https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F?feed=atom 2026-06-03T18:28:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21274&oldid=prev 2025-02-20T21:43:12Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת תוספות: </span> כותרות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:43, 21 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם (אחר שנושאים אשה), ילמדו תורה (כשאין צרכי הבית מוטלים עליהם עדיין) ואח&quot;כ ישאו אשה. [רש&quot;י לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם (אחר שנושאים אשה), ילמדו תורה (כשאין צרכי הבית מוטלים עליהם עדיין) ואח&quot;כ ישאו אשה. [רש&quot;י לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיטת תוספות</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קושיות התוספות על רש&quot;י</ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''התוספות''' (שם ד&quot;ה הא לן הא להו) מקשים על רש&quot;י שתי קושיות:&lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''התוספות''' (שם ד&quot;ה הא לן הא להו) מקשים על רש&quot;י שתי קושיות:&lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה). יוצא לפי הפני יהושע שרבי אביתר לא הטיח ביקורת כלפי עצם העובדה שתלמידים הולכים ללמוד חוץ למקומם, אלא מסיבות אחרות שמנינו לעיל. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה). יוצא לפי הפני יהושע שרבי אביתר לא הטיח ביקורת כלפי עצם העובדה שתלמידים הולכים ללמוד חוץ למקומם, אלא מסיבות אחרות שמנינו לעיל. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===שיטת תוספות===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר&quot;ת שמסביר הפוך מרש&quot;י. לפי '''ר&quot;ת''' רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח&quot;כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא&quot;י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע&quot;מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח&quot;כ ללמוד תורה. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר&quot;ת שמסביר הפוך מרש&quot;י. לפי '''ר&quot;ת''' רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח&quot;כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא&quot;י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע&quot;מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח&quot;כ ללמוד תורה. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21273&oldid=prev 2025-02-20T21:40:16Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקורות לדחיית גיל הנישואין: </span> רווח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:40, 21 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l149">שורה 149:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 149:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ&quot;י רש&quot;י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא.  &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ&quot;י רש&quot;י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא.  &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כותב ה'''טור''' (אבן העזר א) שהגיל המינימלי לנישואין הוא גיל שלוש עשרה. שני הסברים לדבר- א. בגיל שלוש האדם מתחייב במצוות, ואחת המצוות היא נשיאת אשה(או פרו ורבו). ב. מהסיפור בגמרא על רב חסדא  משמע שניתן להתחתן כבר מגיל ארבע עשרה. מגיל שלוש עשרה ויום אחד האדם נכנס לשנתו הארבע עשרה. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כותב ה'''טור''' (אבן העזר א) שהגיל המינימלי לנישואין הוא גיל שלוש עשרה. שני הסברים לדבר- א. בגיל שלוש האדם מתחייב במצוות, ואחת המצוות היא נשיאת אשה (או פרו ורבו). ב. מהסיפור בגמרא על רב חסדא  משמע שניתן להתחתן כבר מגיל ארבע עשרה. מגיל שלוש עשרה ויום אחד האדם נכנס לשנתו הארבע עשרה. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתו, ה'''רמב&quot;ם''' (אישות טו ב) כותב שאדם מתחייב בפריה ורביה מגיל שבע עשרה. יש גירסאות שכתוב גם מגיל שש עשרה. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתו, ה'''רמב&quot;ם''' (אישות טו ב) כותב שאדם מתחייב בפריה ורביה מגיל שבע עשרה. יש גירסאות שכתוב גם מגיל שש עשרה. &lt;br/&gt;</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21271&oldid=prev 2025-02-18T22:10:53Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקורות לדחיית גיל הנישואין: </span> טעות בספאריה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:10, 19 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l139">שורה 139:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 139:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת בין שני אמוראים - וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. שיטה אחת סוברת מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ושיטה אחת סוברת מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת בין שני אמוראים - וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. שיטה אחת סוברת מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ושיטה אחת סוברת מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר שם '''רש&quot;י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש&quot;י - וכן לומד ה'''רא&quot;ש''' {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רא&quot;ש</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קידושין</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א|מב</del>|א מב}} - הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש&quot;י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש&quot;י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), ורש&quot;י מכריע שהלישנא השניה עיקר. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר שם '''רש&quot;י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש&quot;י - וכן לומד ה'''רא&quot;ש''' {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היברובוקס</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">14313</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">174</ins>|א מב}} - הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש&quot;י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש&quot;י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), ורש&quot;י מכריע שהלישנא השניה עיקר. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה, עפ&quot;י הלישנא הראשונה המובאת ברש&quot;י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.&lt;br/&gt;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה, עפ&quot;י הלישנא הראשונה המובאת ברש&quot;י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.&lt;br/&gt;  </div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21270&oldid=prev 2025-02-18T21:34:06Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקורות לדחיית גיל הנישואין: </span> הרחבה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:34, 19 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l139">שורה 139:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 139:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת בין שני אמוראים - וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. שיטה אחת סוברת מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ושיטה אחת סוברת מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת בין שני אמוראים - וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. שיטה אחת סוברת מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ושיטה אחת סוברת מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר שם '''רש&quot;י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש&quot;י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש&quot;י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש&quot;י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא </del>מכריע שהלישנא השניה עיקר. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר שם '''רש&quot;י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש&quot;י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- וכן לומד ה'''רא&quot;ש''' {{רא&quot;ש|קידושין|א|מב|א מב}} - </ins>הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש&quot;י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש&quot;י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורש&quot;י </ins>מכריע שהלישנא השניה עיקר. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה, עפ&quot;י הלישנא הראשונה המובאת ברש&quot;י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.&lt;br/&gt;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה, עפ&quot;י הלישנא הראשונה המובאת ברש&quot;י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.