https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D?feed=atom 2026-04-19T16:07:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=9669&oldid=prev 2017-12-18T14:52:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:52, 18 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסיקת ההלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (חושן משפט כח יב) הביא את דעת הרמב&quot;ם ולאחריה את שיטת ר&quot;ת ולא הכריע באופן מפורש. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסמ</del>&quot;ע (קמו יא) מוכיח שהטור מסכים עם ר&quot;ת מכך שהביא אותו אחרי הרמב&quot;ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והביא </del>לכך ראיה מדברי הטור (קמו ה) לגבי מחאה שנעשתה בפני שניים שכותבים אותה גם אם המוחה לא אמר לעדים לכתוב. לדעת הרמב&quot;ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניתן </del>לכתוב את המחאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק </del>בלשון שליחות כדי שניתן יהיה לקבלה בבית דין אבל לדעת ר&quot;ת בכל לשון שיכתבו העדים ניתן יהיה לקבל את המחאה. מכך שהטור לא כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באיזה </del>לשון העדים צריכים לכתוב את המחאה נראה שהוא סובר כר&quot;ת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (חושן משפט כח יב) הביא את דעת הרמב&quot;ם ולאחריה את שיטת ר&quot;ת ולא הכריע באופן מפורש.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקצות </del>(קמו ג) חולק על הסמ&quot;ע ולדעתו הטור פוסק כשיטת הרמב&quot;ן ולכן לא כתב באיזה לשון צריכים העדים לכתוב את המחאה. שהרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיבה שעדות </del>בשטר מתקבלת היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיא </del>כתובה בנוסח של שטר מקנה אבל במחאה שהיא איננה קניין לא שייך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשון שטר ולכן </del>גם לשון שליחות לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מועילה </del>אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיוון שמבטלים את החזקה בקרקע בעדות כלשהיא </del>תיקנו חכמים לקבל את שטר המחאה.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''סמ</ins>&quot;ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(קמו יא) מוכיח שהטור מסכים עם ר&quot;ת מכך שהביא אותו אחרי הרמב&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, יש </ins>לכך ראיה מדברי הטור (קמו ה) לגבי מחאה שנעשתה בפני שניים שכותבים אותה גם אם המוחה לא אמר לעדים לכתוב. לדעת הרמב&quot;ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך </ins>לכתוב את המחאה בלשון שליחות כדי שניתן יהיה לקבלה בבית דין אבל לדעת ר&quot;ת בכל לשון שיכתבו העדים ניתן יהיה לקבל את המחאה. מכך שהטור לא כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באיזו </ins>לשון העדים צריכים לכתוב את המחאה נראה שהוא סובר כר&quot;ת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחן </del>ערוך (חושן משפט כח יב) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביא את לשון </del>הרמב&quot;ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והסמ</del>&quot;ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''קצות''' </ins>(קמו ג) חולק על הסמ&quot;ע ולדעתו הטור פוסק כשיטת הרמב&quot;ן ולכן לא כתב באיזה לשון צריכים העדים לכתוב את המחאה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדעת הרמב&quot;ן, אין זה משנה באיזה לשון כתבו העדים את המחאה </ins>שהרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עדות </ins>בשטר מתקבלת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק אם </ins>היא כתובה בנוסח של שטר מקנה אבל במחאה שהיא איננה קניין לא שייך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוסח זה. לכן </ins>גם לשון שליחות לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה אמורה להועיל </ins>אבל תיקנו חכמים לקבל את שטר המחאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיוון שהחזקה בקרקע מתבטלת בעדות כלשהיא</ins>.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ&quot;א הרמ</del>&quot;א (קמו ה) כותב שאת המחאה צריכים העדים לכתוב בלשון שליחות ואומר הסמ&quot;ע (יא) שלשון שליחות נצרכת לפי כל הראשונים, חוץ מר&quot;ת לפיו אין צורך בכך. הקצות חולק עליו ואומר שאמנם לפי בעה&quot;מ לשון שליחות מועילה במחאה, כי היא הופכת את השטר ל'מפי כתבו', אולם לפי הרמב&quot;ן וכן לפי התוספות גם לשון שליחות לא תועיל במחאה, כי יש צורך בדעת המתחייב, ולכן אומרים התוספות שמחאה מועילה רק מתקנת חכמים נמצא שהרמ&quot;א פסק כמו בעה&quot;מ. אולם הגר&quot;א לא סובר כך כמו שהזכרנו, ומכך שהרמ&quot;א לא כתב את דבריו בלשון 'יש אומרים' יש סיוע להבנת הגר&quot;א, שדברי הרמ&quot;א תואמים את שיטות כל הראשונים (חוץ מרבנו תם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''שולחן </ins>ערוך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(חושן משפט כח יב) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסק כשיטת </ins>הרמב&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, הסמ</ins>&quot;ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמ</ins>&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(קמו ה) כותב שאת המחאה צריכים העדים לכתוב בלשון שליחות ואומר הסמ&quot;ע (יא) שלשון שליחות נצרכת לפי כל הראשונים, חוץ מר&quot;ת לפיו אין צורך בכך. הקצות חולק עליו ואומר שאמנם לפי בעה&quot;מ לשון שליחות מועילה במחאה, כי היא הופכת את השטר ל'מפי כתבו', אולם לפי הרמב&quot;ן וכן לפי התוספות גם לשון שליחות לא תועיל במחאה, כי יש צורך בדעת המתחייב, ולכן אומרים התוספות שמחאה מועילה רק מתקנת חכמים נמצא שהרמ&quot;א פסק כמו בעה&quot;מ. אולם הגר&quot;א לא סובר כך כמו שהזכרנו, ומכך שהרמ&quot;א לא כתב את דבריו בלשון 'יש אומרים' יש סיוע להבנת הגר&quot;א, שדברי הרמ&quot;א תואמים את שיטות כל הראשונים (חוץ מרבנו תם).