https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94?feed=atom
טלטול כלכלה כשאבן בתוכה - היסטוריית גרסאות
2026-06-23T22:29:27Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.37.0
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=6737&oldid=prev
א.א ב־10:05, 8 באוגוסט 2016
2016-08-08T10:05:15Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:05, 8 באוגוסט 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ש"ה האי) למה לא אמרה הגמרא שהמשנה מדברת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשצריך </del>למקומה של הכלכלה, והשתא אין צורך להעמיד בכלכלה מלאה פירות או באבן שנעשית דופן. ותירץ שכל המשנה עוסקת בשאינו צריך למקומה, דומיא דאבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר, שאם היה צריך למקומה היה מותר לטלטלן אף בלא ניעור, וכן הוא לגבי [[נוטל אדם את בנו]] שלא מדובר לצורך מקומו של בן אלא לגעגעו. וכן הביא ב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה והא) משמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ש"ה האי) למה לא אמרה הגמרא שהמשנה מדברת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשוכח דלא הוי הכלכלה בסיס ובשצריך </ins>למקומה של הכלכלה, והשתא אין צורך להעמיד בכלכלה מלאה פירות או באבן שנעשית דופן. ותירץ שכל המשנה עוסקת בשאינו צריך למקומה, דומיא דאבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר, שאם היה צריך למקומה היה מותר לטלטלן אף בלא ניעור, וכן הוא לגבי [[נוטל אדם את בנו]] שלא מדובר לצורך מקומו של בן אלא לגעגעו. וכן הביא ב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה והא) משמו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי הרשב"א </del>מבואר שבצריך למקומה של כלכלה מותר לטלטלה להדיא אף שהאבן בתוכה בלא פירות. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן עולה מפשטות דברי הגמרא להלן לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבריהם </ins>מבואר שבצריך למקומה של כלכלה מותר לטלטלה להדיא אף שהאבן בתוכה בלא פירות. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם זהו דווקא בשוכח, אבל במניח נעשית הכלכלה בסיס לדבר האסור</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בתירוץ אחר כתב ה'''ריטב"א''' שם שדווקא כאשר האיסור הוא דבר חשוב, כגון מעות, מותר לטלטלם אגב הכר לצורך מקום הכר, שיש בהם חשש אם ינענען. מה שאין כן באבן שאינה חשובה היא אין להתיר בטלטול גמור אלא בנענוע בלבד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בתירוץ אחר כתב ה'''ריטב"א''' שם שדווקא כאשר האיסור הוא דבר חשוב, כגון מעות, מותר לטלטלם אגב הכר לצורך מקום הכר, שיש בהם חשש אם ינענען. מה שאין כן באבן שאינה חשובה היא אין להתיר בטלטול גמור אלא בנענוע בלבד.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l90">שורה 90:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 90:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלטי גיבורים''' (נט א ב) כתב בפשיטות שלכולי עלמא אם צריך למקום הכלכלה שהפירות והאבן בתוכה, מותר לטלטלה, דומיא דתרומה טמאה וטהורה. והוסיף שמכאן יש להביא ראיה שגם [[מוקצה מחמת גופו]] שאסור לצורך גופו ומקומו, שאם הוא בכלי עם דבר היתר, אף שאינו בטל להיתר, מותר לטלטל הכלי לצורך מקומו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלטי גיבורים''' (נט א ב) כתב בפשיטות שלכולי עלמא אם צריך למקום הכלכלה שהפירות והאבן בתוכה, מותר לטלטלה, דומיא דתרומה טמאה וטהורה. והוסיף שמכאן יש להביא ראיה שגם [[מוקצה מחמת גופו]] שאסור לצורך גופו ומקומו, שאם הוא בכלי עם דבר היתר, אף שאינו בטל להיתר, מותר לטלטל הכלי לצורך מקומו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה ומשמע) כתב שאף בפירות שאינם מיטנפים, אם צריך הוא למקום הכלכלה מותר לטלטלה כמות שהיא. וכן הכריע למעשה ב'''שלחן ערוך''' (שט ג). מדבריהם משמע שדווקא בכלכלה מלאה פירות מותר לצורך מקומו, והקילו בזה שלא יצטרך לנער, אבל בכלכלה בלא פירות שרק אבן בתוכה, אסור אף לצורך מקומו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה ומשמע) כתב שאף בפירות שאינם מיטנפים, אם צריך הוא למקום הכלכלה מותר לטלטלה כמות שהיא. וכן הכריע למעשה ב'''שלחן ערוך''' (שט ג). מדבריהם משמע שדווקא בכלכלה מלאה פירות מותר לצורך מקומו, והקילו בזה שלא יצטרך לנער, אבל בכלכלה בלא פירות שרק אבן בתוכה, אסור אף לצורך מקומו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אמנם זהו מפני שהם מדברים בכלכלה שנעשית בסיס לאבן, דהיינו במניח, ולכן בעינן פירות, דלא"ה הוי בסיס לדבר האסור ואסור אף לצורך מקומו. אך בשוכח האבן בכלכלה, נראה שמותר לצורך מקומו אף בלא פירות וכדברי הריטב"א</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל </del>ב'''לבושי שרד''' כתב שטעם ההיתר בלצורך מקומו הוא שאם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ינער</del>, שמא יפול האבן למקום שצריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לה</del>, ולכן התירו אף בלא ניעור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ולפי טעם זה לכאורה היה מקום להתיר אף בכלכלה בלא פירות</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''לבושי שרד''' כתב שטעם ההיתר בלצורך מקומו הוא שאם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נצריכו לנער</ins>, שמא יפול האבן למקום שצריך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לו</ins>, ולכן התירו אף בלא ניעור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יב)</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=6736&oldid=prev
א.א ב־09:46, 8 באוגוסט 2016
2016-08-08T09:46:29Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:46, 8 באוגוסט 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו וד"ה הכא) תירצו שדווקא כאשר התרומה הטהורה מונחת בכלי קטן בפני עצמה ויכול ליטלה בפני עצמה ולהניחה על גבי קרקע. אבל הכא הפירות מונחות יחד עם האבן בלא שום כלי, ובכהאי גוונא אף בתרומה לא אמרינן שיטול את הטהורה ויניח את הטמאה, וכן כתבו ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא) וה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה אמר רב חסדא).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו וד"ה הכא) תירצו שדווקא כאשר התרומה הטהורה מונחת בכלי קטן בפני עצמה ויכול ליטלה בפני עצמה ולהניחה על גבי קרקע. אבל הכא הפירות מונחות יחד עם האבן בלא שום כלי, ובכהאי גוונא אף בתרומה לא אמרינן שיטול את הטהורה ויניח את הטמאה, וכן כתבו ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא) וה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה אמר רב חסדא).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>בטעם החילוק מדוע התירו כאשר אין ההיתר מונח בכלי, מבואר ב'''תוספות ישנים''' (ד"ה ונשדינהו) שהוא מפני החשש שמא יפלו לארץ. וכעין זה כתב ב'''ריטב"א''' שם, שאין לו כלי אחר להניח הפירות אחר שיוציאם, ושוב יש חשש שייטנפו. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>אמנם ב'''מגן אברהם''' (ד) כתב טעם חדש, שכאשר אינם בכלי, לא הטריחוהו ליטלם אחד אחד בידו. ובספר '''תוספת שבת''' השיג עליו מדברי התוספות ישנים הנ"ל.