https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C?feed=atom 2026-04-20T21:52:52Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=6989&oldid=prev 2016-11-20T21:29:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:29, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||פסחים  ה ב||חמץ ומצה ד|אורח חיים תמ}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||פסחים  ה ב||חמץ ומצה ד|אורח חיים תמ}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר בסוגיה שחייב אדם לבער לפני פסח את חמצו שברשותו, אך לא חמץ של אחרים. הסוגיה והראשונים מבררים דינו של חמץ של גוי אצל ישראל ושל ישראל אצל גוי, ומה מגדיר את הבעלות לעניין זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר בסוגיה שחייב אדם לבער לפני פסח את חמצו שברשותו, אך לא חמץ של אחרים. הסוגיה והראשונים מבררים דינו של חמץ של גוי אצל ישראל ושל ישראל אצל גוי, ומה מגדיר את הבעלות לעניין זה.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=6985&oldid=prev 2016-11-20T21:29:04Z

<p>ביטל את ההגנה על <a href="/%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="חמץ של ישראל אצל גוי ושל גוי אצל ישראל">חמץ של ישראל אצל גוי ושל גוי אצל ישראל</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:29, 21 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=6206&oldid=prev 2016-06-12T19:45:04Z

<p>הגן על <a href="/%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" title="חמץ של ישראל אצל גוי ושל גוי אצל ישראל">חמץ של ישראל אצל גוי ושל גוי אצל ישראל</a> [edit=sysop:move=sysop]</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:45, 12 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=5405&oldid=prev 2016-06-05T08:35:20Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&amp;diff=5405&amp;oldid=5112">הצגת שינויים</a>

מירושלים https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=5112&oldid=prev 2016-05-29T09:43:24Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">התנהגות עם גוי שבידו חמץ</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:43, 29 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, הובאה בסוגיה ברייתא שאין צריך להוציא גוי שנכנס לחצר הישראל ובציקו בידו.&lt;BR/&gt;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, הובאה בסוגיה ברייתא שאין צריך להוציא גוי שנכנס לחצר הישראל ובציקו בידו.&lt;BR/&gt;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דנו הראשונים במקרה בו הנוכרי נכנס לחצר הישראל לאכול את חמצו. כתב הרשב&quot;א בתשובה (א קעז, הובאה בב&quot;י) שאין צריך לעשות מחיצה בפני החמץ כאשר בעליו איתו ומשמרו. אולם, הביא שבלי הלקט [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;hilite=c1b3b9de-73c1-4730-866f-04ea14a0f9fd&amp;st=%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;pgnum=225] סדר פסח רטז) שר' יצחק ב&quot;ר קלונימוס חילק בין בצק לפת, ולדעתו אם נכנס ובידו יש לגעור בו ולהוציאו. כנראה חשש בכגון זה שיבוא הישראל לאכול ממנו, אולם פשט דברי הרשב&quot;א מורים שחלק על דין זה. שבלי הלקט מביא כך גם בשם רבו אחיו ר' בנימין ב&quot;ר אברהם שגם בפת אין צריך לגרשו כדין &quot;אבל אתה רואה של אחרים&quot;, ובפרט כשהחמץ ביד הגוי, וכדברי הרשב&quot;א. מ&quot;מ כתב שנהגו לגעור בנוכרי מתוך חשש שמא יפלו פירורים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דנו הראשונים במקרה בו הנוכרי נכנס לחצר הישראל לאכול את חמצו. כתב הרשב&quot;א בתשובה (א קעז, הובאה בב&quot;י) שאין צריך לעשות מחיצה בפני החמץ כאשר בעליו איתו ומשמרו. אולם, הביא שבלי הלקט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&amp;hilite=c1b3b9de-73c1-4730-866f-04ea14a0f9fd&amp;st=%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%A4%D7%A1%D7%97&amp;pgnum=225] סדר פסח רטז) שר' יצחק ב&quot;ר קלונימוס חילק בין בצק לפת, ולדעתו אם נכנס ובידו יש לגעור בו ולהוציאו. כנראה חשש בכגון זה שיבוא הישראל לאכול ממנו, אולם פשט דברי