חיוב הדלקת נר שבת - היסטוריית גרסאות

צריך עיון: הוספת סוגיות קשורות

2021-06-15T20:55:06Z

הוספת סוגיות קשורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:55, 15 ביוני 2021
שורה 113:		שורה 113:

	כתב ה'''ב"ח''' (ב ד"ה כתב מהרי"ל) שהטעם לקנס הוא כדי שתהא נזהרת, שאם תשכח תצטרך להוסיף נר בכל פעם. ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שאם נאנסה ולא הדליקה, כגון שהיתה בבית האסורים, אינה צריכה להוסיף. ומביא דבריהם ב'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=72 (ז)].		כתב ה'''ב"ח''' (ב ד"ה כתב מהרי"ל) שהטעם לקנס הוא כדי שתהא נזהרת, שאם תשכח תצטרך להוסיף נר בכל פעם. ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שאם נאנסה ולא הדליקה, כגון שהיתה בבית האסורים, אינה צריכה להוסיף. ומביא דבריהם ב'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=72 (ז)].

			== סוגיות קשורות ==
			[[החייבים בהדלקת נר שבת]] \| [[מקום הדלקת נר שבת]] \| [[זמן הדלקת נר שבת]] \| [[ברכת הדלקת נרות שבת]] \| [[הדלקת הנר בערב יום הכיפורים]]

	[[קטגוריה:עונג שבת]]		[[קטגוריה:עונג שבת]]

צריך עיון: תיקון

2021-06-15T20:25:29Z

תיקון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:25, 15 ביוני 2021
שורה 18:		שורה 18:
	דהוא משום שריחו רע, וגזרינן שלא להדליק בו שמא יניחנה ויצא, ומקשה אביי ומה בכך שיצא, ומתרץ רבא דהדלקת נר בשבת חובה. וכן איתא שם בשם רב דהדלקת נר בשבת חובה.		דהוא משום שריחו רע, וגזרינן שלא להדליק בו שמא יניחנה ויצא, ומקשה אביי ומה בכך שיצא, ומתרץ רבא דהדלקת נר בשבת חובה. וכן איתא שם בשם רב דהדלקת נר בשבת חובה.

	===ראשונים===		=== ראשונים ואחרונים ===
	כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)] דהדלקת נר בשבת אינה רשות שאם רצה אינו מדליק, ואף לא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה, אלא חובה היא. וכתב ה'''מגיד משנה''' דדבריו הם על פי הגמרא הנזכרת (כה ב) [ועיין שם בדבריו שגרס 'רב יהודה' אבל לפנינו הוא בשם רב].		כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)] דהדלקת נר בשבת אינה רשות שאם רצה אינו מדליק, ואף לא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה, אלא חובה היא. וכתב ה'''מגיד משנה''' דדבריו הם על פי הגמרא הנזכרת (כה ב) [ועיין שם בדבריו שגרס 'רב יהודה' אבל לפנינו הוא בשם רב].

	אבל ה'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (כה ב ד"ה הדלקת)] כתבו שאי אפשר לפרש כן בכוונת רבא, שהרי גם אביי יודע שחובה היא, והיא משנה מפורשת גבי ג' דברים שעליהם נשים מתות בשעת לידתן, וא"כ לא היה מקשה על רבא. לכן פירשו התוס' בכוונת רבא שהחובה היא ש[[מקום הדלקת נר שבת\|יסעוד במקום הנר]].		אבל ה'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (כה ב ד"ה הדלקת)] כתבו שאי אפשר לפרש כן בכוונת רבא, שהרי גם אביי יודע שחובה היא, והיא משנה מפורשת גבי ג' דברים שעליהם נשים מתות בשעת לידתן, וא"כ לא היה מקשה על רבא. לכן פירשו התוס' בכוונת רבא שהחובה היא ש[[מקום הדלקת נר שבת\|יסעוד במקום הנר]].

	~~ועיין~~ ב'''פני יהושע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9703&st=&pgnum=117 (כה ב)] שכתב שאין דברי התוס' מוכרחים, דשפיר יש לפרש שמה שאינן זהירות היה בדקדוקי הדינים, שהיו [[זמן הדלקת נר שבת#סוף הזמן\|מאחרות להדליק]] או שמדליקות ב[[שמנים ופתילות שאינם יפים]], אבל לא על עצם החיוב, ולכן יש חידוש בדברי רבא שהדלקת הנר חובה היא.		אבל בתוספות הרא"ש הובא אפשרות לפרש לשון הגמרא כפשוטה [ונראה מדבריו שכך נוטה לעיקר דלא כהתוספות], שההדלקה חובה ולא רשות, וס"ד דאביי שההדלקה רשות ומה שכתוב במשנה שנענשות משום דמאחרין ומדליקין ואתו לידי חילול שבת.