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>והרב '''מחצית השקל''' כתב ליישב דברי המג"א דבאמת גם כוונתו כהתוספות ישנים, שאי אפשר לפרש כוונתו משום טירחה כפשוטו, שהרי בגמרא מוכח שבפירות יבשים צריך לנערם לארץ ושוב לאוספם, וזהו ודאי טירחה מרובה יותר. אלא כתב המחצית השקל שכוונת המגן אברהם שכאשר הפירות אינם בכלי וצריך לשמרם שלא יפלו לארץ ויטנפו, זה הוי טירחה מרובה, ואתי שפיר כהתוספות ישנים.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===האם לפי מסקנת הגמרא מדובר בכלכלה מלאה פירות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===האם לפי מסקנת הגמרא מדובר בכלכלה מלאה פירות===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''רש"י''' (ד"ה מליאה פירות) משמע שבעינן שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור, דומיא דפירות שהן עיקר ביחס לאבן. אמנם ה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה הכא) כתב להדיא שאפילו במידי דעלמא, כלומר היתר אחר שאינו פירות, מותר לטלטל אגבו את האבן, כל שכן הכא שהפירות הם עיקר. מדבריו מבואר שאין צורך שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור על מנת להתיר את הבסיס.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''רש"י''' (ד"ה מליאה פירות) משמע שבעינן שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור, דומיא דפירות שהן עיקר ביחס לאבן. אמנם ה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה הכא) כתב להדיא שאפילו במידי דעלמא, כלומר היתר אחר שאינו פירות, מותר לטלטל אגבו את האבן, כל שכן הכא שהפירות הם עיקר. מדבריו מבואר שאין צורך שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור על מנת להתיר את הבסיס.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גירסת הרמב"ם והטור==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==פסיקת ההלכה==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==גירסת הרמב"ם והטור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) העתיק להלכה דין זה של טלטול כלכלה ואבן בתוכה, אלא שבתחילה כתב את מסקנת הגמרא שאם נעשית האבן דופן לכלכלה מותר לטלטלה, ולאחר מכן כתב שאם הכלכלה מלאה פירות ויש אבן בתוך הפירות, אם אינו יכול לנער את הפירות כגון שעלולים הם להיטנף, מותר לטלטל את הכלכלה על פירותיה והאבן שבה, שבמקום הפסד לא גזרו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) העתיק להלכה דין זה של טלטול כלכלה ואבן בתוכה, אלא שבתחילה כתב את מסקנת הגמרא שאם נעשית האבן דופן לכלכלה מותר לטלטלה, ולאחר מכן כתב שאם הכלכלה מלאה פירות ויש אבן בתוך הפירות, אם אינו יכול לנער את הפירות כגון שעלולים הם להיטנף, מותר לטלטל את הכלכלה על פירותיה והאבן שבה, שבמקום הפסד לא גזרו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה ולישדינהו) מבואר שתירוץ רב חייא בר אשי שנעשית האבן דופן הוא רק לרווחא דמילתא כדי להעמיד אף בפירות שאינן מיטנפים, אך תירוץ הגמרא הראשון שהעמידה בפירות המיטנפים נכון הוא גם למסקנה. ודבריו הם להדיא כהרמב"ם והטור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה ולישדינהו) מבואר שתירוץ רב חייא בר אשי שנעשית האבן דופן הוא רק לרווחא דמילתא כדי להעמיד אף בפירות שאינן מיטנפים, אך תירוץ הגמרא הראשון שהעמידה בפירות המיטנפים נכון הוא גם למסקנה. ודבריו הם להדיא כהרמב"ם והטור.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===תירוץ המגיד משנה===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>===תירוץ המגיד משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגיד משנה''' כתב לתרץ שגירסה אחרת היתה לפני הרמב"ם, שהוא לא גרס את קושיית הגמרא 'ולנערינהו נעורי', אלא תירוץ רב אשי בסוף הגמרא הוא תירוץ נוסף על מה שתירצה קודם שמדובר בפירות מטונפים ואינו יכול לנערם. לכן שני התירוצים אמת, ואת שניהם פסק הרמב"ם להלכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגיד משנה''' כתב לתרץ שגירסה אחרת היתה לפני הרמב"ם, שהוא לא גרס את קושיית הגמרא 'ולנערינהו נעורי', אלא תירוץ רב אשי בסוף הגמרא הוא תירוץ נוסף על מה שתירצה קודם שמדובר בפירות מטונפים ואינו יכול לנערם. לכן שני התירוצים אמת, ואת שניהם פסק הרמב"ם להלכה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אמנם יש להעיר שלפי הסבר זה שגם רב אשי קאי על הקושייה הראשונה, יוצא שגם הסבר זה מסכים לאוקימתא שהכלכלה מלאה פירות, ולכן אין להתיר בשנעשית האבן דופן לכלכלה אלא רק כאשר יש גם פירות. אמנם ברמב"ם משמע לא כן. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אמנם יש להעיר שלפי הסבר זה שגם רב אשי קאי על הקושייה הראשונה, יוצא שגם הסבר זה מסכים לאוקימתא שהכלכלה מלאה פירות, ולכן אין להתיר בשנעשית האבן דופן לכלכלה אלא רק כאשר יש גם פירות. אמנם ברמב"ם משמע לא כן. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וכתב ה'''בית יוסף''' שכתירוץ המגיד משנה ברמב"ם יש לומר גם בטור. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וכתב ה'''בית יוסף''' שכתירוץ המגיד משנה ברמב"ם יש לומר גם בטור. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===תירוץ הבית חדש===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>===תירוץ הבית חדש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית חדש''' (אורח חיים שט ג) התקשה על תירוץ המגיד משנה, שהרי ב[[#שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות|פירוש המשניות לרמב"ם]] מוכח להדיא שהרמב"ם כן גרס 'ולינערינהו נעורי', ואף שפירושו שם קשה ואינו כפשט הגמרא, מ"מ לענין הגירסה מוכח שכן גרס כפי שלפנינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית חדש''' (אורח חיים שט ג) התקשה על תירוץ המגיד משנה, שהרי ב[[#שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות|פירוש המשניות לרמב"ם]] מוכח להדיא שהרמב"ם כן גרס 'ולינערינהו נעורי', ואף שפירושו שם קשה ואינו כפשט הגמרא, מ"מ לענין הגירסה מוכח שכן גרס כפי שלפנינו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>לכן כתב הב"ח לבאר בדעת הרמב"ם שהוא אינו מפרש 'לינערינהו נעורי' כפי שפירש רש"י שינער את הפירות לצד הכלי ואז ישליך האבן, אלא כוונת הגמרא שינער את הפירות החוצה אל כלי אחר או אל מקום שלא ייטנפו, ועל זה תירצה הגמרא 'אלא בכלכלה פחותה'. לפי זה עולה שכאשר אין לו כלי אחר לנערם אליו מותר לטלטל הכלכלה על האבן שבה אם הפירות שבה מיטנפים, ורק כאשר יכול לנער אותם למקום אחר הוצרכו להעמיד בכלכלה פחותה ואבן נעשית דופן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>לכן כתב הב"ח לבאר בדעת הרמב"ם שהוא אינו מפרש 'לינערינהו נעורי' כפי שפירש רש"י שינער את הפירות לצד הכלי ואז ישליך האבן, אלא כוונת הגמרא שינער את הפירות החוצה אל כלי אחר או אל מקום שלא ייטנפו, ועל זה תירצה הגמרא 'אלא בכלכלה פחותה'. לפי זה עולה שכאשר אין לו כלי אחר לנערם אליו מותר לטלטל הכלכלה על האבן שבה אם הפירות שבה מיטנפים, ורק כאשר יכול לנער אותם למקום אחר הוצרכו להעמיד בכלכלה פחותה ואבן נעשית דופן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה כתב בדין זה של טלטול כלכלה עם האבן שבה, שישנם ג' תנאים על מנת להתיר הטלטול:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה כתב בדין זה של טלטול כלכלה עם האבן שבה, שישנם ג' תנאים על מנת להתיר הטלטול:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיהיו בכלכלה פירות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיהיו בכלכלה פירות.