https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94?feed=atom 2026-05-25T06:56:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=14687&oldid=prev 2019-05-09T06:31:28Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקורות להכניס לסוגיה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:31, 9 במאי 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורות להכניס לסוגיה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורות להכניס לסוגיה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שו&quot;ת מהרש&quot;ל סימן נו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|43034|100|</ins>שו&quot;ת מהרש&quot;ל סימן נו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*{{היברובוקס|19780|5|פני משה סימן א}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ביאור דברי הירושלמי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ביאור דברי הירושלמי ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=14686&oldid=prev 2019-05-09T06:27:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:27, 9 במאי 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== מקורות להכניס לסוגיה ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*שו"ת מהרש"ל סימן נו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== ביאור דברי הירושלמי ==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדברים להלן נכתבו תוכ&quot;ד לימוד, ואין לראות בהם דברים מוגמרים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדברים להלן נכתבו תוכ&quot;ד לימוד, ואין לראות בהם דברים מוגמרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== ביאור דברי הירושלמי ==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן לפרש את הירושלמי בשני אופנים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן לפרש את הירושלמי בשני אופנים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;א. ביחס להפסק והיסח הדעת בברכות התורה. ב. מצד השייכות בין הברכה ללימוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;א. ביחס להפסק והיסח הדעת בברכות התורה. ב. מצד השייכות בין הברכה ללימוד.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=14685&oldid=prev 2019-05-09T03:41:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:41, 9 במאי 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו </del>צריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים </del>ללמוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באמצע היום, והרי הם לא שונים </del>לאלתר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי </del>ולא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי הבבלי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת </del>אהבה רבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך לשנות </del>לאלתר, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל מתוך דבריו מתבאר </del>שאם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח </del>דעתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מן הברכה</del>,</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סוברים שבברכת התורה העיקרית אין </ins>צריך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא </ins>ללמוד לאלתר ולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיישינן בה להפסק אלא פוטרת היא לכל היום</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיון שהיא עיקר הברכה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך ברכת </ins>אהבה רבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינה פוטרת אלא אם שנה </ins>לאלתר, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והטעם בזה מפני הפסק. ולפי זה יש לחוש להפסק גם במשך היום, </ins>שאם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למד והפסיק צריך לחזור ולברך, לפי שלא יצא ידי חובה אלא מצד ברכת אהבה רבה שלא חלה אלא על הלימוד הסמוך אליה שלא הסיח </ins>דעתו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך אם כבר הסיח דעתו צריך לברך שוב.