טבילת עזרא - היסטוריית גרסאות

בייניש: /* פסיקת ההלכה בתלמוד */

2020-06-01T15:01:15Z

פסיקת ההלכה בתלמוד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:01, 1 ביוני 2020
שורה 18:		שורה 18:

	נחלקו בכך תנאים בברייתא {{ויקיטקסט\|ברכות_כב_א\|כב א}}:		נחלקו בכך תנאים בברייתא {{ויקיטקסט\|ברכות_כב_א\|כב א}}:
	*לדעת ר' עקיבא אסור ללמוד כלל.
	*יש הנוקטים שדעת ר' עקיבא היא שאסור אף להאזין לדברי תורה מפי אחרים.		*לדעת ר' עקיבא אסור ללמוד כלל.
			*יש הנוקטים שדעת ר' עקיבא היא שאסור אף להאזין לדברי תורה מפי אחרים.

	אך יש תנאים המסייגים את האיסור:		אך יש תנאים המסייגים את האיסור:
	*לדעת ר' יהודה מותר ללמוד הלכות דרך-ארץ ואף לברך ברכות.
	*לדעת ר' יוסי ור' מאיר מותר לשנות משניות כצורתן.		*לדעת ר' יהודה מותר ללמוד הלכות דרך-ארץ ואף לברך ברכות.
	*לדעת ר' יונתן בן יוסף מותר גם ללמוד את טעמי המשניות.		*לדעת ר' יוסי ור' מאיר מותר לשנות משניות כצורתן.
			*לדעת ר' יונתן בן יוסף מותר גם ללמוד את טעמי המשניות.
	*לדעת ר' נתן בן אבישלום מותר ללמוד אפילו תלמוד, וכל האיסור הוא רק אמירת שם ה'.		*לדעת ר' נתן בן אבישלום מותר ללמוד אפילו תלמוד, וכל האיסור הוא רק אמירת שם ה'.

שורה 50:		שורה 53:
	==פסיקת ההלכה בתלמוד==		==פסיקת ההלכה בתלמוד==

	רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט\|ברכות_כב_א\|ברכות שם}} {{ויקיטקסט\|חולין_קלו_ב\|חולין קלו ב}} מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא, הסובר שבעל קרי מותר בדברי תורה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן ~~בבא~~.<BR />		רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט\|ברכות_כב_א\|ברכות שם}} {{ויקיטקסט\|חולין_קלו_ב\|חולין קלו ב}} מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא, הסובר שבעל קרי מותר בדברי תורה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בתירא.<BR />
	אך בהמשך הסוגיה רבא מכריע בעניין אפשרות ההיטהרות בתשעה קבין לבריא וחולה (כמובא לעיל) ומכך משמע שלדעתו התקנה עודנה קיימת, ושלא כאמוראים הנ"ל. כך אמנם הבינו '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (הל' ברכות ג)] ו'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב: ד"ה אמר רבא)], וכתבו שלהלכה נוקטים כדעת רב נחמן בר יצחק. אך בחידושי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (כב: ד"ה אמר)] כתב שרבא אמר את הכרעתו כלפי אלו המחמירים על עצמם לנהג כתקנת עזרא אע"פ שבטלה, אך לכל הדעות התקנה אינה נוהגת בימינו מעיקר הדין.		אך בהמשך הסוגיה רבא מכריע בעניין אפשרות ההיטהרות בתשעה קבין לבריא וחולה (כמובא לעיל) ומכך משמע שלדעתו התקנה עודנה קיימת, ושלא כאמוראים הנ"ל. כך אמנם הבינו '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (הל' ברכות ג)] ו'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב: ד"ה אמר רבא)], וכתבו שלהלכה נוקטים כדעת רב נחמן בר יצחק. אך בחידושי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (כב: ד"ה אמר)] כתב שרבא אמר את הכרעתו כלפי אלו המחמירים על עצמם לנהג כתקנת עזרא אע"פ שבטלה, אך לכל הדעות התקנה אינה נוהגת בימינו מעיקר הדין.

