https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8?feed=atom 2026-06-24T04:00:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=14538&oldid=prev 2019-04-04T19:11:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:11, 4 באפריל 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l151">שורה 151:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 151:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הגר&quot;ח''' סולובייצ'יק (פסחים קח א) כתב שגדר מצוות הסיבה לפי הרמב&quot;ם אינו דין בקיום אכילת מצה, אלא זהו דין באכילה. ומטעם זה יש ענין להסב בכל הסעודה, ואף באכילת מצת מצוה אין זה גדר בקיום המצוה, אלא במעשה האכילה של אותו כזית שבו יוצאים ידי חובת אכילת מצה. ודייק כן גם מדברי הירושלמי.&lt;BR/&gt;ובדעת הרא&quot;ש כתב להיפך, שגדר חובת ההסיבה היא במצוה עצמה, כלומר שמצות אכילת מצה יש אין יוצאים בה אלא באכילת הסיבה, ולכן אף בדיעבד צריך לחזור ולאכול, כיון שהוא שייך לעצם קיום המצוה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הגר&quot;ח''' סולובייצ'יק (פסחים קח א) כתב שגדר מצוות הסיבה לפי הרמב&quot;ם אינו דין בקיום אכילת מצה, אלא זהו דין באכילה. ומטעם זה יש ענין להסב בכל הסעודה, ואף באכילת מצת מצוה אין זה גדר בקיום המצוה, אלא במעשה האכילה של אותו כזית שבו יוצאים ידי חובת אכילת מצה. ודייק כן גם מדברי הירושלמי.&lt;BR/&gt;ובדעת הרא&quot;ש כתב להיפך, שגדר חובת ההסיבה היא במצוה עצמה, כלומר שמצות אכילת מצה יש אין יוצאים בה אלא באכילת הסיבה, ולכן אף בדיעבד צריך לחזור ולאכול, כיון שהוא שייך לעצם קיום המצוה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסח</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליל הסדר</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פסחים קח.]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פסחים קח.]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חמץ ומצה פרק ז]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חמץ ומצה פרק ז]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=10886&oldid=prev 2018-03-07T09:13:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:13, 7 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף כג א ד&quot;ה השתא) מבואר שחיוב ההסיבה הוא מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''ר&quot;ן''' (דפי הרי&quot;ף כג א ד&quot;ה השתא) מבואר שחיוב ההסיבה הוא מדרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה ז ו-ז) הסמיכו לפסוק - &quot;וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים&quot;, כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ב'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה ז ו-ז) הסמיכו לפסוק - &quot;וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים&quot;, כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ב) הביא מהמדרש רמז להסיבה מן הפסוק: &quot;ויסב אלקים את העם&quot;, מלמד שהושיבן בהסיבה, דרך בני מלכים רבוצים על מטותיהם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ב) הביא מהמדרש רמז להסיבה מן הפסוק: &quot;ויסב אלקים את העם&quot;, מלמד שהושיבן בהסיבה, דרך בני מלכים רבוצים על מטותיהם. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן הזכיר ה'''אבודרהם''' (סדר ההגדה ופירושה ד&quot;ה ושתיית).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת הראבי&quot;ה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת הראבי&quot;ה ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ראבי&quot;ה''' כתב (ב פסחים תקכה) שבזמן הזה שאין רגילות להסב, ישב כדרכו. וב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ב) הוסיף דאדרבה ישיבה כדרכו היא דרך חירות, אבל סיים שהראבי&quot;ה דעת יחיד הוא. אמנם נמצא כן גם ב'''ראב&quot;ן''' (פסחים ד&quot;ה ואינו יוצא), וכן ה'''טור''' (אורח חיים רעב) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזכיר </del>דעת הראבי&quot;ה ולא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השיג </del>עליו.