יסוד החיוב בתפילה - היסטוריית גרסאות

נתנאל מיהוד: עבר הרבה זמן מעריכה אחרונה

2024-01-23T10:49:45Z

עבר הרבה זמן מעריכה אחרונה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:49, 23 בינואר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	{{מקורות\|{{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|ברכות יז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.\|בכותרת=כן}}\|{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.-כא:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|סוכה לח.\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קו\|או"ח ק"ו\|בכותרת=כן}}\|4={{רמב"ם\|תפלה וברכת כהנים\|א\|א\|הלכות תפילה א' א'\|בכותרת=כן}}}}		{{מקורות\|{{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|ברכות יז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.\|בכותרת=כן}}\|{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.-כא:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|סוכה לח.\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קו\|או"ח ק"ו\|בכותרת=כן}}\|4={{רמב"ם\|תפלה וברכת כהנים\|א\|א\|הלכות תפילה א' א'\|בכותרת=כן}}}}

איתן ברוך ב־11:14, 28 בדצמבר 2021

2021-12-28T11:14:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:14, 28 בדצמבר 2021
שורה 91:		שורה 91:

	==נפקא מינא לחיוב נשים בתפילה==		==נפקא מינא לחיוב נשים בתפילה==
	{{סוגיה מורחבת\|חיוב נשים בתפילת ערבית#להלכה וחיוב נשים בתפילה}}~~<br />~~		{{סוגיה מורחבת\|חיוב נשים בתפילת ערבית#להלכה וחיוב נשים בתפילה}}

			כ

	==ראו גם==		==ראו גם==

איתן ברוך ב־11:06, 28 בדצמבר 2021

2021-12-28T11:06:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:06, 28 בדצמבר 2021
שורה 90:		שורה 90:
	ה'''ב"ח'''		ה'''ב"ח'''

	== נפקא מינא לחיוב נשים בתפילה ==		==נפקא מינא לחיוב נשים בתפילה==
	{{סוגיה מורחבת\|חיוב נשים בתפילת ערבית#להלכה וחיוב נשים בתפילה}}<br />		{{סוגיה מורחבת\|חיוב נשים בתפילת ערבית#להלכה וחיוב נשים בתפילה}}<br />
	==ראו גם==		==ראו גם==

	* [[חיוב נשים בתפילת ערבית]]		*[[חיוב נשים בתפילת ערבית]]
			*

	*		*
שורה 101:		שורה 102:
	==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==		==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==

	*[https://www.sefaria.org.il/sheets/230981?lang=he מחלוקת רמב"ם-רמב"ן על תפילה], דף מקורות באתר ספריא		*[https://www.sefaria.org.il/sheets/230981?lang=he מחלוקת רמב"ם-רמב"ן על תפילה], דף מקורות באתר "ספריא"
	*[https://www.etzion.org.il/he/halakha/studies-halakha/philosophy-halakha/prayer דין תפילה], שיעור מאת הרב חיים נבון		*[https://www.etzion.org.il/he/halakha/studies-halakha/philosophy-halakha/prayer דין תפילה], שיעור מאת הרב חיים נבון
			*[https://asif.co.il/wpfb-file/netiva1-16-pdf/ תפילה, דאורייתא או דרבנן? בין הרמב"ם לרמב"ן], מאמר מאת הרב הרב דוד אסולין, באתר " אסיף"

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק א]]		[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק א]]

איתן ברוך ב־11:04, 28 בדצמבר 2021

2021-12-28T11:04:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:04, 28 בדצמבר 2021
שורה 19:		שורה 19:

	===בעל קרי===		===בעל קרי===
	~~<br />~~		ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל.

