https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-09-26T08:07:18Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=10233&oldid=prev 2018-01-25T07:50:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:50, 25 בינואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l104">שורה 104:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 104:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך גופו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך גופו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוקה בחסר</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשלים</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (קכד א) מביאה דברי רבה שהטעם שנטילת הקנים בשלחן לחם הפנים אינו דוחה שבת, הוא מפני שאפשר גם בלא נטילתן בשבת, לפי שכל עניין הקנים הוא כדי שהלחם לא יתעפש, וכיון שהוא זמן מועט לא חיישינן לעיפוש ולכן אסור לטלטלן. מבואר מהגמרא שנטילה לצורך גופו אינה אלא בדבר שיש לו תועלת, אבל אם גם בלא הטלטול אין חשש קלקול אסור. וב'''רשב&quot;א''' בחידושיו (ד&quot;ה אלא אמר) כתב שאז נחשב טלטול דבר זה כמחמה לצל. וכתב בהגהות ה'''רא&quot;ם הורוויץ''' (ש&quot;ס וילנא בסופו עמ' 130) שמזה יש ללמוד לדידן בכלי שמלאכתו לאיסור, שאם אין צורך בגופו כיון שאפשר גם בלאו הכי, אסור לטלטלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (קכד א) מביאה דברי רבה שהטעם שנטילת הקנים בשלחן לחם הפנים אינו דוחה שבת, הוא מפני שאפשר גם בלא נטילתן בשבת, לפי שכל עניין הקנים הוא כדי שהלחם לא יתעפש, וכיון שהוא זמן מועט לא חיישינן לעיפוש ולכן אסור לטלטלן. מבואר מהגמרא שנטילה לצורך גופו אינה אלא בדבר שיש לו תועלת, אבל אם גם בלא הטלטול אין חשש קלקול אסור. וב'''רשב&quot;א''' בחידושיו (ד&quot;ה אלא אמר) כתב שאז נחשב טלטול דבר זה כמחמה לצל. וכתב בהגהות ה'''רא&quot;ם הורוויץ''' (ש&quot;ס וילנא בסופו עמ' 130) שמזה יש ללמוד לדידן בכלי שמלאכתו לאיסור, שאם אין צורך בגופו כיון שאפשר גם בלאו הכי, אסור לטלטלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך מקומו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך מקומו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוקה בחסר</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשלים</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול שלא לצורך כלל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול שלא לצורך כלל===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l147">שורה 147:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 147:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוקה בחסר</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשלים</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''ריטב&quot;א''' (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''ריטב&quot;א''' (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=6741&oldid=prev 2016-08-11T12:02:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:02, 11 באוגוסט 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l150">שורה 150:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 150:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''ריטב&quot;א''' (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''ריטב&quot;א''' (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב&quot;ד''' (בדפי הרי&quot;ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד&quot;ה תרנגולת). אמנם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברמב&quot;</del>&quot;ם (שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב&quot;ד''' (בדפי הרי&quot;ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד&quot;ה תרנגולת). אמנם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr> </table>

אריה.ג https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=6740&oldid=prev 2016-08-11T12:00:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:00, 11 באוגוסט 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l144">שורה 144:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 144:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש&quot;א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ&quot;ל. ולדעתו בתוס' ובבעה&quot;מ י&quot;ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר&quot;ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש&quot;א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ&quot;ל. ולדעתו בתוס' ובבעה&quot;מ י&quot;ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר&quot;ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;להלכה, ב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=213&amp;hilite= (י)] העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ&quot;ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה, וכן פסק הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&amp;st=&amp;pgnum=539 (ב)]. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;להלכה, ב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=213&amp;hilite= (י)] העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ&quot;ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה, וכן פסק הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&amp;st=&amp;pgnum=539 (ב)]. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ה'''גר&quot;ז''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טזז</del>-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&amp;st=&amp;pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ה'''גר&quot;ז''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טז</ins>-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&amp;st=&amp;pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr> </table>

