https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1?feed=atom מוקצה מחמת חסרון כיס - היסטוריית גרסאות 2026-04-20T20:06:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=20569&oldid=prev הכוסף: הרחבה 2023-12-06T21:04:16Z <p>הרחבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:04, 7 בדצמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|שבת יז ד|שבת קכג ב; קנז א||שבת כה ט|אורח חיים שח א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|שבת יז ד|שבת קכג ב; קנז א||שבת כה ט|אורח חיים שח א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור טלטול בשבת של כלים ושאר דברים שאדם מקצה אותם מבעוד יום מפני שווים היקר וחושש עליהם שמא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יפסדו</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור טלטול בשבת של כלים ושאר דברים שאדם מקצה אותם מבעוד יום מפני שווים היקר וחושש עליהם שמא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייפסדו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקורות התנאיים והתלמודיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקורות התנאיים והתלמודיים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי פעמים בש&quot;ס מזכירה הגמרא את הביטוי 'מוקצה מחמת חסרון כיס':</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי פעמים בש&quot;ס מזכירה הגמרא את הביטוי 'מוקצה מחמת חסרון כיס':</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשבת קנז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>קוראת הגמרא למסר הגדול ויתד של מחרישה (המוזכרים במשנה בדף קכג:) בשם מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשבת קנז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א </ins>קוראת הגמרא למסר הגדול ויתד של מחרישה (המוזכרים במשנה בדף קכג:) בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;מוקצה מחמת חסרון כיס&quot;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובביצה ל א מביאה הגמרא את דברי רב כהנא שארזי ואשוחי (מיני עצים העומדים לבניין-רש&quot;י) אסורים ביו&quot;ט להסקה אף לדעת ר' שמעון מכיוון שהם מוגדרים כ&quot;</ins>מוקצה מחמת חסרון כיס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מסר הגדול ויתד של מחרישה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מסר הגדול ויתד של מחרישה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה את דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] בשבת מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה את דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] בשבת מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ארזי ואשוחי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ארזי ואשוחי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (ביצה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד </del>א) אומרת שמותר להסיק ביום טוב בתבן, ולומד מזה רב כהנא ב'''גמרא''' (ביצה ל א) שאף אם התבן אצור בשביל מאכל בהמה, מותר לטלטלו ולהסיקו ביום טוב. ואומרת הגמרא שם שזהו אליבא דר' שמעון שמתיר מוקצה, ואף שבסיפא של המשנה שם כתוב שאסור להסיק מן העצים שבמוקצה, בזה גם ר' שמעון מודה, לפי ששם מדובר בעצי ארזים וקורות שיש בהם חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (ביצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כט </ins>א) אומרת שמותר להסיק ביום טוב בתבן, ולומד מזה רב כהנא ב'''גמרא''' (ביצה ל א) שאף אם התבן אצור בשביל מאכל בהמה, מותר לטלטלו ולהסיקו ביום טוב. ואומרת הגמרא שם שזהו אליבא דר' שמעון שמתיר מוקצה, ואף שבסיפא של המשנה שם כתוב שאסור להסיק מן העצים שבמוקצה, בזה גם ר' שמעון מודה, לפי ששם מדובר בעצי ארזים וקורות שיש בהם חסרון כיס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם והגדרת האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם והגדרת האיסור==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכג ב ד&quot;ה ויתד) על המשנה, שכלים אלו, כלומר מסר הגדול ויתד של מחרשה, אדם מקפיד עליהם ומייחד להם מקום, לפי שאינם ראויים למלאכה אחרת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכג ב ד&quot;ה ויתד) על המשנה, שכלים אלו, כלומר מסר הגדול ויתד של מחרשה, אדם מקפיד עליהם ומייחד להם מקום, לפי שאינם ראויים למלאכה אחרת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אמנם ב'''רא&quot;ש''' (יז ד) משמע שאין צורך בייחוד מקום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אךא </del>שמקפיד מלעשות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בה תשמיש אחר</del>, כסכין של מוהלים וכד'.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אמנם ב'''רא&quot;ש''' (יז ד) משמע שאין צורך בייחוד מקום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא די בזה </ins>שמקפיד מלעשות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהם תשמישים אחרים</ins>, כסכין של מוהלים וכד'.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי להגדירם כמוקצה מחמת חסרון כיס.</ins>&lt;BR /&gt;וב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כלים שמלאכתן להיתר===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כלים שמלאכתן להיתר===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס. והביא שם ראיה לסתור מדברי ה'''גמרא''' (שבת מה ב) לגבי מנורה או כילת חתנים שאסור לטלטלה וקס&quot;ד שהוא משום שמייחד לה מקום, ולפי ה''''תוספות''' (מו א ד&quot;ה והא) הוא משום מוקצה מחמת חסרון כיס, ומשמע שבאמת אם יש לה קביעות מקום גמורה הוי מוקצה. אלא שכיון שהגמרא דוחה זאת אמנם מטעם אחר סיים שצ&quot;ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת היא דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס. והביא שם ראיה לסתור מדברי ה'''גמרא''' (שבת מה ב) לגבי מנורה או כילת חתנים שאסור לטלטלה וקס&quot;ד שהוא משום שמייחד לה מקום, ולפי ה''''תוספות''' (מו א ד&quot;ה והא) הוא משום מוקצה מחמת חסרון כיס, ומשמע שבאמת אם יש לה קביעות מקום גמורה הוי מוקצה. אלא שכיון שהגמרא דוחה זאת אמנם מטעם אחר סיים שצ&quot;ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת היא דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ&quot;ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. וראה בשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=50 (א יח ב ד&quot;ה אלא)] שכתב שגם לפי גירסת הרא&quot;ש שלפנינו יש לומר דלא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס אלא במלאכתו לאיסור. והרב '''תוספת שבת''' שוב חזר על דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] וביאר הדברים שדווקא כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, ממילא אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ&quot;ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. וראה בשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=50 (א יח ב ד&quot;ה אלא)] שכתב שגם לפי גירסת הרא&quot;ש שלפנינו יש לומר דלא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס אלא במלאכתו לאיסור. והרב '''תוספת שבת''' שוב חזר על דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] וביאר הדברים שדווקא כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, ממילא אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;כדברים אלו מבואר גם בדברי '''גר&quot;ז''' (שח ד), וב'''ערוך השלחן''' (יא), וכן כתב הרב '''בן איש חי''' (ב מקץ ה), ולזה הסכים גם הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג) ושו&quot;ת '''אור לציון''' (ב כו ב) שהוכיח כן גם מ'''רש&quot;י''' (קיג א ד&quot;ה מותר לטלטלן), וכן הוא בשו&quot;ת '''אז נדברו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=877&amp;st=&amp;pgnum=85&amp;hilite= (ב נא)].