https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-05-01T17:04:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14010&oldid=prev 2019-01-23T09:21:20Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">טלטול נר של נפט</span></span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&amp;diff=14010&amp;oldid=10234">הצגת שינויים</a>

37.26.146.248 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=10234&oldid=prev 2018-01-25T07:52:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:52, 25 בינואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l123">שורה 123:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 123:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוקה בחסר</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשלים</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (מה א) מביאה ששאל ריש לקיש את ר' יוחנן לגבי חטים שזרען בקרקע וטרם השרישו, וכן ביצה שתחת התרנגולת שטרם נרקם בה אפרוח, האם מותר לטלטלן בשבת אליבא דר' שמעון, שיש לומר שאינו מתיר מוקצה אלא במקום שלא דחה הדבר בידיים, אך כאן שדחאם בידיים אסור. ענה לו ר' יוחנן שאין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר 'הואיל והוקצה למצוותו הוקצה לאיסורו'. אמנם הגמרא לבסוף מסיקה שאפילו הוקצה רק למצוה, מודה ר' שמעון שאסור בטלטול, כפי שמצאנו שאומר הוא לענין סוכת החג, שאסור ליטול מן העצים שבה כל שבעת ימי החג הואיל והוקצו למצווה. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (מה א) מביאה ששאל ריש לקיש את ר' יוחנן לגבי חטים שזרען בקרקע וטרם השרישו, וכן ביצה שתחת התרנגולת שטרם נרקם בה אפרוח, האם מותר לטלטלן בשבת אליבא דר' שמעון, שיש לומר שאינו מתיר מוקצה אלא במקום שלא דחה הדבר בידיים, אך כאן שדחאם בידיים אסור. ענה לו ר' יוחנן שאין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר 'הואיל והוקצה למצוותו הוקצה לאיסורו'. אמנם הגמרא לבסוף מסיקה שאפילו הוקצה רק למצוה, מודה ר' שמעון שאסור בטלטול, כפי שמצאנו שאומר הוא לענין סוכת החג, שאסור ליטול מן העצים שבה כל שבעת ימי החג הואיל והוקצו למצווה. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר שם בגמרא שאם התנה לפני החג שיוכל ליטול מן העצים בחג, הכל לפי תנאו ומותר, ובמקום אחר ב'''גמרא''' (ביצה ל ב) מבואר שזה מדובר בסוכה דעלמא, כלומר שלא עשאוה לשם החג אלא עומדת מימים רבים ורעועה היא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר שם בגמרא שאם התנה לפני החג שיוכל ליטול מן העצים בחג, הכל לפי תנאו ומותר, ובמקום אחר ב'''גמרא''' (ביצה ל ב) מבואר שזה מדובר בסוכה דעלמא, כלומר שלא עשאוה לשם החג אלא עומדת מימים רבים ורעועה היא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l131">שורה 131:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 131:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול נר שאינו כלי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול נר שאינו כלי==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוקה בחסר</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשלים</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''בגדי ישע''' (שבת ג טז) בשם ה'''מהרש&quot;ל''' (ביאור לסמ&quot;ג) שכל הנידון הכא הוא דווקא בטלטול נר שהוא כלי (קרוייז&quot;ל) שאז מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו ככלי שמלאכתו לאיסור, אבל נר שאינו כלי (קנדי&quot;ל) אסור לטלטלו כלל אפילו אם לא הודלק בשבת, שהרי מה שהתירו לטלטל נר הוא מפני שעל כל פנים כלי הוא ומותר לצורך גופו ומקומו, אבל זה זה שאינו כלי הגם שמלאכתו לאיסור, לא שייך להתירו לצורך גופו ומקומו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''בגדי ישע''' (שבת ג טז) בשם ה'''מהרש&quot;ל''' (ביאור לסמ&quot;ג) שכל הנידון הכא הוא דווקא בטלטול נר שהוא כלי (קרוייז&quot;ל) שאז מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו ככלי שמלאכתו לאיסור, אבל נר שאינו כלי (קנדי&quot;ל) אסור לטלטלו כלל אפילו אם לא הודלק בשבת, שהרי מה שהתירו לטלטל נר הוא מפני שעל כל פנים כלי הוא ומותר לצורך גופו ומקומו, אבל זה זה שאינו כלי הגם שמלאכתו לאיסור, לא שייך להתירו לצורך גופו ומקומו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=6495&oldid=prev 2016-06-22T10:30:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:30, 22 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l98">שורה 98:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 98:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''שו&quot;ת מהרי&quot;ל''' (חדשות לח ד) כתב שנוהגין איסור בטלטול הנר אף לצורך גופו ומקומו, אך משמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''שו&quot;ת מהרי&quot;ל''' (חדשות לח ד) כתב שנוהגין איסור בטלטול הנר אף לצורך גופו ומקומו, אך משמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד&quot;ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב&quot;ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר&quot;י''' (ג כ ד&quot;ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח). גם ב'''שלטי הגיבורים''' (כא א א) למד בדעת הרמב&quot;ם והפוסקים שאין להתיר אף לצורך גופו ומקומו.