https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8?feed=atomחיוב בני החצר בתיקון החצר - היסטוריית גרסאות2026-09-25T01:45:02Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=20747&oldid=prevא.א ב־21:54, 20 בנובמבר 20242024-11-20T21:54:56Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:54, 21 בנובמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||בבא בתרא ז ב|4=שכנים ה א|5=חושן משפט קסא א|תוספתא=בבא מציעא יא יז-כג}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||בבא בתרא ז ב|4=שכנים ה א|5=חושן משפט קסא א|תוספתא=בבא מציעא יא יז-כג}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=19712&oldid=prevבעל המחבר ספר ב־17:43, 27 באפריל 20222022-04-27T17:43:23Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:43, 27 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{</ins>{תחרות כתיבה}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||בבא בתרא ז ב|4=שכנים ה א|5=חושן משפט קסא א|תוספתא=בבא מציעא יא יז-כג}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||בבא בתרא ז ב|4=שכנים ה א|5=חושן משפט קסא א|תוספתא=בבא מציעא יא יז-כג}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>בעל המחבר ספרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=19711&oldid=prevבעל המחבר ספר ב־17:40, 27 באפריל 20222022-04-27T17:40:48Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:40, 27 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{תחרות כתיבה}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||בבא בתרא ז ב|4=שכנים ה א|5=חושן משפט קסא א|תוספתא=בבא מציעא יא יז-כג}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||בבא בתרא ז ב|4=שכנים ה א|5=חושן משפט קסא א|תוספתא=בבא מציעא יא יז-כג}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>בעל המחבר ספרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=19443&oldid=prevבעל המחבר ספר ב־10:03, 20 באפריל 20222022-04-20T10:03:18Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:03, 20 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, ט-יב) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות בחצר ובעיר לדוג' בניית לחי וקורה (לשבת), בניית בית כנסת ותיקון אמת המים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, ט-יב) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות בחצר ובעיר לדוג' בניית לחי וקורה (לשבת), בניית בית כנסת ותיקון אמת המים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מי יכול לכפות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מי יכול לכפות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היה ניתן להבין אלו שמחזיקים דבר בשותפות יכולים לכפות זא"ז. הנתיבות (קעח,ג) מוכיח שאין הבדל בין שותפים לסתם שכנים וכל דבר שהוא מוכרח לשניהם יכול האחד לכפות את חברו. הוא מביא ראיה מכפיית בני העיר והחצר זע"ז וכן מהכפייה על תיקון אמת המים (תוספתא שם,יא. על ראיות אלה יש להעיר שבמקרים האלה הכפייה היא על תיקון של דבר שמוחזק בשותפות. ראיה נוספת הוא מביא מהתוספתא(שם,י) שבני בקעה יכולים לכפות זא"ז לבנות חריץ ובן חריץ. גם בעניין זה הגירסא אצל רוב הראשונים (ע' לדוג' בעליות דרבינו יונה) וכן בידינו היא "לבנות ביניהן", א"כ גם כפייה זו היא על הסרת הנזק ולא על תיקון. כך מפורש גם בדברי ה'''ר"י מיגש''' בסוגיית מקיף וניקף (שטמ"ק ד:): {{|"אבל להפסיק בינו ובין רשות הרבים כיון שההיזק מחמת בני רשות הרבים הוא ולא מחמתם אין אחד מהם יכול לכפות את חברו}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היה ניתן להבין אלו שמחזיקים דבר בשותפות יכולים לכפות זא"ז. הנתיבות (קעח,ג) מוכיח שאין הבדל בין שותפים לסתם שכנים וכל דבר שהוא מוכרח לשניהם יכול האחד לכפות את חברו. הוא מביא ראיה מכפיית בני העיר והחצר זע"ז וכן מהכפייה על תיקון אמת המים (תוספתא שם,יא. על ראיות אלה יש להעיר שבמקרים האלה הכפייה היא על תיקון של דבר שמוחזק בשותפות. ראיה נוספת הוא מביא מהתוספתא(שם,י) שבני בקעה יכולים לכפות זא"ז לבנות חריץ ובן חריץ. גם בעניין זה הגירסא אצל רוב הראשונים (ע' לדוג' בעליות דרבינו יונה) וכן בידינו היא "לבנות ביניהן", א"כ גם כפייה זו היא על הסרת הנזק ולא על תיקון. כך מפורש גם בדברי ה'''ר"י מיגש''' בסוגיית מקיף וניקף (שטמ"ק ד:): {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציטוט</ins>|"אבל להפסיק בינו ובין רשות הרבים כיון שההיזק מחמת בני רשות הרבים הוא ולא מחמתם אין אחד מהם יכול לכפות את חברו}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור החיוב==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור החיוב==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקור החיוב דן ה'''קובץ שיעורים''' (מ-מא), הוא כותב שלא מסתבר לומר שחיוב בני החצר נובע כולו מתק"ח (לא פירש מדוע), הוא מעלה שזה נובע ממנהג המדינה אלא שגם על זה הוא מעיר שלא ברור מה החיוב ללכת אחרי המנהג. הלכך מחדש הקוב"ש שכל יכולת הכפייה בחצר נובעת מכפייה על המצוות, ותיקון חצר חברו היא השבת אבידה ואף שבד"כ לא כופים במקום שהוא מפסיד ממון כאן כיון שנהנה כופים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקור החיוב דן ה'''קובץ שיעורים''' (מ-מא), הוא כותב שלא מסתבר לומר שחיוב בני החצר נובע כולו מתק"ח (לא פירש מדוע), הוא מעלה שזה נובע ממנהג המדינה אלא שגם על זה הוא מעיר שלא ברור מה החיוב ללכת אחרי המנהג. הלכך מחדש הקוב"ש שכל יכולת הכפייה בחצר נובעת מכפייה על המצוות, ותיקון חצר חברו היא השבת אבידה ואף שבד"כ לא כופים במקום שהוא מפסיד ממון כאן כיון שנהנה כופים.</div></td></tr>
