https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95?feed=atom 2026-06-21T10:00:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=16509&oldid=prev 2021-06-29T12:21:40Z

<p>ניסוח</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:21, 29 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||||סדר התפילות|אורח חיים רלו ב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||||סדר התפילות|אורח חיים רלו ב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בענין המנהג </del>הקדום שהיה בזמן הראשונים לומר פסוקים וברכת 'המולך בכבודו' לאחר ברכות קריאת שמע של ערבית וקודם התפילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''יראו עינינו''' היא סוגיה העוסקת במנהג </ins>הקדום שהיה בזמן הראשונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>לומר פסוקים וברכת 'המולך בכבודו' לאחר ברכות קריאת שמע של ערבית וקודם התפילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== המנהג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== המנהג ==</div></td></tr> </table>

צורבא מרבנן https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=14350&oldid=prev 2019-02-26T08:22:52Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טעמי המנהג</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:22, 26 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעמי המנהג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעמי המנהג ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. כן הוא ב'''ספר המנהיג''' (תפילה עמוד כט), וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] בשם רש&quot;י. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן אין איסור להפסיק בין גאולה לתפילה. </ins>והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. כן הוא ב'''ספר המנהיג''' (תפילה עמוד כט), וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] בשם רש&quot;י. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=2&amp;format=pdf (ברכות ב א ד&quot;ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf ברכות ד ב ד&quot;ה דאמר)] מבואר שאמנם 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' אינם במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת, אך כתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=2&amp;format=pdf (ברכות ב א ד&quot;ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf ברכות ד ב ד&quot;ה דאמר)] מבואר שאמנם 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' אינם במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת, אך כתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;עוד מבואר בתוספות שמיאנו להסכים לדברי רב עמרם גאון שתיקנו יראו עינינו על סמך זה שתפילת ערבית רשות, שאם כן יש לנו לפסוק להלכה שתפילת ערבית חובה, שהרי קיימא לן כר' יוחנן שצריך להסמיך גאולה לתפילה. כדברי התוספות כתב גם ה'''מרדכי''' (ברכות א ה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;עוד מבואר בתוספות שמיאנו להסכים לדברי רב עמרם גאון שתיקנו יראו עינינו על סמך זה שתפילת ערבית רשות, שאם כן יש לנו לפסוק להלכה שתפילת ערבית חובה, שהרי קיימא לן כר' יוחנן שצריך להסמיך גאולה לתפילה. כדברי התוספות כתב גם ה'''מרדכי''' (ברכות א ה).</div></td></tr> </table>

212.76.125.149 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=10459&oldid=prev 2018-02-14T07:06:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:06, 14 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן כמה וכמה גירסאות לפסוקים וכן לברכת המולך בכבודו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן כמה וכמה גירסאות לפסוקים וכן לברכת המולך בכבודו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח ה'''רמב&quot;ם''' (סדר תפילות כל השנה):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוסח ה'''רמב&quot;ם''' (סדר תפילות כל השנה):</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוך יי' לעולם אמן ואמן כו' עד פדיתה אותי יי' אל אמת, יראו עינינו וישמח לבנו כו' עד יי' מלך יי' מלך יי' ימלך לעולם ועד. ונהגו מקצת העם לברך פסוקים באמצע ברכה וקוראין בנוסח זה: וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו יי' הוא האלהים יי' הוא האלהים, הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך, כי לא יטוש יי' את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יי' לעשות אתכם לו לעם ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליי' המלוכה והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד, אלהינו שבשמים יחד שמך הקרוי עלינו קיים את שמך ומלכותך עלינו תמיד, בידך נפשות החיים והמתים אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יי' אל אמת, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך, יי' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה, ישראל נושע ביי' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד יהי יי' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו לשמור מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבותינו, כל הנשמה תהלל יה הללויה, ברוך יי' ביום ברוך יי' בלילה ברוך יי' בשכבנו ברוך יי' בקומנו תמיד נהללך סלה ונשיח בחוקיך ובאמונתך ברוך אתה יי' המולך בכבודו ו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו וכו'.