יאוש שלא מדעת - היסטוריית גרסאות

א.א ב־13:24, 29 בספטמבר 2022

2022-09-29T13:24:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:24, 29 בספטמבר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{תחרות כתיבה}}~~
	{{מקורות\|1={{ויקיטקסט\|משנה בבא מציעא ב#א\|בבא מציעא ב א\|סוגריים=לא}}\|2={{גמרא\|בבא מציעא\|כב\|ב\|בבא מציעא כב,ב\|בכותרת=כן}}\|3={{ויקיטקסט\|ירושלמי בבא מציעא ב א\|בבא מציעא ב א\|סוגריים=לא}}, דף ח ע"ב\|4='''הלכות גזילה ואבידה''' {{רמב"ם\|גזילה ואבידה\|יד\|ה\|יד,ה}}\|5='''חושן משפט''' {{שולחן ערוך\|חושן משפט\|רסב\|רסב ג}}}}		{{מקורות\|1={{ויקיטקסט\|משנה בבא מציעא ב#א\|בבא מציעא ב א\|סוגריים=לא}}\|2={{גמרא\|בבא מציעא\|כב\|ב\|בבא מציעא כב,ב\|בכותרת=כן}}\|3={{ויקיטקסט\|ירושלמי בבא מציעא ב א\|בבא מציעא ב א\|סוגריים=לא}}, דף ח ע"ב\|4='''הלכות גזילה ואבידה''' {{רמב"ם\|גזילה ואבידה\|יד\|ה\|יד,ה}}\|5='''חושן משפט''' {{שולחן ערוך\|חושן משפט\|רסב\|רסב ג}}}}
	יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של אדם שמוצא אבידה, האם יאוש של הבעלים "בכח" נחשב כמו שהתייאש "בפועל".		יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של אדם שמוצא אבידה, האם יאוש של הבעלים "בכח" נחשב כמו שהתייאש "בפועל".

מושך בשבט ב־08:38, 6 בדצמבר 2021

2021-12-06T08:38:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:38, 6 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{תחרות כתיבה}}		{{תחרות כתיבה}}
	{{מקורות\|1=~~'''בבא מציעא'''~~ {{ויקיטקסט\|משנה בבא מציעא ב#א\|ב א}}\|2=~~'''בבא מציעא'''~~ {{גמרא\|בבא מציעא\|כב\|ב\|כב,ב}}\|3=~~'''בבא מציעא'''~~ {{ויקיטקסט\|ירושלמי בבא מציעא ב א\|ב א}}, דף ח ע"ב\|4='''הלכות גזילה ואבידה''' {{רמב"ם\|גזילה ואבידה\|יד\|ה\|יד,ה}}\|5='''חושן משפט''' {{שולחן ערוך\|חושן משפט\|רסב\|רסב ג}}}}		{{מקורות\|1={{ויקיטקסט\|משנה בבא מציעא ב#א\|בבא מציעא ב א\|סוגריים=לא}}\|2={{גמרא\|בבא מציעא\|כב\|ב\|בבא מציעא כב,ב\|בכותרת=כן}}\|3={{ויקיטקסט\|ירושלמי בבא מציעא ב א\|בבא מציעא ב א\|סוגריים=לא}}, דף ח ע"ב\|4='''הלכות גזילה ואבידה''' {{רמב"ם\|גזילה ואבידה\|יד\|ה\|יד,ה}}\|5='''חושן משפט''' {{שולחן ערוך\|חושן משפט\|רסב\|רסב ג}}}}
	יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של אדם שמוצא אבידה, האם יאוש של הבעלים "בכח" נחשב כמו שהתייאש "בפועל".		יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של אדם שמוצא אבידה, האם יאוש של הבעלים "בכח" נחשב כמו שהתייאש "בפועל".

מושך בשבט: תודה למשתמש:מישהו!

2021-12-06T08:33:31Z

תודה למשתמש:מישהו!