שורה 59:		שורה 62:

	ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=22615&rid=558 '''זיו משנה'''] ו[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=13743&rid=558 '''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם)] מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא [https://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90#.D7.98.D7.A2.D7.9D_.D7.AA.D7.A7.D7.A0.D7.AA_.D7.A2.D7.96.D7.A8.D7.90 (ראה לעיל)] - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא, לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת, לתפילה.		ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=22615&rid=558 '''זיו משנה'''] ו[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=13743&rid=558 '''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם)] מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא [https://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90#.D7.98.D7.A2.D7.9D_.D7.AA.D7.A7.D7.A0.D7.AA_.D7.A2.D7.96.D7.A8.D7.90 (ראה לעיל)] - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא, לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת, לתפילה.

199.203.227.29: /* שיטת ר' יהודה בן בתירא */

2019-01-30T14:29:32Z

שיטת ר' יהודה בן בתירא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:29, 30 בינואר 2019
שורה 28:		שורה 28:
	===שיטת ר' יהודה בן בתירא===		===שיטת ר' יהודה בן בתירא===

	יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן ~~בבא~~, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בתירא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו:<BR />		יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בתירא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בתירא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו:<BR />

	'''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא).<BR />		'''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא).<BR />

199.203.227.29: /* שיטת ר' יהודה בן בתירא */

2019-01-30T14:27:47Z

שיטת ר' יהודה בן בתירא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:27, 30 בינואר 2019
שורה 28:		שורה 28:
	===שיטת ר' יהודה בן בתירא===		===שיטת ר' יהודה בן בתירא===

	יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן ~~בבא~~ חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו:<BR />		יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בתירא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו:<BR />

	'''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא).<BR />		'''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא).<BR />

199.203.227.29: /* שיטת ר' יהודה בן בבא */

2019-01-30T14:27:11Z

שיטת ר' יהודה בן בבא

הצגת שינויים

א.א ב־05:24, 23 באוגוסט 2018

2018-08-23T05:24:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:24, 23 באוגוסט 2018
שורה 191:		שורה 191:
	[[קטגוריה:ברכות כב:]]		[[קטגוריה:ברכות כב:]]
	[[קטגוריה:קריאת שמע פרק ד]]		[[קטגוריה:קריאת שמע פרק ד]]
	[[קטגוריה: תפילה פרק ד]]		[[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק ד]]
	[[קטגוריה:אורח חיים סימן פח]]		[[קטגוריה:אורח חיים סימן פח]]

א.א ב־05:55, 16 באוגוסט 2018

2018-08-16T05:55:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:55, 16 באוגוסט 2018
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{תחרות כתיבה}}~~		{{מקורות\|ברכות ג ג - ו\|ברכות כב א-ב\|ברכות ג ד\|קריאת שמע ד ח; תפילה ד ד-ו\|אורח חיים פח}}
	{{מקורות\|ברכות ג, ג - ו\|ברכות כב א - ב\|ברכות ג ד\|~~הל' ק"ש~~ ד ח; ~~הל'~~ תפילה ד, ד - ו\|אורח חיים פח}}

	"טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט\|בבא_קמא_פב_א\|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי לטבול לפני שהוא עוסק בתורה ובתפילה, ובלא זאת אסור עליו ללמוד ולהתפלל. בתלמוד נאמר כי התקנה התבטלה, ולפיכך אינה נוהגת כיום מעיקר הדין.		"טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט\|בבא_קמא_פב_א\|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי לטבול לפני שהוא עוסק בתורה ובתפילה, ובלא זאת אסור עליו ללמוד ולהתפלל. בתלמוד נאמר כי התקנה התבטלה, ולפיכך אינה נוהגת כיום מעיקר הדין.


