https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8?feed=atomזמן ספירת העומר - היסטוריית גרסאות2026-06-20T13:29:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=21675&oldid=prevSije: Sije העביר את הדף זמן הספירה לשם זמן ספירת העומר: יש גם ספירת ז"נ2025-08-17T18:56:07Z<p>Sije העביר את הדף <a href="/%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94" class="mw-redirect" title="זמן הספירה">זמן הספירה</a> לשם <a href="/%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8" title="זמן ספירת העומר">זמן ספירת העומר</a>: יש גם ספירת ז"נ</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:56, 17 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>Sijehttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=21674&oldid=prevSije: הרחבה2025-08-13T03:30:55Z<p>הרחבה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:30, 13 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. אבל ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה דין ספירת העומר) כתב שנהגו לספור קודם שיהיה לילה ודאי, משום תמימות. ומהמשך דבריו מבואר (ד"ה ויש) שזה אף למ"ד ספירת העומר מדאורייתא, שאילו למ"ד דרבנן יש להקל לספור אף קודם חשיכה אם התפללו ערבית. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. אבל ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה דין ספירת העומר) כתב שנהגו לספור קודם שיהיה לילה ודאי, משום תמימות. ומהמשך דבריו מבואר (ד"ה ויש) שזה אף למ"ד ספירת העומר מדאורייתא, שאילו למ"ד דרבנן יש להקל לספור אף קודם חשיכה אם התפללו ערבית. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (תפט ד"ה ומה שכתב וזמן) הביא דברי התוס' והר"ן, אך ב'''שלחן ערוך''' (א) לא הזכיר מזה דבר, רק כתב בסתם שמתחילים לספור את העומר בליל שני של פסח, ומשמע שדווקא בלילה. אמנם ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג העולם לברך בספק חשיכה אבל קודם לכן אין לברך, וכן מתבאר מתוך דברי '''טורי זהב''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ו) </del>שאפשר לצאת ידי חובה בספק חשיכה, אלא שטוב יותר לספור בצאת הכוכבים. וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה, אשל אברהם ו) כתב שמי שסופר בין השמשות יספור שוב בלי ברכה אחר צאת הכוכבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' (תפט ד"ה ומה שכתב וזמן) הביא דברי התוס' והר"ן, אך ב'''שלחן ערוך''' (א) לא הזכיר מזה דבר, רק כתב בסתם שמתחילים לספור את העומר בליל שני של פסח, ומשמע שדווקא בלילה. אמנם ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג העולם לברך בספק חשיכה אבל קודם לכן אין לברך, וכן מתבאר מתוך דברי '''טורי זהב''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{היברובוקס|9730|271|ה}} </ins>שאפשר לצאת ידי חובה בספק חשיכה, אלא שטוב יותר לספור בצאת הכוכבים. וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה, אשל אברהם ו) כתב שמי שסופר בין השמשות יספור שוב בלי ברכה אחר צאת הכוכבים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===המתפלל מבעוד יום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===המתפלל מבעוד יום===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|100|תפט}} כתב שהיה מן הראוי לספור לפני ערבית, ומה שסופרים לאחר ערבית ולא לפניה הוא מכיוון שהיו מתפללים ערבית מבעוד יום ורק לאחר התפילה אפשר היה לספור. אולם ה'''חק יעקב''' {{מקור}} כתב שמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה לספירה, מפני ש"תדיר קודם".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ב'''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|100|תפט}} כתב שהיה מן הראוי לספור לפני ערבית, ומה שסופרים לאחר ערבית ולא לפניה הוא מכיוון שהיו מתפללים ערבית מבעוד יום ורק לאחר התפילה אפשר היה לספור. אולם ה'''חק יעקב''' {{מקור}} כתב שמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה לספירה, מפני ש"תדיר קודם".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת העומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלילה הראשון==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים|פסקה</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאמור, ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות, ואילו ב'''טורי זהב''' (תפט ה) כתב שטוב יותר לספור בצאת הכוכבים.