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:33, 6 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{תחרות כתיבה}}		{{תחרות כתיבה}}
	{{מקורות\|1='''בבא מציעא''' {{ויקיטקסט\|משנה בבא מציעא ב#א\|ב א}}\|2='''בבא מציעא''' {{גמרא\|בבא מציעא\|כב\|ב\|כב,ב}}\|3='''בבא מציעא''' {{ויקיטקסט\|ירושלמי בבא מציעא ב א\|ב א}}, דף ח ע"ב\|4='''הלכות גזילה ואבידה''' {{רמב"ם\|גזילה ואבידה\|יד\|ה\|יד,ה}}\|5='''חושן משפט''' {{שולחן ערוך\|חושן משפט\|רסב\|רסב ג}}}}		{{מקורות\|1='''בבא מציעא''' {{ויקיטקסט\|משנה בבא מציעא ב#א\|ב א}}\|2='''בבא מציעא''' {{גמרא\|בבא מציעא\|כב\|ב\|כב,ב}}\|3='''בבא מציעא''' {{ויקיטקסט\|ירושלמי בבא מציעא ב א\|ב א}}, דף ח ע"ב\|4='''הלכות גזילה ואבידה''' {{רמב"ם\|גזילה ואבידה\|יד\|ה\|יד,ה}}\|5='''חושן משפט''' {{שולחן ערוך\|חושן משפט\|רסב\|רסב ג}}}}
	יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של אדם שמוצא אבידה, האם ~~יש להניח שהבעלים התייאש~~.		יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של אדם שמוצא אבידה, האם יאוש של הבעלים "בכח" נחשב כמו שהתייאש "בפועל".

	== מקור הדין בגמרא ==		== מקור הדין בגמרא ==

מושך בשבט: עיצוב

2021-12-06T08:32:25Z

עיצוב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:32, 6 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{תחרות כתיבה}}		{{תחרות כתיבה}}
	{{מקורות\|1=בבא מציעא ב א\|2=בבא מציעא כב,ב\|3=בבא מציעא ב א, דף ח ע"ב\|4=גזילה ואבידה יד,ה\|5=חושן משפט רסב ג}}		{{מקורות\|1='''בבא מציעא''' {{ויקיטקסט\|משנה בבא מציעא ב#א\|ב א}}\|2='''בבא מציעא''' {{גמרא\|בבא מציעא\|כב\|ב\|כב,ב}}\|3='''בבא מציעא''' {{ויקיטקסט\|ירושלמי בבא מציעא ב א\|ב א}}, דף ח ע"ב\|4='''הלכות גזילה ואבידה''' {{רמב"ם\|גזילה ואבידה\|יד\|ה\|יד,ה}}\|5='''חושן משפט''' {{שולחן ערוך\|חושן משפט\|רסב\|רסב ג}}}}
	יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של אדם שמוצא אבידה, האם יש להניח שהבעלים התייאש.		יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של אדם שמוצא אבידה, האם יש להניח שהבעלים התייאש.

מושך בשבט: הרחבה, עריכה, הוספה, עיצוב

2021-12-06T08:27:08Z

הרחבה, עריכה, הוספה, עיצוב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:27, 6 בדצמבר 2021
שורה 22:		שורה 22:

	'''מהר"ץ חיות''' (שם) מחדש, שגם אם אחרי שנודע למאבד שמעו אותו אומר שהוא לא מתייאש זה נחשב ליאוש, כי הדין לא תלוי במה שהתברר בסוף אלא בדרכם של בני אדם,<ref>יש 2 אפשרויות:<br>א. אומרים שהוא משקר.<br>ב. אומרים שבטלה דעתו אצל כל אדם כיוון שאין בה סימן.</ref> וכיוון שדרכם להתייאש זה נחשב ליאוש<ref>לכאורה שיטת ה'''מהר"ץ''' לא מסתדרת כלל עם שיטת ה[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%91/%D7%91 '''תוספות'''] וצ"ע, ועיין בספר '''ביאורי סוגיות''' לרבי סמואל הוניגסברג סימן קח.</ref>		'''מהר"ץ חיות''' (שם) מחדש, שגם אם אחרי שנודע למאבד שמעו אותו אומר שהוא לא מתייאש זה נחשב ליאוש, כי הדין לא תלוי במה שהתברר בסוף אלא בדרכם של בני אדם,<ref>יש 2 אפשרויות:<br>א. אומרים שהוא משקר.<br>ב. אומרים שבטלה דעתו אצל כל אדם כיוון שאין בה סימן.</ref> וכיוון שדרכם להתייאש זה נחשב ליאוש<ref>לכאורה שיטת ה'''מהר"ץ''' לא מסתדרת כלל עם שיטת ה[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%91/%D7%91 '''תוספות'''] וצ"ע, ועיין בספר '''ביאורי סוגיות''' לרבי סמואל הוניגסברג סימן קח.</ref>

			== ביאור המחלוקת ==
			ע"פ ה'''גמרא''' (שם) בדבר שיש בו סימן גם ל[[#ביאור שיטת אביי\|אביי]] וגם ל[[#ביאור שיטת רבא\|רבא]] אינו יאוש, אף אם שומעים את המאבד מתייאש בפועל כיוון שהחפץ בא לידי המוצא באיסור (המאבד אומר שיקבל את החפץ עם הסימנים שיש בידו לפני שמתייאש).