	==יסוד חיוב טבילת בעל קרי==		==יסוד חיוב טבילת בעל קרי==

	בעל קרי חייב בטבילה מן התורה, כמפורש בפסוקים {{ויקיטקסט\|ויקרא_טו_טז\|ויקרא טו טז}} {{ויקיטקסט\|דברים_כג_יא\|דברים כג יא - יב}}, ובלא טבילה אסור עליו להיכנס למקדש ולאכול תרומה וקדשים. עזרא הוסיף על דין התורה, ותיקן שגם יהיה אסור עליו לעסוק בתורה ובתפילה לפני הטבילה {{ויקיטקסט\|בבא_קמא_פב_ב\|בבא קמא פב ב}}. בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.tshuvos.com/showSefer.asp?sefer=Mishne_Halochos_12&name=%EE%F9%F0%E4%20%E4%EC%EB%E5%FA%20%E7%EC%F7%20%E9%E1&min=1&max=482&seperator=no&numCode=318 (יב שיח)] ציין לדברי המדרש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51880&st=&pgnum=56 '''תנא דבי אליהו''' (רבא, ז)] שאף קודם יציאת מצרים נהגו ישראל לטבול לקריים, ולדברי '''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%97_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (ברכות יח ב ד"ה ונחת)] שכתב שבניהו בן יהוידע - שקדם לעזרא דורות רבים - טבל לקריו כדי לעסוק בתורה. מכך הוכיח שלטבילה זו שורש היסטורי קדום, אף קודם שנקבעה כחיוב.		בעל קרי חייב בטבילה מן התורה, כמפורש בפסוקים {{ויקיטקסט\|ויקרא_טו_טז\|ויקרא טו טז}} {{ויקיטקסט\|דברים_כג_יא\|דברים כג יא - יב}}, ובלא טבילה אסור עליו להיכנס למקדש ולאכול תרומה וקדשים. עזרא הוסיף על דין התורה, ותיקן שגם יהיה אסור עליו לעסוק בתורה ובתפילה לפני הטבילה {{ויקיטקסט\|בבא_קמא_פב_ב\|בבא קמא פב ב}}. בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.tshuvos.com/showSefer.asp?sefer=Mishne_Halochos_12&name=%EE%F9%F0%E4%20%E4%EC%EB%E5%FA%20%E7%EC%F7%20%E9%E1&min=1&max=482&seperator=no&numCode=318 (יב שיח)] ציין לדברי המדרש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51880&st=&pgnum=56 '''תנא דבי אליהו''' (רבא, ז)] שאף קודם יציאת מצרים נהגו ישראל לטבול לקריים, ולדברי '''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%97_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (ברכות יח ב ד"ה ונחת)] שכתב שבניהו בן יהוידע - שקדם לעזרא דורות רבים - טבל לקריו כדי לעסוק בתורה. מכך הוכיח שלטבילה זו שורש היסטורי קדום, אף קודם שנקבעה כחיוב.

~שלמה~: /* אפשרות ההיטהרות בשפיכת תשעה קבין, לבריא ולחולה */

2018-08-15T21:15:08Z

אפשרות ההיטהרות בשפיכת תשעה קבין, לבריא ולחולה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:15, 16 באוגוסט 2018
שורה 44:		שורה 44:
	מלבד זאת, נחלקו אמוראים לגבי חולה: לדעת רב דימי דינו כדין הבריא, שה'מרגיל' (דהיינו המשמש מיטתו) חייב בטבילה, והרואה לאונסו חייב בתשעה קבין; ולדעת רב אסי - 'חולה המרגיל' חייב בתשעה קבין ולא בטבילה, וחולה שראה לאונסו פטור מכלום.		מלבד זאת, נחלקו אמוראים לגבי חולה: לדעת רב דימי דינו כדין הבריא, שה'מרגיל' (דהיינו המשמש מיטתו) חייב בטבילה, והרואה לאונסו חייב בתשעה קבין; ולדעת רב אסי - 'חולה המרגיל' חייב בתשעה קבין ולא בטבילה, וחולה שראה לאונסו פטור מכלום.