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;כדברים אלו מבואר גם בדברי '''גר&quot;ז''' (שח ד), וב'''ערוך השלחן''' (יא), וכן כתב הרב '''בן איש חי''' (ב מקץ ה), ולזה הסכים גם הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג) ושו&quot;ת '''אור לציון''' (ב כו ב) שהוכיח כן גם מ'''רש&quot;י''' (קיג א ד&quot;ה מותר לטלטלן), וכן הוא בשו&quot;ת '''אז נדברו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=877&amp;st=&amp;pgnum=85&amp;hilite= (ב נא)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=49&amp;hilite= (א יח)] כתב שכן היא שעת כל הפוסקים שכלי שמלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס, ואי אפשר לומר שלא כן, שהרי ודאי אינו מקצה דעתו ממנו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=49&amp;hilite= (א יח)] כתב שכן היא שעת כל הפוסקים שכלי שמלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס, ואי אפשר לומר שלא כן, שהרי ודאי אינו מקצה דעתו ממנו.</div></td></tr> </table> הכוסף https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=20568&oldid=prev הכוסף: תיקוני לשון 2023-12-06T20:37:56Z <p>תיקוני לשון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:37, 6 בדצמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;בפירוש מהותו של חרבא דאושכפי פירש רש&quot;י שהוא סכין של רצענים. ולגבי פירוש סכינא דאשכבתא נחלקו הראשונים: לדעת '''רש&quot;י''' שם פירושו סכין של קצבים. אך ה'''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) כתבו  שיש מפרשים שהוא סכין של שוחטים שמקפידים עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד). כמו כן  הוסיף הרא&quot;ש מספר כלים לרשימה:  סכין של מילה איזמל של ספרים וסכין של סופרים, וכתב שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;בפירוש מהותו של חרבא דאושכפי פירש רש&quot;י שהוא סכין של רצענים. ולגבי פירוש סכינא דאשכבתא נחלקו הראשונים: לדעת '''רש&quot;י''' שם פירושו סכין של קצבים. אך ה'''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) כתבו  שיש מפרשים שהוא סכין של שוחטים שמקפידים עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד). כמו כן  הוסיף הרא&quot;ש מספר כלים לרשימה:  סכין של מילה איזמל של ספרים וסכין של סופרים, וכתב שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שאף שהלכה כר' שמעון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמתיר </del>[[טלטול נר בשבת]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזה </del>מודה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאיסורא מפני שהוא </del>מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שאף שהלכה כר' שמעון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המתיר </ins>[[טלטול נר בשבת]], מודה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא  לר' יהודה לאסור טלטול </ins>מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ארזי ואשוחי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ארזי ואשוחי===</div></td></tr> </table> הכוסף https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=20567&oldid=prev הכוסף: הרחבה 2023-12-06T20:33:00Z <p>הרחבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:33, 6 בדצמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקורות התנאיים והתלמודיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקורות התנאיים והתלמודיים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי פעמים בש&quot;ס מזכירה הגמרא את הביטוי 'מוקצה מחמת חסרון כיס':</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי פעמים בש&quot;ס מזכירה הגמרא את הביטוי 'מוקצה מחמת חסרון כיס':</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשבת קנז. קוראת הגמרא למסר הגדול ויתד של מחרישה (המוזכרים במשנה בדף קכג:) בשם מוקצה מחמת חסרון כיס.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מסר הגדול ויתד של מחרישה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מסר הגדול ויתד של מחרישה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה את דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] בשבת מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה את דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] בשבת מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (קכג ב) מביאה את דברי רב נחמן שמוסיף על כלים אלו גם 'אוכלא דקצרי', ופירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אוכלא) שזהו נפה של נחושת שהיו משתמשים בה הכובסים כדי לזלף מים על הבגדים, או שמניחים תחתיו מוגמר ובתוכו בגדים על מנת שיקבלו ריח. ואביי שם מוסיף עוד שלושה כלים - 'חרבא דאושכפי', 'סכינא דאשכבתא' ו'חצינא דנגרי', שגם הם מוקצים מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (קכג ב) מביאה את דברי רב נחמן שמוסיף על כלים אלו גם 'אוכלא דקצרי', ופירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אוכלא) שזהו נפה של נחושת שהיו משתמשים בה הכובסים כדי לזלף מים על הבגדים, או שמניחים תחתיו מוגמר ובתוכו בגדים על מנת שיקבלו ריח. ואביי שם מוסיף עוד שלושה כלים - 'חרבא דאושכפי', 'סכינא דאשכבתא' ו'חצינא דנגרי', שגם הם מוקצים מחמת חסרון כיס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;בפירוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהותם </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלושה כלים אלו </del>נחלקו הראשונים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>לדעת '''רש&quot;י''' שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדובר בסכין של רצענים, </del>סכין של קצבים. אך '''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביא יש </del>מפרשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמדובר בסכין </del>של שוחטים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמקפיד </del>עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוסיף גם </del>סכין של מילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואיזמל </del>של ספרים וסכין של סופרים, שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;בפירוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהותו </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חרבא דאושכפי פירש רש&quot;י שהוא סכין של רצענים. ולגבי פירוש סכינא דאשכבתא </ins>נחלקו הראשונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins>לדעת '''רש&quot;י''' שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירושו </ins>סכין של קצבים. אך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>'''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו  שיש </ins>מפרשים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא סכין </ins>של שוחטים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמקפידים </ins>עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. כמו כן  הוסיף הרא&quot;ש מספר כלים לרשימה:  </ins>סכין של מילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איזמל </ins>של ספרים וסכין של סופרים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב </ins>שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שאף שהלכה כר' שמעון שמתיר [[טלטול נר בשבת]], בזה מודה לאיסורא מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שאף שהלכה כר' שמעון שמתיר [[טלטול נר בשבת]], בזה מודה לאיסורא מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td></tr> </table> הכוסף https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=20554&oldid=prev הכוסף: ניסוח 2023-11-29T12:09:23Z <p>ניסוח</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:09, 29 בנובמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי פעמים בש&quot;ס מזכירה הגמרא את הביטוי 'מוקצה מחמת חסרון כיס':</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי פעמים בש&quot;ס מזכירה הגמרא את הביטוי 'מוקצה מחמת חסרון כיס':</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מסר הגדול ויתד של מחרישה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מסר הגדול ויתד של מחרישה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] בשבת מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את </ins>דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] בשבת מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (קכג ב) מביאה דברי רב נחמן שמוסיף על כלים אלו גם 'אוכלא דקצרי', ופירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אוכלא) שזהו נפה של נחושת שהיו משתמשים בה הכובסים כדי לזלף מים על הבגדים, או שמניחים תחתיו מוגמר ובתוכו בגדים על מנת שיקבלו ריח. ואביי שם מוסיף עוד שלושה כלים - 'חרבא דאושכפי', 'סכינא דאשכבתא' ו'חצינא דנגרי', שגם הם מוקצים מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (קכג ב) מביאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את </ins>דברי רב נחמן שמוסיף על כלים אלו גם 'אוכלא דקצרי', ופירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אוכלא) שזהו נפה של נחושת שהיו משתמשים בה הכובסים כדי לזלף מים על הבגדים, או שמניחים תחתיו מוגמר ובתוכו בגדים על מנת שיקבלו ריח. ואביי שם מוסיף עוד שלושה כלים - 'חרבא דאושכפי', 'סכינא דאשכבתא' ו'חצינא דנגרי', שגם הם מוקצים מחמת חסרון כיס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;בפירוש מהותם של שלושה כלים אלו נחלקו הראשונים. לדעת '''רש&quot;י''' שם מדובר בסכין של רצענים, סכין של קצבים. אך '''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) הביא יש מפרשים שמדובר בסכין של שוחטים שמקפיד עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד) והוסיף גם סכין של מילה ואיזמל של ספרים וסכין של סופרים, שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;בפירוש מהותם של שלושה כלים אלו נחלקו הראשונים. לדעת '''רש&quot;י''' שם מדובר בסכין של רצענים, סכין של קצבים. אך '''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) הביא יש מפרשים שמדובר בסכין של שוחטים שמקפיד עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד) והוסיף גם סכין של מילה ואיזמל של ספרים וסכין של סופרים, שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שאף שהלכה כר' שמעון שמתיר [[טלטול נר בשבת]], בזה מודה לאיסורא מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שאף שהלכה כר' שמעון שמתיר [[טלטול נר בשבת]], בזה מודה לאיסורא מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכג ב ד&quot;ה ויתד) על המשנה, שכלים אלו, כלומר מסר הגדול ויתד של מחרשה, אדם מקפיד עליהם ומייחד להם מקום, לפי שאינם ראויים למלאכה אחרת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכג ב ד&quot;ה ויתד) על המשנה, שכלים אלו, כלומר מסר הגדול ויתד של מחרשה, אדם מקפיד עליהם ומייחד להם מקום, לפי שאינם ראויים למלאכה אחרת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רא&quot;ש''' (יז ד) משמע שאין צורך בייחוד מקום אךא שמקפיד מלעשות בה תשמיש אחר, כסכין של מוהלים וכד'.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אמנם ב'''רא&quot;ש''' (יז ד) משמע שאין צורך בייחוד מקום אךא שמקפיד מלעשות בה תשמיש אחר, כסכין של מוהלים וכד'.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;וב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כלים שמלאכתן להיתר===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כלים שמלאכתן להיתר===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס. והביא שם ראיה לסתור מדברי ה'''גמרא''' (שבת מה ב) לגבי מנורה או כילת חתנים שאסור לטלטלה וקס&quot;ד שהוא משום שמייחד לה מקום, ולפי ה''''תוספות''' (מו א ד&quot;ה והא) הוא משום מוקצה מחמת חסרון כיס, ומשמע שבאמת אם יש לה קביעות מקום גמורה הוי מוקצה. אלא שכיון שהגמרא דוחה זאת אמנם מטעם אחר סיים שצ&quot;ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת היא דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס. והביא שם ראיה לסתור מדברי ה'''גמרא''' (שבת מה ב) לגבי מנורה או כילת חתנים שאסור לטלטלה וקס&quot;ד שהוא משום שמייחד לה מקום, ולפי ה''''תוספות''' (מו א ד&quot;ה והא) הוא משום מוקצה מחמת חסרון כיס, ומשמע שבאמת אם יש לה קביעות מקום גמורה הוי מוקצה. אלא שכיון שהגמרא דוחה זאת אמנם מטעם אחר סיים שצ&quot;ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת היא דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ&quot;ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. וראה בשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=50 (א יח ב ד&quot;ה אלא)] שכתב שגם לפי גירסת הרא&quot;ש שלפנינו יש לומר דלא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס אלא במלאכתו