חובת קידוש והבדלה לנשים - היסטוריית גרסאות

א.א ב־19:35, 21 בנובמבר 2024

2024-11-21T19:35:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:35, 21 בנובמבר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{תחרות כתיבה}}~~
	{{מקורות\|\|ברכות כו ב, ברכות לג א, פסחים קו א\|\|שבת כט א,ו, עבודה זרה יב ג\|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95 רצו]}}		{{מקורות\|\|ברכות כו ב, ברכות לג א, פסחים קו א\|\|שבת כט א,ו, עבודה זרה יב ג\|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95 רצו]}}

לומדת ב־19:00, 4 בדצמבר 2021

2021-12-04T19:00:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:00, 4 בדצמבר 2021
שורה 44:		שורה 44:
	=== מדאורייתא או מדרבנן ===		=== מדאורייתא או מדרבנן ===

	במסכת פסחים ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=106&format=pdf קו א]) עוסקת הגמרא בחיוב להבדיל בין קודש לחול. אמנם בדברי הגמרא לא הובא פסוק בנוגע לחיוב הבדלה (אלא רק שמ"זכור" אנו למדים על הקידוש בעת כניסת השבת), אך '''הרמב"ם''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&hilite= שבת כט א]) הרחיב את הדברים ולמד מ"זכור" גם על חובת ההבדלה ביציאת השבת. מדבריו משתמע שהבדלה היא מצוות עשה מהתורה. בגישה זו נקטו גם '''ספר החינוך''' (מצווה לא), ה'''סמ"ג''' (עשה כט), '''הראבי"ה''' (חלק א, ברכות סב); הרב משה חלאווה, '''שו"ת מהר"ם חלאווה''', (יח); '''ספר חרדים''' (עשה ד); '''מנחת חינוך''' (מצווה לא); '''ערוך השולחן''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%A6%D7%95_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%90 אורח חיים רצו]); '''קיצור שולחן ערוך''' (צו).		במסכת פסחים ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=106&format=pdf קו א]) עוסקת הגמרא בחיוב להבדיל בין קודש לחול. אמנם בדברי הגמרא לא הובא פסוק בנוגע לחיוב הבדלה (אלא רק שמ"זכור" אנו למדים על הקידוש בעת כניסת השבת), אך '''הרמב"ם''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&hilite= שבת כט א]) הרחיב את הדברים ולמד מ"זכור" גם על חובת ההבדלה ביציאת השבת. מדבריו משתמע שהבדלה היא מצוות עשה מהתורה. בגישה זו נקטו גם '''ספר החינוך''' (מצווה לא), ה'''סמ"ג''' (עשה כט), ; ו'''ערוך השולחן''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%A6%D7%95_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%90 אורח חיים רצו])<ref name="test">[http://www.example.org Link עוד כתבו כך '''הראבי"ה''' (חלק א, ברכות סב); הרב משה חלאווה, '''שו"ת מהר"ם חלאווה''', (יח); '''ספר חרדים''' (עשה ד); '''מנחת חינוך''' (מצווה לא)וב'''קיצור שולחן ערוך''' (צו). ]</ref>

	במסכת שבועות ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=26&daf=18b&format=pdf יח ב]) מובא רצף מימרות על אודות מצוות המביאות לכך שאדם יזכה בבנים: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: "להבדיל בין הקדש ובין החול"...". מכאן שהגמרא רואה בפסוק "ולהבדיל בין הקדש ובין החול" רמז למצוות הבדלה. ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]) סבר שהחיוב להבדיל נלמד מדאורייתא מפסוק זה שכן כותב "מכל מקום ילפינן ליה מדכתיב ולהבדיל" וכך גם הבין את דבריו ר' אלחנן וסרמן ב'''קובץ שיעורים''' (ביצה אות יב). כך עולה גם מדברי רבנו תם בספר הישר (סב).		במסכת שבועות ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=26&daf=18b&format=pdf יח ב]) מובא רצף מימרות על אודות מצוות המביאות לכך שאדם יזכה בבנים: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: "להבדיל בין הקדש ובין החול"...". מכאן שהגמרא רואה בפסוק "ולהבדיל בין הקדש ובין החול" רמז למצוות הבדלה. ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]) סבר שהחיוב להבדיל נלמד מדאורייתא מפסוק זה שכן כותב "מכל מקום ילפינן ליה מדכתיב ולהבדיל" וכך גם הבין את דבריו ר' אלחנן וסרמן ב'''קובץ שיעורים''' (ביצה אות יב). כך עולה גם מדברי רבנו תם בספר הישר (סב).

