https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-06-20T17:40:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=12322&oldid=prev 2018-06-03T18:39:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:39, 3 ביוני 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות כא:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות כא:]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה פרק י]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונשיאת כפים </ins>פרק י]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רסח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רסח]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7048&oldid=prev 2016-11-22T10:23:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:23, 22 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ברכות כא:]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:תפילה פרק י]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן רסח]]</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1544&oldid=prev 2016-01-21T15:29:24Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:29, 21 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו רבנו יונה (יג א ד&quot;ה אמר ליה) והרא&quot;ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי&quot;ת, וזה שייך גם בשבת ויו&quot;ט, וכעין דברי הירושלמי הנ&quot;ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי ש[[אסור לשאול צרכיו בשבת]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו רבנו יונה (יג א ד&quot;ה אמר ליה) והרא&quot;ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי&quot;ת, וזה שייך גם בשבת ויו&quot;ט, וכעין דברי הירושלמי הנ&quot;ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי ש[[אסור לשאול צרכיו בשבת]]. &lt;BR/&gt;אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא&quot;ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י&quot;ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב&quot;ח שם וב'הגהות והערות' לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה י ז), ה'''טור''' (אורח חיים רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ב) שבכל הברכות ישלים את הברכה ורק אחר כך יחיל של שבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא&quot;ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י&quot;ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב&quot;ח שם וב'הגהות והערות' לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה י ז), ה'''טור''' (אורח חיים רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ב) שבכל הברכות ישלים את הברכה ורק אחר כך יחיל של שבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ויש להעיר שגם בסדור '''רב עמרם גאון''' (סדר שבתות) יש משמעות בדבריו שדווקא באתה חונן מסיים את הברכה, ושכן מעמיד את הגמרא בכה&quot;ג, אבל בשאר ברכות מפסיק באמצע, אבל דבריו אינם מפורשים להדיא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1537&oldid=prev 2016-01-21T11:03:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:03, 21 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעה והתחיל תפילה של חול==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעה והתחיל תפילה של חול==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''גמרא''' (ברכות כא א) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהעומד להתפלל </del>תפילת עמידה של שבת, וטעה והתחיל תפילת חול, גומר את אותה ברכה שהתחיל בה, וממשיך בתפילת שבת. ומבואר בגמרא שאף שבאופן רגיל הדין הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהטועה </del>לא גומר את הברכה שנמצא בה, אלא מפסיק מיד, כאן גומר את הברכה לפי שגברא זה הוא בר חיובא. וב'''משנה ברורה''' (אורח חיים רסח ב) הסביר בכוונת הגמרא שמעיקר הדין היה צריך גם בשבת להתפלל כל תפילת י&quot;ח ורק להזכיר קדושת היום בעבודה, אלא שלא הטריחוהו רבנן משום כבוד שבת. לכן אם טעה יכול לגמור אותה הברכה, לפי שהיא ראויה לו מן הדין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''גמרא''' (ברכות כא א) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהמתפלל </ins>תפילת עמידה של שבת, וטעה והתחיל תפילת חול, גומר את אותה ברכה שהתחיל בה, וממשיך בתפילת שבת. ומבואר בגמרא שאף שבאופן רגיל הדין הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה[[טועה </ins>לא גומר את הברכה שנמצא בה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, אלא מפסיק מיד, כאן גומר את הברכה לפי שגברא זה הוא בר חיובא. וב'''משנה ברורה''' (אורח חיים רסח ב) הסביר בכוונת הגמרא שמעיקר הדין היה צריך גם בשבת להתפלל כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תפילת