טיוטה:חיוב שמחה ביום טוב - היסטוריית גרסאות

צריך עיון: תיקון

2021-06-16T16:55:23Z

תיקון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:55, 16 ביוני 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{מקורות\|סוכה ד ח\|פסחים סח ב\|פסחים סח ב\|הלכות שביתת יום טוב טז\|אורח חיים תקכט א\|}}		{{מקורות\|סוכה ד ח\|פסחים סח ב\|פסחים סח ב\|הלכות שביתת יום טוב טז\|אורח חיים תקכט א\|}}

	'''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=68b&format=pdf (פסחים סח ב)] רבי ~~יהושוע~~ מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. הציווי מוכר לנו '''מהתורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9617&st=&pgnum=220 (שמות טז יד)] "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" ו"וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" שם מודגש שיש חובה לשמוח. בהמשך הגמרא מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, הא לכם השוואה מקיפה בין החגים:		'''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=68b&format=pdf (פסחים סח ב)] רבי יהושע מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. הציווי מוכר לנו '''מהתורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9617&st=&pgnum=220 (שמות טז יד)] "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" ו"וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" שם מודגש שיש חובה לשמוח. בהמשך הגמרא מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, הא לכם השוואה מקיפה בין החגים:

א.א: א.א העביר את הדף חיוב שמחה ביום טוב לשם טיוטה:חיוב שמחה ביום טוב

2018-02-26T11:03:43Z

א.א העביר את הדף חיוב שמחה ביום טוב לשם טיוטה:חיוב שמחה ביום טוב

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־14:03, 26 בפברואר 2018
(אין הבדלים)

א.א ב־21:15, 20 בנובמבר 2016

2016-11-20T21:15:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:15, 21 בנובמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{תחרות כתיבה}}~~
	{{מקורות\|סוכה ד ח\|פסחים סח ב\|פסחים סח ב\|הלכות שביתת יום טוב טז\|אורח חיים תקכט א\|}}		{{מקורות\|סוכה ד ח\|פסחים סח ב\|פסחים סח ב\|הלכות שביתת יום טוב טז\|אורח חיים תקכט א\|}}

א.א: ביטל את ההגנה על חיוב שמחה ביום טוב

2016-11-20T21:12:37Z

ביטל את ההגנה על חיוב שמחה ביום טוב

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־00:12, 21 בנובמבר 2016
(אין הבדלים)

א.א ב־07:48, 17 ביולי 2016

2016-07-17T07:48:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:48, 17 ביולי 2016
שורה 65:		שורה 65:
	[http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/showmi1.asp?mishnanum=1&pereknum=005&masecet=17&mnusriptnum=1723&p=1&masecetindex=17&perekindex=5&numamud=1&manuscriptindex=1&k= סרוקה]		[http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/showmi1.asp?mishnanum=1&pereknum=005&masecet=17&mnusriptnum=1723&p=1&masecetindex=17&perekindex=5&numamud=1&manuscriptindex=1&k= סרוקה]


	~~[[קטגוריה:שמחה]]~~
	~~[[קטגוריה:שבת]]~~
	[[קטגוריה:יום טוב]]		[[קטגוריה:יום טוב]]
	~~[[קטגוריה:ראש השנה]]~~
	~~[[קטגוריה:שבועות]]~~
	~~[[קטגוריה:יום הכיפורים]]~~
	~~[[קטגוריה:מסכת פסחים]]~~
	~~[[קטגוריה:ספר זמנים]]~~
	~~[[קטגוריה:אורח חיים]]~~

א.א: הגן על חיוב שמחה ביום טוב [edit=sysop:move=sysop]

2016-06-12T19:16:35Z

הגן על חיוב שמחה ביום טוב [edit=sysop:move=sysop]

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־22:16, 12 ביוני 2016
(אין הבדלים)

Tytyty1: /* יום הכיפורים */

2016-05-22T18:58:43Z

יום הכיפורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:58, 22 במאי 2016
שורה 27:		שורה 27:

	===יום הכיפורים===		===יום הכיפורים===
	:ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי. אותה ברייתא נמצאת גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=9&format=pdf (ראש השנה ט א)] שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. אם כן יש עניין להוסיף זמן שבו אנו שומרים את החג (וכנראה גם שמחים)		:ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי. אותה ברייתא נמצאת גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=9&format=pdf (ראש השנה ט א)] שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. אם כן יש עניין להוסיף זמן שבו אנו שומרים את החג (וכנראה גם שמחים).

