https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94?feed=atom 2026-06-21T21:46:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=16012&oldid=prev 2020-11-08T16:03:01Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%98" title="מיוחד:תרומות/כהן הדיוט">כהן הדיוט</a> (<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%98" title="שיחת משתמש:כהן הדיוט">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90.%D7%90" title="משתמש:א.א">א.א</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:03, 8 בנובמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים ה'''חיד&quot;א''' (ברכי יוסף תקסא ג) וה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב&quot;ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים ה'''חיד&quot;א''' (ברכי יוסף תקסא ג) וה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב&quot;ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===== 'עבודה תמה' =====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===== 'עבודה תמה' =====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב&quot;ז הוא הרב חיים נאטנזון בספר '''עבודה תמה''' (בנעילת שערים דף קיא). זה ספר שיוצא נגד הרב צבי הירש קלישר שרצה לחדש את עבודת הקרבנות.&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב&quot;ז הוא הרב חיים נאטנזון בספר '''עבודה תמה'''(בנעילת שערים דף קיא). זה ספר שיוצא נגד הרב צבי הירש קלישר שרצה לחדש את עבודת הקרבנות.&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב נאטנזון מזכיר שהרב קלישר מביא בשם הרב של גרידיץ שאפשר לחשב את מקום המזבח על פי מקומה של אבן השתיה. העבודה תמה יוצא כנגדו ואומר שכדי לפסוק הלכה על פי מקומה של אבן השתיה צריך על כך מסורת ברורה איש מפי איש. וכיון שהרבה שנים הישמעאלים לא מניחים ליהודים להיכנס אין מסורת כזו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב נאטנזון מזכיר שהרב קלישר מביא בשם הרב של גרידיץ שאפשר לחשב את מקום המזבח על פי מקומה של אבן השתיה. העבודה תמה יוצא כנגדו ואומר שכדי לפסוק הלכה על פי מקומה של אבן השתיה צריך על כך מסורת ברורה איש מפי איש. וכיון שהרבה שנים הישמעאלים לא מניחים ליהודים להיכנס אין מסורת כזו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל כך כתב '''הרב קורן''' (מעלין בקדש ד) שנראין הדברים, שמעיני הרב נאטנזון נתעלמה העובדה שמדובר בקביעה הלכתית של הרדב&quot;ז, והיה נדמה לו שהרב קלישר החליט מדעתו כי ניתן לסמוך על זיהוי הצכרה כאבן השתייה משום ש&quot;רבים אומרים&quot; שהיא אבן השתייה (הביטוי &quot;רבים אומרים&quot; נמצא גם בספר דרישת ציון וגם בספר עבודה תמה בציטוט מדרישת ציון); וכנגד קביעה הלכתית זו, שייחס אותה לרב קלישר, טען הרב נאטנזון מה שטען, ולא העלה כלל על דעתו עם מי באמת יש לו עסק, וכי הרדב&quot;ז הוא זה שקבע להלכה כי הדבר ברור בלי ספק.&lt;br /&gt;ראיה נוספת לכך שלא ראה את תשובת הרדב&quot;ז היא, העובדה שהוא מתיחס לאבן שתחת הכיפה כגבוהה ג' אצבעות בלבד, ואם היה רואה את תשובת הרדב&quot;ז היה יודע שהיא גבוהה כיום ג' קומות , כמו שמביא הרדב&quot;ז בפתיחת דבריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל כך כתב '''הרב קורן''' (מעלין בקדש ד) שנראין הדברים, שמעיני הרב נאטנזון נתעלמה העובדה שמדובר בקביעה הלכתית של הרדב&quot;ז, והיה נדמה לו שהרב קלישר החליט מדעתו כי ניתן לסמוך על זיהוי הצכרה כאבן השתייה משום ש&quot;רבים אומרים&quot; שהיא אבן השתייה (הביטוי &quot;רבים אומרים&quot; נמצא גם בספר דרישת ציון וגם בספר עבודה תמה בציטוט מדרישת ציון); וכנגד קביעה הלכתית זו, שייחס אותה לרב קלישר, טען הרב נאטנזון מה שטען, ולא העלה כלל על דעתו עם מי באמת יש לו עסק, וכי הרדב&quot;ז הוא זה שקבע להלכה כי הדבר ברור בלי ספק.