הרשב&quot;א מורים שחלק על דין זה. שבלי הלקט מביא כך גם בשם רבו אחיו ר' בנימין ב&quot;ר אברהם שגם בפת אין צריך לגרשו כדין &quot;אבל אתה רואה של אחרים&quot;, ובפרט כשהחמץ ביד הגוי, וכדברי הרשב&quot;א. מ&quot;מ כתב שנהגו לגעור בנוכרי מתוך חשש שמא יפלו פירורים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השו&quot;ע (ג) סתם שאין זקוק להוציא את הגוי, ונראה שלא חילק בין בצק לפת, וכן לא משמע שהמנהג לגרש את הגוי מחשש לפירורים. לעומתו החו&quot;י (יב) הביא את חומרת שבלי הלקט, ולמד מכך הפמ&quot;ג (א&quot;א ו) שיש להחמיר בכך אם אכן מפרר, והביאם כה&quot;ח (מ) הביאו, אך סייג את דבריו שאם אוכל על מפה ונוטלה עימו כשיסיים את ארוחתו אין לחשוש אפילו כאשר מפרר באכילתו. אע&quot;פ שהמ&quot;ב לא הביא את חוברת שבלי הלקט והחו&quot;י, וכנראה לא פסקם, מ&quot;מ נראה שלדבריהם רמז במה שהזהיר (יח) על הקפדה על נקיון הבית בצאת הגוי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השו&quot;ע (ג) סתם שאין זקוק להוציא את הגוי, ונראה שלא חילק בין בצק לפת, וכן לא משמע שהמנהג לגרש את הגוי מחשש לפירורים. לעומתו החו&quot;י (יב) הביא את חומרת שבלי הלקט, ולמד מכך הפמ&quot;ג (א&quot;א ו) שיש להחמיר בכך אם אכן מפרר, והביאם כה&quot;ח (מ) הביאו, אך סייג את דבריו שאם אוכל על מפה ונוטלה עימו כשיסיים את ארוחתו אין לחשוש אפילו כאשר מפרר באכילתו. אע&quot;פ שהמ&quot;ב לא הביא את חוברת שבלי הלקט והחו&quot;י, וכנראה לא פסקם, מ&quot;מ נראה שלדבריהם רמז במה שהזהיר (יח) על הקפדה על נקיון הבית בצאת הגוי.</div></td></tr> </table>

מירושלים https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=5111&oldid=prev 2016-05-29T09:42:51Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">גדרי ותנאי קבלת האחריות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:42, 29 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוסיף הרמ&quot;א על פי השלטי גבורים (ב א מדפי הרי&quot;ף), שלא מועיל להפקיד את החמץ ביד נוכרי אחר ועדיין חייב לבערו. התלבטו האחרונים כיצד לבאר את דבריו. המג&quot;א (א) הבין דדווקא אם הגוי הב' לא קיבל אחריות לא מהני לבטל אחריות הישראל, ואז הוי כשל הישראל (דהרי קיבל אחריות) והוי כמפקיד חמצו אצל הגוי. אבל אם הגוי קיבל עליו אחריות כשומר שכר מהני בכה&quot;ג שהחמץ הוא של גוי, היינו שלא שייכת סברת הרא&quot;ש דלקמן שחייב לבער חמץ ישראל שהופקד אצל גוי מפני ששם עיקר החמץ הוא של הישראל, וע&quot;כ הוי כמקבל עליו אחריות על חמצו של הגוי בבית גוי שמותר לכו&quot;ע. וכן אם השיב את החמץ לבעליו הגוי מועיל לדעת המג&quot;א, שהרי בעליו נחשב כשומר חינם (כמבואר בשו&quot;ע חושן משפט עב ג), וא&quot;כ גם בזה נחשב כמפקיד חמץ של גוי בבית הגוי. אבל במ&quot;ב (ו) הביא שיש אחרונים (עו&quot;ש, חו&quot;י, שו&quot;ע הרב) שהחמירו בדבר, שהרי אחריות הישראל עדיין לא הופקעה, ומשמע מלשונו שכוונתו להחמיר כמותם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוסיף הרמ&quot;א על פי השלטי גבורים (ב א מדפי הרי&quot;ף), שלא מועיל להפקיד את החמץ ביד נוכרי אחר ועדיין חייב לבערו. התלבטו האחרונים כיצד לבאר את דבריו. המג&quot;א (א) הבין דדווקא אם הגוי הב' לא קיבל אחריות לא מהני לבטל אחריות הישראל, ואז הוי כשל הישראל (דהרי קיבל אחריות) והוי כמפקיד חמצו אצל הגוי. אבל אם הגוי קיבל עליו אחריות כשומר שכר מהני בכה&quot;ג שהחמץ הוא של גוי, היינו שלא שייכת סברת הרא&quot;ש דלקמן שחייב לבער חמץ ישראל שהופקד אצל גוי מפני ששם עיקר החמץ הוא של הישראל, וע&quot;כ הוי כמקבל עליו אחריות על חמצו של הגוי בבית גוי שמותר לכו&quot;ע. וכן אם השיב את החמץ לבעליו הגוי מועיל לדעת המג&quot;א, שהרי בעליו נחשב כשומר חינם (כמבואר בשו&quot;ע חושן משפט עב ג), וא&quot;כ גם בזה נחשב כמפקיד חמץ של גוי בבית הגוי. אבל במ&quot;ב (ו) הביא שיש אחרונים (עו&quot;ש, חו&quot;י, שו&quot;ע הרב) שהחמירו בדבר, שהרי אחריות הישראל עדיין לא הופקעה, ומשמע מלשונו שכוונתו להחמיר כמותם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ האמור לעיל דנו גדולי הפוסקים מה דינן של חברות ביטוח הנושאות באחריות לחמץ שביטחו אותו. נאמרו בזה ג' טעמים לקולא: א. ע&quot;פ מש&quot;כ המג&quot;א (א) דאם החמץ בבית הגוי לכו&quot;ע שרי, והכא נמצא בבית הגוי (שערים המצוינים בהלכה קיד ט). ב. אין לחברת הביטוח שום יכולת לחוות דעתה בעניין ההתנהלות עם החמץ, וא&quot;כ אין לה שום צד בעלות עליו כלל (ע&quot;פ שו&quot;ת מהרי&quot;א הלוי ב קכד, שהובא בשערים המצוינים בהלכה כח). ג. קבלת אחריות המחייבת היא דווקא כשמקבל עליו שמירה בפועל, אבל אם רק מתרצה לשלם לו במקרה הפסד, כפי שמתנהלות חברות הביטוח, כל אינו נחשב כאחריות (הליכות שלמה ו א).