https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94?feed=atom 2026-08-11T04:10:52Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=16277&oldid=prev 2021-03-30T11:03:05Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הגדרת המושג: </span> הוספת קישור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:03, 30 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ג א|פסחים מב א- מג א|פסחים ג א|חמץ ומצה ד יא, ה ב|אורח חיים תמז יב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ג א|פסחים מב א- מג א|פסחים ג א|חמץ ומצה ד יא, ה ב|אורח חיים תמז יב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו חמץ נוקשה, ועל איזה איסור עובר המשהה/ אוכל אותו בפסח?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו חמץ נוקשה, ועל איזה איסור עובר המשהה/ אוכל אותו בפסח?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור המושג ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור המושג==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שהוא עשוי להיות שכיח מאוד במציאות, הצירוף &quot;חמץ נוקשה&quot; (יש גורסים &quot;נוקשא&quot;) אינו שכיח כלל במקורות קדמונים. במשנה הוא אינו מופיע כלל (אלא בדוגמאות מעשיות שלו), וגם לא בירושלמי (אלא בכינוי &quot;חמץ שאינו ברור&quot;). הוא מופיע בסה&quot;כ בשתי סוגיות בבבלי: בתחילת פרק &quot;אלו עוברין&quot; (פסחים מב א- מג א), ובמנחות (נד א). במנחות מוזכר המושג פעם אחת, ולפי חלק מהגרסאות, הוא אינו מוזכר כלל (כמובא לקמן בעניין &quot;מי פירות&quot;). נמצאנו אומרים שהמקור המרכזי לביטוי הוא הסוגיה בפסחים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שהוא עשוי להיות שכיח מאוד במציאות, הצירוף &quot;חמץ נוקשה&quot; (יש גורסים &quot;נוקשא&quot;) אינו שכיח כלל במקורות קדמונים. במשנה הוא אינו מופיע כלל (אלא בדוגמאות מעשיות שלו), וגם לא בירושלמי (אלא בכינוי &quot;חמץ שאינו ברור&quot;). הוא מופיע בסה&quot;כ בשתי סוגיות בבבלי: בתחילת פרק &quot;אלו עוברין&quot; (פסחים מב א- מג א), ובמנחות (נד א). במנחות מוזכר המושג פעם אחת, ולפי חלק מהגרסאות, הוא אינו מוזכר כלל (כמובא לקמן בעניין &quot;מי פירות&quot;). נמצאנו אומרים שהמקור המרכזי לביטוי הוא הסוגיה בפסחים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעל המאור''' (שם) מבאר שהמקור לאיסור לאו בחמץ נוקשה בתושב&quot;כ הוא מייתור המילה &quot;כל&quot; בפסוק &quot;כל מחמצת לא תאכלו&quot;. כך משמע גם מ'''רש&quot;י''' (שם ד&quot;ה &quot;שיאור&quot;), וכן היא פשטות הסוגיה. אבל שיטת '''הראב&quot;ד''' בהשגתו על בעל המאור (ב) כותב שהאיסור נדרש ממשמעות הלשון- &quot;מחמצת&quot; (ולא חמץ) [למחלוקת זו ישנה השלכה להלכה- עיין מנחת ברוך מז].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעל המאור''' (שם) מבאר שהמקור לאיסור לאו בחמץ נוקשה בתושב&quot;כ הוא מייתור המילה &quot;כל&quot; בפסוק &quot;כל מחמצת לא תאכלו&quot;. כך משמע גם מ'''רש&quot;י''' (שם ד&quot;ה &quot;שיאור&quot;), וכן היא פשטות הסוגיה. אבל שיטת '''הראב&quot;ד''' בהשגתו על בעל המאור (ב) כותב שהאיסור נדרש ממשמעות הלשון- &quot;מחמצת&quot; (ולא חמץ) [למחלוקת זו ישנה השלכה להלכה- עיין מנחת ברוך מז].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== משמעות הביטוי &quot;נוקשה&quot;===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===משמעות הביטוי &quot;נוקשה&quot;===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' (מנחות נד א) פי' שהביטוי 'נוקשה' נגזר מהמילה 'קשיש' דהיינו חלש (כך ביאר ה&quot;בארות מים&quot; את דבריו). כלומר: איכות החימוץ שלו נמוכה. לעומת זאת '''רבנו גרשום''' (שם) מפרש ששורש המילה נוקשה הוא 'קשה', היינו : העיסה קשה ואינה ראויה לאכילה (מחלוקת זו משליכה, לכאורה, על הגדרת המושג חמץ נוקשה, עליה נכתוב בהמשך).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רש&quot;י''' (מנחות נד א) פי' שהביטוי 'נוקשה' נגזר מהמילה 'קשיש' דהיינו חלש (כך ביאר ה&quot;בארות מים&quot; את דבריו). כלומר: איכות החימוץ שלו נמוכה. לעומת זאת '''רבנו גרשום''' (שם) מפרש ששורש המילה נוקשה הוא 'קשה', היינו : העיסה קשה ואינה ראויה לאכילה (מחלוקת זו משליכה, לכאורה, על הגדרת המושג חמץ נוקשה, עליה נכתוב בהמשך).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מי פירות (מצה עשירה)===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מי פירות (מצה עשירה)===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמ'''' במנחות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=54&amp;format=pdf (נג ב- נד א)] מביאה מחלוקת תנאים ביחס לעיסה הטעונה חימוץ (כגון שתי הלחם), שהחמיצה בתפוחים, שהוא מי פירות (כך הוכיחו '''תוס'''' שם ד&quot;ה &quot;תפוח&quot; מהירושלמי): לת&quot;ק חימוץ כזה אינו חשוב חימוץ, ולר&quot;ח בן גמליאל הוא נחשב חימוץ. הגמ' מביאה '''משנה''' בתרומות (י ב) לפיה אם חימץ עיסת חולין ע&quot;י תפוח תרומה, חל דין תרומה על כל העיסה, והיא נאסרת לזרים. הגמ' מסבירה שמשנה זו מתאימה גם לשיטת ת&quot;ק, כי אעפ&quot;י שלדעתו אין בכך