			אם האדם מצא חפץ ב[[זוטו של ים]] (גאות) או מנהר שעלה על גדותיו ושטף את מה שהיה שם גם אם יש סימן מותר למוצא להשתמש בחפץ.

			אביי ורבא נחלקו בדבר שאין בו סימן. לשיטת אביי במקרה כזה אינו יאוש כיוון שבעל החפץ לא יודע על נפילת החפץ ולכן לא התייאש. לשיטת רבא מקרה כזה נחשב ליאוש כיוון שמייד כשישים לב לאיבוד החפץ יתייאש כיוון שאין בו סימן.

			== ראיות לכאן ולכאן ==
			הגמרא מביאה 12 ראיות, רובן לשיטת רבא וחלקן לשיטת אביי. הסימן לראיות הוא: פמג"ש ממקגט"י ככסע"ז<ref>ביאור הסימנים נעשה על פי הערת הגמרא המבוארת של שוטנשטיין</ref>:

			* [[#ראיה א' - מצא פירות\|'''פ'''ירות]]
			* [[#ראיה ב' - מצא מעות\|'''מ'''עות]]
			* [[#ראיה ג' -מצא עיגולי דבילה\|עי'''ג'''ולי דבילה]]
			* [[#ראיה ד' - מצא לשונות של ארגמן\|ל'''ש'''ונות של ארגמן]]
			* [[#ראיה ה' - מצא מעות בביכנ"ס\|ה'''מ'''וצא מעות]]
			* [[#ראיה ו' - מאימתי כל אדם מותרין בלקט\|'''מ'''אימתי]]
			* [[#ראיה ז' - מצא קציעות ותאנים\|'''ק'''ציעות]]
			* [[#ראיה ח' - הגנב שהעביר את גנבתו\|ה'''ג'''נב]]
			* [[#ראיה ט' - שטף נהר\|ש'''ט'''ף]]
			* [[#ראיה י' - תרומה מפירות חבירו\|כ'''י'''צד]]
			* '''כ'''* '''כ'''* '''ס'''
			* [[#ראיה י"א - המעלה פירותיו לגג וירד עליהם טל\|'''ע'''ודהו]]
			* [[#ראיה י"ב - אבודה מבעליה ומצויה אצל כל אדם\|יצתה '''ז'''ו]]

			=== ראיה א' - מצא פירות ===
			=== ראיה ב' - מצא מעות ===
			=== ראיה ג' -מצא עיגולי דבילה ===
			=== ראיה ד' - מצא לשונות של ארגמן ===
			=== ראיה ה' - מצא מעות בביכנ"ס ===
			=== ראיה ו' - מאימתי כל אדם מותרין בלקט ===
			=== ראיה ז' - מצא קציעות ותאנים ===
			=== ראיה ח' - הגנב שהעביר את גנבתו ===
			=== ראיה ט' - שטף נהר ===
			=== ראיה י' - תרומה מפירות חבירו ===
			=== ראיה י"א - המעלה פירותיו לגג וירד עליהם טל ===
			=== ראיה י"ב - אבודה מבעליה ומצויה אצל כל אדם ===

	== פסיקה ==		== פסיקה ==

מושך בשבט: עריכה

2021-12-06T07:39:28Z

עריכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:39, 6 בדצמבר 2021
שורה 4:		שורה 4:

	== מקור הדין בגמרא ==		== מקור הדין בגמרא ==
	ה'''גמרא''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%90/%D7%91 (ב"מ כא ב)] מביאה מחלוקת בדין יאוש שלא מדעת - אדם שמצא אבידה והמאבד לא יודע על כך, וכשיוודע לו יתייאש<ref>ה'''נימוקי יוסף''' (דף לב בדפי הרי"ף) מסביר ע"פ ה'''גמרא''' (ב"מ כג א) שיאוש = המאבד אמר משהו מסגנון "ווי ליה לחסרוניה" - הצטער על הכסף שמפסיד, כי בכך גילה דעתו שהתייאש מהם.</ref>, והגמרא דנה אם דנים בו כאילו התייאש כבר בשעה שהמוצא מצא את האבידה<ref>ע"פ '''קובץ יסודות וחקירות''' (ע' יאוש שלא מדעת) ו'''אנציקלופדיה תלמודית''' (כרך כ"א ע' יאוש שלא מדעת)</ref>.		ה'''גמרא''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%90/%D7%91 (ב"מ כא ב)] מביאה מחלוקת בדין יאוש שלא מדעת - אדם שמצא אבידה והמאבד לא יודע על כך, וכשיוודע לו יתייאש,<ref>ה'''נימוקי יוסף''' (דף לב בדפי הרי"ף) מסביר ע"פ ה'''גמרא''' (ב"מ כג א) שיאוש = המאבד אמר משהו מסגנון "ווי ליה לחסרוניה" - הצטער על הכסף שמפסיד, כי בכך גילה דעתו שהתייאש מהם.</ref> והגמרא דנה אם דנים בו כאילו התייאש כבר בשעה שהמוצא מצא את האבידה.<ref>ע"פ '''קובץ יסודות וחקירות''' (ע' יאוש שלא מדעת) ו'''אנציקלופדיה תלמודית''' (כרך כ"א ע' יאוש שלא מדעת)</ref>

	אביי סובר שיאוש שלא מדעת לא נחשב ליאוש, ורבא סובר שיאוש שלא מדעת נחשב ליאוש<ref>בהמשך הדף יבוארו [[#ביאור שיטת רבא\|שיטת רבא]] ו[[#ביאור שיטת אביי\|אביי]]</ref>.		אביי סובר שיאוש שלא מדעת לא נחשב ליאוש, ורבא סובר שיאוש שלא מדעת נחשב ליאוש.<ref>בהמשך הדף יבוארו [[#ביאור שיטת רבא\|שיטת רבא]] ו[[#ביאור שיטת אביי\|אביי]]</ref>

	== ביאור שיטת רבא ==		== ביאור שיטת רבא ==
שורה 17:		שורה 17:
	עוד לגבי סברת רבא, בספר '''יהגה האריה'''<ref>לרב [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7 אריה פומרנצ'יק]</ref> (ב"מ כא ב<ref>עמוד סא [https://beta.otzar.org/#/b/155407/p/65/t/16270.2712844655846496/fs/0/start/0/end/0/c/1627758013074 במהדורה הסרוקה באוצר החכמה]</ref>) מקשה על שיטת רבא; שאם היינו יודעים שראובן יתן מחר מתנה לשמעון, לא נאמר שכבר עכשיו החפץ שייך לשמעון, כי הוא לא קנה, אז למה כאן אומרים שזה נחשב ליאוש אפילו שלא התייאש?!<ref>הרב אריה פומרנצ'יק כותב שלאחר כתיבת הקושיה מצא שכך הקשה ה[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9612&st=&pgnum=59 '''ריטב"א'''], "וכמעט שעלתה בתיובתא!"</ref>		עוד לגבי סברת רבא, בספר '''יהגה האריה'''<ref>לרב [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7 אריה פומרנצ'יק]</ref> (ב"מ כא ב<ref>עמוד סא [https://beta.otzar.org/#/b/155407/p/65/t/16270.2712844655846496/fs/0/start/0/end/0/c/1627758013074 במהדורה הסרוקה באוצר החכמה]</ref>) מקשה על שיטת רבא; שאם היינו יודעים שראובן יתן מחר מתנה לשמעון, לא נאמר שכבר עכשיו החפץ שייך לשמעון, כי הוא לא קנה, אז למה כאן אומרים שזה נחשב ליאוש אפילו שלא התייאש?!<ref>הרב אריה פומרנצ'יק כותב שלאחר כתיבת הקושיה מצא שכך הקשה ה[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9612&st=&pgnum=59 '''ריטב"א'''], "וכמעט שעלתה בתיובתא!"</ref>