י&quot;ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ורק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>להזכיר קדושת היום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בעבודה, אלא שלא הטריחוהו רבנן משום כבוד שבת. לכן אם טעה יכול לגמור אותה הברכה, לפי שהיא ראויה לו מן הדין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) מובאת מחלוקת בזה האם יגמור את הברכה, או יפסיק באמצע הברכה, ואומר שם הירושלמי שהכל מודים שאם נזכר באמצע אתה חונן שגומר את הברכה, והוא כרבי שתמה ואמר היאך ביטלו חונן הדעת בשבת, והרי אם אין דעה תפילה מנין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) מובאת מחלוקת בזה האם יגמור את הברכה, או יפסיק באמצע הברכה, ואומר שם הירושלמי שהכל מודים שאם נזכר באמצע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכת [[</ins>אתה חונן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>שגומר את הברכה, והוא כרבי שתמה ואמר היאך ביטלו חונן הדעת בשבת, והרי אם אין דעה תפילה מנין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו רבנו יונה (יג א ד&quot;ה אמר ליה) והרא&quot;ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי&quot;ת, וזה שייך גם בשבת ויו&quot;ט, וכעין דברי הירושלמי הנ&quot;ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאסור </del>לשאול צרכיו בשבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו רבנו יונה (יג א ד&quot;ה אמר ליה) והרא&quot;ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי&quot;ת, וזה שייך גם בשבת ויו&quot;ט, וכעין דברי הירושלמי הנ&quot;ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[אסור </ins>לשאול צרכיו בשבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא&quot;ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י&quot;ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב&quot;ח שם וב'הגהות והערות' לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה י ז), ה'''טור''' (אורח חיים רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא&quot;ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י&quot;ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב&quot;ח שם וב'הגהות והערות' לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה י ז), ה'''טור''' (אורח חיים רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ב) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבכל הברכות ישלים את הברכה ורק אחר כך יחיל של שבת</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה י ז) שדין זה שאינו פוסק באמצע הברכה, אלא מסיים את הברכה שנמצא ברכה וחוזר ומתפלל של שבת, הוא דווקא בתפילות מעריב, שחרית ומנחה, אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתפילת </del>מוסף פוסק אפילו באמצע ברכה. וכן כתב '''רבנו יונה''' (יג א ד&quot;ה אמר) וביאר הטעם לפי שבמוסף ליכא למימר דבעי להתפלל שמונה עשרה, שהרי אין תפילת שמונה עשרה בחול במקום מוסף. וכדבריהם פסקו גם ה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא) וה'''אורחות חיים''' (תפילה קא), וכ&quot;ד ה'''מאירי''' (כא א ד&quot;ה מי שהיה).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה י ז) שדין זה שאינו פוסק באמצע הברכה, אלא מסיים את הברכה שנמצא ברכה וחוזר ומתפלל של שבת, הוא דווקא בתפילות מעריב, שחרית ומנחה, אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תפילת </ins>מוסף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>פוסק אפילו באמצע ברכה. וכן כתב '''רבנו יונה''' (יג א ד&quot;ה אמר) וביאר הטעם לפי שבמוסף ליכא למימר דבעי להתפלל שמונה עשרה, שהרי אין תפילת שמונה עשרה בחול במקום מוסף. וכדבריהם פסקו גם ה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא) וה'''אורחות חיים''' (תפילה קא), וכ&quot;ד ה'''מאירי''' (כא א ד&quot;ה מי שהיה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל ה'''רא&quot;ש''' (ג יז) וה'''רשב&quot;א''' בחידושים כתבו בשם ה'''ראב&quot;ד''' שגם בתפילת מוסף הדין כן, לפי שגם היא ראויה לכל י&quot;ח ברכות, שהרי אם התפלל של חול וחידש בה דבר מועט מענין המוספין יצא, וכתבו שכן הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בירושלמי </del>(ברכות ד ו), וכן הכריע הרא&quot;ש כדבריו, ואחריו הטור, וב'''אורחות חיים''' (תפילה קא) כתב שכן היא גם דעת ה'''רשב&quot;א''' [וכן משמע בחידושים]. וראה ב'''מאירי''' שם שדחה הראיה מהירושלמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל ה'''רא&quot;ש''' (ג יז) וה'''רשב&quot;א''' בחידושים כתבו בשם ה'''ראב&quot;ד''' שגם בתפילת מוסף הדין כן, לפי שגם היא ראויה לכל י&quot;ח ברכות, שהרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אם התפלל של חול וחידש בה דבר מועט מענין המוספין