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*וז&quot;ל הרא&quot;ש (ההערות בסוגריים הן הצעה לביאור): בירושלמי מסיק עלה א&quot;ר אבא והוא ששנה על אתר ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה (והטעם דבעינן שיסמוך הלימוד מיד הוא משום) דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד (דעיקר טעמו של הירושלמי הוא משום שיהא ניכר בברכה, ולא משום הפסק, וזה דלא כתוס' שכתבו שהטעם הוא משום הפסק). וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע (דלעולם לא חיישינן להפסק), לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על המברך ברכת התורה (לפי שהטעם הוא משום ניכר ולא משום הפסק), דאי לא תימא הכי (אלא תימא דהטעם הוא משום הפסק וכדעת התוס') היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק דהוי הפסק (ולאו דווקא מיד אחר הברכה אלא כל אמצע לימוד) וצריך לחזור ולברך, כל שכן הנפטר באהבה רבה (שאם לא לומד מיד הוי הפסק). ואף את&quot;ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה (כלומר שאין צורך שיהא ניכר בזה יותר מזה, שאין טעם הירושלמי משום ניכר, אלא משום הפסק וחיישינן להפסק בתרוויהו, ולפי זה ייתכן שאף בברכת התורה צריך ללמוד לאלתר), מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה. וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך כיוצא בזה שאל ר&quot;י את ר&quot;ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירה שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר&quot;י רוצה לומר דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס&quot;א שמקיים) אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*וז&quot;ל הרא&quot;ש (ההערות בסוגריים הן הצעה לביאור): בירושלמי מסיק עלה א&quot;ר אבא והוא ששנה על אתר ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה (והטעם דבעינן שיסמוך הלימוד מיד הוא משום) דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד (דעיקר טעמו של הירושלמי הוא משום שיהא ניכר בברכה, ולא משום הפסק, וזה דלא כתוס' שכתבו שהטעם הוא משום הפסק). וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע (דלעולם לא חיישינן להפסק), לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על המברך ברכת התורה (לפי שהטעם הוא משום ניכר ולא משום הפסק), דאי לא תימא הכי (אלא תימא דהטעם הוא משום הפסק וכדעת התוס') היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק דהוי הפסק (ולאו דווקא מיד אחר הברכה אלא כל אמצע לימוד) וצריך לחזור ולברך, כל שכן הנפטר באהבה רבה (שאם לא לומד מיד הוי הפסק). ואף את&quot;ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה (כלומר שאין צורך שיהא ניכר בזה יותר מזה, שאין טעם הירושלמי משום ניכר, אלא משום הפסק וחיישינן להפסק בתרוויהו, ולפי זה ייתכן שאף בברכת התורה צריך ללמוד לאלתר), מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה. וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך כיוצא בזה שאל ר&quot;י את ר&quot;ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירה שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר&quot;י רוצה לומר דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס&quot;א שמקיים) אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=14684&oldid=prev 2019-05-09T03:32:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:32, 9 במאי 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*וז&quot;ל הרא&quot;ש (ההערות בסוגריים הן הצעה לביאור): בירושלמי מסיק עלה א&quot;ר אבא והוא ששנה על אתר ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה (והטעם דבעינן שיסמוך הלימוד מיד הוא משום) דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד (דעיקר טעמו של הירושלמי הוא משום שיהא ניכר בברכה, ולא משום הפסק, וזה דלא כתוס' שכתבו שהטעם הוא משום הפסק). וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע (דלעולם לא חיישינן להפסק), לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על המברך ברכת התורה (לפי שהטעם הוא משום ניכר ולא משום הפסק), דאי לא תימא הכי (אלא תימא דהטעם הוא משום הפסק וכדעת התוס') היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק דהוי הפסק (ולאו דווקא מיד אחר הברכה אלא כל אמצע לימוד) וצריך לחזור ולברך, כל שכן הנפטר באהבה רבה (שאם לא לומד מיד הוי הפסק). ואף את&quot;ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה (כלומר שאין צורך שיהא ניכר בזה יותר מזה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל הטעם הוא </del>משום הפסק וחיישינן להפסק בתרוויהו, ולפי זה ייתכן שאף בברכת התורה צריך ללמוד לאלתר), מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה. וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך כיוצא בזה שאל ר&quot;י את