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הש&quot;ך (יד) האריך במחלוקת ראשונים זו והכריע כשיטת הרמב&quot;ן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הש&quot;ך (יד) האריך במחלוקת ראשונים זו והכריע כשיטת הרמב&quot;ן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&quot;ח כח, יב והגהות והערות שם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&quot;ח כח, יב והגהות והערות שם.</div></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=9667&oldid=prev 2017-12-18T14:42:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:42, 18 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסבר שיטת הרמב&quot;ם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסבר שיטת הרמב&quot;ם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלחם </del>משנה (על הרמב&quot;ם) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והתומים </del>(חושן משפט כח טז) מתרצים שדברי הרמב&quot;ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו או שאינם זוכרים את העדות, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דין </del>להעיד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''לחם </ins>משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(על הרמב&quot;ם) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה'''תומים''' </ins>(חושן משפט כח טז) מתרצים שדברי הרמב&quot;ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו או שאינם זוכרים את העדות, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדין כדי </ins>להעיד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' חיים מבריסק (חידושים על הרמב&quot;ם) מתרץ שדברי הרמב&quot;ם ששטר כשר רק מדרבנן נאמרו על שטר שנעשה לראיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אבל שטר שנעשה לקניין כמו שטרי גיטין וקידושין תקף מהתורה. הדוחק בהסבר זה הוא שבאותה הלכה כתב הרמב&quot;ם את המילים עדות שבשטר ואם לפני כן מדובר בשטר ראיה היה צריך לכתוב זאת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסיקת ההלכה</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ר' חיים מבריסק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(חידושים על הרמב&quot;ם) מתרץ שדברי הרמב&quot;ם ששטר כשר רק מדרבנן נאמרו על שטר שנעשה לראיה אבל שטר שנעשה לקניין כמו שטרי גיטין וקידושין תקף מהתורה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטור </del>(חושן משפט כח יב) הביא את דעת הרמב&quot;ם ולאחריה את שיטת ר&quot;ת ולא הכריע באופן מפורש. הסמ&quot;ע (קמו יא) מוכיח שהטור מסכים עם ר&quot;ת מכך שהביא אותו אחרי הרמב&quot;ם והביא לכך ראיה מדברי הטור (קמו ה) לגבי מחאה שנעשתה בפני שניים שכותבים אותה גם אם המוחה לא אמר לעדים לכתוב. לדעת הרמב&quot;ם ניתן לכתוב את המחאה רק בלשון שליחות כדי שניתן יהיה לקבלה בבית דין אבל לדעת ר&quot;ת בכל לשון שיכתבו העדים ניתן יהיה לקבל את המחאה. מכך שהטור לא כתב באיזה לשון העדים צריכים לכתוב את המחאה נראה שהוא סובר כר&quot;ת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדוחק בהסבר זה הוא שבאותה הלכה כתב הרמב&quot;ם את המילים עדות שבשטר ואם לפני כן מדובר בשטר ראיה היה צריך לכתוב זאת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במפורש</ins>.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>פסיקת ההלכה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''טור''' </ins>(חושן משפט כח יב) הביא את דעת הרמב&quot;ם ולאחריה את שיטת ר&quot;ת ולא הכריע באופן מפורש. הסמ&quot;ע (קמו יא) מוכיח שהטור מסכים עם ר&quot;ת מכך שהביא אותו אחרי הרמב&quot;ם והביא לכך ראיה מדברי הטור (קמו ה) לגבי מחאה שנעשתה בפני שניים שכותבים אותה גם אם המוחה לא אמר לעדים לכתוב. לדעת הרמב&quot;ם ניתן לכתוב את המחאה רק בלשון שליחות כדי שניתן יהיה לקבלה בבית דין אבל לדעת ר&quot;ת בכל לשון שיכתבו העדים ניתן יהיה לקבל את המחאה. מכך שהטור לא כתב באיזה לשון העדים צריכים לכתוב את המחאה נראה שהוא סובר כר&quot;ת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקצות (קמו ג) חולק על הסמ&quot;ע ולדעתו הטור פוסק כשיטת הרמב&quot;ן ולכן לא כתב באיזה לשון צריכים העדים לכתוב את המחאה. שהרי הסיבה שעדות בשטר מתקבלת היא שהיא כתובה בנוסח של שטר מקנה אבל במחאה שהיא איננה קניין לא שייך לשון שטר ולכן גם לשון שליחות לא מועילה אבל כיוון שמבטלים את החזקה בקרקע בעדות כלשהיא תיקנו חכמים לקבל את שטר המחאה.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקצות (קמו ג) חולק על הסמ&quot;ע ולדעתו הטור פוסק כשיטת הרמב&quot;ן ולכן לא כתב באיזה לשון צריכים העדים לכתוב את המחאה. שהרי הסיבה שעדות בשטר מתקבלת היא שהיא כתובה בנוסח של שטר מקנה אבל במחאה שהיא איננה קניין לא שייך לשון שטר ולכן גם לשון שליחות לא מועילה אבל כיוון שמבטלים את החזקה בקרקע בעדות כלשהיא תיקנו חכמים לקבל את שטר המחאה.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השולחן ערוך (חושן משפט כח יב) הביא את לשון הרמב&quot;ם והסמ&quot;ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השולחן ערוך (חושן משפט כח יב) הביא את לשון הרמב&quot;ם והסמ&quot;ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין.</div></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=9665&oldid=prev 2017-12-18T14:38:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:38, 18 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קושיה על שיטת הרמב&quot;ם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קושיה על שיטת הרמב&quot;ם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר </del>ירמיהו (לב מד) נראה ששטר מועיל מדאורייתא, וכן מפורש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במסכת </del>גיטין (לו א) שהצורך בקיום השטר הוא מדרבנן אבל עצם השטר תקף מהתורה וכיצד אמר הרמב&quot;ם שעדות בשטר מתקבלת בבית דין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתקנת </del>חכמים?