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ האמור לעיל דנו גדולי הפוסקים מה דינן של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>חברות ביטוח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>הנושאות באחריות לחמץ שביטחו אותו. נאמרו בזה ג' טעמים לקולא: א. ע&quot;פ מש&quot;כ המג&quot;א (א) דאם החמץ בבית הגוי לכו&quot;ע שרי, והכא נמצא בבית הגוי (שערים המצוינים בהלכה קיד ט). ב. אין לחברת הביטוח שום יכולת לחוות דעתה בעניין ההתנהלות עם החמץ, וא&quot;כ אין לה שום צד בעלות עליו כלל (ע&quot;פ שו&quot;ת מהרי&quot;א הלוי ב קכד, שהובא בשערים המצוינים בהלכה כח). ג. קבלת אחריות המחייבת היא דווקא כשמקבל עליו שמירה בפועל, אבל אם רק מתרצה לשלם לו במקרה הפסד, כפי שמתנהלות חברות הביטוח, כל אינו נחשב כאחריות (הליכות שלמה ו א).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אכן, כתב הפסקי תשובות שמ&quot;מ המנהג הוא שחברות ביטוח, שמירה ואחסון נוהגות למכור את החמץ המופקד אצלן, שמא לא מכרו בעליו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אכן, כתב הפסקי תשובות שמ&quot;מ המנהג הוא שחברות ביטוח, שמירה ואחסון נוהגות למכור את החמץ המופקד אצלן, שמא לא מכרו בעליו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

מירושלים https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=5110&oldid=prev 2016-05-29T09:42:16Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הקנאת חלק מבית הישראל לגוי</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:42, 29 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הביאה הסוגיה (ו א): &quot;תנו רבנן: נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין זקוק לבער. הפקידו אצלו - זקוק לבער. יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא&quot;. הסתפקה הסוגיה מה נדרש מהפסוק: לרב פפא נדרש מהפסוק שצריך לבער אם קיבל אחריות, ואילו דין ייחד לו בית נידון מסברא. ואילו לרב אשי דין ייחד לו בית נלמד מפסוק: &quot;שנאמר: 'לא ימצא בבתיכם' -  והא לאו דידיה הוא, דנכרי כי קא מעייל - לביתא דנפשיה קא מעייל&quot;, וביארה הסוגיה דאע&quot;פ ששכירות לא קניא והבית הריהו של הישראל המשכיר, מ&quot;מ בדין חמץ התחדש דין של &quot;בידך&quot; ומשהבית אינו בשליטתו של הישראל כבר אינו בידו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הביאה הסוגיה (ו א): &quot;תנו רבנן: נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין זקוק לבער. הפקידו אצלו - זקוק לבער. יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא&quot;. הסתפקה הסוגיה מה נדרש מהפסוק: לרב פפא נדרש מהפסוק שצריך לבער אם קיבל אחריות, ואילו דין ייחד לו בית נידון מסברא. ואילו לרב אשי דין ייחד לו בית נלמד מפסוק: &quot;שנאמר: 'לא ימצא בבתיכם' -  והא לאו דידיה הוא, דנכרי כי קא מעייל - לביתא דנפשיה קא מעייל&quot;, וביארה הסוגיה דאע&quot;פ ששכירות לא קניא והבית הריהו של הישראל המשכיר, מ&quot;מ בדין חמץ התחדש דין של &quot;בידך&quot; ומשהבית אינו בשליטתו של הישראל כבר אינו בידו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י (ד&quot;ה הפקידו וד&quot;ה יחד) ביאר שהדין תלוי באם קיבל אחריות או לא, ולא בייחוד הבית,  ובפשטות אם קיבל עליו אחריות לא מועיל אף אם ייחד לו בית וחייב, וז&quot;ל: &quot;ייחד לו בית – כלומר: לא קיבלו עליו, אלא אמר ליה הרי הבית לפניך, הנח באחת מן הזויות - אין זקוק לבער&quot;, וכן לקמיה (לעולם) הדגיש דאי נקטי' שהפסוק מוסב על ייחד לו הבית יש להסיק כי: &quot;'ולא ימצא' משמע המצוי בידך לכל חפצך, היינו דקביל