לומדת ב־20:31, 2 בדצמבר 2021

2021-12-02T20:31:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:31, 2 בדצמבר 2021
שורה 73:		שורה 73:

	על פי המשנה ברורה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=150&hilite= רחצ א]) הטעם לברכת הנר במוצאי שבת היא: "משום דתחלת ברייתו הוי במוצאי שבת כדאמרינן בפסחים דף נ"ד במוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון וטחן ב' אבנים זו בזו ויצא מהן אור". ופוסק בבאור הלכה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=149&hilite= רצו ח]) לגבי נשים ש"יותר נכון לומר דאינה חיבת בברכת הנר לכלי עלמא". יש לומר על פי הטעם שנתן לברכת הנר שברכת הנר במוצאי שבת היא מצוות עשה שהזמן גרמא התלויה בצאת השבת ועל כן נפסק (הרב יוסף קארו, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A6%D7%90 שולחן ערוך, אורח חיים תצא]) שביום טוב אין מברכים על הנר. הרב יהושע נויבירט (שמירת שבת כהלכתה, ב סא <sub>(סט)</sub>) מביא בשם הגרש"ז אויערבך ש"נשים יכולות להכניס עצמן במצווה זו להודות לה' זכר לבריאה שהיתה במוצש"ק...". ר' יעקב בן אשר (בעל הטורים, בראשית א יח) מביא את הערת המסורה שהמילה "ולהבדיל" מופיעה פעמיים בתנ"ך: "ולהבדיל בין האור ובין החשך (בראשית א יח) ו"ולהבדיל בין הקדש ובין החול" (ויקרא י י). ומוסיף הסבר: "לומר דכשמבדילין בין קודש לחול צריך לברך ג"כ על האור". ואולי יש לומר על פי זה שחיוב ברכת הנר במוצאי שבת אינה תלויה בזמן צאת השבת אלא קשורה בהבדלה בין הקודש לחול ומכאן שנשים חייבות בזה. וצריך עיון על פי דבריו מדוע אין מבדילים במוצאי יום טוב. וכן כותב ר' יעקב קאפל רייניץ "אבל באמת ברכת האור אין לה שייכות להבדלה כלל..."		על פי המשנה ברורה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=150&hilite= רחצ א]) הטעם לברכת הנר במוצאי שבת היא: "משום דתחלת ברייתו הוי במוצאי שבת כדאמרינן בפסחים דף נ"ד במוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון וטחן ב' אבנים זו בזו ויצא מהן אור". ופוסק בבאור הלכה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=149&hilite= רצו ח]) לגבי נשים ש"יותר נכון לומר דאינה חיבת בברכת הנר לכלי עלמא". יש לומר על פי הטעם שנתן לברכת הנר שברכת הנר במוצאי שבת היא מצוות עשה שהזמן גרמא התלויה בצאת השבת ועל כן נפסק (הרב יוסף קארו, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A6%D7%90 שולחן ערוך, אורח חיים תצא]) שביום טוב אין מברכים על הנר. הרב יהושע נויבירט (שמירת שבת כהלכתה, ב סא <sub>(סט)</sub>) מביא בשם הגרש"ז אויערבך ש"נשים יכולות להכניס עצמן במצווה זו להודות לה' זכר לבריאה שהיתה במוצש"ק...". ר' יעקב בן אשר (בעל הטורים, בראשית א יח) מביא את הערת המסורה שהמילה "ולהבדיל" מופיעה פעמיים בתנ"ך: "ולהבדיל בין האור ובין החשך (בראשית א יח) ו"ולהבדיל בין הקדש ובין החול" (ויקרא י י). ומוסיף הסבר: "לומר דכשמבדילין בין קודש לחול צריך לברך ג"כ על האור". ואולי יש לומר על פי זה שחיוב ברכת הנר במוצאי שבת אינה תלויה בזמן צאת השבת אלא קשורה בהבדלה בין הקודש לחול ומכאן שנשים חייבות בזה. וצריך עיון על פי דבריו מדוע אין מבדילים במוצאי יום טוב. וכן כותב ר' יעקב קאפל רייניץ "אבל באמת ברכת האור אין לה שייכות להבדלה כלל..."
			== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
			חובת קידוש לנשים, [https://www.etzion.org.il/he/halakha/orach-chaim/shabbat/kiddush-woman%E2%80%99s-obligation הרב חיים נבון]

