל גבוה, ולכן אין חשש מחיקה, ורק בכתוב על פנקס וטבלה אסור שמא ימחוק [ובאמת שאפשר היה לחלק בכותל עצמו בין למעלה בכותל לבין למטה בכותל, אלא שרצו להשמיענו חידוש ע&quot;ש].<br /> &lt;BR/&gt;ומבואר מזה שאינו נוגע כלל למחלוקת אביי ורב ביבי, שאפשר ששניהם סוברים כרבה ואוסרים בכותל גבוה , וזהו כדעת ת&quot;ק בברייתא השניה. וכותב הרשב&quot;א שעולה מזה להלכה לאסור כל כתב אפילו בכותל גבוה שמא ימחוק, ואף בחקיקה על טבלה ופנקס אסור, וכדעת אביי כפי שהעמידה הגמרא את הברייתא בתחילה. ורק בחקוק על כותל יהיה מותר. וכל זה יוצא לדינא כדברי הרי&quot;ף.<br /> &lt;BR/&gt;לשיטה זו הסכים גם ה'''ריטב&quot;א''' בחידושיו (קמט א ד&quot;ה גרסת הספרים לא לעולם).<br /> <br /> ====שיטת הרמב&quot;ם====<br /> ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב&quot;ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.<br /> &lt;BR/&gt;מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א&quot;כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר&quot;י הכהן לתמוה על הרמב&quot;ם בזה, ונשאר בצ&quot;ע.<br /> <br /> ====שיטת ההלכה====<br /> ה'''טור''' (אורח חיים שז) העתיק להלכה כדברי אביו הרא&quot;ש שאסור לקרות אפילו בכותל גבוה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ובטבלא ופנקס אסור אף אם חקוק. וכן כתב גם ה'''שלחן ערוך''' (יב) לדינא.<br /> <br /> =====כתב בולט=====<br /> כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.</div>

א.א