https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%98%D7%A4%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA?feed=atom 2026-08-11T13:10:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%98%D7%A4%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10307&oldid=prev 2018-02-04T09:05:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:05, 4 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם (ברכות ג ז) דייק מדברי המשנה שכתוב 'בתחילה', שדווקא אם אכל המליח קודם הפת, הא אם אכל הפת קודם מברך עליה ברכתה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם (ברכות ג ז) דייק מדברי המשנה שכתוב 'בתחילה', שדווקא אם אכל המליח קודם הפת, הא אם אכל הפת קודם מברך עליה ברכתה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== גדר טפל ועיקר ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א סו) נשאל אודות אדם שלא היה לו פנאי ליטול ידיו לפת, ולכן נטל צימוקים ועשאן עיקר ואת הפת הטפיל להן, וכתב על זה שלא טוב עשה כי לא בדידיה תליא מילתא לעשות העיקר טפל, אלא דווקא מליח שדרך הפת להיות טפלה לו.</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%98%D7%A4%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10154&oldid=prev 2018-01-22T10:15:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:15, 22 בינואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (ד&quot;ה ומכל מקום) דן על כמה מאכלים שהיו בזמנו, שהיו עושים לחם או מצה כדי לשים עליה דבר טיבול הנקרא נוגא&quot;ט. ואומר המאירי, שאע&quot;פ שעושים אותו כדי להניח עליו את הנוגא&quot;ט, מ&quot;מ יש לברך עליו, ואין זה נחשב טפל. לפי שלא אמרו עיקר וטפל אלא כשהוא טפל מצד האכילה, אך כאן אינו טפל אלא מצד ההנחה, שהרי אין צורך במצה לצורך אכילת הנוגא&quot;ט, אלא רק לצורך הנחתו. ולגבי פאנאד&quot;ש (כעין לחם ממולא) כותב שהמנהג בזמנו היה לברך עליהם המוציא, אך פסק שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש לחם אחר מחמת הספק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (ד&quot;ה ומכל מקום) דן על כמה מאכלים שהיו בזמנו, שהיו עושים לחם או מצה כדי לשים עליה דבר טיבול הנקרא נוגא&quot;ט. ואומר המאירי, שאע&quot;פ שעושים אותו כדי להניח עליו את הנוגא&quot;ט, מ&quot;מ יש לברך עליו, ואין זה נחשב טפל. לפי שלא אמרו עיקר וטפל אלא כשהוא טפל מצד האכילה, אך כאן אינו טפל אלא מצד ההנחה, שהרי אין צורך במצה לצורך אכילת הנוגא&quot;ט, אלא רק לצורך הנחתו. ולגבי פאנאד&quot;ש (כעין לחם ממולא) כותב שהמנהג בזמנו היה לברך עליהם המוציא, אך פסק שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש לחם אחר מחמת הספק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''כלבו''' (כד ד&quot;ה והאוכל אתרוג) כתב בשם הר&quot;ר דוד ברבי לוי, שהנותנים מרקחת על רקיקין דקין, הרי הרקיקין טפלים למרקחת ואינם באים אלא לדבק עליהם המרקחת שלא ייטנפו הידיים, ולכן יש לברך על המרקחת ולפטור את הרקיקין. ב'''בית יוסף''' (ריב ד&quot;ה כתב הכלבו) הביא דברי הכלבו כלשונם ולא השיג על דבריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''כלבו''' (כד ד&quot;ה והאוכל אתרוג) כתב בשם הר&quot;ר דוד ברבי לוי, שהנותנים מרקחת על רקיקין דקין, הרי הרקיקין טפלים למרקחת ואינם באים אלא לדבק עליהם המרקחת שלא ייטנפו הידיים, ולכן יש לברך על המרקחת ולפטור את הרקיקין. ב'''בית יוסף''' (ריב ד&quot;ה כתב הכלבו) הביא דברי הכלבו כלשונם ולא השיג על דבריו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר '''ביאור חדש''' על הרמב"ם (ברכות ג ז) דייק מדברי המשנה שכתוב 'בתחילה', שדווקא אם אכל המליח קודם הפת, הא אם אכל הפת קודם מברך עליה ברכתה.