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באמת המפרשים כתבו על דברי הרמב"ם שחזר בו בהלכות ממה שכתב בפירוש המשנה, כן כתבו ה'''בית יוסף''' (שט ד"ה ודע) וה'''בית חדש''' (שט ג).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באמת המפרשים כתבו על דברי הרמב"ם שחזר בו בהלכות ממה שכתב בפירוש המשנה, כן כתבו ה'''בית יוסף''' (שט ד"ה ודע) וה'''בית חדש''' (שט ג).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השמטת הרי"ף והרא"ש==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==השמטת הרי"ף והרא"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי"ף''' וה'''רא"ש''' השמיטו כל סוגיה זו של כלכלה ואבן, ורק העתיקו את המשנה מבלי להוסיף עליה דבר. כבר ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף נט א ד"ה ומוקמינן) נתקשה על דבר השמטה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי"ף''' וה'''רא"ש''' השמיטו כל סוגיה זו של כלכלה ואבן, ורק העתיקו את המשנה מבלי להוסיף עליה דבר. כבר ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף נט א ד"ה ומוקמינן) נתקשה על דבר השמטה זו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה כלכלה מלאה) כתב שהם גורסים כגירסתנו שתירוץ אחד יש בגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה, ולא ראו צורך להעתיק אוקימתא זו, לפי שסמכו על מה שכתבו בסוגיית ה[[אבן שבקרויה]], שגם שם הדין דומה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה כלכלה מלאה) כתב שהם גורסים כגירסתנו שתירוץ אחד יש בגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה, ולא ראו צורך להעתיק אוקימתא זו, לפי שסמכו על מה שכתבו בסוגיית ה[[אבן שבקרויה]], שגם שם הדין דומה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===שלחן ערוך ואחרונים===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שט ב-ג) כתב להלכה כדברי הטור והרמב"ם, שאם סתמו את הכלכלה באבן נעשית כדופנה ומותר לטלטלה, ומשמע אפילו אין בכלכלה פירות. ועוד כתב שאם היא מלאה פירות ואבן בתוכה, אם הם פירות נפסדים שאי אפשר לנערם מותר לטלטל את הכלכלה, ואם אפשר לנערם מנערם.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שאבן שסתמוה בכלכלה נעשית כדופנה דווקא אם הדקו אותה כראוי, דומיא ד[[אבן שבקרויה]], אבל אם לא הידקה כראוי לא.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>אמנם כבר הובא לעיל, שה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה אמר רב) כתב בשם '''תוספות רי"ד''' דהכא אפילו לא הידקה כהאבן שבקרויה שרי, לפי שהוא [[טלטול מן הצד]] והתירוהו לצורך.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 90:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלטי גיבורים''' (נט א ב) כתב בפשיטות שלכולי עלמא אם צריך למקום הכלכלה שהפירות והאבן בתוכה, מותר לטלטלה, דומיא דתרומה טמאה וטהורה. והוסיף שמכאן יש להביא ראיה שגם [[מוקצה מחמת גופו]] שאסור לצורך גופו ומקומו, שאם הוא בכלי עם דבר היתר, אף שאינו בטל להיתר, מותר לטלטל הכלי לצורך מקומו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלטי גיבורים''' (נט א ב) כתב בפשיטות שלכולי עלמא אם צריך למקום הכלכלה שהפירות והאבן בתוכה, מותר לטלטלה, דומיא דתרומה טמאה וטהורה. והוסיף שמכאן יש להביא ראיה שגם [[מוקצה מחמת גופו]] שאסור לצורך גופו ומקומו, שאם הוא בכלי עם דבר היתר, אף שאינו בטל להיתר, מותר לטלטל הכלי לצורך מקומו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה ומשמע) כתב שאף בפירות שאינם מיטנפים, אם צריך הוא למקום הכלכלה מותר לטלטלה כמות שהיא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה ומשמע) כתב שאף בפירות שאינם מיטנפים, אם צריך הוא למקום הכלכלה מותר לטלטלה כמות שהיא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן הכריע למעשה ב'''שלחן ערוך''' (שט ג). מדבריהם משמע שדווקא בכלכלה מלאה פירות מותר לצורך מקומו, והקילו בזה שלא יצטרך לנער, אבל בכלכלה בלא פירות שרק אבן בתוכה, אסור אף לצורך מקומו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>אבל ב'''לבושי שרד''' כתב שטעם ההיתר בלצורך מקומו הוא שאם ינער, שמא יפול האבן למקום שצריך לה, ולכן התירו אף בלא ניעור. ולפי טעם זה לכאורה היה מקום להתיר אף בכלכלה בלא פירות</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=6735&oldid=prev
א.א ב־09:18, 8 באוגוסט 2016
2016-08-08T09:18:31Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:18, 8 באוגוסט 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) העתיק להלכה דין זה של טלטול כלכלה ואבן בתוכה, אלא שבתחילה כתב את מסקנת הגמרא שאם נעשית האבן דופן לכלכלה מותר לטלטלה, ולאחר מכן כתב שאם הכלכלה מלאה פירות ויש אבן בתוך הפירות, אם אינו יכול לנער את הפירות כגון שעלולים הם להיטנף, מותר לטלטל את הכלכלה על פירותיה והאבן שבה, שבמקום הפסד לא גזרו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) העתיק להלכה דין זה של טלטול כלכלה ואבן בתוכה, אלא שבתחילה כתב את מסקנת הגמרא שאם נעשית האבן דופן לכלכלה מותר לטלטלה, ולאחר מכן כתב שאם הכלכלה מלאה פירות ויש אבן בתוך הפירות, אם אינו יכול לנער את הפירות כגון שעלולים הם להיטנף, מותר לטלטל את הכלכלה על פירותיה והאבן שבה, שבמקום הפסד לא גזרו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי הרמב"ם קשים, וכבר ה'''ראב"ד''' במקום התקשה בדבריו, שהרי הגמרא דחתה לכאורה תירוץ זה של פירות מטונפים, וכתבה שעל כל פנים צריך הוא לנער את הפירות לצד אחד עד שיוכל להוציא את האבן מבלי שיישפכו הפירות לארץ, ואם כן בכהאי גוונא אין היתר לטלטל את הכלכלה עם האבן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי הרמב"ם קשים, וכבר ה'''ראב"ד''' במקום התקשה בדבריו, שהרי הגמרא דחתה לכאורה תירוץ זה של פירות מטונפים, וכתבה שעל כל פנים צריך הוא לנער את הפירות לצד אחד עד שיוכל להוציא את האבן מבלי שיישפכו הפירות לארץ, ואם כן בכהאי גוונא אין היתר לטלטל את הכלכלה עם האבן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף נט א ד"ה ומוקמינן) העיר על גירסת הרמב"ם זו שלא נתבררה</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ה'''טור''' (אורח חיים שט) אחר שהביא דין מסקנת הגמרא באבן שנעשית דופן לכלכלה, הוסיף כדברי הרמב"ם שבפירות רטובים שאי אפשר לנערם, מותר לטלטל הכלכלה עם האבן והפירות שבה. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>וב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה ולישדינהו) מבואר שתירוץ רב חייא בר אשי שנעשית האבן דופן הוא רק לרווחא דמילתא כדי להעמיד אף בפירות שאינן מיטנפים, אך תירוץ הגמרא הראשון שהעמידה בפירות המיטנפים נכון הוא גם למסקנה. ודבריו הם להדיא כהרמב"ם והטור.