			הבדלה לנשים, [https://www.etzion.org.il/he/halakha/orach-chaim/shabbat/havdala-women הרב חיים נבון]

	----		----

לומדת ב־19:20, 2 בדצמבר 2021

2021-12-02T19:20:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:20, 2 בדצמבר 2021
שורה 32:		שורה 32:
	=== הוצאת אחרים ידי חובה ===		=== הוצאת אחרים ידי חובה ===

	יש מחלוקת ראשונים ואחרונים האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובה. בספר ה'''כלבו''' (לא) כתוב שמכיוון שנשים חייבות מדאורייתא הן אף יכולות להוציא אחרים ידי חובה. ב'''ספר העיתים''' (קנו) וב'''ספר האגודה''' (שבועות ג') גם כתוב שהיה אפשר שנשים יוציאו ידי חובה את בני ביתן אך אין לעשות כן.<ref>בספר העיתים הוא מגדיר זאת כדבר מגונה. בספר האגודה כתוב שאין מורין כן.</ref>		יש מחלוקת ראשונים ואחרונים האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובה. בספר ה'''כלבו''' (לא) כתוב שמכיוון שנשים חייבות מדאורייתא הן אף יכולות להוציא אחרים ידי חובה. ב'''ספר העיתים''' (קנו) וב'''ספר האגודה''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9770&st=&pgnum=124&hilite= שבועות ג]) גם כתוב שהיה אפשר שנשים יוציאו ידי חובה את בני ביתן אך אין לעשות כן.<ref>בספר העיתים הוא מגדיר זאת כדבר מגונה. בספר האגודה כתוב שאין מורין כן.</ref>

