https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D?feed=atom 2026-06-23T20:33:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8764&oldid=prev 2017-08-07T19:35:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:35, 7 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''רא&quot;ש''' שציטט גמרא זו פעמיים להלכה (א ו, ה ו) לא הזכיר ג' פעמים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''רא&quot;ש''' שציטט גמרא זו פעמיים להלכה (א ו, ה ו) לא הזכיר ג' פעמים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) אינו מבואר דווקא לאומרו ג' פעמים, אבל בהמשך כתב (ז יז) שגם לאחר התפילה ואחר התחנון יש לומר תהילה לדוד, וכן כתב (תפילה ז יח) שגם בתפילת מנחה יש לאמרו קודם התפילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) אינו מבואר דווקא לאומרו ג' פעמים, אבל בהמשך כתב (ז יז) שגם לאחר התפילה ואחר התחנון יש לומר תהילה לדוד, וכן כתב (תפילה ז יח) שגם בתפילת מנחה יש לאמרו קודם התפילה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''מאירי''' (ברכות ד ב ד"ה תקנו) כתב שחכמים תיקנו לאומרו ג' פעמים ביום, ולכן המנהג הוא לומר פעמיים בשחרית, אחת קודם קריאת את שמע ואחת לאחר התפילה, ועוד פעם במנחה. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8744&oldid=prev 2017-08-02T16:02:44Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:02, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''משנה ברורה''' (טז) הביא דברי הלבוש שיש להשלים עד סוף המזמור, ואם כבר אמר מזמורים אחרים ואין לו פנאי לחזור, יאמר אחר התפילה מפותח את ידך עד סוף המזמור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''משנה ברורה''' (טז) הביא דברי הלבוש שיש להשלים עד סוף המזמור, ואם כבר אמר מזמורים אחרים ואין לו פנאי לחזור, יאמר אחר התפילה מפותח את ידך עד סוף המזמור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילה</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסוקי דזמרה</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ד:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ברכות ד:]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ז]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ז]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן נא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן נא]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8743&oldid=prev 2017-08-02T16:00:51Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אם צריך לאומרו שלוש פעמים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:00, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''מעדני יום טוב''' על הרא"ש (ה) כתב שהרא"ש לא סובר שצריך לאומרו ג' פעמים, שהרי בשני הפעמים שציטט גמרא זו לא הזכיר ג' פעמים, וכן מוכח ממה שכתב שיש לסיים בו'אנחנו נברך יה' כדי שיסיים בהללויה, והרי זה לא שייך אלא ב'תהילה לדוד' שבפסוקי דזמרה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך' ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8742&oldid=prev 2017-08-02T15:34:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:34, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי&quot;ף''' (ברכות כג א) וב'''רא&quot;ש''' (ברכות א ו) ו'''טור''' (אורח חיים נא) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי&quot;ף''' (ברכות כג א) וב'''רא&quot;ש''' (ברכות א ו) ו'''טור''' (אורח חיים נא) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כב)] כתב רמז לדבר, ששני פסוקים במזמור זה אין בהם אות 'ו' אחרי האתנח, והם פסוק 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד', ופסוק 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' וסימן ח&quot;ק א&quot;ל (חנון, קרוב, ארך, לכל) שמורה שיש לקוראו חוק בכל יום. וכן הביא ה'''שלטי גבורים'''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כב)] כתב רמז לדבר, ששני פסוקים במזמור זה אין בהם אות 'ו' אחרי האתנח, והם פסוק 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד', ופסוק 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' וסימן ח&quot;ק א&quot;ל (חנון, קרוב, ארך, לכל) שמורה שיש לקוראו חוק בכל יום. וכן הביא ה'''שלטי גבורים'''.