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===תירוץ המגיד משנה===</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגיד משנה''' כתב לתרץ שגירסה אחרת היתה לפני הרמב"ם, שהוא לא גרס את קושיית הגמרא 'ולנערינהו נעורי', אלא תירוץ רב אשי בסוף הגמרא הוא תירוץ נוסף על מה שתירצה קודם שמדובר בפירות מטונפים ואינו יכול לנערם. לכן שני התירוצים אמת, ואת שניהם פסק הרמב"ם להלכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגיד משנה''' כתב לתרץ שגירסה אחרת היתה לפני הרמב"ם, שהוא לא גרס את קושיית הגמרא 'ולנערינהו נעורי', אלא תירוץ רב אשי בסוף הגמרא הוא תירוץ נוסף על מה שתירצה קודם שמדובר בפירות מטונפים ואינו יכול לנערם. לכן שני התירוצים אמת, ואת שניהם פסק הרמב"ם להלכה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אמנם יש להעיר שלפי הסבר זה שגם רב אשי קאי על הקושייה הראשונה, יוצא שגם הסבר זה מסכים לאוקימתא שהכלכלה מלאה פירות, ולכן אין להתיר בשנעשית האבן דופן לכלכלה אלא רק כאשר יש גם פירות. אמנם ברמב"ם משמע לא כן. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אמנם יש להעיר שלפי הסבר זה שגם רב אשי קאי על הקושייה הראשונה, יוצא שגם הסבר זה מסכים לאוקימתא שהכלכלה מלאה פירות, ולכן אין להתיר בשנעשית האבן דופן לכלכלה אלא רק כאשר יש גם פירות. אמנם ברמב"ם משמע לא כן. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>וכתב ה'''בית יוסף''' שכתירוץ המגיד משנה ברמב"ם יש לומר גם בטור. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </del>ה'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טור</del>''' (אורח חיים שט) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר שהביא דין מסקנת הגמרא באבן שנעשית דופן לכלכלה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוסיף כדברי </del>הרמב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבפירות רטובים שאי אפשר לנערם, מותר לטלטל הכלכלה עם האבן והפירות שבה. וכתב ה</del>''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'בית יוסף''' שגם בדבריו צריך לומר שגרס כמו הרמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===תירוץ הבית חדש===</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</del>''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'ריטב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</del>''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' (קמב א ד"ה ולישדינהו) מבואר שתירוץ רב חייא בר אשי שנעשית </del>האבן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דופן הוא רק לרווחא דמילתא כדי להעמיד אף בפירות שאינן </del>מיטנפים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך תירוץ הגמרא הראשון שהעמידה בפירות המיטנפים נכון הוא גם למסקנה. ודבריו הם להדיא כהרמב"ם והטור</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית חדש</ins>''' (אורח חיים שט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התקשה על תירוץ המגיד משנה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי ב[[#שיטת </ins>הרמב"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפירוש המשניות|פירוש המשניות לרמב"ם]] מוכח להדיא שהרמב"ם כן גרס </ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולינערינהו נעורי</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ואף שפירושו שם קשה ואינו כפשט הגמרא, מ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ לענין הגירסה מוכח שכן גרס כפי שלפנינו</ins>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן כתב הב"ח לבאר בדעת הרמב"ם שהוא אינו מפרש </ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לינערינהו נעורי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כפי שפירש רש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י שינער את הפירות לצד הכלי ואז ישליך האבן, אלא כוונת הגמרא שינער את הפירות החוצה אל כלי אחר או אל מקום שלא ייטנפו, ועל זה תירצה הגמרא </ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא בכלכלה פחותה</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. לפי זה עולה שכאשר אין לו כלי אחר לנערם אליו מותר לטלטל הכלכלה על </ins>האבן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבה אם הפירות שבה </ins>מיטנפים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורק כאשר יכול לנער אותם למקום אחר הוצרכו להעמיד בכלכלה פחותה ואבן נעשית דופן</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי הרמב"ם בזה תמוהים לפי שאינם מתאימים לדברי הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא שהאבן נעשית דופן לכלכלה אין מדובר בפירות מיטנפים אלא אפילו ביבשים ואפילו אין בה פירות כלל. ואם רצונו להעמיד כתירוץ הראשון בגמרא דאיירי בפירות המיטנפים וכדבריו בהלכות, אין צורך להעמיד באבן הנתונה בדופן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי הרמב"ם בזה תמוהים לפי שאינם מתאימים לדברי הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא שהאבן נעשית דופן לכלכלה אין מדובר בפירות מיטנפים אלא אפילו ביבשים ואפילו אין בה פירות כלל. ואם רצונו להעמיד כתירוץ הראשון בגמרא דאיירי בפירות המיטנפים וכדבריו בהלכות, אין צורך להעמיד באבן הנתונה בדופן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באמת המפרשים כתבו על דברי הרמב"ם שחזר בו בהלכות ממה שכתב בפירוש המשנה, כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>ה'''בית יוסף''' (שט ד"ה ודע).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באמת המפרשים כתבו על דברי הרמב"ם שחזר בו בהלכות ממה שכתב בפירוש המשנה, כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו </ins>ה'''בית יוסף''' (שט ד"ה ודע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) וה'''בית חדש''' (שט ג</ins>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השמטת הרי"ף והרא"ש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השמטת הרי"ף והרא"ש==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי"ף''' וה'''רא"ש''' השמיטו כל סוגיה זו של כלכלה ואבן, ורק העתיקו את המשנה מבלי להוסיף עליה דבר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונתקשו המפרשים </del>על דבר השמטה זו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי"ף''' וה'''רא"ש''' השמיטו כל סוגיה זו של כלכלה ואבן, ורק העתיקו את המשנה מבלי להוסיף עליה דבר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף נט א ד"ה ומוקמינן) נתקשה </ins>על דבר השמטה זו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה כלכלה מלאה) כתב שהם גורסים כגירסתנו שתירוץ אחד יש בגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה, ולא ראו צורך להעתיק אוקימתא זו, לפי שסמכו על מה שכתבו בסוגיית ה[[אבן שבקרויה]], שגם שם הדין דומה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה כלכלה מלאה) כתב שהם גורסים כגירסתנו שתירוץ אחד יש בגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה, ולא ראו צורך להעתיק אוקימתא זו, לפי שסמכו על מה שכתבו בסוגיית ה[[אבן שבקרויה]], שגם שם הדין דומה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בתירוץ אחר כתב ה'''ריטב"א''' שם שדווקא כאשר האיסור הוא דבר חשוב, כגון מעות, מותר לטלטלם אגב הכר לצורך מקום הכר, שיש בהם חשש אם ינענען. מה שאין כן באבן שאינה חשובה היא אין להתיר בטלטול גמור אלא בנענוע בלבד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם בתירוץ אחר כתב ה'''ריטב"א''' שם שדווקא כאשר האיסור הוא דבר חשוב, כגון מעות, מותר לטלטלם אגב הכר לצורך מקום הכר, שיש בהם חשש אם ינענען. מה שאין כן באבן שאינה חשובה היא אין להתיר בטלטול גמור אלא בנענוע בלבד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>לפי תירוץ זה של הריטב"א אין מקור להיתר טלטול הכלכלה עם האבן לצורך מקומה. וכתב הריטב"א על פירוש זה שהוא הנכון לעיקר הדין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>לפי תירוץ זה של הריטב"א אין מקור להיתר טלטול הכלכלה עם האבן לצורך מקומה. וכתב הריטב"א על פירוש זה שהוא הנכון לעיקר הדין.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שלטי גיבורים''' (נט א ב) כתב בפשיטות שלכולי עלמא אם צריך למקום הכלכלה שהפירות והאבן בתוכה, מותר לטלטלה, דומיא דתרומה טמאה וטהורה. והוסיף שמכאן יש להביא ראיה שגם [[מוקצה מחמת גופו]] שאסור לצורך גופו ומקומו, שאם הוא בכלי עם דבר היתר, אף שאינו בטל להיתר, מותר לטלטל הכלי לצורך מקומו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>גם מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה ומשמע) כתב שאף בפירות שאינם מיטנפים, אם צריך הוא למקום הכלכלה מותר לטלטלה כמות שהיא.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=6734&oldid=prev