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ראבי&quot;ה''' כתב (ב פסחים תקכה) שבזמן הזה שאין רגילות להסב, ישב כדרכו. וב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ז ב) הוסיף דאדרבה ישיבה כדרכו היא דרך חירות, אבל סיים שהראבי&quot;ה דעת יחיד הוא. אמנם נמצא כן גם ב'''ראב&quot;ן''' (פסחים ד&quot;ה ואינו יוצא), וכן ה'''טור''' (אורח חיים רעב) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה'''אבודרהם''' (סדר ההגדה ופירושה ד&quot;ה ושתיית) הזכירו </ins>דעת הראבי&quot;ה ולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השיגו </ins>עליו.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מי צריך להסב ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מי צריך להסב ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l136">שורה 136:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 137:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''רמב&quot;ם''' לא הזכיר חיוב לחזור ולאכול, וב'''חידושי הגר&quot;ח''' סולובייצ'יק (פסחים קח א) כתב בדעת הרמב&quot;ם שאם לא היסב, אפילו בכזית ראשון של מצה, אינו צריך לחזור ולאכול. וכתב לבאר דברי הגמרא לגבי שמש, שמה שכתוב 'לא יצא' אין הכוונה שלא יצא ידי חובת מצה, אלא שלא יצא ידי חובת הסיבה, אך על כל פנים אינו צריך ולא יועיל אם יחזור ויאכל כזית מצה, לפי שכבר יצא בה ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''רמב&quot;ם''' לא הזכיר חיוב לחזור ולאכול, וב'''חידושי הגר&quot;ח''' סולובייצ'יק (פסחים קח א) כתב בדעת הרמב&quot;ם שאם לא היסב, אפילו בכזית ראשון של מצה, אינו צריך לחזור ולאכול. וכתב לבאר דברי הגמרא לגבי שמש, שמה שכתוב 'לא יצא' אין הכוונה שלא יצא ידי חובת מצה, אלא שלא יצא ידי חובת הסיבה, אך על כל פנים אינו צריך ולא יועיל אם יחזור ויאכל כזית מצה, לפי שכבר יצא בה ידי חובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''אבודרהם''' (סדר ההגדה ופירושה ד"ה ושתיית) כתב בסתם שהאוכל ושותה בלא הסבה, לא יצא. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (תעב) סתם וכתב שאם אכל ושתה בלא הסיבה לא יצא. וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (תעב ז).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''טור''' (תעב) סתם וכתב שאם אכל ושתה בלא הסיבה לא יצא. וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (תעב ז).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''דרכי משה''' (ג) הכריע שבשתי כוסות ראשונות, אם שכח להסב, יחזור וישתה. אבל בכוסות שלישית ורביעית לא יחזור וישתה, אלא יסמוך על דעת ראבי&quot;ה. וכן פסק ב'''רמ&quot;א''' (ז) שבכוסות ראשונות ובאכילת מצה יחזור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''דרכי משה''' (ג) הכריע שבשתי כוסות ראשונות, אם שכח להסב, יחזור וישתה. אבל בכוסות שלישית ורביעית לא יחזור וישתה, אלא יסמוך על דעת ראבי&quot;ה. וכן פסק ב'''רמ&quot;א''' (ז) שבכוסות ראשונות ובאכילת מצה יחזור.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=10885&oldid=prev 2018-03-07T09:08:13Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אביו שהוא רבו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:08, 7 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== אביו שהוא רבו ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== אביו שהוא רבו ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''תוספות''' (קח א ד&quot;ה בפני) כותבים, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך להסב דלא גרע מרבו, אך הוסיפו שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן היא מסקנת ה'''רא&quot;ש''' (י כ).