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוך יי' לעולם אמן ואמן כו' עד פדיתה אותי יי' אל אמת, יראו עינינו וישמח לבנו כו' עד יי' מלך יי' מלך יי' ימלך לעולם ועד. ונהגו מקצת העם לברך פסוקים באמצע ברכה וקוראין בנוסח זה: וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו יי' הוא האלהים יי' הוא האלהים, הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך, כי לא יטוש יי' את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יי' לעשות אתכם לו לעם ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליי' המלוכה והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד, אלהינו שבשמים יחד שמך הקרוי עלינו קיים את שמך ומלכותך עלינו תמיד, בידך נפשות החיים והמתים אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יי' אל אמת, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך, יי' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה, ישראל נושע ביי' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד יהי יי' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו לשמור מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבותינו, כל הנשמה תהלל יה  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הללויה, ברוך יי' ביום ברוך יי' בלילה ברוך יי' בשכבנו ברוך יי' בקומנו תמיד נהללך סלה ונשיח בחוקיך ובאמונתך ברוך אתה יי' המולך בכבודו ו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו וכו'.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== טעמי המנהג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== מדוע הברכה אינה פותחת בברוך ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רשב&quot;א''' (ד ב ד&quot;ה מסייע) תמה למה ברכת יראו עינינו אינה פותחת בברוך, שהרי אינה סמוכה לברכות קריאת שמע, שהרי היו אומרים פסוקים אלו בבית הכנסת כדי לא להתעכב שם בלילה, ולכן תיקנו פסוקים שיש בהם י&quot;ח אזכרות. ואם כן לא פתחו בה בברוך. וב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) יישב שעשאוה לענין זה סמוכה לקריאת שמע, אע&quot;פ שבמקום תפילה נתקנה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעמי המנהג ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. כן הוא ב'''ספר המנהיג''' (תפילה עמוד כט), וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] בשם רש&quot;י. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. כן הוא ב'''ספר המנהיג''' (תפילה עמוד כט), וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] בשם רש&quot;י. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=2&amp;format=pdf (ברכות ב א ד&quot;ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf ברכות ד ב ד&quot;ה דאמר)] מבואר שאמנם 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' אינם במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת, אך כתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=2&amp;format=pdf (ברכות ב א ד&quot;ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf ברכות ד ב ד&quot;ה דאמר)] מבואר שאמנם 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' אינם במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת, אך כתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ערוך השלחן''' (ו) כתב שהתוס' והרא&quot;ש ותלמידי רבנו יונה נתכוונו כולם לדבר אחד, שכיון שתפילת ערבית היא רשות, וגם חששו מלהתעכב בבית הכנסת, התחילו להקל בתפילה, וכיון שלא רצו להימנע לגמרי מתפילה תיקנו אלו י&quot;ח אזכרות והברכה שלאחריהם. אמנם אחר שנתפשטה התקנה, נעשתה לתקנה קבועה כגאולה אריכתא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ערוך השלחן''' (ו) כתב שהתוס' והרא&quot;ש ותלמידי רבנו יונה נתכוונו כולם לדבר אחד, שכיון שתפילת ערבית היא רשות, וגם חששו מלהתעכב בבית הכנסת, התחילו להקל בתפילה, וכיון שלא רצו להימנע לגמרי מתפילה תיקנו אלו י&quot;ח אזכרות והברכה שלאחריהם. אמנם אחר שנתפשטה התקנה, נעשתה לתקנה קבועה כגאולה אריכתא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== מדוע הברכה אינה פותחת בברוך ===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== חשש הפסק בין גאולה לתפילה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רשב&quot;א''' (ד ב ד&quot;ה מסייע) תמה למה ברכת יראו עינינו אינה פותחת בברוך, שהרי אינה סמוכה לברכות קריאת שמע, שהרי היו אומרים פסוקים אלו בבית הכנסת כדי לא להתעכב שם בלילה, ולכן תיקנו פסוקים שיש בהם י&quot;ח אזכרות. ואם כן לא פתחו בה בברוך. וב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) יישב שעשאוה לענין זה סמוכה לקריאת שמע, אע&quot;פ שבמקום תפילה נתקנה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>== חשש הפסק בין גאולה לתפילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|סמיכת גאולה לתפילה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סוגיה מורחבת|סמיכת גאולה לתפילה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים נתקשו בדבר היאך אומרים פסוקי יראו עינינו, והרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית, עד שחלק מן הראשונים נמנעו מלאומרה מחשש הפסק. כן כתב ה'''רי&quot;ץ גיאות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&amp;st=&amp;pgnum=104 (מובא באבודרהם ערבית של חול ד&quot;ה וכתב אבן הירחי)], ובאבודרהם שם כתב שכן כתב ה'''רמב&quot;ם'''.&lt;ref&gt;אמנם הרמב&quot;ם בסדר תפילות כתב תוספת זו של יראו עינינו והברכה, ואולי צ&quot;ל הרמב&quot;ן.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים נתקשו בדבר היאך אומרים פסוקי יראו עינינו, והרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית, עד שחלק מן הראשונים נמנעו מלאומרה מחשש הפסק. כן כתב ה'''רי&quot;ץ גיאות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&amp;st=&amp;pgnum=104 (מובא באבודרהם ערבית של חול ד&quot;ה וכתב אבן הירחי)], ובאבודרהם שם כתב שכן כתב ה'''רמב&quot;ם'''.&lt;ref&gt;אמנם הרמב&quot;ם בסדר תפילות כתב תוספת זו של יראו עינינו והברכה, ואולי צ&quot;ל הרמב&quot;ן.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=8901&oldid=prev 2017-10-04T08:42:44Z