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אם צריך לאומרו שלוש פעמים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אם צריך לאומרו שלוש פעמים ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''רא&quot;ש''' שציטט גמרא זו פעמיים להלכה (א ו, ה ו) לא הזכיר ג' פעמים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם ה'''רא&quot;ש''' שציטט גמרא זו פעמיים להלכה (א ו, ה ו) לא הזכיר ג' פעמים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) אינו מבואר דווקא לאומרו ג' פעמים, אבל בהמשך כתב (ז יז) שגם לאחר התפילה ואחר התחנון יש לומר תהילה לדוד, וכן כתב (תפילה ז יח) שגם בתפילת מנחה יש לאמרו קודם התפילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) אינו מבואר דווקא לאומרו ג' פעמים, אבל בהמשך כתב (ז יז) שגם לאחר התפילה ואחר התחנון יש לומר תהילה לדוד, וכן כתב (תפילה ז יח) שגם בתפילת מנחה יש לאמרו קודם התפילה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך' ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8741&oldid=prev 2017-08-02T15:28:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:28, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא א) פסק שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך', ומי שלא כיוון בו צריך לחזור ולאמרו שנית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא א) פסק שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך', ומי שלא כיוון בו צריך לחזור ולאמרו שנית.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''לבוש''' (ז) כתב שמי שלא כיוון בפסוק זה, יש לו לחזור על כל המזמור כולו מתחילה בפעם אחרת. וב'''חיי אדם''' (א יח ב) כתב שאף אם כבר המשיך למזמורים אחרים, יש לו לחזור מ'פותח את ידך' עד סוף המזמור ולהמשיך שאר מזמורים כסדר, אך אם אין לו פנאי לכך, יאמר רק עד סוף המזמור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''משנה ברורה''' (טז) הביא דברי הלבוש שיש להשלים עד סוף המזמור, ואם כבר אמר מזמורים אחרים ואין לו פנאי לחזור, יאמר אחר התפילה מפותח את ידך עד סוף המזמור.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8740&oldid=prev 2017-08-02T15:15:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:15, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''בית חדש''' (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''בית חדש''' (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&amp;st=&amp;pgnum=246 (סד)] כתב שהוא נוהג לדלג פסוק 'אשרי יושבי ביתך' לפי שלא נתקן אלא כדי לשהות שעה קודם התפילה, ולכן אין הוא אומרו אלא במנחה, ופסוק 'אשרי העם' הוא מדלג כדברי התוספות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&amp;st=&amp;pgnum=246 (סד)] כתב שהוא נוהג לדלג פסוק 'אשרי יושבי ביתך' לפי שלא נתקן אלא כדי לשהות שעה קודם התפילה, ולכן אין הוא אומרו אלא במנחה, ופסוק 'אשרי העם' הוא מדלג כדברי התוספות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וב'''מחצית השקל''' (ד&quot;ה אבל המנהג) כתב שאנו אומרים אותו בכל הג' פעמים משום לא פלוג</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''ספר המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כג)] הביא שני הטעמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''ספר המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כג)] הביא שני הטעמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del>ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&amp;st=&amp;pgnum=246 (סד)] כתב שהוא אינו מסיים פסוק 'ואנחנו נברך' אלא בפסוקי דזמרה, אבל ב'תהילה לדוד' של סוף התפילה (קודם למנצח) אינו מסיים בו, לפי ששם אינו שייך לשלשל הללויה. אמנם במנחה אומרו לפי ששם הוא פותח ב'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה' [[#פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך'|וכדלעיל]] וכיוון שפותח ב'יהללוך' גם מסיים ב'הללויה'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמ&quot;א''' כתב בסתם שמסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' ולא פירט אם אומרים אותו בכל הג' פעמים או רק בשחרית.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>ב'''שו&quot;ת מהרש&quot;ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&amp;st=&amp;pgnum=246 (סד)] כתב שהוא אינו מסיים פסוק 'ואנחנו נברך' אלא בפסוקי דזמרה, אבל ב'תהילה לדוד' של סוף התפילה (קודם למנצח) אינו מסיים בו, לפי ששם אינו שייך לשלשל הללויה. אמנם במנחה אומרו לפי ששם הוא פותח ב'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה' [[#פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך'|וכדלעיל]] וכיוון שפותח ב'יהללוך' גם מסיים ב'הללויה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ה'''מגן אברהם''' (נא ז) הביא דברי המהרש&quot;ל (ולא דייק בדבריו, אבל במחצית השקל ובר' עקיבא איגר בגליון תיקנו), וכתב שהמנהג כהכלבו לסיים בכל הג' פעמים ב'ואנחנו נברך יה'. וה'''גר&quot;א''' (ד&quot;ה ואומרים) כתב גם כן שאומרים אותו בכל הג' פעמים משום לא פלוג</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8739&oldid=prev 2017-08-02T15:07:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:07, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבואר שם בגמרא שמעלת המזמור הזה על פני שאר מזמורים הוא בשני דברים. האחד, שהוא מסודר לפי הא&quot;ב, והשני שיש בו פסוק 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. אך מעלה אחת אינה מספיקה, שכן יש מזמורים נוסף המסודר