חימוץ גמור, מ&quot;מ יש חמץ נוקשה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמ'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki/&gt;</ins>''' במנחות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=54&amp;format=pdf (נג ב- נד א)] מביאה מחלוקת תנאים ביחס לעיסה הטעונה חימוץ (כגון שתי הלחם), שהחמיצה בתפוחים, שהוא מי פירות (כך הוכיחו '''תוס'''' שם ד&quot;ה &quot;תפוח&quot; מהירושלמי): לת&quot;ק חימוץ כזה אינו חשוב חימוץ, ולר&quot;ח בן גמליאל הוא נחשב חימוץ. הגמ' מביאה '''משנה''' בתרומות (י ב) לפיה אם חימץ עיסת חולין ע&quot;י תפוח תרומה, חל דין תרומה על כל העיסה, והיא נאסרת לזרים. הגמ' מסבירה שמשנה זו מתאימה גם לשיטת ת&quot;ק, כי אעפ&quot;י שלדעתו אין בכך חימוץ גמור, מ&quot;מ יש חמץ נוקשה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מגמ' זו עולה, לכאורה, שעיסה שנתחמצה במי פירות היא חמץ נוקשה. כך משמע גם מה'''גמ'''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=35b&amp;format=pdf (פסחים לה ב)] שאומרת שעיסה שמעורבין בה מי פירות כמו יין ושמן אין באכילתה כרת, ומשמע שלאו יש בה (ולאו זה הוא משום חמץ נוקשה, כמו ששנינו שהוא 'באזהרה'). מאידך, ה'''גמ'''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=40&amp;format=pdf (פסחים מ א)] מספרת שרבא התיר לקלות קליות בתנור, אעפ&quot;י שכתוצאה מהחום נפלטים מי הפירות ונוגעים בשאר הקליות. רבא מנמק את היתרו בכך שמי פירות אינם מחמיצים (ואם היה בכך משום חמץ נוקשה היה לרבא לומר שאין בהם כרת, אך לא להתיר)!</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מגמ' זו עולה, לכאורה, שעיסה שנתחמצה במי פירות היא חמץ נוקשה. כך משמע גם מה'''גמ'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki/&gt;</ins>''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=35b&amp;format=pdf (פסחים לה ב)] שאומרת שעיסה שמעורבין בה מי פירות כמו יין ושמן אין באכילתה כרת, ומשמע שלאו יש בה (ולאו זה הוא משום חמץ נוקשה, כמו ששנינו שהוא 'באזהרה'). מאידך, ה'''גמ'''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=40&amp;format=pdf (פסחים מ א)] מספרת שרבא התיר לקלות קליות בתנור, אעפ&quot;י שכתוצאה מהחום נפלטים מי הפירות ונוגעים בשאר הקליות. רבא מנמק את היתרו בכך שמי פירות אינם מחמיצים (ואם היה בכך משום חמץ נוקשה היה לרבא לומר שאין בהם כרת, אך לא להתיר)!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A1%D7%91 (או&quot;ח תסב)] הובאה מחלוקת משולשת בראשונים בנוגע לחימוץ במי פירות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A1%D7%91 (או&quot;ח תסב)] הובאה מחלוקת משולשת בראשונים בנוגע לחימוץ במי פירות:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קטניות (?)===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קטניות (?)===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרמב&quot;ם''' בתחילת פ&quot;ה הלכות חו&quot;מ הוציא שני נושאים מכלל חמץ: בהלכה א' הוא מתיר את הקטניות, ובהלכה ב' את מי הפירות (וכנ&quot;ל). '''הראב&quot;ד''' השיג על אחת מההלכות הללו, שאמנם אין בהם חמץ גמור, אך יש לאסור משום חמץ נוקשה. ההבנה המקובלת היא שהראב&quot;ד השיג על הנושא של המחמץ במי פירות, כלומר: הראב&quot;ד סבור כדעת רש&quot;י שמי פירות מחמיצים חמץ נוקשה (כך הבינו הרב המגיד ורבינו מנוח ועד רבים מהמפרשים). ברם ב''''קובץ'''' (על הלכה זו ברמב&quot;ם) הבין שהראב&quot;ד בא לחלוק על היתר הקטניות, וטוען שיש בהם משום חמץ נוקשה. ה'קובץ' שם טוען שגם תוס' והרשב&quot;א סוברים כראב&quot;ד בעניין זה [לפי&quot;ז איסור הקטניות אינו רק מנהג אלא מן הדין].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרמב&quot;ם''' בתחילת פ&quot;ה הלכות חו&quot;מ הוציא שני נושאים מכלל חמץ: בהלכה א' הוא מתיר את הקטניות, ובהלכה ב' את מי הפירות (וכנ&quot;ל). '''הראב&quot;ד''' השיג על אחת מההלכות הללו, שאמנם אין בהם חמץ גמור, אך יש לאסור משום חמץ נוקשה. ההבנה המקובלת היא שהראב&quot;ד השיג על הנושא של המחמץ במי פירות, כלומר: הראב&quot;ד סבור כדעת רש&quot;י שמי פירות מחמיצים חמץ נוקשה (כך הבינו הרב המגיד ורבינו מנוח ועד רבים מהמפרשים). ברם ב'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki/&gt;</ins>'''קובץ'''' (על הלכה זו ברמב&quot;ם) הבין שהראב&quot;ד בא לחלוק על היתר הקטניות, וטוען שיש בהם משום חמץ נוקשה. ה'קובץ' שם טוען שגם תוס' והרשב&quot;א סוברים כראב&quot;ד בעניין זה [לפי&quot;ז איסור הקטניות אינו רק מנהג אלא מן הדין].