https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8?feed=atomטיוטה:מנהגי ימי ספירת העומר - היסטוריית גרסאות2026-05-01T10:29:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=7897&oldid=prevא.א ב־07:08, 1 במאי 20172017-05-01T07:08:06Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 1 במאי 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ז) כתב שביום ל"ג בעומר עושים יום שמחה ומותר להתגלח, לפי שלא מתו תלמידי ר' עקיבא אלא רק בימים שאין בהם תחנון, וא"כ ז' ימי החג וג' ימי ר"ח (ב' דאייר וא' דסיון) ועוד ז' שבתות, הרי נשארו ל"ב ימים, וא"כ בל"ג כבר הותרה שמחה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ז) כתב שביום ל"ג בעומר עושים יום שמחה ומותר להתגלח, לפי שלא מתו תלמידי ר' עקיבא אלא רק בימים שאין בהם תחנון, וא"כ ז' ימי החג וג' ימי ר"ח (ב' דאייר וא' דסיון) ועוד ז' שבתות, הרי נשארו ל"ב ימים, וא"כ בל"ג כבר הותרה שמחה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''דרכי משה''' (א) הביא דברי מהרי"ל אלו, וכן פסק ב'''רמ"א''' (תצג ב).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''דרכי משה''' (א) הביא דברי מהרי"ל אלו, וכן פסק ב'''רמ"א''' (תצג ב).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>ועוד הביא הב"ח מנהג נוסף, שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''מהרי"ל''' (הימים שבין פסח לשבועות ח) שאם חל ל"ג בעומר ביום א', התיר מהר"י סגל להתגלח בערב שבת שלפניו. <BR/>וב'''דרכי משה''' (ב) הביא דבריו וכתב ש'''מהר"י וייל''' חולק, אמנם ב'''רמ"א''' (ב) פסק כהמהרי"ל להתיר.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית חדש</del>''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום </del>ל"ג בעומר, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין מסתפרים אלא בל</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומקצת ביום ככולו, אבל בליל </del>ל"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג אין להסתפר.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </ins>ה'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהרי"ל</ins>''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הימים שבין פסח לשבועות ח</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאם חל </ins>ל"ג בעומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום א'</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התיר מהר</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י סגל להתגלח בערב שבת שלפניו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>וב'''דרכי משה''' (ב) הביא דבריו וכתב ש'''מהר</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י וייל''' חולק</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם ב'''רמ"א''' (ב) פסק כהמהרי"</ins>ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להתיר. וכן כתב ה'''בית חדש''' (א ד</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה כתוב בדרשות מהרי"ל) בשם ה'''מהרש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל''' ושכן </ins>נוהגים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד הביא הב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח מנהג נוסף, שיש </del>נוהגים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ח) שיש נוהגים להתגלח בהחבא קודם ראש חודש אייר. ושמהר"י סג"ל לא היה מגלח עד ערב שבועות. וסיים המהרי"ל שכיון שהכל רק מנהג, שני המנהגים שווים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ח) שיש נוהגים להתגלח בהחבא קודם ראש חודש אייר. ושמהר"י סג"ל לא היה מגלח עד ערב שבועות. וסיים המהרי"ל שכיון שהכל רק מנהג, שני המנהגים שווים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </ins>שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.</div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=7896&oldid=prevא.א ב־13:17, 30 באפריל 20172017-04-30T13:17:18Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:17, 30 באפריל 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי"ל''' (הימים שבין פסח לשבועות ח) שאם חל ל"ג בעומר ביום א', התיר מהר"י סגל להתגלח בערב שבת שלפניו. <BR/>וב'''דרכי משה''' (ב) הביא דבריו וכתב ש'''מהר"י וייל''' חולק, אמנם ב'''רמ"א''' (ב) פסק כהמהרי"ל להתיר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי"ל''' (הימים שבין פסח לשבועות ח) שאם חל ל"ג בעומר ביום א', התיר מהר"י סגל להתגלח בערב שבת שלפניו. <BR/>וב'''דרכי משה''' (ב) הביא דבריו וכתב ש'''מהר"י וייל''' חולק, אמנם ב'''רמ"א''' (ב) פסק כהמהרי"ל להתיר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>אבל </del>ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד הביא הב"ח מנהג נוסף, </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד הביא הב"ח מנהג נוסף, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''בית חדש''' (א) הביא שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=7895&oldid=prevא.א ב־13:14, 30 באפריל 20172017-04-30T13:14:30Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:14, 30 באפריל 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום של העומר ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט העומר את ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הרי ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום של העומר ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט העומר את ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הרי ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ז) כתב שביום ל"ג בעומר עושים יום שמחה ומותר להתגלח, לפי שלא מתו תלמידי ר' עקיבא אלא רק בימים שאין בהם תחנון, וא"כ ז' ימי החג וג' ימי ר"ח (ב' דאייר וא' דסיון) ועוד ז' שבתות, הרי נשארו ל"ב ימים, וא"כ בל"ג כבר הותרה שמחה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ז) כתב שביום ל"ג בעומר עושים יום שמחה ומותר להתגלח, לפי שלא מתו תלמידי ר' עקיבא אלא רק בימים שאין בהם תחנון, וא"כ ז' ימי החג וג' ימי ר"ח (ב' דאייר וא' דסיון) ועוד ז' שבתות, הרי נשארו ל"ב ימים, וא"כ בל"ג כבר הותרה שמחה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>ב'''דרכי משה''' (א) הביא דברי מהרי"ל אלו, וכן פסק ב'''רמ"א''' (תצג ב).</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''מהרי"ל''' (הימים שבין פסח לשבועות ח) שאם חל ל"ג בעומר ביום א', התיר מהר"י סגל להתגלח בערב שבת שלפניו. <BR/>וב'''דרכי משה''' (ב) הביא דבריו וכתב ש'''מהר"י וייל''' חולק, אמנם ב'''רמ"א''' (ב) פסק כהמהרי"ל להתיר.