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד&quot;ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב&quot;ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר&quot;י''' (ג כ ד&quot;ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), וכן מפורש ב'''מאירי''' (מד א ד&quot;ה פמוט</ins>). גם ב'''שלטי הגיבורים''' (כא א א) למד בדעת הרמב&quot;ם והפוסקים שאין להתיר אף לצורך גופו ומקומו.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום, ודמי ל[[מניח אבן על פי החבית]] שנעשה בסיס לדבר האסור ואסור לכולי יומא {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|לצורך גופו ומקומו}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום, ודמי ל[[מניח אבן על פי החבית]] שנעשה בסיס לדבר האסור ואסור לכולי יומא {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|לצורך גופו ומקומו}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=6396&oldid=prev 2016-06-19T12:53:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:53, 19 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l122">שורה 122:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 122:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כתב ה'''משנה ברורה''' (טז) שההיתר לטלטל את הנר לאחר שכבה הוא דווקא לצורך גופו ומקומו, ככל כלי שמלאכתו לאיסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כתב ה'''משנה ברורה''' (טז) שההיתר לטלטל את הנר לאחר שכבה הוא דווקא לצורך גופו ומקומו, ככל כלי שמלאכתו לאיסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==טיוטא==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לוקה בחסר}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (מה א) מביאה ששאל ריש לקיש את ר' יוחנן לגבי חטים שזרען בקרקע וטרם השרישו, וכן ביצה שתחת התרנגולת שטרם נרקם בה אפרוח, האם מותר לטלטלן בשבת אליבא דר' שמעון, שיש לומר שאינו מתיר מוקצה אלא במקום שלא דחה הדבר בידיים, אך כאן שדחאם בידיים אסור. ענה לו ר' יוחנן שאין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר 'הואיל והוקצה למצוותו הוקצה לאיסורו'. אמנם הגמרא לבסוף מסיקה שאפילו הוקצה רק למצוה, מודה ר' שמעון שאסור בטלטול, כפי שמצאנו שאומר הוא לענין סוכת החג, שאסור ליטול מן העצים שבה כל שבעת ימי החג הואיל והוקצו למצווה. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (מה א) מביאה ששאל ריש לקיש את ר' יוחנן לגבי חטים שזרען בקרקע וטרם השרישו, וכן ביצה שתחת התרנגולת שטרם נרקם בה אפרוח, האם מותר לטלטלן בשבת אליבא דר' שמעון, שיש לומר שאינו מתיר מוקצה אלא במקום שלא דחה הדבר בידיים, אך כאן שדחאם בידיים אסור. ענה לו ר' יוחנן שאין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר 'הואיל והוקצה למצוותו הוקצה לאיסורו'. אמנם הגמרא לבסוף מסיקה שאפילו הוקצה רק למצוה, מודה ר' שמעון שאסור בטלטול, כפי שמצאנו שאומר הוא לענין סוכת החג, שאסור ליטול מן העצים שבה כל שבעת ימי החג הואיל והוקצו למצווה. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר שם בגמרא שאם התנה לפני החג שיוכל ליטול מן העצים בחג, הכל לפי תנאו ומותר, ובמקום אחר ב'''גמרא''' (ביצה ל ב) מבואר שזה מדובר בסוכה דעלמא, כלומר שלא עשאוה לשם החג אלא עומדת מימים רבים ורעועה היא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מבואר שם בגמרא שאם התנה לפני החג שיוכל ליטול מן העצים בחג, הכל לפי תנאו ומותר, ובמקום אחר ב'''גמרא''' (ביצה ל ב) מבואר שזה מדובר בסוכה דעלמא, כלומר שלא עשאוה לשם החג אלא עומדת מימים רבים ורעועה היא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l129">שורה 129:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 129:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשו ה'''תוספות''' (מד א ד&quot;ה שבנר) למה לא נאמר שכשם שמועיל תנאי להתיר טלטול עצי הסוכה בתוך החג, כן יועיל תנאי לשמן שבנר שיוכל להסתפק ממנו בשבת אחר שכבה, שכשם שאמרינן בסוכה דעלמא שכיון שהיא רעועה דעתו עליה שתפול, כן בנר יש לומר שדעתו עליו שיכבה, וא&quot;כ יועיל לזה תנאי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשו ה'''תוספות''' (מד א ד&quot;ה שבנר) למה לא נאמר שכשם שמועיל תנאי להתיר טלטול עצי הסוכה בתוך החג, כן יועיל תנאי לשמן שבנר שיוכל להסתפק ממנו בשבת אחר שכבה, שכשם שאמרינן בסוכה דעלמא שכיון שהיא רעועה דעתו עליה שתפול, כן בנר יש לומר שדעתו עליו שיכבה, וא&quot;כ יועיל לזה תנאי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מתרצים התוספות שסוכה דעלמא היא עשויה כבר הרבה זמן ובבין השמשות אינו בודל ממנה אלא מצפה מתי תיפול, אך נר עיקר הקצאתו הוא לבין השמשות, והרי בהדלקתו הוא דוחה אותו בידיים לצורך שבת ולכך לא מועיל לזה תנאי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מתרצים התוספות שסוכה דעלמא היא עשויה כבר הרבה זמן ובבין השמשות אינו בודל ממנה אלא מצפה מתי תיפול, אך נר עיקר הקצאתו הוא לבין השמשות, והרי בהדלקתו הוא דוחה אותו בידיים לצורך שבת ולכך לא מועיל לזה תנאי.