	להלכה פוסק ה'''שו"ע''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%95 אורח חיים רעא ו]) שנשים יכולות להוציא את האנשים מכיוון שחייבות מן התורה כמותם. אך, מפרשי השו"ע חלוקים האם זה באמת ראוי. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ב) וה'''משנה ברורה''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=97&hilite= אורח חיים רעא ב]) סוברים שיש להחמיר ושאין לנשים להוציא ידי חובה את האנשים. ה'''משנה ברורה''' נותן לזה טעם שזה זילא מילתא. לעומת זאת, ה'''ט"ז''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%22%D7%96_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%91 אורח חיים רעא ב]) ו'''ערוך השולחן''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%A2%D7%90_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%94 אורח חיים רעא ה]) אומרים שנשים יכולות להוציא אנשים, בשונה ממצות מגילה ששם נשים אינן יכולות להוציא. '''ערוך השולחן''' מסביר שבדברים שברבים כמו מגילה יש עניין להגיד זילא מילתא, אך בקידוש שזה לא נעשה ברבים אין בעיה שאישה תוציא אנשים ידי חובה.		להלכה פוסק ה'''שו"ע''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%95 אורח חיים רעא ו]) שנשים יכולות להוציא את האנשים מכיוון שחייבות מן התורה כמותם. אך, מפרשי השו"ע חלוקים האם זה באמת ראוי. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ב) וה'''משנה ברורה''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=97&hilite= אורח חיים רעא ב]) סוברים שיש להחמיר ושאין לנשים להוציא ידי חובה את האנשים. ה'''משנה ברורה''' נותן לזה טעם שזה זילא מילתא. לעומת זאת, ה'''ט"ז''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%22%D7%96_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%91 אורח חיים רעא ב]) ו'''ערוך השולחן''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%A2%D7%90_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%94 אורח חיים רעא ה]) אומרים שנשים יכולות להוציא אנשים, בשונה ממצות מגילה ששם נשים אינן יכולות להוציא. '''ערוך השולחן''' מסביר שבדברים שברבים כמו מגילה יש עניין להגיד זילא מילתא, אך בקידוש שזה לא נעשה ברבים אין בעיה שאישה תוציא אנשים ידי חובה.
שורה 48:		שורה 48:
	במסכת שבועות ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=26&daf=18b&format=pdf יח ב]) מובא רצף מימרות על אודות מצוות המביאות לכך שאדם יזכה בבנים: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: "להבדיל בין הקדש ובין החול"...". מכאן שהגמרא רואה בפסוק "ולהבדיל בין הקדש ובין החול" רמז למצוות הבדלה. ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]) סבר שהחיוב להבדיל נלמד מדאורייתא מפסוק זה שכן כותב "מכל מקום ילפינן ליה מדכתיב ולהבדיל" וכך גם הבין את דבריו ר' אלחנן וסרמן ב'''קובץ שיעורים''' (ביצה אות יב). כך עולה גם מדברי רבנו תם בספר הישר (סב).		במסכת שבועות ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=26&daf=18b&format=pdf יח ב]) מובא רצף מימרות על אודות מצוות המביאות לכך שאדם יזכה בבנים: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: "להבדיל בין הקדש ובין החול"...". מכאן שהגמרא רואה בפסוק "ולהבדיל בין הקדש ובין החול" רמז למצוות הבדלה. ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]) סבר שהחיוב להבדיל נלמד מדאורייתא מפסוק זה שכן כותב "מכל מקום ילפינן ליה מדכתיב ולהבדיל" וכך גם הבין את דבריו ר' אלחנן וסרמן ב'''קובץ שיעורים''' (ביצה אות יב). כך עולה גם מדברי רבנו תם בספר הישר (סב).

	סוגיה נוספת שממנה יש ללמוד על תוקפה של חובת הבדלה מצויה במסכת נזיר ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=3b&format=pdf ג ב]). הגמרא שם מבארת כי לדעת ר' שמעון, נזיר אסור בשתיית יין גם במקום שיש מצווה לשתותו – כגון יין "קדושתא ואבדלתא", ועל כך היא אומרת את המילים "הרי מושבע ועומד עליו מהר סיני". המפרש קרא את המשפט האחרון כקביעה, ולא כשאלה, ומוכיח שיש חובת דאורייתא לקדש ולהבדיל על היין. אך '''רבנו תם''' (תוספות נזיר ד א, ד"ה מאי היא) הסביר שיש לקרוא את המשפט בתמיהה ולשיטתו הבדלה אינה חיוב מדאורייתא אלא תקנה מדרבנן. וכך כתב גם ה'''תוספות רי"ד''' (פסחים קו א) וב'''אורחות חיים''' (חלק א, הלכות הבדלה, אות יח).		סוגיה נוספת שממנה יש ללמוד על תוקפה של חובת הבדלה מצויה במסכת נזיר ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=3b&format=pdf ג ב]). הגמרא שם מבארת כי לדעת ר' שמעון, נזיר אסור בשתיית יין גם במקום שיש מצווה לשתותו – כגון יין "קדושתא ואבדלתא", ועל כך היא אומרת את המילים "הרי מושבע ועומד עליו מהר סיני". המפרש קרא את המשפט האחרון כקביעה, ולא כשאלה, ומוכיח שיש חובת דאורייתא לקדש ולהבדיל על היין. אך '''רבנו תם''' ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=4&format=pdf תוספות נזיר ד א, ד"ה מאי היא]) הסביר שיש לקרוא את המשפט בתמיהה ולשיטתו הבדלה אינה חיוב מדאורייתא אלא תקנה מדרבנן. וכך כתב גם ה'''תוספות רי"ד''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14143&st=&pgnum=43&hilite= פסחים קו א]) וב'''אורחות חיים''' (חלק א, הלכות הבדלה, אות יח).