	===ספק התפלל===		===ספק התפלל===
	ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון\|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.		ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון\|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.
	~~<br />~~

	===גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים===		===גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים===
שורה 55:		שורה 54:

	===דעת הרמב"ן===		===דעת הרמב"ן===
	ה'''רמב"ן''' {{בספריא\|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1\|השגותיו על הרמב"ם ~~לעיל~~}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:		ה'''רמב"ן''' {{בספריא\|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1\|השגותיו על הרמב"ם שם}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:

	#בגמרא {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.		#בגמרא {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.
שורה 66:		שורה 65:
	ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:		ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:

	#מה שלמד מהפסוק "~~לעבדו בכל לבבכם~~" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.		#מה שלמד מהפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.
	#מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "~~וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני י"י אלוהיכם~~" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.		#מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.

	==דעות הראשונים==		==דעות הראשונים==
שורה 85:		שורה 84:

	==פסיקת האחרונים==		==פסיקת האחרונים==
	ה'''טור''' וה'''שו"ע''' פוסקים להלכה		ה'''טור''' וה'''שו"ע''' פוסקים להלכה,

	ה'''ב"ח'''<br />		אנחנו נשארים באותה מחלוקת

			ה'''ב"ח'''

			== נפקא מינא לחיוב נשים בתפילה ==
			{{סוגיה מורחבת\|חיוב נשים בתפילת ערבית#להלכה וחיוב נשים בתפילה}}<br />
	==ראו גם==		==ראו גם==
	~~<br />~~
			* [[חיוב נשים בתפילת ערבית]]

	*		*

איתן ברוך ב־10:52, 28 בדצמבר 2021

2021-12-28T10:52:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:52, 28 בדצמבר 2021
שורה 11:		שורה 11:
	לדעת ה'''רמב"ן''' - אין חובה מהתורה להתפלל, חוץ מבמקרה של צרה.		לדעת ה'''רמב"ן''' - אין חובה מהתורה להתפלל, חוץ מבמקרה של צרה.

	==~~גמרא~~==		==גמרות==

	===נושאי מיטה פטורים מתפילה===		===נושאי מיטה פטורים מתפילה===

איתן ברוך ב־10:51, 28 בדצמבר 2021

2021-12-28T10:51:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:51, 28 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	{{מקורות\|{{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|ברכות יז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.\|בכותרת=כן}}\|{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.-כא:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|סוכה לח.\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קו\|או"ח ק"ו\|בכותרת=כן}}}}		{{מקורות\|{{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|ברכות יז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.\|בכותרת=כן}}\|{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.-כא:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|סוכה לח.\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קו\|או"ח ק"ו\|בכותרת=כן}}\|4={{רמב"ם\|תפלה וברכת כהנים\|א\|א\|הלכות תפילה א' א'\|בכותרת=כן}}}}

	מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.		מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.
שורה 52:		שורה 52:
	מוסיף הרמב"ם {{בספריא\|Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.10.1\|מצוות עשה י'}} ש<u>זמני התפילה אינם מהתורה</u>, וזה מה שכתוב "תפלות כנגד תמידין תקנום". החיוב העקרוני מהתורה - וחכמים הגדירו את הזמנים לפי הקורבנות.		מוסיף הרמב"ם {{בספריא\|Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.10.1\|מצוות עשה י'}} ש<u>זמני התפילה אינם מהתורה</u>, וזה מה שכתוב "תפלות כנגד תמידין תקנום". החיוב העקרוני מהתורה - וחכמים הגדירו את הזמנים לפי הקורבנות.

	וכן גם כותב במפורש בהלכות תפילה {{רמבם\|~~תפילה~~\|א\|א\|א' א'}} {{ציטוטון\|1=מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט\|שמות כג כה\|שמות כג כה}} ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳‎ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט\|דברים יא יג\|דברים יא יג}} ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה. '''וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין מִשְׁנֶה (=נוסח) הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה:'''}}		וכן גם כותב במפורש בהלכות תפילה {{רמבם\|תפלה וברכת כהנים\|א\|א\|א' א'}} {{ציטוטון\|1=מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט\|שמות כג כה\|שמות כג כה}} ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳‎ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט\|דברים יא יג\|דברים יא יג}} ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה. '''וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין מִשְׁנֶה (=נוסח) הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה:'''}}

	===דעת הרמב"ן===		===דעת הרמב"ן===
שורה 101:		שורה 101:
	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק א]]