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ח) שיש נוהגים להתגלח בהחבא קודם ראש חודש אייר. ושמהר"י סג"ל לא היה מגלח עד ערב שבועות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ואפילו אם חל ל"ג בעומר ביום א' לא התיר לגלח ערב שבת שלפניו</del>. וסיים המהרי"ל שכיון שהכל רק מנהג, שני המנהגים שווים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ח) שיש נוהגים להתגלח בהחבא קודם ראש חודש אייר. ושמהר"י סג"ל לא היה מגלח עד ערב שבועות. וסיים המהרי"ל שכיון שהכל רק מנהג, שני המנהגים שווים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>ב'''דרכי משה''' (א) הביא דברי מהרי"ל אלו להלכה, וכן פסק ב'''רמ"א''' (תצג ב)</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=7894&oldid=prevא.א ב־13:07, 30 באפריל 20172017-04-30T13:07:02Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:07, 30 באפריל 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>עוד הוסיף ה'''תשב"ץ''' שם, שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]] והביאו ה'''בית יוסף''' שם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>עוד הוסיף ה'''תשב"ץ''' שם, שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]] והביאו ה'''בית יוסף''' שם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום של העומר ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הם </del>ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום של העומר ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העומר את </ins>ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי </ins>ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>ב'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ז) כתב שביום ל"ג בעומר עושים יום שמחה ומותר להתגלח, לפי שלא מתו תלמידי ר' עקיבא אלא רק בימים שאין בהם תחנון, וא"כ ז' ימי החג וג' ימי ר"ח (ב' דאייר וא' דסיון) ועוד ז' שבתות, הרי נשארו ל"ב ימים, וא"כ בל"ג כבר הותרה שמחה</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד הביא הב"ח מנהג נוסף, </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד הביא הב"ח מנהג נוסף, </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ח) שיש נוהגים להתגלח בהחבא קודם ראש חודש אייר. ושמהר"י סג"ל לא היה מגלח עד ערב שבועות. ואפילו אם חל ל"ג בעומר ביום א' לא התיר לגלח ערב שבת שלפניו. וסיים המהרי"ל שכיון שהכל רק מנהג, שני המנהגים שווים.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>ב'''דרכי משה''' (א) הביא דברי מהרי"ל אלו להלכה, וכן פסק ב'''רמ"א''' (תצג ב).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית חדש''' (א) הביא שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית חדש''' (א) הביא שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.</div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=7893&oldid=prevא.א ב־12:31, 30 באפריל 20172017-04-30T12:31:48Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:31, 30 באפריל 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתי נוהג האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתי נוהג האיסור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תשובת הגאונים'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ב</del>'''רי"ץ גיאות''' כשהביאו את המנהג אלא לשאת אישה בין בין פסח לעצרת, לא הוזכר היתר בל"ג בעומר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תשובת הגאונים''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</ins>'''רי"ץ גיאות''' כשהביאו את המנהג אלא לשאת אישה בין בין פסח לעצרת, לא הוזכר היתר בל"ג בעומר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>מסברה שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור שאף שכתב כן גבי תספורת, חדא מינייהו נקט. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביא דברי המתירים להסתפר מל"ג בעומר, וכתב </ins>מסברה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכן הדין הוא גם לגבי נישואין, </ins>שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור שאף שכתב כן גבי תספורת, חדא מינייהו נקט. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חישוב ל"ג יום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חישוב ל"ג יום===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם כמה שיטות מהם ל"ג היום האסורים בנישואין ותספורת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם כמה שיטות מהם ל"ג היום האסורים בנישואין ותספורת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי מה שהביאו הפוסקים בשם הרז"ה שהאיסור הוא עד פרוס עצרת, יש לחשב חמישה עשר יום קודם עצרת, וכתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי חישוב זה, יוצא של"ג עצמו אינו מן חשבון ההיתר, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, אמנם כיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב'''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי מה שהביאו הפוסקים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנ"ל </ins>בשם הרז"ה שהאיסור הוא עד פרוס עצרת, יש לחשב חמישה עשר יום קודם עצרת, וכתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי חישוב זה, יוצא של"ג עצמו אינו מן חשבון ההיתר, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, אמנם כיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב'''.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוסיף </del>ה'''תשב"ץ''' שם, שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]] והביאו ה'''בית יוסף''' שם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד הוסיף </ins>ה'''תשב"ץ''' שם, שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]] והביאו ה'''בית יוסף''' שם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של העומר </ins>ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=7891&oldid=prevא.א ב־11:35, 30 באפריל 20172017-04-30T11:35:48Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:35, 30 באפריל 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתי נוהג האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתי נוהג האיסור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא </del>בין פסח לעצרת, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא </del>הוזכר היתר בל"ג בעומר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/></del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשהביאו את המנהג אלא לשאת אישה בין </ins>בין פסח לעצרת, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא </ins>הוזכר היתר בל"ג בעומר.