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרת המושג==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהגדרת המושג &quot;חמץ נוקשה&quot; נחלקו, לכאורה, המפרשים: '''רבנו חננאל''' (פסחים מג א) כתב: &quot;פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור&quot; . לעומתו כתב '''הריטב&quot;א''' (מב א ד&quot;ה &quot;ר' אליעזר&quot;) שחמץ נוקשה הוא חמץ רע שאינו ראוי לאכילה, וכ&quot;כ '''רש&quot;י''' (מג א ד&quot;ה &quot;מאן תנא&quot;). לדעת '''המג&quot;א''' (או&quot;ח תמב א) וה'''פמ&quot;ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2356 (פתיחה כוללת פתיחה להלכות פסח ב ב ו)] וה'''תפארת ישראל''' (כללי חמץ ונוקשה) הראשונים הנ&quot;ל אכן חולקים בהגדרת &quot;חמץ נוקשה&quot;. אמנם ל&quot;'''מנחת ברוך'''&quot; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=669&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite=(סימן מ&quot;ד)] אין מחלוקת: גם לרש&quot;י וסיעתו, הגדרת חמץ נוקשה הוא שלא נעשה חמץ גמור, ומה שנקטו שאינו ראוי לאכילה הוא בדרך &quot;סימן&quot;, כלומר: בדר&quot;כ חמץ שאינו מגיע לגמרו הוא אינו ראוי לאכילה. ה&quot;מנחת ברוך&quot; מוכיח זאת מכך שרש&quot;י עצמו (שם בד&quot;ה &quot;והאוכלו בארבעים&quot;) בהסבר הגמ' שמתייחסת לשאור כחמץ נוקשה, מציין שהשאור אינו ראוי לאכילה משום שלא גמר להחמיץ.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהגדרת המושג &quot;חמץ נוקשה&quot; נחלקו, לכאורה, המפרשים: '''רבנו חננאל''' (פסחים מג א) כתב: &quot;פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור&quot; . לעומתו כתב '''הריטב&quot;א''' (מב א ד&quot;ה &quot;ר' אליעזר&quot;) שחמץ נוקשה הוא חמץ רע שאינו ראוי לאכילה, וכ&quot;כ '''רש&quot;י''' (מג א ד&quot;ה &quot;מאן תנא&quot;). לדעת '''המג&quot;א''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9E%D7%91#%D7%90_%D7%9E%D7%90 </ins>או&quot;ח תמב א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>) וה'''פמ&quot;ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2356 (פתיחה כוללת פתיחה להלכות פסח ב ב ו)] וה'''תפארת ישראל''' (כללי חמץ ונוקשה) הראשונים הנ&quot;ל אכן חולקים בהגדרת &quot;חמץ נוקשה&quot;. אמנם ל&quot;'''מנחת ברוך'''&quot; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=669&amp;st=&amp;pgnum=120&amp;hilite=(סימן מ&quot;ד)] אין מחלוקת: גם לרש&quot;י וסיעתו, הגדרת חמץ נוקשה הוא שלא נעשה חמץ גמור, ומה שנקטו שאינו ראוי לאכילה הוא בדרך &quot;סימן&quot;, כלומר: בדר&quot;כ חמץ שאינו מגיע לגמרו הוא אינו ראוי לאכילה. ה&quot;מנחת ברוך&quot; מוכיח זאת מכך שרש&quot;י עצמו (שם בד&quot;ה &quot;והאוכלו בארבעים&quot;) בהסבר הגמ' שמתייחסת לשאור כחמץ נוקשה, מציין שהשאור אינו ראוי לאכילה משום שלא גמר להחמיץ.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מיני חמץ נוקשה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מיני חמץ נוקשה===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l135">שורה 135:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 135:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגר&quot;א''' (בביאורו לאור&quot;ח תנג ב (בסוף הסעיף)) מבאר שלדעת הרמב&quot;ם קיים חילוק בין איסור &quot;בל יראה&quot; בחמץ נוקשה- שהוא מדאוריתא, לבין איסור אכילתו- שמן התורה פטור מדין &quot;שלא כדרך אכילתו&quot;, ואסור רק מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגר&quot;א''' (בביאורו לאור&quot;ח תנג ב (בסוף הסעיף)) מבאר שלדעת הרמב&quot;ם קיים חילוק בין איסור &quot;בל יראה&quot; בחמץ נוקשה- שהוא מדאוריתא, לבין איסור אכילתו- שמן התורה פטור מדין &quot;שלא כדרך אכילתו&quot;, ואסור רק מדרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== '''הלכה למעשה''' ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=='''הלכה למעשה'''==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ב&quot;י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1989 (או&quot;ח סוף סימן תמ&quot;ז)] הביא משו&quot;ת הריב&quot;ש שחמץ נוקשה אינו אסור בהנאה אחר הפסח, משום שלא עבר בהשהייתו איסור תורה. דברי הריב&quot;ש נפסקו להלכה ב'''שו&quot;ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2188 (תמז יב)]. ה'''מג&quot;א'''(תמב א) הוכיח מכך שלמחבר איסור &quot;בל יראה&quot; בחמץ נוקשה הוא מדרבנן בלבד. המג&quot;א הבין שהמחבר פסק כשיטת הר&quot;ן, וא&quot;כ גם באכילתו אין איסור תורה. גם הגר&quot;א בביאורו (תמז יב) כתב שבחמץ נוקשה פטור אפי' על אכילתו. '''הפמ&quot;ג''' (בפתיחה הכוללת שם ס&quot;ז) הסכים לראיית המג&quot;א ביחס לדעת המחבר שאיסור השהית חמץ נוקשה הוא אכן מדרבנן, אך לגבי איסור אכילתו הוא מסתפק אם הוא מן התורה או מדרבנן. ב'''&quot;כף החיים&quot;''' (תמז רסה) הביא להקת אחרונים הסוברים שלעניין אכילה חמץ נוקשה אסור מן התורה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ב&quot;י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1989 (או&quot;ח סוף סימן תמ&quot;ז)] הביא משו&quot;ת הריב&quot;ש שחמץ נוקשה אינו אסור בהנאה אחר הפסח, משום שלא עבר בהשהייתו איסור תורה. דברי הריב&quot;ש נפסקו להלכה ב'''שו&quot;ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2188 (תמז יב)]. ה'''מג&quot;א'''(תמב א) הוכיח מכך שלמחבר איסור &quot;בל יראה&quot; בחמץ נוקשה הוא מדרבנן בלבד. המג&quot;א הבין שהמחבר פסק כשיטת הר&quot;ן, וא&quot;כ גם באכילתו אין איסור תורה. גם הגר&quot;א בביאורו (תמז יב) כתב שבחמץ נוקשה פטור אפי' על אכילתו. '''הפמ&quot;ג''' (בפתיחה הכוללת שם ס&quot;ז) הסכים לראיית המג&quot;א ביחס לדעת המחבר שאיסור השהית חמץ נוקשה הוא אכן מדרבנן, אך לגבי איסור אכילתו הוא מסתפק אם הוא מן התורה או מדרבנן. ב'''&quot;כף החיים&quot;''' (תמז רסה) הביא להקת אחרונים הסוברים שלעניין אכילה חמץ נוקשה אסור מן התורה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