<p>הורדתי את הסיכום המיותר וההתנצלות של &quot;לא באתי לפסוק הלכה&quot;. אין בסוגיא הזו משהו שדורש הכרעה, ההלכה ברורה.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:42, 4 באוקטובר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== טעמי המנהג ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== טעמי המנהג ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. כן הוא ב'''ספר המנהיג''' (תפילה עמוד כט), וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] בשם רש&quot;י. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. כן הוא ב'''ספר המנהיג''' (תפילה עמוד כט), וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] בשם רש&quot;י. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=2&amp;format=pdf (ברכות ב א ד&quot;ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf ברכות ד ב ד&quot;ה דאמר)] מבואר שאמנם 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' אינם במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת, אך כתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=2&amp;format=pdf (ברכות ב א ד&quot;ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf ברכות ד ב ד&quot;ה דאמר)] מבואר שאמנם 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' אינם במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת, אך כתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד מבואר בתוספות שמיאנו להסכים לדברי רב עמרם גאון שתיקנו יראו עינינו על סמך זה שתפילת ערבית רשות, שאם כן יש לנו לפסוק להלכה שתפילת ערבית חובה, שהרי קיימא לן כר' יוחנן שצריך להסמיך גאולה לתפילה. כדברי התוספות כתב גם ה'''מרדכי''' (ברכות א ה).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;עוד מבואר בתוספות שמיאנו להסכים לדברי רב עמרם גאון שתיקנו יראו עינינו על סמך זה שתפילת ערבית רשות, שאם כן יש לנו לפסוק להלכה שתפילת ערבית חובה, שהרי קיימא לן כר' יוחנן שצריך להסמיך גאולה לתפילה. כדברי התוספות כתב גם ה'''מרדכי''' (ברכות א ה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש להעיר שבמקום אחר כתבו ה'''תוספות''' (כז ב ד&quot;ה והלכתא) שכיון שהלכה כרב שתפילת ערבית רשות, לכך תיקנו פסוקים וקדיש בין גאולה לתפילה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש להעיר שבמקום אחר כתבו ה'''תוספות''' (כז ב ד&quot;ה והלכתא) שכיון שהלכה כרב שתפילת ערבית רשות, לכך תיקנו פסוקים וקדיש בין גאולה לתפילה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד&quot;ה ויש לשאול) הסכימו לטעמו של רב עמרם גאון, אבל בדבריהם מבואר שהיו אומרים תוספת זו '''במקום''' התפילה הרגילה, שכתבו שכיון שבתחילה תפילת ערבית היתה רשות, היו אומרים פסוקים אלו וחותמים בברכה ואומרים קדיש והולכים לבתיהם, ואמנם אף לאחר שכבר קבעו תפילת ערבית לחובה, נשאר הדבר כמו מנהג. כעין זה ביאר ב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&amp;st=&amp;pgnum=105&amp;hilite= (דין תפילת ערבית ג)], שכתב שכיון שתפילת ערבית רשות, היו כאלה שהיו עוזבים  את התפילה אחר ברכות קריאת שמע וקדיש, ולכן תיקנו י&quot;ח אזכרות אלו במקום התפילה, להקל מעליהם שלא יתאחרו בבית הכנסת מפני המזיקין.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד&quot;ה ויש לשאול) הסכימו לטעמו של רב עמרם גאון, אבל בדבריהם מבואר שהיו אומרים תוספת זו '''במקום''' התפילה הרגילה, שכתבו שכיון שבתחילה תפילת ערבית היתה רשות, היו אומרים פסוקים אלו וחותמים בברכה ואומרים קדיש והולכים לבתיהם, ואמנם אף לאחר שכבר קבעו תפילת ערבית לחובה, נשאר הדבר כמו מנהג. כעין זה ביאר ב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&amp;st=&amp;pgnum=105&amp;hilite= (דין תפילת ערבית ג)], שכתב שכיון שתפילת ערבית רשות, היו כאלה שהיו עוזבים  את התפילה אחר ברכות קריאת שמע וקדיש, ולכן תיקנו י&quot;ח אזכרות אלו במקום התפילה, להקל מעליהם שלא יתאחרו בבית הכנסת מפני המזיקין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם '''הרא&quot;ש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37781&amp;st=&amp;pgnum=7 (ברכות א ה)] כתב כרבנו יונה, שתיקנו אזכרות אלו '''במקום''' תפילת ערבית, ולא בנוסף, אך לא הסכים לדברי רב עמרם גאון שזהו מפני שתפילת ערבית רשות, שהרי ר' יוחנן הוא המצריך לסמוך, ויצא אם כן שסובר הוא שתפילת ערבית חובה, והיה לנו לפסוק כוותיה והרי קיימא לן כרב שתפילת ערבית רשות (וכפי שכתבו התוספות). וכתב הרא&quot;ש שטעם המנהג הוא מפני שלא רצו להאריך בבית הכנסת מפני המזיקין, ולכן תיקנו יראו עינינו וקדיש, והולכים לבתיהם. וסיים שם דמ&quot;מ גם השתא שכן מתפללים תפילת ערבית בבית הכנסת, לא נתבטל המנהג ואומרים אותו בנוסף לתפילה. כעין זה כתב גם ב'''שו&quot;ת הרא&quot;ש''' (ד ו).