</table>בעל המחבר ספרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=19442&oldid=prevבעל המחבר ספר ב־10:02, 20 באפריל 20222022-04-20T10:02:37Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:02, 20 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגיית הגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגיית הגמרא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר {{ציטוט|"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"}}. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. ה'''מאירי''' מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. ה'''חזו"א'''(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ב'''רמב"ם''' (שכנים ה א) ו'''בטוש"ע''' (חושן משפט קסא א) כחכמים. ה'''בית יוסף''' מביא את דברי '''רבינו ירוחם''' (נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins>{{ציטוט|"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"}}. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. ה'''מאירי''' מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. ה'''חזו"א'''(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ב'''רמב"ם''' (שכנים ה א) ו'''בטוש"ע''' (חושן משפט קסא א) כחכמים. ה'''בית יוסף''' מביא את דברי '''רבינו ירוחם''' (נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצרכים עליהם ניתן לכפות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצרכים עליהם ניתן לכפות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יז</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כג <small>(ליברמן)</small></del>) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות בחצר ובעיר לדוג' בניית לחי וקורה (לשבת), בניית בית כנסת ותיקון אמת המים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יב</ins>) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות בחצר ובעיר לדוג' בניית לחי וקורה (לשבת), בניית בית כנסת ותיקון אמת המים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מי יכול לכפות==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה ניתן להבין אלו שמחזיקים דבר בשותפות יכולים לכפות זא"ז. הנתיבות (קעח,ג) מוכיח שאין הבדל בין שותפים לסתם שכנים וכל דבר שהוא מוכרח לשניהם יכול האחד לכפות את חברו. הוא מביא ראיה מכפיית בני העיר והחצר זע"ז וכן מהכפייה על תיקון אמת המים (תוספתא שם,יא. על ראיות אלה יש להעיר שבמקרים האלה הכפייה היא על תיקון של דבר שמוחזק בשותפות. ראיה נוספת הוא מביא מהתוספתא(שם,י) שבני בקעה יכולים לכפות זא"ז לבנות חריץ ובן חריץ. גם בעניין זה הגירסא אצל רוב הראשונים (ע' לדוג' בעליות דרבינו יונה) וכן בידינו היא "לבנות ביניהן", א"כ גם כפייה זו היא על הסרת הנזק ולא על תיקון. כך מפורש גם בדברי ה'''ר"י מיגש''' בסוגיית מקיף וניקף (שטמ"ק ד:): {{|"אבל להפסיק בינו ובין רשות הרבים כיון שההיזק מחמת בני רשות הרבים הוא ולא מחמתם אין אחד מהם יכול לכפות את חברו}}.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור החיוב==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקור החיוב דן ה'''קובץ שיעורים''' (מ-מא), הוא כותב שלא מסתבר לומר שחיוב בני החצר נובע כולו מתק"ח (לא פירש מדוע), הוא מעלה שזה נובע ממנהג המדינה אלא שגם על זה הוא מעיר שלא ברור מה החיוב ללכת אחרי המנהג. הלכך מחדש הקוב"ש שכל יכולת הכפייה בחצר נובעת מכפייה על המצוות, ותיקון חצר חברו היא השבת אבידה ואף שבד"כ לא כופים במקום שהוא מפסיד ממון כאן כיון שנהנה כופים</ins>.</div></td></tr>
</table>בעל המחבר ספרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=19441&oldid=prevבעל המחבר ספר: /* סוגיית הגמרא */2022-04-20T09:37:05Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">סוגיית הגמרא</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:37, 20 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצרכים עליהם ניתן לכפות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצרכים עליהם ניתן לכפות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><small>(ליברמן)</small></ins>) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחצר ובעיר לדוג' בניית לחי וקורה (לשבת), בניית בית כנסת ותיקון אמת המים.</ins></div></td></tr>