איתן ברוך ב־10:49, 28 בדצמבר 2021

2021-12-28T10:49:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:49, 28 בדצמבר 2021
שורה 13:		שורה 13:
	==גמרא==		==גמרא==

	=== נושאי מיטה פטורים מתפילה ===		===נושאי מיטה פטורים מתפילה===
	ה'''משנה בברכות''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז:}} מביאה שנושאי המיטה של המת פטורים תמיד מהתפילה, אפילו בפעמים שהם חייבים מקריאת שמע.		ה'''משנה בברכות''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז:}} מביאה שנושאי המיטה של המת פטורים תמיד מהתפילה, אפילו בפעמים שהם חייבים מקריאת שמע.

	'''רש"י''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה}} מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה. {{ש}}לעומת זאת '''תר"י''' סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.		'''רש"י''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה}} מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה. {{ש}}לעומת זאת '''תר"י''' סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.

	=== בעל קרי ===		===בעל קרי===
	<br />		<br />

	=== ספק התפלל ===		===ספק התפלל===
	ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון\|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.		ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון\|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.
	<br />		<br />

	=== גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים ===		===גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים===
	'''הגמרא בסוכה''' {{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול או לעשות מלאכה בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול או לעשות מלאכה בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב.		'''הגמרא בסוכה''' {{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול או לעשות מלאכה בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול או לעשות מלאכה בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב.

שורה 81:		שורה 81:
	#ועל זה שהגמרא לא כותבת במפורש שבמקרים מסויימים שיש לו ספק האם התפלל בכלל היום - מסביר שהגמרא לא הוצרכה להזכיר את זה, כי ברור שמתי שזה מגיע לספק דאורייתא - לא תעקר המצווה ממקומה.		#ועל זה שהגמרא לא כותבת במפורש שבמקרים מסויימים שיש לו ספק האם התפלל בכלל היום - מסביר שהגמרא לא הוצרכה להזכיר את זה, כי ברור שמתי שזה מגיע לספק דאורייתא - לא תעקר המצווה ממקומה.

	=== בדעת הרמב"ן ===		===בדעת הרמב"ן===
	'''רש"י, תוס', רמב"ן, רא"ה, רא"ש, רי"ד ועוד'''		'''רש"י, תוס', רמב"ן, רא"ה, רא"ש, רי"ד ועוד'''

שורה 96:		שורה 96:
	==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==		==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==

	*[~~http~~://www.~~example~~.~~com התוכן בקישור~~], באתר ~~(שם האתר)~~		*[https://www.sefaria.org.il/sheets/230981?lang=he מחלוקת רמב"ם-רמב"ן על תפילה], דף מקורות באתר ספריא
			*[https://www.etzion.org.il/he/halakha/studies-halakha/philosophy-halakha/prayer דין תפילה], שיעור מאת הרב חיים נבון

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

איתן ברוך ב־10:46, 28 בדצמבר 2021

2021-12-28T10:46:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:46, 28 בדצמבר 2021
שורה 5:		שורה 5:

	==סיכום הסוגייה בקצרה==		==סיכום הסוגייה בקצרה==
	~~<br />~~		יש מחלוקת עקרונית בין הרמב"ם לרמב"ן האם החיוב בתפילה בכל יום הוא מהתורה או שלא.

			לדעת ה'''רמב"ם''' - יש חובה מהתורה להתפלל בכל יום, וחכמים תקנו את הנוסח ואת זמני התפילות.

			לדעת ה'''רמב"ן''' - אין חובה מהתורה להתפלל, חוץ מבמקרה של צרה.

	==גמרא==		==גמרא==
	ה'''משנה בברכות''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז:}} מביאה שנושאי המיטה של המת פטורים תמיד מהתפילה, אפילו בפעמים שהם חייבים מקריאת שמע.
			=== נושאי מיטה פטורים מתפילה ===
			ה'''משנה בברכות''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז:}} מביאה שנושאי המיטה של המת פטורים תמיד מהתפילה, אפילו בפעמים שהם חייבים מקריאת שמע.