			וכן עיין ב'''פני יהושע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9703&st=&pgnum=117 (כה ב)] שכתב שאין דברי התוס' מוכרחים, דשפיר יש לפרש שמה שאינן זהירות היה בדקדוקי הדינים, שהיו [[זמן הדלקת נר שבת#סוף הזמן\|מאחרות להדליק]] או שמדליקות ב[[שמנים ופתילות שאינם יפים]], אבל לא על עצם החיוב, ולכן יש חידוש בדברי רבא שהדלקת הנר חובה היא.

	==טעם החיוב==		==טעם החיוב==

צריך עיון: תיקון

2021-06-15T20:17:07Z

תיקון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 15 ביוני 2021
שורה 21:		שורה 21:
	כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)] דהדלקת נר בשבת אינה רשות שאם רצה אינו מדליק, ואף לא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה, אלא חובה היא. וכתב ה'''מגיד משנה''' דדבריו הם על פי הגמרא הנזכרת (כה ב) [ועיין שם בדבריו שגרס 'רב יהודה' אבל לפנינו הוא בשם רב].		כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)] דהדלקת נר בשבת אינה רשות שאם רצה אינו מדליק, ואף לא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה, אלא חובה היא. וכתב ה'''מגיד משנה''' דדבריו הם על פי הגמרא הנזכרת (כה ב) [ועיין שם בדבריו שגרס 'רב יהודה' אבל לפנינו הוא בשם רב].

	אבל ה'''תוספות'''[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (כה ב ד"ה הדלקת)] כתבו שאי אפשר לפרש כן בכוונת רבא, שהרי גם אביי יודע שחובה היא, והיא משנה מפורשת גבי ג' דברים שעליהם נשים מתות בשעת לידתן, וא"כ לא היה מקשה על רבא. לכן פירשו התוס' בכוונת רבא שהחובה היא ש[[מקום הדלקת נר שבת\|יסעוד במקום הנר]].		אבל ה'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (כה ב ד"ה הדלקת)] כתבו שאי אפשר לפרש כן בכוונת רבא, שהרי גם אביי יודע שחובה היא, והיא משנה מפורשת גבי ג' דברים שעליהם נשים מתות בשעת לידתן, וא"כ לא היה מקשה על רבא. לכן פירשו התוס' בכוונת רבא שהחובה היא ש[[מקום הדלקת נר שבת\|יסעוד במקום הנר]].

	ועיין ב'''פני יהושע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9703&st=&pgnum=117 (כה ב)] שכתב שאין דברי התוס' מוכרחים, דשפיר יש לפרש שמה שאינן זהירות היה בדקדוקי הדינים, שהיו [[זמן הדלקת נר שבת#סוף הזמן\|מאחרות להדליק]] או שמדליקות ב[[שמנים ופתילות שאינם יפים]], אבל לא על עצם החיוב, ולכן יש חידוש בדברי רבא שהדלקת הנר חובה היא.		ועיין ב'''פני יהושע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9703&st=&pgnum=117 (כה ב)] שכתב שאין דברי התוס' מוכרחים, דשפיר יש לפרש שמה שאינן זהירות היה בדקדוקי הדינים, שהיו [[זמן הדלקת נר שבת#סוף הזמן\|מאחרות להדליק]] או שמדליקות ב[[שמנים ופתילות שאינם יפים]], אבל לא על עצם החיוב, ולכן יש חידוש בדברי רבא שהדלקת הנר חובה היא.

א.א ב־07:31, 25 בינואר 2018

2018-01-25T07:31:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:31, 25 בינואר 2018
שורה 19:		שורה 19:

	===ראשונים===		===ראשונים===

	כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)] דהדלקת נר בשבת אינה רשות שאם רצה אינו מדליק, ואף לא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה, אלא חובה היא. וכתב ה'''מגיד משנה''' דדבריו הם על פי הגמרא הנזכרת (כה ב) [ועיין שם בדבריו שגרס 'רב יהודה' אבל לפנינו הוא בשם רב].		כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)] דהדלקת נר בשבת אינה רשות שאם רצה אינו מדליק, ואף לא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה, אלא חובה היא. וכתב ה'''מגיד משנה''' דדבריו הם על פי הגמרא הנזכרת (כה ב) [ועיין שם בדבריו שגרס 'רב יהודה' אבל לפנינו הוא בשם רב].