	ומתרץ [https://beta.otzar.org/#/b/155407/p/65/t/16270.2712844655846496/fs/0/start/0/end/0/c/1627758013074 (שם)] שגם רבא מודה שהיאוש חל רק כשמתיאש בפועל, ומה שה'''גמרא''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%90/%D7%91 שם]) אמרה שמתייאש, זה לאו דוקא, אלא שהתורה לא חייבה במצוות "השם תשיבם"<ref>ר' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%91#.D7.90 דברים כב א]; "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך"</ref> אלא על אבידה שייתכן שישיב אותה, אבל כאן שיודעים בבירור שמיד כשיודע לו יתיאש ולא יצטרך להחזירו, לא מתחייב כלל להשיב, ולכן היאוש המאוחר מועיל, כי החפץ בא לידי המוצא באיסור והוא לא חייב להחזיר את החפץ<ref>לפי"ז אם התכוון לגזול יעבור על "לא תגזול" כי עדיין היא של הבעלים, ואם הבעלים לא יתייאש אח"כ, המוצא לא קונה את החפץ, כי:<br>א. לא היה יאוש.<br>ב. התחייב ב"השב תשיבם"</ref>.		ומתרץ [https://beta.otzar.org/#/b/155407/p/65/t/16270.2712844655846496/fs/0/start/0/end/0/c/1627758013074 (שם)] שגם רבא מודה שהיאוש חל רק כשמתיאש בפועל, ומה שה'''גמרא''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%90/%D7%91 שם]) אמרה שמתייאש, זה לאו דוקא, אלא שהתורה לא חייבה במצוות "השם תשיבם"<ref>ר' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%91#.D7.90 דברים כב א]; "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך"</ref> אלא על אבידה שייתכן שישיב אותה, אבל כאן שיודעים בבירור שמיד כשיודע לו יתיאש ולא יצטרך להחזירו, לא מתחייב כלל להשיב, ולכן היאוש המאוחר מועיל, כי החפץ בא לידי המוצא באיסור והוא לא חייב להחזיר את החפץ.<ref>לפי"ז אם התכוון לגזול יעבור על "לא תגזול" כי עדיין היא של הבעלים, ואם הבעלים לא יתייאש אח"כ, המוצא לא קונה את החפץ, כי:<br>א. לא היה יאוש.<br>ב. התחייב ב"השב תשיבם"</ref>

	ה"'''ברכת אברהם'''" [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47521&st=&pgnum=142&hilite= (שם)] כותב שגדר יאוש שלא מדעת הוא לא מצד שעומד להתייאש בסוף, אלא מצד שאם היה יודע עכשיו את מצב החפץ היה מתייאש<ref>וכך מובא גם ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9612&st=&pgnum=59 '''ריטב"א'''] המובא ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91/%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%90#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%90_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 '''שטמ"ק'''] וב'''תוספות''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%91/%D7%91 (כב ב)]</ref>.		ה"'''ברכת אברהם'''" [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47521&st=&pgnum=142&hilite= (שם)] כותב שגדר יאוש שלא מדעת הוא לא מצד שעומד להתייאש בסוף, אלא מצד שאם היה יודע עכשיו את מצב החפץ היה מתייאש.<ref>וכך מובא גם ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9612&st=&pgnum=59 '''ריטב"א'''] המובא ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91/%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%90#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%90_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 '''שטמ"ק'''] וב'''תוספות''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%91/%D7%91 (כב ב)]</ref>