	במסקנת הסוגיה פוסק רבא ~~שבריא~~ בין ~~מרגיל~~ ובין ~~לאונסו~~ חייב בטבילה, ~~וחולה~~ - ~~המרגיל~~ חייב בתשעה קבין, ~~והרואה לאונסו~~ פטור מכלום. כך גירסת הגמרא שלפנינו וכן נראה מדברי ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%95 (הל' תפילה ד ו)], אך ישנה גירסה לפיה רבא פוסק שחולה המרגיל חייב רק בתשעה קבין, כדעת רב אסי, וכך גורסים '''בה"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19321&st=&pgnum=11 (הל' ברכות ג)], ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב: ד"ה אמר)], ו'''ראבי"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=56 (א סח)].		במסקנת הסוגיה פוסק רבא שהמרגיל, בין בריא ובין חולה, חייב בטבילה, והרואה לאונסו - הבריא חייב בתשעה קבין, והחולה פטור מכלום. כך גירסת הגמרא שלפנינו וכן נראה מדברי ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%95 (הל' תפילה ד ו)], אך ישנה גירסה לפיה רבא פוסק שחולה המרגיל חייב רק בתשעה קבין, כדעת רב אסי, וכך גורסים '''בה"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19321&st=&pgnum=11 (הל' ברכות ג)], ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב: ד"ה אמר)], ו'''ראבי"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=56 (א סח)].

	בברייתא נאמר שהקולא של תשעה קבין מועילה רק כדי ללמוד לעצמו, אך כדי ללמד אחרים או להוציאם ידי חובתם - תמיד צריך טבילה, ונחלקו אמוראים האם כן הוא גם בחולה לאונסו, או שלדידו די בתשעה קבין אפילו בכגון זה.		בברייתא נאמר שהקולא של תשעה קבין מועילה רק כדי ללמוד לעצמו, אך כדי ללמד אחרים או להוציאם ידי חובתם - תמיד צריך טבילה, ונחלקו אמוראים האם כן הוא גם בחולה לאונסו, או שלדידו די בתשעה קבין אפילו בכגון זה.
שורה 51:		שורה 51:

	ה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (פח ד"ה וכן)] כתב (ע"פ [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 '''רש"י''' כב. ד"ה אפשר]) שלעניין זה גם אדם חלוש מוגדר כ'חולה'.		ה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (פח ד"ה וכן)] כתב (ע"פ [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 '''רש"י''' כב. ד"ה אפשר]) שלעניין זה גם אדם חלוש מוגדר כ'חולה'.


	==פסיקת ההלכה בתלמוד==		==פסיקת ההלכה בתלמוד==

~שלמה~ ב־08:04, 18 במאי 2018

2018-05-18T08:04:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:04, 18 במאי 2018
שורה 91:		שורה 91:

	'''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (א ג)] כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (הובאה דעתם באגור שם)] ו'''רב נטרונאי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=65 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמז)]. <BR/>		'''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (א ג)] כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (הובאה דעתם באגור שם)] ו'''רב נטרונאי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=65 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמז)]. <BR/>
	ראשונים רבים, ביניהם ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב א ד"ה אמר)], '''ר' אברהם אלשבילי''' ( שם ד"ה שהיה), ובנו ה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (שם ד"ה שהיה)], לא הזכירו שישנו חילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטו כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%97_%D7%90 (יומא ח א)]. כך פסק להלכה גם '''מהר"ם מרוטנברג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43090&st=&pgnum=70 (שו"ת דפוס פראג, רכא)] במסקנת דבריו, וכן '''ההשלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46941&st=&pgnum=36 (ד"ה אר"נ)] וה'''רשב"ץ''' (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%94 (הל' תפילה ד ה] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%93_%D7%97 והל' ק"ש ד ח], וראה קטע הבא), [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A8%D7%99%D7%91%22%D7%91 '''ר' יהודה בן ברכיה''' (יג: מדפי הרי"ף, ד"ה לטבילותא)] בשם דודו '''ר' זרחיה הלוי''', ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=55 (א קיז)] בשם '''ר' יצחק בר שמואל''', '''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא~~), '''נימוקי יוסף''' (ד"ה פירוש~~), ה'''מרדכי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42536&st=&pgnum=5 (ברכות עג]), '''ריבב"ן''' (ד"ה אין), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=62 ה'''רא"ה''' (ד"ה כתב)], ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (כב. ד"ה טבילה)], בעל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_(%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98)/%D7%A7%D7%A4 '''ספר החינוך''' (קפ)], וה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (אורח חיים פח)].		ראשונים רבים, ביניהם ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב א ד"ה אמר)], '''ר' אברהם אלשבילי''' ( שם ד"ה שהיה), ובנו ה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (שם ד"ה שהיה)], לא הזכירו שישנו חילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטו כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%97_%D7%90 (יומא ח א)]. כך פסק להלכה גם '''מהר"ם מרוטנברג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43090&st=&pgnum=70 (שו"ת דפוס פראג, רכא)] במסקנת דבריו, וכן '''ההשלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46941&st=&pgnum=36 (כב. ד"ה אר"נ)] וה'''רשב"ץ''' (כב. ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%94 (הל' תפילה ד ה] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%93_%D7%97 והל' ק"ש ד ח], וראה קטע הבא), [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A8%D7%99%D7%91%22%D7%91 '''ר' יהודה בן ברכיה''' (יג: מדפי הרי"ף, ד"ה לטבילותא)] בשם דודו '''ר' זרחיה הלוי''', ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=55 (א קיז)] בשם '''ר' יצחק בר שמואל''', '''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא), ה'''מרדכי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42536&st=&pgnum=5 (ברכות עג]), '''ריבב"ן''' (כב. ד"ה אין), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=62 ה'''רא"ה''' (כב. ד"ה כתב)], ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (כב. ד"ה טבילה)], בעל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_(%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98)/%D7%A7%D7%A4 '''ספר החינוך''' (קפ)], וה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (אורח חיים פח)].

	רבים מהמקלים ציינו שאעפ"כ ישנה מעלה גדולה לטבילה זו ורצוי להחמיר בה, ביניהם '''תלמידי רבינו יונה''' (שם), ה'''מאירי''' (שם) ו'''ספר החינוך''' (שם), בעקבות דברי ר' ינאי (כב. וכעי"ז [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 בירושלמי ג ד]): "וכל המחמיר בה מאריכין לו ימיו ושנותיו". אף ה'''רמב"ם''' מעיד על עצמו שמימיו לא ביטל טבילה זו (איגרות הרמב"ם מהד' שילת, תלח).		רבים מהמקלים ציינו שאעפ"כ ישנה מעלה גדולה לטבילה זו ורצוי להחמיר בה, ביניהם '''תלמידי רבינו יונה''' (שם), ה'''מאירי''' (שם) ו'''ספר החינוך''' (שם), בעקבות דברי ר' ינאי (כב. וכעי"ז [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 בירושלמי ג ד]): "וכל המחמיר בה מאריכין לו ימיו ושנותיו". אף ה'''רמב"ם''' מעיד על עצמו שמימיו לא ביטל טבילה זו (איגרות הרמב"ם מהד' שילת, תלח).