לאיסור. והרב '''תוספת שבת''' שוב חזר על דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] וביאר הדברים שדווקא כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, ממילא אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ&quot;ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. וראה בשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=50 (א יח ב ד&quot;ה אלא)] שכתב שגם לפי גירסת הרא&quot;ש שלפנינו יש לומר דלא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס אלא במלאכתו לאיסור. והרב '''תוספת שבת''' שוב חזר על דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] וביאר הדברים שדווקא כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, ממילא אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברים אלו מבואר גם בדברי '''גר&quot;ז''' (שח ד), וב'''ערוך השלחן''' (יא), וכן כתב הרב '''בן איש חי''' (ב מקץ ה), ולזה הסכים גם הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג) ושו&quot;ת '''אור לציון''' (ב כו ב) שהוכיח כן גם מ'''רש&quot;י''' (קיג א ד&quot;ה מותר לטלטלן), וכן הוא בשו&quot;ת '''אז נדברו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=877&amp;st=&amp;pgnum=85&amp;hilite= (ב נא)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;כדברים אלו מבואר גם בדברי '''גר&quot;ז''' (שח ד), וב'''ערוך השלחן''' (יא), וכן כתב הרב '''בן איש חי''' (ב מקץ ה), ולזה הסכים גם הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג) ושו&quot;ת '''אור לציון''' (ב כו ב) שהוכיח כן גם מ'''רש&quot;י''' (קיג א ד&quot;ה מותר לטלטלן), וכן הוא בשו&quot;ת '''אז נדברו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=877&amp;st=&amp;pgnum=85&amp;hilite= (ב נא)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=49&amp;hilite= (א יח)] כתב שכן היא שעת כל הפוסקים שכלי שמלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס, ואי אפשר לומר שלא כן, שהרי ודאי אינו מקצה דעתו ממנו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ובשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=49&amp;hilite= (א יח)] כתב שכן היא שעת כל הפוסקים שכלי שמלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס, ואי אפשר לומר שלא כן, שהרי ודאי אינו מקצה דעתו ממנו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש&quot;י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש&quot;י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול לצורך גופו ומקומו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול לצורך גופו ומקומו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך דברי ה'''גמרא''' (שבת קכג ב) מבואר שמסר הגדול ויתד של מחרשה, אסורים בטלטול אפילו לצורך גופן ומקומן וכל שכן מחמה לצל, שדווקא בשאר כלים התירו לצרכים אלו, בין אם הם כלים שמלאכתן לאיסור ובין אם הם כלים שמלאכתן להיתר, כל אחד לפי התירו, אבל שני כלים אלו אסורים בטלטול לכל צורך שהוא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך דברי ה'''גמרא''' (שבת קכג ב) מבואר שמסר הגדול ויתד של מחרשה, אסורים בטלטול אפילו לצורך גופן ומקומן וכל שכן מחמה לצל, שדווקא בשאר כלים התירו לצרכים אלו, בין אם הם כלים שמלאכתן לאיסור ובין אם הם כלים שמלאכתן להיתר, כל אחד לפי התירו, אבל שני כלים אלו אסורים בטלטול לכל צורך שהוא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר ה'''מרדכי''' (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק '''ראביה'''{{קטן|(לא מצאתי)}}. ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון [[מעות]] ו[[צרורות]], שאף לצורך גופן ומקומן אסור.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר ה'''מרדכי''' (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק '''ראביה'''{{קטן|(לא מצאתי)}}. ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון [[מעות]] ו[[צרורות]], שאף לצורך גופן ומקומן אסור.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם מדברי שאר הראשונים מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד&quot;ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם מדברי שאר הראשונים מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד&quot;ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''מהרש&quot;ל''' (בביאורו לסמ&quot;ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א), וכן היא הסכמת הפוסקים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;גם ה'''מהרש&quot;ל''' (בביאורו לסמ&quot;ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א), וכן היא הסכמת הפוסקים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול מן הצד וטלטול כלאחד יד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול מן הצד וטלטול כלאחד יד==</div></td></tr> </table> הכוסף https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=6430&oldid=prev א.א ב־08:29, 21 ביוני 2016 2016-06-21T08:29:58Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:29, 21 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|שבת יז ד|שבת קכג ב; קנז א||שבת כה ט|אורח חיים שח א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|שבת יז ד|שבת קכג ב; קנז א||שבת כה ט|אורח חיים שח א}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור טלטול בשבת של כלים ושאר דברים שאדם מקצה אותם מבעוד יום מפני שווים היקר וחושש עליהם שמא יפסדו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקורות התנאיים והתלמודיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המקורות התנאיים והתלמודיים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי המשנה</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתי פעמים בש&quot;ס מזכירה הגמרא את הביטוי 'מוקצה מחמת חסרון כיס':</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ובטעם איסור הטלטול בשני כלים אלו, מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ובזה אפילו ר' שמעון שמתיר [[טלטול נר בשבת]], מודה שאסור לטלטל</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסר הגדול ויתד של מחרישה</ins>===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (שבת יז ד) מביאה דברי ר' יוסי ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|מתיר לטלטל את כל הכלים]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשבת </ins>מלבד מסר הגדול ויתד של מחרישה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===גמרות===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (קכג ב) מביאה דברי רב נחמן שמוסיף על כלים אלו גם 'אוכלא דקצרי', ופירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אוכלא) שזהו נפה של נחושת שהיו משתמשים בה הכובסים כדי לזלף מים על הבגדים, או שמניחים תחתיו מוגמר ובתוכו בגדים על מנת שיקבלו ריח. ואביי שם מוסיף עוד