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''</ins>ירמיהו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(לב מד) נראה ששטר מועיל מדאורייתא, וכן מפורש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''</ins>גיטין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(לו א) שהצורך בקיום השטר הוא מדרבנן אבל עצם השטר תקף מהתורה וכיצד אמר הרמב&quot;ם שעדות בשטר מתקבלת בבית דין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכוח תקנת </ins>חכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא מהתורה</ins>?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>הסבר שיטת הרמב&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר שיטת הרמב&quot;ם</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הלחם משנה (על הרמב&quot;ם) והתומים (חושן משפט כח טז) מתרצים שדברי הרמב&quot;ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו או שאינם זוכרים את העדות, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית דין להעיד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הלחם משנה (על הרמב&quot;ם) והתומים (חושן משפט כח טז) מתרצים שדברי הרמב&quot;ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו או שאינם זוכרים את העדות, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית דין להעיד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' חיים מבריסק (חידושים על הרמב&quot;ם) מתרץ שדברי הרמב&quot;ם ששטר כשר רק מדרבנן נאמרו על שטר שנעשה לראיה, אבל שטר שנעשה לקניין כמו שטרי גיטין וקידושין תקף מהתורה. הדוחק בהסבר זה הוא שבאותה הלכה כתב הרמב&quot;ם את המילים עדות שבשטר ואם לפני כן מדובר בשטר ראיה היה צריך לכתוב זאת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' חיים מבריסק (חידושים על הרמב&quot;ם) מתרץ שדברי הרמב&quot;ם ששטר כשר רק מדרבנן נאמרו על שטר שנעשה לראיה, אבל שטר שנעשה לקניין כמו שטרי גיטין וקידושין תקף מהתורה. הדוחק בהסבר זה הוא שבאותה הלכה כתב הרמב&quot;ם את המילים עדות שבשטר ואם לפני כן מדובר בשטר ראיה היה צריך לכתוב זאת.  </div></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=9662&oldid=prev 2017-12-18T14:36:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:36, 18 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובות הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובות הראשונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (יבמות ט א בדפי הרי&quot;ף) מיישב שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש (כתובות יח ב) שעדים החתומים על השטר נחשב הדבר שנחקרה עדותם בבית דין, ולכן השטר נחשב שנאמר בבית דין מפי העדים ולא מפי כתב ידם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (יבמות ט א בדפי הרי&quot;ף) מיישב שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש (כתובות יח ב) שעדים החתומים על השטר נחשב הדבר שנחקרה עדותם בבית דין, ולכן השטר נחשב שנאמר בבית דין מפי העדים ולא מפי כתב ידם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (שו&quot;ת הרשב&quot;א א א'ריא) וה'''רמב&quot;ן''' (ספר המצוות שורש שני) מיישבים שבשטר יש גזירת הכתוב מיוחדת המלמדת שאין חיסרון של מפי כתבם. המקור לכך הוא הפסוק ב'''ירמיהו''' (לב מד) &quot;שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים&quot; המלמד שיש מציאות של שטר קניין, ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר קניין הריהו כשר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רשב&quot;א''' (שו&quot;ת הרשב&quot;א א א'ריא) וה'''רמב&quot;ן''' (ספר המצוות שורש שני) מיישבים שבשטר יש גזירת הכתוב מיוחדת המלמדת שאין חיסרון של מפי כתבם. המקור לכך הוא הפסוק ב'''ירמיהו''' (לב מד) &quot;שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים&quot; המלמד שיש מציאות של שטר קניין, ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר קניין הריהו כשר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעל המאור''' (יבמות ט א בדפי הרי&quot;ף) מיישב שכל פסול קבלת עדות מכתב העדים הוא דווקא כאשר העדים כותבים את השטר מעצמם, אבל אם השטר נכתב בציווי בעל השטר, השטר כשר. לפי בעל המאור המקור לכשרותו של השטר אינו מגזירת הכתוב, אלא זוהי סברא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעל המאור''' (יבמות ט א בדפי הרי&quot;ף) מיישב שכל פסול קבלת עדות מכתב העדים הוא דווקא כאשר העדים כותבים את השטר מעצמם, אבל אם השטר נכתב בציווי בעל השטר, השטר כשר. לפי בעל המאור המקור לכשרותו של השטר אינו מגזירת הכתוב, אלא זוהי סברא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבנו תם''' (בבא בתרא לט ב תוספות ד&quot;ה מחאה) מיישב שהדין של מפיהם ולא מפי כתבם הוא רק באילם, אבל מי שאינו אילם ניתן לקבל את עדותו בבית דין באמצעות שטר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבנו תם''' (בבא בתרא לט ב תוספות ד&quot;ה מחאה) מיישב שהדין של מפיהם ולא מפי כתבם הוא רק באילם, אבל מי שאינו אילם ניתן לקבל את עדותו בבית דין באמצעות שטר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (עדות ג ד) מבאר שקבלת עדות בשטר בבית דין היא רק בדיני ממונות וחכמים הם שתיקנו זאת כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות מחשש שהעדים ייסעו לארץ רחוקה ולא יוכלו להעיד על ההלוואה אבל מהתורה קבלת עדות היא רק מפי העדים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (עדות ג ד) מבאר שקבלת עדות בשטר בבית דין היא רק בדיני ממונות וחכמים הם שתיקנו זאת כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות מחשש שהעדים ייסעו לארץ רחוקה ולא יוכלו להעיד על ההלוואה אבל מהתורה קבלת עדות היא רק מפי העדים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קושיה על שיטת הרמב&quot;ם</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>קושיה על שיטת הרמב&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק בספר ירמיהו (לב מד) נראה ששטר מועיל מדאורייתא, וכן מפורש במסכת גיטין (לו א) שהצורך בקיום השטר הוא מדרבנן אבל עצם השטר תקף מהתורה וכיצד אמר הרמב&quot;ם שעדות בשטר מתקבלת בבית דין מתקנת חכמים?