שורה 27:		שורה 26:

	==טעם החיוב==		==טעם החיוב==

	כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)]		כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)]
	שחובת הדלקת נר בשבת היא משום [[עונג שבת]], וכ"כ ה'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (שבת כה ב ד"ה חובה)], הביאו ה'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=71 (אורח חיים רסג א)]. וכ"כ ה'''מאירי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36401&st=&pgnum=36 (כה בד"ה הדלקת נר)],		שחובת הדלקת נר בשבת היא משום [[עונג שבת]], וכ"כ ה'''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (שבת כה ב ד"ה חובה)], הביאו ה'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=71 (אורח חיים רסג א)]. וכ"כ ה'''מאירי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36401&st=&pgnum=36 (כה בד"ה הדלקת נר)],
שורה 45:		שורה 43:

	===בזמן הזה===		===בזמן הזה===

	כתב הר"מ פיינשטיין ב'''אגרות משה''' (ה כ ל) שהיום שיש אור מהחשמל, שייך בכל זאת לחייב להדליק נר שבת מפני שאפשר שתהיה הפסקת חשמל, ואף שדבר זה אינו מצוי ולכתחילה לא היו מתקנים בשבילו, מ"מ אחר שכבר חייבו חכמים, אין כח לפטור מפני אור החשמל, כיון שעדיין יש חשש קטן.		כתב הר"מ פיינשטיין ב'''אגרות משה''' (ה כ ל) שהיום שיש אור מהחשמל, שייך בכל זאת לחייב להדליק נר שבת מפני שאפשר שתהיה הפסקת חשמל, ואף שדבר זה אינו מצוי ולכתחילה לא היו מתקנים בשבילו, מ"מ אחר שכבר חייבו חכמים, אין כח לפטור מפני אור החשמל, כיון שעדיין יש חשש קטן.

	==עד כמה חייב להשתדל במצוה==		==עד כמה חייב להשתדל במצוה==
			{{להשלים\|פסקה=כן}}
	===קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש===		===קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש===

	ה'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf (שבת כג ב)]		ה'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf (שבת כג ב)]
	מביאה דברי רבא דפשיטא ליה שאם יש לאדם שתי מצוות לפניו, נר שבת ו[[נר חנוכה]] ואין לו די כסף כדי לקיים שניהם, עדיף שידליק נר לכבוד שבת, שהוא משום שלום בית, ושלום ביתו קודם. כמו כן נר לכבוד שבת עדיף גם על פני [[יין לקידוש]]. וכ"פ ה'''רמב"ם''' (חנוכה ד יד) וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ג, תרעח א).		מביאה דברי רבא דפשיטא ליה שאם יש לאדם שתי מצוות לפניו, נר שבת ו[[נר חנוכה]] ואין לו די כסף כדי לקיים שניהם, עדיף שידליק נר לכבוד שבת, שהוא משום שלום בית, ושלום ביתו קודם. כמו כן נר לכבוד שבת עדיף גם על פני [[יין לקידוש]]. וכ"פ ה'''רמב"ם''' (חנוכה ד יד) וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ג, תרעח א).
שורה 60:		שורה 56:

	====בזמן הזה====		====בזמן הזה====

	כתב הרב '''אגרות משה''' (ה כ ל) שבזמן הזה שיש אור מן החשמל, שוב אין דין קדימה לנר על פני יין לקידוש, שבשביל חשש רחוק של הפסקת חשמל, אין להקדים את הנר על פני יין לקידוש. וכן הסכים לדינא בשו"ת '''להורות נתן'''		כתב הרב '''אגרות משה''' (ה כ ל) שבזמן הזה שיש אור מן החשמל, שוב אין דין קדימה לנר על פני יין לקידוש, שבשביל חשש רחוק של הפסקת חשמל, אין להקדים את הנר על פני יין לקידוש. וכן הסכים לדינא בשו"ת '''להורות נתן'''
	[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14695&st=&pgnum=26&hilite= (יא יז ז)]		[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14695&st=&pgnum=26&hilite= (יא יז ז)]
שורה 67:		שורה 62:

	===החובה לחזר על הפתחים עבור נר של שבת===		===החובה לחזר על הפתחים עבור נר של שבת===

	עוד כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&halocha=1&hilite= (שבת ה א)]		עוד כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&halocha=1&hilite= (שבת ה א)]
	דאפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק. הביאו גם ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ב)<BR/>		דאפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק. הביאו גם ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ב)<BR/>