&lt;br /&gt;ראיה נוספת לכך שלא ראה את תשובת הרדב&quot;ז היא, העובדה שהוא מתיחס לאבן שתחת הכיפה כגבוהה ג' אצבעות בלבד, ואם היה רואה את תשובת הרדב&quot;ז היה יודע שהיא גבוהה כיום ג' קומות , כמו שמביא הרדב&quot;ז בפתיחת דבריו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתירה בדברי הרדב&quot;ז ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתירה בדברי הרדב&quot;ז ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'&lt;nowiki/&gt;'''מנחת יצחק'''' (ה א ח) טען כנגד הרדב&quot;ז שדבריו סותרים זה את זה. בתוך התשובה הרדב&quot;ז כותב שכותל העזרה הדרומי קיים עד היום. מהפינה שלו ניתן לראות שמתחיל עמק יהושפט, אבני היסוד הם אבנים גדולות והכותל נמצא בקו אחד עם בנין הנקרא מדרש שלמה. עד לא מזמן מסגד אל אקצא הנמצא בכותל הדרומי של הר הבית היה נקרא מדרש שלמה, ולכן הבין ה'מנחת יצחק' שהרדב&quot;ז מדבר על הכותל הדרומי של הר הבית ואומר שהוא כותל העזרה. במקום אחר בתשובה הרדב&quot;ז מודד מכותל מערבי של העזרה וקורא לו כותל מערבי סתם, גם שם הבינו שקורא לכותל המערבי של הר הבית כותל העזרה. זיהויים אלו לא מסתדרים עם זיהויה של אבן השתיה תחת כיפת הסלע, כיון שכתלים אלה רחוקים ממנה מאד, יותר מפי עשר ממה שצריכים להיות כותלי העזרה סמוכים לאבן השתיה&lt;ref&gt;ע&quot;פ הרדב&quot;ז כותל הכיפה הוא כותל ההיכל, וממנו לכותל העזרה צריך להיות י&quot;א אמה. בין כותל הכיפה לכותל המערבי יש 80 מטר! בין האבן לכותל העזרה צריך להיות כ- 67 אמה, בין הכותל הדרומי לאבן יש כ- 240 מטר!&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'&lt;nowiki/&gt;'''מנחת יצחק'''' (ה א ח) טען כנגד הרדב&quot;ז שדבריו סותרים זה את זה. בתוך התשובה הרדב&quot;ז כותב שכותל העזרה הדרומי קיים עד היום. מהפינה שלו ניתן לראות שמתחיל עמק יהושפט, אבני היסוד הם אבנים גדולות והכותל נמצא בקו אחד עם בנין הנקרא מדרש שלמה. עד לא מזמן מסגד אל אקצא הנמצא בכותל הדרומי של הר הבית היה נקרא מדרש שלמה, ולכן הבין ה'מנחת יצחק' שהרדב&quot;ז מדבר על הכותל הדרומי של הר הבית ואומר שהוא כותל העזרה. במקום אחר בתשובה הרדב&quot;ז מודד מכותל מערבי של העזרה וקורא לו כותל מערבי סתם, גם שם הבינו שקורא לכותל המערבי של הר הבית כותל העזרה. זיהויים אלו לא מסתדרים עם זיהויה של אבן השתיה תחת כיפת הסלע, כיון שכתלים אלה רחוקים ממנה מאד, יותר מפי עשר ממה שצריכים להיות כותלי העזרה סמוכים לאבן השתיה&lt;ref&gt;ע&quot;פ הרדב&quot;ז כותל הכיפה הוא כותל ההיכל, וממנו לכותל העזרה צריך להיות י&quot;א אמה. בין כותל הכיפה לכותל המערבי יש 80 מטר! בין האבן לכותל העזרה צריך להיות כ- 67 אמה, בין הכותל הדרומי לאבן יש כ- 240 מטר!&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> </table>

Novik https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=15169&oldid=prev 2020-05-23T19:56:41Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">&#039;עבודה תמה&#039;</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:56, 23 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים ה'''חיד&quot;א''' (ברכי יוסף תקסא ג) וה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב&quot;ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים ה'''חיד&quot;א''' (ברכי יוסף תקסא ג) וה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב&quot;ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===== 'עבודה תמה' =====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===== 'עבודה תמה' =====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב&quot;ז הוא הרב חיים נאטנזון בספר '''עבודה תמה'''(בנעילת שערים דף קיא). זה ספר שיוצא נגד הרב צבי הירש קלישר שרצה לחדש את עבודת הקרבנות.