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==טלטול נר שאינו כלי==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לוקה בחסר}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב הרב '''בגדי ישע''' (שבת ג טז) בשם ה'''מהרש"ל''' (ביאור לסמ"ג) שכל הנידון הכא הוא דווקא בטלטול נר שהוא כלי (קרוייז"ל) שאז מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו ככלי שמלאכתו לאיסור, אבל נר שאינו כלי (קנדי"ל) אסור לטלטלו כלל אפילו אם לא הודלק בשבת, שהרי מה שהתירו לטלטל נר הוא מפני שעל כל פנים כלי הוא ומותר לצורך גופו ומקומו, אבל זה זה שאינו כלי הגם שמלאכתו לאיסור, לא שייך להתירו לצורך גופו ומקומו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=6393&oldid=prev 2016-06-19T11:57:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:57, 19 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת ההלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במוקצה </del>מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוקצה </ins>מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כתבו ה'''רי&quot;ף''' (כא א) וה'''רא&quot;ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול הלכה כר' מאיר שנר שכבה מותר לטלטלו אלא אם כן דלק בשבת, שהוקצה מחמת איסור {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|פסיקת ההלכה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כתבו ה'''רי&quot;ף''' (כא א) וה'''רא&quot;ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול הלכה כר' מאיר שנר שכבה מותר לטלטלו אלא אם כן דלק בשבת, שהוקצה מחמת איסור {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|פסיקת ההלכה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם '''רבנו חננאל''' (מד א ד&quot;ה ת&quot;ר) כתב שאין הלכה כר' שמעון בזה, אלא שנתן טעם אחר בדבר, שכיון שר' יהודה ור' מאיר שניהם מסכימים לאסור במוקצה מחמת איסור, הלכה כמותם בזה ולא כר' שמעון שהוא דעת יחיד. וב'''ראבי&quot;ה''' (שבת רד) הביא שני הטעמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם '''רבנו חננאל''' (מד א ד&quot;ה ת&quot;ר) כתב שאין הלכה כר' שמעון בזה, אלא שנתן טעם אחר בדבר, שכיון שר' יהודה ור' מאיר שניהם מסכימים לאסור במוקצה מחמת איסור, הלכה כמותם בזה ולא כר' שמעון שהוא דעת יחיד. וב'''ראבי&quot;ה''' (שבת רד) הביא שני הטעמים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l114">שורה 114:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 114:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (רעט ג) כתב שלטלטל על ידי לחם אסור, וביאר ה'''מגן אברהם''' (ד) שהוא מטעם מיגו דאיתקצאי, שהרי לא היה שם הלחם מבעוד יום. והוסיף מרן שאם נתן הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו, אבל אין לסמוך עליו. וכתבו ה'''ט&quot;ז''' (ד) וה'''מגן אברהם''' (ה) שאין לסמוך על זה מפני שודאי השמן חשוב לו מן הלחם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (רעט ג) כתב שלטלטל על ידי לחם אסור, וביאר ה'''מגן אברהם''' (ד) שהוא מטעם מיגו דאיתקצאי, שהרי לא היה שם הלחם מבעוד יום. והוסיף מרן שאם נתן הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו, אבל אין לסמוך עליו. וכתבו ה'''ט&quot;ז''' (ד) וה'''מגן אברהם''' (ה) שאין לסמוך על זה מפני שודאי השמן חשוב לו מן הלחם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך (שח ה) שלפי הדעות ש[[מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור על ידי כיכר או תינוק]], הוא הדין שיש להתיר אף במוקצה מחמת חיסרון כיס, שהרי מקור הדין הוא מהברייתא ש[[מתירה לטלטל מדוכה אגב השום שבה]], והרי הגמרא (קכג א) ניסתה להוכיח משם שכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ואעפ&quot;כ אגב השום מותר, א&quot;כ לדידן אף שקיי&quot;ל במלאכתו לאיסור שמותר לצורך גופו ומקומו, מ&quot;מ נלמד מכאן לדברים האסורים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמוקצה </del>מחמת חסרון כיס, שעכ&quot;פ אגב היתר מותר. וכתב שלפי&quot;ז אף בנר שהדליקו בו בשבת מותר לטלטלו אגב ככר או תינוק. ודבריו צריכים ביאור, דבשלמא כלי מדוכה או מוקצה מחמת חסרון כיס, שם הכלי אסור מצד עצמו אלא שמטלטלו אגב ההיתר שבתוכו משום שהוא בטל לו, אבל הכא הנר אסור משום בסיס, וכיון שבבין השמשמות היה אסור לטלטלו מפני שהוא בסיס לאיסור ולהיתר, ממילא גם לאחר שכבה הנר חשיב עדיין בסיס לאיסור ולהיתר ואינו בטל ללחם אלא לאיסור שהיה בו. ואפשר שהוא סובר שלדידן אין האיסור בנר מטעם בסיס, דזהו רק לר' שמעון, אבל אנן קיי&quot;ל כר' יהודה דהאיסור הוא מטעם מוקצה מחמת איסור ומיגו דאיתקצאי, ולכן אף שאסור גם לצורך גופו ומקומו, מ&quot;מ לא גרע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממוקצה </del>מחמת חסרון כיס שמותר על ידי כיכר או תינוק (לפי מה שמוכח מהגמרא).