עורך מתחיל https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=6894&oldid=prev 2016-11-20T14:48:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:48, 20 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ג א|פסחים מב א- מג א|פסחים ג א|חמץ ומצה ד יא, ה ב|אורח חיים תמז יב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|פסחים ג א|פסחים מב א- מג א|פסחים ג א|חמץ ומצה ד יא, ה ב|אורח חיים תמז יב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו חמץ נוקשה, ועל איזה איסור עובר המשהה/ אוכל אותו בפסח?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו חמץ נוקשה, ועל איזה איסור עובר המשהה/ אוכל אותו בפסח?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור המושג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור המושג ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=6884&oldid=prev 2016-11-20T14:45:14Z

<p>ביטל את ההגנה על <a href="/%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94" title="חמץ נוקשה">חמץ נוקשה</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:45, 20 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=6278&oldid=prev 2016-06-15T14:57:06Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&amp;diff=6278&amp;oldid=6157">הצגת שינויים</a>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=6157&oldid=prev 2016-06-12T19:04:55Z

<p>הגן על <a href="/%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94" title="חמץ נוקשה">חמץ נוקשה</a> [edit=sysop:move=sysop]</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:04, 12 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=6017&oldid=prev 2016-06-09T13:29:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:29, 9 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l181">שורה 181:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 181:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עמילן חיטה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עמילן חיטה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''שואל ונשאל''' (אור&quot;ח כא) דן לגבי חלקום, שמעורב בו עמילן חיטה ('נשא' בערבית), ולא נמכר לגוי לפני פסח. הוא כותב שעמילן זה הוא חמץ נוקשה שמותר בהנאה לאחר הפסח (כמו שביארנו לעיל בתחילת הפרק &quot;הלכה למעשה&quot;). גם ה'''בן איש חי''' (שנה א צו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יג</del>) כותב לגבי עמילן חיטה המצוי בבגדים שהוא חמץ נוקשה, וממילא יש להיזהר שלא יכניס הבגדים לפיו (אמנם שמעתי שבזמנינו לא מצוי עמילן חיטה בבגדים).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''שואל ונשאל''' (אור&quot;ח כא) דן לגבי חלקום, שמעורב בו עמילן חיטה ('נשא' בערבית), ולא נמכר לגוי לפני פסח. הוא כותב שעמילן זה הוא חמץ נוקשה שמותר בהנאה לאחר הפסח (כמו שביארנו לעיל בתחילת הפרק &quot;הלכה למעשה&quot;). גם ה'''בן איש חי''' (שנה א צו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יא</ins>) כותב לגבי עמילן חיטה המצוי בבגדים שהוא חמץ נוקשה, וממילא יש להיזהר שלא יכניס הבגדים לפיו (אמנם שמעתי שבזמנינו לא מצוי עמילן חיטה בבגדים).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: חמץ]] [[קטגוריה: פסחים מב]] [[קטגוריה: פסחים מג]][[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ד]] [[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ה]] [[קטגוריה: אורח חיים תמז]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: חמץ]] [[קטגוריה: פסחים מב]] [[קטגוריה: פסחים מג]][[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ד]] [[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ה]] [[קטגוריה: אורח חיים תמז]]</div></td></tr> </table>

זיו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=6016&oldid=prev 2016-06-09T13:28:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:28, 9 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l180">שורה 180:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 180:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפי&quot;ז, כתב הגר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל בשו&quot;ת '''יביע אומר''' (ט או&quot;ח מב) להכשיר שיווק עוגיות 'מצה עשירה' לספרדים. שם הביא את דעת הגר&quot;א בקשי שהחמיר בכך הן מצד מחלוקת הראשונים הנ&quot;ל, והן מטעם שבמפעל מוסיפים חומר כימי היוצר ניפוח של העיסה (ממלאה באוויר). הרב עובדיה דוחה את טענותיו, ומוסיף שגם הגרמ&quot;ש עמאר, שנשלח לברר את העניין מקרוב, הסכים להיתרו. נזכיר, שדעת הגר&quot;מ אליהו זצ&quot;ל (כפי ששמעתי ממנו בפירוש) הייתה נגד היתר זה. אחת הסיבות להתנגדותו היא שבמפעל גדול קשה לשלוט בכך