	'''רש"י''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה}} מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה. {{ש}}לעומת זאת '''תר"י''' סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.		'''רש"י''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה}} מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה. {{ש}}לעומת זאת '''תר"י''' סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.

	=== חיוב נשים בתפילה ===		=== בעל קרי ===
			<br />

			=== ספק התפלל ===
			ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון\|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.
			<br />

			=== גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים ===
			'''הגמרא בסוכה''' {{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול או לעשות מלאכה בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול או לעשות מלאכה בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב.

			והגמרא מתרצת שלולב זה דאורייתא ולכן חייב להפסיק, <u>ותפילה זה דרבנן ולכן לא מספיק</u>.

			===חיוב נשים בתפילה===
	ב'''משנה''' {{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|כ.}} מובא שנשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומהתפילין, <u>וחייבים בתפילה</u>, במזוזה ובברכת המזון.		ב'''משנה''' {{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|כ.}} מובא שנשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומהתפילין, <u>וחייבים בתפילה</u>, במזוזה ובברכת המזון.

שורה 25:		שורה 43:
	וכן כתבו הרבה ראשונים.		וכן כתבו הרבה ראשונים.

	פשט ה'''רי"ף''' וה'''תר"י ורמב"ם מפורש -''' שזה דאורייתא.		פשט ה'''רי"ף''' וה'''תר"י ורמב"ם מפורש -''' שזה דאורייתא.<br />

	~~===מקורות לתפילה דרבנן===~~
	ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון\|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.

	'''הגמרא בסוכה''' {{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב. והגמרא מתרצת שלולב זה דאורייתא ולכן חייב להפסיק, <u>ותפילה זה דרבנן ולכן לא מספיק</u>.

	~~===מקורות לתפילה מדאורייתא===~~
	<br />

	==~~דעות הראשונים~~==		==מחלוקת רמב"ם-רמב"ן==

	===דעת הרמב"ם===		===דעת הרמב"ם===
שורה 47:		שורה 57:
	ה'''רמב"ן''' {{בספריא\|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1\|השגותיו על הרמב"ם לעיל}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:		ה'''רמב"ן''' {{בספריא\|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1\|השגותיו על הרמב"ם לעיל}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:

	# בגמרא {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.		#בגמרא {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.
	# ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון\|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - <u>מכאן מובן שזה דרבנן</u>, כי אם זה היה דאורייתא, זה היה ספק דאורייתא והיה חוזר.		#ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון\|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - <u>מכאן מובן שזה דרבנן</u>, כי אם זה היה דאורייתא, זה היה ספק דאורייתא והיה חוזר.
	# '''הגמרא בסוכה''' {{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב. והגמרא מתרצת שלולב זה דאורייתא ולכן חייב להפסיק, <u>ותפילה זה דרבנן ולכן לא מפסיק</u>.		#'''הגמרא בסוכה''' {{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב. והגמרא מתרצת שלולב זה דאורייתא ולכן חייב להפסיק, <u>ותפילה זה דרבנן ולכן לא מפסיק</u>.
	# חולק גם לגבי מה שכתב שמניין התפילות או זמן התפילות מהתורה - כי ראינו בעל קרי לא מתפלל, אפילו מי שהיה כמה ימים בקריו. וגם מי שלא התפלל שחרית, ובמנחה נסתפק לו אם התפלל - לפי הרמב"ם זה כבר ספק דאורייתא, כי חובה אחת להתפלל בכל יום לדעתו. אבל לא ראינו שבמקרה כזה חייב - ולכן אנחנו רואים שאין חילוק בין החובה מהתורה לדעת הרמב"ם לתפילה כלשהי אחת בכל יום ולבין התפילה שלדעתו מדרבנן		#חולק גם לגבי מה שכתב שמניין התפילות או זמן התפילות מהתורה - כי ראינו בעל קרי לא מתפלל, אפילו מי שהיה כמה ימים בקריו. וגם מי שלא התפלל שחרית, ובמנחה נסתפק לו אם התפלל - לפי הרמב"ם זה כבר ספק דאורייתא, כי חובה אחת להתפלל בכל יום לדעתו. אבל לא ראינו שבמקרה כזה חייב - ולכן אנחנו רואים שאין חילוק בין החובה מהתורה לדעת הרמב"ם לתפילה כלשהי אחת בכל יום ולבין התפילה שלדעתו מדרבנן