יצא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, וכתבו שכן הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''ירושלמי''' </ins>(ברכות ד ו), וכן הכריע הרא&quot;ש כדבריו, ואחריו הטור, וב'''אורחות חיים''' (תפילה קא) כתב שכן היא גם דעת ה'''רשב&quot;א''' [וכן משמע בחידושים]. וראה ב'''מאירי''' שם שדחה הראיה מהירושלמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''שלחן ערוך''' הביא בסתם כדעת הרא&quot;ש והראב&quot;ד, וכתב בשם יש אומרים כדעת הרמב&quot;ם ור' יונה, ומדבריו ב'''בית יוסף''' מוכח שכוונתו לפסוק כרמב&quot;ם, וכן הכריע גם ה'''בית חדש''' מכח ספק ברכות, ו'''אליה רבה''' ו'''משנה ברורה''' (ה). ובשיירי כנסת הגדולה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42559&amp;st=&amp;pgnum=101&amp;hilite= (ג)]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''שלחן ערוך''' הביא בסתם כדעת הרא&quot;ש והראב&quot;ד, וכתב בשם יש אומרים כדעת הרמב&quot;ם ור' יונה, ומדבריו ב'''בית יוסף''' מוכח שכוונתו לפסוק כרמב&quot;ם, וכן הכריע גם ה'''בית חדש''' מכח ספק ברכות, ו'''אליה רבה''' ו'''משנה ברורה''' (ה). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב שאף שקיי&quot;ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהלכה </del>כסתם, מ&quot;מ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאן </del>הכא שאני, לפי שמרן כלל בתחילה את מוסף עם כל התפילות שדין אחד להם, ואח&quot;כ ציין הדין בתפילת מוסף. וראה ב'''מחזיק ברכה''' לחיד&quot;א [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&amp;st=&amp;pgnum=114&amp;hilite= (ב)] שכתב שמרן חזר בו כאן ממה שכתב בבית יוסף, ומ&quot;מ הכריע כדבריו בבית יוסף, שבמוסף פוסק באמצע ברכה, משום ספק ברכות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובשיירי כנסת הגדולה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42559&amp;st=&amp;pgnum=101&amp;hilite= (ג)]  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב שאף שקיי&quot;ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'סתם ויש אומרים' הלכה </ins>כסתם, מ&quot;מ הכא שאני, לפי שמרן כלל בתחילה את מוסף עם כל התפילות שדין אחד להם, ואח&quot;כ ציין הדין בתפילת מוסף. וראה ב'''מחזיק ברכה''' לחיד&quot;א [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&amp;st=&amp;pgnum=114&amp;hilite= (ב)] שכתב שמרן חזר בו כאן ממה שכתב בבית יוסף, ומ&quot;מ הכריע כדבריו בבית יוסף, שבמוסף פוסק באמצע ברכה, משום ספק ברכות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====ברכת אתה חונן בתפילת מוסף====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====ברכת אתה חונן בתפילת מוסף====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שאם אמר רק תיבת 'אתה' ולא המשיך 'חונן', האם נחשב לו לתפילת שבת שהרי גם תפילת ערבית מתחילה 'אתה קידשת' ומנחה מתחילה 'אתה אחד', וא&quot;כ אינו צריך להשלים אתה חונן, אלא מיד להמשיך בתפילת שבת, או שנחשב לו הדבר לתפילה של חול שצריך לגמור את הברכה. והשיב שתלוי הדבר בכוונתו, שאם שכח שהוא שבת והתחיל תיבת 'אתה' צריך לסיים הברכה, אבל אם ידע שהוא שבת, ורק לשונו הכשילתו לקרוא כהרגלו ביום חול, אין זו טעות ולא חשיב כטעה בשל חול, ולכן ימשיך בתפילת שבת. וכתב שם שאפילו אם הוא בתפילת שחרית המתחלת 'ישמח משה', לא יסיים ברכת אתה חונן, כיון שנחשבת לו מילת 'אתה' כ[[#החליף תפילות שבת של זו בזו|טועה בתפילות שבת ומחליף בין זו לזו]] שאינו גומר הברכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שאם אמר רק תיבת 'אתה' ולא המשיך 'חונן', האם נחשב לו לתפילת שבת שהרי גם תפילת ערבית מתחילה 'אתה קידשת' ומנחה מתחילה 'אתה אחד', וא&quot;כ אינו צריך להשלים אתה חונן, אלא מיד להמשיך בתפילת שבת, או שנחשב לו הדבר לתפילה של חול שצריך לגמור את הברכה. והשיב שתלוי הדבר בכוונתו, שאם שכח שהוא שבת והתחיל תיבת 'אתה' צריך לסיים הברכה, אבל אם ידע שהוא שבת, ורק לשונו הכשילתו לקרוא כהרגלו ביום חול, אין זו טעות ולא חשיב כטעה בשל חול, ולכן ימשיך בתפילת שבת. וכתב שם שאפילו אם הוא בתפילת שחרית המתחלת 'ישמח משה', לא יסיים ברכת אתה חונן, כיון שנחשבת לו מילת 'אתה' כ[[#החליף תפילות שבת של זו בזו|טועה בתפילות שבת ומחליף בין זו לזו]] שאינו גומר הברכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) העתיק דבריו, ופסקם ב'''שלחן ערוך''' (ג), וראה ב'''ביאור הגר&quot;א''' (ג) שביאר שהחילוק הוא בין חיסרון כוונה לכוונה לדבר אחר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) העתיק דבריו, ופסקם ב'''שלחן ערוך''' (ג), וראה ב'''ביאור הגר&quot;א''' (ג) שביאר שהחילוק הוא בין חיסרון כוונה לכוונה לדבר אחר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שלפי מה שקיי&quot;ל בסימן רט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין </del>הכוונה לדבר אחר