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''תוספות''' (קח א ד&quot;ה בפני) כותבים, שלכאורה אביו שהוא רבו גם כן אינו צריך להסב דלא גרע מרבו, אך הוסיפו שסתם אב מלמד את בנו תורה כפי שמצווה בזה, ולכן אין זה בגדר רבו לפטור את בנו מהסיבה. וכן היא מסקנת ה'''רא&quot;ש''' (י כ).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, והוסיף שאין </del>צריך ליטול רשות לפי שדרך האב למחול על כבודו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''אבודרהם''' (סדר ההגדה ופירושה ד&quot;ה ושתיית) כתבו </ins>שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף אינו </ins>צריך ליטול רשות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכתבו שהטעם בזה הוא </ins>לפי שדרך האב למחול על כבודו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד&quot;ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה). גם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) צידד כדעה זו וכתב שאסור להסב אם לא שביקש מאביו רשות, שהרי כיבוד אב ואם דאורייתא ובכל ספק יש ללכת חומרא, מה שאין כן הסיבה שהיא דרבנן וספקו לקולא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד&quot;ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה). גם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) צידד כדעה זו וכתב שאסור להסב אם לא שביקש מאביו רשות, שהרי כיבוד אב ואם דאורייתא ובכל ספק יש ללכת חומרא, מה שאין כן הסיבה שהיא דרבנן וספקו לקולא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אמנם ה'''משנה ברורה''' (יד) לא הביא דעתם, וכתב את הטעם המובא בארחות חיים ובכלבו ובאבודרהם שמסתמא אביו מוחל.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== גדול בתורה שאינו רבו ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== גדול בתורה שאינו רבו ====</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=10884&oldid=prev 2018-03-07T08:55:52Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אביו שהוא רבו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:55, 7 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) כתב שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה, והוסיף שאין צריך ליטול רשות לפי שדרך האב למחול על כבודו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) כתב שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה, והוסיף שאין צריך ליטול רשות לפי שדרך האב למחול על כבודו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד&quot;ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד&quot;ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. גם ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ד) צידד כדעה זו וכתב שאסור להסב אם לא שביקש מאביו רשות, שהרי כיבוד אב ואם דאורייתא ובכל ספק יש ללכת חומרא, מה שאין כן הסיבה שהיא דרבנן וספקו לקולא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== גדול בתורה שאינו רבו ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== גדול בתורה שאינו רבו ====</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=10882&oldid=prev 2018-03-06T10:50:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:50, 6 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== בשלחן אחר ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== בשלחן אחר ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''דרכי משה''' (ג) כתב בשם '''מהרי&quot;ב''' שדווקא כשאוכל הרב עם התלמיד בשלחן אחד, אבל אם אוכל התלמיד על שולחן אחר, אף שהוא בפני רבו, צריך להסב. וכן פסק להלכה ב'''רמ&quot;א''' (ה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''דרכי משה''' (ג) כתב בשם '''מהרי&quot;ב''' שדווקא כשאוכל הרב עם התלמיד בשלחן אחד, אבל אם אוכל התלמיד על שולחן אחר, אף שהוא בפני רבו, צריך להסב. וכן פסק להלכה ב'''רמ&quot;א''' (ה).