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;גם '''הרא&quot;ש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37781&amp;st=&amp;pgnum=7 (ברכות א ה)] כתב כרבנו יונה, שתיקנו אזכרות אלו '''במקום''' תפילת ערבית, ולא בנוסף, אך לא הסכים לדברי רב עמרם גאון שזהו מפני שתפילת ערבית רשות, שהרי ר' יוחנן הוא המצריך לסמוך, ויצא אם כן שסובר הוא שתפילת ערבית חובה, והיה לנו לפסוק כוותיה והרי קיימא לן כרב שתפילת ערבית רשות (וכפי שכתבו התוספות). וכתב הרא&quot;ש שטעם המנהג הוא מפני שלא רצו להאריך בבית הכנסת מפני המזיקין, ולכן תיקנו יראו עינינו וקדיש, והולכים לבתיהם. וסיים שם דמ&quot;מ גם השתא שכן מתפללים תפילת ערבית בבית הכנסת, לא נתבטל המנהג ואומרים אותו בנוסף לתפילה. כעין זה כתב גם ב'''שו&quot;ת הרא&quot;ש''' (ד ו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;'''האבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&amp;st=&amp;pgnum=104 (תפילת ערבית של חול ד&quot;ה ובעל המנהגות כתב)] אחר שציטט טעמו של הרא&quot;ש, מביא בשם '''בעל המנהגות''' (הראב&quot;ד בעל ההשגות) שהסיבה שלא התפללו ערבית היא מפני שכשגזרו שמד על ישראל, בין השאר גזרו שלא להתפלל ערבית וע&quot;כ תקנו י&quot;ח אזכרות כנגד י&quot;ח ברכות, ומביא ראיה לדבריו, שבליל שבת לא היו אומרים את הפסוקים, שכיוון שהם כנגד שמו&quot;ע ברכות ובשבת מתפללים שבע ברכות לכן לא היו אומרים אותם, וגם הקדיש שאחר הפוסקים מוכיח שכסיום התפילה דמי. כן כתב גם ה'''רשב&quot;א''' בתשובה (א יד).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;'''האבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&amp;st=&amp;pgnum=104 (תפילת ערבית של חול ד&quot;ה ובעל המנהגות כתב)] אחר שציטט טעמו של הרא&quot;ש, מביא בשם '''בעל המנהגות''' (הראב&quot;ד בעל ההשגות) שהסיבה שלא התפללו ערבית היא מפני שכשגזרו שמד על ישראל, בין השאר גזרו שלא להתפלל ערבית וע&quot;כ תקנו י&quot;ח אזכרות כנגד י&quot;ח ברכות, ומביא ראיה לדבריו, שבליל שבת לא היו אומרים את הפסוקים, שכיוון שהם כנגד שמו&quot;ע ברכות ובשבת מתפללים שבע ברכות לכן לא היו אומרים אותם, וגם הקדיש שאחר הפוסקים מוכיח שכסיום התפילה דמי. כן כתב גם ה'''רשב&quot;א''' בתשובה (א יד).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ערוך השלחן''' (ו) כתב שהתוס' והרא&quot;ש ותלמידי רבנו יונה נתכוונו כולם לדבר אחד, שכיון שתפילת ערבית היא רשות, וגם חששו מלהתעכב בבית הכנסת, התחילו להקל בתפילה, וכיון שלא רצו להימנע לגמרי מתפילה תיקנו אלו י&quot;ח אזכרות והברכה שלאחריהם. אמנם אחר שנתפשטה התקנה, נעשתה לתקנה קבועה כגאולה אריכתא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ערוך השלחן''' (ו) כתב שהתוס' והרא&quot;ש ותלמידי רבנו יונה נתכוונו כולם לדבר אחד, שכיון שתפילת ערבית היא רשות, וגם חששו מלהתעכב בבית הכנסת, התחילו להקל בתפילה, וכיון שלא רצו להימנע לגמרי מתפילה תיקנו אלו י&quot;ח אזכרות והברכה שלאחריהם. אמנם אחר שנתפשטה התקנה, נעשתה לתקנה קבועה כגאולה אריכתא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך יש ראשונים שלימדו זכות בעד המנהג, ובחלקם משמע שאף נהגו כן בעצמם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך יש ראשונים שלימדו זכות בעד המנהג, ובחלקם משמע שאף נהגו כן בעצמם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רשב&quot;א''' בתשובה (א יד) דחה דברים אלו וכתב שאין ברכה זו כברכת השכיבנו שאמרו עליה שהיא כגאולה אריכתא, אלא תיקנו אותה לשעת השמד שלא יכלו להתפלל תפילת שמונה עשרה, ואף שהגזרה בטלה הברכה נשארה. ובחידושים כתב (ד ב ד&quot;ה מסייע) שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וכן ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד&quot;ה כיון) כתב שמנהג אבותינו בידינו, שאף שאנו מתפללים שמונה עשרה אומרים אותו, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ה'''רשב&quot;א''' בתשובה (א יד) דחה דברים אלו וכתב שאין ברכה זו כברכת השכיבנו שאמרו עליה שהיא כגאולה אריכתא, אלא תיקנו אותה לשעת השמד שלא יכלו להתפלל תפילת שמונה עשרה, ואף שהגזרה בטלה הברכה נשארה. ובחידושים כתב (ד ב ד&quot;ה מסייע) שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וכן ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד&quot;ה כיון) כתב שמנהג אבותינו בידינו, שאף שאנו מתפללים שמונה עשרה אומרים אותו, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד&quot;ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא&quot;ש''' בפסקים (א ה), וכן בתשובה (ד ו). ה'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י&quot;ח אזכרות כנגד י&quot;ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&amp;st=&amp;pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד&quot;ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR /&gt;ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד&quot;ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא&quot;ש''' בפסקים (א ה), וכן בתשובה (ד ו). ה'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י&quot;ח אזכרות כנגד י&quot;ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&amp;st=&amp;pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד&quot;ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זמן התקנה==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זמן התקנה==  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''למעשה''', המנהג כיום הוא