מפסידה את הברכה, ודלא כדברי תה&quot;ד, א&quot;כ אפילו אם היה סבור שהוא חול, אם אמר רק מילת 'אתה' יסיים 'אתה קדשת' (בערבית) או 'אתה אחד' (במנחה), ורק בשחרית שצריך לומר 'ישמח משה' אם התחיל מילת 'אתה' על דעת תפילת חול, יסיים אתה חונן. וכתב שזה דלא כה'''לבוש''' שהעתיק דברי התה&quot;ד כהווייתם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שלפי מה שקיי&quot;ל בסימן רט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[אין </ins>הכוונה לדבר אחר מפסידה את הברכה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ודלא כדברי תה&quot;ד, א&quot;כ אפילו אם היה סבור שהוא חול, אם אמר רק מילת 'אתה' יסיים 'אתה קדשת' (בערבית) או 'אתה אחד' (במנחה), ורק בשחרית שצריך לומר 'ישמח משה' אם התחיל מילת 'אתה' על דעת תפילת חול, יסיים אתה חונן. וכתב שזה דלא כה'''לבוש''' שהעתיק דברי התה&quot;ד כהווייתם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל ב'''אליה רבה''' (ה) חלק על המג&quot;א וכתב שאין כן פשט השלחן ערוך, וגם בבית יוסף כתב להדיא דלא כן. וכן השיג עליו ב'''תוספת שבת'''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=61 (ד)], וכן נראה שדעת ה'''גר&quot;א''' כהאליה רבה. וראה גם ב'''מחצית השקל''' שכתב לבאר דעת המגן אברהם. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל ב'''אליה רבה''' (ה) חלק על המג&quot;א וכתב שאין כן פשט השלחן ערוך, וגם בבית יוסף כתב להדיא דלא כן. וכן השיג עליו ב'''תוספת שבת'''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&amp;st=&amp;pgnum=61 (ד)], וכן נראה שדעת ה'''גר&quot;א''' כהאליה רבה. וראה גם ב'''מחצית השקל''' שכתב לבאר דעת המגן אברהם. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וה'''משנה ברורה''' הכריע כהמגן אברהם, לפי שכן גם דעת ה'''פרי מגדים''' ו'''דרך החיים'''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וה'''משנה ברורה''' הכריע כהמגן אברהם, לפי שכן גם דעת ה'''פרי מגדים''' ו'''דרך החיים'''.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה&quot;ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר&quot;ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ז) וה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>להזכיר מעין המאורע בעבודה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ואם לא הזכיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מחזירים אותו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה&quot;ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר&quot;ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ז) וה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב&quot;ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', [וכן היה לפני המאירי והרמ&quot;ך ור' מנוח ורדב&quot;ז ועוד ראשונים]. והקשה ה'''רמ&quot;ך''' על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה&quot;מ ור&quot;ח מחזירין אותו כ&quot;ש בשבת. ובהערות '''הר' קאפח''' כ' שאדרבה משם ראיה לרמב&quot;ם, שדווקא בחול המועד ובר&quot;ח חוזר, אבל בשבת לא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב </del>הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב&quot;ם מהגמרא (ברכות כא א) בטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא&quot;כ אם גמר תפילתו יצא. גם ב'''מאירי''' (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב&quot;ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בברכת </del>המזון חוזר אם פתח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהטוב </del>והמיטיב. וב'''אורחות חיים''' (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם ה'''כל בו''' החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב&quot;ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', [וכן היה לפני המאירי והרמ&quot;ך ור' מנוח ורדב&quot;ז ועוד ראשונים]. והקשה ה'''רמ&quot;ך''' על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה&quot;מ ור&quot;ח מחזירין אותו כ&quot;ש בשבת. ובהערות '''הר' קאפח''' כ' שאדרבה משם ראיה לרמב&quot;ם, שדווקא בחול המועד ובר&quot;ח חוזר, אבל בשבת לא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וביאר </ins>הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב&quot;ם מהגמרא (ברכות כא א) בטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא&quot;כ אם גמר תפילתו יצא. גם ב'''מאירי''' (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב&quot;ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ברכת </ins>המזון חוזר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>אם פתח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[הטוב </ins>והמיטיב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. וב'''אורחות