עליה אחריות, דהוי כדידיה&quot;. והדבר לכאו' צע&quot;ג שהרי משמעות לשון הברייתא &quot;ייחד לו בית&quot; משמעה שתלוי בהיות הבית של הנוכרי, וכן המשך הסוגיה הדן אי שכירות קניא מורה לכאו' שהעיקר הוא שייכות הבית לישראל? וכן הקשה ר&quot;י בתוס' (ד&quot;ה יחד) ונותר בצ&quot;ע. הסביר הר&quot;ן (ד&quot;ה גרסי') שאם מייחד לו בית נחשב שאינו מקבל עליו אחריות, והייחוד מהווה רק סימן לאי קבלת האחריות. אבל אם הפקידו אצלו בפשטות קיבל אחריות כראוי. אבל נראה שאם קיבל אחריות על חמץ של נוכרי חייב עליו אע&quot;פ שאינו ברשותו. הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא הביאו את דין זה והסיקו מכך הראשונים (רמב&quot;ן ד&quot;ה הא, מאירי עמ' כ, לחם משנה על הרמב&quot;ם ד ג) שדעתם כרש&quot;י וגם לדידם אזלי' רק אחר קבלת האחריות. אך הרשב&quot;א (בתשובה א קעז) סבר שאע&quot;פ שפשט הסוגיה דלא כרש&quot;י מ&quot;מ השמיט הרי&quot;ף את הסוגיה כי חשש לאיסור. ברם, הראי&quot;ה קוק (בירור הלכה מכת&quot;י) מבאר שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם הבינו את הברייתא בשקיבל אחריות כר&quot;ת, אלא שהעמידוה בשומר חנם (כמשעות הלשון &quot;הפקידו אצלו&quot;), ודווקא בזה נאמרה הקולא של &quot;ייחד לו בית&quot;. ומשלדעתם קבלת אחריות כזו אינה מספיקה לשם החלת חובת ביעור הברייתא אינה כהלכה, ואף בפרט של ייחוד הבית, וא&quot;כ קבלת שמירה של שומר שכר תחייב בביעור אפילו אם ייחד בית לגוי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י (ד&quot;ה הפקידו וד&quot;ה יחד) ביאר שהדין תלוי באם קיבל אחריות או לא, ולא בייחוד הבית,  ובפשטות אם קיבל עליו אחריות לא מועיל אף אם ייחד לו בית וחייב, וז&quot;ל: &quot;ייחד לו בית – כלומר: לא קיבלו עליו, אלא אמר ליה הרי הבית לפניך, הנח באחת מן הזויות - אין זקוק לבער&quot;, וכן לקמיה (לעולם) הדגיש דאי נקטי' שהפסוק מוסב על ייחד לו הבית יש להסיק כי: &quot;'ולא ימצא' משמע המצוי בידך לכל חפצך, היינו דקביל עליה אחריות, דהוי כדידיה&quot;. והדבר לכאו' צע&quot;ג שהרי משמעות לשון הברייתא &quot;ייחד לו בית&quot; משמעה שתלוי בהיות הבית של הנוכרי, וכן המשך הסוגיה הדן אי שכירות קניא מורה לכאו' שהעיקר הוא שייכות הבית לישראל? וכן הקשה ר&quot;י בתוס' (ד&quot;ה יחד) ונותר בצ&quot;ע. הסביר הר&quot;ן (ד&quot;ה גרסי') שאם מייחד לו בית נחשב שאינו מקבל עליו אחריות, והייחוד מהווה רק סימן לאי קבלת האחריות. אבל אם הפקידו אצלו בפשטות קיבל אחריות כראוי. אבל נראה שאם קיבל אחריות על חמץ של נוכרי חייב עליו אע&quot;פ שאינו ברשותו.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא הביאו את דין זה והסיקו מכך הראשונים (רמב&quot;ן ד&quot;ה הא, מאירי עמ' כ, לחם משנה על הרמב&quot;ם ד ג) שדעתם כרש&quot;י וגם לדידם אזלי' רק אחר קבלת האחריות. אך הרשב&quot;א (בתשובה א קעז) סבר שאע&quot;פ שפשט הסוגיה דלא כרש&quot;י מ&quot;מ השמיט הרי&quot;ף את הסוגיה כי חשש לאיסור. ברם, הראי&quot;ה קוק (בירור הלכה מכת&quot;י) מבאר שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם הבינו את הברייתא בשקיבל אחריות כר&quot;ת, אלא שהעמידוה בשומר חנם (כמשעות הלשון &quot;הפקידו אצלו&quot;), ודווקא בזה נאמרה הקולא של &quot;ייחד לו בית&quot;. ומשלדעתם קבלת אחריות כזו אינה מספיקה לשם החלת חובת ביעור הברייתא אינה כהלכה, ואף בפרט של ייחוד הבית, וא&quot;כ קבלת שמירה של שומר שכר תחייב בביעור אפילו אם ייחד בית לגוי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, ר&quot;ת (תוספות ד&quot;ה יחד) העמיד באופן שקיבל אחריות, ואעפ&quot;כ תלוי באם נמצא ברשותו. מפני שלשיטתו לשם התחייבות צריך שיהא שלו ושיהא ברשותו, והוכיח כן מהמכילתא דלעיל (כ&quot;כ הר&quot;ן). לפי&quot;ז פשיטא ליה שאם קיבל אחריות על חמצו של נוכרי בביתו של נוכרי פטור, שהרי אינו חמור מאם היה שלו ממש, ולפי&quot;ז גם ביאר שאם רק ייחד לנוכרי בית משלו והניח בו חמצו של נוכרי שקיבל עליו אחריות פטור עליו, שגם בזה נחשב כאילו הוא בית הנוכרי, כאשר ייחד לו זווית אין החמץ מצוי לגמרי ביד הישראל לטלטלו ולשנות מקומו ככל העולה על רוחו. ע&quot;כ ביאר את מחלוקת ר&quot;פ ור&quot;א שנחלקו אם היסוד שחייב