	=== חובת נשים בהבדלה ===		=== חובת נשים בהבדלה ===
שורה 58:		שורה 58:
	כעת הדברים מתקשרים לאמור בסעיף הקודם. נמצא שלפי ה'''רמב"ם''' הלומד חיוב הבדלה מ"זכור" נשים חייבות בהבדלה דאורייתא וכך הבין את דבריו ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]).		כעת הדברים מתקשרים לאמור בסעיף הקודם. נמצא שלפי ה'''רמב"ם''' הלומד חיוב הבדלה מ"זכור" נשים חייבות בהבדלה דאורייתא וכך הבין את דבריו ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]).

	חלק מהראשונים סברו שאף אם נאמר שחובת ההבדלה עצמה היא מדרבנן ולכאורה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמה, יש לומר כי חכמים תיקנו חובת הבדלה לנשים כפי שהן חייבות בקידוש. וכך עולה מדברי ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]); ה'''ריטב"א''' (פסחים נד א) וה'''מאירי''' (בית הבחירה, ברכות כ ב).		חלק מהראשונים סברו שאף אם נאמר שחובת ההבדלה עצמה היא מדרבנן ולכאורה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמה, יש לומר כי חכמים תיקנו חובת הבדלה לנשים כפי שהן חייבות בקידוש. וכך עולה מדברי ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]); ה'''ריטב"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93#%D7%93%D7%A3_%D7%A0%D7%93_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 פסחים נד א]) וה'''מאירי''' (בית הבחירה, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 ברכות כ ב]).

	לעומת זאת, ב'''אורחות חיים''' (חלק א, הלכות הבדלה, אות יח) כתב כי הבדלה אינה חלק ממצוות השבת ועל כן נשים לא תבדלנה לעצמן, אך בכל זאת לאיש מותר להבדיל שוב בשבילן.		לעומת זאת, ב'''אורחות חיים''' (חלק א, הלכות הבדלה, אות יח) כתב כי הבדלה אינה חלק ממצוות השבת ועל כן נשים לא תבדלנה לעצמן, אך בכל זאת לאיש מותר להבדיל שוב בשבילן.
שורה 66:		שורה 66:
	ר' יוסף קארו הביא ב'''שולחן ערוך''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%97 רצו ח]) את שתי השיטות וכתב: "נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש מי שחולק". '''הרמ"א''' הוסיף על אתר "על כן לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים". וכן פסק המשנה ברורה, ([http://www.example.org כותרת הקישור] הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, שבת, חלק א, עמ' 135–136) (הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ד אורח חיים כג)		ר' יוסף קארו הביא ב'''שולחן ערוך''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%97 רצו ח]) את שתי השיטות וכתב: "נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש מי שחולק". '''הרמ"א''' הוסיף על אתר "על כן לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים". וכן פסק המשנה ברורה, ([http://www.example.org כותרת הקישור] הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, שבת, חלק א, עמ' 135–136) (הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ד אורח חיים כג)