חיים''' (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם ה'''כל בו''' החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י&quot;ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע&quot;פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב&quot;ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'. וכדברים האלה כתב גם ה'''רדב&quot;ז''' בתשובה (ה סה) ששתי הגירסאות נכונות, ויש לומר שגירסת 'יצא' איירי בשהזכיר של שבת. וכן מטין גם דברי ה'''מאירי''' שם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י&quot;ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע&quot;פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב&quot;ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'. וכדברים האלה כתב גם ה'''רדב&quot;ז''' בתשובה (ה סה) ששתי הגירסאות נכונות, ויש לומר שגירסת 'יצא' איירי בשהזכיר של שבת. וכן מטין גם דברי ה'''מאירי''' שם.  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1524&oldid=prev 2016-01-20T12:26:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:26, 20 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה&quot;ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר&quot;ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ז) וה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה&quot;ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר&quot;ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ז) וה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב&quot;ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', וכן היה לפני המאירי והרמ&quot;ך ור' מנוח ורדב&quot;ז ועוד ראשונים. והקשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ</del>&quot;ך על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה&quot;מ ור&quot;ח מחזירין אותו כ&quot;ש בשבת. ובהערות הר' קאפח כ' שאדרבה משם ראיה לרמב&quot;ם, שדווקא בחול המועד ובר&quot;ח חוזר, אבל בשבת לא, וכתב הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב&quot;ם מהגמרא (ברכות כא א) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבטעה </del>והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא&quot;כ אם גמר תפילתו יצא. גם ב'''מאירי''' (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב&quot;ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי בברכת המזון חוזר אם פתח בהטוב והמיטיב. וב'''אורחות חיים''' (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם ה'''כל בו''' החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב&quot;ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</ins>וכן היה לפני המאירי והרמ&quot;ך ור' מנוח ורדב&quot;ז ועוד ראשונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>. והקשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמ</ins>&quot;ך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה&quot;מ ור&quot;ח מחזירין אותו כ&quot;ש בשבת. ובהערות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הר' קאפח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>כ' שאדרבה משם ראיה לרמב&quot;ם, שדווקא בחול המועד ובר&quot;ח חוזר, אבל בשבת לא, וכתב הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב&quot;ם מהגמרא (ברכות כא א) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטעה </ins>והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא&quot;כ אם גמר תפילתו יצא. גם ב'''מאירי''' (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב&quot;ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי בברכת המזון חוזר אם פתח בהטוב והמיטיב. וב'''אורחות חיים''' (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם ה'''כל בו''' החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י&quot;ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע&quot;פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב&quot;ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'. וכדברים האלה כתב גם ה'''רדב&quot;ז''' בתשובה (ה סה) ששתי הגירסאות נכונות, ויש לומר שגירסת 'יצא' איירי בשהזכיר של שבת. וכן מטין גם דברי ה'''מאירי''' שם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י&quot;ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע&quot;פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב&quot;ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'. וכדברים האלה כתב גם ה'''רדב&quot;ז''' בתשובה (ה סה) ששתי הגירסאות נכונות, ויש לומר שגירסת 'יצא' איירי בשהזכיר של שבת. וכן מטין גם דברי ה'''מאירי''' שם.  