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''פרי חדש''' (ה ד"ה ומ"ש אבל) תמה מנין המקור לדבר זה, דיותר משמע בגמרא שכל שרבו רואהו אסור להסב משום מורא.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שמש ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== שמש ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=10881&oldid=prev 2018-03-06T10:41:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:41, 6 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2246 (ה)] הביא מספר '''פסח מעובין''' שהב&quot;ח לשיטתו שאזיל בתר הרמ&quot;א לתפוס עיקר כהראבי&quot;ה, אבל לבני הספרדים יש להורות שגם אבל צריך להסב. והחק יעקב עצמו סובר שגם לאשכנזים יש להורות שאבל צריך להסב, שמנין לנו להקל במצוה דרבנן, שלא נזכר בפוסקים כלל איסור באבל  להסב, ואדרבה משמע בכמה מקומות שאבל מיסב אף ביום חול, אלא שצריך לכפות מיטתו. אבל סוף דבריו סיים שאם אפשר לשנות קצת ישנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2246 (ה)] הביא מספר '''פסח מעובין''' שהב&quot;ח לשיטתו שאזיל בתר הרמ&quot;א לתפוס עיקר כהראבי&quot;ה, אבל לבני הספרדים יש להורות שגם אבל צריך להסב. והחק יעקב עצמו סובר שגם לאשכנזים יש להורות שאבל צריך להסב, שמנין לנו להקל במצוה דרבנן, שלא נזכר בפוסקים כלל איסור באבל  להסב, ואדרבה משמע בכמה מקומות שאבל מיסב אף ביום חול, אלא שצריך לכפות מיטתו. אבל סוף דבריו סיים שאם אפשר לשנות קצת ישנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג) צידד כדבריו, והוסיף שאם כבר עברו י&quot;ב חודש והיא שנה מעוברת, אין צריך שינוי ויסב כדרכו. וגם כתב (אשל אברהם ה) שגם לב&quot;ח והמג&quot;א שכתבו שלא יסב, היינו דווקא במיטה כבודה, אבל על ירך חבירו או בהטייה יסב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג) צידד כדבריו, והוסיף שאם כבר עברו י&quot;ב חודש והיא שנה מעוברת, אין צריך שינוי ויסב כדרכו. וגם כתב (אשל אברהם ה) שגם לב&quot;ח והמג&quot;א שכתבו שלא יסב, היינו דווקא במיטה כבודה, אבל על ירך חבירו או בהטייה יסב.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''גר"ז''' (תעב ג-ד) כתב לחלק, שאם התחיל כבר אבילות קודם הרגל, כגון שהוא בתוך שנה על אביו או אמו, אינו רשאי לימנוע עצמו מלהסב. אבל אם לא נהג כלל אבילות קודם הפסח, ולא בטלה ממנו גזירת שבעה, כגון שנקבר מתו בליל פסח ולא הספיק לשבת קודם הרגל אפילו שעה אחת, בזה נוהגים שלא להסב כלל, לפי שחשיב דברים שבצנעא שנוהג ברגל.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה ברורה''' (יג) הכריע כהחק יעקב והכנסת הגדולה שאבל חייב להסב, אך כתב שהנכון שלא להסב על מטה כבודה, אלא רק יטה על כר או ברכי חבירו בשינוי קצת, וכעצת הפרי מגדים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה ברורה''' (יג) הכריע כהחק יעקב והכנסת הגדולה שאבל חייב להסב, אך כתב שהנכון שלא להסב על מטה כבודה, אלא רק יטה על כר או ברכי חבירו בשינוי קצת, וכעצת הפרי מגדים.