שלושה כלים - 'חרבא דאושכפי', 'סכינא דאשכבתא' ו'חצינא דנגרי', שגם הם מוקצים מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (קכג ב) מביאה דברי רב נחמן שמוסיף על כלים אלו גם 'אוכלא דקצרי', ופירש '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה אוכלא) שזהו נפה של נחושת שהיו משתמשים בה הכובסים כדי לזלף מים על הבגדים, או שמניחים תחתיו מוגמר ובתוכו בגדים על מנת שיקבלו ריח. ואביי שם מוסיף עוד שלושה כלים - 'חרבא דאושכפי', 'סכינא דאשכבתא' ו'חצינא דנגרי', שגם הם מוקצים מחמת חסרון כיס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;בפירוש מהותם של שלושה כלים אלו נחלקו הראשונים. לדעת '''רש&quot;י''' שם מדובר בסכין של רצענים, סכין של קצבים. אך '''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) הביא יש מפרשים שמדובר בסכין של שוחטים שמקפיד עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד) והוסיף גם סכין של מילה ואיזמל של ספרים וסכין של סופרים, שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;בפירוש מהותם של שלושה כלים אלו נחלקו הראשונים. לדעת '''רש&quot;י''' שם מדובר בסכין של רצענים, סכין של קצבים. אך '''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) הביא יש מפרשים שמדובר בסכין של שוחטים שמקפיד עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד) והוסיף גם סכין של מילה ואיזמל של ספרים וסכין של סופרים, שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם והגדרת האיסור==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד מבואר ב'''גמרא''' (שבת קנז א) שאף שהלכה כר' שמעון שמתיר [[טלטול נר בשבת]], בזה מודה לאיסורא מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכג ב ד&quot;ה ויתד) על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה זו</del>, שכלים אלו אדם מקפיד עליהם ומייחד להם מקום, לפי שאינם ראויים למלאכה אחרת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רא&quot;ש''' (יז ד) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב שההקפדה היא </del>מלעשות בה תשמיש אחר, כסכין של מוהלים וכד'.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ארזי ואשוחי===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''משנה''' (ביצה ד א) אומרת שמותר להסיק ביום טוב בתבן, ולומד מזה רב כהנא ב'''גמרא''' (ביצה ל א) שאף אם התבן אצור בשביל מאכל בהמה, מותר לטלטלו ולהסיקו ביום טוב. ואומרת הגמרא שם שזהו אליבא דר' שמעון שמתיר מוקצה, ואף שבסיפא של המשנה שם כתוב שאסור להסיק מן העצים שבמוקצה, בזה גם ר' שמעון מודה, לפי ששם מדובר בעצי ארזים וקורות שיש בהם חסרון כיס.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם והגדרת האיסור==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפשט דברי הגמרא בשני מקומות אלו, משמע לכאורה שמוקצה מחמת חסרון כיס הכוונה שזהו דבר יקר, ואדם חס עליו מלהשתמש בו שמא יפסד. וכן מבואר בדברי '''רש&quot;י''' (שבת קנז א ד&quot;ה חוץ, ביצה ל א ד&quot;ה דמוקצה).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכג ב ד&quot;ה ויתד) על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשנה</ins>, שכלים אלו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כלומר מסר הגדול ויתד של מחרשה, </ins>אדם מקפיד עליהם ומייחד להם מקום, לפי שאינם ראויים למלאכה אחרת.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רא&quot;ש''' (יז ד) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משמע שאין צורך בייחוד מקום אךא שמקפיד </ins>מלעשות בה תשמיש אחר, כסכין של מוהלים וכד'.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===כלים שמלאכתן להיתר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כלים שמלאכתן להיתר===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס. והביא שם ראיה לסתור מדברי ה'''גמרא''' (שבת מה ב) לגבי מנורה או כילת חתנים שאסור לטלטלה וקס&quot;ד שהוא משום שמייחד לה מקום, ולפי ה''''תוספות''' (מו א ד&quot;ה והא) הוא משום מוקצה מחמת חסרון כיס, ומשמע שבאמת אם יש לה קביעות מקום גמורה הוי מוקצה. אלא שכיון שהגמרא דוחה זאת אמנם מטעם אחר סיים שצ&quot;ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת היא דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס. והביא שם ראיה לסתור מדברי ה'''גמרא''' (שבת מה ב) לגבי מנורה או כילת חתנים שאסור לטלטלה וקס&quot;ד שהוא משום שמייחד לה מקום, ולפי ה''''תוספות''' (מו א ד&quot;ה והא) הוא משום מוקצה מחמת חסרון כיס, ומשמע שבאמת אם יש לה קביעות מקום גמורה הוי מוקצה. אלא שכיון שהגמרא דוחה זאת אמנם מטעם אחר סיים שצ&quot;ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת היא דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ&quot;ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. וראה בשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=50 (א יח ב ד&quot;ה אלא)] שכתב שגם לפי גירסת הרא&quot;ש שלפנינו יש לומר דלא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס אלא במלאכתו לאיסור. והרב '''תוספת שבת''' שוב חזר על דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] וביאר הדברים שדווקא כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, ממילא אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ&quot;ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. וראה בשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=50 (א יח ב ד&quot;ה אלא)] שכתב שגם לפי גירסת הרא&quot;ש שלפנינו יש לומר דלא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס אלא במלאכתו לאיסור. והרב '''תוספת שבת''' שוב חזר על דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] וביאר הדברים שדווקא כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, ממילא אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש&quot;י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש&quot;י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>====לצורך מלאכת היתר אחרת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====לצורך מלאכת היתר אחרת====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר ''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] כתב שאף שכלי שמלאכתו להיתר אינו אסור מחמת חסרון כיס, זהו דווקא למלאכה העיקרית שלו או מחמה לצל, אבל למלאכת היתר אחרת אסור כיון שמקצה דעתו מזה. אבל מדברי הרב '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] מבואר להדיא דבכלי שמלאכתו להיתר אין שום משמעות להיותו יקר שמייחד לו מקום, והיינו שאינו מקצה אותו כלל והוי ככל שאר כלי שמלאכתו להיתר. וכן משמע מסתימת הפוסקים שלא הזכירו בזה לאיסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר ''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] כתב שאף שכלי שמלאכתו להיתר אינו אסור מחמת חסרון כיס, זהו דווקא למלאכה העיקרית שלו או מחמה לצל, אבל