	ולכן מסכם הרמב"ן שכל עניין התפילה אינו חובה מהתורה, אלא הוא מממדות החסד של הבורא שהוא שומע את התפילות שלנו ועונה בכל קראינו אליו.		ולכן מסכם הרמב"ן שכל עניין התפילה אינו חובה מהתורה, אלא הוא מממדות החסד של הבורא שהוא שומע את התפילות שלנו ועונה בכל קראינו אליו.
שורה 56:		שורה 66:
	ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:		ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:

	# מה שלמד מהפסוק "לעבדו בכל לבבכם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.		#מה שלמד מהפסוק "לעבדו בכל לבבכם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.
	# מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני י"י אלוהיכם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.		#מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני י"י אלוהיכם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.

	== ~~ראשונים ואחרונים נוספים~~ ==		==דעות הראשונים==

			===בדעת הרמב"ם===
			'''רי"ף, רס"ג, בה"ג'''

	~~=== בדעת הרמב"ם ===~~
	ה'''כסף משנה''' {{רמבם\|תפלה וברכת כהנים\|א\|א\|תפילה א' א'}} מתרץ שבאמת לדעת הרמב"ם החיוב העקרוני הוא לתפילה אחת בכל יום, ומתרץ את קושיות הרמב"ן:		ה'''כסף משנה''' {{רמבם\|תפלה וברכת כהנים\|א\|א\|תפילה א' א'}} מתרץ שבאמת לדעת הרמב"ם החיוב העקרוני הוא לתפילה אחת בכל יום, ומתרץ את קושיות הרמב"ן:

	# <u>מה שהקשה שבעל קרי לא מתפלל</u> (ונראה שאפילו אם הוא לא התפלל כל היום) - מסביר הכס"מ שלדעת הרמב"ם הוא רק לא מתפלל תפילה זו בנוסח שתיקנו חכמים, אבל הוא כן אומר לעצמו תפילה קצרה פעם אחת ביום - כדי לצאת ידי החובה מהתורה, ובנוסף, אפשר להגיד שהחיוב מהתורה ולמרות זאת הוא לא מתפלל בכלל - כי לחכמים יש כוח לעקור חיוב מהתורה. ואפשר להגיד שזה המקרה בבעל קרי - שחכמים תקנו שלא יתפלל כלל.		#<u>מה שהקשה שבעל קרי לא מתפלל</u> (ונראה שאפילו אם הוא לא התפלל כל היום) - מסביר הכס"מ שלדעת הרמב"ם הוא רק לא מתפלל תפילה זו בנוסח שתיקנו חכמים, אבל הוא כן אומר לעצמו תפילה קצרה פעם אחת ביום - כדי לצאת ידי החובה מהתורה, ובנוסף, אפשר להגיד שהחיוב מהתורה ולמרות זאת הוא לא מתפלל בכלל - כי לחכמים יש כוח לעקור חיוב מהתורה. ואפשר להגיד שזה המקרה בבעל קרי - שחכמים תקנו שלא יתפלל כלל.
	# <u>מה שאמרנו שספק התפלל לא יחזור ויתפלל</u> - מסביר שזה רק כשלא מסתפק על כל התפילות - אבל אם מסתפק אם התפלל היום בכלל - זה כבר יהיה ספק דאורייתא ויחזור ויתפלל.		#<u>מה שאמרנו שספק התפלל לא יחזור ויתפלל</u> - מסביר שזה רק כשלא מסתפק על כל התפילות - אבל אם מסתפק אם התפלל היום בכלל - זה כבר יהיה ספק דאורייתא ויחזור ויתפלל.
	# ולגבי הקושיה מ'''הגמרא בסוכה''' - שאמרנו שאם התחילו אין מספיקים לתפילה ולמדנו שתפילה זה דרבנן, מסביר שמדובר רק כשהתפלל תפילה אחת באותו היום, ולכן יצא ידי חובה מהתורה. או שיש לו שהות להתפלל תפילה אחרת או להגיד תפילה קצרה. ולכן ידי חובה מהתורה הוא יצא - ורק ידי חובה מדרבנן יש ספק - ובזה חכמים הקלו.		#ולגבי הקושיה מ'''הגמרא בסוכה''' - שאמרנו שאם התחילו אין מספיקים לתפילה ולמדנו שתפילה זה דרבנן, מסביר שמדובר רק כשהתפלל תפילה אחת באותו היום, ולכן יצא ידי חובה מהתורה. או שיש לו שהות להתפלל תפילה אחרת או להגיד תפילה קצרה. ולכן ידי חובה מהתורה הוא יצא - ורק ידי חובה מדרבנן יש ספק - ובזה חכמים הקלו.
	# ועל זה שהגמרא לא כותבת במפורש שבמקרים מסויימים שיש לו ספק האם התפלל בכלל היום - מסביר שהגמרא לא הוצרכה להזכיר את זה, כי ברור שמתי שזה מגיע לספק דאורייתא - לא תעקר המצווה ממקומה.		#ועל זה שהגמרא לא כותבת במפורש שבמקרים מסויימים שיש לו ספק האם התפלל בכלל היום - מסביר שהגמרא לא הוצרכה להזכיר את זה, כי ברור שמתי שזה מגיע לספק דאורייתא - לא תעקר המצווה ממקומה.