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק בספר ירמיהו (לב מד) נראה ששטר מועיל מדאורייתא, וכן מפורש במסכת גיטין (לו א) שהצורך בקיום השטר הוא מדרבנן אבל עצם השטר תקף מהתורה וכיצד אמר הרמב&quot;ם שעדות בשטר מתקבלת בבית דין מתקנת חכמים?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר שיטת הרמב&quot;ם</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר שיטת הרמב&quot;ם</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הלחם משנה (על הרמב&quot;ם) והתומים (חושן משפט כח טז) מתרצים שדברי הרמב&quot;ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו או שאינם זוכרים את העדות, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית דין להעיד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הלחם משנה (על הרמב&quot;ם) והתומים (חושן משפט כח טז) מתרצים שדברי הרמב&quot;ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו או שאינם זוכרים את העדות, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית דין להעיד.</div></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=9660&oldid=prev 2017-12-18T14:33:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:33, 18 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|בבא בתרא ג ב|בבא בתרא לט ב||עדות ג ד|חושן משפט כח יב}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|בבא בתרא ג ב|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתובות כ, </ins>בבא בתרא לט ב||עדות ג ד|חושן משפט כח יב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוקף קבלת שטר בבית דין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוקף קבלת שטר בבית דין==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובות הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תשובות הראשונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (יבמות ט א בדפי הרי&quot;ף) מיישב שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש (כתובות יח ב) שעדים החתומים על השטר נחשב הדבר שנחקרה עדותם בבית דין, ולכן השטר נחשב שנאמר בבית דין מפי העדים ולא מפי כתב ידם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (יבמות ט א בדפי הרי&quot;ף) מיישב שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש (כתובות יח ב) שעדים החתומים על השטר נחשב הדבר שנחקרה עדותם בבית דין, ולכן השטר נחשב שנאמר בבית דין מפי העדים ולא מפי כתב ידם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב</del>&quot;א (שו&quot;ת הרשב&quot;א א א'ריא) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרמב</del>&quot;ן (ספר המצוות שורש שני) מיישבים שבשטר יש גזירת הכתוב מיוחדת המלמדת שאין חיסרון של מפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב העדים</del>. המקור לכך הוא הפסוק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בירמיהו </del>(לב מד) &quot;שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים&quot; המלמד שיש מציאות של שטר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקנה</del>, ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקנה </del>הריהו כשר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רשב</ins>&quot;א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שו&quot;ת הרשב&quot;א א א'ריא) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה'''רמב</ins>&quot;ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ספר המצוות שורש שני) מיישבים שבשטר יש גזירת הכתוב מיוחדת המלמדת שאין חיסרון של מפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבם</ins>. המקור לכך הוא הפסוק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''ירמיהו''' </ins>(לב מד) &quot;שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים&quot; המלמד שיש מציאות של שטר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קניין</ins>, ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קניין </ins>הריהו כשר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעל המאור (יבמות ט א בדפי הרי&quot;ף) מיישב שכל פסול קבלת עדות מכתב העדים הוא דווקא כאשר העדים כותבים את השטר מעצמם, אבל אם השטר נכתב בציווי בעל השטר, השטר כשר. לפי בעל המאור המקור לכשרותו של השטר אינו מגזירת הכתוב, אלא זוהי סברא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בעל המאור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(יבמות ט א בדפי הרי&quot;ף) מיישב שכל פסול קבלת עדות מכתב העדים הוא דווקא כאשר העדים כותבים את השטר מעצמם, אבל אם השטר נכתב בציווי בעל השטר, השטר כשר. לפי בעל המאור המקור לכשרותו של השטר אינו מגזירת הכתוב, אלא זוהי סברא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבנו תם (בבא בתרא לט ב תוספות ד&quot;ה מחאה) מיישב שהדין של מפיהם ולא מפי כתבם הוא רק באילם, אבל מי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיכול לדבר יכול להעיד גם ע&quot;י </del>שטר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רבנו תם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(בבא בתרא לט ב תוספות ד&quot;ה מחאה) מיישב שהדין של מפיהם ולא מפי כתבם הוא רק באילם, אבל מי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינו אילם ניתן לקבל את