לפי א&quot;ב, כגון מזמור 'אשרי תמימי דרך' שיש בו אפילו שמונה פסוקים מכל אות. וכן פסוקים על הפרנסה יש גם בהלל הגדול (תהלים קלו), שכתוב שם 'נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו'. אלא כיון שיש בו שתי המעלות יחד, גם שמסודר לפי א&quot;ב וגם שיש בו בקשת מזון לכל חי, לכן יש לאומרו בכל יום, ג' פעמים ביום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ומבואר שם בגמרא שמעלת המזמור הזה על פני שאר מזמורים הוא בשני דברים. האחד, שהוא מסודר לפי הא&quot;ב, והשני שיש בו פסוק 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. אך מעלה אחת אינה מספיקה, שכן יש מזמורים נוסף המסודר לפי א&quot;ב, כגון מזמור 'אשרי תמימי דרך' שיש בו אפילו שמונה פסוקים מכל אות. וכן פסוקים על הפרנסה יש גם בהלל הגדול (תהלים קלו), שכתוב שם 'נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו'. אלא כיון שיש בו שתי המעלות יחד, גם שמסודר לפי א&quot;ב וגם שיש בו בקשת מזון לכל חי, לכן יש לאומרו בכל יום, ג' פעמים ביום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי&quot;ף''' (ברכות כג א) וב'''רא&quot;ש''' (ברכות א ו) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי&quot;ף''' (ברכות כג א) וב'''רא&quot;ש''' (ברכות א ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) ו'''טור''' (אורח חיים נא</ins>) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כב)] כתב רמז לדבר, ששני פסוקים במזמור זה אין בהם אות 'ו' אחרי האתנח, והם פסוק 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד', ופסוק 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' וסימן ח&quot;ק א&quot;ל (חנון, קרוב, ארך, לכל) שמורה שיש לקוראו חוק בכל יום. וכן הביא ה'''שלטי גבורים'''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כב)] כתב רמז לדבר, ששני פסוקים במזמור זה אין בהם אות 'ו' אחרי האתנח, והם פסוק 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד', ופסוק 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' וסימן ח&quot;ק א&quot;ל (חנון, קרוב, ארך, לכל) שמורה שיש לקוראו חוק בכל יום. וכן הביא ה'''שלטי גבורים'''.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אם צריך לאומרו שלוש פעמים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אם צריך לאומרו שלוש פעמים ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רא&quot;ש''' (א ו) שמה שאנו פותחים מזמור תהילה לדוד בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא משום שמפסוק זה לומדת הגמרא שצריך אדם לשהות שעה אחת קודם תפילתו. וכן כתבו ה'''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה קודם) שזו הסיבה שתיקנו לפתוח בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', ולאפוקי מאותם שאומרים הרבה פסוקי 'אשרי'. וכן הביא ה'''טור''' (אורח חיים נא). אמנם הרמב&quot;ם לא הזכיר מזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רא&quot;ש''' (א ו) שמה שאנו פותחים מזמור תהילה לדוד בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא משום שמפסוק זה לומדת הגמרא שצריך אדם לשהות שעה אחת קודם תפילתו. וכן כתבו ה'''תוספות''' (לב ב ד&quot;ה קודם) שזו הסיבה שתיקנו לפתוח בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', ולאפוקי מאותם שאומרים הרבה פסוקי 'אשרי'. וכן הביא ה'''טור''' (אורח חיים נא). אמנם הרמב&quot;ם לא הזכיר מזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''בית חדש''' (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''בית חדש''' (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם ב'''שו"ת מהרש"ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&amp;st=&amp;pgnum=246 (סד)] כתב שהוא נוהג לדלג פסוק 'אשרי יושבי ביתך' לפי שלא נתקן אלא כדי לשהות שעה קודם התפילה, ולכן אין הוא אומרו אלא במנחה, ופסוק 'אשרי העם' הוא מדלג כדברי התוספות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שו"ת מהרש"ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&amp;st=&amp;pgnum=246 (סד)] כתב שהוא אינו מסיים פסוק 'ואנחנו נברך' אלא בפסוקי דזמרה, אבל ב'תהילה לדוד' של סוף התפילה (קודם למנצח) אינו מסיים בו, לפי ששם אינו שייך לשלשל הללויה. אמנם במנחה אומרו לפי ששם הוא פותח ב'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה' [[#פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך'|וכדלעיל]] וכיוון שפותח ב'יהללוך' גם מסיים ב'הללויה'.