שלא יתערבו מעט מים בעיסה (שבאופן זה גם לדעת ר&quot;ת ומרן מי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפי&quot;ז, כתב הגר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל בשו&quot;ת '''יביע אומר''' (ט או&quot;ח מב) להכשיר שיווק עוגיות 'מצה עשירה' לספרדים. שם הביא את דעת הגר&quot;א בקשי שהחמיר בכך הן מצד מחלוקת הראשונים הנ&quot;ל, והן מטעם שבמפעל מוסיפים חומר כימי היוצר ניפוח של העיסה (ממלאה באוויר). הרב עובדיה דוחה את טענותיו, ומוסיף שגם הגרמ&quot;ש עמאר, שנשלח לברר את העניין מקרוב, הסכים להיתרו. נזכיר, שדעת הגר&quot;מ אליהו זצ&quot;ל (כפי ששמעתי ממנו בפירוש) הייתה נגד היתר זה. אחת הסיבות להתנגדותו היא שבמפעל גדול קשה לשלוט בכך שלא יתערבו מעט מים בעיסה (שבאופן זה גם לדעת ר&quot;ת ומרן מי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===עמילן חיטה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו"ת '''שואל ונשאל''' (אור"ח כא) דן לגבי חלקום, שמעורב בו עמילן חיטה ('נשא' בערבית), ולא נמכר לגוי לפני פסח. הוא כותב שעמילן זה הוא חמץ נוקשה שמותר בהנאה לאחר הפסח (כמו שביארנו לעיל בתחילת הפרק "הלכה למעשה"). גם ה'''בן איש חי''' (שנה א צו יג) כותב לגבי עמילן חיטה המצוי בבגדים שהוא חמץ נוקשה, וממילא יש להיזהר שלא יכניס הבגדים לפיו (אמנם שמעתי שבזמנינו לא מצוי עמילן חיטה בבגדים).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: חמץ]] [[קטגוריה: פסחים מב]] [[קטגוריה: פסחים מג]][[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ד]] [[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ה]] [[קטגוריה: אורח חיים תמז]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: חמץ]] [[קטגוריה: פסחים מב]] [[קטגוריה: פסחים מג]][[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ד]] [[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ה]] [[קטגוריה: אורח חיים תמז]]</div></td></tr> </table>

זיו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=6015&oldid=prev 2016-06-09T12:38:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:38, 9 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמ'''' במנחות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=54&amp;format=pdf (נג ב- נד א)] מביאה מחלוקת תנאים ביחס לעיסה הטעונה חימוץ (כגון שתי הלחם), שהחמיצה בתפוחים, שהוא מי פירות (כך הוכיחו '''תוס'''' שם ד&quot;ה &quot;תפוח&quot; מהירושלמי): לת&quot;ק חימוץ כזה אינו חשוב חימוץ, ולר&quot;ח בן גמליאל הוא נחשב חימוץ. הגמ' מביאה '''משנה''' בתרומות (י ב) לפיה אם חימץ עיסת חולין ע&quot;י תפוח תרומה, חל דין תרומה על כל העיסה, והיא נאסרת לזרים. הגמ' מסבירה שמשנה זו מתאימה גם לשיטת ת&quot;ק, כי אעפ&quot;י שלדעתו אין בכך חימוץ גמור, מ&quot;מ יש חמץ נוקשה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמ'''' במנחות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&amp;daf=54&amp;format=pdf (נג ב- נד א)] מביאה מחלוקת תנאים ביחס לעיסה הטעונה חימוץ (כגון שתי הלחם), שהחמיצה בתפוחים, שהוא מי פירות (כך הוכיחו '''תוס'''' שם ד&quot;ה &quot;תפוח&quot; מהירושלמי): לת&quot;ק חימוץ כזה אינו חשוב חימוץ, ולר&quot;ח בן גמליאל הוא נחשב חימוץ. הגמ' מביאה '''משנה''' בתרומות (י ב) לפיה אם חימץ עיסת חולין ע&quot;י תפוח תרומה, חל דין תרומה על כל העיסה, והיא נאסרת לזרים. הגמ' מסבירה שמשנה זו מתאימה גם לשיטת ת&quot;ק, כי אעפ&quot;י שלדעתו אין בכך חימוץ גמור, מ&quot;מ יש חמץ נוקשה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מגמ' זו עולה, לכאורה, שעיסה שנתחמצה במי פירות היא חמץ נוקשה. כך משמע גם מה'''גמ'''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=35b&amp;format=pdf (פסחים לה ב)] שאומרת שעיסה שמעורבין בה מי פירות כמו יין ושמן אין באכילתה כרת, ומשמע שלאו יש בה (ולאו זה הוא משום חמץ נוקשה, כמו ששנינו שהוא 'באזהרה'). מאידך, ה'''גמ''''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=40&amp;format=pdf (פסחים מ א)] מספרת שרבא התיר לקלות קליות בתנור, אעפ&quot;י שכתוצאה מהחום נפלטים מי הפירות ונוגעים בשאר הקליות. רבא מנמק את היתרו בכך שמי פירות אינם מחמיצים (ואם היה בכך משום חמץ נוקשה היה לרבא לומר שאין בהם כרת, אך לא להתיר)!</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מגמ' זו עולה, לכאורה, שעיסה שנתחמצה במי פירות היא חמץ נוקשה. כך משמע גם מה'''גמ'''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=35b&amp;format=pdf (פסחים לה ב)] שאומרת שעיסה שמעורבין בה מי פירות כמו יין ושמן אין באכילתה כרת, ומשמע שלאו יש בה (ולאו זה הוא משום חמץ נוקשה, כמו ששנינו שהוא 'באזהרה'). מאידך, ה'''גמ'''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=40&amp;format=pdf (פסחים מ א)] מספרת שרבא התיר לקלות קליות בתנור, אעפ&quot;י שכתוצאה מהחום נפלטים מי הפירות ונוגעים בשאר הקליות. רבא מנמק את היתרו בכך שמי פירות אינם מחמיצים (ואם היה בכך משום חמץ נוקשה היה לרבא לומר שאין בהם כרת, אך לא להתיר)!