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך (שח ה) שלפי הדעות ש[[מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור על ידי כיכר או תינוק]], הוא הדין שיש להתיר אף במוקצה מחמת חיסרון כיס, שהרי מקור הדין הוא מהברייתא ש[[מתירה לטלטל מדוכה אגב השום שבה]], והרי הגמרא (קכג א) ניסתה להוכיח משם שכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ואעפ&quot;כ אגב השום מותר, א&quot;כ לדידן אף שקיי&quot;ל במלאכתו לאיסור שמותר לצורך גופו ומקומו, מ&quot;מ נלמד מכאן לדברים האסורים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ[[מוקצה </ins>מחמת חסרון כיס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, שעכ&quot;פ אגב היתר מותר. וכתב שלפי&quot;ז אף בנר שהדליקו בו בשבת מותר לטלטלו אגב ככר או תינוק. ודבריו צריכים ביאור, דבשלמא כלי מדוכה או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מוקצה מחמת חסרון כיס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, שם הכלי אסור מצד עצמו אלא שמטלטלו אגב ההיתר שבתוכו משום שהוא בטל לו, אבל הכא הנר אסור משום בסיס, וכיון שבבין השמשמות היה אסור לטלטלו מפני שהוא בסיס לאיסור ולהיתר, ממילא גם לאחר שכבה הנר חשיב עדיין בסיס לאיסור ולהיתר ואינו בטל ללחם אלא לאיסור שהיה בו. ואפשר שהוא סובר שלדידן אין האיסור בנר מטעם בסיס, דזהו רק לר' שמעון, אבל אנן קיי&quot;ל כר' יהודה דהאיסור הוא מטעם מוקצה מחמת איסור ומיגו דאיתקצאי, ולכן אף שאסור גם לצורך גופו ומקומו, מ&quot;מ לא גרע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[מוקצה </ins>מחמת חסרון כיס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>שמותר על ידי כיכר או תינוק (לפי מה שמוכח מהגמרא).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נר שהודלק בשבת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נר שהודלק בשבת==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l146">שורה 146:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 146:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת מו:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת מו:]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת מז.]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת מז.]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת קנז.]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק כה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רעט]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רעט]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=5300&oldid=prev 2016-06-02T09:59:05Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:59, 2 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l117">שורה 117:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 117:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נר שהודלק בשבת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נר שהודלק בשבת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רשב&quot;א''' בתשובה (ג רסח)  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רשב&quot;א''' בתשובה (ג רסח) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנר שהודלק בשבת בהיתר כגון לחולה או לחיה, או הדליק נר בשוגג, מותר לטלטלו לאחר שכבה לפי שלא הוקצה בין השמשות, ובגמרא (ביצה כו ב) איבעיא אם יש [[מוקצה לחצי שבת]] או לא ולא איפשטא וכיון שמוקצה הוא מדרבנן, ספק דרבנן לקולא. ובדבריו משמע שאף אם הודלק מערב שבת לחיה או לחולה, כיון שלא הוקצה מטלטול שהרי מותר לטלטלו לצרכם, גם לאחר שכבה הנר מותר לטלטלו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;דברים אלו הובאו ב'''בית יוסף''' ופסקם מרן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ה). אמנם בלשונו נראה שאיירי בנר שהודלק בשבת עצמה, אבל כבר ציין ה'''משנה ברורה''' (טו) שגם אם הודלק בערב שבת לא הוקצה לכל השבת, שהרי מותר היה בטלטול לחיה ולחולה, וכן כתב ה'''גר&quot;ז''' (ו). אמנם הרב '''ערוך השלחן''' (יג) כתב שנר שהודלק קודם בין השמשות לחיה או לחולה אסור לטלטלו אחר שכבה, דעל כל פנים איתקצאי לכולי יומא. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;כתב ה'''מגן אברהם''' (יא) שמה שכתבו הרשב&quot;א ומרן שהדליק בשוגג בשבת הוא לאו דווקא, אלא אפילו הדליק במזיד מותר, אלא דלא איירי ברשיעי, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח), וכן הוא ב'''ערוך השלחן''' (יג). אמנם בספר '''עולת שבת''' (ה) אוסר במזיד, והעתיקו הרב '''אליה רבה''' (יא).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;כתב ה'''משנה ברורה''' (טז) שההיתר לטלטל את הנר לאחר שכבה הוא דווקא לצורך גופו ומקומו, ככל כלי שמלאכתו לאיסור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טיוטא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טיוטא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=5298&oldid=prev 2016-06-02T08:53:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:53, 2 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l114">שורה 114:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 114:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (רעט ג) כתב שלטלטל על ידי לחם אסור, וביאר ה'''מגן אברהם''' (ד) שהוא מטעם מיגו דאיתקצאי, שהרי לא היה שם הלחם מבעוד יום. והוסיף מרן שאם נתן הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו, אבל אין לסמוך עליו. וכתבו ה'''ט&quot;ז''' (ד) וה'''מגן אברהם''' (ה) שאין לסמוך על זה מפני שודאי השמן חשוב לו מן הלחם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (רעט ג) כתב שלטלטל על ידי לחם אסור, וביאר ה'''מגן אברהם''' (ד) שהוא מטעם מיגו דאיתקצאי, שהרי לא היה שם הלחם מבעוד יום. והוסיף מרן שאם נתן הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו, אבל אין לסמוך עליו. וכתבו ה'''ט&quot;ז''' (ד) וה'''מגן אברהם''' (ה) שאין לסמוך על זה מפני שודאי השמן חשוב לו מן הלחם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך (שח ה) שלפי הדעות