א.א ב־08:50, 8 באוגוסט 2016
2016-08-08T08:50:50Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:50, 8 באוגוסט 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>תירץ ה'''רשב"א''' שגם אם נעמיד בשוכח יקשה על כל פנים למה הותר לטלטל את הכלכלה להדיא ולא לנער את האבן ממנה, כשם שנמצאנו באבן על פי החבית צריך קודם לנערה אם יכול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>תירץ ה'''רשב"א''' שגם אם נעמיד בשוכח יקשה על כל פנים למה הותר לטלטל את הכלכלה להדיא ולא לנער את האבן ממנה, כשם שנמצאנו באבן על פי החבית צריך קודם לנערה אם יכול.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם בריטב"א (קמב א ד"ה והא) הביא שה'''ראב"ד''' חולק על זה וסובר שבכלכלה לעולם הוי [[בסיס לדבר האסור]] אף בשוכח, לפי שעשויה היא על מנת להניח בה דברים ותשמישה בכך, ולכן בטלה היא למה שבתוכה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שאלו הראשונים מדוע הותר בפירות המיטנפים לטלטל את הכלכלה עם האבן והפירות, והרי יש היתר פשוט יותר, ליטול הפירות בידיו ולהניחם בכלי אחר ולטלטלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שאלו הראשונים מדוע הותר בפירות המיטנפים לטלטל את הכלכלה עם האבן והפירות, והרי יש היתר פשוט יותר, ליטול הפירות בידיו ולהניחם בכלי אחר ולטלטלם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>והביאו לזה ראיה מן הגמרא לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין]], שם אמר רב חסדא שכאשר התרומה הטהורה נמצאת למעלה אסור לטלטלן יחד אלא צריך ליטול את הטהורה בידיו. ואם כן גם כאן יטול את הפירות בידיו ויניח את האבן בכלכלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>והביאו לזה ראיה מן הגמרא לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין]], שם אמר רב חסדא שכאשר התרומה הטהורה נמצאת למעלה אסור לטלטלן יחד אלא צריך ליטול את הטהורה בידיו. ואם כן גם כאן יטול את הפירות בידיו ויניח את האבן בכלכלה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו וד"ה הכא) תירצו שדווקא כאשר התרומה הטהורה מונחת בכלי קטן בפני עצמה ויכול ליטלה בפני עצמה ולהניחה על גבי קרקע. אבל הכא הפירות מונחות יחד עם האבן בלא שום כלי, ובכהאי גוונא אף בתרומה לא אמרינן שיטול את הטהורה ויניח את הטמאה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שחיישינן שמא יפול לארץ</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו וד"ה הכא) תירצו שדווקא כאשר התרומה הטהורה מונחת בכלי קטן בפני עצמה ויכול ליטלה בפני עצמה ולהניחה על גבי קרקע. אבל הכא הפירות מונחות יחד עם האבן בלא שום כלי, ובכהאי גוונא אף בתרומה לא אמרינן שיטול את הטהורה ויניח את הטמאה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן כתבו ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא) וה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה אמר רב חסדא)</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===האם לפי מסקנת הגמרא מדובר בכלכלה מלאה פירות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===האם לפי מסקנת הגמרא מדובר בכלכלה מלאה פירות===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי מסקנת הגמרא שהמשנה מדברת על אבן שנעשית דופן לכלכלה, לכאורה אין צורך יותר בהעמדה הראשונה שעשה ר' יוחנן שמדובר בכלכלה המלאה פירות, שהרי כל מה שהוצרכה לזה הגמרא הוא מחמת הקושיה שהאבן מוקצה היא ואסורה היא בטלטול ואוסרת אף את הכלכלה בטלטול, אבל השתא שהעמידוה באבן שנעשית דופן, הרי אין האבן מוקצה כלל ואם כן אין צורך להעמיד גם בכלכלה מלאה פירות. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי מסקנת הגמרא שהמשנה מדברת על אבן שנעשית דופן לכלכלה, לכאורה אין צורך יותר בהעמדה הראשונה שעשה ר' יוחנן שמדובר בכלכלה המלאה פירות, שהרי כל מה שהוצרכה לזה הגמרא הוא מחמת הקושיה שהאבן מוקצה היא ואסורה היא בטלטול ואוסרת אף את הכלכלה בטלטול, אבל השתא שהעמידוה באבן שנעשית דופן, הרי אין האבן מוקצה כלל ואם כן אין צורך להעמיד גם בכלכלה מלאה פירות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן הוא להדיא ב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה לישדינהו)</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ובאמת ב'''גליון הש"ס''' מובא שיש גירסאות הגורסות לפני דברי רב אשי 'אלא', לומר שבאמת חוזרת בה הגמרא מההעמדה הראשונה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ובאמת ב'''גליון הש"ס''' מובא שיש גירסאות הגורסות לפני דברי רב אשי 'אלא', לומר שבאמת חוזרת בה הגמרא מההעמדה הראשונה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אמנם ב'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו) לא גרסו אלא, אבל כתבו שלא הוצרכה הגמרא לכתוב 'אלא', לפי שלא הוזכר אמורא לעיל (ודבריו צ"ע שהרי הוזכר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן). ובתירוץ נוסף כתבו שגם למסקנת הגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה מדובר בפירות המיטנפין, שאילו בפירות רגילים יש השליך הסל עם האבן והפירות, ושוב לאספם לכלכלה ולטלטלם מעט מעט כמה שתוכל להחזיק עד מקום הפחת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אמנם ב'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו) לא גרסו אלא, אבל כתבו שלא הוצרכה הגמרא לכתוב 'אלא', לפי שלא הוזכר אמורא לעיל (ודבריו צ"ע שהרי הוזכר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב) כתב שלמסקנת הגמרא אין מדובר בכלכלה מלאה פירות, אלא שכתב שטעם ההיתר בטלטול האבן הוא משום דהוי [[טלטול מן הצד]], והרי הוא צריך לאותה האבן והוי טלטול מן הצד לצורך. ולפי זה אפילו אין האבן מהודקת כ[[האבן שבקרויה]]. וכן הוא ב'''תוספות רי"ד''' וב'''פסקי הרי"ד'''.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובתירוץ נוסף כתבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''תוספות''' </ins>שגם למסקנת הגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה מדובר בפירות המיטנפין, שאילו בפירות רגילים יש השליך הסל עם האבן והפירות, ושוב לאספם לכלכלה ולטלטלם מעט מעט כמה שתוכל להחזיק עד מקום הפחת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>גם ה'''ריטב"א''' שם הביא תירוץ נוסף, שבאמת מדובר בכלכלה מלאה פירות, וטעמא דהוצרכו לכך לפי שאין האבן מהודקת יפה ואינה בטלה היא לדופן, ולכן רק כאשר יש פירות חשובה האבן ככלי כדי להגן עליהם שלא יפלו. אך אם האבן מהודקת יפה, הרי היא מותרת בטלטול עם הכלכלה כדין [[האבן שבקרויה]].