ר&quot;ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירה שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר&quot;י רוצה לומר דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס&quot;א שמקיים) אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*וז&quot;ל הרא&quot;ש (ההערות בסוגריים הן הצעה לביאור): בירושלמי מסיק עלה א&quot;ר אבא והוא ששנה על אתר ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה (והטעם דבעינן שיסמוך הלימוד מיד הוא משום) דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד (דעיקר טעמו של הירושלמי הוא משום שיהא ניכר בברכה, ולא משום הפסק, וזה דלא כתוס' שכתבו שהטעם הוא משום הפסק). וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע (דלעולם לא חיישינן להפסק), לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על המברך ברכת התורה (לפי שהטעם הוא משום ניכר ולא משום הפסק), דאי לא תימא הכי (אלא תימא דהטעם הוא משום הפסק וכדעת התוס') היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק דהוי הפסק (ולאו דווקא מיד אחר הברכה אלא כל אמצע לימוד) וצריך לחזור ולברך, כל שכן הנפטר באהבה רבה (שאם לא לומד מיד הוי הפסק). ואף את&quot;ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה (כלומר שאין צורך שיהא ניכר בזה יותר מזה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין טעם הירושלמי משום ניכר, אלא </ins>משום הפסק וחיישינן להפסק בתרוויהו, ולפי זה ייתכן שאף בברכת התורה צריך ללמוד לאלתר), מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה. וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך כיוצא בזה שאל ר&quot;י את ר&quot;ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירה שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר&quot;י רוצה לומר דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס&quot;א שמקיים) אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=14683&oldid=prev 2019-05-09T03:27:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:27, 9 במאי 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*וז&quot;ל הרא&quot;ש (ההערות בסוגריים הן הצעה לביאור): בירושלמי מסיק עלה א&quot;ר אבא והוא ששנה על אתר ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה (והטעם דבעינן שיסמוך הלימוד מיד הוא משום) דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד (דעיקר טעמו של הירושלמי הוא משום שיהא ניכר בברכה, ולא משום הפסק, וזה דלא כתוס' שכתבו שהטעם הוא משום הפסק). וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע (דלעולם לא חיישינן להפסק), לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על המברך ברכת התורה (לפי שהטעם הוא משום ניכר ולא משום הפסק), דאי לא תימא הכי (אלא תימא דהטעם הוא משום הפסק וכדעת התוס') היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק דהוי הפסק (ולאו דווקא מיד אחר הברכה אלא כל אמצע לימוד) וצריך לחזור ולברך, כל שכן הנפטר באהבה רבה (שאם לא לומד מיד הוי הפסק). ואף את&quot;ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דכן חיישינן </del>להפסק בתרוויהו, ולפי זה ייתכן שאף בברכת התורה צריך ללמוד לאלתר), מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה. וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך כיוצא בזה שאל ר&quot;י את ר&quot;ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירה שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר&quot;י רוצה לומר דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס&quot;א שמקיים) אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*וז&quot;ל הרא&quot;ש (ההערות בסוגריים הן הצעה לביאור): בירושלמי מסיק עלה א&quot;ר אבא והוא ששנה על אתר ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה (והטעם דבעינן שיסמוך הלימוד מיד הוא משום) דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד (דעיקר טעמו של הירושלמי הוא משום שיהא ניכר בברכה, ולא משום הפסק, וזה דלא כתוס' שכתבו שהטעם הוא משום הפסק). וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע (דלעולם לא חיישינן להפסק), לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על המברך ברכת התורה (לפי שהטעם הוא משום ניכר ולא משום הפסק), דאי לא תימא הכי (אלא תימא דהטעם הוא משום הפסק וכדעת התוס') היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק דהוי הפסק (ולאו דווקא מיד אחר הברכה אלא כל אמצע לימוד) וצריך לחזור ולברך, כל