&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב&quot;ז הוא הרב חיים נאטנזון בספר '''עבודה תמה''' (בנעילת שערים דף קיא). זה ספר שיוצא נגד הרב צבי הירש קלישר שרצה לחדש את עבודת הקרבנות.&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב נאטנזון מזכיר שהרב קלישר מביא בשם הרב של גרידיץ שאפשר לחשב את מקום המזבח על פי מקומה של אבן השתיה. העבודה תמה יוצא כנגדו ואומר שכדי לפסוק הלכה על פי מקומה של אבן השתיה צריך על כך מסורת ברורה איש מפי איש. וכיון שהרבה שנים הישמעאלים לא מניחים ליהודים להיכנס אין מסורת כזו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב נאטנזון מזכיר שהרב קלישר מביא בשם הרב של גרידיץ שאפשר לחשב את מקום המזבח על פי מקומה של אבן השתיה. העבודה תמה יוצא כנגדו ואומר שכדי לפסוק הלכה על פי מקומה של אבן השתיה צריך על כך מסורת ברורה איש מפי איש. וכיון שהרבה שנים הישמעאלים לא מניחים ליהודים להיכנס אין מסורת כזו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל כך כתב '''הרב קורן''' (מעלין בקדש ד) שנראין הדברים, שמעיני הרב נאטנזון נתעלמה העובדה שמדובר בקביעה הלכתית של הרדב&quot;ז, והיה נדמה לו שהרב קלישר החליט מדעתו כי ניתן לסמוך על זיהוי הצכרה כאבן השתייה משום ש&quot;רבים אומרים&quot; שהיא אבן השתייה (הביטוי &quot;רבים אומרים&quot; נמצא גם בספר דרישת ציון וגם בספר עבודה תמה בציטוט מדרישת ציון); וכנגד קביעה הלכתית זו, שייחס אותה לרב קלישר, טען הרב נאטנזון מה שטען, ולא העלה כלל על דעתו עם מי באמת יש לו עסק, וכי הרדב&quot;ז הוא זה שקבע להלכה כי הדבר ברור בלי ספק.&lt;br /&gt;ראיה נוספת לכך שלא ראה את תשובת הרדב&quot;ז היא, העובדה שהוא מתיחס לאבן שתחת הכיפה כגבוהה ג' אצבעות בלבד, ואם היה רואה את תשובת הרדב&quot;ז היה יודע שהיא גבוהה כיום ג' קומות , כמו שמביא הרדב&quot;ז בפתיחת דבריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל כך כתב '''הרב קורן''' (מעלין בקדש ד) שנראין הדברים, שמעיני הרב נאטנזון נתעלמה העובדה שמדובר בקביעה הלכתית של הרדב&quot;ז, והיה נדמה לו שהרב קלישר החליט מדעתו כי ניתן לסמוך על זיהוי הצכרה כאבן השתייה משום ש&quot;רבים אומרים&quot; שהיא אבן השתייה (הביטוי &quot;רבים אומרים&quot; נמצא גם בספר דרישת ציון וגם בספר עבודה תמה בציטוט מדרישת ציון); וכנגד קביעה הלכתית זו, שייחס אותה לרב קלישר, טען הרב נאטנזון מה שטען, ולא העלה כלל על דעתו עם מי באמת יש לו עסק, וכי הרדב&quot;ז הוא זה שקבע להלכה כי הדבר ברור בלי ספק.&lt;br /&gt;ראיה נוספת לכך שלא ראה את תשובת הרדב&quot;ז היא, העובדה שהוא מתיחס לאבן שתחת הכיפה כגבוהה ג' אצבעות בלבד, ואם היה רואה את תשובת הרדב&quot;ז היה יודע שהיא גבוהה כיום ג' קומות , כמו שמביא הרדב&quot;ז בפתיחת דבריו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתירה בדברי הרדב&quot;ז ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתירה בדברי הרדב&quot;ז ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'&lt;nowiki/&gt;'''מנחת יצחק'''' (ה א ח) טען כנגד הרדב&quot;ז שדבריו סותרים זה את זה. בתוך התשובה הרדב&quot;ז כותב שכותל העזרה הדרומי קיים עד היום. מהפינה שלו ניתן לראות שמתחיל עמק יהושפט, אבני היסוד הם אבנים גדולות והכותל נמצא בקו אחד עם בנין הנקרא מדרש שלמה. עד לא מזמן מסגד אל אקצא הנמצא בכותל הדרומי של הר הבית היה נקרא מדרש