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בחו"ל בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>והרחיד</del>"א בספרו '''ברכי יוסף''' {{היברובוקס|7626|207|תפט ה}}, אחר שמביא שראה "מדקדקים" שסופרים העומר אחר כל הסדר "ונותנים טעם נכון על דרך האמת, ונראין הדברים", כתב: "אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור, ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור". ובספרו '''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית. ובספרו '''שו"ת חיים שאל''' {{היברובוקס|821|197|ב י ב}} הוסיף עוד שכן כתב '''מהר"ם זכות''' בסידורו כת"י בשם בעל '''מצת שמורים''' לעשות כל הסדר עד גמירא ואח"כ לספור העומר, ומסיק שכן יש לנהוג כהרמ"ע והרמ"ז ובעל מצת שמורים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===בחוץ לארץ </ins>בליל הסדר שני של גלויות===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בחו"ל בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*הרחיד</ins>"א בספרו '''ברכי יוסף''' {{היברובוקס|7626|207|תפט ה}}, אחר שמביא שראה "מדקדקים" שסופרים העומר אחר כל הסדר "ונותנים טעם נכון על דרך האמת, ונראין הדברים", כתב: "אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור, ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור". ובספרו '''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית. ובספרו '''שו"ת חיים שאל''' {{היברובוקס|821|197|ב י ב}} הוסיף עוד שכן כתב '''מהר"ם זכות''' בסידורו כת"י בשם בעל '''מצת שמורים''' לעשות כל הסדר עד גמירא ואח"כ לספור העומר, ומסיק שכן יש לנהוג כהרמ"ע והרמ"ז ובעל מצת שמורים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*בספר '''תפארת בנים''' {{היברובוקס|4775|238|ספירת העומר}} כתב שמנהגו מזקינו בעל '''בני יששכר''' הוא לספור מיד אחרי ההלל בתפילת ערבית, לפני הסדר.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*בספר '''שער יששכר''' {{היברובוקס|4765|76|מאמרי חדש ניסן מאמר זמן חירותנו, ליום ב' דפסח, אות ב}} כתב ששמע מתלמידי בעל '''דברי חיים''' מצאנז, אם כי נהג כמנהג רבותיו לספור אחר הסדר, עכ"ז כשראה את ספר נהר שלום למהר"ש שרעבי, אמר כי לולא שנהג הוא כך על פי מנהג רבותיו, וגם שהגיע כבר לעת זקנתו וקשה לו לשנות דרכו ומנהגו, אבל לולא זאת היה מתחיל לספור אחר תפילת ערבית כדברי מהר"ש שרעבי בנהר שלום.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*וכן מביא (בשער יששכר שם) בשם '''סידור שערי תפלה''' (וילנה תרנ"ב) בשם הרב '''בעל התניא''' לספור מיד אחר תפילת ערבית.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*עוד מביא (בשער יששכר שם) דברי הר"ן והט"ז הנ"ל לענין אם יש לספור בספק חשיכה משום תמימות, שדעת הר"ן שטוב להקדים ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות, ואילו בט"ז חולק עליו. וכתב על זה בשער יששכר, שהט"ז לא כתב אלא שטוב יותר לספור בלילה כשהוא ודאי חשיכה, אבל אם אינו סופר עד אחרי הסדר, שזה דוחה את זמן הספירה עד לערך חצות הלילה, אז ודאי מחסיר מתמימות גם לדעת הט"ז</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td></tr>
</table>Sijehttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=21657&oldid=prevSije: /* באיזה שלב בתפילה */ דברי המור וקציעה, [עיי"ש]2025-05-26T03:14:08Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">באיזה שלב בתפילה: </span> דברי המור וקציעה, [עיי"ש]</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:14, 26 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת ה'''מעשה רב''' {{מקור}} ו'''כף החיים''' (תפט קב), שיש לספור אחרי עלינו לשבח, כדי שלא להפסיק בסדר התפילה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת ה'''מעשה רב''' {{מקור}} ו'''כף החיים''' (תפט קב), שיש לספור אחרי עלינו לשבח, כדי שלא להפסיק בסדר התפילה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>לעומת זאת ה'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A4%D7%98#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%90 (ב)] כתב שסופרים לפני "עלינו לשבח", מפני שבכלל דין "תמימות" הוא להקדים כמה שאפשר את הספירה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>לעומת זאת ה'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A4%D7%98#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%90 (ב)] כתב שסופרים לפני "עלינו לשבח", מפני שבכלל דין "תמימות" הוא להקדים כמה שאפשר את הספירה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי סברה זו, כתב ה</del>'''מור וקציעה''' {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמה </del>שסופרים לאחר ערבית ולא לפניה הוא מכיוון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבדורות קודמים היו </del>מתפללים ערבית מבעוד יום ורק לאחר התפילה אפשר היה לספור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ומנהג זה נותר גם בימינו כשמתפללים בלילה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדבריו משמע שמן הראוי לספור לפני ערבית, </del>אולם ה'''חק יעקב''' {{מקור}} כתב שמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה לספירה, מפני ש"תדיר קודם".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>'''מור וקציעה''' {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היברובוקס|7921|100|תפט</ins>}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב שהיה מן הראוי לספור לפני ערבית, ומה </ins>שסופרים לאחר ערבית ולא לפניה הוא מכיוון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיו </ins>מתפללים ערבית מבעוד יום ורק לאחר התפילה אפשר היה לספור. אולם ה'''חק יעקב''' {{מקור}} כתב שמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה לספירה, מפני ש"תדיר קודם".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות==</div></td></tr>