עדותו בבית דין באמצעות </ins>שטר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>&quot;ם (עדות ג ד) מבאר שקבלת עדות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבשטר </del>בבית דין היא רק בדיני ממונות וחכמים הם שתיקנו זאת כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(עדות ג ד) מבאר שקבלת עדות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשטר </ins>בבית דין היא רק בדיני ממונות וחכמים הם שתיקנו זאת כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחשש שהעדים ייסעו לארץ רחוקה ולא יוכלו להעיד על ההלוואה אבל מהתורה קבלת עדות היא רק מפי העדים</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קושיה על שיטת הרמב&quot;ם</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קושיה על שיטת הרמב&quot;ם</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק בספר ירמיהו (לב מד) נראה ששטר מועיל מדאורייתא, וכן מפורש במסכת גיטין (לו א) שהצורך בקיום השטר הוא מדרבנן אבל עצם השטר תקף מהתורה וכיצד אמר הרמב&quot;ם שעדות בשטר מתקבלת בבית דין מתקנת חכמים?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהפסוק בספר ירמיהו (לב מד) נראה ששטר מועיל מדאורייתא, וכן מפורש במסכת גיטין (לו א) שהצורך בקיום השטר הוא מדרבנן אבל עצם השטר תקף מהתורה וכיצד אמר הרמב&quot;ם שעדות בשטר מתקבלת בבית דין מתקנת חכמים?</div></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=9649&oldid=prev 2017-12-18T10:43:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:43, 18 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|בבא בתרא ג ב|בבא בתרא לט ב||עדות ג ד|חושן משפט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמו</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|בבא בתרא ג ב|בבא בתרא לט ב||עדות ג ד|חושן משפט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כח יב</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוקף קבלת שטר בבית דין</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלת הראשונים</del>== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלת הראשונים • תשובות הראשונים</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוקף קבלת שטר בבית דין</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלת הראשונים גמרא </del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר רבא אמר רב נחמן מחאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו מודעא בפני שנים ואין צריך לומר כתובו..</del>&quot; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש לשאול, כיצד יש לשטר תוקף, הרי שטר הוא למעשה </del>עדות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של </del>העדים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החתומים עליו, והתורה אמרה '</del>מפיהם ולא מפי כתבם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">', כלומר עדותם של עדים יכולה להתקבל רק כשהיא באה מפיהם, ולא כשהיא באה מפי הכתב</del>?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נאמר ב'''תורה''' (דברים יט טו): &quot;על פי שני עדים או על פי שלושה עדים יקום דבר</ins>&quot; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולמדו מכאן חז</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל ב'''ספרי''' (פיסקא קפח טו) שקבלת </ins>עדות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבית דין היא דווקא מפי </ins>העדים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא מכתב ידם- </ins>מפיהם ולא מפי כתבם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קושיית הראשונים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאור דברי חז&quot;ל הקשו הראשונים כיצד ניתן לקבל עדות באמצעות שטר בבית דין והרי העדות לא נאמרת בפני בית הדין</ins>?<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">!  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תשובות הראשונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביחס לשאלה זו ישנן כמה שיטות ראשונים. הרי</del>&quot;ף (יבמות ט בדפי הרי&quot;ף) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסביר </del>שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש שעדים החתומים על השטר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נעשו כמי </del>שנחקרה עדותם בבית דין, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וממילא </del>השטר נחשב מפי העדים ולא מפי כתבם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>תשובות הראשונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רי</ins>&quot;ף<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(יבמות ט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א </ins>בדפי הרי&quot;ף) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיישב </ins>שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(כתובות יח ב) </ins>שעדים החתומים על השטר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחשב הדבר </ins>שנחקרה עדותם בבית דין, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן </ins>השטר נחשב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנאמר בבית דין מפי העדים ולא מפי כתב ידם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב&quot;א (שו&quot;ת הרשב&quot;א א א'ריא) והרמב&quot;ן (ספר המצוות שורש שני) מיישבים שבשטר יש גזירת הכתוב מיוחדת המלמדת שאין חיסרון של </ins>מפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </ins>העדים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. המקור לכך הוא הפסוק בירמיהו (לב מד) &quot;שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים&quot; המלמד שיש מציאות של שטר מקנה, ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר מקנה הריהו