שלמה, ולכן הבין ה'מנחת יצחק' שהרדב&quot;ז מדבר על הכותל הדרומי של הר הבית ואומר שהוא כותל העזרה. במקום אחר בתשובה הרדב&quot;ז מודד מכותל מערבי של העזרה וקורא לו כותל מערבי סתם, גם שם הבינו שקורא לכותל המערבי של הר הבית כותל העזרה. זיהויים אלו לא מסתדרים עם זיהויה של אבן השתיה תחת כיפת הסלע, כיון שכתלים אלה רחוקים ממנה מאד, יותר מפי עשר ממה שצריכים להיות כותלי העזרה סמוכים לאבן השתיה&lt;ref&gt;ע&quot;פ הרדב&quot;ז כותל הכיפה הוא כותל ההיכל, וממנו לכותל העזרה צריך להיות י&quot;א אמה. בין כותל הכיפה לכותל המערבי יש 80 מטר! בין האבן לכותל העזרה צריך להיות כ- 67 אמה, בין הכותל הדרומי לאבן יש כ- 240 מטר!&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'&lt;nowiki/&gt;'''מנחת יצחק'''' (ה א ח) טען כנגד הרדב&quot;ז שדבריו סותרים זה את זה. בתוך התשובה הרדב&quot;ז כותב שכותל העזרה הדרומי קיים עד היום. מהפינה שלו ניתן לראות שמתחיל עמק יהושפט, אבני היסוד הם אבנים גדולות והכותל נמצא בקו אחד עם בנין הנקרא מדרש שלמה. עד לא מזמן מסגד אל אקצא הנמצא בכותל הדרומי של הר הבית היה נקרא מדרש שלמה, ולכן הבין ה'מנחת יצחק' שהרדב&quot;ז מדבר על הכותל הדרומי של הר הבית ואומר שהוא כותל העזרה. במקום אחר בתשובה הרדב&quot;ז מודד מכותל מערבי של העזרה וקורא לו כותל מערבי סתם, גם שם הבינו שקורא לכותל המערבי של הר הבית כותל העזרה. זיהויים אלו לא מסתדרים עם זיהויה של אבן השתיה תחת כיפת הסלע, כיון שכתלים אלה רחוקים ממנה מאד, יותר מפי עשר ממה שצריכים להיות כותלי העזרה סמוכים לאבן השתיה&lt;ref&gt;ע&quot;פ הרדב&quot;ז כותל הכיפה הוא כותל ההיכל, וממנו לכותל העזרה צריך להיות י&quot;א אמה. בין כותל הכיפה לכותל המערבי יש 80 מטר! בין האבן לכותל העזרה צריך להיות כ- 67 אמה, בין הכותל הדרומי לאבן יש כ- 240 מטר!&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> </table>

כהן הדיוט https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=15168&oldid=prev 2020-05-23T19:42:46Z

<p>הורדתי את המשפט על האחרונים, מפני שהוא כתוב בצורה מגמתית. יש להביא את דעת האחרונים בשמותיהם ועם הפניה למקורות.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:42, 23 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא (פסחים סז ב) מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, וכן פסקו רוב הראשונים, ובכללם בעל '''ספר היראים''' (שצא), וה'''ר&quot;ש משאנץ''' (זבים ה יא). כן משמע גם מדברי ה'''רמב&quot;ם''' בספר המצוות (לא תעשה עח), אך במשנה תורה השמיט דין זה, והאחרונים נסתפקו בדעתו{{מקור}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא (פסחים סז ב) מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, וכן פסקו רוב הראשונים, ובכללם בעל '''ספר היראים''' (שצא), וה'''ר&quot;ש משאנץ''' (זבים ה יא). כן משמע גם מדברי ה'''רמב&quot;ם''' בספר המצוות (לא תעשה עח), אך במשנה תורה השמיט דין זה, והאחרונים נסתפקו בדעתו{{מקור}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום, כל הרבנים המתירים עלייה להר הבית כיום פוסקים נחרצות שבעל קרי חייב לטבול בטרם יעלה להר הבית.