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=10880&oldid=prev 2018-03-06T10:36:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:36, 6 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אבל ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אבל ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שו&quot;ת הב&quot;ח''' (חדשות ה) דן לגבי אבל אם יכול וצריך להסב, ובתחילת דבריו מצדד שמותר לו להסב אפילו בשבתות וימים טובים שאין חיוב בדבר, דאין זה בכלל שמחה האסורה, וכל שכן בליל פסח שהוא מצוה וחובה. ועוד שאפילו ביום חול, ואפילו תוך שבעה מותר, שכן היה דרכם תמיד לאכול בהסיבה, אלא שצריך הוא לכפות מיטתו. אמנם בהמשך דבריו כתב שלדידן שאין אנו נוהגים בהסיבה בדרך כלל, אין לאבל להסב בסתם שבתות וימים טובים. ואמנם בליל פסח היה צריך להסב, שכן מצווה היא ואבל חייב בכל המצוות, אלא שלדינא אין לו להסב גם בליל פסח, משום דהעיקר כהראבי&quot;ה שגם ישיבה כדרכו הוי דרך חירות. ואף דלכתחילה אנו מסיבים, מ&quot;מ אין זה נגד הראבי&quot;ה שגם הוא מודה דהוי דרך חירות, אלא ס&quot;ל דאינו צריך. אך לענין אבל, תופסים אנו עיקר כהראבי&quot;ה ואסור הוא בהסבה. וכן פסק ב'''ב&quot;ח''' על הטור (תעב ב).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שו&quot;ת הב&quot;ח''' (חדשות ה) דן לגבי אבל אם יכול וצריך להסב, ובתחילת דבריו מצדד שמותר לו להסב אפילו בשבתות וימים טובים שאין חיוב בדבר, דאין זה בכלל שמחה האסורה, וכל שכן בליל פסח שהוא מצוה וחובה. ועוד שאפילו ביום חול, ואפילו תוך שבעה מותר, שכן היה דרכם תמיד לאכול בהסיבה, אלא שצריך הוא לכפות מיטתו. אמנם בהמשך דבריו כתב שלדידן שאין אנו נוהגים בהסיבה בדרך כלל, אין לאבל להסב בסתם שבתות וימים טובים. ואמנם בליל פסח היה צריך להסב, שכן מצווה היא ואבל חייב בכל המצוות, אלא שלדינא אין לו להסב גם בליל פסח, משום דהעיקר כהראבי&quot;ה שגם ישיבה כדרכו הוי דרך חירות. ואף דלכתחילה אנו מסיבים, מ&quot;מ אין זה נגד הראבי&quot;ה שגם הוא מודה דהוי דרך חירות, אלא ס&quot;ל דאינו צריך. אך לענין אבל, תופסים אנו עיקר כהראבי&quot;ה ואסור הוא בהסבה. וכן פסק ב'''ב&quot;ח''' על הטור (תעב ב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''טורי זהב''' (ג) הסכים לפסק חמיו הב&quot;ח בענין זה וכתב שכן המנהג, וכן הסכים ה'''מגן אברהם''' (ה) ואף הוסיף שלא רק אבל על אביו ואמו, אלא הוא הדין לאבל על שאר קרובים תוך ל' יום, כל ש[[לא הפסיק הרגל את האבילות]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''טורי זהב''' (ג) הסכים לפסק חמיו הב&quot;ח בענין זה וכתב שכן המנהג, וכן הסכים ה'''מגן אברהם''' (ה) ואף הוסיף שלא רק אבל על אביו ואמו, אלא הוא הדין לאבל על שאר קרובים תוך ל' יום, כל ש[[לא הפסיק הרגל את האבילות]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן משמע ב'''שערי תשובה''' (ד) שהסכים לפסק הב&quot;ח</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2246 (ה)] הביא מספר '''פסח מעובין''' שהב&quot;ח לשיטתו שאזיל בתר הרמ&quot;א לתפוס עיקר כהראבי&quot;ה, אבל לבני הספרדים יש להורות שגם אבל צריך להסב. והחק יעקב עצמו סובר שגם לאשכנזים יש להורות שאבל צריך להסב, שמנין לנו להקל במצוה דרבנן, שלא נזכר בפוסקים כלל איסור באבל  להסב, ואדרבה משמע בכמה מקומות שאבל מיסב אף ביום חול, אלא שצריך לכפות מיטתו. אבל סוף דבריו סיים שאם אפשר לשנות קצת ישנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2246 (ה)] הביא מספר '''פסח מעובין''' שהב&quot;ח לשיטתו שאזיל בתר הרמ&quot;א לתפוס עיקר כהראבי&quot;ה, אבל לבני הספרדים יש להורות שגם אבל צריך להסב. והחק יעקב עצמו סובר שגם לאשכנזים יש להורות שאבל צריך להסב, שמנין לנו להקל במצוה דרבנן, שלא נזכר בפוסקים כלל איסור באבל  להסב, ואדרבה משמע בכמה מקומות שאבל מיסב אף ביום חול, אלא שצריך לכפות מיטתו. אבל סוף דבריו סיים שאם אפשר לשנות קצת ישנה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג) צידד כדבריו, והוסיף שאם כבר עברו י"ב חודש והיא שנה מעוברת, אין צריך שינוי ויסב כדרכו. וגם כתב (אשל אברהם ה) שגם לב"ח והמג"א שכתבו שלא יסב, היינו דווקא במיטה כבודה, אבל על ירך חבירו או בהטייה יסב.