&lt;br/&gt;  </div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21263&oldid=prev 2025-02-13T22:35:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:35, 14 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטה נוספת בר&quot;י הזקן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטה נוספת בר&quot;י הזקן===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר&quot;י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר&quot;י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן וסרמן ([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]), וראו גם ב&quot;אחרית דבר&quot; שבסוף ש&quot;ס וילנה.}} (קידושין כט ב) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מביא </del>הסבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רביעי </del>בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח&quot;כ ללמוד תורה. אמנם בני א&quot;י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח&quot;כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].&lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר&quot;י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר&quot;י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן וסרמן ([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]), וראו גם ב&quot;אחרית דבר&quot; שבסוף ש&quot;ס וילנה.}} (קידושין כט ב) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה קשה לו על שיטת רש&quot;י, שלפירושו נמצא ששמואל ורבי יוחנן חולקים על הברייתא. ולכן מציע </ins>הסבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר </ins>בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח&quot;כ ללמוד תורה. אמנם בני א&quot;י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח&quot;כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].&lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא&quot;י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא&quot;י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ&quot;י דברי הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) &quot;אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה&quot; ובא&quot;י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא&quot;י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא&quot;י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ&quot;י דברי הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) &quot;אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה&quot; ובא&quot;י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה עפ&quot;י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה. אמנם לפי הדברים שאמרנו לעיל נראה שאין הדין כך.&lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה עפ&quot;י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה. אמנם לפי הדברים שאמרנו לעיל נראה שאין הדין כך.&lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע&quot;י אחרים. וכ&quot;כ '''הקובץ הערות''' (פא א), וכ&quot;כ '''הנצי&quot;ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה ד). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אה&quot;ע א יג).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת (ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע&quot;י אחרים. וכ&quot;כ '''הקובץ הערות''' (פא א), וכ&quot;כ '''הנצי&quot;ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה ד). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אה&quot;ע א יג).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שיטת הרמב&quot;ם ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שיטת הרמב&quot;ם ==</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21262&oldid=prev 2025-02-13T22:21:48Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטה נוספת בר&quot;י הזקן</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:21, 14 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטה נוספת בר&quot;י הזקן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטה נוספת בר&quot;י הזקן===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר&quot;י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר&quot;י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ווסרמן </del>([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]), וראו גם ב&quot;אחרית דבר&quot; שבסוף ש&quot;ס וילנה.}} (קידושין כט ב) מביא הסבר רביעי בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח&quot;כ ללמוד תורה. אמנם בני א&quot;י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח&quot;כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].&lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר&quot;י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר&quot;י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסרמן </ins>([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]), וראו גם ב&quot;אחרית דבר&quot; שבסוף ש&quot;ס וילנה.}} (קידושין כט ב) מביא הסבר רביעי בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח&quot;כ ללמוד תורה. אמנם בני א&quot;י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח&quot;כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].&lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא&quot;י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא&quot;י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ&quot;י דברי הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) &quot;אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה&quot; ובא&quot;י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא&quot;י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא&quot;י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ&quot;י דברי הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) &quot;אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה&quot; ובא&quot;י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21261&oldid=prev 2025-02-13T22:20:59Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטה נוספת בר&quot;י הזקן: </span> הוספה להערה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:20, 14 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטה נוספת בר&quot;י הזקן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטה נוספת בר&quot;י הזקן===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר&quot;י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר&quot;י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן ווסרמן ([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]).}} (קידושין כט ב) מביא הסבר רביעי בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח&quot;כ ללמוד תורה. אמנם בני א&quot;י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח&quot;כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].&lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר&quot;י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר&quot;י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן ווסרמן ([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות])<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וראו גם ב&quot;אחרית דבר&quot; שבסוף ש&quot;ס וילנה</ins>.}} (קידושין כט ב) מביא הסבר רביעי בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח&quot;כ ללמוד תורה. אמנם בני א&quot;י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח&quot;כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].&lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא&quot;י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא&quot;י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ&quot;י דברי הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) &quot;אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה&quot; ובא&quot;י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא&quot;י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא&quot;י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ&quot;י דברי הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) &quot;אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה&quot; ובא&quot;י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21260&oldid=prev 2025-02-13T20:06:47Z