	ה'''ב"ח''' (רצו), '''הט"ז''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%22%D7%96_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%97 רצו ח]) וה'''מג"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95 רצו יא]) הקשו מדוע נשים לא יכולות להבדיל אף אם זאת מצוות עשה שהזמן גרמה. '''הב"ח''' הסביר שכוונת דברי ה'אורחות חיים, שעליהם התבסס הרמ"א, היא שנשים אינן צריכות להבדיל אך יכולות להבדיל. '''הט"ז''' הסביר שמכיוון שהבדלה היא תקנת דרבנן וגם מצוות עשה שהזמן גרמה – נשים לא יכולות לקיימה; ועל דבריו הקשה ה'פרי מגדים' (רצו ז). מדברי הרמ"א במקום אחר המלמד שנשים יכולות לברך על ההלל אף כשמדובר בחיוב דרבנן. ה'מגן אברהם' הסביר שיש הבדל בין מצוות שיש בהן מעשה למצוות שאין בהן מעשה; ומכיוון שבהבדלה אין מעשה, נשים אינן יכולות להבדיל (לדברי הרמ"א). בדברי ה'מגן אברהם' דנו האחרונים: בעל 'מחצית השקל' (רצו יא) הסביר שזאת משום שבמצוות עִם מעשה, למעשה יש חשיבות בפני עצמה מה שאין כן במצוות ללא מעשה; הרב שמעון סופר (שו"ת התעוררות תשובה, חלק א קצט) הסביר שמצוות שבהן יש מעשה הופכות להיות חלק ממסורת אימותינו ועל כן גם נשים יכולות לקיימן.		ה'''ב"ח''' (רצו), '''הט"ז''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%22%D7%96_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%97 רצו ח]) וה'''מג"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95 רצו יא]) הקשו מדוע נשים לא יכולות להבדיל אף אם זאת מצוות עשה שהזמן גרמה. '''הב"ח''' הסביר שכוונת דברי ה'אורחות חיים, שעליהם התבסס הרמ"א, היא שנשים אינן צריכות להבדיל אך יכולות להבדיל. '''הט"ז''' הסביר שמכיוון שהבדלה היא תקנת דרבנן וגם מצוות עשה שהזמן גרמה – נשים לא יכולות לקיימה; ועל דבריו הקשה ה'פרי מגדים' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=180&hilite= רצו ז]). מדברי הרמ"א במקום אחר המלמד שנשים יכולות לברך על ההלל אף כשמדובר בחיוב דרבנן. ה'מגן אברהם' הסביר שיש הבדל בין מצוות שיש בהן מעשה למצוות שאין בהן מעשה; ומכיוון שבהבדלה אין מעשה, נשים אינן יכולות להבדיל (לדברי הרמ"א). בדברי ה'מגן אברהם' דנו האחרונים: בעל 'מחצית השקל' (רצו יא) הסביר שזאת משום שבמצוות עִם מעשה, למעשה יש חשיבות בפני עצמה מה שאין כן במצוות ללא מעשה; הרב שמעון סופר (שו"ת התעוררות תשובה, חלק א קצט) הסביר שמצוות שבהן יש מעשה הופכות להיות חלק ממסורת אימותינו ועל כן גם נשים יכולות לקיימן.

	עוד הוסיף ה'משנה ברורה' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=149&hilite= רצו לה]) הסביר שנשים לא יכולות להכניס את עצמן בחיוב הבדלה משום שהן אינן יכולות לשתות מכוס ההבדלה. לאור הדברים הללו, כתב הרב נויבירט בספר 'שמירת שבת כהלכתה', בשם הרב שלמה זלמן אויערבך, כי בכל הבדלה בין שבת ליום טוב יוכלו הנשים לקדש ולהבדיל, מכיוון שהאישה מושכת על עצמה את חיוב ההבדלה ואז אין ברכת ההבדלה נחשבת כהפסק בין ברכת היין לשתיית היין. חלק ב, פרק סב, הערה כז.		עוד הוסיף ה'משנה ברורה' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=149&hilite= רצו לה]) הסביר שנשים לא יכולות להכניס את עצמן בחיוב הבדלה משום שהן אינן יכולות לשתות מכוס ההבדלה. לאור הדברים הללו, כתב הרב נויבירט בספר 'שמירת שבת כהלכתה', בשם הרב שלמה זלמן אויערבך, כי בכל הבדלה בין שבת ליום טוב יוכלו הנשים לקדש ולהבדיל, מכיוון שהאישה מושכת על עצמה את חיוב ההבדלה ואז אין ברכת ההבדלה נחשבת כהפסק בין ברכת היין לשתיית היין. חלק ב, פרק סב, הערה כז.
שורה 72:		שורה 72:
	=== חיוב נשים בנר הבדלה ===		=== חיוב נשים בנר הבדלה ===