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (כג א ד&quot;ה כל האומר) בשם הגאונים, שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב&quot;ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור. ובאמת ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=13 (שחרית)] מוזכר שצריך לכוון ב'תהילה לדוד', אמנם לא נזכר במיוחד הכוונה בפסוק 'פותח את ידך'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (כג א ד&quot;ה כל האומר) בשם הגאונים, שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב&quot;ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור. ובאמת ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=13 (שחרית)] מוזכר שצריך לכוון ב'תהילה לדוד', אמנם לא נזכר במיוחד הכוונה בפסוק 'פותח את ידך'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&amp;st=&amp;pgnum=24&amp;hilite= (מאה ברכות כט)] כתב שמי שאומר פסוק זה בכוונה, יש לו רוח נשברה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&amp;st=&amp;pgnum=24&amp;hilite= (מאה ברכות כט)] כתב שמי שאומר פסוק זה בכוונה, יש לו רוח נשברה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא א) פסק שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך', ומי שלא כיוון בו צריך לחזור ולאמרו שנית.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8738&oldid=prev 2017-08-02T13:33:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''ספר האשכול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&amp;st=&amp;pgnum=31 (ה)] כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובספר </del>'''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כג)] הביא שני הטעמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''ספר האשכול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&amp;st=&amp;pgnum=31 (ה)] כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארחות חיים''' לוניל (מאה ברכות כט) כתב שזהו טעם מסתבר, שהרי כמה פעמים ביום אנו אומרים תהילה לדוד בלא שאר המזמורים ובכל זאת מוסיפים פסוק זה בכל פעם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''ספר </ins>המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כג)] הביא שני הטעמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (כג א ד&quot;ה כל האומר) בשם הגאונים, שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב&quot;ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור. ובאמת ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=13 (שחרית)] מוזכר שצריך לכוון ב'תהילה לדוד', אמנם לא נזכר במיוחד הכוונה בפסוק 'פותח את ידך'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (כג א ד&quot;ה כל האומר) בשם הגאונים, שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב&quot;ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור. ובאמת ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=13 (שחרית)] מוזכר שצריך לכוון ב'תהילה לדוד', אמנם לא נזכר במיוחד הכוונה בפסוק 'פותח את ידך'.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&amp;st=&amp;pgnum=24&amp;hilite= (מאה ברכות כט)] כתב שמי שאומר פסוק זה בכוונה, יש לו רוח נשברה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8737&oldid=prev 2017-08-02T13:19:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:19, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי&quot;ף''' (ברכות כג א) וב'''רא&quot;ש''' (ברכות א ו) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי&quot;ף''' (ברכות כג א) וב'''רא&quot;ש''' (ברכות א ו) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב&quot;ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כב)] כתב רמז לדבר, ששני פסוקים במזמור זה אין בהם אות 'ו' אחרי האתנח, והם פסוק 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד', ופסוק 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' וסימן ח"ק א"ל (חנון, קרוב, ארך, לכל) שמורה שיש לקוראו חוק בכל יום. וכן הביא ה'''שלטי גבורים'''.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אם צריך לאומרו שלוש פעמים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== אם צריך לאומרו שלוש פעמים ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''ספר האשכול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&amp;st=&amp;pgnum=31 (ה)] כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''ספר האשכול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&amp;st=&amp;pgnum=31 (ה)] כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= (דיני תפילה כג)] הביא שני הטעמים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%27%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93%27_%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=8736&oldid=prev 2017-08-02T12:49:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:49, 2 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&amp;st=&amp;pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא&quot;ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>וב'''ספר האשכול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&amp;st=&amp;pgnum=31 (ה)] כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא ==</div></td></tr> </table>

א.א