<p>הערה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:06, 13 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטה נוספת בר&quot;י הזקן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטה נוספת בר&quot;י הזקן===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר&quot;י הזקן''' (קידושין כט ב) מביא הסבר רביעי בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח&quot;כ ללמוד תורה. אמנם בני א&quot;י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח&quot;כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].&lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הר&quot;י הזקן'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר&quot;י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן ווסרמן ([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]).}} </ins>(קידושין כט ב) מביא הסבר רביעי בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח&quot;כ ללמוד תורה. אמנם בני א&quot;י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח&quot;כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].&lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא&quot;י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא&quot;י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ&quot;י דברי הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) &quot;אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה&quot; ובא&quot;י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא&quot;י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא&quot;י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ&quot;י דברי הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) &quot;אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה&quot; ובא&quot;י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l188">שורה 188:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 188:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[http://otzarhayahadut.torani.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%E2%80%8F/ ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה] - הרב אילן חיים פור שליט&quot;א</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[http://otzarhayahadut.torani.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%E2%80%8F/ ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה] - הרב אילן חיים פור שליט&quot;א</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד תורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד תורה]]</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21259&oldid=prev 2025-02-13T19:10:43Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקורות לדחיית גיל הנישואין: </span> בגמ&#039; (קידושין ל.): כתנאי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:10, 13 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l137">שורה 137:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 137:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקורות לדחיית גיל הנישואין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקורות לדחיית גיל הנישואין===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת בין שני אמוראים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמורא אחד סובר </del>מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמורא אחר סבר </del>מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת בין שני אמוראים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - </ins>באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיטה אחת סוברת </ins>מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושיטה אחת סוברת </ins>מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר שם '''רש&quot;י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש&quot;י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין האמוראים </del>האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש&quot;י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש&quot;י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), והוא מכריע שהלישנא השניה עיקר. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר שם '''רש&quot;י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש&quot;י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש&quot;י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש&quot;י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), והוא מכריע שהלישנא השניה עיקר. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה, עפ&quot;י הלישנא הראשונה המובאת ברש&quot;י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.&lt;br/&gt;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה, עפ&quot;י הלישנא הראשונה המובאת ברש&quot;י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.&lt;br/&gt;  </div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=21256&oldid=prev 2025-02-11T22:14:55Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקורות לדחיית גיל הנישואין: </span> פי&#039; רש&quot;י</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:14, 12 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l137">שורה 137:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 137:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקורות לדחיית גיל הנישואין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מקורות לדחיית גיל הנישואין===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת בין שני אמוראים, באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. אמורא אחד סובר מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ואמורא אחר סבר מגיל שמונה עשרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>עד גיל עשרים וארבע. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת בין שני אמוראים, באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. אמורא אחד סובר מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ואמורא אחר סבר מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר שם '''רש&quot;י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש&quot;י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת בין האמוראים האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש&quot;י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר, והוא מכריע שהלישנא השניה עיקר. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר שם '''רש&quot;י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש&quot;י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת בין האמוראים האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש&quot;י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(רש&quot;י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט)</ins>, והוא מכריע שהלישנא השניה עיקר. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה, עפ&quot;י הלישנא הראשונה המובאת ברש&quot;י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.&lt;br/&gt;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה, עפ&quot;י הלישנא הראשונה המובאת ברש&quot;י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.&lt;br/&gt;  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l145">שורה 145:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 145:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לדחייה מובא ב'''רמב&quot;ם''' (דעות ה יא). לפי דברי הרמב&quot;ם משמע שאדם צריך לבסס עצמו כלכלית לפני שנושא אשה. לכן לכאורה גם אם אותו אדם עבר גיל עשרים ולא ביסס עצמו כלכלית, הוא צריך להתעכב עם נישואיו. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לדחייה מובא ב'''רמב&quot;ם''' (דעות ה יא). לפי דברי הרמב&quot;ם משמע שאדם צריך לבסס עצמו כלכלית לפני שנושא אשה. לכן לכאורה גם אם אותו אדם עבר גיל עשרים ולא ביסס עצמו כלכלית, הוא צריך להתעכב עם נישואיו. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''משנה באבות''' (ה כא) כך: &quot;בן שמונה עשרה לחופה&quot; ו'''רש&quot;י''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>(שם, המיוחס לו) מביא שני פירושים. פירוש ראשון הוא שכתוב בתורה עד פסוק 'מאיש לקחה זאת' שמונה עשרה פעמים המילה אדם , ופירוש שני הוא שבגיל הזה האדם עומד על פרקו וראוי להינשא, מבחינת בַּשלותו של האדם. &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''משנה באבות''' (ה כא) כך: &quot;בן שמונה עשרה לחופה&quot; ו'''רש&quot;י''' (שם, המיוחס לו) מביא שני פירושים. פירוש ראשון הוא שכתוב בתורה עד פסוק 'מאיש לקחה זאת' שמונה עשרה פעמים המילה אדם , ופירוש שני הוא שבגיל הזה האדם עומד על פרקו וראוי להינשא, מבחינת בַּשלותו של האדם. &lt;br/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ&quot;י רש&quot;י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא.  &lt;br/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ&quot;י רש&quot;י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא.  &lt;br/&gt;</div></td></tr> </table>

Sije