למלאכת היתר אחרת אסור כיון שמקצה דעתו מזה. אבל מדברי הרב '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] מבואר להדיא דבכלי שמלאכתו להיתר אין שום משמעות להיותו יקר שמייחד לו מקום, והיינו שאינו מקצה אותו כלל והוי ככל שאר כלי שמלאכתו להיתר. וכן משמע מסתימת הפוסקים שלא הזכירו בזה לאיסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>====תמונות ושעוני קיר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תמונות ושעוני קיר====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''אור לציון''' (ב כו ב) חילק וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז)  אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''אור לציון''' (ב כו ב) חילק וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז)  אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==טלטול לצורך גופו ומקומו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול לצורך גופו ומקומו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך דברי ה'''גמרא''' (שבת קכג ב) מבואר שמסר הגדול ויתד של מחרשה, אסורים בטלטול אפילו לצורך גופן ומקומן וכל שכן מחמה לצל, שדווקא בשאר כלים התירו לצרכים אלו, בין אם הם כלים שמלאכתן לאיסור ובין אם הם כלים שמלאכתן להיתר, כל אחד לפי התירו, אבל שני כלים אלו אסורים בטלטול לכל צורך שהוא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך דברי ה'''גמרא''' (שבת קכג ב) מבואר שמסר הגדול ויתד של מחרשה, אסורים בטלטול אפילו לצורך גופן ומקומן וכל שכן מחמה לצל, שדווקא בשאר כלים התירו לצרכים אלו, בין אם הם כלים שמלאכתן לאיסור ובין אם הם כלים שמלאכתן להיתר, כל אחד לפי התירו, אבל שני כלים אלו אסורים בטלטול לכל צורך שהוא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר ה'''מרדכי''' (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק '''ראביה'''{{קטן|(לא מצאתי)}}. ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון [[מעות]] ו[[צרורות]], שאף לצורך גופן ומקומן אסור.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר ה'''מרדכי''' (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק '''ראביה'''{{קטן|(לא מצאתי)}}. ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון [[מעות]] ו[[צרורות]], שאף לצורך גופן ומקומן אסור.   </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם מדברי שאר הראשונים מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד&quot;ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם מדברי שאר הראשונים מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד&quot;ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''מהרש&quot;ל''' (בביאורו לסמ&quot;ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א), וכן היא הסכמת הפוסקים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''מהרש&quot;ל''' (בביאורו לסמ&quot;ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א), וכן היא הסכמת הפוסקים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==טלטול מן הצד וטלטול כלאחד יד==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=6425&oldid=prev א.א ב־11:30, 20 ביוני 2016 2016-06-20T11:30:26Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:30, 20 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש&quot;י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש&quot;י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=====לצורך מלאכת היתר אחרת=====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר ''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] כתב שאף שכלי שמלאכתו להיתר אינו אסור מחמת חסרון כיס, זהו דווקא למלאכה העיקרית שלו או מחמה לצל, אבל למלאכת היתר אחרת אסור כיון שמקצה דעתו מזה. אבל מדברי הרב '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] מבואר להדיא דבכלי שמלאכתו להיתר אין שום משמעות להיותו יקר שמייחד לו מקום, והיינו שאינו מקצה אותו כלל והוי ככל שאר כלי שמלאכתו להיתר. וכן משמע מסתימת הפוסקים שלא הזכירו בזה לאיסור.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====תמונות ושעוני קיר=====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====תמונות ושעוני קיר=====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''אור לציון''' (ב כו ב) חילק וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז)  אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''אור לציון''' (ב כו ב) חילק וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז)  אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=====תמונות ושעוני קיר=====</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול לצורך גופו ומקומו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול לצורך גופו ומקומו===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר ה'''מרדכי''' (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק '''ראביה'''{{קטן|(לא מצאתי)}}. ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון [[מעות]] ו[[צרורות]], שאף לצורך גופן ומקומן אסור.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם זהו לפי ר' יוסי, ואף שכבר הובא לעיל שר' שמעון מודה בכלים אלו לאיסור מפני שמוקצים הם מחמת חסרון כיס, אפשר שאינו אוסר אלא בטלטול לצורך עצמן כמחמה לצל, אבל לצורך גופן ומקומן מותר, ובזה חמורים הם משאר מוקצה שלר' שמעון מותר אפילו לצורך עצמו. כן סובר ה'''מרדכי''' (שבת ג שטו) וכתב שכן פסק '''ראביה'''{{קטן|(לא מצאתי)}}. ונראה שסובר שכיון שיש עליהם תורת כלי, אינם אינם נחשבים מוקצה ואינם אסורים לר' שמעון לגמרי בטלטול, דאינו אסור אלא דבר שאינו כלי כגון [[מעות]] ו[[צרורות]], שאף לצורך גופן ומקומן אסור.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכל הראושנים </del>מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד&quot;ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי שאר הראשונים </ins>מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד&quot;ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''מהרש&quot;ל''' (בביאורו לסמ&quot;ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א), וכן היא הסכמת הפוסקים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''מהרש&quot;ל''' (בביאורו לסמ&quot;ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א), וכן היא הסכמת הפוסקים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=6424&oldid=prev א.