	====מקור הדין====		====מקור הדין====

	הנה המגיד משנה והכסף משנה לא כתבו מקור לדברי הרמב"ם, אבל ה'''אור שמח''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=8218&rid=1227 (ד"ה שואל)]		הנה המגיד משנה והכסף משנה לא כתבו מקור לדברי הרמב"ם, אבל ה'''אור שמח''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=8218&rid=1227 (ד"ה שואל)]
	כתב דמקורו מפסחים קיב. דאיתא שם דאף שאמר ר"ע [[עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות]], מ"מ בשביל [[ד' כוסות]] לפסח צריך [[לקבל מן הצדקה]], משום פרסומי ניסא. ובגמ' דילן אמרו שנר שבת עדיף מנר חנוכה, וא"כ עדיף הוא גם מד' כוסות שאף הוא משום פרסומי ניסא, ואם לד' כוסות יש לחזר על הפתחים כ"ש לנר שבת.<BR/>		כתב דמקורו מפסחים קיב. דאיתא שם דאף שאמר ר"ע [[עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות]], מ"מ בשביל [[ד' כוסות]] לפסח צריך [[לקבל מן הצדקה]], משום פרסומי ניסא. ובגמ' דילן אמרו שנר שבת עדיף מנר חנוכה, וא"כ עדיף הוא גם מד' כוסות שאף הוא משום פרסומי ניסא, ואם לד' כוסות יש לחזר על הפתחים כ"ש לנר שבת.<BR/>
שורה 79:		שורה 72:

	====אין לו לחם כלל====		====אין לו לחם כלל====

	כתב ה'''מגן אברהם''' (ד) שמי שאין לו אפילו לחם, יש לו להקדים לקנותו על פני נר לשבת, ולא אמרה הגמרא דנר קודם אלא ליין, אבל פת קודם לנר. והביא ראיה מה'''רא"ש''' (פסחים י יז) שכתב דמגמ' דילן מוכח ד[[אין מקדשין על הפת]] שהרי איבעיא ליה לרבא נר חנוכה וקידוש היום איזה מהם עדיף, ומאי מיבעיא ליה, והרי יכול לקדש על הפת, אלא מוכח שאין מקדשים על הפת (ועיין שם ברא"ש שהוא כתב כן לדעת ר"ת וליה לא ס"ל), ומוכח מהרא"ש דהגמרא איירי ביש לו פת. וסיים המג"א, דמ"מ די לו בלחם לאכול, ויקח נר קודם לשאר מאכלים.<BR/>		כתב ה'''מגן אברהם''' (ד) שמי שאין לו אפילו לחם, יש לו להקדים לקנותו על פני נר לשבת, ולא אמרה הגמרא דנר קודם אלא ליין, אבל פת קודם לנר. והביא ראיה מה'''רא"ש''' (פסחים י יז) שכתב דמגמ' דילן מוכח ד[[אין מקדשין על הפת]] שהרי איבעיא ליה לרבא נר חנוכה וקידוש היום איזה מהם עדיף, ומאי מיבעיא ליה, והרי יכול לקדש על הפת, אלא מוכח שאין מקדשים על הפת (ועיין שם ברא"ש שהוא כתב כן לדעת ר"ת וליה לא ס"ל), ומוכח מהרא"ש דהגמרא איירי ביש לו פת. וסיים המג"א, דמ"מ די לו בלחם לאכול, ויקח נר קודם לשאר מאכלים.<BR/>
	וב'''פרי מגדים''' כתב דלא סגי בכזית, אלא בעינן לחם כדי שביעה, ומשמע דמ"מ בחד סגי, אבל ב'''מחצית השקל''' הסתפק בזה אי בעינן [[לחם משנה]] קודם לנר או לא.		וב'''פרי מגדים''' כתב דלא סגי בכזית, אלא בעינן לחם כדי שביעה, ומשמע דמ"מ בחד סגי, אבל ב'''מחצית השקל''' הסתפק בזה אי בעינן [[לחם משנה]] קודם לנר או לא.
שורה 89:		שורה 81:

	==כמה נרות מדליקים==		==כמה נרות מדליקים==

	ב'''גמרא''' וב'''רמב"ם''' לא נזכר כמות הנרות שמדליקים, ומשמע דהמנהג היה בנר אחד, אבל כתב '''ראבי"ה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14534&st=&pgnum=276 (שבת קצט)]		ב'''גמרא''' וב'''רמב"ם''' לא נזכר כמות הנרות שמדליקים, ומשמע דהמנהג היה בנר אחד, אבל כתב '''ראבי"ה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14534&st=&pgnum=276 (שבת קצט)]
	דהמנהג להדליק שתי נרות הוא מפני שאחד הוא מדליק כדי לאכול לאורה, וצריך היכר בין הנר שמשתמש בו לנר של מצווה. וכתב עוד דיש לומר דאחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.		דהמנהג להדליק שתי נרות הוא מפני שאחד הוא מדליק כדי לאכול לאורה, וצריך היכר בין הנר שמשתמש בו לנר של מצווה. וכתב עוד דיש לומר דאחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.
שורה 108:		שורה 99:

	===לפחות ממספר הנרות שרגילה===		===לפחות ממספר הנרות שרגילה===
	{{~~לוקה בחסר~~}}		{{להשלים\|פסקה=כן}}

	===אשה המתארחת===		===אשה המתארחת===
	{{~~לוקה בחסר~~}}		{{להשלים\|פסקה=כן}}

	===אשה ששכחה להדליק===		===אשה ששכחה להדליק===

	כתוב בהגהת '''מהרי"ל''' (שבת א) שנשאל על אשה ששכחה ולא הדליקה נר בשבת, והשיב לה שתהיה זהירה כל ימיה להוסיף על כל נר של מצוה יותר ממה שהיתה רגילה בשיעורם עד עתה. וכשמתענה תתוודה גם על עבירה זו, ואם רצונה להרבות בתענית על זה תבוא עליה ברכה, ומביאו בספר '''מטה משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40439&st=&pgnum=175 (תכב)].		כתוב בהגהת '''מהרי"ל''' (שבת א) שנשאל על אשה ששכחה ולא הדליקה נר בשבת, והשיב לה שתהיה זהירה כל ימיה להוסיף על כל נר של מצוה יותר ממה שהיתה רגילה בשיעורם עד עתה. וכשמתענה תתוודה גם על עבירה זו, ואם רצונה להרבות בתענית על זה תבוא עליה ברכה, ומביאו בספר '''מטה משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40439&st=&pgnum=175 (תכב)].
	<BR/>וכתב על זה ה'''דרכי משה''' (רסג א) שכל זה חומרות יתרות, אבל הנשים נוהגות כדברי מהרי"ל, ואשה ששכחה פעם אחת, מדליקה כל ימיה ג' נרות, וכן הכריע ב'''רמ"א''' (רסג א) מכח המנהג.		<BR/>וכתב על זה ה'''דרכי משה''' (רסג א) שכל זה חומרות יתרות, אבל הנשים נוהגות כדברי מהרי"ל, ואשה ששכחה פעם אחת, מדליקה כל ימיה ג' נרות, וכן הכריע ב'''רמ"א''' (רסג א) מכח המנהג.

יקטן ב־08:44, 28 בנובמבר 2016

2016-11-28T08:44:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:44, 28 בנובמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	{{מקורות\|שבת ב ו\|שבת כג ב, כה ב\|\|שבת ה א,ג\|אורח חיים רסג א-ג}}		{{מקורות\|שבת ב ו\|שבת כג ב, כה ב\|\|שבת ה א,ג\|אורח חיים רסג א-ג}}

	מקור וטעם לחיוב הדלקת נר שבת, חשיבותו וכמה נרות מדליקין.		מקור וטעם לחיוב הדלקת נר שבת, חשיבותו וכמה נרות מדליקין.

שורה 123:		שורה 122:
	[[קטגוריה:עונג שבת]]		[[קטגוריה:עונג שבת]]
	[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]		[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]
			[[קטגוריה:שבת כג:]]
			[[קטגוריה:שבת כה:]]
			[[קטגוריה:שבת פרק ה]]
			[[קטגוריה:אורח חיים סימן רסג]]

א.א: /* בזמן הזה */

2016-01-07T08:10:32Z

בזמן הזה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:10, 7 בינואר 2016
שורה 65:		שורה 65:
	[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14695&st=&pgnum=26&hilite= (יא יז ז)]		[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14695&st=&pgnum=26&hilite= (יא יז ז)]
	וכתב שאף בכה"ג מפסיד הברכה, שהרי [[אין לברך על החשמל]], מ"מ לא יפסיד בשביל זה היין לקידוש.		וכתב שאף בכה"ג מפסיד הברכה, שהרי [[אין לברך על החשמל]], מ"מ לא יפסיד בשביל זה היין לקידוש.
	</BR>אבל ראה ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ד) שכתב בדרך אפשר, שאף מי ש[[מקום הדלקת נר שבת#אכילה בחצר\|אוכל בחצר]], ויש לו אורה מן החוץ, אפ"ה נר ביתו עדיף משום שלום בית. ולפי"ז ה"ה האידנא דיש אור חשמל, אפ"ה צריך לקנות נר לשבת קודם לשאר מאכלים מלבד לחם.		<BR/>אבל ראה ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ד) שכתב בדרך אפשר, שאף מי ש[[מקום הדלקת נר שבת#אכילה בחצר\|אוכל בחצר]], ויש לו אורה מן החוץ, אפ"ה נר ביתו עדיף משום שלום בית. ולפי"ז ה"ה האידנא דיש אור חשמל, אפ"ה צריך לקנות נר לשבת קודם לשאר מאכלים מלבד לחם.