כשר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל המאור (יבמות ט א בדפי הרי&quot;ף) מיישב שכל פסול קבלת עדות מכתב העדים הוא דווקא כאשר העדים כותבים את השטר מעצמם, אבל אם השטר נכתב בציווי בעל השטר, השטר כשר. לפי בעל המאור המקור לכשרותו של השטר אינו מגזירת הכתוב, אלא זוהי סברא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו תם (בבא בתרא לט ב תוספות ד&quot;ה מחאה) מיישב שהדין של מפיהם </ins>ולא מפי כתבם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא רק באילם, אבל מי שיכול לדבר יכול להעיד גם ע&quot;י שטר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב&quot;ם (עדות ג ד) מבאר שקבלת עדות שבשטר בבית דין היא רק בדיני ממונות וחכמים הם שתיקנו זאת כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קושיה על שיטת הרמב&quot;ם</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהפסוק בספר ירמיהו (לב מד) נראה ששטר מועיל מדאורייתא, וכן מפורש במסכת גיטין (לו א) שהצורך בקיום השטר הוא מדרבנן אבל עצם השטר תקף מהתורה וכיצד אמר הרמב&quot;ם שעדות בשטר מתקבלת בבית דין מתקנת חכמים?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסבר שיטת הרמב&quot;ם</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלחם משנה (על הרמב&quot;ם) והתומים (חושן משפט כח טז) מתרצים שדברי הרמב&quot;ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו או שאינם זוכרים את העדות, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית דין להעיד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' חיים מבריסק (חידושים על הרמב&quot;ם) מתרץ שדברי הרמב&quot;ם ששטר כשר רק מדרבנן נאמרו על שטר שנעשה לראיה, אבל שטר שנעשה לקניין כמו שטרי גיטין וקידושין תקף מהתורה. הדוחק בהסבר זה הוא שבאותה הלכה כתב הרמב&quot;ם את המילים עדות שבשטר ואם לפני כן מדובר בשטר ראיה היה צריך לכתוב זאת. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסיקת ההלכה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטור (חושן משפט כח יב) הביא את דעת הרמב&quot;ם ולאחריה את שיטת ר&quot;ת ולא הכריע באופן מפורש. הסמ&quot;ע (קמו יא) מוכיח שהטור מסכים עם ר&quot;ת מכך שהביא אותו אחרי הרמב&quot;ם והביא לכך ראיה מדברי הטור (קמו ה) לגבי מחאה שנעשתה בפני שניים שכותבים אותה גם אם המוחה לא אמר לעדים לכתוב. לדעת הרמב&quot;ם ניתן לכתוב את המחאה רק בלשון שליחות כדי שניתן יהיה לקבלה בבית דין אבל לדעת ר&quot;ת בכל לשון שיכתבו העדים ניתן יהיה לקבל את המחאה. מכך שהטור לא כתב באיזה לשון העדים צריכים לכתוב את המחאה נראה שהוא סובר כר&quot;ת. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקצות (קמו ג) חולק על הסמ&quot;ע ולדעתו הטור פוסק כשיטת הרמב&quot;ן ולכן לא כתב באיזה לשון צריכים העדים לכתוב את המחאה. שהרי הסיבה שעדות בשטר מתקבלת היא שהיא כתובה בנוסח של שטר מקנה אבל במחאה שהיא איננה קניין לא שייך לשון שטר ולכן גם לשון שליחות לא מועילה אבל כיוון שמבטלים את החזקה בקרקע בעדות כלשהיא תיקנו חכמים לקבל את שטר המחאה.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחן ערוך (חושן משפט כח יב) הביא את לשון הרמב&quot;ם והסמ&quot;ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ&quot;א הרמ&quot;א (קמו ה) כותב שאת המחאה צריכים העדים לכתוב בלשון שליחות ואומר הסמ&quot;ע (יא) שלשון שליחות נצרכת לפי כל הראשונים, חוץ מר&quot;ת לפיו אין צורך בכך. הקצות חולק עליו ואומר שאמנם לפי בעה&quot;מ לשון שליחות מועילה במחאה, כי היא הופכת את השטר ל'מפי כתבו', אולם לפי הרמב&quot;ן וכן לפי התוספות גם לשון שליחות לא תועיל במחאה, כי יש צורך בדעת המתחייב, ולכן אומרים התוספות שמחאה מועילה רק מתקנת חכמים נמצא שהרמ&quot;א פסק כמו בעה&quot;מ. אולם הגר&quot;א לא סובר כך כמו שהזכרנו, ומכך שהרמ&quot;א לא כתב את דבריו בלשון 'יש אומרים' יש סיוע להבנת הגר&quot;א, שדברי הרמ&quot;א תואמים את שיטות כל הראשונים (חוץ מרבנו תם).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הש&quot;ך (יד) האריך במחלוקת ראשונים זו והכריע כשיטת הרמב&quot;ן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב&quot;ח כח, יב והגהות והערות שם</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א (שו"ת הרשב"א א א'ריא) והרמב"ן (ספר המצוות שורש שני, יבמות לא: וב"ב עז.) מסבירים שבשטר אין חיסרון של מפי כתבם והמקור לכך הוא גזירת הכתוב מירמיהו (לב מד) שם כתוב שיש מציאות של שטר מקנה "שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים", ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר מקנה הריהו כשר.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל המאור (על הרי"ף ביבמות) מסביר שכל הפסול קיים דווקא כשהשטר הוא מפי כתבם, כלומר כאשר העדים כותבים מעצמם, אבל אם השטר הוא מפי כתבו, בציווי בעל השטר, השטר כשר. נמצא לפיו שהמקור לכשרותו של שטר אינו גזירת הכתוב, אלא זוהי סברא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם (הלכות עדות פ"ג ה"ד) כותב: "דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שנים עדים מפיהם ולא מכתב ידן, אבל מדברי סופרים שחותכין דיני ממונות בעדות שבשטר אף על פי שאין העדים קיימים כדי שלא תנעול דלת בפני לוין..." מבואר בדברי הרמב"ם שתוקפו של שטר אינו מהתורה אלא מתקנת חכמים, ובדיני ממונות בלבד, כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות. על דברי הרמב"ם הללו קשה, שהרי בספר ירמיהו רואים ששטר מועיל ובפשטות היינו מדאורייתא, וכן מפורש במסכת גיטין על המשנה "והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם" ושואלת על כך הגמרא: מפני תיקון העולם? דאורייתא הוא, דכתיב וכתוב בספר וחתום. מוכח מדברי הגמרא שהצורך בקיום השטרות הוא מדרבנן, ומשמע שעצם השטר תקף מהתורה. נציין שני תירוצים לדברי הרמב"ם שנאמרו באחרונים. רב חיים (בחידושיו על הרמב"ם) מתרץ שדברי הרמב"ם ששטר כשר רק מדרבנן נאמרו רק על שאר שנעשה לראיה, אבל שטר שנעשה לקניין כמו בגיטין וקידושין תקף מהתורה גם לפי הרמב"ם. אבל תירוצו קצת דחוק, כי הרמב"ם כותב בהמשך ההלכה "בעדות שבשטר" ואם לפני כן מדובר בשטר ראיה הרמב"ם היה צריך לכתוב זאת. הלחם משנה (על הרמב"ם) והתומים (כח טז) מתרצים שדברי הרמב"ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית דין להעיד.