			=== בדעת הרמב"ן ===
			'''רש"י, תוס', רמב"ן, רא"ה, רא"ש, רי"ד ועוד'''

	==פסיקת האחרונים==		==פסיקת האחרונים==

איתן ברוך ב־10:02, 28 בדצמבר 2021

2021-12-28T10:02:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:02, 28 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	{{מקורות\|{{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|ברכות יז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.\|בכותרת=כן}}\|{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.-כא:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|סוכה לח.\|בכותרת=כן}}}}		{{מקורות\|{{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|ברכות יז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.\|בכותרת=כן}}\|{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.-כא:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|סוכה לח.\|בכותרת=כן}}\|5={{שו"ע\|או"ח\|קו\|או"ח ק"ו\|בכותרת=כן}}}}

	מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.		מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.
שורה 12:		שורה 12:
	'''רש"י''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה}} מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה. {{ש}}לעומת זאת '''תר"י''' סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.		'''רש"י''' {{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה}} מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה. {{ש}}לעומת זאת '''תר"י''' סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.

			=== חיוב נשים בתפילה ===
			ב'''משנה''' {{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|כ.}} מובא שנשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומהתפילין, <u>וחייבים בתפילה</u>, במזוזה ובברכת המזון.

			נחלקו הראשונים - האם מכך שנשים חייבות בתפילה זה אומר שהחיוב בתפילה הוא מהתורה.

	ב'''משנה''' {{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|כ.}} מובא שנשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומהתפילין, וחייבים בתפילה, במזוזה ובברכת המזון.
	~~{{להשלים\|להוסיף ולסדר את דברי תוספות}}~~
	ה'''גמרא''' דנה לגבי כל אחד מהמקרים הכתובים במשנה למה הם נדרשים. ולגבי תפילה יש הבדלים בגרסאות. יש גרסא אחת שאומרת {{ציטוטון\|"וְחַיָּיבִין בִּתְפִלָּה" ... פשיטא! הוֹאִיל וּכְתִיב בַּהּ ״עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם״, כְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא דָּמֵי — קָמַשְׁמַע לַן.}}		ה'''גמרא''' דנה לגבי כל אחד מהמקרים הכתובים במשנה למה הם נדרשים. ולגבי תפילה יש הבדלים בגרסאות. יש גרסא אחת שאומרת {{ציטוטון\|"וְחַיָּיבִין בִּתְפִלָּה" ... פשיטא! הוֹאִיל וּכְתִיב בַּהּ ״עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם״, כְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא דָּמֵי — קָמַשְׁמַע לַן.}}