אריה.ג https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=6394&oldid=prev 2016-06-19T11:58:50Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">כלים גדולים וכבדים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:58, 19 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l101">שורה 101:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 101:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (עירובין מט א) העתיק דברי רבי פדת ומר שמואל, הרי שסובר כוותייהו להלכה, ואת דברי רבה ורב יוסף בפרק בשבת לה. לא העתיק. גם ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ו) כתב שאבן או קורה גדולה אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, אם יש תורת כלי עליה מטלטלים אותה. ולא ביאר דעתו לגבי הכוורת שנחלקו בה רבה ורב יוסף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (עירובין מט א) העתיק דברי רבי פדת ומר שמואל, הרי שסובר כוותייהו להלכה, ואת דברי רבה ורב יוסף בפרק בשבת לה. לא העתיק. גם ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ו) כתב שאבן או קורה גדולה אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, אם יש תורת כלי עליה מטלטלים אותה. ולא ביאר דעתו לגבי הכוורת שנחלקו בה רבה ורב יוסף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''מגיד משנה''' (כה ו) כתב בדעתם שסוברים הם שאין דברי רבה ורב יוסף להלכה, ושנדחו דבריהם מפני מימרות דרב פדת ומר שמואל, והעתיק דבריו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח). וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שח ב) שכל כלי אפילו הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו מפני גודלו וכובדו, ולא הזכיר כלל תנאי שיהיה דרך לטלטלם בחול, וכן כתבו ה'''אליה רבה''' (ה) וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ד) שאין צריך שיהיה דרכן לטלטלן בחול, והעתיקם ה'''משנה ברורה''' (ח), אלא שהעיר שם שאם אין דרך להזיזה כלל כדי שלא תיפסד ותתקלקל הרי שהיא בכלל [[מוקצה מחמת חסרון כיס]] ואסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''מגיד משנה''' (כה ו) כתב בדעתם שסוברים הם שאין דברי רבה ורב יוסף להלכה, ושנדחו דבריהם מפני מימרות דרב פדת ומר שמואל, והעתיק דבריו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח). וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שח ב) שכל כלי אפילו הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו מפני גודלו וכובדו, ולא הזכיר כלל תנאי שיהיה דרך לטלטלם בחול, וכן כתבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''בית חדש''' (שח ג), </ins>ה'''אליה רבה''' (ה) וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ד) שאין צריך שיהיה דרכן לטלטלן בחול, והעתיקם ה'''משנה ברורה''' (ח), אלא שהעיר שם שאם אין דרך להזיזה כלל כדי שלא תיפסד ותתקלקל הרי שהיא בכלל [[מוקצה מחמת חסרון כיס]] ואסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך גופו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך גופו===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=6375&oldid=prev 2016-06-19T09:46:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:46, 19 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעירים '''תוספות''' (ד&quot;ה איתיביה) שרבא לא מעמיד כר' נחמיה מפני שאין הלכה כמותו. אמנם לגבי עלי לכא' יכול היה לתרץ כרבה שבזה כו&quot;ע מודים מפני שמייחד להם מקום ומקפיד עליהם. ולכא' מזה שלא תירץ כן היה אפשר לדייק שלא ס&quot;ל שכלים שאדם מייחד להם מקום אסורים בטלטול. אמנם יש לדחות ולומר שבעלמא ודאי הוא סובר כן, אלא שבעלי לא נכון לומר כך מפני שאינו מקפיד עליו כל כך (וכך משמע בבעה&quot;מ ד&quot;ה ורבה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעירים '''תוספות''' (ד&quot;ה איתיביה) שרבא לא מעמיד כר' נחמיה מפני שאין הלכה כמותו. אמנם לגבי עלי לכא' יכול היה לתרץ כרבה שבזה כו&quot;ע מודים מפני שמייחד להם מקום ומקפיד עליהם. ולכא' מזה שלא תירץ כן היה אפשר לדייק שלא ס&quot;ל שכלים שאדם מייחד להם מקום אסורים בטלטול. אמנם יש לדחות ולומר שבעלמא ודאי הוא סובר כן, אלא שבעלי לא נכון לומר כך מפני שאינו מקפיד עליו כל כך (וכך משמע בבעה&quot;מ ד&quot;ה ורבה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רשב&quot;א''' שאביי חולק על רבא וסובר שדבר שאפשר לטלטלו באדם אחד אין לטלטלו בשני בני אדם, א&quot;נ שאדם מקצה אותו כיון שאינו יכול לטלטלו בעצמו. ומ&quot;מ הלכה כרבא שמותר אפילו בכמה בני אדם, ומחלוקת היא בירושלמי (ה&quot;א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רשב&quot;א''' שאביי חולק על רבא וסובר שדבר שאפשר לטלטלו באדם אחד אין לטלטלו בשני בני אדם, א&quot;נ שאדם מקצה אותו כיון שאינו יכול לטלטלו בעצמו. ומ&quot;מ הלכה כרבא שמותר אפילו בכמה בני אדם, ומחלוקת היא בירושלמי (ה&quot;א) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראה [[#כלים גדולים וכבדים|להלן]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סוגיה שלישית===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סוגיה שלישית===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כלים גדולים וכבדים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כלים גדולים וכבדים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת לה א) מביאה מחלוקת רבה ורב יוסף לענין טלטול כוורת בשבת, שלדעת רבה אם היא בת שני כורים מותר לטלטלה, אבל בת שלוש כורים אסור. ואילו לדעת רב יוסף גם כוורת בת שלושה כורים מותר לטלטלה, ורק אם היא בת ארבעה כורים אסור. ופירש '''רש&quot;י''' שם (ד&quot;ה בת תלתא) שהטעם שאסור לטלטלה הוא מפני שהיא גדולה יותר מדי ואין תורת כלי עליה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת לה א) מביאה מחלוקת רבה ורב יוסף לענין טלטול כוורת בשבת, שלדעת רבה אם היא בת שני כורים מותר לטלטלה, אבל בת שלוש כורים אסור. ואילו לדעת רב יוסף גם כוורת בת שלושה כורים מותר לטלטלה, ורק אם היא בת ארבעה כורים אסור. ופירש '''רש&quot;י''' שם (ד&quot;ה בת תלתא) שהטעם שאסור לטלטלה הוא מפני שהיא גדולה יותר מדי ואין תורת כלי עליה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מנגד ב'''גמרא''' אחרת (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיורבין </del>קב א) מצאנו שרבי פדת התיר לטלטל קורה בשבת, אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, ואמר שתורת כלי עליה. וכן מכתשת שהיתה בבית מר שמואל שהיתה מחזקת חצי כור, והתירה מר שמואל לטלטלה לסמוך בה הואיל ותורת כלי עליה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מנגד ב'''גמרא''' אחרת (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עירובין </ins>קב א) מצאנו שרבי פדת התיר לטלטל קורה בשבת, אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, ואמר שתורת כלי עליה. וכן מכתשת שהיתה בבית מר שמואל שהיתה מחזקת חצי כור, והתירה מר שמואל לטלטלה לסמוך בה הואיל ותורת כלי עליה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''תוספות''' (שבת לה ב ד&quot;ה ואפילו) הבינו שבאמת גמרות אלו סותרות, והלכה כהגמרא בעירובין, שאין מתבטל שם כלי מחמת כובד, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' בפסקים (שבת ב כד) ובתוספותיו (שבת לה א ד&quot;ה אפילו). והוכיחו כן מגמרא נוספת (שבת מה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם אביי אומר שמנורה אין טלטלה </del>מפני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שקובעים </del>לה מקום, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרי היא ככלי ה[[מוקצה מחמת חסרון כיס]]. ואף ששם מדובר במנורה גדולה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי שלא אסרוה מפני זה אלא רק מפני חסרון כיס</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''תוספות''' (שבת לה ב ד&quot;ה ואפילו) הבינו שבאמת גמרות אלו סותרות, והלכה כהגמרא בעירובין, שאין מתבטל שם כלי מחמת כובד, וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' בפסקים (שבת ב כד) ובתוספותיו (שבת לה א ד&quot;ה אפילו). והוכיחו כן מגמרא נוספת (שבת מה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שרבה ורב יוסף אסרו לטלטל מנורה </ins>מפני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאדם קובע </ins>לה מקום, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואביי שם דחה דבריהם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומוכח שכבר אביי לא סובר כן</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן הסכים </ins>לדינא גם ה'''אגודה''' (שבת ב מט).