שכן הנפטר באהבה רבה (שאם לא לומד מיד הוי הפסק). ואף את&quot;ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלומר שאין צורך שיהא ניכר בזה יותר מזה, וכל הטעם הוא משום הפסק וחיישינן </ins>להפסק בתרוויהו, ולפי זה ייתכן שאף בברכת התורה צריך ללמוד לאלתר), מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה. וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך כיוצא בזה שאל ר&quot;י את ר&quot;ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירה שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר&quot;י רוצה לומר דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס&quot;א שמקיים) אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=14682&oldid=prev 2019-05-09T03:24:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:24, 9 במאי 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*וז&quot;ל הרא&quot;ש (ההערות בסוגריים הן הצעה לביאור):  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*וז&quot;ל הרא&quot;ש (ההערות בסוגריים הן הצעה לביאור): בירושלמי מסיק עלה א&quot;ר אבא והוא ששנה על אתר ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה (והטעם דבעינן שיסמוך הלימוד מיד הוא משום) דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד (דעיקר טעמו של הירושלמי הוא משום שיהא ניכר בברכה, ולא משום הפסק, וזה דלא כתוס' שכתבו שהטעם הוא משום הפסק). וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע (דלעולם לא חיישינן להפסק), לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על המברך ברכת התורה (לפי שהטעם הוא משום ניכר ולא משום הפסק), דאי לא תימא הכי (אלא תימא דהטעם הוא משום הפסק וכדעת התוס') היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק דהוי הפסק (ולאו דווקא מיד אחר הברכה אלא כל אמצע לימוד) וצריך לחזור ולברך, כל שכן הנפטר באהבה רבה (שאם לא לומד מיד הוי הפסק). ואף את&quot;ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה (דכן חיישינן להפסק בתרוויהו, ולפי זה ייתכן שאף בברכת התורה צריך ללמוד לאלתר), מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה. וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך כיוצא בזה שאל ר&quot;י את ר&quot;ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירה שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר&quot;י רוצה לומר דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס&quot;א שמקיים) אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del>בירושלמי מסיק עלה א&quot;ר אבא והוא ששנה על אתר ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה (והטעם דבעינן שיסמוך הלימוד מיד הוא משום) דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד (דעיקר טעמו של הירושלמי הוא משום שיהא ניכר בברכה, ולא משום הפסק, וזה דלא כתוס' שכתבו שהטעם הוא משום הפסק). וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע (דלעולם לא חיישינן להפסק), לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על המברך ברכת התורה (לפי שהטעם הוא משום ניכר ולא משום הפסק), דאי לא תימא הכי (אלא תימא דהטעם הוא משום הפסק וכדעת התוס') היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק דהוי הפסק (ולאו דווקא מיד אחר הברכה אלא כל אמצע לימוד) וצריך לחזור ולברך, כל שכן הנפטר באהבה רבה (שאם לא לומד מיד הוי הפסק). ואף את&quot;ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה (דכן חיישינן להפסק בתרוויהו, ולפי זה ייתכן שאף בברכת התורה צריך ללמוד לאלתר), מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה. וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך כיוצא בזה שאל ר&quot;י את ר&quot;ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירה שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר&quot;י רוצה לומר דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס&quot;א שמקיים) אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=14681&oldid=prev 2019-05-09T03:24:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:24, 9 במאי 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכעת לדברי הראשונים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*וז"ל הרא"ש (ההערות בסוגריים הן הצעה לביאור): </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>בירושלמי מסיק עלה א"ר אבא והוא ששנה על אתר ונראה דהיינו דוקא בברכה של אהבה רבה (והטעם דבעינן שיסמוך הלימוד מיד הוא משום) דלא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה על אתר. ואם שנה לאלתר אז נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק"ש. ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו יפסוק ללמוד ויחזור וילמוד (דעיקר טעמו של הירושלמי הוא משום שיהא ניכר בברכה, ולא משום הפסק, וזה דלא כתוס' שכתבו שהטעם הוא משום הפסק). וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע (דלעולם לא חיישינן להפסק), לכך הוצרך לומר והוא ששונה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על המברך ברכת התורה (לפי שהטעם הוא משום ניכר ולא משום הפסק), דאי לא תימא הכי (אלא תימא דהטעם הוא משום הפסק וכדעת התוס') היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שבאמצע עסק דהוי הפסק (ולאו דווקא מיד אחר הברכה אלא כל אמצע לימוד) וצריך לחזור ולברך, כל שכן הנפטר באהבה רבה (שאם לא לומד מיד הוי הפסק). ואף את"ל דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה (דכן חיישינן להפסק בתרוויהו, ולפי זה ייתכן שאף בברכת התורה צריך ללמוד לאלתר), מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה ואפילו כשיוצאין לעסקיהן ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על לימודם לא חשיב הפסק לענין הברכה. וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. ולכך מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך כיוצא בזה שאל ר"י את ר"ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירה שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסורה חוץ לסוכה. והיה ר"י רוצה לומר דהא דאין מברכין על השינה היינו משום דשמא לא יוכל לישן כשנרדם בשינה אינו יכול לברך. אבל רבינו תם השיב לו שכל מצות סוכה שחייב (ס"א שמקיים) אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ושנון. ברכת לישב בסוכה שבירך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהן. ולדבריו אפילו הסיח דעתו מלישן כגון שיצא למלאכתו ושוב נמלך אין צריך לברך. כל שכן מי שדעתו טרוד על לימודו אם יצא למלאכתו ולעסקיו לא הוי הפסק:</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=14679&oldid=prev 2019-05-09T02:20:46Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;הדברים להלן נכתבו תוכ&quot;ד לימוד, ואין לראות בהם דברים מוגמרים. == ביאור דברי הירושלמי == ניתן...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>הדברים להלן נכתבו תוכ&quot;ד לימוד, ואין לראות בהם דברים מוגמרים.<br /> == ביאור דברי הירושלמי ==<br /> ניתן לפרש את הירושלמי בשני אופנים:<br /> &lt;BR/&gt;א. ביחס להפסק והיסח הדעת בברכות התורה. ב. מצד השייכות בין הברכה ללימוד.<br /> &lt;BR/&gt;ונפרט - <br /> &lt;BR/&gt;א. לפי אפשרות ראשונה הירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק, ולומר שברכת התורה פוטרת כל היום בתנאי שלומד לאלתר. ואם לומד לאלתר, שוב לא צריך לברך כל היום ברכות התורה. והסיבה שצריך ללמוד לאלתר אחרי אהבה רבה לא נתבארה בירושלמי, וגם בזה אפשר לומר שני טעמים: א. כדי שיהיה ניכר שהברכה היא גם עבור לימוד התורה ולא רק עבור קריאת שמע (רא&quot;ש). ב. שאם לא מברך מיד, ממילא הוי הפסק בין הברכה ללימוד ולא יוכל לפטור את של כל היום (תוס').<br /> &lt;BR/&gt;ב. מצד הפסק אין כאן שום חידוש דין של הירושלמי, שלעולם לא חיישינן להפסק או חיישינן להפסק אם הסיח דעתו, ואין תלוי כלל במה שמברך לאלתר. אך מה שהצריך הירושלמי לברך לאלתר הוא כדי שיהיה ניכר שהברכה חלה גם על לימוד התורה, ואז הברכה פוטרת את מה שלומד בסמוך. ואם צריך לברך שוב במשך היום או לא, זה לא תלוי דווקא באהבה רבה, אלא אפילו בברכת התורה הרגילה, שאם בזה צריך לברך אז גם בזה. והירושלמי רק בא לומר שאפשר להגדיר אהבה רבה כברכת התורה רק אם לומד לאלתר, כלומר על הלימוד שלומד מיד. לפי אפשרות זו בירושלמי, ייתכן שהסיבה שמצריך ללמוד לאלתר, הוא מפני הכלל של כל ברכות המצוות, דבעינן שיהיה עובר לעשייתן.<br /> <br /> וכעת לדברי הראשונים:<br /> *שיטת התוספות - היא השיטה הראשונה שנתבארה לעיל, כלומר שהירושלמי בא לחדש דין בדיני הפסק ולומר שאם שנה לאלתר אינו צריך לברך כל היום. וכך שאלו תלמידיו את ר&quot;י, מדוע אינם צריכים הם לברך כשמתחילים ללמוד באמצע היום, והרי הם לא שונים לאלתר? והשיב להם שזהו רק לפי הירושלמי ולא לפי הבבלי, וגם לירושלמי זהו דווקא באהבה רבה, אבל בברכת התורה הרגילה אין צריך לשנות לאלתר. ר&quot;י לא ביאר טעמו למה בברכת אהבה רבה צריך לשנות לאלתר, אבל מתוך דבריו מתבאר שאם לא שנה לאלתר הרי הוא כמסיח דעתו מן הברכה,</div>

א.א