	===החובה לחזר על הפתחים עבור נר של שבת===		===החובה לחזר על הפתחים עבור נר של שבת===

א.א: /* אשה ששכחה להדליק */

2016-01-06T11:19:35Z

אשה ששכחה להדליק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:19, 6 בינואר 2016
שורה 114:		שורה 114:
	===אשה ששכחה להדליק===		===אשה ששכחה להדליק===

	כתוב בהגהת '''מהרי"ל''' (שבת א) שנשאל על אשה ששכחה ולא הדליקה נר בשבת, והשיב לה שתהיה זהירה כל ימיה להוסיף על כל נר של מצוה יותר ממה שהיתה רגילה בשיעורם עד עתה. וכשמתענה תתוודה גם על עבירה זו, ואם רצונה להרבות בתענית על זה תבוא עליה ברכה, ומביאו בספר '''מטה משה''' (תכב).		כתוב בהגהת '''מהרי"ל''' (שבת א) שנשאל על אשה ששכחה ולא הדליקה נר בשבת, והשיב לה שתהיה זהירה כל ימיה להוסיף על כל נר של מצוה יותר ממה שהיתה רגילה בשיעורם עד עתה. וכשמתענה תתוודה גם על עבירה זו, ואם רצונה להרבות בתענית על זה תבוא עליה ברכה, ומביאו בספר '''מטה משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40439&st=&pgnum=175 (תכב)].
	<BR/>וכתב על זה ה'''דרכי משה''' (רסג א) שכל זה חומרות יתרות, אבל הנשים נוהגות כדברי מהרי"ל, ואשה ששכחה פעם אחת, מדליקה כל ימיה ג' נרות, וכן הכריע ב'''רמ"א''' (רסג א) מכח המנהג.		<BR/>וכתב על זה ה'''דרכי משה''' (רסג א) שכל זה חומרות יתרות, אבל הנשים נוהגות כדברי מהרי"ל, ואשה ששכחה פעם אחת, מדליקה כל ימיה ג' נרות, וכן הכריע ב'''רמ"א''' (רסג א) מכח המנהג.
	<BR/>ונראה מדבריו שהבין במהרי"ל דצריך להוסיף עוד נר על הנרות שכבר מדליקה, ולכך הקשה עליו דכל המוסיף גורע, וכן הבין ה'''ב"ח''' (ב), אבל בפשט דברי מהרי"ל משמע דמוסיפה שמן בכל נר של מצוה שמדליקה, יותר מהשיעור שהיתה רגילה, ולפי"ז אין לחוש לתוספת. וכן הבין ה'''אליה רבה''' (ט) בדבריו, וכתב דיש להקל לאשה ענייה.		<BR/>ונראה מדבריו שהבין במהרי"ל דצריך להוסיף עוד נר על הנרות שכבר מדליקה, ולכך הקשה עליו דכל המוסיף גורע, וכן הבין ה'''ב"ח''' (ב), אבל בפשט דברי מהרי"ל משמע דמוסיפה שמן בכל נר של מצוה שמדליקה, יותר מהשיעור שהיתה רגילה, ולפי"ז אין לחוש לתוספת. וכן הבין ה'''אליה רבה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=175 (ט)]
			בדבריו, וכתב דיש להקל לאשה ענייה.

	כתב ה'''ב"ח''' (ב ד"ה כתב מהרי"ל) שהטעם לקנס הוא כדי שתהא נזהרת, שאם תשכח תצטרך להוסיף נר בכל פעם. ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שאם נאנסה ולא הדליקה, כגון שהיתה בבית האסורים, אינה צריכה להוסיף. ומביא דבריהם ב'''משנה ברורה''' (ז).		כתב ה'''ב"ח''' (ב ד"ה כתב מהרי"ל) שהטעם לקנס הוא כדי שתהא נזהרת, שאם תשכח תצטרך להוסיף נר בכל פעם. ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שאם נאנסה ולא הדליקה, כגון שהיתה בבית האסורים, אינה צריכה להוסיף. ומביא דבריהם ב'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=72 (ז)].