</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===האם צריך שיהיה ההיתר עיקר והאיסור טפל===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדברי הגמרא מבואר שכאשר יש בסיס לדבר אסור ולדבר מותר יחד, כגון כלכלה ופירות, מותר לטלטלן, דאינו אסור אלא בבסיס לדבר האסור בלבד.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>דנו הפוסקים האם צריך שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור או לא.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רש"י''' (ד"ה מליאה פירות) משמע שבעינן שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור, דומיא דפירות שהן עיקר ביחס לאבן. אמנם ה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה הכא) כתב להדיא שאפילו במידי דעלמא, כלומר היתר אחר שאינו פירות, מותר לטלטל אגבו את האבן, כל שכן הכא שהפירות הם עיקר. מדבריו מבואר שאין צורך שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור על מנת להתיר את הבסיס</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גירסת הרמב"ם והטור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גירסת הרמב"ם והטור==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''טור''' (אורח חיים שט) אחר שהביא דין מסקנת הגמרא באבן שנעשית דופן לכלכלה, הוסיף כדברי הרמב"ם שבפירות רטובים שאי אפשר לנערם, מותר לטלטל הכלכלה עם האבן והפירות שבה. וכתב ה'''בית יוסף''' שגם בדבריו צריך לומר שגרס כמו הרמב"ם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''טור''' (אורח חיים שט) אחר שהביא דין מסקנת הגמרא באבן שנעשית דופן לכלכלה, הוסיף כדברי הרמב"ם שבפירות רטובים שאי אפשר לנערם, מותר לטלטל הכלכלה עם האבן והפירות שבה. וכתב ה'''בית יוסף''' שגם בדבריו צריך לומר שגרס כמו הרמב"ם.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>וב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה ולישדינהו) מבואר שתירוץ רב חייא בר אשי שנעשית האבן דופן הוא רק לרווחא דמילתא כדי להעמיד אף בפירות שאינן מיטנפים, אך תירוץ הגמרא הראשון שהעמידה בפירות המיטנפים נכון הוא גם למסקנה. ודבריו הם להדיא כהרמב"ם והטור.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ש"ה האי) למה לא אמרה הגמרא שהמשנה מדברת בשצריך למקומה של הכלכלה, והשתא אין צורך להעמיד בכלכלה מלאה פירות או באבן שנעשית דופן. ותירץ שכל המשנה עוסקת בשאינו צריך למקומה, דומיא דאבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר, שאם היה צריך למקומה היה מותר לטלטלן אף בלא ניעור, וכן הוא לגבי [[נוטל אדם את בנו]] שלא מדובר לצורך מקומו של בן אלא לגעגעו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ש"ה האי) למה לא אמרה הגמרא שהמשנה מדברת בשצריך למקומה של הכלכלה, והשתא אין צורך להעמיד בכלכלה מלאה פירות או באבן שנעשית דופן. ותירץ שכל המשנה עוסקת בשאינו צריך למקומה, דומיא דאבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר, שאם היה צריך למקומה היה מותר לטלטלן אף בלא ניעור, וכן הוא לגבי [[נוטל אדם את בנו]] שלא מדובר לצורך מקומו של בן אלא לגעגעו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן הביא ב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה והא) משמו</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך דברי הרשב"א מבואר שבצריך למקומה של כלכלה מותר לטלטלה להדיא אף שהאבן בתוכה בלא פירות. וכן עולה מפשטות דברי הגמרא להלן לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך דברי הרשב"א מבואר שבצריך למקומה של כלכלה מותר לטלטלה להדיא אף שהאבן בתוכה בלא פירות. וכן עולה מפשטות דברי הגמרא להלן לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה]].</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם בתירוץ אחר כתב ה'''ריטב"א''' שם שדווקא כאשר האיסור הוא דבר חשוב, כגון מעות, מותר לטלטלם אגב הכר לצורך מקום הכר, שיש בהם חשש אם ינענען. מה שאין כן באבן שאינה חשובה היא אין להתיר בטלטול גמור אלא בנענוע בלבד.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>לפי תירוץ זה של הריטב"א אין מקור להיתר טלטול הכלכלה עם האבן לצורך מקומה. וכתב הריטב"א על פירוש זה שהוא הנכון לעיקר הדין.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=6733&oldid=prev
א.א ב־08:06, 8 באוגוסט 2016
2016-08-08T08:06:18Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:06, 8 באוגוסט 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (שבת כג א) שמותר לטלטל בשבת כלכלה (סל) כאשר יש בתוכה אבן. וחידוש יש בדבר שאף שהאבן [[מוקצה מחמת גופו]] מותר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (שבת כג א) שמותר לטלטל בשבת כלכלה (סל) כאשר יש בתוכה אבן. וחידוש יש בדבר שאף שהאבן [[מוקצה מחמת גופו]] מותר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''גמרא''' (שבת קמב א) שואלת על דין זה, היאך ייתכן להתיר הדבר, והרי כיון שהאבן נמצאת בתוך הכלכלה, נעשית הכלכלה [[בסיס לדבר האסור]]. ומתרצת הגמרא שמדובר בכלכלה מלאה פירות, כלומר שאף שיש בתוכה גם אבן, כיון שעיקרה לפירות מותר לטלטל את האבן אגב הכלי והפירות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''גמרא''' (שבת קמב א) שואלת על דין זה, היאך ייתכן להתיר הדבר, והרי כיון שהאבן נמצאת בתוך הכלכלה, נעשית הכלכלה [[בסיס לדבר האסור]]. ומתרצת הגמרא שמדובר בכלכלה מלאה פירות, כלומר שאף שיש בתוכה גם אבן, כיון שעיקרה לפירות מותר לטלטל את האבן אגב הכלי והפירות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>עוד שואלת הגמרא היאך מתירים לטלטל את האבן עם הפירות, והרי יכול הוא לנער את הכלכלה שייפלו הפירות והאבן, ולאחר מכן לאסוף חזרה את הפירות לסל ולטלטלם. מתרצת הגמרא שמדובר בפירות המיטנפים, וברגע שיטלטלם לארץ לא יהיו ראויים עוד לאכילה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>עוד שואלת הגמרא היאך מתירים לטלטל את האבן עם הפירות, והרי יכול הוא לנער את הכלכלה שייפלו הפירות והאבן, ולאחר מכן לאסוף חזרה את הפירות לסל ולטלטלם. מתרצת הגמרא שמדובר בפירות המיטנפים, וברגע שיטלטלם לארץ לא יהיו ראויים עוד לאכילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ומשום כך התירו לטלטלם עם הסל על האבן שבתוכו</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>עוד מקשה הגמרא שעל כל פנים יכול הוא לנער את הפירות בתוך הסל באופן שילכו לצד אחד ואז לנער את האבן בלבד החוצה מן הסל. מכח קושיה זו מעמידה הגמרא את המשנה באבן שנעשית דופן לכלכלה, שאחר שנפחתו דופניה הניחו שם אבן כדי לסותמה. ומעתה אין האבן מוקצה כלל שהרי ייחדה לתשמיש הכלכלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>עוד מקשה הגמרא שעל כל פנים יכול הוא לנער את הפירות בתוך הסל באופן שילכו לצד אחד ואז לנער את האבן בלבד החוצה מן הסל. מכח קושיה זו מעמידה הגמרא את המשנה באבן שנעשית דופן לכלכלה, שאחר שנפחתו דופניה הניחו שם אבן כדי לסותמה. ומעתה אין האבן מוקצה כלל שהרי ייחדה לתשמיש הכלכלה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מספר דברים עולים מן הגמרא:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מספר דברים עולים מן הגמרא:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כאשר ישנו בסיס לדבר האסור שיש בו גם דבר היתר, מותר לטלטל את הבסיס עם האיסור אגב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהיתר</del>, דומיא דפירות ואבן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*כאשר ישנו בסיס לדבר האסור שיש בו גם דבר היתר, מותר לטלטל את הבסיס עם האיסור אגב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההיתר</ins>, דומיא דפירות ואבן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אמנם זה אפשר רק אם אין לו אפשרות לנער את הפירות החוצה ולהחזירם ללא האבן, או לנער את האבן בלבד החוצה, שאם יכול לעשות כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חייב</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אמנם זה אפשר רק אם אין לו אפשרות לנער את הפירות החוצה ולהחזירם ללא האבן, או לנער את האבן בלבד החוצה, שאם יכול לעשות כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסור לו לטלטל את האיסור אגב ההיתר.