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A1%D7%91 (או&quot;ח תסב)] הובאה מחלוקת משולשת בראשונים בנוגע לחימוץ במי פירות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A1%D7%91 (או&quot;ח תסב)] הובאה מחלוקת משולשת בראשונים בנוגע לחימוץ במי פירות:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1)שיטת '''ר&quot;ת (י&quot;ג ר&quot;י)'''- יש לחלק בין שני מצבים: כשעירב מים בעיסה, בנוסף למי הפירות, נוצר חמץ נוקשה שעוברים עליו בלאו. לעומת זאת מי פירות גרידא- אינם מחמיצים כלל. לפי&quot;ז מיושבת הסתירה בין הסוגיות: הגמ' במנחות שאמרה שמי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה מדברת, באופן שעירב גם מים, ואילו רבא בגמ' בפסחים דיבר באופן שלא הוסיף מים שאז מי פירות לא מחמיצים כלל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1)שיטת '''ר&quot;ת (י&quot;ג ר&quot;י)'''- יש לחלק בין שני מצבים: כשעירב מים בעיסה, בנוסף למי הפירות, נוצר חמץ נוקשה שעוברים עליו בלאו. לעומת זאת מי פירות גרידא- אינם מחמיצים כלל. לפי&quot;ז מיושבת הסתירה בין הסוגיות: הגמ' במנחות שאמרה שמי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה מדברת, באופן שעירב גם מים, ואילו רבא בגמ' בפסחים דיבר באופן שלא הוסיף מים שאז מי פירות לא מחמיצים כלל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2)שיטת '''רש&quot;י'''- הגמ' במנחות, שאומרת שמי פירות מחמיצים חמץ נוקשה, מדברת דווקא בלי תוספת מים. לפי&quot;ז נצטרך לומר שרבא שהתיר לקלות קליות בתנור הוא משום שהחשש שמי הפירות יחמיצו את הקליות הוא חשש רחוק, ומכיוון שבאיסור חמץ נוקשה אין כרת, לא חששו חכמים לכך (כך תירצו תוס' במנחות שם ד&quot;ה &quot;אין מחמיצין&quot;).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>2)שיטת '''רש&quot;י'''- הגמ' במנחות, שאומרת שמי פירות מחמיצים חמץ נוקשה, מדברת דווקא בלי תוספת מים. לפי&quot;ז נצטרך לומר שרבא שהתיר לקלות קליות בתנור הוא משום שהחשש שמי הפירות יחמיצו את הקליות הוא חשש רחוק, ומכיוון שבאיסור חמץ נוקשה אין כרת, לא חששו חכמים לכך (כך תירצו תוס' במנחות שם ד&quot;ה &quot;אין מחמיצין&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. [ה'''נוב&quot;י''' (מהדורא קמא אור&quot;ח כא) טוען שתירוץ זה דחוק. הוא מציע שני תירוצים אחרים, המבוססים על ההנחה שלרש&quot;י חמץ נוקשה אסור מדרבנן בלבד: 1) במקרה של רבא אין ודאות לכך שאכן מי הפירות החמיצו, ורבא היקל משום ש'ספק דרבנן לקולא'. 2) רבא התיר רק להשהות את הקליות, ומשום שבחמץ האסור מדרבנן אין איסור שהיה, אך לא התיר לאכול]</ins>).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>3)שיטת '''הרי&quot;ף''' (פסחים י א)- אפי' עיסה שנילושה במי פירות ומים- אינה מחמיצה. בפסקי ה'''רא&quot;ש''' (פסחים ג א סוף המשנה) כ' שגם לרי&quot;ף אם שהתה העיסה עם מי פירות ומים יחדיו- הרי אלו מחמיצין (ומהסוגיה עולה שהוא חמץ גמור- עיין קרבן נתנאל שם ל). כדברים אלו כ' גם ה'''רמב&quot;ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&amp;rtype=%u05D8%u05E2%u05E7%u05E1%u05D8%20-%20%u05E4%u05E8%u05D9%u05D9%u05D3%u05D1%u05E8%u05D2&amp;hilchos=16&amp;perek=5&amp;halocha=2 (חמץ ומצה ה ב)]. ה'''קרן אורה''' (מנחות שם) הקשה על הרמב&quot;ם, כיצד יסביר את הגמ' במנחות, לפיה מי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה: שהרי לדבריו ללא מים אין פירות מחמיצים כלל (גם לא חימוץ נוקשה), ועם מים הוי חימוץ גמור? כעין זה הקשה בחידושי ה'''גרי&quot;ז''' (מנחות נד א &quot;ד&quot;ה &quot;אפי' תימא&quot;) שזרק סתירה בין הל' תרומות (טו ד), שם פסק הרמב&quot;ם את דין המשנה בתרומות (ומשמע שהתפוח מחמץ חימוץ נוקשה), לבין ההלכה הנ&quot;ל בחו&quot;מ, שמי פירות אינם מחמיצים כלל! הוא מתרץ שלרמב&quot;ם אין כוונת הגמ' במנחות בביטוי &quot;חמץ נוקשה&quot; במובן של הלכות חמץ בפסח, אלא הכוונה שתפוח התרומה משפיע על העיסה ונותן בה טעם. תהליך זה נחשב בהלכות תרומה לתהליך שאוסר את העיסה (למי שאינו כהן), למרות שבהלכות פסח הוא חסר משמעות. הגרי&quot;ז מרגיש בדוחק שבתירוצו, שהרי הגמ' קראה לעיסה הזו בשם 'חמץ נוקשה', ולדבריו הביטוי 'חמץ' הוא לאו דוקא. אמנם, בד&quot;ה העוקב (&quot;נהי נמי&quot;) מצא הגרי&quot;ז שגרסת הרמב&quot;ן (בחידושיו לחולין) בסוגייתינו היא שהעיסה שנלושה במי פירות היא אינה חמץ אלא &quot;נוקשא&quot; (בהשמטת המילה 'חמץ'). מסתבר מאוד שגרסת הרמב&quot;ם היא כגרסת הרמב&quot;ן. הסבר הגמ' לפי&quot;ז הוא שהתפוח אינו מחמץ את העיסה אך גורם לה להתקשות, ובכך סר הדוחק מעל תירוץ הגרי&quot;ז.