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''משנה ברורה''' (יג) הכריע כהחק יעקב והכנסת הגדולה שאבל חייב להסב, אך כתב שהנכון שלא להסב על מטה כבודה, אלא רק יטה על כר או ברכי חבירו בשינוי קצת, וכעצת הפרי מגדים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אילו דברים חייבים בהסיבה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אילו דברים חייבים בהסיבה ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=10879&oldid=prev 2018-03-06T10:23:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:23, 6 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה ז ח) לא הזכיר 'אצל בעלה' ומשמע שלא גרס כן בגמרא, ולפי שיטתו כל אשה אינה מסיבה, אף אם אינה אצל בעלה, אלא אם כן היא חשובה, וזהו כדעת השאילתות. כן העתיק גם ב'''שלחן ערוך''' (תעב ד) שאישה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (חמץ ומצה ז ח) לא הזכיר 'אצל בעלה' ומשמע שלא גרס כן בגמרא, ולפי שיטתו כל אשה אינה מסיבה, אף אם אינה אצל בעלה, אלא אם כן היא חשובה, וזהו כדעת השאילתות. כן העתיק גם ב'''שלחן ערוך''' (תעב ד) שאישה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''בית חדש''' (תעב ד) כותב שהעיקר כהשאלתות שטעם הפטור באשה הוא מפני שאין דרכה להישען ולא מפני אימת בעלה (וס&quot;ל דט&quot;ס יש בגמרא ואין לגרוס 'אצל בעלה'), ולכן אפילו אלמנה וגרושה פטורות מהסבה, אם לא בנשים חשובות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ה'''בית חדש''' (תעב ד) כותב שהעיקר כהשאלתות שטעם הפטור באשה הוא מפני שאין דרכה להישען ולא מפני אימת בעלה (וס&quot;ל דט&quot;ס יש בגמרא ואין לגרוס 'אצל בעלה'), ולכן אפילו אלמנה וגרושה פטורות מהסבה, אם לא בנשים חשובות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן הסכים ה'''פרי חדש''' (ד)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) מובא שר' יוסי שאל את ר' סימון אם אשה לפני בעלה צריכה הסבה, וכן אם עבד לפני רבו צריך הסיבה, וענה לו 'עד כאן שמעתי'. בעל '''קרבן העדה''' מפרש שלא ידע לענות לו ונשאר בספק. אבל ה'''פני משה''' מפרש שכוונתו שאינם צריכים הסיבה. וזהו כהבבלי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) מובא שר' יוסי שאל את ר' סימון אם אשה לפני בעלה צריכה הסבה, וכן אם עבד לפני רבו צריך הסיבה, וענה לו 'עד כאן שמעתי'. בעל '''קרבן העדה''' מפרש שלא ידע לענות לו ונשאר בספק. אבל ה'''פני משה''' מפרש שכוונתו שאינם צריכים הסיבה. וזהו כהבבלי.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) כתב שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה, והוסיף שאין צריך ליטול רשות לפי שדרך האב למחול על כבודו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''ארחות חיים''' לוניל (א סדר ליל פסח ג) כתב שבן אצל אביו אפילו הוא רבו צריך הסיבה, והוסיף שאין צריך ליטול רשות לפי שדרך האב למחול על כבודו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''שלחן ערוך''' (תעב ה) פסק שבן אצל אביו צריך להסב, אפילו אביו הוא רבו מובהק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד&quot;ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת ה'''בית חדש''' (ד ד&quot;ה בן) למד בדעת התוספות, שאצל אביו שהוא רבו אינו מיסב, ומסיק שיש להחמיר שלא להסב, אם לא שנתן לו אביו רשות, דיש בזה חשש איסורא דמורא רבך כמורא שמים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן העתיק להלכה ב'''אליה רבה''' (ה)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== גדול בתורה שאינו רבו ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== גדול בתורה שאינו רבו ====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אבל ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אבל ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שו&quot;ת