כשייחד לו בית נלמד מפסוק או דסגי בסברא, והיינו שנחלקו מה הדין כשאין בעלות גמורה של הגוי על הבית אלא רק קניין תשמישין כשכירות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, ר&quot;ת (תוספות ד&quot;ה יחד) העמיד באופן שקיבל אחריות, ואעפ&quot;כ תלוי באם נמצא ברשותו. מפני שלשיטתו לשם התחייבות צריך שיהא שלו ושיהא ברשותו, והוכיח כן מהמכילתא דלעיל (כ&quot;כ הר&quot;ן). לפי&quot;ז פשיטא ליה שאם קיבל אחריות על חמצו של נוכרי בביתו של נוכרי פטור, שהרי אינו חמור מאם היה שלו ממש, ולפי&quot;ז גם ביאר שאם רק ייחד לנוכרי בית משלו והניח בו חמצו של נוכרי שקיבל עליו אחריות פטור עליו, שגם בזה נחשב כאילו הוא בית הנוכרי, כאשר ייחד לו זווית אין החמץ מצוי לגמרי ביד הישראל לטלטלו ולשנות מקומו ככל העולה על רוחו. ע&quot;כ ביאר את מחלוקת ר&quot;פ ור&quot;א שנחלקו אם היסוד שחייב כשייחד לו בית נלמד מפסוק או דסגי בסברא, והיינו שנחלקו מה הדין כשאין בעלות גמורה של הגוי על הבית אלא רק קניין תשמישין כשכירות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ כל האמור יש לדון בנוסח שטר מכירת החמץ הנהוג, האם יש למכור את הבית לנוכרי או להשכירו. דמחד הרי עולה מסוגייתנו ששכירות לא קניא, ואם נניח שהחמץ מצוי באחריותו של ישראל הרי שמוטלת עליו החובה לבערו כדין חמץ של נוכרי שבבית ישראל. בנוסף ישנה תועלת במכירת הבית על מנת שנוכל להקנות את החמץ גם בקניין אגב (אלא דלצורך זה אין צריך להקנות לו דווקא את המקום בו נמצא החמץ). מאידך, יש שחששו בזה שנראה כהערמה, וכן יש שחששו שבא&quot;י יעבור על ידי מכירת הבית באיסור &quot;לא תחנם&quot;. לכן נקטו רבים מגדולי הפוסקים שעדיף להשכיר את מקום החמץ, וי&quot;א שימכור לזמן (לוקט מספר מכירת חמץ כהלכתה ז, א-י).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ כל האמור יש לדון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בנוסח שטר מכירת החמץ הנהוג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, האם יש למכור את הבית לנוכרי או להשכירו. דמחד הרי עולה מסוגייתנו ששכירות לא קניא, ואם נניח שהחמץ מצוי באחריותו של ישראל הרי שמוטלת עליו החובה לבערו כדין חמץ של נוכרי שבבית ישראל. בנוסף ישנה תועלת במכירת הבית על מנת שנוכל להקנות את החמץ גם בקניין אגב (אלא דלצורך זה אין צריך להקנות לו דווקא את המקום בו נמצא החמץ). מאידך, יש שחששו בזה שנראה כהערמה, וכן יש שחששו שבא&quot;י יעבור על ידי מכירת הבית באיסור &quot;לא תחנם&quot;. לכן נקטו רבים מגדולי הפוסקים שעדיף להשכיר את מקום החמץ, וי&quot;א שימכור לזמן (לוקט מספר מכירת חמץ כהלכתה ז, א-י).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אופן השהיית החמץ ברשותו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אופן השהיית החמץ ברשותו ==</div></td></tr> </table>

מירושלים https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=5109&oldid=prev 2016-05-29T09:41:06Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">גדרי ותנאי קבלת האחריות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:41, 29 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוסיף הרמ&quot;א על פי השלטי גבורים (ב א מדפי הרי&quot;ף), שלא מועיל להפקיד את החמץ ביד נוכרי אחר ועדיין חייב לבערו. התלבטו האחרונים כיצד לבאר את דבריו. המג&quot;א (א) הבין דדווקא אם הגוי הב' לא קיבל אחריות לא מהני לבטל אחריות הישראל, ואז הוי כשל הישראל (דהרי קיבל אחריות) והוי כמפקיד חמצו אצל הגוי. אבל אם הגוי קיבל עליו אחריות כשומר שכר מהני בכה&quot;ג שהחמץ הוא של גוי, היינו שלא שייכת סברת הרא&quot;ש דלקמן שחייב לבער חמץ ישראל שהופקד אצל גוי מפני ששם עיקר החמץ הוא של הישראל, וע&quot;כ הוי כמקבל עליו אחריות על חמצו של הגוי בבית גוי שמותר לכו&quot;ע. וכן אם השיב את החמץ לבעליו הגוי מועיל לדעת המג&quot;א, שהרי בעליו נחשב כשומר חינם (כמבואר בשו&quot;ע חושן משפט עב ג), וא&quot;כ גם בזה נחשב כמפקיד חמץ של גוי בבית הגוי. אבל במ&quot;ב (ו) הביא שיש אחרונים (עו&quot;ש, חו&quot;י, שו&quot;ע הרב) שהחמירו בדבר, שהרי אחריות הישראל עדיין לא הופקעה, ומשמע מלשונו שכוונתו להחמיר כמותם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוסיף הרמ&quot;א על פי השלטי גבורים (ב א מדפי הרי&quot;ף), שלא מועיל להפקיד את החמץ ביד נוכרי אחר ועדיין חייב לבערו. התלבטו האחרונים כיצד לבאר את דבריו. המג&quot;א (א) הבין דדווקא אם הגוי הב' לא קיבל אחריות לא מהני לבטל אחריות הישראל, ואז הוי כשל הישראל (דהרי קיבל אחריות) והוי כמפקיד חמצו אצל הגוי. אבל אם הגוי קיבל עליו אחריות כשומר שכר מהני בכה&quot;ג שהחמץ הוא של גוי, היינו שלא שייכת סברת הרא&quot;ש דלקמן שחייב לבער חמץ ישראל שהופקד אצל גוי מפני ששם עיקר החמץ הוא של הישראל, וע&quot;כ הוי כמקבל עליו אחריות על חמצו של הגוי בבית גוי שמותר לכו&quot;ע. וכן אם השיב את החמץ לבעליו הגוי מועיל לדעת המג&quot;א, שהרי בעליו נחשב כשומר חינם (כמבואר בשו&quot;ע חושן משפט עב ג), וא&quot;כ גם בזה נחשב כמפקיד חמץ של גוי בבית הגוי. אבל במ&quot;ב (ו) הביא שיש אחרונים (עו&quot;ש, חו&quot;י, שו&quot;ע הרב) שהחמירו בדבר, שהרי אחריות הישראל עדיין לא הופקעה, ומשמע מלשונו שכוונתו להחמיר כמותם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ האמור לעיל דנו גדולי הפוסקים מה דינן של חברות ביטוח הנושאות באחריות לחמץ שביטחו אותו. נאמרו בזה ג' טעמים לקולא: א. ע&quot;פ מש&quot;כ המג&quot;א (א) דאם החמץ בבית הגוי לכו&quot;ע שרי, והכא נמצא בבית הגוי (שערים המצוינים בהלכה קיד ט). ב. אין לחברת הביטוח שום יכולת לחוות דעתה בעניין ההתנהלות עם החמץ, וא&quot;כ אין לה שום צד בעלות עליו כלל (ע&quot;פ שו&quot;ת מהרי&quot;א הלוי ב קכד, שהובא בשערים המצוינים בהלכה כח). ג. קבלת אחריות המחייבת היא דווקא כשמקבל עליו שמירה בפועל, אבל אם רק מתרצה לשלם לו במקרה הפסד, כפי שמתנהלות חברות הביטוח, כל אינו נחשב כאחריות (הליכות שלמה ו א).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ האמור לעיל דנו גדולי הפוסקים מה דינן של חברות ביטוח הנושאות באחריות לחמץ שביטחו אותו. נאמרו בזה ג' טעמים לקולא: א. ע&quot;פ מש&quot;כ המג&quot;א (א) דאם החמץ בבית הגוי לכו&quot;ע שרי, והכא נמצא בבית הגוי (שערים המצוינים בהלכה קיד ט). ב. אין לחברת הביטוח שום יכולת לחוות דעתה בעניין ההתנהלות עם החמץ, וא&quot;כ אין לה שום צד בעלות עליו כלל (ע&quot;פ שו&quot;ת מהרי&quot;א הלוי ב קכד, שהובא בשערים המצוינים בהלכה כח). ג. קבלת אחריות המחייבת היא דווקא כשמקבל עליו שמירה בפועל, אבל אם רק מתרצה לשלם לו במקרה הפסד, כפי שמתנהלות חברות הביטוח, כל אינו נחשב כאחריות (הליכות שלמה ו א).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אכן, כתב הפסקי תשובות שמ&quot;מ המנהג הוא שחברות ביטוח, שמירה ואחסון נוהגות למכור את החמץ המופקד אצלן, שמא לא מכרו בעליו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אכן, כתב הפסקי תשובות שמ&quot;מ המנהג הוא שחברות ביטוח, שמירה ואחסון נוהגות למכור את החמץ המופקד אצלן, שמא לא מכרו בעליו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אחריות בכפייה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אחריות בכפייה ==</div></td></tr> </table>

מירושלים https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=5108&oldid=prev 2016-05-29T09:40:42Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הקנאת חלק מבית הישראל לגוי</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 29 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הביאה הסוגיה (ו א): &quot;תנו רבנן: נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין זקוק לבער. הפקידו אצלו - זקוק לבער. יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא&quot;. הסתפקה הסוגיה מה נדרש מהפסוק: לרב פפא נדרש מהפסוק שצריך לבער אם קיבל אחריות, ואילו דין ייחד לו בית נידון מסברא. ואילו לרב אשי דין ייחד לו בית נלמד מפסוק: &quot;שנאמר: 'לא ימצא בבתיכם' -  והא לאו דידיה הוא, דנכרי כי קא מעייל - לביתא דנפשיה קא מעייל&quot;, וביארה הסוגיה דאע&quot;פ ששכירות לא קניא והבית הריהו של הישראל המשכיר, מ&quot;מ בדין חמץ התחדש דין של &quot;בידך&quot; ומשהבית אינו בשליטתו של הישראל כבר אינו בידו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הביאה הסוגיה (ו א): &quot;תנו