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם ידוע לנו מקום המקדש ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם ידוע לנו מקום המקדש ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=15167&oldid=prev 2020-05-23T19:41:49Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אילו טמאים אסורים בכניסה להר הבית</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:41, 23 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא (פסחים סז ב) מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, וכן פסקו רוב הראשונים, ובכללם בעל '''ספר היראים''' (שצא), וה'''ר&quot;ש משאנץ''' (זבים ה יא). כן משמע גם מדברי ה'''רמב&quot;ם''' בספר המצוות (לא תעשה עח), אך במשנה תורה השמיט דין זה, והאחרונים נסתפקו בדעתו{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרוש </del>מקור}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא (פסחים סז ב) מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, וכן פסקו רוב הראשונים, ובכללם בעל '''ספר היראים''' (שצא), וה'''ר&quot;ש משאנץ''' (זבים ה יא). כן משמע גם מדברי ה'''רמב&quot;ם''' בספר המצוות (לא תעשה עח), אך במשנה תורה השמיט דין זה, והאחרונים נסתפקו בדעתו{{מקור}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכל מקום, כל הרבנים המתירים עלייה להר הבית כיום פוסקים נחרצות שבעל קרי חייב לטבול בטרם יעלה להר הבית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכל מקום, כל הרבנים המתירים עלייה להר הבית כיום פוסקים נחרצות שבעל קרי חייב לטבול בטרם יעלה להר הבית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=15166&oldid=prev 2020-05-23T19:41:33Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אילו טמאים אסורים בכניסה להר הבית</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:41, 23 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא (פסחים סז ב) מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, וכן פסקו רוב הראשונים, ובכללם בעל ספר היראים (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצווה </del>שצא), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והר</del>&quot;ש משאנץ (זבים ה יא). <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן </del>משמע מדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>&quot;ם בספר המצוות (לא תעשה עח)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אמנם </del>במשנה תורה השמיט דין זה, והאחרונים נסתפקו בדעתו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא (פסחים סז ב) מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, וכן פסקו רוב הראשונים, ובכללם בעל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ספר היראים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שצא), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה'''ר</ins>&quot;ש משאנץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(זבים ה יא). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן </ins>משמע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>מדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בספר המצוות (לא תעשה עח)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אך </ins>במשנה תורה השמיט דין זה, והאחרונים נסתפקו בדעתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכל מקום, כל הרבנים המתירים עלייה להר הבית כיום פוסקים נחרצות שבעל קרי חייב לטבול בטרם יעלה להר הבית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכל מקום, כל הרבנים המתירים עלייה להר הבית כיום פוסקים נחרצות שבעל קרי חייב לטבול בטרם יעלה להר הבית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=15165&oldid=prev 2020-05-22T15:29:25Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">בעל קרי</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:29, 22 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, וכן פסקו רוב הראשונים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובהם </del>בעל ספר