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>3)שיטת '''הרי&quot;ף''' (פסחים י א)- אפי' עיסה שנילושה במי פירות ומים- אינה מחמיצה. בפסקי ה'''רא&quot;ש''' (פסחים ג א סוף המשנה) כ' שגם לרי&quot;ף אם שהתה העיסה עם מי פירות ומים יחדיו- הרי אלו מחמיצין (ומהסוגיה עולה שהוא חמץ גמור- עיין קרבן נתנאל שם ל). כדברים אלו כ' גם ה'''רמב&quot;ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&amp;rtype=%u05D8%u05E2%u05E7%u05E1%u05D8%20-%20%u05E4%u05E8%u05D9%u05D9%u05D3%u05D1%u05E8%u05D2&amp;hilchos=16&amp;perek=5&amp;halocha=2 (חמץ ומצה ה ב)]. ה'''קרן אורה''' (מנחות שם) הקשה על הרמב&quot;ם, כיצד יסביר את הגמ' במנחות, לפיה מי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה: שהרי לדבריו ללא מים אין פירות מחמיצים כלל (גם לא חימוץ נוקשה), ועם מים הוי חימוץ גמור? כעין זה הקשה בחידושי ה'''גרי&quot;ז''' (מנחות נד א &quot;ד&quot;ה &quot;אפי' תימא&quot;) שזרק סתירה בין הל' תרומות (טו ד), שם פסק הרמב&quot;ם את דין המשנה בתרומות (ומשמע שהתפוח מחמץ חימוץ נוקשה), לבין ההלכה הנ&quot;ל בחו&quot;מ, שמי פירות אינם מחמיצים כלל! הוא מתרץ שלרמב&quot;ם אין כוונת הגמ' במנחות בביטוי &quot;חמץ נוקשה&quot; במובן של הלכות חמץ בפסח, אלא הכוונה שתפוח התרומה משפיע על העיסה ונותן בה טעם. תהליך זה נחשב בהלכות תרומה לתהליך שאוסר את העיסה (למי שאינו כהן), למרות שבהלכות פסח הוא חסר משמעות. הגרי&quot;ז מרגיש בדוחק שבתירוצו, שהרי הגמ' קראה לעיסה הזו בשם 'חמץ נוקשה', ולדבריו הביטוי 'חמץ' הוא לאו דוקא. אמנם, בד&quot;ה העוקב (&quot;נהי נמי&quot;) מצא הגרי&quot;ז שגרסת הרמב&quot;ן (בחידושיו לחולין) בסוגייתינו היא שהעיסה שנלושה במי פירות היא אינה חמץ אלא &quot;נוקשא&quot; (בהשמטת המילה 'חמץ'). מסתבר מאוד שגרסת הרמב&quot;ם היא כגרסת הרמב&quot;ן. הסבר הגמ' לפי&quot;ז הוא שהתפוח אינו מחמץ את העיסה אך גורם לה להתקשות, ובכך סר הדוחק מעל תירוץ הגרי&quot;ז.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l167">שורה 167:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 167:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''&quot;כף החיים&quot;''' (שם) העיר שה&quot;אבן העוזר&quot; וה&quot;משכנות יעקב&quot; הוכיחו שדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם שחמץ נוקשא אסור מן התורה (גם לעניין בל יראה), וצידדו כן להלכה, אבל דעת שאר הפוסקים- ראשונים ואחרונים- אינו כן, אלא כפסק השו&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''&quot;כף החיים&quot;''' (שם) העיר שה&quot;אבן העוזר&quot; וה&quot;משכנות יעקב&quot; הוכיחו שדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם שחמץ נוקשא אסור מן התורה (גם לעניין בל יראה), וצידדו כן להלכה, אבל דעת שאר הפוסקים- ראשונים ואחרונים- אינו כן, אלא כפסק השו&quot;ע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===איסורו בערב פסח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר חצות היום</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===איסורו בערב פסח===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''נודע ביהודה''' (או&quot;ח כא) האריך להוכיח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכל האיסור של </del>חמץ נוקשה הוא בפסח עצמו ולא בערב פסח (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין </del>למ&quot;ד שאיסור חמץ נוקשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדאורייתא ובין למ&quot;ד שהוא </del>מדרבנן). ממילא הוא מקשה על '''הרמ&quot;א''' [[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2172 (תמד א)] , שכתב שאין לאכול מצה עשירה (שהרמ&quot;א פוסק שהיא בכלל חמץ נוקשה, וכדלקמן) בסעודה שלישית בע&quot;פ שחל להיות בשבת. ה'''מנחת ברוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=669&amp;st=&amp;pgnum=134 (נ)] חולק על הנוב&quot;י. הוא מביא את דין המקדש בחיטי קורדנייתא (שלתוס' הכוונה שמקדש בחמץ נוקשה משש שעות ומעלה) שדינו כמקדש באיסורי הנאה, ומוכיח מכך שחמץ נוקשה אחר שש שעות אסור בהנאה כחמץ גמור. בכך הוא מיישב את קושיית הנוב&quot;י על הרמ&quot;א.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמץ גמור אסור באכילה בערב פסח: מחצות היום- מן התורה, ומשעה חמישית- מדרבנן. </ins>ה'''נודע ביהודה''' (או&quot;ח כא) האריך להוכיח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאיסור </ins>חמץ נוקשה הוא בפסח עצמו ולא בערב פסח (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרט </ins>למ&quot;ד שאיסור חמץ נוקשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפסח הוא </ins>מדרבנן). ממילא הוא מקשה על '''הרמ&quot;א''' [[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2172 (תמד א)] , שכתב שאין לאכול מצה עשירה (שהרמ&quot;א פוסק שהיא בכלל חמץ נוקשה, וכדלקמן) בסעודה שלישית בע&quot;פ שחל להיות בשבת. ה'''מנחת ברוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=669&amp;st=&amp;pgnum=134 (נ)] חולק על הנוב&quot;י. הוא מביא את דין המקדש בחיטי קורדנייתא (שלתוס' הכוונה שמקדש בחמץ נוקשה משש שעות ומעלה) שדינו כמקדש באיסורי הנאה, ומוכיח מכך שחמץ נוקשה אחר שש שעות אסור בהנאה כחמץ גמור. בכך הוא מיישב את קושיית הנוב&quot;י על הרמ&quot;א.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוב&quot;י לא סמך על דעתו להקל במפורש כנגד הרמ&quot;א, אך התיר לאכול מצה עשירה משעה חמישית עד חצות. ה'''חזון איש''' (אורח חיים קיז ב) החמיר בכך. לדעתו, כשחכמים גזרו על איסור חמץ משעה חמישית הם לא חילקו בין סוגי החמץ.  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ביטול בשישים לחמץ נוקשה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ביטול בשישים לחמץ נוקשה===</div></td></tr> </table>