א ב־10:26, 20 ביוני 2016 2016-06-20T10:26:12Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:26, 20 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כלים שמלאכתן להיתר====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כלים שמלאכתן להיתר====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסיים </del>שצ&quot;ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. והביא שם ראיה לסתור מדברי ה'''גמרא''' (שבת מה ב) לגבי מנורה או כילת חתנים שאסור לטלטלה וקס&quot;ד שהוא משום שמייחד לה מקום</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפי ה''''תוספות''' (מו א ד&quot;ה והא) הוא משום מוקצה מחמת חסרון כיס, ומשמע שבאמת אם יש לה קביעות מקום גמורה הוי מוקצה. אלא שכיון שהגמרא דוחה זאת אמנם מטעם אחר סיים </ins>שצ&quot;ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </ins>דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ&quot;ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. כדברים אלו מבואר גם בדברי '''גר&quot;ז''' (שח ד), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן משמע ב</del>'''ערוך השלחן''' (יא), וכן כתב הרב '''בן איש חי''' (ב מקץ ה), ולזה הסכים גם הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ&quot;ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראה בשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=50 (א יח ב ד&quot;ה אלא)] שכתב שגם לפי גירסת הרא&quot;ש שלפנינו יש לומר דלא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס אלא במלאכתו לאיסור. והרב '''תוספת שבת''' שוב חזר על דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=132&amp;hilite= (שי יג)] וביאר הדברים שדווקא כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, ממילא אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ובשו</del>&quot;ת '''אור לציון''' (ב כו) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוכיח </del>כן גם מ'''רש&quot;י''' (קיג א ד&quot;ה מותר לטלטלן), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובטעם הדבר </del>כתב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שדווקא כלי </del>שמלאכתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, שוב </del>אין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות </del>בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי </del>מוקצה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ומדבריו משמע שבכלי שמלאכתו להיתר מותר להשתמש בו אף לצורך גופו שאינו מלאכת הכלי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף שבחול מקפיד הוא מלעשות </del>כן, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דסוף סוף לא הוי מוקצה ושרי</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>כדברים אלו מבואר גם בדברי '''גר&quot;ז''' (שח ד), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</ins>'''ערוך השלחן''' (יא), וכן כתב הרב '''בן איש חי''' (ב מקץ ה), ולזה הסכים גם הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושו</ins>&quot;ת '''אור לציון''' (ב כו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוכיח </ins>כן גם מ'''רש&quot;י''' (קיג א ד&quot;ה מותר לטלטלן), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן הוא בשו&quot;ת '''אז נדברו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=877&amp;st=&amp;pgnum=85&amp;hilite= (ב נא)].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ובשו&quot;ת '''קנה בשם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&amp;st=&amp;pgnum=49&amp;hilite= (א יח)] </ins>כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכן היא שעת כל הפוסקים שכלי </ins>שמלאכתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להיתר </ins>אין בו מוקצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחמת חסרון כיס</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואי אפשר לומר שלא </ins>כן, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי ודאי אינו מקצה דעתו ממנו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש&quot;י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש&quot;י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====תמונות ושעוני קיר=====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====תמונות ושעוני קיר=====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''אור לציון''' חילק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם </del>וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז)  אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''אור לציון''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ב כו ב) </ins>חילק וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז)  אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====תמונות ושעוני קיר=====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====תמונות ושעוני קיר=====</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=6423&oldid=prev א.א ב־09:34, 20 ביוני 2016 2016-06-20T09:34:15Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:34, 20 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כלים שמלאכתן להיתר====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כלים שמלאכתן להיתר====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </del>'''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>(כב ח) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומשמע </del>בדבריו שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבכלים </del>שאם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>מצד יוקר הכלים, כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&amp;st=&amp;pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס, וסיים שצ&quot;ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת הוא דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם בספר </del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנורה הטהורה</del>''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שח </del>א) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן </del>לאיסור, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבכלים שמלאכתן </del>להיתר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליכא </del>מוקצה מחמת חסרון כיס. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולזה הסכים </del>הרב '''יביע אומר''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ז לט ג)</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ובספר </ins>'''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד&quot;ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וגם </ins>בדבריו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משמע </ins>שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא&quot;ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטעם </ins>מצד יוקר הכלים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אזי </ins>כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכדברי המנורה הטהורה הנ&quot;ל</ins>. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. כדברים אלו מבואר גם בדברי '''גר&quot;ז''' (שח ד), וכן משמע ב'''ערוך השלחן''' (יא), וכן כתב הרב '''בן איש חי''' (ב מקץ ה), ולזה הסכים גם הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג)</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובשו&quot;ת '''אור לציון''' (ב כו) הוכיח כן גם מ</ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש&quot;י</ins>''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיג </ins>א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד&quot;ה מותר לטלטלן</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ובטעם הדבר כתב, שדווקא כלי שמלאכתו </ins>לאיסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, שוב אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה. ומדבריו משמע שבכלי שמלאכתו להיתר מותר להשתמש בו אף לצורך גופו שאינו מלאכת הכלי, ואף שבחול מקפיד הוא מלעשות כן, דסוף סוף לא הוי מוקצה ושרי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראה בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש&quot;י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו </ins>להיתר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי </ins>מוקצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </ins>מחמת חסרון כיס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומוכח דלא כהתוספת שבת</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=====תמונות ושעוני קיר=====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''אור לציון''' חילק שם וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז)  אמנם מדברי </ins>הרב '''יביע אומר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=====תמונות ושעוני קיר=====</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול לצורך גופו ומקומו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול לצורך גופו ומקומו===</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=6398&oldid=prev א.א ב־14:27, 19 ביוני 2016 2016-06-19T14:27:26Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:27, 19 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כלים שמלאכתן להיתר====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====כלים שמלאכתן להיתר====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite= (הקדמה ד"ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא"ש''' בתשובה  (כב ח) ומשמע בדבריו שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא"ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שבכלים שאם הוא מצד יוקר הכלים, כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אמנם בספר '''מנורה הטהורה''' (שח א) דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס. ולזה הסכים הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג). </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול לצורך גופו ומקומו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול לצורך גופו ומקומו===</div></td></tr> </table> א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99%D7%A1&diff=6397&oldid=prev א.א ב־13:39, 19 ביוני 2016 2016-06-19T13:39:27Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:39, 19 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;בפירוש מהותם של שלושה כלים אלו נחלקו הראשונים. לדעת '''רש&quot;י''' שם מדובר בסכין של רצענים, סכין של קצבים. אך '''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) הביא יש מפרשים שמדובר בסכין של שוחטים שמקפיד עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד) והוסיף גם סכין של מילה ואיזמל של ספרים וסכין של סופרים, שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;בפירוש מהותם של שלושה כלים אלו נחלקו הראשונים. לדעת '''רש&quot;י''' שם מדובר בסכין של רצענים, סכין של קצבים. אך '''תוספות''' (ד&quot;ה וסכינא) הביא יש מפרשים שמדובר בסכין של שוחטים שמקפיד עליה שלא תיפגם, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (יז ד) והוסיף גם סכין של מילה ואיזמל של ספרים וסכין של סופרים, שכיון שמקפידים מלעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם בשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם האיסור===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טעם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והגדרת </ins>האיסור===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכג ב ד&quot;ה ויתד) על משנה זו, שכלים אלו אדם מקפיד עליהם ומייחד להם מקום, לפי שאינם ראויים למלאכה אחרת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''רש&quot;י''' (שבת קכג ב ד&quot;ה ויתד) על משנה זו, שכלים אלו אדם מקפיד עליהם ומייחד להם מקום, לפי שאינם ראויים למלאכה אחרת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רא&quot;ש''' (יז ד) כתב שההקפדה היא מלעשות בה תשמיש אחר, כסכין של מוהלים וכד'.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רא&quot;ש''' (יז ד) כתב שההקפדה היא מלעשות בה תשמיש אחר, כסכין של מוהלים וכד'.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט) כתב שכל כלי שמקפיד עליו שמא יפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה או היקרים ביותר שמקפיד עליהם שמא יפסדו אסור לטלטלם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">====כלים שמלאכתן להיתר====</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול לצורך גופו ומקומו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול לצורך גופו ומקומו===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בכל הראושנים מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד&quot;ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בכל הראושנים מבואר שאינם סוברים כן, אלא כפשט הגמרא בקכג: שכל שבכלים במוקצים מחמת חסרון כיס אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן. כן כתבו להדיא ה'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה וסכינא), וכן הוא ב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח), וכן דייק ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד&quot;ה) מדברי ה'''טור''' (שח) וה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ט).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''מהרש&quot;ל''' (בביאורו לסמ&quot;ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''מהרש&quot;ל''' (בביאורו לסמ&quot;ג, הובאו דבריו בבגדי ישע) הוכיח דלא כדברי המרדכי, וכן כתב ה'''בית חדש''' (ב) וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (שח א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן היא הסכמת הפוסקים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr> </table> א.א