היראים, והר&quot;ש משאנץ. וכן משמע מדברי הרמב&quot;ם בספר המצוות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אמנם במשנה תורה השמיט דין זה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>והאחרונים נסתפקו בדעתו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(פסחים סז ב) </ins>מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, וכן פסקו רוב הראשונים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובכללם </ins>בעל ספר היראים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(מצווה שצא)</ins>, והר&quot;ש משאנץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(זבים ה יא)</ins>. וכן משמע מדברי הרמב&quot;ם בספר המצוות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(לא תעשה עח). </ins>אמנם במשנה תורה השמיט דין זה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>והאחרונים נסתפקו בדעתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכל מקום, כל הרבנים המתירים עלייה להר הבית כיום פוסקים נחרצות שבעל קרי חייב לטבול בטרם יעלה להר הבית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכל מקום, כל הרבנים המתירים עלייה להר הבית כיום פוסקים נחרצות שבעל קרי חייב לטבול בטרם יעלה להר הבית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

כהן הדיוט https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=15164&oldid=prev 2020-05-22T15:12:37Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">בעל קרי</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:12, 22 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== בעל קרי ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </del>הרמב&quot;ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסק שהוא מותר בכניסה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענין בעל קרי {{הרחבה}}, בגמרא מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן פסקו רוב הראשונים, ובהם בעל ספר היראים, והר&quot;ש משאנץ. וכן משמע מדברי </ins>הרמב&quot;ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר המצוות, אמנם במשנה תורה השמיט דין זה. והאחרונים נסתפקו בדעתו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום, כל הרבנים המתירים עלייה להר הבית כיום פוסקים נחרצות שבעל קרי חייב לטבול בטרם יעלה להר הבית</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם ידוע לנו מקום המקדש ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אם ידוע לנו מקום המקדש ==</div></td></tr> </table>

כהן הדיוט https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=13806&oldid=prev 2018-12-19T17:13:06Z

<p>הוספתי על מה שכתב שאין &quot;גזירה&quot; שלא לעלות להר הבית.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:13, 19 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תשובה נוספת בענין החשש שאנשים יעלו שלא לפי כללי ההלכה היא המשקל העומד כנגד זה: אם יהודים לא יעלו להר הבית, השליטה בו תימסר לידי הערבים באופן זה או אחר&lt;ref&gt;שמעתי מהרב דב ליאור שליט&quot;א.&lt;/ref&gt;. כמובן שאין זה היתר לעלות בטומאה, אך אין צורך לחשוש שמא העליה בטהרה תביא לתקלות אצל עמי הארץ. ראיה לכך  שדבר זה עומד בפני חששות לתקלה היא ה'''גמרא''' (שבועות טז א). הגמרא אומרת שקראו לחלק מהר הזיתים בשם ירושלים, למרות שבאמת לא היתה לו קדושת ירושלים. דבר זה גרם לעמי הארץ לאכול שם קדשים קלים בניגוד להלכה. למרות זאת המשיכו החכמים לקרוא למקום בשם ירושלים כיון שהיה זה מקום אסטרטגי והיה חשש שאם יוצא מירושלים היא תיכבש בקלות משם. כמו שאמר שם התוספות (ד&quot;ה 'אלא בבני גולה') שלמרות שאי הכרזה על שטח זה כמחוץ לירושלים גרם תקלות, השאירו את המצב על כנו כדי שימסרו נפשם במלחמה על חלק זה יותר כשנחשב קדוש בקדושת ירושלים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תשובה נוספת בענין החשש שאנשים יעלו שלא לפי כללי ההלכה היא המשקל העומד כנגד זה: אם יהודים לא יעלו להר הבית, השליטה בו תימסר לידי הערבים באופן זה או אחר&lt;ref&gt;שמעתי מהרב דב ליאור שליט&quot;א.