שורה 33:		שורה 35:
	<br />		<br />

	==~~פסיקת~~ הראשונים==		==דעות הראשונים==

	===דעת הרמב"ם===		===דעת הרמב"ם===
	<br />		ה'''רמב"ם''' בספר המצוות {{בספריא\|Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1\|מצוות עשה ה'}} מביא שיש מצווה מהתורה לעבוד את ה'. שנאמר {{ציטוטון\|וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם\|}} {{ויקיטקסט\|משפטים כג כה\|משפטים כג כה}} וכו'. ואומר שלמרות שזה ציווי כללי - יש בו ייחוד מעשי. וזה החיוב בתפילה. ומביא את דברי ה'''ספרי''' {{בספריא\|Sifrei_Devarim.41.25\|סוף פרשת עקב}} שאומר שלשון "ולעובדו" זה תפילה.

			מוסיף הרמב"ם {{בספריא\|Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.10.1\|מצוות עשה י'}} ש<u>זמני התפילה אינם מהתורה</u>, וזה מה שכתוב "תפלות כנגד תמידין תקנום". החיוב העקרוני מהתורה - וחכמים הגדירו את הזמנים לפי הקורבנות.

			וכן גם כותב במפורש בהלכות תפילה {{רמבם\|תפילה\|א\|א\|א' א'}} {{ציטוטון\|1=מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט\|שמות כג כה\|שמות כג כה}} ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳‎ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט\|דברים יא יג\|דברים יא יג}} ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה. '''וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין מִשְׁנֶה (=נוסח) הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה:'''}}

	===דעת הרמב"ן===		===דעת הרמב"ן===
	<br />		ה'''רמב"ן''' {{בספריא\|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1\|השגותיו על הרמב"ם לעיל}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:

			# בגמרא {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.
			# ב'''גמרא''' {{גמרא\|ברכות\|כא\|א\|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון\|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - <u>מכאן מובן שזה דרבנן</u>, כי אם זה היה דאורייתא, זה היה ספק דאורייתא והיה חוזר.
			# '''הגמרא בסוכה''' {{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול בזמן של התפילה - לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב. והגמרא מתרצת שלולב זה דאורייתא ולכן חייב להפסיק, <u>ותפילה זה דרבנן ולכן לא מפסיק</u>.
			# חולק גם לגבי מה שכתב שמניין התפילות או זמן התפילות מהתורה - כי ראינו בעל קרי לא מתפלל, אפילו מי שהיה כמה ימים בקריו. וגם מי שלא התפלל שחרית, ובמנחה נסתפק לו אם התפלל - לפי הרמב"ם זה כבר ספק דאורייתא, כי חובה אחת להתפלל בכל יום לדעתו. אבל לא ראינו שבמקרה כזה חייב - ולכן אנחנו רואים שאין חילוק בין החובה מהתורה לדעת הרמב"ם לתפילה כלשהי אחת בכל יום ולבין התפילה שלדעתו מדרבנן

			ולכן מסכם הרמב"ן שכל עניין התפילה אינו חובה מהתורה, אלא הוא מממדות החסד של הבורא שהוא שומע את התפילות שלנו ועונה בכל קראינו אליו.

			ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:

			# מה שלמד מהפסוק "לעבדו בכל לבבכם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.
			# מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני י"י אלוהיכם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.