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;כן הסכימו </del>לדינא גם ה'''אגודה''' (שבת ב מט).</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ה'''תוספות''' בעירובין (קב א ד&quot;ה ההוא) כתבו שהסוגיות אינן סותרות, שדווקא כוורת אסרו רבה ורב יוסף לפי שאין דרכה לטלטלה בחול, אבל קורה שדרכה לטלטלה בחול כדי לנעול את הדלת, מותר אפילו גדולה הרבה. וכן כתב גם ה'''רא&quot;ש''' שם בתוספותיו (ד&quot;ה ההיא). וה'''רשב&quot;א''' בחידושיו (עירובין קב א ד&quot;ה ההיא) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסכימו </del>לפירוש זה של התוספות, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שדבר </del>שדרכו ליטלטל בחול<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>מותר לטלטלו אף בעשרה בני אדם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ה'''תוספות''' בעירובין (קב א ד&quot;ה ההוא) כתבו שהסוגיות אינן סותרות, שדווקא כוורת אסרו רבה ורב יוסף לפי שאין דרכה לטלטלה בחול, אבל קורה שדרכה לטלטלה בחול כדי לנעול את הדלת, מותר אפילו גדולה הרבה. וכן כתב גם ה'''רא&quot;ש''' שם בתוספותיו (ד&quot;ה ההיא). וה'''רשב&quot;א''' בחידושיו (עירובין קב א ד&quot;ה ההיא) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסכים </ins>לפירוש זה של התוספות, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומשמע שדווקא דבר </ins>שדרכו ליטלטל בחול מותר לטלטלו אף בעשרה בני אדם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''ראב&quot;ד''' כתב (מובא בחידושי הרשב&quot;א עירובין קב א ד&quot;ה ההיא) שעשרה בני אדם שאמרה הגמרא הוא לשון גוזמא, אלא הכוונה לשני בני אדם ועשרה סייעו להם, שבאמת אם אינה מיטלטלת אלא בעשרה בני אדם אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''ראב&quot;ד''' כתב (מובא בחידושי הרשב&quot;א עירובין קב א ד&quot;ה ההיא) שעשרה בני אדם שאמרה הגמרא הוא לשון גוזמא, אלא הכוונה לשני בני אדם ועשרה סייעו להם, שבאמת אם אינה מיטלטלת אלא בעשרה בני אדם אסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם מלשון '''רבנו חננאל''' (עירובין קב א ד&quot;ה ההיא שריתא) יש לדייק לכאורה שדווקא קורה ומכתשת מותר, לפי שכתב 'זו תורת כלי עליה', משמע שדווקא אלו אבל דבר שאין תורת כלי עליו מחמת כובדו, אסור לטלטלו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם מלשון '''רבנו חננאל''' (עירובין קב א ד&quot;ה ההיא שריתא) יש לדייק לכאורה שדווקא קורה ומכתשת מותר, לפי שכתב 'זו תורת כלי עליה', משמע שדווקא אלו אבל דבר שאין תורת כלי עליו מחמת כובדו, אסור לטלטלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (עירובין מט א) העתיק דברי רבי פדת ומר שמואל, הרי שסובר כוותייהו להלכה, ואת דברי רבה ורב יוסף בפרק בשבת לה. לא העתיק. גם ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ו) כתב שאבן או קורה גדולה אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, אם יש תורת כלי עליה מטלטלים אותה. ולא ביאר דעתו לגבי הכוורת שנחלקו בה רבה ורב יוסף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (עירובין מט א) העתיק דברי רבי פדת ומר שמואל, הרי שסובר כוותייהו להלכה, ואת דברי רבה ורב יוסף בפרק בשבת לה. לא העתיק. גם ה'''רמב&quot;ם''' (שבת כה ו) כתב שאבן או קורה גדולה אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, אם יש תורת כלי עליה מטלטלים אותה. ולא ביאר דעתו לגבי הכוורת שנחלקו בה רבה ורב יוסף.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l154">שורה 154:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 153:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת לה.]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכב:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכב:]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכג.]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכג.]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכג:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכג:]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכד.]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכד.]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:עירובין קב.]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן שח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן שח]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=6374&oldid=prev 2016-06-19T09:16:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:16, 19 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת ההלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפוסקים כולם פסקו כתנא קמא לפי פירוש רבא בסוגיה, שכלי שמלאכתו להיתר מותר ליטלו אפילו מחמה לצל, ואילו כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו אבל לא מחמה לצל, וכן הוא ב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה א-ג) וב'''טור''' (אורח חיים שח) וב'''שלחן ערוך''' (שח ג-ד).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפוסקים כולם פסקו כתנא קמא לפי פירוש רבא בסוגיה, שכלי שמלאכתו להיתר מותר ליטלו אפילו מחמה לצל, ואילו כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו אבל לא מחמה לצל, וכן הוא ב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה א-ג) וב'''טור''' (אורח חיים שח) וב'''שלחן ערוך''' (שח ג-ד).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===כלים גדולים וכבדים===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גמרא''' (שבת לה א) מביאה מחלוקת רבה ורב יוסף לענין טלטול כוורת בשבת, שלדעת רבה אם היא בת שני כורים מותר לטלטלה, אבל בת שלוש כורים אסור. ואילו לדעת רב יוסף גם כוורת בת שלושה כורים מותר לטלטלה, ורק אם היא בת ארבעה כורים אסור. ופירש '''רש"י''' שם (ד"ה בת תלתא) שהטעם שאסור לטלטלה הוא מפני שהיא גדולה יותר מדי ואין תורת כלי עליה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>מנגד ב'''גמרא''' אחרת (עיורבין קב א) מצאנו שרבי פדת התיר לטלטל קורה בשבת, אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, ואמר שתורת כלי עליה. וכן מכתשת שהיתה בבית מר שמואל שהיתה מחזקת חצי כור, והתירה מר שמואל לטלטלה לסמוך בה הואיל ותורת כלי עליה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''תוספות''' (שבת לה ב ד"ה ואפילו) הבינו שבאמת גמרות אלו סותרות, והלכה כהגמרא בעירובין, שאין מתבטל שם כלי מחמת כובד, וכן כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (שבת ב כד) ובתוספותיו (שבת לה א ד"ה אפילו). והוכיחו כן מגמרא נוספת (שבת מה א) שם אביי אומר שמנורה אין טלטלה מפני שקובעים לה מקום, והרי היא ככלי ה[[מוקצה מחמת חסרון כיס]]. ואף ששם מדובר במנורה גדולה, הרי שלא אסרוה מפני זה אלא רק מפני חסרון כיס. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>כן הסכימו לדינא גם ה'''אגודה''' (שבת ב מט).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם ה'''תוספות''' בעירובין (קב א ד"ה ההוא) כתבו שהסוגיות אינן סותרות, שדווקא כוורת אסרו רבה ורב יוסף לפי שאין דרכה לטלטלה בחול, אבל קורה שדרכה לטלטלה בחול כדי לנעול את הדלת, מותר אפילו גדולה הרבה. וכן כתב גם ה'''רא"ש''' שם בתוספותיו (ד"ה ההיא). וה'''רשב"א''' בחידושיו (עירובין קב א ד"ה ההיא) הסכימו לפירוש זה של התוספות, שדבר שדרכו ליטלטל בחול, מותר לטלטלו אף בעשרה בני אדם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''ראב"ד''' כתב (מובא בחידושי הרשב"א עירובין קב א ד"ה ההיא) שעשרה בני אדם שאמרה הגמרא הוא לשון גוזמא, אלא הכוונה לשני בני אדם ועשרה סייעו להם, שבאמת אם אינה מיטלטלת אלא בעשרה בני אדם אסור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>גם מלשון '''רבנו חננאל''' (עירובין קב א ד"ה ההיא שריתא) יש לדייק לכאורה שדווקא קורה ומכתשת מותר, לפי שכתב 'זו תורת כלי עליה', משמע שדווקא אלו אבל דבר שאין תורת כלי עליו מחמת כובדו, אסור לטלטלו. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רי"ף''' (עירובין מט א) העתיק דברי רבי פדת ומר שמואל, הרי שסובר כוותייהו להלכה, ואת דברי רבה ורב יוסף בפרק בשבת לה. לא העתיק. גם ה'''רמב"ם''' (שבת כה ו) כתב שאבן או קורה גדולה אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, אם יש תורת כלי עליה מטלטלים אותה. ולא ביאר דעתו לגבי הכוורת שנחלקו בה רבה ורב יוסף.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''מגיד משנה''' (כה ו) כתב בדעתם שסוברים הם שאין דברי רבה ורב יוסף להלכה, ושנדחו דבריהם מפני מימרות דרב פדת ומר שמואל, והעתיק דבריו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח). וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שח ב) שכל כלי אפילו הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו מפני גודלו וכובדו, ולא הזכיר כלל תנאי שיהיה דרך לטלטלם בחול, וכן כתבו ה'''אליה רבה''' (ה) וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ד) שאין צריך שיהיה דרכן לטלטלן בחול, והעתיקם ה'''משנה ברורה''' (ח), אלא שהעיר שם שאם אין דרך להזיזה כלל כדי שלא תיפסד ותתקלקל הרי שהיא בכלל [[מוקצה מחמת חסרון כיס]] ואסור.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך גופו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך גופו===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l119">שורה 119:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 133:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===כלי אוכל וספרי קודש===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>===כלי אוכל וספרי קודש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&amp;st=&amp;pgnum=22 (בדפי הרי&quot;ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר&quot;ן''' בחידושיו (קכג ב ד&quot;ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב&quot;א''' משמו (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר).&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&amp;st=&amp;pgnum=22 (בדפי הרי&quot;ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר&quot;ן''' בחידושיו (קכג ב ד&quot;ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב&quot;א''' משמו (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר).&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה מקצוע) כתב באופן שונה, שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''תוספות''' (קכג ב ד&quot;ה מקצוע) כתב באופן שונה, שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l138">שורה 138:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 152:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב&quot;ד''' (בדפי הרי&quot;ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד&quot;ה תרנגולת). אמנם ברמב&quot;&quot;ם (שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב&quot;ד''' (בדפי הרי&quot;ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד&quot;ה תרנגולת). אמנם ברמב&quot;&quot;ם (שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו).  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכב:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכב:]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=4782&oldid=prev 2016-05-19T09:23:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:23, 19 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l101">שורה 101:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 101:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ב'''שיטה לר&quot;ן''' (קכו ב ד&quot;ה כי פליגי) כתב בשם '''הרא&quot;ה''' שכל טלטול בכדי הרי הוא כמחמה לצל ומותר, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (שבת קמב ב) שרבא הניח סכין על בן יונה ומטלטלו ועשה כן משום שאדם חשוב הוא אך מדינא אינו צריך. הרי מבואר שטלטל את הסכין בכדי ומותר. אמנם יש להשיב על ראיה זו, דשם מדובר בסכין, ובזה אפשר שכולם מודים לפי ש[[#כלי אוכל וספרי קודש|כלי האכילה לא נאסרו בטלטול]] כלל. ועוד, שאפשר שזה חשוב לצורך גופו שהרי צריך לו כדי לטלטל אגב הסכין את בן היונה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ב'''שיטה לר&quot;ן''' (קכו ב ד&quot;ה כי פליגי) כתב בשם '''הרא&quot;ה''' שכל טלטול בכדי הרי הוא כמחמה לצל ומותר, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (שבת קמב ב) שרבא הניח סכין על בן יונה ומטלטלו ועשה כן משום שאדם חשוב הוא אך מדינא אינו צריך. הרי מבואר שטלטל את הסכין בכדי ומותר. אמנם יש להשיב על ראיה זו, דשם מדובר בסכין, ובזה אפשר שכולם מודים לפי ש[[#כלי אוכל וספרי קודש|כלי האכילה לא נאסרו בטלטול]] כלל. ועוד, שאפשר שזה חשוב לצורך גופו שהרי צריך לו כדי לטלטל אגב הסכין את בן היונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגיד משנה''' (שבת כה ג) כתב שדעת הרשב&quot;א (שבת מג ב) היא שטלטול שלא לצורך כלל אסור, וכתב שכן נראה דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>&quot;ם. אמנם בספר '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] הוכיח שהרשב&quot;א לא ברירא ליה דבר זה ואינו אלא כמסתפק, וגם מהרמב&quot;ם אין להביא ראיה לפי שנקט לשון הגמרא, וכדבריו כתב גם '''ערוך השלחן''' (שח טו) שאין ראיה לא מהרשב&quot;א ולא מהרמב&quot;ם. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מגיד משנה''' (שבת כה ג) כתב שדעת הרשב&quot;א (שבת מג ב) היא שטלטול שלא לצורך כלל אסור, וכתב שכן נראה דעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (שבת כה ג)</ins>. אמנם בספר '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] הוכיח שהרשב&quot;א לא ברירא ליה דבר זה ואינו אלא כמסתפק, וגם מהרמב&quot;ם אין להביא ראיה לפי שנקט לשון הגמרא, וכדבריו כתב גם '''ערוך השלחן''' (שח טו) שאין ראיה לא מהרשב&quot;א ולא מהרמב&quot;ם. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וה'''אבני נזר''' (אורח חיים תג ב) כתב שאדרבה מהרשב&quot;א בחידושים (קכד א ד&quot;ה אמר רבא) מבואר שסובר שטלטול שלא לצורך כלל מותר, שהרי הגמרא אומרת שסידור קנים אינו דוחה את השבת מפני שאין בהם צורך, לפי שעד מוצאי שבת לא יתעפש הלחם בזמן מועט, והקשה על זה הרשב&quot;א דמ&quot;מ יהיה מותר דהוי מחמה לצל, ותירץ דגמרא זו היא אליבא דרבה שאוסר מחמה לצל. והנה יכול היה הרשב&quot;א לתרץ שאפילו מחמה לצל אין פה, אלא הוי שלא לצורך כלל ואסור אף לרבא. מוכח מזה שסובר דשלא לצורך כלל שרי. וכתב עוד האבנ&quot;ז שכן היא גם דעת התוספות (סוכה מב ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וה'''אבני נזר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&amp;st=&amp;pgnum=447&amp;hilite= </ins>(אורח חיים תג ב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>כתב שאדרבה מהרשב&quot;א בחידושים (קכד א ד&quot;ה אמר רבא) מבואר שסובר שטלטול שלא לצורך כלל מותר, שהרי הגמרא אומרת שסידור קנים אינו דוחה את השבת מפני שאין בהם צורך, לפי שעד מוצאי שבת לא יתעפש הלחם בזמן מועט, והקשה על זה הרשב&quot;א דמ&quot;מ יהיה מותר דהוי מחמה לצל, ותירץ דגמרא זו היא אליבא דרבה שאוסר מחמה לצל. והנה יכול היה הרשב&quot;א לתרץ שאפילו מחמה לצל אין פה, אלא הוי שלא לצורך כלל ואסור אף לרבא. מוכח מזה שסובר דשלא לצורך כלל שרי. וכתב עוד האבנ&quot;ז שכן היא גם דעת התוספות (סוכה מב ב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (ד) פסק להלכה כדברי הר&quot;ן בחידושיו, שכל טלטול שלא לצורך כלל אסור, אלא באוכלין וספרי קודש שמעולם לא נאסרו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (ד) פסק להלכה כדברי הר&quot;ן בחידושיו, שכל טלטול שלא לצורך כלל אסור, אלא באוכלין וספרי קודש שמעולם לא נאסרו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם כמה מהאחרונים מצאו מקום להתיר וללמד זכות על מה שמקלים בזה, וכמו שכתב הרב '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] וכן הכריע ב'''אבני נזר''' (אורח חיים תג).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם כמה מהאחרונים מצאו מקום להתיר וללמד זכות על מה שמקלים בזה, וכמו שכתב הרב '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] וכן הכריע ב'''אבני נזר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&amp;st=&amp;pgnum=447&amp;hilite= </ins>(אורח חיים תג)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מה נקרא שלא לצורך====  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מה נקרא שלא לצורך====  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l125">שורה 125:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 125:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר&quot;ן''' (קכג ב ד&quot;ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי&quot;ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע&quot;פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל, וכן כתב מדנפשיה ה'''חת&quot;ם סופר''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&amp;st=&amp;pgnum=63 (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר)], ולמד כן מדברי הר&quot;ן. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&amp;st=&amp;pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד&quot;ה קערות)] (כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס&quot;ש).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר&quot;ן''' (קכג ב ד&quot;ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי&quot;ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע&quot;פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל, וכן כתב מדנפשיה ה'''חת&quot;ם סופר''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&amp;st=&amp;pgnum=63 (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר)], ולמד כן מדברי הר&quot;ן. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&amp;st=&amp;pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד&quot;ה קערות)] (כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס&quot;ש).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן מבואר </del>בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד). ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב&quot;ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=213&amp;hilite= (י)] כתב שכן משמע </ins>בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''כל בו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42483&amp;st=&amp;pgnum=73&amp;hilite= (לא עמוד לג)] {{קטן|(צ&quot;ע כוונתו בכלבו)}}</ins>. ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב&quot;ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן כתבו להקשות בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד&quot;ה קערות)] ובשו&quot;ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1600&amp;st=&amp;pgnum=176 (ז עב ד)]. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן כתבו להקשות בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד&quot;ה קערות)] ובשו&quot;ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1600&amp;st=&amp;pgnum=176 (ז עב ד)]. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה ב'''מהרש&quot;א''' (קכד א ד&quot;ה לרבה) תמה שקושית אביי קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, ומתמיהתו מבואר שגם קערות אינם מותרים אם לא לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד&quot;ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע&quot;פ התוס' הנ&quot;ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. אבל לכאורה דבריו אינם מובנים דא&quot;כ גם לר' נחמיה לא נאסרו מעולם ומה מקשב אביי. אמנם בשו&quot;ת '''מנחת יצחק''' שם כותב שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים, ולשיטתו ליכא חילוק בין כלים לכלים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה ב'''מהרש&quot;א''' (קכד א ד&quot;ה לרבה) תמה שקושית אביי קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, ומתמיהתו מבואר שגם קערות אינם מותרים אם לא לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד&quot;ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע&quot;פ התוס' הנ&quot;ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. אבל לכאורה דבריו אינם מובנים דא&quot;כ גם לר' נחמיה לא נאסרו מעולם ומה מקשב אביי. אמנם בשו&quot;ת '''מנחת יצחק''' שם כותב שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים, ולשיטתו ליכא חילוק בין כלים לכלים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש&quot;א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ&quot;ל. ולדעתו