	על פי המשנה ברורה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=150&hilite= רחצ א]) הטעם לברכת הנר במוצאי שבת היא: "משום דתחלת ברייתו הוי במוצאי שבת כדאמרינן בפסחים דף נ"ד במוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון וטחן ב' אבנים זו בזו ויצא מהן אור". ופוסק בבאור הלכה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=149&hilite= רצו ח]) לגבי נשים ש"יותר נכון לומר דאינה חיבת בברכת הנר לכלי עלמא". יש לומר על פי הטעם שנתן לברכת הנר שברכת הנר במוצאי שבת היא מצוות עשה שהזמן גרמא התלויה בצאת השבת ועל כן נפסק (הרב יוסף קארו, שולחן ערוך, אורח חיים תצא) שביום טוב אין מברכים על הנר. הרב יהושע נויבירט (שמירת שבת כהלכתה, ב סא <sub>(סט)</sub>) מביא בשם הגרש"ז אויערבך ש"נשים יכולות להכניס עצמן במצווה זו להודות לה' זכר לבריאה שהיתה במוצש"ק...". ר' יעקב בן אשר (בעל הטורים, בראשית א יח) מביא את הערת המסורה שהמילה "ולהבדיל" מופיעה פעמיים בתנ"ך: "ולהבדיל בין האור ובין החשך (בראשית א יח) ו"ולהבדיל בין הקדש ובין החול" (ויקרא י י). ומוסיף הסבר: "לומר דכשמבדילין בין קודש לחול צריך לברך ג"כ על האור". ואולי יש לומר על פי זה שחיוב ברכת הנר במוצאי שבת אינה תלויה בזמן צאת השבת אלא קשורה בהבדלה בין הקודש לחול ומכאן שנשים חייבות בזה. וצריך עיון על פי דבריו מדוע אין מבדילים במוצאי יום טוב. וכן כותב ר' יעקב קאפל רייניץ "אבל באמת ברכת האור אין לה שייכות להבדלה כלל..."		על פי המשנה ברורה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=150&hilite= רחצ א]) הטעם לברכת הנר במוצאי שבת היא: "משום דתחלת ברייתו הוי במוצאי שבת כדאמרינן בפסחים דף נ"ד במוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון וטחן ב' אבנים זו בזו ויצא מהן אור". ופוסק בבאור הלכה ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=149&hilite= רצו ח]) לגבי נשים ש"יותר נכון לומר דאינה חיבת בברכת הנר לכלי עלמא". יש לומר על פי הטעם שנתן לברכת הנר שברכת הנר במוצאי שבת היא מצוות עשה שהזמן גרמא התלויה בצאת השבת ועל כן נפסק (הרב יוסף קארו, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A6%D7%90 שולחן ערוך, אורח חיים תצא]) שביום טוב אין מברכים על הנר. הרב יהושע נויבירט (שמירת שבת כהלכתה, ב סא <sub>(סט)</sub>) מביא בשם הגרש"ז אויערבך ש"נשים יכולות להכניס עצמן במצווה זו להודות לה' זכר לבריאה שהיתה במוצש"ק...". ר' יעקב בן אשר (בעל הטורים, בראשית א יח) מביא את הערת המסורה שהמילה "ולהבדיל" מופיעה פעמיים בתנ"ך: "ולהבדיל בין האור ובין החשך (בראשית א יח) ו"ולהבדיל בין הקדש ובין החול" (ויקרא י י). ומוסיף הסבר: "לומר דכשמבדילין בין קודש לחול צריך לברך ג"כ על האור". ואולי יש לומר על פי זה שחיוב ברכת הנר במוצאי שבת אינה תלויה בזמן צאת השבת אלא קשורה בהבדלה בין הקודש לחול ומכאן שנשים חייבות בזה. וצריך עיון על פי דבריו מדוע אין מבדילים במוצאי יום טוב. וכן כותב ר' יעקב קאפל רייניץ "אבל באמת ברכת האור אין לה שייכות להבדלה כלל..."
	----		----