ש[[מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור על ידי כיכר או תינוק]], הוא הדין שיש להתיר אף במוקצה מחמת חיסרון כיס, שהרי מקור הדין הוא מהברייתא ש[[מתירה לטלטל מדוכה אגב השום שבה]], והרי הגמרא (קכג א) ניסתה להוכיח משם שכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ואעפ"כ אגב השום מותר, א"כ לדידן אף שקיי"ל במלאכתו לאיסור שמותר לצורך גופו ומקומו, מ"מ נלמד מכאן לדברים האסורים כמוקצה מחמת חסרון כיס, שעכ"פ אגב היתר מותר. וכתב שלפי"ז אף בנר שהדליקו בו בשבת מותר לטלטלו אגב ככר או תינוק. ודבריו צריכים ביאור, דבשלמא כלי מדוכה או מוקצה מחמת חסרון כיס, שם הכלי אסור מצד עצמו אלא שמטלטלו אגב ההיתר שבתוכו משום שהוא בטל לו, אבל הכא הנר אסור משום בסיס, וכיון שבבין השמשמות היה אסור לטלטלו מפני שהוא בסיס לאיסור ולהיתר, ממילא גם לאחר שכבה הנר חשיב עדיין בסיס לאיסור ולהיתר ואינו בטל ללחם אלא לאיסור שהיה בו. ואפשר שהוא סובר שלדידן אין האיסור בנר מטעם בסיס, דזהו רק לר' שמעון, אבל אנן קיי"ל כר' יהודה דהאיסור הוא מטעם מוקצה מחמת איסור ומיגו דאיתקצאי, ולכן אף שאסור גם לצורך גופו ומקומו, מ"מ לא גרע ממוקצה מחמת חסרון כיס שמותר על ידי כיכר או תינוק (לפי מה שמוכח מהגמרא).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==נר שהודלק בשבת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''רשב"א''' בתשובה (ג רסח) </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טיוטא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טיוטא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=5294&oldid=prev 2016-06-02T07:57:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:57, 2 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l98">שורה 98:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 98:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''שו&quot;ת מהרי&quot;ל''' (חדשות לח ד) כתב שנוהגין איסור בטלטול הנר אף לצורך גופו ומקומו, אך משמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''שו&quot;ת מהרי&quot;ל''' (חדשות לח ד) כתב שנוהגין איסור בטלטול הנר אף לצורך גופו ומקומו, אך משמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד&quot;ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב&quot;ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר&quot;י''' (ג כ ד&quot;ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח). גם ב'''שלטי הגיבורים''' (כא א א) למד בדעת הרמב&quot;ם והפוסקים שאין להתיר אף לצורך גופו ומקומו.&lt;BR/&gt;וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום, ודמי ל[[מניח אבן על פי החבית]] שנעשה בסיס לדבר האסור ואסור לכולי יומא {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|לצורך גופו ומקומו}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד&quot;ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב&quot;ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר&quot;י''' (ג כ ד&quot;ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח). גם ב'''שלטי הגיבורים''' (כא א א) למד בדעת הרמב&quot;ם והפוסקים שאין להתיר אף לצורך גופו ומקומו.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום, ודמי ל[[מניח אבן על פי החבית]] שנעשה בסיס לדבר האסור ואסור לכולי יומא {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|לצורך גופו ומקומו}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט ב) הביא בסתם לאסור טלטול לצורך גופו ומקומו, והוסיף שיש מי שמתיר ולא נראו דבריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט ב) הביא בסתם לאסור טלטול לצורך גופו ומקומו, והוסיף שיש מי שמתיר ולא נראו דבריו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טורי זהב''' (ב) כתב על דברי הב&quot;י, שלפי הטעם שכתב יוצא שלפוסקים הסוברים שאין בסיס לדבר האסור כאשר דעתו להסירו משם במהלך השבת, מותר יהיה לטלטל את הנר אחר שכבה, שהרי כשאנו מניחים את הנרות על השלחן, בדעתנו להניחם שם רק בלילה ולהסירם בבוקר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומסיק </del>שם שנראה שאין מחלוקת בדבר, אלא אותם שאוסרים בלצורך גופו ומקומו מדברים באופן שהדליקם שם על מנת להניח אותם לכל השבת באותו מקום, ואילו הפוסקים המתירים איירי במכוון ליטלם אחר הלילה באופן שלא נעשה בסיס כלל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טורי זהב''' (ב) כתב על דברי הב&quot;י, שלפי הטעם שכתב יוצא שלפוסקים הסוברים שאין בסיס לדבר האסור כאשר דעתו להסירו משם במהלך השבת, מותר יהיה לטלטל את הנר אחר שכבה, שהרי כשאנו מניחים את הנרות על השלחן, בדעתנו להניחם שם רק בלילה ולהסירם בבוקר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומסיים </ins>שם שנראה שאין מחלוקת בדבר, אלא אותם שאוסרים בלצורך גופו ומקומו מדברים באופן שהדליקם שם על מנת להניח אותם לכל השבת באותו מקום, ואילו הפוסקים המתירים איירי במכוון ליטלם אחר הלילה באופן שלא נעשה בסיס כלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;דברי הט&quot;ז תמוהין שהרי השו&quot;ע לא מדבר על השולחן שעליו נתונים הנרות, אלא על הנר עצמו שהוא נעשה בסיס לדבר האסור, וכן הקשה ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב). ועוד שאם כוונתו על טלטול השלחן, לדבריו יש להתיר לטלטלו אף