	===שמחת תורה===		===שמחת תורה===

Tytyty1: /* סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא */

2016-05-22T18:58:26Z

סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:58, 22 במאי 2016
שורה 15:		שורה 15:

	=====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא=====		=====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא=====
	::[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8#.D7.94.D7.A4.D7.A1.D7.A7.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.AA.D7.9C.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.99_.D7.A8.D7.91.D7.99_.D7.A2.D7.A7.D7.99.D7.91.D7.90 לא ממש ברור] למה נקבע ביום זה סוף המגפה. ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=62b&format=pdf (יבמות סב ב)] כולם מתו בין פסח לעצרת, אבל לא מופיע שם בבירור יום ל"ג בעומר. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%99 ר' אברהם בן נתן הירחי] מביא בספרו '''המנהיג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&hilite=c2088ced-a771-43af-b44b-cadaef4983ff&st=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F&pgnum=144 (אירוסין ונשואין קו)] בשם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99 ר' זרחיה הלוי] חישוב לפיו מכיוון ששואלים בהלכות הפסח 30 יום טרם החג, חצי מ-30 הוא 15, 15 ימים לפני שבועות זה ~~בדיוק~~ ל"ג בעומר. וקשה ~~עלו~~ כי אין 15 יום בין שבועות לל"ג בעומר. אך מסורת לנו מהשולחן ערוך [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A6%D7%92_%D7%90 (או"ח תצג א)] שהמגפה נעצרה ביום זה.		::[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8#.D7.94.D7.A4.D7.A1.D7.A7.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.AA.D7.9C.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.99_.D7.A8.D7.91.D7.99_.D7.A2.D7.A7.D7.99.D7.91.D7.90 לא ממש ברור] למה נקבע ביום זה סוף המגפה. ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=62b&format=pdf (יבמות סב ב)] כולם מתו בין פסח לעצרת, אבל לא מופיע שם בבירור יום ל"ג בעומר. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%99 ר' אברהם בן נתן הירחי] מביא בספרו '''המנהיג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&hilite=c2088ced-a771-43af-b44b-cadaef4983ff&st=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F&pgnum=144 (אירוסין ונשואין קו)] בשם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99 ר' זרחיה הלוי] חישוב לפיו מכיוון ששואלים בהלכות הפסח 30 יום טרם החג, חצי מ-30 הוא 15, 15 ימים לפני שבועות זה ל"ג בעומר. וקשה עליו כי אין 15 יום בין שבועות לל"ג בעומר. אך מסורת לנו מהשולחן ערוך [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A6%D7%92_%D7%90 (או"ח תצג א)] שהמגפה נעצרה ביום זה.

	=====הילולת רבי שמעון בר יוחאי=====		=====הילולת רבי שמעון בר יוחאי=====

Tytyty1: /* תחילת ירידת המן */

2016-05-22T18:57:33Z

תחילת ירידת המן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:57, 22 במאי 2016
שורה 7:		שורה 7:
	==פירוט החגים:==		==פירוט החגים:==
	===עצרת===		===עצרת===
	:בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה '''למשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01081.html#HtmpReportNum0033_L2 (תענית ה ח)]:		:בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה '''למשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01081.html#HtmpReportNum0033_L2 (תענית ה ח)]:"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש". שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה.
	"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש".
	שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה.

	===ל"ג בעומר===		===ל"ג בעומר===
	:ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת". פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר יום ל"ג בעומר, הדעות לסיבת החגיגה ביום זה חלוקות:		:ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת". פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר יום ל"ג בעומר, הדעות לסיבת החגיגה ביום זה חלוקות:
	=====תחילת ירידת המן =====		=====תחילת ירידת המן =====
	האירוע התרחש ביום זה לפי '''החת"ם סופר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92 (יורה דעה רלג)]		::האירוע התרחש ביום זה לפי '''החת"ם סופר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92 (יורה דעה רלג)]

	=====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא=====		=====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא=====
שורה 29:		שורה 27:

	===יום הכיפורים===		===יום הכיפורים===
	:ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי.		:ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי. אותה ברייתא נמצאת גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=9&format=pdf (ראש השנה ט א)] שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. אם כן יש עניין להוסיף זמן שבו אנו שומרים את החג (וכנראה גם שמחים)
	אותה ברייתא נמצאת גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=9&format=pdf (ראש השנה ט א)] שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. ~~אפשר להבין שיש שמחה להיות עוד~~ זמן ~~במצווה, ומנגד מצווה להיות עוד זמן בשמחה.~~