שבחו&quot;ל נהגו לומר, אבל בארץ ישראל לא נוהגים לומר, לפי שמנהג '''הגר&quot;א''' היה כך, כפי שמובא בספר '''&quot;מעשה רב&quot;''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33900&amp;st=&amp;pgnum=28 סימן סז]): &quot;ברוך ה' לעולם אמן ואמן... והוא עצמו לא היה אומר כלל לא ברוך ה' ולא ושמרו כדי לסמוך גאולה לתפילה&quot;. וכ&quot;כ '''הגרש&quot;ז מלאדי''' בשולחן ערוך הרב (פסקי הסידור, תפלת ערבית): &quot;אבל הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה' לעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק גם בשבת (ויום טוב וראש השנה ויום הכיפורים) אין להפסיק בפסוקים&quot;, וכ&quot;כ '''הראי&quot;ה קוק''' בסידורו &quot;עולת ראיה&quot; שתקנו חכמים לומר את הפסוקים, אבל בא&quot;י נהגו שלא לאמרם. &lt;BR&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''למעשה''', המנהג כיום הוא שבחו&quot;ל נהגו לומר, אבל בארץ ישראל לא נוהגים לומר, לפי שמנהג '''הגר&quot;א''' היה כך, כפי שמובא בספר '''&quot;מעשה רב&quot;''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33900&amp;st=&amp;pgnum=28 סימן סז]): &quot;ברוך ה' לעולם אמן ואמן... והוא עצמו לא היה אומר כלל לא ברוך ה' ולא ושמרו כדי לסמוך גאולה לתפילה&quot;. וכ&quot;כ '''הגרש&quot;ז מלאדי''' בשולחן ערוך הרב (פסקי הסידור, תפלת ערבית): &quot;אבל הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה' לעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק גם בשבת (ויום טוב וראש השנה ויום הכיפורים) אין להפסיק בפסוקים&quot;, וכ&quot;כ '''הראי&quot;ה קוק''' בסידורו &quot;עולת ראיה&quot; שתקנו חכמים לומר את הפסוקים, אבל בא&quot;י נהגו שלא לאמרם. &lt;BR&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם '''הגר&quot;מ פיינשטיין''' בשו&quot;ת אגרות משה ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14673&amp;st=&amp;pgnum=168 או&quot;ח ח&quot;ב, סי' קב]) כתב שאין הדבר תלוי בא&quot;י ובחו&quot;ל אלא מי שאומר בחו&quot;ל יאמר גם בא&quot;י ומי שאומר בא&quot;י יאמר גם בחו&quot;ל, אלא שלמעשה מנהג העולם כיום הוא שבני ארץ ישראל לא אומרים ובני חו&quot;ל אומרים [[#הערות|{{גודל גופן|1|16}}]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.&lt;BR&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם '''הגר&quot;מ פיינשטיין''' בשו&quot;ת אגרות משה ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14673&amp;st=&amp;pgnum=168 או&quot;ח ח&quot;ב, סי' קב]) כתב שאין הדבר תלוי בא&quot;י ובחו&quot;ל אלא מי שאומר בחו&quot;ל יאמר גם בא&quot;י ומי שאומר בא&quot;י יאמר גם בחו&quot;ל, אלא שלמעשה מנהג העולם כיום הוא שבני ארץ ישראל לא אומרים ובני חו&quot;ל אומרים [[#הערות|{{גודל גופן|1|16}}]] .</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''לסיכום''', ראינו את שיטות הראשונים וטעמיהם בעניין אמירת פסוקי יראו עינינו. בנוסף, ראינו שהדבר תלוי כבר במחלוקת הראשונים. וכן גם באחרונים לא נמצאה הכרעה והדבר עדיין תלוי במחלוקת ומנהג. לכן, נאמר שאנו לא התיימרנו כאן, כמובן, לפסוק הלכה שתלויה במחלוקת כה גדולה, אלא רק לפרוש הסוגיה כפי מה שהיה נראה לי לומר. ואסיים בתפילת יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועתו בגאולה השלמה, אמן</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלו]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /></ins></div></td></tr> </table>

דוד ישראל פומרנץ https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=8648&oldid=prev 2017-07-26T07:48:13Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טעמי המנהג</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:48, 26 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== טעמי המנהג ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== טעמי המנהג ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשמו</del>. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן הוא ב'''ספר המנהיג''' (תפילה עמוד כט), </ins>וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם רש&quot;י</ins>. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=2&amp;format=pdf (ברכות ב א ד&quot;ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf ברכות ד ב ד&quot;ה דאמר)] מבואר שאמנם 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' אינם במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת, אך כתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=2&amp;format=pdf (ברכות ב א ד&quot;ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf ברכות ד ב ד&quot;ה דאמר)] מבואר שאמנם 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' אינם במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת, אך כתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד&quot;ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד מבואר בתוספות שמיאנו להסכים לדברי רב עמרם גאון שתיקנו יראו עינינו על סמך זה שתפילת ערבית רשות, שאם כן יש לנו לפסוק להלכה שתפילת ערבית חובה, שהרי קיימא לן כר' יוחנן שצריך להסמיך גאולה לתפילה. כדברי התוספות כתב גם ה'''מרדכי''' (ברכות א ה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;עוד מבואר בתוספות שמיאנו להסכים לדברי רב עמרם גאון שתיקנו יראו עינינו על סמך זה שתפילת ערבית רשות, שאם כן יש לנו לפסוק להלכה שתפילת ערבית חובה, שהרי קיימא לן כר' יוחנן שצריך להסמיך גאולה לתפילה. כדברי התוספות כתב גם ה'''מרדכי''' (ברכות א ה).