	[[קטגוריה:עונג שבת]]		[[קטגוריה:עונג שבת]]
	[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]		[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]

א.א: /* כמה נרות מדליקים */

2016-01-06T10:23:39Z

כמה נרות מדליקים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:23, 6 בינואר 2016
שורה 103:		שורה 103:
	וב'''רמ"א''' (אורח חיים רסג א) כתב שיכולים להוסיף ולהדליק שלושה או ארבעה נרות, ושכן נהגו. וב'''דרכי משה''' ביאר מקורו על פי ה'''רא"ש''' (ראש השנה ד ג) וה'''מרדכי''' (ראש השנה ד תשכ) שכתבו בשם '''ראבי"ה''' שמותר [[להוסיף על עשרה פסוקים]] של [[מלכויות, זכרונות ושופרות]], אף שהם מכוונים כנגד עשרה מאמרות או עשרה הילולים, לפי שמותר להוסיף על דבר המכוון, כמו שמצאנו שמותר [[להוסיף על שבעה עולים בשבת]], אף שהם מכוונים כנגד שבעת רואי פני המלך. ולמד הרמ"א לכאן שמותר להוסיף על ב' נרות אף שמכוונים כנגד זכור ושמור.		וב'''רמ"א''' (אורח חיים רסג א) כתב שיכולים להוסיף ולהדליק שלושה או ארבעה נרות, ושכן נהגו. וב'''דרכי משה''' ביאר מקורו על פי ה'''רא"ש''' (ראש השנה ד ג) וה'''מרדכי''' (ראש השנה ד תשכ) שכתבו בשם '''ראבי"ה''' שמותר [[להוסיף על עשרה פסוקים]] של [[מלכויות, זכרונות ושופרות]], אף שהם מכוונים כנגד עשרה מאמרות או עשרה הילולים, לפי שמותר להוסיף על דבר המכוון, כמו שמצאנו שמותר [[להוסיף על שבעה עולים בשבת]], אף שהם מכוונים כנגד שבעת רואי פני המלך. ולמד הרמ"א לכאן שמותר להוסיף על ב' נרות אף שמכוונים כנגד זכור ושמור.

	ובספר ''''מטה משה''' (שבת תיט) העתיק מ'''ים של שלמה''' שמי שיש לו כמה חדרים, צריך שיהיה לו נר בכל המקומות שהולך שם, שיש לחוש שמא יכשל, ושכן קיבל מן המדקדקים במצוה. ומביאו ה'''מגן אברהם''' (א).<BR/> וכתב עוד (ב) בשם השל"ה שיש נוהגים להדליק ז' נרות וכ"כ '''באר היטב''' (ב) בשם האריז"ל, וכתב עוד יש אומרים עשרה.		ובספר ''''מטה משה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40439&st=&pgnum=175&hilite= (שבת תיט)]
			העתיק מ'''ים של שלמה''' שמי שיש לו כמה חדרים, צריך שיהיה לו נר בכל המקומות שהולך שם, שיש לחוש שמא יכשל, ושכן קיבל מן המדקדקים במצוה. ומביאו ה'''מגן אברהם''' (א).<BR/> וכתב עוד (ב) בשם השל"ה שיש נוהגים להדליק ז' נרות וכ"כ '''באר היטב''' (ב) בשם האריז"ל, וכתב עוד יש אומרים עשרה.
	<BR/>ובספר '''מעשה רב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&st=&pgnum=17&hilite= (קיד)] מובא שהיה רגיל להרבות מאוד בנרות עד שמנעוהו הרופאים.		<BR/>ובספר '''מעשה רב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&st=&pgnum=17&hilite= (קיד)] מובא שהיה רגיל להרבות מאוד בנרות עד שמנעוהו הרופאים.
	וב'''תורת חיים''' סופר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8010&st=&pgnum=176&hilite= (ד)] מביא שיש נוהגות להוסיף נר לכל ילד.		וב'''תורת חיים''' סופר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8010&st=&pgnum=176&hilite= (ד)] מביא שיש נוהגות להוסיף נר לכל ילד.