</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%98%D7%A4%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10118&oldid=prev 2018-01-19T00:57:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:57, 19 בינואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (ד&quot;ה ומכל מקום) דן על כמה מאכלים שהיו בזמנו, שהיו עושים לחם או מצה כדי לשים עליה דבר טיבול הנקרא נוגא&quot;ט. ואומר המאירי, שאע&quot;פ שעושים אותו כדי להניח עליו את הנוגא&quot;ט, מ&quot;מ יש לברך עליו, ואין זה נחשב טפל. לפי שלא אמרו עיקר וטפל אלא כשהוא טפל מצד האכילה, אך כאן אינו טפל אלא מצד ההנחה, שהרי אין צורך במצה לצורך אכילת הנוגא&quot;ט, אלא רק לצורך הנחתו. ולגבי פאנאד&quot;ש (כעין לחם ממולא) כותב שהמנהג בזמנו היה לברך עליהם המוציא, אך פסק שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש לחם אחר מחמת הספק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (ד&quot;ה ומכל מקום) דן על כמה מאכלים שהיו בזמנו, שהיו עושים לחם או מצה כדי לשים עליה דבר טיבול הנקרא נוגא&quot;ט. ואומר המאירי, שאע&quot;פ שעושים אותו כדי להניח עליו את הנוגא&quot;ט, מ&quot;מ יש לברך עליו, ואין זה נחשב טפל. לפי שלא אמרו עיקר וטפל אלא כשהוא טפל מצד האכילה, אך כאן אינו טפל אלא מצד ההנחה, שהרי אין צורך במצה לצורך אכילת הנוגא&quot;ט, אלא רק לצורך הנחתו. ולגבי פאנאד&quot;ש (כעין לחם ממולא) כותב שהמנהג בזמנו היה לברך עליהם המוציא, אך פסק שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש לחם אחר מחמת הספק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''כלבו''' (כד ד&quot;ה והאוכל אתרוג) כתב בשם הר&quot;ר דוד ברבי לוי, שהנותנים מרקחת על רקיקין דקין, הרי הרקיקין טפלים למרקחת ואינם באים אלא לדבק עליהם המרקחת שלא ייטנפו הידיים, ולכן יש לברך על המרקחת ולפטור את הרקיקין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''כלבו''' (כד ד&quot;ה והאוכל אתרוג) כתב בשם הר&quot;ר דוד ברבי לוי, שהנותנים מרקחת על רקיקין דקין, הרי הרקיקין טפלים למרקחת ואינם באים אלא לדבק עליהם המרקחת שלא ייטנפו הידיים, ולכן יש לברך על המרקחת ולפטור את הרקיקין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ב'''בית יוסף''' (ריב ד&quot;ה כתב הכלבו) הביא דברי הכלבו כלשונם ולא השיג על דבריו</ins>.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%98%D7%A4%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10112&oldid=prev 2018-01-18T23:46:45Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:46, 19 בינואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (ד&quot;ה ומכל מקום) דן על כמה מאכלים שהיו בזמנו, שהיו עושים לחם או מצה כדי לשים עליה דבר טיבול הנקרא נוגא&quot;ט. ואומר המאירי, שאע&quot;פ שעושים אותו כדי להניח עליו את הנוגא&quot;ט, מ&quot;מ יש לברך עליו, ואין זה נחשב טפל. לפי שלא אמרו עיקר וטפל אלא כשהוא טפל מצד האכילה, אך כאן אינו טפל אלא מצד ההנחה, שהרי אין צורך במצה לצורך אכילת הנוגא&quot;ט, אלא רק לצורך הנחתו. ולגבי פאנאד&quot;ש (כעין לחם ממולא) כותב שהמנהג בזמנו היה לברך עליהם המוציא, אך פסק שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש לחם אחר מחמת הספק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (ד&quot;ה ומכל מקום) דן על כמה מאכלים שהיו בזמנו, שהיו עושים לחם או מצה כדי לשים עליה דבר טיבול הנקרא נוגא&quot;ט. ואומר המאירי, שאע&quot;פ שעושים אותו כדי להניח עליו את הנוגא&quot;ט, מ&quot;מ יש לברך עליו, ואין זה נחשב טפל. לפי שלא אמרו עיקר וטפל אלא כשהוא טפל מצד האכילה, אך כאן אינו טפל אלא מצד ההנחה, שהרי אין צורך במצה לצורך אכילת הנוגא&quot;ט, אלא רק לצורך הנחתו. ולגבי פאנאד&quot;ש (כעין לחם ממולא) כותב שהמנהג בזמנו היה לברך עליהם המוציא, אך פסק שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש לחם אחר מחמת הספק.