בתוס' ובבעה&quot;מ י&quot;ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר&quot;ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש&quot;א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ&quot;ל. ולדעתו בתוס' ובבעה&quot;מ י&quot;ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר&quot;ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;להלכה, ב'''אליה רבה''' (י) העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ&quot;ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה. אמנם ה'''גר&quot;ז''' (טזז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&amp;st=&amp;pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;להלכה, ב'''אליה רבה''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&amp;st=&amp;pgnum=213&amp;hilite= </ins>(י)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ&quot;ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן פסק הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&amp;st=&amp;pgnum=539 (ב)]</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ה'''גר&quot;ז''' (טזז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&amp;st=&amp;pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l136">שורה 136:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 137:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''ריטב&quot;א''' (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''ריטב&quot;א''' (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב"ד''' (בדפי הרי"ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד"ה תרנגולת). אמנם ברמב""ם (שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו). </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכב:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת קכב:]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=4776&oldid=prev 2016-05-19T08:50:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:50, 19 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך מקומו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הגדרת צורך מקומו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוקה בחסר}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוקה בחסר}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===כלי אוכל וספרי קודש===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&amp;st=&amp;pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר).&lt;BR/></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב באופן שונה, שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>וב'''שפת אמת''' (קכג ב ד"ה בתוס') הציע פירוש נוסף, שלא אסרו מלכתחילה כלים הנצרכים לאדם לאכול ולהשתמש בהם, ואפשר שהוא כדברי בעל המאור.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי"ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע"פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל, וכן כתב מדנפשיה ה'''חת"ם סופר''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&amp;st=&amp;pgnum=63 (קכג ב ד"ה ת"ר)], ולמד כן מדברי הר"ן. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&amp;st=&amp;pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] (כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס"ש).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. וכן מבואר בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד). ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב"ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן כתבו להקשות בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] ובשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1600&amp;st=&amp;pgnum=176 (ז עב ד)]. &lt;BR/></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה ב'''מהרש"א''' (קכד א ד"ה לרבה) תמה שקושית אביי קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, ומתמיהתו מבואר שגם קערות אינם מותרים אם לא לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד"ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע"פ התוס' הנ"ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. אבל לכאורה דבריו אינם מובנים דא"כ גם לר' נחמיה לא נאסרו מעולם ומה מקשב אביי. אמנם בשו"ת '''מנחת יצחק''' שם כותב שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים, ולשיטתו ליכא חילוק בין כלים לכלים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש"א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ"ל. ולדעתו בתוס' ובבעה"מ י"ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר"ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>להלכה, ב'''אליה רבה''' (י) העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ"ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה. אמנם ה'''גר"ז''' (טזז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' (שנה שניה מקץ א) והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול שלא לצורך כלל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול שלא לצורך כלל===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l126">שורה 126:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 114:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====התעסקות בכלי=====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====התעסקות בכלי=====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ&quot;מ במלאכתו להיתר מותר, העתיקו להלכה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כ פג). ובהערות '''ביצחק יקרא''' על המשנ&quot;ב לרב אביגדר נבנצל (ד ד&quot;ה שלא) כתב בשם הגרשז&quot;א שאם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להתעסק בו, מותר אף בכלי שמלאכתו לאיסור, אמנם בערוה&quot;ש מפורש לא כן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ&quot;מ במלאכתו להיתר מותר, העתיקו להלכה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כ פג). ובהערות '''ביצחק יקרא''' על המשנ&quot;ב לרב אביגדר נבנצל (ד ד&quot;ה שלא) כתב בשם הגרשז&quot;א שאם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להתעסק בו, מותר אף בכלי שמלאכתו לאיסור, אמנם בערוה&quot;ש מפורש לא כן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת ב'''בן איש חי''' (שנה שניה מקץ א) כתב שלהתעסק במזלג או בסכין שלא לצורך אלא רק מפני שידיו עסקניות הן, הרי זה טלטול שלא לצורך ואסור. הובאו דבריו גם ב'''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת ב'''בן איש חי''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&amp;st=&amp;pgnum=294 </ins>(שנה שניה מקץ א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>כתב שלהתעסק במזלג או בסכין שלא לצורך אלא רק מפני שידיו עסקניות הן, הרי זה טלטול שלא לצורך ואסור. הובאו דבריו גם ב'''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====נמלך להחזיר הכלי=====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=====נמלך להחזיר הכלי=====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר.   </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===כלי אוכל וספרי קודש===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&amp;st=&amp;pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר).&lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב באופן שונה, שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>וב'''שפת אמת''' (קכג ב ד"ה בתוס') הציע פירוש נוסף, שלא אסרו מלכתחילה כלים הנצרכים לאדם לאכול ולהשתמש בהם, ואפשר שהוא כדברי בעל המאור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי"ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע"פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל, וכן כתב מדנפשיה ה'''חת"ם סופר''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&amp;st=&amp;pgnum=63 (קכג ב ד"ה ת"ר)], ולמד כן מדברי הר"ן. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&amp;st=&amp;pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] (כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס"ש).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. וכן מבואר בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד). ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב"ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן כתבו להקשות בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] ובשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1600&amp;st=&amp;pgnum=176 (ז עב ד)]. &lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה ב'''מהרש"א''' (קכד א ד"ה לרבה) תמה שקושית אביי קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, ומתמיהתו מבואר שגם קערות אינם מותרים אם לא לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד"ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע"פ התוס' הנ"ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. אבל לכאורה דבריו אינם מובנים דא"כ גם לר' נחמיה לא נאסרו מעולם ומה מקשב אביי. אמנם בשו"ת '''מנחת יצחק''' שם כותב שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים, ולשיטתו ליכא חילוק בין כלים לכלים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש"א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ"ל. ולדעתו בתוס' ובבעה"מ י"ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר"ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>להלכה, ב'''אליה רבה''' (י) העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ"ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה. אמנם ה'''גר"ז''' (טזז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&amp;st=&amp;pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוקה בחסר}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוקה בחסר}}</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=4768&oldid=prev 2016-05-19T08:35:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:35, 19 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l101">שורה 101:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 101:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''שפת אמת''' (קכג ב ד&quot;ה בתוס') הציע פירוש נוסף, שלא אסרו מלכתחילה כלים הנצרכים לאדם לאכול ולהשתמש בהם, ואפשר שהוא כדברי בעל המאור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''שפת אמת''' (קכג ב ד&quot;ה בתוס') הציע פירוש נוסף, שלא אסרו מלכתחילה כלים הנצרכים לאדם לאכול ולהשתמש בהם, ואפשר שהוא כדברי בעל המאור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר&quot;ן''' (קכג ב ד&quot;ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי&quot;ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע&quot;פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&amp;st=&amp;pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד&quot;ה קערות)] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>(כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס&quot;ש).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר&quot;ן''' (קכג ב ד&quot;ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי&quot;ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע&quot;פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן כתב מדנפשיה ה'''חת&quot;ם סופר''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&amp;st=&amp;pgnum=63 (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר)], ולמד כן מדברי הר&quot;ן</ins>. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&amp;st=&amp;pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד&quot;ה קערות)] (כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס&quot;ש).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. וכן מבואר בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד). ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב&quot;ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רמב&quot;ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. וכן מבואר בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד). ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&amp;st=&amp;pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב&quot;ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשה </del>בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד&quot;ה קערות)]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</del>'''מהרש&quot;א''' (קכד א ד&quot;ה לרבה) תמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שקושיה זו </del>קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומדבריו </del>מבואר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שקערות </del>אינם מותרים אם לא לצורך גופו או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקומו</del>, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד&quot;ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע&quot;פ התוס' הנ&quot;ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודבריו </del>אינם מובנים דא&quot;כ גם לר' נחמיה לא נאסרו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, דדוחק לומר </del>שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו להקשות </ins>בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&amp;st=&amp;pgnum=87 (קכד א ד&quot;ה קערות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)] ובשו&quot;ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1600&amp;st=&amp;pgnum=176 (ז עב ד</ins>)]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש&quot;א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ&quot;ל. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם בדעת התוס</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובעה</del>&quot;מ י&quot;ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר&quot;ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה ב</ins>'''מהרש&quot;א''' (קכד א ד&quot;ה לרבה) תמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שקושית אביי </ins>קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומתמיהתו </ins>מבואר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שגם קערות </ins>אינם מותרים אם לא לצורך גופו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומקומו </ins>או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחמה לצל</ins>, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד&quot;ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע&quot;פ התוס' הנ&quot;ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל לכאורה דבריו </ins>אינם מובנים דא&quot;כ גם לר' נחמיה לא נאסרו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעולם ומה מקשב אביי. אמנם בשו&quot;ת '''מנחת יצחק''' שם כותב </ins>שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ולשיטתו ליכא חילוק בין כלים לכלים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''אליה רבה''' (י) העתיק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלכה </del>כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ&quot;ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש&quot;א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ&quot;ל. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולדעתו בתוס</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובבעה</ins>&quot;מ י&quot;ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר&quot;ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;להלכה, </ins>ב'''אליה רבה''' (י) העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ&quot;ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אמנם ה'''גר&quot;ז''' (טזז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' (שנה שניה מקץ א) והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול שלא לצורך כלל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול שלא לצורך כלל===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l119">שורה 119:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 120:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מה נקרא שלא לצורך====  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מה נקרא שלא לצורך====  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט&quot;ז באופן אחר, אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>וכן ה'''משנה ברורה''' (כא) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העתיקו להלכה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=====בצריך לאחר זמן=====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט&quot;ז באופן אחר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ראה למשל ב'''חתם סופר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&amp;st=&amp;pgnum=63 (קכג ב ד&quot;ה ת&quot;ר)]</ins>, אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העתיקוהו להלכה </ins>ה'''משנה ברורה''' (כא) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255&amp;hilite= (טל)]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברי הט&quot;ז משמע גם ב'''מאירי''' (קכד א ד&quot;ה כלי) שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברי הט&quot;ז משמע גם ב'''מאירי''' (קכד א ד&quot;ה כלי) שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=====התעסקות בכלי=====</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ&quot;מ במלאכתו להיתר מותר, העתיקו להלכה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כ פג). ובהערות '''ביצחק יקרא''' על המשנ&quot;ב לרב אביגדר נבנצל (ד ד&quot;ה שלא) כתב בשם הגרשז&quot;א שאם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להתעסק בו, מותר אף בכלי שמלאכתו לאיסור, אמנם בערוה&quot;ש מפורש לא כן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ&quot;מ במלאכתו להיתר מותר, העתיקו להלכה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כ פג). ובהערות '''ביצחק יקרא''' על המשנ&quot;ב לרב אביגדר נבנצל (ד ד&quot;ה שלא) כתב בשם הגרשז&quot;א שאם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להתעסק בו, מותר אף בכלי שמלאכתו לאיסור, אמנם בערוה&quot;ש מפורש לא כן.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>לעומת זאת ב'''בן איש חי''' (שנה שניה מקץ א) כתב שלהתעסק במזלג או בסכין שלא לצורך אלא רק מפני שידיו עסקניות הן, הרי זה טלטול שלא לצורך ואסור. הובאו דבריו גם ב'''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&amp;st=&amp;pgnum=255 (מד)]. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=====נמלך להחזיר הכלי=====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר.  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוקה בחסר}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לוקה בחסר}}</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=4742&oldid=prev 2016-05-18T09:59:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:59, 18 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l119">שורה 119:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 119:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מה נקרא שלא לצורך====  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מה נקרא שלא לצורך====  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט&quot;ז באופן אחר, אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט&quot;ז באופן אחר, אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן ה'''משנה ברורה''' (כא) העתיקו להלכה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברי הט&quot;ז משמע גם ב'''מאירי''' שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברי הט&quot;ז משמע גם ב'''מאירי''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(קכד א ד&quot;ה כלי) </ins>שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ&quot;מ במלאכתו להיתר מותר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ&quot;מ במלאכתו להיתר מותר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, העתיקו להלכה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כ פג). ובהערות '''ביצחק יקרא''' על המשנ&quot;ב לרב אביגדר נבנצל (ד ד&quot;ה שלא) כתב בשם הגרשז&quot;א שאם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להתעסק בו, מותר אף בכלי שמלאכתו לאיסור, אמנם בערוה&quot;ש מפורש לא כן</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr> </table>

א.א