א.א: /* כמה נרות מדליקים */

2016-01-06T10:13:36Z

כמה נרות מדליקים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:13, 6 בינואר 2016
שורה 91:		שורה 91:
	==כמה נרות מדליקים==		==כמה נרות מדליקים==

	ב'''גמרא''' וב'''רמב"ם''' לא נזכר כמות הנרות שמדליקים, ומשמע דהמנהג היה בנר אחד, אבל כתב '''ראבי"ה''' (שבת קצט) דהמנהג להדליק שתי נרות הוא מפני שאחד הוא מדליק כדי לאכול לאורה, וצריך היכר בין הנר שמשתמש בו לנר של מצווה. וכתב עוד דיש לומר דאחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.		ב'''גמרא''' וב'''רמב"ם''' לא נזכר כמות הנרות שמדליקים, ומשמע דהמנהג היה בנר אחד, אבל כתב '''ראבי"ה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14534&st=&pgnum=276 (שבת קצט)]
	<BR/>וה'''טור''' (אורח חיים רסג) הביא הטעם השני בלבד, שכתב שיש המכוונים לעשות ב' פתילות, אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור, וכן מובא גם ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה א) וב'''שבלי הלקט''' (נט), וב'''תשב"ץ קטן''' (ז) בשם מהר"ם, וב'''כל בו''' (לא) בשם מהר"ם וכ"כ ה'''שלחן ערוך''' (רסג א). <BR/>		דהמנהג להדליק שתי נרות הוא מפני שאחד הוא מדליק כדי לאכול לאורה, וצריך היכר בין הנר שמשתמש בו לנר של מצווה. וכתב עוד דיש לומר דאחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.
			<BR/>וה'''טור''' (אורח חיים רסג) הביא הטעם השני בלבד, שכתב שיש המכוונים לעשות ב' פתילות, אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור, וכן מובא גם ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה א) וב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=89&hilite= (נט)],
			וב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4087&st=&pgnum=4&hilite= (ז)] בשם מהר"ם,
			וב'''כל בו''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15217&st=&pgnum=58&hilite= (לא)]
			בשם מהר"ם וכ"כ ה'''שלחן ערוך''' (רסג א). <BR/>
	וע' ב'''ביאור הגר"א''' שציין מקור לזה בשבת לג:, וכוונתו לעובדא דרשב"י ור' אלעזר בנו שראו את ההוא סבא נקיט שני הדסים בידיו אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.<BR/>		וע' ב'''ביאור הגר"א''' שציין מקור לזה בשבת לג:, וכוונתו לעובדא דרשב"י ור' אלעזר בנו שראו את ההוא סבא נקיט שני הדסים בידיו אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.<BR/>
	ובספר '''מטה משה''' (עמוד העבודה שבת תיד) לתלמיד המהרש"ל כתב שאפשר שמטעם זה נוהגים לעשותם כרוכים בבית הכנסת לפי שבדיבור אחד נאמרו. וכתב שם עוד טעם לב' נרות, שהם כנגד איש ואשה, כי 'נר' פעמיים בגימטריה כמנין איברי האיש והאשה, שלאשה ד' איברים יותר מרמ"ח. ועוד רמז לב' נשמות הכרוכות יחד בגוף האדם בשבת, ומביאו ה'''אליה רבה''' (ב).		ובספר '''מטה משה''' (עמוד העבודה שבת תיד) לתלמיד המהרש"ל כתב שאפשר שמטעם זה נוהגים לעשותם כרוכים בבית הכנסת לפי שבדיבור אחד נאמרו. וכתב שם עוד טעם לב' נרות, שהם כנגד איש ואשה, כי 'נר' פעמיים בגימטריה כמנין איברי האיש והאשה, שלאשה ד' איברים יותר מרמ"ח. ועוד רמז לב' נשמות הכרוכות יחד בגוף האדם בשבת, ומביאו ה'''אליה רבה''' (ב).

א.א: /* בזמן הזה */

2016-01-06T10:01:42Z

בזמן הזה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:01, 6 בינואר 2016
שורה 65:		שורה 65:
	[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14695&st=&pgnum=26&hilite= (יא יז ז)]		[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14695&st=&pgnum=26&hilite= (יא יז ז)]
	וכתב שאף בכה"ג מפסיד הברכה, שהרי [[אין לברך על החשמל]], מ"מ לא יפסיד בשביל זה היין לקידוש.		וכתב שאף בכה"ג מפסיד הברכה, שהרי [[אין לברך על החשמל]], מ"מ לא יפסיד בשביל זה היין לקידוש.
			</BR>אבל ראה ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ד) שכתב בדרך אפשר, שאף מי ש[[מקום הדלקת נר שבת#אכילה בחצר\|אוכל בחצר]], ויש לו אורה מן החוץ, אפ"ה נר ביתו עדיף משום שלום בית. ולפי"ז ה"ה האידנא דיש אור חשמל, אפ"ה צריך לקנות נר לשבת קודם לשאר מאכלים מלבד לחם.

	===החובה לחזר על הפתחים עבור נר של שבת===		===החובה לחזר על הפתחים עבור נר של שבת===