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר"ת (מובא בתוס' לט: ד"ה מחאה) מסביר שהדין של מפיהם ולא מפי כתבם הוא רק באילם, אבל מי שיכול לדבר יכול להעיד גם ע"י שטר.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוס' שואלים &quot;ואם תאמר מה מועיל הכתיבה, והא לא חשיב שטר אלא כשנעשה מדעת מי שהוא חובתו... ועדות נמי לא חשיב דמפיהם ולא מפי כתבם&quot;. מתחילת דברי התוספות נראה שהוא סובר כדברי בעל המאור, ואם השטר נעשה מדעת מי שהוא חובתו הרי זה מפי כתבו, אלא שמהמשך דבריו &quot;ועדות נמי לא חשיב דמפיהם ולא מפי כתבם..&quot; משמע שכאשר יש דעת המתחייב אין זה נחשב עדות אלא השטר מועיל מטעם אחר, שלא כדברי בעל המאור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוס' שואלים &quot;ואם תאמר מה מועיל הכתיבה, והא לא חשיב שטר אלא כשנעשה מדעת מי שהוא חובתו... ועדות נמי לא חשיב דמפיהם ולא מפי כתבם&quot;. מתחילת דברי התוספות נראה שהוא סובר כדברי בעל המאור, ואם השטר נעשה מדעת מי שהוא חובתו הרי זה מפי כתבו, אלא שמהמשך דבריו &quot;ועדות נמי לא חשיב דמפיהם ולא מפי כתבם..&quot; משמע שכאשר יש דעת המתחייב אין זה נחשב עדות אלא השטר מועיל מטעם אחר, שלא כדברי בעל המאור.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, משאלת התוספות מוכח שהם אינן סוברים כדברי בעל המאור, לפיו שטר שהוא 'מפי כתבו' כשר מטעם עדות. אולם עדיין יש לשאול מדוע באמת אינם מסכימים איתו? יש לומר שמטרתו של שטר הוא להנציח את הדיבור. כפי שראינו, לדעת בעל המאור תוקפו של שטר אינו מגזירת הכתוב אלא מסברא, ועל כן די בכך שהשטר הוא מפי כתבו כדי שהוא ינציח את הדיבור. אולם מדברי התוספות משמע שתוקפו של שטר הוא מגזירת הכתוב, ועל כן כדי שהשטר יגיע להנצחת הדיבור צריך דעת המתחייב ולא מספיק מפי כתבו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, משאלת התוספות מוכח שהם אינן סוברים כדברי בעל המאור, לפיו שטר שהוא 'מפי כתבו' כשר מטעם עדות. אולם עדיין יש לשאול מדוע באמת אינם מסכימים איתו? יש לומר שמטרתו של שטר הוא להנציח את הדיבור. כפי שראינו, לדעת בעל המאור תוקפו של שטר אינו מגזירת הכתוב אלא מסברא, ועל כן די בכך שהשטר הוא מפי כתבו כדי שהוא ינציח את הדיבור. אולם מדברי התוספות משמע שתוקפו של שטר הוא מגזירת הכתוב, ועל כן כדי שהשטר יגיע להנצחת הדיבור צריך דעת המתחייב ולא מספיק מפי כתבו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאמירה  של שטר שאלת הראשונים גמרא "אמר רבא אמר רב נחמן מחאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו מודעא בפני שנים ואין צריך לומר כתובו.." ויש לשאול, כיצד יש לשטר תוקף, הרי שטר הוא למעשה עדות של העדים החתומים עליו, והתורה אמרה 'מפיהם ולא מפי כתבם', כלומר עדותם של עדים יכולה להתקבל רק כשהיא באה מפיהם, ולא כשהיא באה מפי הכתב?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כותב: "דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שנים עדים מפיהם ולא מכתב ידן, אבל מדברי סופרים שחותכין דיני ממונות בעדות שבשטר אף על פי שאין העדים קיימים כדי שלא תנעול דלת בפני לוין..." מבואר בדברי הרמב"ם שתוקפו של שטר אינו מהתורה אלא מתקנת חכמים, ובדיני ממונות בלבד, כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות.</ins></div></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=8977&oldid=prev 2017-10-16T07:41:59Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:41, 16 באוקטובר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקורות|בבא בתרא ג ב|בבא בתרא לט ב||עדות ג ד|חושן משפט קמו}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוקף קבלת שטר בבית דין</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקורות||בבא בתרא לט ב||עדות ג ד|חושן משפט קמו}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שאלת הראשונים== </ins>שאלת הראשונים • תשובות הראשונים</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפיהם ולא מפי כתבם - אוריאל נזרי בבא בתרא, פרק חזקת הבתים דף לט: • </del>שאלת הראשונים • תשובות הראשונים</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שאלת הראשונים גמרא &quot;אמר רבא אמר רב נחמן מחאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו מודעא בפני שנים ואין צריך לומר כתובו..&quot; ויש לשאול, כיצד יש לשטר תוקף, הרי שטר הוא למעשה עדות של העדים החתומים עליו, והתורה אמרה 'מפיהם ולא מפי כתבם', כלומר עדותם של עדים יכולה להתקבל רק כשהיא באה מפיהם, ולא כשהיא באה מפי הכתב?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שאלת הראשונים גמרא &quot;אמר רבא אמר רב נחמן מחאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו מודעא בפני שנים ואין צריך לומר כתובו..&quot; ויש לשאול, כיצד יש לשטר תוקף, הרי שטר הוא למעשה עדות של העדים החתומים עליו, והתורה אמרה 'מפיהם ולא מפי כתבם', כלומר עדותם של עדים יכולה להתקבל רק כשהיא באה מפיהם, ולא כשהיא באה מפי הכתב?