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>דברים אלו הובאו ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח), שאחר שהביא דברי הגאונים, כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, והביא טעמו של המנהיג בשם הרז"ה. וכן הביא ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] ששמע שיש כן במדרש, וכן הוא ב'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו ירוחם</del>''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדם וחוה </del>ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד)' </del>וב'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארחות חיים</del>''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קידושין כא</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם הרז"ה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>דברים אלו הובאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח), שאחר שהביא דברי הגאונים, כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, והביא טעמו של המנהיג בשם הרז"ה. וכן הביא ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] ששמע שיש כן במדרש, וכן הוא ב'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארחות חיים</ins>''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קידושין כא) בשם הרז"</ins>ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>וב'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו ירוחם</ins>''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדם וחוה ה ד</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </del>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) כתב מסברה שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה, וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שנקט </del>חדא מינייהו. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) כתב מסברה שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה, וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאף שכתב כן גבי תספורת</ins>, חדא מינייהו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקט</ins>. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חישוב ל"ג יום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חישוב ל"ג יום===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי החישוב של חמישה עשר יום קודם עצרת, יוצא של</del>"ג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמו אינו מן החשבון, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, וכיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת </del>היום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד), וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב'''</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם כמה שיטות מהם ל</ins>"ג היום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האסורים בנישואין ותספורת</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד </del>כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשב</del>"ץ שם שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]] והביאו ה'''בית יוסף''' שם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי מה שהביאו הפוסקים בשם הרז"ה שהאיסור הוא עד פרוס עצרת, יש לחשב חמישה עשר יום קודם עצרת, וכתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי חישוב זה, יוצא של"ג עצמו אינו מן חשבון ההיתר, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, אמנם כיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד), וב'''בית יוסף''' הביא שכן </ins>כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם '''ר"י אבן שועיב'''.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>והוסיף ה'''תשב</ins>"ץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]] והביאו ה'''בית יוסף''' שם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדעת הרז"ה והתשב"ץ, </ins>שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד הביא הב"ח מנהג נוסף, </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ראש חודש אייר=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית חדש''' (א) הביא שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית חדש''' (א) הביא שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.</div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=7889&oldid=prevא.א: יצירת דף עם התוכן "==מתי נוהג האיסור== ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא ל..."2017-04-30T07:05:38Z<p>יצירת דף עם התוכן "==מתי נוהג האיסור== ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא ל..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>==מתי נוהג האיסור==<br />
ב'''תשובת הגאונים''', ב'''רי"ץ גיאות''' וב'''רבנו ירוחם''' שם מובא שהמנהג שלא לישא הוא בין פסח לעצרת, ולא הוזכר היתר בל"ג בעומר. <BR/><br />
אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות.<br />
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''אבודרהם''' (תפילות הפסח), שאחר שהביא דברי הגאונים, כתב שיש מקומות שנוהגים לישא אשה מל"ג בעומר ואילך, והביא טעמו של המנהיג בשם הרז"ה. וכן הביא ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] ששמע שיש כן במדרש, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד)' וב'''ארחות חיים''' (קידושין כא) בשם הרז"ה.<br />
<BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר.<br />
<br />
גם ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) כתב מסברה שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה, וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור, אלא שנקט חדא מינייהו. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א).<br />
<br />
===חישוב ל"ג יום===<br />
כתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי החישוב של חמישה עשר יום קודם עצרת, יוצא של"ג עצמו אינו מן החשבון, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, וכיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד), וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב'''.<br />
<br />
עוד כתב התשב"ץ שם שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]] והביאו ה'''בית יוסף''' שם.<br />
<br />
להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.<br />
<BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.<br />
<br />
===ראש חודש אייר=== <br />
ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות.<br />
<br />
כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.<br />
<BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.<br />
<br />
ב'''בית חדש''' (א) הביא שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.</div>א.א