	===שמחת תורה===		===שמחת תורה===
שורה 38:		שורה 35:
	:'''הרב עובדיה יוסף''' [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01871.html#HtmpReportNum0231_L2 (חג הפסח חול המועד)] פוסק בעקבות '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=46288&rid=2127 (שביתת יום טוב ו יח)] שלא רק בימים הטובים יש חיוב לשמוח אלא גם בחול המועד. '''המהר"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14204&st=&pgnum=171&hilite= (גבורות ה' מ"ו - 171)] שקוראים לפסח ולשאר הרגלים זמני שמחה, וכותב שראוי שיהיה בהם שמחה.		:'''הרב עובדיה יוסף''' [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01871.html#HtmpReportNum0231_L2 (חג הפסח חול המועד)] פוסק בעקבות '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=46288&rid=2127 (שביתת יום טוב ו יח)] שלא רק בימים הטובים יש חיוב לשמוח אלא גם בחול המועד. '''המהר"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14204&st=&pgnum=171&hilite= (גבורות ה' מ"ו - 171)] שקוראים לפסח ולשאר הרגלים זמני שמחה, וכותב שראוי שיהיה בהם שמחה.
	===שמחת בית השואבה===		===שמחת בית השואבה===
	השמחה שהוכתרה על ידי '''המשנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90 (סוכה ה א)] לשמחה הכי גדולה שיש בעולם היא שמחת בית השואבה. שם אנחנו שמחים על ההזדמנות לקיים את מצוות ה' לנסך מים על המזבח.		:השמחה שהוכתרה על ידי '''המשנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90 (סוכה ה א)] לשמחה הכי גדולה שיש בעולם היא שמחת בית השואבה. שם אנחנו שמחים על ההזדמנות לקיים את מצוות ה' לנסך מים על המזבח. השמחה הורכבה מפעלולים [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0048_L2 וממוזיקה]. האם ככה אנחנו צריכים לשמוח?
	השמחה הורכבה מפעלולים [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0048_L2 וממוזיקה].
	האם ככה אנחנו צריכים לשמוח?

	==סיכום==		==סיכום==

Tytyty1 ב־18:57, 22 במאי 2016

2016-05-22T18:57:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:57, 22 במאי 2016
שורה 7:		שורה 7:
	==פירוט החגים:==		==פירוט החגים:==
	===עצרת===		===עצרת===
	:בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה '''למשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01081.html#HtmpReportNum0033_L2 (תענית ה ח)]:"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש". שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה.		:בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה '''למשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01081.html#HtmpReportNum0033_L2 (תענית ה ח)]:
			"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש".
			שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה.

	===ל"ג בעומר===		===ל"ג בעומר===
	:ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת". פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר יום ל"ג בעומר, הדעות לסיבת החגיגה ביום זה חלוקות:		:ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת". פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר יום ל"ג בעומר, הדעות לסיבת החגיגה ביום זה חלוקות:
	=====תחילת ירידת המן =====		=====תחילת ירידת המן =====
	::האירוע התרחש ביום זה לפי '''החת"ם סופר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92 (יורה דעה רלג)]		האירוע התרחש ביום זה לפי '''החת"ם סופר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92 (יורה דעה רלג)]

	=====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא=====		=====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא=====
שורה 27:		שורה 29:

	===יום הכיפורים===		===יום הכיפורים===
	:ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי. אותה ברייתא נמצאת גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=9&format=pdf (ראש השנה ט א)] שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. ~~אם כן יש עניין להוסיף~~ זמן ~~שבו אנו שומרים את החג (וכנראה גם שמחים)~~		:ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי.
			אותה ברייתא נמצאת גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=9&format=pdf (ראש השנה ט א)] שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. אפשר להבין שיש שמחה להיות עוד זמן במצווה, ומנגד מצווה להיות עוד זמן בשמחה.

	===שמחת תורה===		===שמחת תורה===
שורה 35:		שורה 38:
	:'''הרב עובדיה יוסף''' [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01871.html#HtmpReportNum0231_L2 (חג הפסח חול המועד)] פוסק בעקבות '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=46288&rid=2127 (שביתת יום טוב ו יח)] שלא רק בימים הטובים יש חיוב לשמוח אלא גם בחול המועד. '''המהר"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14204&st=&pgnum=171&hilite= (גבורות ה' מ"ו - 171)] שקוראים לפסח ולשאר הרגלים זמני שמחה, וכותב שראוי שיהיה בהם שמחה.		:'''הרב עובדיה יוסף''' [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01871.html#HtmpReportNum0231_L2 (חג הפסח חול המועד)] פוסק בעקבות '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=46288&rid=2127 (שביתת יום טוב ו יח)] שלא רק בימים הטובים יש חיוב לשמוח אלא גם בחול המועד. '''המהר"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14204&st=&pgnum=171&hilite= (גבורות ה' מ"ו - 171)] שקוראים לפסח ולשאר הרגלים זמני שמחה, וכותב שראוי שיהיה בהם שמחה.
	===שמחת בית השואבה===		===שמחת בית השואבה===
	:השמחה שהוכתרה על ידי '''המשנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90 (סוכה ה א)] לשמחה הכי גדולה שיש בעולם היא שמחת בית השואבה. שם אנחנו שמחים על ההזדמנות לקיים את מצוות ה' לנסך מים על המזבח. השמחה הורכבה מפעלולים [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0048_L2 וממוזיקה]. האם ככה אנחנו צריכים לשמוח?		השמחה שהוכתרה על ידי '''המשנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90 (סוכה ה א)] לשמחה הכי גדולה שיש בעולם היא שמחת בית השואבה. שם אנחנו שמחים על ההזדמנות לקיים את מצוות ה' לנסך מים על המזבח.
			השמחה הורכבה מפעלולים [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0048_L2 וממוזיקה].
			האם ככה אנחנו צריכים לשמוח?

	==סיכום==		==סיכום==