</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=8578&oldid=prev 2017-07-16T12:58:45Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&amp;diff=8578&amp;oldid=8575">הצגת שינויים</a>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=8575&oldid=prev 2017-07-16T11:52:45Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:52, 16 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l118">שורה 118:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 118:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לסיכום''', ראינו את שיטות הראשונים וטעמיהם בעניין אמירת פסוקי יראו עינינו. בנוסף, ראינו שהדבר תלוי כבר במחלוקת הראשונים. וכן גם באחרונים לא נמצאה הכרעה והדבר עדיין תלוי במחלוקת ומנהג. לכן, נאמר שאנו לא התיימרנו כאן, כמובן, לפסוק הלכה שתלויה במחלוקת כה גדולה, אלא רק לפרוש הסוגיה כפי מה שהיה נראה לי לומר. ואסיים בתפילת יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועתו בגאולה השלמה, אמן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לסיכום''', ראינו את שיטות הראשונים וטעמיהם בעניין אמירת פסוקי יראו עינינו. בנוסף, ראינו שהדבר תלוי כבר במחלוקת הראשונים. וכן גם באחרונים לא נמצאה הכרעה והדבר עדיין תלוי במחלוקת ומנהג. לכן, נאמר שאנו לא התיימרנו כאן, כמובן, לפסוק הלכה שתלויה במחלוקת כה גדולה, אלא רק לפרוש הסוגיה כפי מה שהיה נראה לי לומר. ואסיים בתפילת יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועתו בגאולה השלמה, אמן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=הערות=</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>= הערות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שוליים =</ins>=</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>''(1)''  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>''(1)''  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לציין שלפי רש&quot;י מובנת החשיבות של סמיכת גאולה לתפילה, אך עדיין לא מובן מה הקשר לזכייה בחיי העולם הבא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש לציין שלפי רש&quot;י מובנת החשיבות של סמיכת גאולה לתפילה, אך עדיין לא מובן מה הקשר לזכייה בחיי העולם הבא.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=8574&oldid=prev 2017-07-16T11:52:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:52, 16 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקורות||||סדר התפילות|אורח חיים רלו ב}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בענין המנהג הקדום שהיה בזמן הראשונים לומר פסוקים וברכת 'המולך בכבודו' לאחר ברכות קריאת שמע של ערבית וקודם התפילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== טעמי המנהג ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== טעמי המנהג ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] בשמו. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד&quot;ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש&quot;י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] בשמו. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=8572&oldid=prev 2017-07-16T11:48:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:48, 16 ביולי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== טעמי המנהג ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&amp;st=&amp;pgnum=57 (סדר שבתות ד"ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש"י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&amp;st=&amp;pgnum=327&amp;hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. וכן הביא בספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;st=&amp;pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] בשמו. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=2&amp;format=pdf (ברכות ב א ד"ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf ברכות ד ב ד"ה דאמר)] מבואר שאמנם 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' אינם במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת, אך כתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>עוד מבואר בתוספות שמיאנו להסכים לדברי רב עמרם גאון שתיקנו יראו עינינו על סמך זה שתפילת ערבית רשות, שאם כן יש לנו לפסוק להלכה שתפילת ערבית חובה, שהרי קיימא לן כר' יוחנן שצריך להסמיך גאולה לתפילה. כדברי התוספות כתב גם ה'''מרדכי''' (ברכות א ה).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש להעיר שבמקום אחר כתבו ה'''תוספות''' (כז ב ד"ה והלכתא) שכיון שהלכה כרב שתפילת ערבית רשות, לכך תיקנו פסוקים וקדיש בין גאולה לתפילה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) הסכימו לטעמו של רב עמרם גאון, אבל בדבריהם מבואר שהיו אומרים תוספת זו '''במקום''' התפילה הרגילה, שכתבו שכיון שבתחילה תפילת ערבית היתה רשות, היו אומרים פסוקים אלו וחותמים בברכה ואומרים קדיש והולכים לבתיהם, ואמנם אף לאחר שכבר קבעו תפילת ערבית לחובה, נשאר הדבר כמו מנהג. כעין זה ביאר ב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&amp;st=&amp;pgnum=105&amp;hilite= (דין תפילת ערבית ג)], שכתב שכיון שתפילת ערבית רשות, היו כאלה שהיו עוזבים  את התפילה אחר ברכות קריאת שמע וקדיש, ולכן תיקנו י"ח אזכרות אלו במקום התפילה, להקל מעליהם שלא יתאחרו בבית הכנסת מפני המזיקין. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>גם '''הרא"ש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37781&amp;st=&amp;pgnum=7 (ברכות א ה)] כתב כרבנו יונה, שתיקנו אזכרות אלו '''במקום''' תפילת ערבית, ולא בנוסף, אך לא הסכים לדברי רב עמרם גאון שזהו מפני שתפילת ערבית רשות, שהרי ר' יוחנן הוא המצריך לסמוך, ויצא אם כן שסובר הוא שתפילת ערבית חובה, והיה לנו לפסוק כוותיה והרי קיימא לן כרב שתפילת ערבית רשות (וכפי שכתבו התוספות). וכתב הרא"ש שטעם המנהג הוא מפני שלא רצו להאריך בבית הכנסת מפני המזיקין, ולכן תיקנו יראו עינינו וקדיש, והולכים לבתיהם. וסיים שם דמ"מ גם השתא שכן מתפללים תפילת ערבית בבית הכנסת, לא נתבטל המנהג ואומרים אותו בנוסף לתפילה. כעין זה כתב גם ב'''שו"ת הרא"ש''' (ד ו).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>'''האבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&amp;st=&amp;pgnum=104 (תפילת ערבית של חול ד"ה ובעל המנהגות כתב)] אחר שציטט טעמו של הרא"ש, מביא בשם '''בעל המנהגות''' (הראב"ד בעל ההשגות) שהסיבה שלא התפללו ערבית היא מפני שכשגזרו שמד על ישראל, בין השאר גזרו שלא להתפלל ערבית וע"כ תקנו י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, ומביא ראיה לדבריו, שבליל שבת לא היו אומרים את הפסוקים, שכיוון שהם כנגד שמו"ע ברכות ובשבת מתפללים שבע ברכות לכן לא היו אומרים אותם, וגם הקדיש שאחר הפוסקים מוכיח שכסיום התפילה דמי. כן כתב גם ה'''רשב"א''' בתשובה (א יד).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''ערוך השלחן''' (ו) כתב שהתוס' והרא"ש ותלמידי רבנו יונה נתכוונו כולם לדבר אחד, שכיון שתפילת ערבית היא רשות, וגם חששו מלהתעכב בבית הכנסת, התחילו להקל בתפילה, וכיון שלא רצו להימנע לגמרי מתפילה תיקנו אלו י"ח אזכרות והברכה שלאחריהם. אמנם אחר שנתפשטה התקנה, נעשתה לתקנה קבועה כגאולה אריכתא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== נוסח 'יראו עינינו' ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) תמה למה ברכת יראו עינינו אינה פותחת בברוך, שהרי אינה סמוכה לברכות קריאת שמע, שהרי היו אומרים פסוקים אלו בבית הכנסת כדי לא להתעכב שם בלילה, ולכן תיקנו פסוקים שיש בהם י"ח אזכרות. ואם כן לא פתחו בה בברוך. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) יישב שעשאוה לענין זה סמוכה לקריאת שמע, אע"פ שבמקום תפילה נתקנה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== חשש הפסק בין גאולה לתפילה ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סוגיה מורחבת|סמיכת גאולה לתפילה}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים נתקשו בדבר היאך אומרים פסוקי יראו עינינו, והרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית, עד שחלק מן הראשונים נמנעו מלאומרה מחשש הפסק. כן כתב ה'''רי"ץ גיאות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&amp;st=&amp;pgnum=104 (מובא באבודרהם ערבית של חול ד"ה וכתב אבן הירחי)], ובאבודרהם שם כתב שכן כתב ה'''רמב"ם'''.&lt;ref>אמנם הרמב"ם בסדר תפילות כתב תוספת זו של יראו עינינו והברכה, ואולי צ"ל הרמב"ן.&lt;/ref>.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) העידו שהרמב"ן נמנע מלאומרה, וכן העיד ה'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון). ה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) כתב בשם התוספות ש'''ר' שמואל''' נמנע מלאומרה, וגם ב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) מובא בשם התוספות שגדוליהם לא היו אומרים אותה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך יש ראשונים שלימדו זכות בעד המנהג, ובחלקם משמע שאף נהגו כן בעצמם. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''רשב"א''' בתשובה (א יד) דחה דברים אלו וכתב שאין ברכה זו כברכת השכיבנו שאמרו עליה שהיא כגאולה אריכתא, אלא תיקנו אותה לשעת השמד שלא יכלו להתפלל תפילת שמונה עשרה, ואף שהגזרה בטלה הברכה נשארה. ובחידושים כתב (ד ב ד"ה מסייע) שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וכן ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שמנהג אבותינו בידינו, שאף שאנו מתפללים שמונה עשרה אומרים אותו, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (א ה), וכן בתשובה (ד ו). ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&amp;st=&amp;pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצגת הסוגיה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצגת הסוגיה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב&quot;ל סובר ש'''תפילות באמצע תקנום''', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז&quot;ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל ערבית ורק אח&quot;כ לקרוא ק&quot;ש. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק&quot;ש ואח&quot;כ להתפלל, כיוון ש[[כל הסומך גאולה לתפילה]] הרי זה בן העולם הבא&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב&quot;ל סובר ש'''תפילות באמצע תקנום''', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז&quot;ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל ערבית ורק אח&quot;כ לקרוא ק&quot;ש. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק&quot;ש ואח&quot;כ להתפלל, כיוון ש[[כל הסומך גאולה לתפילה]] הרי זה בן העולם הבא&quot;.  