לומדת ב־18:29, 2 בדצמבר 2021

2021-12-02T18:29:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:29, 2 בדצמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{תחרות כתיבה}}		{{תחרות כתיבה}}
	{{מקורות\|\|~~[https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=26b&format=pdf~~ ברכות כו ב], ~~[https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=33&format=pdf~~ ברכות לג א], ~~[https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=106&format=pdf~~ פסחים קו א]\|\|~~[https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&hilite=~~ שבת כט א],~~[https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&halocha=6&hilite=~~ ו], ~~[https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&halocha=3&hilite=~~ עבודה זרה יב ג]\|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95 רצו]}}		{{מקורות\|\|ברכות כו ב, ברכות לג א, פסחים קו א\|\|שבת כט א,ו, עבודה זרה יב ג\|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95 רצו]}}

	חובת הקידוש להבדלה לנשים. האם היא מדאורייתא או מדרבנן, האם יכולות להוציא אחרים.		חובת הקידוש להבדלה לנשים. האם היא מדאורייתא או מדרבנן, האם יכולות להוציא אחרים.

לומדת ב־18:23, 2 בדצמבר 2021

2021-12-02T18:23:58Z

הצגת שינויים

לומדת ב־17:22, 2 בדצמבר 2021

2021-12-02T17:22:41Z

הצגת שינויים

לומדת ב־09:15, 1 בדצמבר 2021

2021-12-01T09:15:13Z

הצגת שינויים

לומדת ב־09:00, 1 בדצמבר 2021

2021-12-01T09:00:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:00, 1 בדצמבר 2021
שורה 3:		שורה 3:
	== חובת קידוש ==		== חובת קידוש ==

	קידוש בשבת הוא מצווה מדאורייתא הנלמדת מהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו". המקור לכך מופיע ב'''בבלי פסחים''' (קו א):		קידוש בשבת הוא מצווה מדאורייתא הנלמדת מהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו". המקור לכך מופיע ב'''בבלי פסחים''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=106&format=pdf קו א]):

	תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין - תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו.		תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין - תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו.

לומדת ב־04:57, 1 בדצמבר 2021

2021-12-01T04:57:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:57, 1 בדצמבר 2021
שורה 7:		שורה 7:
	תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין - תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו.		תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין - תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו.

	הראשונים מסכימים כי מצוות קידוש היא מדאורייתא, אך חלוקים האם גם המצווה לקדש דווקא על היין היא גם מדאורייתא. הם חלוקים כיצד יש להבין את הדרשה בגמרא של "זכור את יום השבת לקדשו – זוכרהו על היין". '''רבינו יונה''' (מצוטט ברא"ש פסחים י ה) סובר שקידוש הוא מדאורייתא. לעומת זאת, ה'''בה"ג''' (הלכות קידוש והבדלה), ה'''תוספות''' (פסחים קו א), ה'''רמב"ם''' (שבת כט ו), ועוד ראשונים ~~.<ref>[רמב"ן שמות כ ח, מאירי פסחים קו א],~~ סוברים שקידוש על היין הוא מדרבנן, והפסוק שחכמים מביאים, "זכור את יום השבת", הוא אסמכתא בלבד.כך, גם נפסק להלכה ב'''מגן אברהם''' (אורח חיים רעא א).		הראשונים מסכימים כי מצוות קידוש היא מדאורייתא, אך חלוקים האם גם המצווה לקדש דווקא על היין היא גם מדאורייתא. הם חלוקים כיצד יש להבין את הדרשה בגמרא של "זכור את יום השבת לקדשו – זוכרהו על היין". '''רבינו יונה''' (מצוטט ברא"ש פסחים י ה) סובר שקידוש הוא מדאורייתא. לעומת זאת, ה'''בה"ג''' (הלכות קידוש והבדלה), ה'''תוספות''' (פסחים קו א), ה'''רמב"ם''' (שבת כט ו), ועוד ראשונים סוברים שקידוש על היין הוא מדרבנן, והפסוק שחכמים מביאים, "זכור את יום השבת", הוא אסמכתא בלבד.כך, גם נפסק להלכה ב'''מגן אברהם''' (אורח חיים רעא א).

	=== חובת נשים בקידוש ===		=== חובת נשים בקידוש ===