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אמנם ה'''כלבו''' (כד ד"ה והאוכל אתרוג) כתב בשם הר"ר דוד ברבי לוי, שהנותנים מרקחת על רקיקין דקין, הרי הרקיקין טפלים למרקחת ואינם באים אלא לדבק עליהם המרקחת שלא ייטנפו הידיים, ולכן יש לברך על המרקחת ולפטור את הרקיקין.</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%98%D7%A4%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10111&oldid=prev 2018-01-18T23:33:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:33, 19 בינואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפירוש '''הון עשיר''' על המשניות (ו ז ד&quot;ה ופת עמו) כתב שאין ברכת המליח פוטרת את הפת, אלא כאשר עושה אותו טפל בבירור ומכוון בברכתו לפוטרו, אבל מסתמא לא, אפילו ידוע שלא בא הפת אלא להסיר היזק (וזה לאפוקי מבירך על הפת פטר את הפרפרת שזהו אפילו בסתמא מבלי לכוון).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפירוש '''הון עשיר''' על המשניות (ו ז ד&quot;ה ופת עמו) כתב שאין ברכת המליח פוטרת את הפת, אלא כאשר עושה אותו טפל בבירור ומכוון בברכתו לפוטרו, אבל מסתמא לא, אפילו ידוע שלא בא הפת אלא להסיר היזק (וזה לאפוקי מבירך על הפת פטר את הפרפרת שזהו אפילו בסתמא מבלי לכוון).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''מאירי''' (מד א ד"ה אמר המאירי) כתב שהמליח פוטר את הפת בין כשהוא בא לפניו ובין כשהוא בא עמו. מבואר בדבריו שכשהפת באה קודם מברכים עליה. ובשם גדולי המפרשים כתב, שהמליח פוטר את הפת דווקא כאשר בא לפניו, אבל כהפת באה יחד עם המליח, הפת עיקר ועליו מברכים, אע"פ שאינו בא אלא להסיר המליחות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''מאירי''' (ד"ה ומכל מקום) דן על כמה מאכלים שהיו בזמנו, שהיו עושים לחם או מצה כדי לשים עליה דבר טיבול הנקרא נוגא"ט. ואומר המאירי, שאע"פ שעושים אותו כדי להניח עליו את הנוגא"ט, מ"מ יש לברך עליו, ואין זה נחשב טפל. לפי שלא אמרו עיקר וטפל אלא כשהוא טפל מצד האכילה, אך כאן אינו טפל אלא מצד ההנחה, שהרי אין צורך במצה לצורך אכילת הנוגא"ט, אלא רק לצורך הנחתו. ולגבי פאנאד"ש (כעין לחם ממולא) כותב שהמנהג בזמנו היה לברך עליהם המוציא, אך פסק שלא לברך עליהם המוציא במקום שיש לחם אחר מחמת הספק.</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8_%D7%95%D7%98%D7%A4%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=10109&oldid=prev 2018-01-18T22:45:13Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;ב&#039;&#039;&#039;תוספות יום טוב&#039;&#039;&#039; על המשניות (ברכות ו ז) כתב שממילת &#039;בתחילה&#039; שבמשנה יש לדייק, שאם אוכל את...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>ב'''תוספות יום טוב''' על המשניות (ברכות ו ז) כתב שממילת 'בתחילה' שבמשנה יש לדייק, שאם אוכל את הטפל בתחילה צריך לברך עליו בפני עצמו, ואינו יכול לסמוך על הברכה שיברך אחר כך על העיקר. ואף שלענין דינא סובר כן, מ&quot;מ כתב שניתן לדחות את הדיוק, שמה שכתבה המשנה בתחילה, הוא לאפוקי מכאשר אוכלם ביחד, דהו&quot;א שדווקא בכה&quot;ג תפטור ברכת בעיקר את הטפל.<br /> <br /> בפירוש '''הון עשיר''' על המשניות (ו ז ד&quot;ה ופת עמו) כתב שאין ברכת המליח פוטרת את הפת, אלא כאשר עושה אותו טפל בבירור ומכוון בברכתו לפוטרו, אבל מסתמא לא, אפילו ידוע שלא בא הפת אלא להסיר היזק (וזה לאפוקי מבירך על הפת פטר את הפרפרת שזהו אפילו בסתמא מבלי לכוון).</div>

א.א