&lt;/ref&gt;. כמובן שאין זה היתר לעלות בטומאה, אך אין צורך לחשוש שמא העליה בטהרה תביא לתקלות אצל עמי הארץ. ראיה לכך  שדבר זה עומד בפני חששות לתקלה היא ה'''גמרא''' (שבועות טז א). הגמרא אומרת שקראו לחלק מהר הזיתים בשם ירושלים, למרות שבאמת לא היתה לו קדושת ירושלים. דבר זה גרם לעמי הארץ לאכול שם קדשים קלים בניגוד להלכה. למרות זאת המשיכו החכמים לקרוא למקום בשם ירושלים כיון שהיה זה מקום אסטרטגי והיה חשש שאם יוצא מירושלים היא תיכבש בקלות משם. כמו שאמר שם התוספות (ד&quot;ה 'אלא בבני גולה') שלמרות שאי הכרזה על שטח זה כמחוץ לירושלים גרם תקלות, השאירו את המצב על כנו כדי שימסרו נפשם במלחמה על חלק זה יותר כשנחשב קדוש בקדושת ירושלים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמובן, טענה זו כנגד העליה אינה יוצרת איסור הלכתי לעלות להר, כיוון שבזמננו לא מחדשים גזירות. היא מהווה חלק משיקול הדעת האם לפרסם את היתר העליה ברבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמובן, טענה זו כנגד העליה אינה יוצרת איסור הלכתי לעלות להר, כיוון שבזמננו לא מחדשים גזירות.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אמנם הרב אברהם אלקנא כהנא שפירא זצ&quot;ל בדרשתו בישיבת מרכז הרב בציון 40 שנה למלחמת ששת הימים אמר שיש &quot;גזירה&quot; של הרבנים (והרבנות הראשית) שלא לעלות, אך יש לעיין אם כוונתו לגזירה כעין גזירה של חז&quot;ל שיש בה כוח של גזירה, או שכוונתו שהרבנים אסרו-ובלשון מושאלת &quot;גזרו&quot;) </ins>היא מהווה חלק משיקול הדעת האם לפרסם את היתר העליה ברבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

יהודה בן יחיאל https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=13792&oldid=prev 2018-12-17T13:28:29Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">זיהוי מקום המקדש ע&quot;פ אמות חזון איש</span></span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&amp;diff=13792&amp;oldid=12185">הצגת שינויים</a>

יהודה בן יחיאל https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94&diff=12185&oldid=prev 2018-05-17T22:39:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:39, 18 במאי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|כלים א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del>|פסחים סז א|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ירושלמי</del>|ביאת מקדש ג ג-ד|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורח חיים תקסא ה (שערי תשובה)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|כלים א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</ins>|פסחים סז א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-ב</ins>||ביאת מקדש ג ג-ד|}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם מותר להיכנס להר הבית בטומאה. אם ידוע לנו מקום המקדש וטענות נוספות. סיכום הפולמוס בדור האחרון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם מותר להיכנס להר הבית בטומאה. אם ידוע לנו מקום המקדש וטענות נוספות. סיכום הפולמוס בדור האחרון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א