שלא לצורך גופו ומקומו, שהרי לא נעשה בסיס כלל מפני שדעתו להסירו משם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;דברי הט&quot;ז תמוהין שהרי השו&quot;ע לא מדבר על השולחן שעליו נתונים הנרות, אלא על הנר עצמו שהוא נעשה בסיס לדבר האסור, וכן הקשה ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב). ועוד שאם כוונתו על טלטול השלחן, לדבריו יש להתיר לטלטלו אף שלא לצורך גופו ומקומו, שהרי לא נעשה בסיס כלל מפני שדעתו להסירו משם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם הפרי מגדים הליץ עליו שכוונתו שגם הנר עצמו לא נעשה בסיס לדבר האסור, שכשכלה השמן דעתו ליטלו משם, ונעשה ככלי שמלאכתו לאיסור. וכנראה שכוונת הט&quot;ז שהנר לא נעשה בסיס מפני שהשלהבת עתידה לכבות במהלך הלילה, וממילא גם אנו דעתנו להסירו מן השלחן. אבל עדיין לא מובן מה הוצרך לזה, שהרי אנו לא על השלחן אנו דנים אלא על הנר, ומה אכפת לן במה שדעתו להסירו מן השלחן לאחר שכבה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם הפרי מגדים הליץ עליו שכוונתו שגם הנר עצמו לא נעשה בסיס לדבר האסור, שכשכלה השמן דעתו ליטלו משם, ונעשה ככלי שמלאכתו לאיסור. וכנראה שכוונת הט&quot;ז שהנר לא נעשה בסיס מפני שהשלהבת עתידה לכבות במהלך הלילה, וממילא גם אנו דעתנו להסירו מן השלחן. אבל עדיין לא מובן מה הוצרך לזה, שהרי אנו לא על השלחן אנו דנים אלא על הנר, ומה אכפת לן במה שדעתו להסירו מן השלחן לאחר שכבה.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l108">שורה 108:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 109:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול על ידי ככר או תינוק==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול על ידי ככר או תינוק==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה ואפילו על ידי ככר או תינוק, שלא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה ואפילו על ידי ככר או תינוק, שלא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (שבת כא ב) בשם '''רבנו נסים''', וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ב דף סז ב). גם בספר '''כל בו''' (לא ד&quot;ה זה הכלל כל דבר) הסכים לזה, וכתב שכן היא דעת בעל ההשלמה. אבל הוסיף שקצת חכמי צרפת התירו בזה אם הונח הכיכר מבעוד יום, אבל הוא דחה דבריהם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אמנם ה'''ריב&quot;ש''' בתשובה (צג) כתב להתיר אם נתן את הכיכר מבעוד יום, אבל הדגיש שצריך שהלחם יהיה חשוב יותר מן השמן, שכל שהוא בסיס לדבר האסור והמותר אין לטלטלו אלא כאשר הדבר המותר חשוב מן האיסור, ואף שאין זה היתר ברור שהרי ודאי שחשוב לו השמן יותר מן הפת, מ&quot;מ הוי כאילו [[אם מועיל תנאי מערב שבת להתיר טלטול הנר אחר שכבה|התנה שיוכל לטלטלו]] אחר שכבה. וב'''דרישה''' כתב על דברי הריב&quot;ש שאף שחשיב כאילו התנה, מ&quot;מ אם אין הלחם חשוב לא מועיל, שכיון שלא התנה בפועל בעינן גילוי דעתו, וזה לא הוי אלא כשנותן דבר חשוב. אמנם ה'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&amp;st=&amp;pgnum=76 (ד)] סבור שלמסקנת הריב&quot;ש לא בעינן דבר חשוב, שהרי הוי כאילו התנה, וגם דקדק כן מה שכתב הריב&quot;ש שנהגו לשים 'מעט לחם' משמע דלא הוי חשוב.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שלחן ערוך''' (רעט ג) כתב שלטלטל על ידי לחם אסור, וביאר ה'''מגן אברהם''' (ד) שהוא מטעם מיגו דאיתקצאי, שהרי לא היה שם הלחם מבעוד יום. והוסיף מרן שאם נתן הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו, אבל אין לסמוך עליו. וכתבו ה'''ט&quot;ז''' (ד) וה'''מגן אברהם''' (ה) שאין לסמוך על זה מפני שודאי השמן חשוב לו מן הלחם</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טיוטא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טיוטא==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=5253&oldid=prev 2016-06-01T11:54:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:54, 1 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשו ה'''תוספות''' (מה ב ד&quot;ה אין לנו) איך פסקינן כר' יהודה ור' מאיר במוקצה מחמת איסור, והרי במשנה להלן (קנו ב) פסקינן כר' שמעון שבהמה שנתנבלה בשבת מותרת, אף שנבלה מוקצה מחמת איסור הוא. וחילקו התוס' בין נר שהוא אסור כיון שדחאו בידיים בהדלקתו, לבין בהמה שלא דחאה בידיים אלא מעצמה אסורה היא מפני איסור שחיטתה. ושוב כתבו כן להלן (קנז א ד&quot;ה לבר), וכן הוא ב'''מרדכי''' (ביצה א תרמב) וב'''בית חדש''' (רעט א).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשו ה'''תוספות''' (מה ב ד&quot;ה אין לנו) איך פסקינן כר' יהודה ור' מאיר במוקצה מחמת איסור, והרי במשנה להלן (קנו ב) פסקינן כר' שמעון שבהמה שנתנבלה בשבת מותרת, אף שנבלה מוקצה מחמת איסור הוא. וחילקו התוס' בין נר שהוא אסור כיון שדחאו בידיים בהדלקתו, לבין בהמה שלא דחאה בידיים אלא מעצמה אסורה היא מפני איסור שחיטתה. ושוב כתבו כן להלן (קנז א ד&quot;ה לבר), וכן הוא ב'''מרדכי''' (ביצה א תרמב) וב'''בית חדש''' (רעט א).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שעת הדחק ושעת הסכנה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתא ב'''גמרא''' (מה א) ששאלו את רב האם מותר לטלטל נר חנוכה בשבת לאחר שכבה כדי להצניעו מפני ה'חברים' (אומה שהיתה עם הפרסיים והיו אוסרים להדליק נר חנוכה), וענה להם שמותר, ואף שאין הלכה כר' שמעון, מ"מ כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק. ופירש '''רש"י''' (ד"ה בשעת הדחק) - סכנה. משמע בדבריו שדווקא בסכנה התירו. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה'''מגן אברהם''' (א) כתב בשם ה'''שלטי גיבורים''' {{קטן|(לא מצאתי)}} שמותר לכבות מאימת הגויים, אבל הוא עצמו שדווקא בשעת הסכנה ממש.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אבל בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= (א)] הסכים לדברי השלטי גיבורים, שאם בשעת סכנה ממש הרי אפילו בנר דולק מותר, וכן הקשה הרב '''אליה רבה''' (ד). וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) יישב דברי המג"א דאיירי בסכנת הכאה או הפסד ממון. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אבל הרב '''תוספת שבת''' שם דקדק בדברי רש"י שאפילו בדחק כלשהו מותר, ולדבריו הסכים ה'''משנה ברורה''' (א).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם כל עוד הנר דולק לכולי עלמא אסור לטלטלו. כתב הרב '''אדמת הקודש''' (ב א) שאפילו מי שחש בעיניו ואור הנר מוסיף על כאבו, אסור לטלטלו. הובאו דבריו ב'''ברכי יוסף''' (א).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===איסטניס===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===איסטניס===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול נר חדש בזמן הזה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טלטול נר חדש בזמן הזה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רעט א) שאמנם בגמרא פשוט לכל התנאים שנר שלא הודלק כלל מותר בטלטול, אך היתר זה הוא רק בזמנם שיה להם שימוש בכלי הנר לצורך מלאכת היתר, אבל בזמן הזה אין לנו שום שימוש בנר ולכן אסור לטלטלו אף שלא הדליקו בו כלל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רעט א) שאמנם בגמרא פשוט לכל התנאים שנר שלא הודלק כלל מותר בטלטול, אך היתר זה הוא רק בזמנם שיה להם שימוש בכלי הנר לצורך מלאכת היתר, אבל בזמן הזה אין לנו שום שימוש בנר ולכן אסור לטלטלו אף שלא הדליקו בו כלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בשו&quot;ת '''אגרות משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14679&amp;st=&amp;pgnum=119 (אורח חיים ה כב כח)] כתב שמותר לטלטלם לצורך גופו ומקומו ככל כלי שמלאכתו לאיסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בשו&quot;ת '''אגרות משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14679&amp;st=&amp;pgnum=119 (אורח חיים ה כב כח)] כתב שמותר לטלטלם לצורך גופו ומקומו ככל כלי שמלאכתו לאיסור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. גם מסתימת ה'''משנה ברורה''' משמע דלא חילק בכך</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l90">שורה 90:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 98:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''שו&quot;ת מהרי&quot;ל''' (חדשות לח ד) כתב שנוהגין איסור בטלטול הנר אף לצורך גופו ומקומו, אך משמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''שו&quot;ת מהרי&quot;ל''' (חדשות לח ד) כתב שנוהגין איסור בטלטול הנר אף לצורך גופו ומקומו, אך משמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד&quot;ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב&quot;ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר&quot;י''' (ג כ ד&quot;ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח). &lt;BR/&gt;וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום, ודמי ל[[מניח אבן על פי החבית]] שנעשה בסיס לדבר האסור ואסור לכולי יומא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד&quot;ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב&quot;ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר&quot;י''' (ג כ ד&quot;ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא&quot;ש''' בתשובה (כב ח)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. גם ב'''שלטי הגיבורים''' (כא א א) למד בדעת הרמב&quot;ם והפוסקים שאין להתיר אף לצורך גופו ומקומו</ins>.&lt;BR/&gt;וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום, ודמי ל[[מניח אבן על פי החבית]] שנעשה בסיס לדבר האסור ואסור לכולי יומא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ראה עוד|טלטול נר בשבת|לצורך גופו ומקומו}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט ב) הביא בסתם לאסור טלטול לצורך גופו ומקומו, והוסיף שיש מי שמתיר ולא נראו דבריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט ב) הביא בסתם לאסור טלטול לצורך גופו ומקומו, והוסיף שיש מי שמתיר ולא נראו דבריו.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=5250&oldid=prev 2016-06-01T09:57:47Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:57, 1 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רעט א) שאמנם בגמרא פשוט לכל התנאים שנר שלא הודלק כלל מותר בטלטול, אך היתר זה הוא רק בזמנם שיה להם שימוש בכלי הנר לצורך מלאכת היתר, אבל בזמן הזה אין לנו שום שימוש בנר ולכן אסור לטלטלו אף שלא הדליקו בו כלל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רעט א) שאמנם בגמרא פשוט לכל התנאים שנר שלא הודלק כלל מותר בטלטול, אך היתר זה הוא רק בזמנם שיה להם שימוש בכלי הנר לצורך מלאכת היתר, אבל בזמן הזה אין לנו שום שימוש בנר ולכן אסור לטלטלו אף שלא הדליקו בו כלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בשו&quot;ת '''אגרות משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14679&amp;st=&amp;pgnum=119 (אורח חיים ה כב כח)] כתב שמותר לטלטלם לצורך גופו ומקומו ככל כלי שמלאכתו לאיסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל בשו&quot;ת '''אגרות משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14679&amp;st=&amp;pgnum=119 (אורח חיים ה כב כח)] כתב שמותר לטלטלם לצורך גופו ומקומו ככל כלי שמלאכתו לאיסור.