הב&quot;ח''' (חדשות ה) דן לגבי אבל אם יכול וצריך להסב, ובתחילת דבריו מצדד שמותר לו להסב אפילו בשבתות וימים טובים שאין חיוב בדבר, דאין זה בכלל שמחה האסורה, וכל שכן בליל פסח שהוא מצוה וחובה. ועוד שאפילו ביום חול, ואפילו תוך שבעה מותר, שכן היה דרכם תמיד לאכול בהסיבה, אלא שצריך הוא לכפות מיטתו. אמנם בהמשך דבריו כתב שלדידן שאין אנו נוהגים בהסיבה בדרך כלל, אין לאבל להסב בסתם שבתות וימים טובים. ואמנם בליל פסח היה צריך להסב, שכן מצווה היא ואבל חייב בכל המצוות, אלא שלדינא אין לו להסב גם בליל פסח, משום דהעיקר כהראבי&quot;ה שגם ישיבה כדרכו הוי דרך חירות. ואף דלכתחילה אנו מסיבים, מ&quot;מ אין זה נגד הראבי&quot;ה שגם הוא מודה דהוי דרך חירות, אלא ס&quot;ל דאינו צריך. אך לענין אבל, תופסים אנו עיקר כהראבי&quot;ה ואסור הוא בהסבה. וכן פסק ב'''ב&quot;ח''' על הטור (תעב ב).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שו&quot;ת הב&quot;ח''' (חדשות ה) דן לגבי אבל אם יכול וצריך להסב, ובתחילת דבריו מצדד שמותר לו להסב אפילו בשבתות וימים טובים שאין חיוב בדבר, דאין זה בכלל שמחה האסורה, וכל שכן בליל פסח שהוא מצוה וחובה. ועוד שאפילו ביום חול, ואפילו תוך שבעה מותר, שכן היה דרכם תמיד לאכול בהסיבה, אלא שצריך הוא לכפות מיטתו. אמנם בהמשך דבריו כתב שלדידן שאין אנו נוהגים בהסיבה בדרך כלל, אין לאבל להסב בסתם שבתות וימים טובים. ואמנם בליל פסח היה צריך להסב, שכן מצווה היא ואבל חייב בכל המצוות, אלא שלדינא אין לו להסב גם בליל פסח, משום דהעיקר כהראבי&quot;ה שגם ישיבה כדרכו הוי דרך חירות. ואף דלכתחילה אנו מסיבים, מ&quot;מ אין זה נגד הראבי&quot;ה שגם הוא מודה דהוי דרך חירות, אלא ס&quot;ל דאינו צריך. אך לענין אבל, תופסים אנו עיקר כהראבי&quot;ה ואסור הוא בהסבה. וכן פסק ב'''ב&quot;ח''' על הטור (תעב ב).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''טורי זהב''' (ג) הסכים לפסק חמיו הב"ח בענין זה וכתב שכן המנהג, וכן הסכים ה'''מגן אברהם''' (ה) ואף הוסיף שלא רק אבל על אביו ואמו, אלא הוא הדין לאבל על שאר קרובים תוך ל' יום, כל ש[[לא הפסיק הרגל את האבילות]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת ב'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2246 (ה)] הביא מספר '''פסח מעובין''' שהב"ח לשיטתו שאזיל בתר הרמ"א לתפוס עיקר כהראבי"ה, אבל לבני הספרדים יש להורות שגם אבל צריך להסב. והחק יעקב עצמו סובר שגם לאשכנזים יש להורות שאבל צריך להסב, שמנין לנו להקל במצוה דרבנן, שלא נזכר בפוסקים כלל איסור באבל  להסב, ואדרבה משמע בכמה מקומות שאבל מיסב אף ביום חול, אלא שצריך לכפות מיטתו. אבל סוף דבריו סיים שאם אפשר לשנות קצת ישנה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אילו דברים חייבים בהסיבה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אילו דברים חייבים בהסיבה ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=10878&oldid=prev 2018-03-06T10:00:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:00, 6 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l119">שורה 119:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 119:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' (תעב ג) כתב שאין להסב לא על פניו ולא על גבו ולא על ימינו, אלא על שמאלו. וב'''רמ&quot;א''' הוסיף שאין חילוק בין איטר לאדם רגיל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שלחן ערוך''' (תעב ג) כתב שאין להסב לא על פניו ולא על גבו ולא על ימינו, אלא על שמאלו. וב'''רמ&quot;א''' הוסיף שאין חילוק בין איטר לאדם רגיל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר '''שבולי הלקט''' (סדר פסח סימן ריח ד"ה וצריכין לשתות) כתב פירוש אחר ל'שמא יקדים קנה לושט', שלפי שדרך ההסיבה לשכב על צדו על גבי המטות המוצעות על גבי קרקע באופן שידו הימנית הקרובה