</div></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=8976&oldid=prev 2017-10-16T06:54:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:54, 16 באוקטובר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גמרא</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקורות||בבא בתרא לט ב||עדות ג ד|חושן משפט קמו}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מפיהם ולא מפי כתבם - אוריאל נזרי בבא בתרא, פרק חזקת הבתים דף לט: • שאלת הראשונים • תשובות הראשונים</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מפיהם ולא מפי כתבם - אוריאל נזרי בבא בתרא, פרק חזקת הבתים דף לט: • שאלת הראשונים • תשובות הראשונים</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=8975&oldid=prev 2017-10-16T06:40:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:40, 16 באוקטובר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גמרא</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גמרא</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפיהם ולא מפי כתבם - אוריאל נזרי בבא בתרא, פרק חזקת הבתים דף לט: • שאלת הראשונים • תשובות הראשונים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלת הראשונים גמרא "אמר רבא אמר רב נחמן מחאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו מודעא בפני שנים ואין צריך לומר כתובו.." ויש לשאול, כיצד יש לשטר תוקף, הרי שטר הוא למעשה עדות של העדים החתומים עליו, והתורה אמרה 'מפיהם ולא מפי כתבם', כלומר עדותם של עדים יכולה להתקבל רק כשהיא באה מפיהם, ולא כשהיא באה מפי הכתב?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשובות הראשונים ביחס לשאלה זו ישנן כמה שיטות ראשונים. הרי"ף (יבמות ט בדפי הרי"ף) מסביר שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש שעדים החתומים על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותם בבית דין, וממילא השטר נחשב מפי העדים ולא מפי כתבם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א (שו"ת הרשב"א א א'ריא) והרמב"ן (ספר המצוות שורש שני, יבמות לא: וב"ב עז.) מסבירים שבשטר אין חיסרון של מפי כתבם והמקור לכך הוא גזירת הכתוב מירמיהו (לב מד) שם כתוב שיש מציאות של שטר מקנה "שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים", ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר מקנה הריהו כשר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל המאור (על הרי"ף ביבמות) מסביר שכל הפסול קיים דווקא כשהשטר הוא מפי כתבם, כלומר כאשר העדים כותבים מעצמם, אבל אם השטר הוא מפי כתבו, בציווי בעל השטר, השטר כשר. נמצא לפיו שהמקור לכשרותו של שטר אינו גזירת הכתוב, אלא זוהי סברא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם (הלכות עדות פ"ג ה"ד) כותב: "דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שנים עדים מפיהם ולא מכתב ידן, אבל מדברי סופרים שחותכין דיני ממונות בעדות שבשטר אף על פי שאין העדים קיימים כדי שלא תנעול דלת בפני לוין..." מבואר בדברי הרמב"ם שתוקפו של שטר אינו מהתורה אלא מתקנת חכמים, ובדיני ממונות בלבד, כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות. על דברי הרמב"ם הללו קשה, שהרי בספר ירמיהו רואים ששטר מועיל ובפשטות היינו מדאורייתא, וכן מפורש במסכת גיטין על המשנה "והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם" ושואלת על כך הגמרא: מפני תיקון העולם? דאורייתא הוא, דכתיב וכתוב בספר וחתום. מוכח מדברי הגמרא שהצורך בקיום השטרות הוא מדרבנן, ומשמע שעצם השטר תקף מהתורה. נציין שני תירוצים לדברי הרמב"ם שנאמרו באחרונים. רב חיים (בחידושיו על הרמב"ם) מתרץ שדברי הרמב"ם ששטר כשר רק מדרבנן נאמרו רק על שאר שנעשה לראיה, אבל שטר שנעשה לקניין כמו בגיטין וקידושין תקף מהתורה גם לפי הרמב"ם. אבל תירוצו קצת דחוק, כי הרמב"ם כותב בהמשך ההלכה "בעדות שבשטר" ואם לפני כן מדובר בשטר ראיה הרמב"ם היה צריך לכתוב זאת. הלחם משנה (על הרמב"ם) והתומים (כח טז) מתרצים שדברי הרמב"ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית דין להעיד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר"ת (מובא בתוס' לט: ד"ה מחאה) מסביר שהדין של מפיהם ולא מפי כתבם הוא רק באילם, אבל מי שיכול לדבר יכול להעיד גם ע"י שטר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוס' שואלים "ואם תאמר מה מועיל הכתיבה, והא לא חשיב שטר אלא כשנעשה מדעת מי שהוא חובתו... ועדות נמי לא חשיב דמפיהם ולא מפי כתבם". מתחילת דברי התוספות נראה שהוא סובר כדברי בעל המאור, ואם השטר נעשה מדעת מי שהוא חובתו הרי זה מפי כתבו, אלא שמהמשך דבריו "ועדות נמי לא חשיב דמפיהם ולא מפי כתבם.." משמע שכאשר יש דעת המתחייב אין זה נחשב עדות אלא השטר מועיל מטעם אחר, שלא כדברי בעל המאור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקצות (קמו ג) אומר שתוס' סוברים כמו הרמב"ן, אולם הסמ"ע (יא), הגר"א (יז) והתומים (ד) הבינו שאי אפשר להוכיח מדברי התוספות כמי הם סוברים (מלבד שיטת רבנו תם, שהתוספות ודאי אינם סוברים כמותה).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ"א (קמו ה) כותב שאת המחאה צריכים העדים לכתוב בלשון שליחות (פלוני העידנו על עצמו), ואומר הסמ"ע (יא) שלשון שליחות נצרכת לפי כל הראשונים, חוץ מר"ת לפיו אין צורך בכך. הקצות חולק עליו ואומר שאמנם לפי בעה"מ לשון שליחות מועילה במחאה, כי היא הופכת את השטר ל'מפי כתבו', אולם לפי הרמב"ן וכן לפי התוספות גם לשון שליחות לא תועיל במחאה, כי יש צורך בדעת המתחייב, ולכן אומרים התוספות שמחאה מועילה רק מתקנת חכמים נמצא שהרמ"א פסק כמו בעה"מ. אולם הגר"א לא סובר כך כמו שהזכרנו, ומכך שהרמ"א לא כתב את דבריו בלשון 'יש אומרים' יש סיוע להבנת הגר"א, שדברי הרמ"א תואמים את שיטות כל הראשונים (חוץ מרבנו תם).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאמור, משאלת התוספות מוכח שהם אינן סוברים כדברי בעל המאור, לפיו שטר שהוא 'מפי כתבו' כשר מטעם עדות. אולם עדיין יש לשאול מדוע באמת אינם מסכימים איתו? יש לומר שמטרתו של שטר הוא להנציח את הדיבור. כפי שראינו, לדעת בעל המאור תוקפו של שטר אינו מגזירת הכתוב אלא מסברא, ועל כן די בכך שהשטר הוא מפי כתבו כדי שהוא ינציח את הדיבור. אולם מדברי התוספות משמע שתוקפו של שטר הוא מגזירת הכתוב, ועל כן כדי שהשטר יגיע להנצחת הדיבור צריך דעת המתחייב ולא מספיק מפי כתבו.</ins></div></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=8974&oldid=prev 2017-10-16T06:32:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:32, 16 באוקטובר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גמרא</ins></div></td></tr> </table>

אוריאל אלעזר נזרי