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1523&oldid=prev 2016-01-20T12:11:06Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">החליף תפילות שבת של זו בזו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:11, 20 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החליף תפילות שבת של זו בזו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החליף תפילות שבת של זו בזו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב '''שבלי הלקט''' (קכח) בשם הר"ר בנימין, שהטועה בתפילות שבת ערבית, שחרית ומנחה והחליף ביניהם, אינו צריך לחזור ולהתפלל, לפי שהעיקר בברכת מקדש השבת הוא מה שאומר 'רצה נא במנוחתינו' וזה יש בכל התפילות. אמנם במוסף אין נראה לומר כן, אלא צריך לחזור ולהתפלל של מוסף. והעתיקו ב'''בית יוסף'''. וב'''שלחן ערוך''' (רסח ו) כתב את הדין במוסף בשם 'יש אומרים' ותמהו עליו האחרונים. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1522&oldid=prev 2016-01-20T11:53:09Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:53, 20 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובתשובות '''ר' אברהם בן הרמב&quot;ם''' (עט ו) נשאל על מי שהתפלל של חול בשבת ולא נזכר עד שאמר בא&quot;י שומע תפילה, אם יחזור ל'אתה קידשת' או ישלים 'רצה'. והשיב לשואל שפסק אביו שלא יצא ידי חובתו וחוזר לומר מעין המאורע. וראה בהערות '''הר' קאפח''' שכתב שהוא דווקא כשעדיין באמצע תפילתו, אך אם סיים תפילתו יצא ידי חובה לשיטת הרמב&quot;ם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובתשובות '''ר' אברהם בן הרמב&quot;ם''' (עט ו) נשאל על מי שהתפלל של חול בשבת ולא נזכר עד שאמר בא&quot;י שומע תפילה, אם יחזור ל'אתה קידשת' או ישלים 'רצה'. והשיב לשואל שפסק אביו שלא יצא ידי חובתו וחוזר לומר מעין המאורע. וראה בהערות '''הר' קאפח''' שכתב שהוא דווקא כשעדיין באמצע תפילתו, אך אם סיים תפילתו יצא ידי חובה לשיטת הרמב&quot;ם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''שלחן ערוך''' (רסח ד) העתיק כגירסתו ברמב&quot;ם שהמתפלל של חול בשבת לא יצא, אא&quot;כ הזכיר של שבת, אע&quot;פ שלא קבעה ברכה בפני עצמה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''שלחן ערוך''' (רסח ד) העתיק כגירסתו ברמב&quot;ם שהמתפלל של חול בשבת לא יצא, אא&quot;כ הזכיר של שבת, אע&quot;פ שלא קבעה ברכה בפני עצמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וב'''סמ&quot;ק''' (יא) מחלק בזה בין עקר רגליו ללא עקר רגליו, שאם עוד לא עקר, אע&quot;פ שסיים תפילות, יחזור לברכת מקדש השבת, ואם עקר יחזור לראש. וכן העתיק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ה)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החליף תפילות שבת של זו בזו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החליף תפילות שבת של זו בזו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1521&oldid=prev 2016-01-20T11:18:44Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:18, 20 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה&quot;ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר&quot;ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ז) וה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה&quot;ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר&quot;ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ז) וה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב&quot;ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', וכן היה לפני המאירי והרמ&quot;ך ור' מנוח ורדב&quot;ז ועוד ראשונים. והקשה הרמ&quot;ך על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה&quot;מ ור&quot;ח מחזירין אותו כ&quot;ש בשבת. ובהערות הר' קאפח כ' שאדרבה משם ראיה לרמב&quot;ם, שדווקא בחול המועד ובר&quot;ח חוזר, אבל בשבת לא, וכתב הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב&quot;ם מהגמרא (ברכות כא א) שבטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא&quot;כ אם גמר תפילתו יצא. גם ב'''מאירי''' (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב&quot;ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי בברכת המזון חוזר אם פתח בהטוב והמיטיב. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ב</del>'''אורחות חיים''' (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם ה'''כל בו''' החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב&quot;ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', וכן היה לפני המאירי והרמ&quot;ך ור' מנוח ורדב&quot;ז ועוד ראשונים. והקשה הרמ&quot;ך על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה&quot;מ ור&quot;ח מחזירין אותו כ&quot;ש בשבת. ובהערות הר' קאפח כ' שאדרבה משם ראיה לרמב&quot;ם, שדווקא בחול המועד ובר&quot;ח חוזר, אבל בשבת לא, וכתב הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב&quot;ם מהגמרא (ברכות כא א) שבטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא&quot;כ אם גמר תפילתו יצא. גם ב'''מאירי''' (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב&quot;ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי בברכת המזון חוזר אם פתח בהטוב והמיטיב. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</ins>'''אורחות חיים''' (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם ה'''כל בו''' החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י&quot;ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע&quot;פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב&quot;ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י&quot;ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע&quot;פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב&quot;ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכדברים האלה כתב גם ה'''רדב&quot;ז''' בתשובה (ה סה) ששתי הגירסאות נכונות, ויש לומר שגירסת 'יצא' איירי בשהזכיר של שבת. וכן מטין גם דברי ה'''מאירי''' שם. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובתשובות '''ר' אברהם בן הרמב&quot;ם''' (עט ו) נשאל על מי שהתפלל של חול בשבת ולא נזכר עד שאמר בא&quot;י שומע תפילה, אם יחזור ל'אתה קידשת' או ישלים 'רצה'. והשיב לשואל שפסק אביו שלא יצא ידי חובתו וחוזר לומר מעין המאורע. וראה בהערות '''הר' קאפח''' שכתב שהוא דווקא כשעדיין באמצע תפילתו, אך אם סיים תפילתו יצא ידי חובה לשיטת הרמב&quot;ם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''שלחן ערוך''' (רסח ד) העתיק כגירסתו ברמב&quot;ם שהמתפלל של חול בשבת לא יצא, אא&quot;כ הזכיר של שבת, אע&quot;פ שלא קבעה ברכה בפני עצמה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החליף תפילות שבת של זו בזו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החליף תפילות שבת של זו בזו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1520&oldid=prev 2016-01-20T11:00:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:00, 20 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו רבנו יונה (יג א ד&quot;ה אמר ליה) והרא&quot;ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי&quot;ת, וזה שייך גם בשבת ויו&quot;ט, וכעין דברי הירושלמי הנ&quot;ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי שאסור לשאול צרכיו בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו רבנו יונה (יג א ד&quot;ה אמר ליה) והרא&quot;ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי&quot;ת, וזה שייך גם בשבת ויו&quot;ט, וכעין דברי הירושלמי הנ&quot;ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי שאסור לשאול צרכיו בשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא&quot;ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י&quot;ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב&quot;ח שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובהגהות והערול </del>לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה י ז), ה'''טור''' (אורח חיים רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא&quot;ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י&quot;ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב&quot;ח שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'הגהות והערות' </ins>לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה י ז), ה'''טור''' (אורח חיים רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====ברכת אתה חונן בתפילת מוסף====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====ברכת אתה חונן בתפילת מוסף====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב בעל '''שלטי הגיבורים''' על המרדכי (תפילת השחר א) שאף בתפילת מוסף אם נזכר באמצע ברכת אתה חונן, יגמור הברכה. וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&amp;st=&amp;pgnum=84 (רסז בית יוסף)] כתב שאין טעם לדברים הללו ושאין כן דעת הראשונים שלא חילקו בכך. וכ&quot;פ ה'''מגן אברהם''' (ב) שדין אתה חונן כדין שאר הברכות, שבמוסף מפסיק באמצע הברכה, וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) וביאר דבריו. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב בעל '''שלטי הגיבורים''' על המרדכי (תפילת השחר א) שאף בתפילת מוסף אם נזכר באמצע ברכת אתה חונן, יגמור הברכה. וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&amp;st=&amp;pgnum=84 (רסז בית יוסף)] כתב שאין טעם לדברים הללו ושאין כן דעת הראשונים שלא חילקו בכך. וכ&quot;פ ה'''מגן אברהם''' (ב) שדין אתה חונן כדין שאר הברכות, שבמוסף מפסיק באמצע הברכה, וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) וביאר דבריו. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ראה ב'''מאירי''' (כא א ד&quot;ה מי שהיה) שכתב להדיא כדעת שה&quot;ג, שאף שהלכה כרוב הפוסקים שאמרו שבמוסף יש להפסיק באמצע ברכה, מכל מקום אם נזכר באמצע אתה חונן, אף במוסף יגמור את הברכה, והביא לזה סמך מהירושלמי הנ&quot;ל, וכן היא גם דעת ה'''רא&quot;ה'''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ראה ב'''מאירי''' (כא א ד&quot;ה מי שהיה) שכתב להדיא כדעת שה&quot;ג, שאף שהלכה כרוב הפוסקים שאמרו שבמוסף יש להפסיק באמצע ברכה, מכל מקום אם נזכר באמצע אתה חונן, אף במוסף יגמור את הברכה, והביא לזה סמך מהירושלמי הנ&quot;ל, וכן היא גם דעת ה'''רא&quot;ה''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו'''רבנו מנוח''' על הרמב&quot;ם</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===התחיל תיבת 'אתה' בלבד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===התחיל תיבת 'אתה' בלבד===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה&quot;ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר&quot;ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ז) וה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה&quot;ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר&quot;ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ז) וה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב&quot;ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', וכן היה לפני המאירי והרמ&quot;ך ור' מנוח ורדב&quot;ז ועוד ראשונים. והקשה הרמ&quot;ך על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה&quot;מ ור&quot;ח מחזירין אותו כ&quot;ש בשבת. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב&quot;ם מהגמרא (ברכות כא א) שבטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא&quot;כ אם גמר תפילתו יצא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב&quot;ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', וכן היה לפני המאירי והרמ&quot;ך ור' מנוח ורדב&quot;ז ועוד ראשונים. והקשה הרמ&quot;ך על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה&quot;מ ור&quot;ח מחזירין אותו כ&quot;ש בשבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ובהערות הר' קאפח כ' שאדרבה משם ראיה לרמב&quot;ם, שדווקא בחול המועד ובר&quot;ח חוזר, אבל בשבת לא, וכתב הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס</ins>. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב&quot;ם מהגמרא (ברכות כא א) שבטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא&quot;כ אם גמר תפילתו יצא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. גם ב'''מאירי''' (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב&quot;ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי בברכת המזון חוזר אם פתח בהטוב והמיטיב. גם ב'''אורחות חיים''' (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם ה'''כל בו''' החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י&quot;ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע&quot;פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב&quot;ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י&quot;ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע&quot;פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב&quot;ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1519&oldid=prev 2016-01-20T10:44:32Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:44, 20 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה&quot;מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה&quot;ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר&quot;ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב&quot;ם''' (שבת י ז) וה'''סמ&quot;ג''' (עשין קא). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב&quot;ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', וכן היה לפני המאירי והרמ&quot;ך ור' מנוח ורדב&quot;ז ועוד ראשונים. והקשה הרמ&quot;ך על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה&quot;מ ור&quot;ח מחזירין אותו כ&quot;ש בשבת. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב&quot;ם מהגמרא (ברכות כא א) שבטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא&quot;כ אם גמר תפילתו יצא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י&quot;ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע&quot;פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב&quot;ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החליף תפילות שבת של זו בזו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החליף תפילות שבת של זו בזו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילות שבת]]</div></td></tr> </table>

א.א