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*אם נעשית האבן דופן לכלכלה, מותר לטלטלה כחלק מן הכלכלה, ולכאורה אפילו אין פירות בכלכלה</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קושיות הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קושיות הראשונים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===למה אין מעמידים בשוכח דלא הוי בסיס לדבר האסור===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===למה אין מעמידים בשוכח דלא הוי בסיס לדבר האסור===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ד"ה האי) מדוע הוצרכה הגמרא להעמיד בכלכלה מלאה פירות, ולא העמידה בפשיטות בשוכח, שקיימא לן שלא הוי [[בסיס לדבר האסור]] אלא במניח במתכוון, אבל אם שכח את האבן שם בערב שבת לא הוי בסיס ומותר, וכשם שמצאנו באבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>תירץ ה'''רשב"א''' שגם אם נעמיד בשוכח יקשה על כל פנים למה הותר לטלטל את הכלכלה להדיא ולא לנער את האבן ממנה, כשם שנמצאנו באבן על פי החבית צריך קודם לנערה אם יכול.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלו הראשונים מדוע הותר בפירות המיטנפים לטלטל את הכלכלה עם האבן והפירות, והרי יש היתר פשוט יותר, ליטול הפירות בידיו ולהניחם בכלי אחר ולטלטלם.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>והביאו לזה ראיה מן הגמרא לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין]], שם אמר רב חסדא שכאשר התרומה הטהורה נמצאת למעלה אסור לטלטלן יחד אלא צריך ליטול את הטהורה בידיו. ואם כן גם כאן יטול את הפירות בידיו ויניח את האבן בכלכלה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו וד"ה הכא) תירצו שדווקא כאשר התרומה הטהורה מונחת בכלי קטן בפני עצמה ויכול ליטלה בפני עצמה ולהניחה על גבי קרקע. אבל הכא הפירות מונחות יחד עם האבן בלא שום כלי, ובכהאי גוונא אף בתרומה לא אמרינן שיטול את הטהורה ויניח את הטמאה, שחיישינן שמא יפול לארץ.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===האם לפי מסקנת הגמרא מדובר בכלכלה מלאה פירות===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי מסקנת הגמרא שהמשנה מדברת על אבן שנעשית דופן לכלכלה, לכאורה אין צורך יותר בהעמדה הראשונה שעשה ר' יוחנן שמדובר בכלכלה המלאה פירות, שהרי כל מה שהוצרכה לזה הגמרא הוא מחמת הקושיה שהאבן מוקצה היא ואסורה היא בטלטול ואוסרת אף את הכלכלה בטלטול, אבל השתא שהעמידוה באבן שנעשית דופן, הרי אין האבן מוקצה כלל ואם כן אין צורך להעמיד גם בכלכלה מלאה פירות. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>ובאמת ב'''גליון הש"ס''' מובא שיש גירסאות הגורסות לפני דברי רב אשי 'אלא', לומר שבאמת חוזרת בה הגמרא מההעמדה הראשונה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>אמנם ב'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו) לא גרסו אלא, אבל כתבו שלא הוצרכה הגמרא לכתוב 'אלא', לפי שלא הוזכר אמורא לעיל (ודבריו צ"ע שהרי הוזכר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן). ובתירוץ נוסף כתבו שגם למסקנת הגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה מדובר בפירות המיטנפין, שאילו בפירות רגילים יש השליך הסל עם האבן והפירות, ושוב לאספם לכלכלה ולטלטלם מעט מעט כמה שתוכל להחזיק עד מקום הפחת.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גירסת הרמב"ם והטור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גירסת הרמב"ם והטור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) העתיק להלכה דין זה של טלטול כלכלה ואבן בתוכה, אלא שבתחילה כתב את מסקנת הגמרא שאם נעשית האבן דופן לכלכלה מותר לטלטלה, ולאחר מכן כתב שאם הכלכלה מלאה פירות ויש אבן בתוך הפירות, אם אינו יכול לנער את הפירות כגון שעלולים הם להיטנף, מותר לטלטל את הכלכלה על פירותיה והאבן שבה, שבמקום הפסד לא גזרו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) העתיק להלכה דין זה של טלטול כלכלה ואבן בתוכה, אלא שבתחילה כתב את מסקנת הגמרא שאם נעשית האבן דופן לכלכלה מותר לטלטלה, ולאחר מכן כתב שאם הכלכלה מלאה פירות ויש אבן בתוך הפירות, אם אינו יכול לנער את הפירות כגון שעלולים הם להיטנף, מותר לטלטל את הכלכלה על פירותיה והאבן שבה, שבמקום הפסד לא גזרו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי הרמב"ם קשים, וכבר ה'''ראב"ד''' במקום התקשה בדבריו, שהרי הגמרא דחתה תירוץ זה וכתבה שעל כל פנים צריך הוא לנער את הפירות לצד אחד עד שיוכל להוציא את האבן מבלי שיישפכו הפירות לארץ, ואם כן בכהאי גוונא אין היתר לטלטל את הכלכלה עם האבן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי הרמב"ם קשים, וכבר ה'''ראב"ד''' במקום התקשה בדבריו, שהרי הגמרא דחתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכאורה </ins>תירוץ זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של פירות מטונפים, </ins>וכתבה שעל כל פנים צריך הוא לנער את הפירות לצד אחד עד שיוכל להוציא את האבן מבלי שיישפכו הפירות לארץ, ואם כן בכהאי גוונא אין היתר לטלטל את הכלכלה עם האבן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגיד משנה''' כתב לתרץ שגירסה אחרת היתה לפני הרמב"ם, שהוא לא גרס את קושיית הגמרא 'ולנערינהו נעורי', אלא תירוץ רב אשי בסוף הגמרא הוא תירוץ נוסף על מה שתירצה קודם שמדובר בפירות מטונפים ואינו יכול לנערם. לכן שני התירוצים אמת, ואת שניהם פסק הרמב"ם להלכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מגיד משנה''' כתב לתרץ שגירסה אחרת היתה לפני הרמב"ם, שהוא לא גרס את קושיית הגמרא 'ולנערינהו נעורי', אלא תירוץ רב אשי בסוף הגמרא הוא תירוץ נוסף על מה שתירצה קודם שמדובר בפירות מטונפים ואינו יכול לנערם. לכן שני התירוצים אמת, ואת שניהם פסק הרמב"ם להלכה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>אמנם יש להעיר שלפי הסבר זה שגם רב אשי קאי על הקושייה הראשונה, יוצא שגם הסבר זה מסכים לאוקימתא שהכלכלה מלאה פירות, ולכן אין להתיר בשנעשית האבן דופן לכלכלה אלא רק כאשר יש גם פירות. אמנם ברמב"ם משמע לא כן. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''טור''' (אורח חיים שט) אחר שהביא דין מסקנת הגמרא באבן שנעשית דופן לכלכלה, הוסיף כדברי הרמב"ם שבפירות רטובים שאי אפשר לנערם, מותר לטלטל הכלכלה עם האבן והפירות שבה. וכתב ה'''בית יוסף''' שגם בדבריו צריך לומר שגרס כמו הרמב"ם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''טור''' (אורח חיים שט) אחר שהביא דין מסקנת הגמרא באבן שנעשית דופן לכלכלה, הוסיף כדברי הרמב"ם שבפירות רטובים שאי אפשר לנערם, מותר לטלטל הכלכלה עם האבן והפירות שבה. וכתב ה'''בית יוסף''' שגם בדבריו צריך לומר שגרס כמו הרמב"ם.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ש"ה האי) למה לא אמרה הגמרא שהמשנה מדברת בשצריך למקומה של הכלכלה, והשתא אין צורך להעמיד בכלכלה מלאה פירות או באבן שנעשית דופן. ותירץ שכל המשנה עוסקת בשאינו צריך למקומה, דומיא דאבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר, שאם היה צריך למקומה היה מותר לטלטלן אף בלא ניעור, וכן הוא לגבי [[נוטל אדם את בנו]] שלא מדובר לצורך מקומו של בן אלא לגעגעו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתוך דברי הרשב"א מבואר שבצריך למקומה של כלכלה מותר לטלטלה להדיא אף שהאבן בתוכה בלא פירות. וכן עולה מפשטות דברי הגמרא להלן לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה]].</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=6729&oldid=prev
א.א ב־14:56, 3 באוגוסט 2016
2016-08-03T14:56:10Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:56, 3 באוגוסט 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==גירסת הרמב"ם והטור==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) העתיק להלכה דין זה של טלטול כלכלה ואבן בתוכה, אלא שבתחילה כתב את מסקנת הגמרא שאם נעשית האבן דופן לכלכלה מותר לטלטלה, ולאחר מכן כתב שאם הכלכלה מלאה פירות ויש אבן בתוך הפירות, אם אינו יכול לנער את הפירות כגון שעלולים הם להיטנף, מותר לטלטל את הכלכלה על פירותיה והאבן שבה, שבמקום הפסד לא גזרו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי הרמב"ם קשים, וכבר ה'''ראב"ד''' במקום התקשה בדבריו, שהרי הגמרא דחתה תירוץ זה וכתבה שעל כל פנים צריך הוא לנער את הפירות לצד אחד עד שיוכל להוציא את האבן מבלי שיישפכו הפירות לארץ, ואם כן בכהאי גוונא אין היתר לטלטל את הכלכלה עם האבן.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מגיד משנה''' כתב לתרץ שגירסה אחרת היתה לפני הרמב"ם, שהוא לא גרס את קושיית הגמרא 'ולנערינהו נעורי', אלא תירוץ רב אשי בסוף הגמרא הוא תירוץ נוסף על מה שתירצה קודם שמדובר בפירות מטונפים ואינו יכול לנערם. לכן שני התירוצים אמת, ואת שניהם פסק הרמב"ם להלכה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ה'''טור''' (אורח חיים שט) אחר שהביא דין מסקנת הגמרא באבן שנעשית דופן לכלכלה, הוסיף כדברי הרמב"ם שבפירות רטובים שאי אפשר לנערם, מותר לטלטל הכלכלה עם האבן והפירות שבה. וכתב ה'''בית יוסף''' שגם בדבריו צריך לומר שגרס כמו הרמב"ם.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה כתב בדין זה של טלטול כלכלה עם האבן שבה, שישנם ג' תנאים על מנת להתיר הטלטול:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*שיהיו בכלכלה פירות.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*שיהיו הפירות מיטנפים.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*שתהיה הכלכלה פחותה והאבן נתונה בנקב לסתמה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי הרמב"ם בזה תמוהים לפי שאינם מתאימים לדברי הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא שהאבן נעשית דופן לכלכלה אין מדובר בפירות מיטנפים אלא אפילו ביבשים ואפילו אין בה פירות כלל. ואם רצונו להעמיד כתירוץ הראשון בגמרא דאיירי בפירות המיטנפים וכדבריו בהלכות, אין צורך להעמיד באבן הנתונה בדופן.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באמת המפרשים כתבו על דברי הרמב"ם שחזר בו בהלכות ממה שכתב בפירוש המשנה, כן כתב ה'''בית יוסף''' (שט ד"ה ודע).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==השמטת הרי"ף והרא"ש==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רי"ף''' וה'''רא"ש''' השמיטו כל סוגיה זו של כלכלה ואבן, ורק העתיקו את המשנה מבלי להוסיף עליה דבר. ונתקשו המפרשים על דבר השמטה זו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה כלכלה מלאה) כתב שהם גורסים כגירסתנו שתירוץ אחד יש בגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה, ולא ראו צורך להעתיק אוקימתא זו, לפי שסמכו על מה שכתבו בסוגיית ה[[אבן שבקרויה]], שגם שם הדין דומה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=6728&oldid=prev
א.א ב־14:23, 3 באוגוסט 2016
2016-08-03T14:23:33Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:23, 3 באוגוסט 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===למה אין מעמידים בשוכח דלא הוי בסיס לדבר האסור===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===למה אין מעמידים בשוכח דלא הוי בסיס לדבר האסור===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מוקצה]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=6727&oldid=prev
א.א: דף חדש: {{מקורות|שבת כא א|שבת קמב א||שבת כה טז|אורח חיים שט ב-ג}} טלטול כלכלה בשבת כאשר יש בתוכה אבן עם או בלי פירו...
2016-08-03T14:22:50Z
<p>דף חדש: {{מקורות|שבת כא א|שבת קמב א||שבת כה טז|אורח חיים שט ב-ג}} טלטול כלכלה בשבת כאשר יש בתוכה אבן עם או בלי פירו...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מקורות|שבת כא א|שבת קמב א||שבת כה טז|אורח חיים שט ב-ג}}<br />
טלטול כלכלה בשבת כאשר יש בתוכה אבן עם או בלי פירות, או כאשר האבן נעשית דופן לכלכלה.<br />
<br />
==סוגית הגמרא==<br />
אומרת ה'''משנה''' (שבת כג א) שמותר לטלטל בשבת כלכלה (סל) כאשר יש בתוכה אבן. וחידוש יש בדבר שאף שהאבן [[מוקצה מחמת גופו]] מותר.<br />
<BR/>ה'''גמרא''' (שבת קמב א) שואלת על דין זה, היאך ייתכן להתיר הדבר, והרי כיון שהאבן נמצאת בתוך הכלכלה, נעשית הכלכלה [[בסיס לדבר האסור]]. ומתרצת הגמרא שמדובר בכלכלה מלאה פירות, כלומר שאף שיש בתוכה גם אבן, כיון שעיקרה לפירות מותר לטלטל את האבן אגב הכלי והפירות.<br />
<BR/>עוד שואלת הגמרא היאך מתירים לטלטל את האבן עם הפירות, והרי יכול הוא לנער את הכלכלה שייפלו הפירות והאבן, ולאחר מכן לאסוף חזרה את הפירות לסל ולטלטלם. מתרצת הגמרא שמדובר בפירות המיטנפים, וברגע שיטלטלם לארץ לא יהיו ראויים עוד לאכילה. <br />
<BR/>עוד מקשה הגמרא שעל כל פנים יכול הוא לנער את הפירות בתוך הסל באופן שילכו לצד אחד ואז לנער את האבן בלבד החוצה מן הסל. מכח קושיה זו מעמידה הגמרא את המשנה באבן שנעשית דופן לכלכלה, שאחר שנפחתו דופניה הניחו שם אבן כדי לסותמה. ומעתה אין האבן מוקצה כלל שהרי ייחדה לתשמיש הכלכלה.<br />
<br />
מספר דברים עולים מן הגמרא:<br />
*כאשר ישנו בסיס לדבר האסור שיש בו גם דבר היתר, מותר לטלטל את הבסיס עם האיסור אגב בהיתר, דומיא דפירות ואבן.<br />
*אמנם זה אפשר רק אם אין לו אפשרות לנער את הפירות החוצה ולהחזירם ללא האבן, או לנער את האבן בלבד החוצה, שאם יכול לעשות כן חייב.<br />
<br />
==קושיות הראשונים==<br />
===למה אין מעמידים בשוכח דלא הוי בסיס לדבר האסור===<br />
===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו===<br />
===<br />
<br />
[[קטגוריה:מוקצה]]<br />
[[קטגוריה:שבת קמב.]]<br />
[[קטגוריה:שבת פרק כה]]<br />
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שט]]</div>
א.א