לפה ואפשר לו להוליכה לו על השלחן ולהביאה בפיו בלא סכנה. אבל אם מיסב בצד ימין הרי שידו הימנית מלמטה שהוא שוכב עליהף ואי אפשר לו להביאה לפיו ולהוליכה על השולחן אלא אם כן זוקף את עצמו ועוקם את הראש,  ובזה חיישינן שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה. והוסיף השבה"ל שלפי זה איטר או מי שהיתה ידו הימנית גדומה או שהיה בה מומים ואי אפשר לו להביאה לפיו, שידו השמאלית החשובה ימין שלו שהוא צריך להסב מצד ימין של כל אדם, שהיא חשובה שמאל שלו שהרי איפשר לו להביאה אל פיו. והזכיר דבריו ה'''ביאור הלכה''' (תעב ג ד"ה ואין).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לא היסב אם צריך לחזור ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לא היסב אם צריך לחזור ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' (י כ) כתב שאם אכל מצה בלא הסיבה לא יצא ידי חובה, והוכיח זאת מדברי הגמרא לעיל לגבי שמש, שמפורש בה שאם לא היסב לא יצא ידי חובה, ולכן צריך לחזור ולאכול. וכתב שכן הדין גם בכוס ראשון ושני שאם שתה בלא הסיבה, שצריך לחזור ולשתות בהסיבה. אך לגבי כוסות שלישית ורביעית הסתפק, שהרי אם יחזור וישתה הרי זה נראה כמוסיף על הכוסות. מאידך יש לומר שכיון ששתה שלא כתיקונו, הוברר הדבר שלא ממניין הכוסות הוא, אלא זהו כוס של חובה. וכן כתב להסתפק ה'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' (י כ) כתב שאם אכל מצה בלא הסיבה לא יצא ידי חובה, והוכיח זאת מדברי הגמרא לעיל לגבי שמש, שמפורש בה שאם לא היסב לא יצא ידי חובה, ולכן צריך לחזור ולאכול. וכתב שכן הדין גם בכוס ראשון ושני שאם שתה בלא הסיבה, שצריך לחזור ולשתות בהסיבה. אך לגבי כוסות שלישית ורביעית הסתפק, שהרי אם יחזור וישתה הרי זה נראה כמוסיף על הכוסות. מאידך יש לומר שכיון ששתה שלא כתיקונו, הוברר הדבר שלא ממניין הכוסות הוא, אלא זהו כוס של חובה. וכן כתב להסתפק ה'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא).  </div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=10877&oldid=prev 2018-03-06T09:55:02Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">היסב על ימינו אם צריך לחזור</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:55, 6 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l132">שורה 132:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 132:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== היסב על ימינו אם צריך לחזור ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== היסב על ימינו אם צריך לחזור ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ה'''פרי מגדים''' (תעב משבצות זהב ג) אם היסב על ימינו, אינו צריך לחזור ולהסב, מה שאין כן כשהיסב על פניו או על גבו, צריך לחזור ולהסב.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ה'''פרי מגדים''' (תעב משבצות זהב ג) אם היסב על ימינו, אינו צריך לחזור ולהסב, מה שאין כן כשהיסב על פניו או על גבו, צריך לחזור ולהסב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (יא), אבל ב'''שער הציון''' (יג) העיר שלפי הב&quot;ח אין דין זה פשוט כל כך</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ה'''פרי חדש''' (ג) גם אם היסב על ימינו צריך לחזור ולהסב, לפי שלא קיים מצוות חכמים כתקנה. ולשון הגמרא מוכיח 'פרקדן לא שמה הסיבה, הסיבת ימין לא שמה הסיבה', כלומר כאילו לא היסב כלל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>לדעת ה'''פרי חדש''' (ג) גם אם היסב על ימינו צריך לחזור ולהסב, לפי שלא קיים מצוות חכמים כתקנה. ולשון הגמרא מוכיח 'פרקדן לא שמה הסיבה, הסיבת ימין לא שמה הסיבה', כלומר כאילו לא היסב כלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גדר החיוב ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גדר החיוב ==</div></td></tr> </table>

א.א