~שלמה~ ב־11:41, 17 במאי 2018

2018-05-17T11:41:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:41, 17 במאי 2018
שורה 122:		שורה 122:

	ה'''שולחן ערוך''' ({{ויקיטקסט\|שולחן_ערוך_אורח_חיים_פח_א\|או"ח פח א}}) פסק שאין צריך טבילה ולא רחיצה בתשעה קבין, בין לתורה ובין לתפילה, ומעיד שכך פשט המנהג; וכך היא גם הסכמת האחרונים (שכן לא השיגו על דבריו). <BR/>		ה'''שולחן ערוך''' ({{ויקיטקסט\|שולחן_ערוך_אורח_חיים_פח_א\|או"ח פח א}}) פסק שאין צריך טבילה ולא רחיצה בתשעה קבין, בין לתורה ובין לתפילה, ומעיד שכך פשט המנהג; וכך היא גם הסכמת האחרונים (שכן לא השיגו על דבריו). <BR/>
	מעדות השו"ע על המנהג נראה שפוסק כדעת ה'''רמב"ם''' הנ"ל וסיעתו, שבמקום שיש מנהג הריהו מחייב בטבילה או ברחיצה לתפילה. עפי"ז, בשו"ת '''דברי יציב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=117 (או"ח א נה)] נוטה להחמיר בימינו בארץ ישראל, שכן מלבד כל הראשונים המחמירים נ"ל, בספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)] וב'''ים של שלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40932&st=&pgnum=264 (קונטרס חילוקי דינים ומנהגים בסוף ב"ק, ט)] כתבו שבא"י המנהג לטבול לקרי, ואפילו ביום הכיפורים, ומדברי ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%95/%D7%A1%D7%93 '''כלבו''' (סד)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 '''העיטור''' (סוף הלכות מילה)] נראה שבמקומות שאין צינה המנהג לטבול, וא"כ כשיש מקוואות חמים אין להקל. בנוסף לכך מציין שמי שנהגו אבותיו בטבילה זו, חייב להמשיך במנהגם (כמובא לעיל מאגרת הרמב"ם).<BR/>		מעדות השו"ע על המנהג נראה שפוסק כדעת ה'''רמב"ם''' הנ"ל וסיעתו, שבמקום שיש מנהג הריהו מחייב בטבילה או ברחיצה לתפילה. <BR/>
			עפי"ז, בשו"ת '''דברי יציב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=117 (או"ח א נה)] נוטה להחמיר בימינו בארץ ישראל, שכן מלבד כל הראשונים המחמירים נ"ל, בספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)] וב'''ים של שלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40932&st=&pgnum=264 (קונטרס חילוקי דינים ומנהגים בסוף ב"ק, ט)] כתבו שבא"י המנהג לטבול לקרי, ואפילו ביום הכיפורים, ומדברי ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%95/%D7%A1%D7%93 '''כלבו''' (סד)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 '''העיטור''' (סוף הלכות מילה)] נראה שבמקומות שאין צינה המנהג לטבול, וא"כ כשיש מקוואות חמים אין להקל. בנוסף לכך מציין שמי שנהגו אבותיו בטבילה זו, חייב להמשיך במנהגם (כמובא לעיל מאגרת הרמב"ם).<BR/>
	גם בשו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1415&st=&pgnum=19 (או"ח ה טו)] נטה להחמיר בימינו בא"י, מפני שאפשר לטבול בנקל.		גם בשו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1415&st=&pgnum=19 (או"ח ה טו)] נטה להחמיר בימינו בא"י, מפני שאפשר לטבול בנקל.

~שלמה~: /* שיטת ר' יהודה בן בבא */

2018-05-17T07:49:53Z

שיטת ר' יהודה בן בבא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:49, 17 במאי 2018
שורה 33:		שורה 33:

	יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בבא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו:<BR/>		יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בבא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו:<BR/>

	'''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא).<BR/>		'''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא).<BR/>
	'''ב.''' שסבר שעזרא מלכתחילה התנה שכל הרוצה לבטל יבטל. <BR/>		'''ב.''' שסבר שעזרא מלכתחילה התנה שכל הרוצה לבטל יבטל. <BR/>