זיו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=6010&oldid=prev 2016-06-09T11:50:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:50, 9 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור המושג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור המושג ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שהוא עשוי להיות שכיח מאוד במציאות, הצירוף &quot;חמץ נוקשה&quot; (יש גורסים &quot;נוקשא&quot;) אינו שכיח כלל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקורת </del>קדמונים. במשנה הוא אינו מופיע כלל (אלא בדוגמאות מעשיות שלו), וגם לא בירושלמי (אלא בכינוי &quot;חמץ שאינו ברור&quot;). הוא מופיע בסה&quot;כ בשתי סוגיות בבבלי: בתחילת פרק &quot;אלו עוברין&quot; (פסחים מב א- מג א), ובמנחות (נד א). במנחות מוזכר המושג פעם אחת, ולפי חלק מהגרסאות, הוא אינו מוזכר כלל (כמובא לקמן בעניין &quot;מי פירות&quot;). נמצאנו אומרים שהמקור המרכזי לביטוי הוא הסוגיה בפסחים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שהוא עשוי להיות שכיח מאוד במציאות, הצירוף &quot;חמץ נוקשה&quot; (יש גורסים &quot;נוקשא&quot;) אינו שכיח כלל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקורות </ins>קדמונים. במשנה הוא אינו מופיע כלל (אלא בדוגמאות מעשיות שלו), וגם לא בירושלמי (אלא בכינוי &quot;חמץ שאינו ברור&quot;). הוא מופיע בסה&quot;כ בשתי סוגיות בבבלי: בתחילת פרק &quot;אלו עוברין&quot; (פסחים מב א- מג א), ובמנחות (נד א). במנחות מוזכר המושג פעם אחת, ולפי חלק מהגרסאות, הוא אינו מוזכר כלל (כמובא לקמן בעניין &quot;מי פירות&quot;). נמצאנו אומרים שהמקור המרכזי לביטוי הוא הסוגיה בפסחים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסוגיה בפסחים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסוגיה בפסחים===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מגמ' זו עולה, לכאורה, שעיסה שנתחמצה במי פירות היא חמץ נוקשה. כך משמע גם מה'''גמ'''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=35b&amp;format=pdf (פסחים לה ב)] שאומרת שעיסה שמעורבין בה מי פירות כמו יין ושמן אין באכילתה כרת, ומשמע שלאו יש בה (ולאו זה הוא משום חמץ נוקשה, כמו ששנינו שהוא 'באזהרה'). מאידך, ה'''גמ''''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=40&amp;format=pdf (פסחים מ א)] מספרת שרבא התיר לקלות קליות בתנור, אעפ&quot;י שכתוצאה מהחום נפלטים מי הפירות ונוגעים בשאר הקליות. רבא מנמק את היתרו בכך שמי פירות אינם מחמיצים (ואם היה בכך משום חמץ נוקשה היה לרבא לומר שאין בהם כרת, אך לא להתיר)!</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מגמ' זו עולה, לכאורה, שעיסה שנתחמצה במי פירות היא חמץ נוקשה. כך משמע גם מה'''גמ'''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=35b&amp;format=pdf (פסחים לה ב)] שאומרת שעיסה שמעורבין בה מי פירות כמו יין ושמן אין באכילתה כרת, ומשמע שלאו יש בה (ולאו זה הוא משום חמץ נוקשה, כמו ששנינו שהוא 'באזהרה'). מאידך, ה'''גמ''''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&amp;daf=40&amp;format=pdf (פסחים מ א)] מספרת שרבא התיר לקלות קליות בתנור, אעפ&quot;י שכתוצאה מהחום נפלטים מי הפירות ונוגעים בשאר הקליות. רבא מנמק את היתרו בכך שמי פירות אינם מחמיצים (ואם היה בכך משום חמץ נוקשה היה לרבא לומר שאין בהם כרת, אך לא להתיר)!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טור''' (או&quot;ח תסב) הובאה מחלוקת משולשת בראשונים בנוגע לחימוץ במי פירות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''טור''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A1%D7%91 </ins>(או&quot;ח תסב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>הובאה מחלוקת משולשת בראשונים בנוגע לחימוץ במי פירות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1)שיטת '''ר&quot;ת (י&quot;ג ר&quot;י)'''- יש לחלק בין שני מצבים: כשעירב מים בעיסה, בנוסף למי הפירות, נוצר חמץ נוקשה שעוברים עליו בלאו. לעומת זאת מי פירות גרידא- אינם מחמיצים כלל. לפי&quot;ז מיושבת הסתירה בין הסוגיות: הגמ' במנחות שאמרה שמי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה מדברת, באופן שעירב גם מים, ואילו רבא בגמ' בפסחים דיבר באופן שלא הוסיף מים שאז מי פירות לא מחמיצים כלל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1)שיטת '''ר&quot;ת (י&quot;ג ר&quot;י)'''- יש לחלק בין שני מצבים: כשעירב מים בעיסה, בנוסף למי הפירות, נוצר חמץ נוקשה שעוברים עליו בלאו. לעומת זאת מי פירות גרידא- אינם מחמיצים כלל. לפי&quot;ז מיושבת הסתירה בין הסוגיות: הגמ' במנחות שאמרה שמי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה מדברת, באופן שעירב גם מים, ואילו רבא בגמ' בפסחים דיבר באופן שלא הוסיף מים שאז מי פירות לא מחמיצים כלל.  </div></td></tr> </table>

זיו https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&diff=6009&oldid=prev 2016-06-09T11:43:19Z

<p></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94&amp;diff=6009&amp;oldid=6007">הצגת שינויים</a>

זיו