רבנן: נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין זקוק לבער. הפקידו אצלו - זקוק לבער. יחד לו בית - אין זקוק לבער, שנאמר לא ימצא&quot;. הסתפקה הסוגיה מה נדרש מהפסוק: לרב פפא נדרש מהפסוק שצריך לבער אם קיבל אחריות, ואילו דין ייחד לו בית נידון מסברא. ואילו לרב אשי דין ייחד לו בית נלמד מפסוק: &quot;שנאמר: 'לא ימצא בבתיכם' -  והא לאו דידיה הוא, דנכרי כי קא מעייל - לביתא דנפשיה קא מעייל&quot;, וביארה הסוגיה דאע&quot;פ ששכירות לא קניא והבית הריהו של הישראל המשכיר, מ&quot;מ בדין חמץ התחדש דין של &quot;בידך&quot; ומשהבית אינו בשליטתו של הישראל כבר אינו בידו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י (ד&quot;ה הפקידו וד&quot;ה יחד) ביאר שהדין תלוי באם קיבל אחריות או לא, ולא בייחוד הבית,  ובפשטות אם קיבל עליו אחריות לא מועיל אף אם ייחד לו בית וחייב, וז&quot;ל: &quot;ייחד לו בית – כלומר: לא קיבלו עליו, אלא אמר ליה הרי הבית לפניך, הנח באחת מן הזויות - אין זקוק לבער&quot;, וכן לקמיה (לעולם) הדגיש דאי נקטי' שהפסוק מוסב על ייחד לו הבית יש להסיק כי: &quot;'ולא ימצא' משמע המצוי בידך לכל חפצך, היינו דקביל עליה אחריות, דהוי כדידיה&quot;. והדבר לכאו' צע&quot;ג שהרי משמעות לשון הברייתא &quot;ייחד לו בית&quot; משמעה שתלוי בהיות הבית של הנוכרי, וכן המשך הסוגיה הדן אי שכירות קניא מורה לכאו' שהעיקר הוא שייכות הבית לישראל? וכן הקשה ר&quot;י בתוס' (ד&quot;ה יחד) ונותר בצ&quot;ע. הסביר הר&quot;ן (ד&quot;ה גרסי') שאם מייחד לו בית נחשב שאינו מקבל עליו אחריות, והייחוד מהווה רק סימן לאי קבלת האחריות. אבל אם הפקידו אצלו בפשטות קיבל אחריות כראוי. אבל נראה שאם קיבל אחריות על חמץ של נוכרי חייב עליו אע&quot;פ שאינו ברשותו. הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא הביאו את דין זה והסיקו מכך הראשונים (רמב&quot;ן ד&quot;ה הא, מאירי עמ' כ, לחם משנה על הרמב&quot;ם ד ג) שדעתם כרש&quot;י וגם לדידם אזלי' רק אחר קבלת האחריות. אך הרשב&quot;א (בתשובה א קעז) סבר שאע&quot;פ שפשט הסוגיה דלא כרש&quot;י מ&quot;מ השמיט הרי&quot;ף את הסוגיה כי חשש לאיסור. ברם, הראי&quot;ה קוק (בירור הלכה מכת&quot;י) מבאר שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם הבינו את הברייתא בשקיבל אחריות כר&quot;ת, אלא שהעמידוה בשומר חנם (כמשעות הלשון &quot;הפקידו אצלו&quot;), ודווקא בזה נאמרה הקולא של &quot;ייחד לו בית&quot;. ומשלדעתם קבלת אחריות כזו אינה מספיקה לשם החלת חובת ביעור הברייתא אינה כהלכה, ואף בפרט של ייחוד הבית, וא&quot;כ קבלת שמירה של שומר שכר תחייב בביעור אפילו אם ייחד בית לגוי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש&quot;י (ד&quot;ה הפקידו וד&quot;ה יחד) ביאר שהדין תלוי באם קיבל אחריות או לא, ולא בייחוד הבית,  ובפשטות אם קיבל עליו אחריות לא מועיל אף אם ייחד לו בית וחייב, וז&quot;ל: &quot;ייחד לו בית – כלומר: לא קיבלו עליו, אלא אמר ליה הרי הבית לפניך, הנח באחת מן הזויות - אין זקוק לבער&quot;, וכן לקמיה (לעולם) הדגיש דאי נקטי' שהפסוק מוסב על ייחד לו הבית יש להסיק כי: &quot;'ולא ימצא' משמע המצוי בידך לכל חפצך, היינו דקביל עליה אחריות, דהוי כדידיה&quot;. והדבר לכאו' צע&quot;ג שהרי משמעות לשון הברייתא &quot;ייחד לו בית&quot; משמעה שתלוי בהיות הבית של הנוכרי, וכן המשך הסוגיה הדן אי שכירות קניא מורה לכאו' שהעיקר הוא שייכות הבית לישראל? וכן הקשה ר&quot;י בתוס' (ד&quot;ה יחד) ונותר בצ&quot;ע. הסביר הר&quot;ן (ד&quot;ה גרסי') שאם מייחד לו בית נחשב שאינו מקבל עליו אחריות, והייחוד מהווה רק סימן לאי קבלת האחריות. אבל אם הפקידו אצלו בפשטות קיבל אחריות כראוי. אבל נראה שאם קיבל אחריות על חמץ של נוכרי חייב עליו אע&quot;פ שאינו ברשותו. הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא הביאו את דין זה והסיקו מכך הראשונים (רמב&quot;ן ד&quot;ה הא, מאירי עמ' כ, לחם משנה על הרמב&quot;ם ד ג) שדעתם כרש&quot;י וגם לדידם אזלי' רק אחר קבלת האחריות. אך הרשב&quot;א (בתשובה א קעז) סבר שאע&quot;פ שפשט הסוגיה דלא כרש&quot;י מ&quot;מ השמיט הרי&quot;ף את הסוגיה כי חשש לאיסור. ברם, הראי&quot;ה קוק (בירור הלכה