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (מד א) מבואר שהאיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא מטעם מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ&quot;מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. וכן מבואר בדברי '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה חוץ מן הנר שהדליקו) וכן מפורש ב'''גמרא''' להלן (קנז א) שלדידן מוקצה מחמת איסור אסור. אמנם לא מבואר בגמרא מהו האיסור שמחמתו נאסר הנר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''גמרא''' (מד א) מבואר שהאיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא מטעם מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ&quot;מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. וכן מבואר בדברי '''רש&quot;י''' (ד&quot;ה חוץ מן הנר שהדליקו) וכן מפורש ב'''גמרא''' להלן (קנז א) שלדידן מוקצה מחמת איסור אסור. אמנם לא מבואר בגמרא מהו האיסור שמחמתו נאסר הנר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם האיסור בשלהבת וטלטול כלים חשמליים====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====טעם האיסור בשלהבת וטלטול כלים חשמליים====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי הדור האחרון דנו בדבר זה וחיפשו טעמים מדוע השלהבת היא מוקצה עד שנעשו הנר והפתילה והשמן בסיס לה ליאסר גם הם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי הדור האחרון דנו בדבר זה וחיפשו טעמים מדוע השלהבת היא מוקצה עד שנעשו הנר והפתילה והשמן בסיס לה ליאסר גם הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ראה עוד|טלטול נר בשבת|טעם האיסור בשלהבת וטלטול כלים חשמליים}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''חזון איש''' כתב (מא טז) כתב שהנר הוא מוקצה מפני שאין דרך לטלטלו שמא יכשל באיסור מכבה או מבעיר ועוד שאין דרך השימוש בו אלא במקומו. ובשו&quot;ת '''מנחת שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15096&amp;st=&amp;pgnum=156&amp;hilite= (א יד)] האריך להקשות על דבריו ובין השאר כתב שלשיטתו בנרות שאין בהם חשש כיבוי יש להתיר, וגם כאשר מתנה שדעתו לטלטלו היה לנו להתיר בשופי, ואנו מצאנו בזה מחלוקת, וגם עינינו רואות שבימי חול דרך בני אדם לטלטל את הנר ממקום למקום, ואף ביום טוב עושים כן, ולשיטתו יש לאסור זה אף ביום טוב אף שלא לצורך אוכל נפש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''חזון איש''' כתב (מא טז) כתב שהנר הוא מוקצה מפני שאין דרך לטלטלו שמא יכשל באיסור מכבה או מבעיר ועוד שאין דרך השימוש בו אלא במקומו. ובשו&quot;ת '''מנחת שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15096&amp;st=&amp;pgnum=156&amp;hilite= (א יד)] האריך להקשות על דבריו ובין השאר כתב שלשיטתו בנרות שאין בהם חשש כיבוי יש להתיר, וגם כאשר מתנה שדעתו לטלטלו היה לנו להתיר בשופי, ואנו מצאנו בזה מחלוקת, וגם עינינו רואות שבימי חול דרך בני אדם לטלטל את הנר ממקום למקום, ואף ביום טוב עושים כן, ולשיטתו יש לאסור זה אף ביום טוב אף שלא לצורך אוכל נפש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והרב '''מנחת שלמה''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15096&amp;st=&amp;pgnum=156&amp;hilite= (ד&quot;ה ואמרתי ליישב)] נותן טעם אחר לאיסור הטלטול בשלהבת עצמה, שכיון שהשלהבת מתחלפת מרגע לרגע וגם היש חשובה מאוד, רואים אותה כדבר נפרד מכולם, וכיון שאין בה ממש ואינה בת טלטול ככלים ואוכלים, הוי כמוקצה מחמת גופו. ומטעם זה מותר לטלטל הנר ביום טוב, לפי שיש לו שימוש להדליק ממנו לנר אחר. ולפי&quot;ז העלה שהיה מקום להתיר לטלטל מנורות או פנס חשמליים שהיו דלוקים מערב שבת, כיון שהחוט להט אין בו שום שלהבת, ואינו מתחלף כלל. אמנם בספר '''מאורי אש''' כתב שאינו מורה כן להלכה רק בדרך פלפול הלכה ולא למעשה, והוסיף גם עוד טעמים אחרים לאיסור לטלטל כלי חשמל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והרב '''מנחת שלמה''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15096&amp;st=&amp;pgnum=156&amp;hilite= (ד&quot;ה ואמרתי ליישב)] נותן טעם אחר לאיסור הטלטול בשלהבת עצמה, שכיון שהשלהבת מתחלפת מרגע לרגע וגם היש חשובה מאוד, רואים אותה כדבר נפרד מכולם, וכיון שאין בה ממש ואינה בת טלטול ככלים ואוכלים, הוי כמוקצה מחמת גופו. ומטעם זה מותר לטלטל הנר ביום טוב, לפי שיש לו שימוש להדליק ממנו לנר אחר. ולפי&quot;ז העלה שהיה מקום להתיר לטלטל מנורות או פנס חשמליים שהיו דלוקים מערב שבת, כיון שהחוט להט אין בו שום שלהבת, ואינו מתחלף כלל. אמנם בספר '''מאורי אש''' כתב שאינו מורה כן להלכה רק בדרך פלפול הלכה ולא למעשה, והוסיף גם עוד טעמים אחרים לאיסור לטלטל כלי חשמל.</div></td></tr> </table>

א.א