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=7869&oldid=prev 2017-04-27T19:36:19Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:36, 27 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=הצגת הסוגיה=  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>=הצגת הסוגיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>=</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב&quot;ל סובר ש'''תפילות באמצע תקנום''', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז&quot;ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל ערבית ורק אח&quot;כ לקרוא ק&quot;ש. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק&quot;ש ואח&quot;כ להתפלל, כיוון ש[[כל הסומך גאולה לתפילה]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ברכת &quot;גאל ישראל&quot; הנמצאת לאחר קריאת שמע) </del>הרי זה בן העולם הבא&quot;. הגמרא מביאה ברייתא המסייעת לר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;י </del>ולכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפסקה ההלכה כמותו (שו&quot;ע או&quot;ח רלה, ב). ואף </del>שבדרך כלל במחלוקת ריב&quot;ל ור&quot;י הלכה כריב&quot;ל שהיה גדול ממנו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב&quot;ל סובר ש'''תפילות באמצע תקנום''', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז&quot;ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל ערבית ורק אח&quot;כ לקרוא ק&quot;ש. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק&quot;ש ואח&quot;כ להתפלל, כיוון ש[[כל הסומך גאולה לתפילה]] הרי זה בן העולם הבא&quot;.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>הגמרא מביאה ברייתא המסייעת לר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' יוחנן </ins>ולכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף </ins>שבדרך כלל במחלוקת ריב&quot;ל ור&quot;י הלכה כריב&quot;ל שהיה גדול ממנו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כאן נפסקה ההלכה כר' יוחנן, ולכן יש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, ואין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=4b&amp;format=pdf (ברכות ד ב)] מביאים, שבימיהם היה מנהג לומר אחר ברכת 'השכיבנו' מספר פסוקים, ולאחריהם ברכת "יראו עינינו". ושואלים התוספות, איך אומרים את אלו שהרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה, וכן שואלים כמה מן הראשונים כאן.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''תוס'''' {{ויקיטקסט|ברכות_ד_ב#תוספות|שם, ד&quot;ה דאמר ר&quot;י}} מביאים, שבימיהם היה מנהג לומר פסוקים ולאחריהם ברכת &quot;יראו עינינו&quot;, ושואלים, איך אומרים את הפסוקים הנ&quot;ל אם אנחנו פוסקים כר&quot;י שכל הסומך גאולה לתפילה הרי זה בן העוה&quot;ב? כך שואלים הרבה מן הראשונים על אתר ('''רא&quot;ש, תלמידי רבינו יונה, ריטב&quot;א, רשב&quot;א ומאירי'''). על תירוצי הראשונים וטעמיהם נעמוד אי&quot;ה במאמר הנ&quot;ל.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>=חשיבות סמיכת גאולה לתפילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>=</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=חשיבות סמיכת גאולה לתפילה=  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדי להבין את חומרת ההפסק שבין &quot;השכיבנו&quot; לבין תפילת עמידה צריך קודם כל להבין את החשיבות של סמיכת גאולה לתפילה שבגינה אדם זוכה להיות בן העוה&quot;ב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כדי להבין את חומרת ההפסק שבין &quot;השכיבנו&quot; לבין תפילת עמידה צריך קודם כל להבין את החשיבות של סמיכת גאולה לתפילה שבגינה אדם זוכה להיות בן העוה&quot;ב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת רש&quot;י בשם הירושלמי:&lt;BR&gt;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת רש&quot;י בשם הירושלמי:&lt;BR&gt;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' {{ויקיטקסט|ברכות_ד_ב#רש&quot;י|ד&quot;ה &quot;זה הסומך&quot;}} מביא בשם ה'''ירושלמי''' {{ויקיטקסט|ירושלמי_ברכות_א_ה#רש&quot;י|פ&quot;א ה&quot;ה}} שסמיכת גאולה לתפילה רמוזה כבר בספר תהילים, שבפרק יט' נאמר &quot;ה' צורי וגואלי&quot; ובפרק כ' &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;. כמו כן בירושלמי מובא, שאותו אדם שלא סומך גאולה לתפילה דומה למי שדופק על פתחו של בית המלך וכשהמלך יצא אליו אותו אדם כבר הלך. מכאן נובע, שמטרת סמיכת גאולה לתפילה היא קודם כל התקרבות למלך על ידי תשבחות והזכרת יציאת מצרים ואז הוא יכול להתפלל ולבקש על צרכיו.[[#הערות|{{גודל גופן|1|1}}]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' {{ויקיטקסט|ברכות_ד_ב#רש&quot;י|ד&quot;ה &quot;זה הסומך&quot;}} מביא בשם ה'''ירושלמי''' {{ויקיטקסט|ירושלמי_ברכות_א_ה#רש&quot;י|פ&quot;א ה&quot;ה}} שסמיכת גאולה לתפילה רמוזה כבר בספר תהילים, שבפרק יט' נאמר &quot;ה' צורי וגואלי&quot; ובפרק כ' &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;. כמו כן בירושלמי מובא, שאותו אדם שלא סומך גאולה לתפילה דומה למי שדופק על פתחו של בית המלך וכשהמלך יצא אליו אותו אדם כבר הלך. מכאן נובע, שמטרת סמיכת גאולה לתפילה היא קודם כל התקרבות למלך על ידי תשבחות והזכרת יציאת מצרים ואז הוא יכול להתפלל ולבקש על צרכיו.[[#הערות|{{גודל גופן|1|1}}]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תלמידי רבינו יונה מביאים עוד שני טעמים:&lt;BR&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תלמידי רבינו יונה מביאים עוד שני טעמים:&lt;BR&gt;</div></td></tr> </table>

א.א