</table>בעל המחבר ספרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=19440&oldid=prevבעל המחבר ספר: /* סוגיית הגמרא */2022-04-20T09:25:37Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">סוגיית הגמרא</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:25, 20 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגיית הגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגיית הגמרא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר {{ציטוט|"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"}}. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. ה'''מאירי''' מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. ה'''חזו"א'''(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ב'''רמב"ם (שכנים ה א) ו'''בטוש"ע''' (חושן משפט קסא א) כחכמים. ה'''בית יוסף''' מביא את דברי '''רבינו ירוחם'''(נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר {{ציטוט|"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"}}. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. ה'''מאירי''' מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. ה'''חזו"א'''(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ב'''רמב"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שכנים ה א) ו'''בטוש"ע''' (חושן משפט קסא א) כחכמים. ה'''בית יוסף''' מביא את דברי '''רבינו ירוחם''' (נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצרכים עליהם ניתן לכפות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצרכים עליהם ניתן לכפות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות</div></td></tr>
</table>בעל המחבר ספרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=19431&oldid=prevבעל המחבר ספר ב־07:54, 19 באפריל 20222022-04-19T07:54:20Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:54, 19 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||בבא בתרא ז ב|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוספתא בבא מציעא יא יז-כג|</del>שכנים ה א|חושן משפט קסא א}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||בבא בתרא ז ב|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">4=</ins>שכנים ה א|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5=</ins>חושן משפט קסא א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תוספתא=בבא מציעא יא יז-כג</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגיית הגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סוגיית הגמרא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר {{ציטוט|"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"}}. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. ה'''מאירי''' מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. ה'''חזו"א'''(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ב'''רמב"ם (שכנים ה א) ו'''בטוש"ע''' (חושן משפט קסא א) כחכמים. ה'''בית יוסף''' מביא את דברי '''רבינו ירוחם'''(נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר {{ציטוט|"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"}}. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. ה'''מאירי''' מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. ה'''חזו"א'''(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ב'''רמב"ם (שכנים ה א) ו'''בטוש"ע''' (חושן משפט קסא א) כחכמים. ה'''בית יוסף''' מביא את דברי '''רבינו ירוחם'''(נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצרכים עליהם ניתן לכפות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הצרכים עליהם ניתן לכפות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות</div></td></tr>
</table>בעל המחבר ספרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%A6%D7%A8&diff=19430&oldid=prevבעל המחבר ספר: יצירת דף עם התוכן "{{מקורות||בבא בתרא ז ב|תוספתא בבא מציעא יא יז-כג|שכנים ה א|חושן משפט קסא א}} על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם. ==סוגיית הגמרא== המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפיי..."2022-04-19T07:51:29Z<p>יצירת דף עם התוכן "{{מקורות||בבא בתרא ז ב|תוספתא בבא מציעא יא יז-כג|שכנים ה א|חושן משפט קסא א}} על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם. ==סוגיית הגמרא== המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפיי..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מקורות||בבא בתרא ז ב|תוספתא בבא מציעא יא יז-כג|שכנים ה א|חושן משפט קסא א}}<br />
על אילו צרכים יכולים בני החצר לכפות השתתפות של שאר השותפים ומאיפה נובע הכח שלהם.<br />
==סוגיית הגמרא==<br />
המשנה בב"ב (ז:) כהמשך לדיני שותפים וחלוקת שותפות המובאים בפרק הראשון מביאה את דין הכפייה של בני החצר ובני העיר {{ציטוט|"כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל החצרות ראויות לבית שער הכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה"}}. הגמרא שם דנה איך אפשר לכפות על בניית בית שער הרי היה פעם חסיד שבנה בית שער ובעקבות זה הפסיק אליהו להתגלות אליו ומתרצת שבונים את הבית שער בכל מיני אופנים בהם העניים עדיין יכולים להיכנס ולבקש צדקה. ה'''מאירי''' מוציא משאלת הגמרא עיקרון, שכל דבר שיש בו צד עבירה וקלקול כלשהו אי אפשר לכפות עליו. בעניין מחלוקת רשב"ג וחכמים הגמרא מביאה ברייתא שמוסיפה שרשב"ג מודה בחצר הסמוכה לרה"ר, לפי חכמים גם אם לא סמוכה אפשר לכפות כיון שלפעמים צפוף ברה"ר ואז נכנסים גם לשם. ה'''חזו"א'''(ד,ז) מסביר שהמח' היא לא במציאות אלא נחלקו מה נחשב צורך גדול שעליו אפשר לכפות. להלכה נפסק ב'''רמב"ם (שכנים ה א) ו'''בטוש"ע''' (חושן משפט קסא א) כחכמים. ה'''בית יוסף''' מביא את דברי '''רבינו ירוחם'''(נתיב לא חלק ו) שיש מי שפסק כרשב"ג.<br />
==הצרכים עליהם ניתן לכפות==<br />
ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, יז-כג) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות</div>בעל המחבר ספר