מכת&quot;י) מבאר שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם הבינו את הברייתא בשקיבל אחריות כר&quot;ת, אלא שהעמידוה בשומר חנם (כמשעות הלשון &quot;הפקידו אצלו&quot;), ודווקא בזה נאמרה הקולא של &quot;ייחד לו בית&quot;. ומשלדעתם קבלת אחריות כזו אינה מספיקה לשם החלת חובת ביעור הברייתא אינה כהלכה, ואף בפרט של ייחוד הבית, וא&quot;כ קבלת שמירה של שומר שכר תחייב בביעור אפילו אם ייחד בית לגוי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, ר&quot;ת (תוספות ד&quot;ה יחד) העמיד באופן שקיבל אחריות, ואעפ&quot;כ תלוי באם נמצא ברשותו. מפני שלשיטתו לשם התחייבות צריך שיהא שלו ושיהא ברשותו, והוכיח כן מהמכילתא דלעיל (כ&quot;כ הר&quot;ן). לפי&quot;ז פשיטא ליה שאם קיבל אחריות על חמצו של נוכרי בביתו של נוכרי פטור, שהרי אינו חמור מאם היה שלו ממש, ולפי&quot;ז גם ביאר שאם רק ייחד לנוכרי בית משלו והניח בו חמצו של נוכרי שקיבל עליו אחריות פטור עליו, שגם בזה נחשב כאילו הוא בית הנוכרי, כאשר ייחד לו זווית אין החמץ מצוי לגמרי ביד הישראל לטלטלו ולשנות מקומו ככל העולה על רוחו. ע&quot;כ ביאר את מחלוקת ר&quot;פ ור&quot;א שנחלקו אם היסוד שחייב כשייחד לו בית נלמד מפסוק או דסגי בסברא, והיינו שנחלקו מה הדין כשאין בעלות גמורה של הגוי על הבית אלא רק קניין תשמישין כשכירות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם, ר&quot;ת (תוספות ד&quot;ה יחד) העמיד באופן שקיבל אחריות, ואעפ&quot;כ תלוי באם נמצא ברשותו. מפני שלשיטתו לשם התחייבות צריך שיהא שלו ושיהא ברשותו, והוכיח כן מהמכילתא דלעיל (כ&quot;כ הר&quot;ן). לפי&quot;ז פשיטא ליה שאם קיבל אחריות על חמצו של נוכרי בביתו של נוכרי פטור, שהרי אינו חמור מאם היה שלו ממש, ולפי&quot;ז גם ביאר שאם רק ייחד לנוכרי בית משלו והניח בו חמצו של נוכרי שקיבל עליו אחריות פטור עליו, שגם בזה נחשב כאילו הוא בית הנוכרי, כאשר ייחד לו זווית אין החמץ מצוי לגמרי ביד הישראל לטלטלו ולשנות מקומו ככל העולה על רוחו. ע&quot;כ ביאר את מחלוקת ר&quot;פ ור&quot;א שנחלקו אם היסוד שחייב כשייחד לו בית נלמד מפסוק או דסגי בסברא, והיינו שנחלקו מה הדין כשאין בעלות גמורה של הגוי על הבית אלא רק קניין תשמישין כשכירות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ כל האמור יש לדון בנוסח שטר מכירת החמץ הנהוג, האם יש למכור את הבית לנוכרי או להשכירו. דמחד הרי עולה מסוגייתנו ששכירות לא קניא, ואם נניח שהחמץ מצוי באחריותו של ישראל הרי שמוטלת עליו החובה לבערו כדין חמץ של נוכרי שבבית ישראל. בנוסף ישנה תועלת במכירת הבית על מנת שנוכל להקנות את החמץ גם בקניין אגב (אלא דלצורך זה אין צריך להקנות לו דווקא את המקום בו נמצא החמץ). מאידך, יש שחששו בזה שנראה כהערמה, וכן יש שחששו שבא&quot;י יעבור על ידי מכירת הבית באיסור &quot;לא תחנם&quot;. לכן נקטו רבים מגדולי הפוסקים שעדיף להשכיר את מקום החמץ, וי&quot;א שימכור לזמן (לוקט מספר מכירת חמץ כהלכתה ז, א-י).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ כל האמור יש לדון בנוסח שטר מכירת החמץ הנהוג, האם יש למכור את הבית לנוכרי או להשכירו. דמחד הרי עולה מסוגייתנו ששכירות לא קניא, ואם נניח שהחמץ מצוי באחריותו של ישראל הרי שמוטלת עליו החובה לבערו כדין חמץ של נוכרי שבבית ישראל. בנוסף ישנה תועלת במכירת הבית על מנת שנוכל להקנות את החמץ גם בקניין אגב (אלא דלצורך זה אין צריך להקנות לו דווקא את המקום בו נמצא החמץ). מאידך, יש שחששו בזה שנראה כהערמה, וכן יש שחששו שבא&quot;י יעבור על ידי מכירת הבית באיסור &quot;לא תחנם&quot;. לכן נקטו רבים מגדולי הפוסקים שעדיף להשכיר את מקום החמץ, וי&quot;א שימכור לזמן (לוקט מספר מכירת חמץ כהלכתה ז, א-י).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אופן השהיית החמץ ברשותו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אופן השהיית החמץ ברשותו ==</div></td></tr> </table>

מירושלים https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=5107&oldid=prev 2016-05-29T09:40:03Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A6%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&amp;diff=5107&amp;oldid=5106">הצגת שינויים</a>

מירושלים