	'''מהר"ץ חיות''' (שם) מחדש, שגם אם אחרי שנודע למאבד שמעו אותו אומר שהוא לא מתייאש זה נחשב ליאוש, כי הדין לא תלוי במה שהתברר בסוף אלא בדרכם של בני אדם,<ref>יש 2 אפשרויות:<br>א. אומרים שהוא משקר.<br>ב. אומרים שבטלה דעתו אצל כל אדם כיוון שאין בה סימן.</ref> וכיוון שדרכם להתייאש זה נחשב ליאוש<ref>לכאורה שיטת ה'''מהר"ץ''' לא מסתדרת כלל עם שיטת ה[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%91/%D7%91 '''תוספות'''] וצ"ע, ועיין בספר '''ביאורי סוגיות''' לרבי סמואל הוניגסברג סימן קח.</ref>		'''מהר"ץ חיות''' (שם) מחדש, שגם אם אחרי שנודע למאבד שמעו אותו אומר שהוא לא מתייאש זה נחשב ליאוש, כי הדין לא תלוי במה שהתברר בסוף אלא בדרכם של בני אדם,<ref>יש 2 אפשרויות:<br>א. אומרים שהוא משקר.<br>ב. אומרים שבטלה דעתו אצל כל אדם כיוון שאין בה סימן.</ref> וכיוון שדרכם להתייאש זה נחשב ליאוש<ref>לכאורה שיטת ה'''מהר"ץ''' לא מסתדרת כלל עם שיטת ה[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%91/%D7%91 '''תוספות'''] וצ"ע, ועיין בספר '''ביאורי סוגיות''' לרבי סמואל הוניגסברג סימן קח.</ref>
שורה 25:		שורה 25:
	== פסיקה ==		== פסיקה ==
	ה'''רמב"ם''' [https://rambam.alhatorah.org/Full/Gezeilah_vaAveidah/14.4#e0n6 (גזילה ואבידה יד,ה)] פוסק, יאוש שלא מדעת אפילו בדבר שאין בו סימן אינו יאוש. כיצד נפל ממנו דינר ולא ידע בו שנפל אע"פ שכשידע בו שנפל יתייאש הרי זה אינו יאוש עתה עד שידעו הבעלים שנפל. אבל אם עדיין אומרים הבעלים שמא נתתיו לפלוני או במגדל הוא מונח או שמא טעיתי בחשבון וכיוצא באלו הדברים אין זה יאוש.		ה'''רמב"ם''' [https://rambam.alhatorah.org/Full/Gezeilah_vaAveidah/14.4#e0n6 (גזילה ואבידה יד,ה)] פוסק, יאוש שלא מדעת אפילו בדבר שאין בו סימן אינו יאוש. כיצד נפל ממנו דינר ולא ידע בו שנפל אע"פ שכשידע בו שנפל יתייאש הרי זה אינו יאוש עתה עד שידעו הבעלים שנפל. אבל אם עדיין אומרים הבעלים שמא נתתיו לפלוני או במגדל הוא מונח או שמא טעיתי בחשבון וכיוצא באלו הדברים אין זה יאוש.


	== ראו גם ==		== ראו גם ==

מושך בשבט: /* הערות שוליים */

2021-10-04T21:43:54Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:43, 5 באוקטובר 2021
שורה 43:		שורה 43:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[:קטגוריה:~~בחרו קטגוריה מתאימה~~]]		[[קטגוריה:בבא מציעא]]

מושך בשבט: /* שיעורים, מאמרים וכתבי עת */

2021-10-04T21:43:41Z

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:43, 5 באוקטובר 2021
שורה 31:		שורה 31:

	== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==		== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
	[[wikipedia:he:ייאוש שלא מדעת\|יאוש שלא מדעת בויקיפדיה]]		* [[wikipedia:he:ייאוש שלא מדעת\|יאוש שלא מדעת בויקיפדיה]]
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/2886 ביאור מחלוקת אביי ורבא בדין ייאוש שלא מדעת, ע"פ השוואה לסוגיות נוספות בש"ס, הרב זלמן מלמד], באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/2886 ביאור מחלוקת אביי ורבא בדין ייאוש שלא מדעת, ע"פ השוואה לסוגיות נוספות בש"ס, הרב זלמן מלמד], באתר ישיבה

מושך בשבט ב־21:43, 4 באוקטובר 2021

2021-10-04T21:43:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:43, 5 באוקטובר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{תחרות כתיבה}}		{{תחרות כתיבה}}
	{{מקורות\|1=בבא מציעא ב א\|2=בבא מציעא כב,ב\|3=בבא מציעא ב א, דף ח ע"ב\|4=גזילה ואבידה יד,ה\|5=חושן משפט רסב ג}}		{{מקורות\|1=בבא מציעא ב א\|2=בבא מציעא כב,ב\|3=בבא מציעא ב א, דף ח ע"ב\|4=גזילה ואבידה יד,ה\|5=חושן משפט רסב ג}}
	יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של ~~וכו'~~.		יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של אדם שמוצא אבידה, האם יש להניח שהבעלים התייאש.

	== מקור הדין בגמרא ==		== מקור הדין בגמרא ==

מושך בשבט ב־21:42, 4 באוקטובר 2021

2021-10-04T21:42:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:42, 5 באוקטובר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{תחרות כתיבה}}		{{תחרות כתיבה}}
	{{מקורות\|1=\|2=בבא מציעא כב,ב\|3=\|4=גזילה ואבידה יד,ה\|5=חושן משפט רסב ג}}		{{מקורות\|1=בבא מציעא ב א\|2=בבא מציעא כב,ב\|3=בבא מציעא ב א, דף ח ע"ב\|4=גזילה ואבידה יד,ה\|5=חושן משפט רסב ג}}
	יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של וכו'.		יאוש שלא מדעת היא סוגיה הדנה במקרה של וכו'.