			== ראשונים ואחרונים נוספים ==

			=== בדעת הרמב"ם ===
			ה'''כסף משנה''' {{רמבם\|תפלה וברכת כהנים\|א\|א\|תפילה א' א'}} מתרץ שבאמת לדעת הרמב"ם החיוב העקרוני הוא לתפילה אחת בכל יום, ומתרץ את קושיות הרמב"ן:

			# <u>מה שהקשה שבעל קרי לא מתפלל</u> (ונראה שאפילו אם הוא לא התפלל כל היום) - מסביר הכס"מ שלדעת הרמב"ם הוא רק לא מתפלל תפילה זו בנוסח שתיקנו חכמים, אבל הוא כן אומר לעצמו תפילה קצרה פעם אחת ביום - כדי לצאת ידי החובה מהתורה, ובנוסף, אפשר להגיד שהחיוב מהתורה ולמרות זאת הוא לא מתפלל בכלל - כי לחכמים יש כוח לעקור חיוב מהתורה. ואפשר להגיד שזה המקרה בבעל קרי - שחכמים תקנו שלא יתפלל כלל.
			# <u>מה שאמרנו שספק התפלל לא יחזור ויתפלל</u> - מסביר שזה רק כשלא מסתפק על כל התפילות - אבל אם מסתפק אם התפלל היום בכלל - זה כבר יהיה ספק דאורייתא ויחזור ויתפלל.
			# ולגבי הקושיה מ'''הגמרא בסוכה''' - שאמרנו שאם התחילו אין מספיקים לתפילה ולמדנו שתפילה זה דרבנן, מסביר שמדובר רק כשהתפלל תפילה אחת באותו היום, ולכן יצא ידי חובה מהתורה. או שיש לו שהות להתפלל תפילה אחרת או להגיד תפילה קצרה. ולכן ידי חובה מהתורה הוא יצא - ורק ידי חובה מדרבנן יש ספק - ובזה חכמים הקלו.
			# ועל זה שהגמרא לא כותבת במפורש שבמקרים מסויימים שיש לו ספק האם התפלל בכלל היום - מסביר שהגמרא לא הוצרכה להזכיר את זה, כי ברור שמתי שזה מגיע לספק דאורייתא - לא תעקר המצווה ממקומה.

	==פסיקת האחרונים==		==פסיקת האחרונים==
	<br />		ה'''טור''' וה'''שו"ע''' פוסקים להלכה

			ה'''ב"ח'''<br />
	==ראו גם==		==ראו גם==
	<br />		<br />

איתן ברוך ב־11:15, 27 בדצמבר 2021

2021-12-27T11:15:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:15, 27 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	{{מקורות\|{{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|ברכות יז:\|בכותרת=כן}}}}		{{מקורות\|{{גמרא\|ברכות\|יז\|ב\|ברכות יז:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.\|בכותרת=כן}}\|{{גמרא\|ברכות\|כ\|א\|ברכות כ.-כא:\|בכותרת=כן}},{{גמרא\|סוכה\|לח\|א\|סוכה לח.\|בכותרת=כן}}}}

	מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.		מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.

שורה 17:		שורה 18:

	ו'''רש"י''' {{בספריא\|Rashi_on_Berakhot.20b.5.1\|כ: הכי גרסינן תפלה דרחמי נינהו}} לא גורס את כל המהלך של הפשיטא, כי מהגרסא הזו משמע שתפילה דאורייתא, וקיימא לו שתפילה דרבנן.		ו'''רש"י''' {{בספריא\|Rashi_on_Berakhot.20b.5.1\|כ: הכי גרסינן תפלה דרחמי נינהו}} לא גורס את כל המהלך של הפשיטא, כי מהגרסא הזו משמע שתפילה דאורייתא, וקיימא לו שתפילה דרבנן.

			אבל '''תוספות''' מסביר שאפשר שזה שכתוב פשיטא לא אומר שזה מדאורייתא.

			וכן כתבו הרבה ראשונים.

			פשט ה'''רי"ף''' וה'''תר"י ורמב"ם מפורש -''' שזה דאורייתא.

	===מקורות לתפילה דרבנן===		===מקורות לתפילה דרבנן===
שורה 29:		שורה 36:

	===דעת הרמב"ם===		===דעת הרמב"ם===
			<br />
	===דעת הרמב"ן===		===דעת הרמב"ן===
	<br />		<br />