</table>Sijehttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=21654&oldid=prevSije: /* ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות */ הרחבה2025-05-23T03:04:43Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות: </span> הרחבה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:04, 23 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בחו"ל בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בחו"ל בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>והרחיד"א בספרו '''ברכי יוסף''' {{היברובוקס|7626|207|תפט ה}}, אחר שמביא שראה "מדקדקים" שסופרים העומר אחר כל הסדר "ונותנים טעם נכון על דרך האמת, ונראין הדברים", כתב: "אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור, ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור". ובספרו '''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>והרחיד"א בספרו '''ברכי יוסף''' {{היברובוקס|7626|207|תפט ה}}, אחר שמביא שראה "מדקדקים" שסופרים העומר אחר כל הסדר "ונותנים טעם נכון על דרך האמת, ונראין הדברים", כתב: "אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור, ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור". ובספרו '''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ובספרו '''שו"ת חיים שאל''' {{היברובוקס|821|197|ב י ב}} הוסיף עוד שכן כתב '''מהר"ם זכות''' בסידורו כת"י בשם בעל '''מצת שמורים''' לעשות כל הסדר עד גמירא ואח"כ לספור העומר, ומסיק שכן יש לנהוג כהרמ"ע והרמ"ז ובעל מצת שמורים</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td></tr>
</table>Sijehttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=21653&oldid=prevSije: /* ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות */2025-05-22T02:42:37Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:42, 22 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחו"ל </ins>בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>והרחיד"א בספרו '''ברכי יוסף''' {{היברובוקס|7626|207|תפט ה}}, אחר שמביא שראה "מדקדקים" שסופרים העומר אחר כל הסדר "ונותנים טעם נכון על דרך האמת, ונראין הדברים", כתב: "אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור, ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור". ובספרו '''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>והרחיד"א בספרו '''ברכי יוסף''' {{היברובוקס|7626|207|תפט ה}}, אחר שמביא שראה "מדקדקים" שסופרים העומר אחר כל הסדר "ונותנים טעם נכון על דרך האמת, ונראין הדברים", כתב: "אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור, ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור". ובספרו '''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>Sijehttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=21652&oldid=prevSije: /* ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות */ הרחבה2025-05-22T02:40:39Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות: </span> הרחבה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:40, 22 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>והרחיד"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>'''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>והרחיד"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספרו '''ברכי יוסף''' {{היברובוקס|7626|207|תפט ה}}, אחר שמביא שראה "מדקדקים" שסופרים העומר אחר כל הסדר "ונותנים טעם נכון על דרך האמת, ונראין הדברים", כתב: "אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור, ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור". ובספרו </ins>'''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td></tr>
</table>Sijehttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=21648&oldid=prevSije: /* ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות */ הרחבה2025-05-20T03:45:37Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות: </span> הרחבה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:45, 20 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>והרחיד"א ב'''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספירת העומר]]</div></td></tr>
</table>Sijehttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=21622&oldid=prevSije: /* תירוץ סתירת דברי השלחן ערוך ודין ספירה מבעוד יום */ כ"נ להגיה2025-05-14T03:13:16Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תירוץ סתירת דברי השלחן ערוך ודין ספירה מבעוד יום: </span> כ"נ להגיה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:13, 14 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תירוץ סתירת דברי השלחן ערוך ודין ספירה מבעוד יום====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תירוץ סתירת דברי השלחן ערוך ודין ספירה מבעוד יום====</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ט"ז''' (ו) תירץ שבאמת כשמונה עם הציבור מבעוד יום צריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלכוון </del>בדעתו שלא לצאת עד שימנה בלילה, אלא שתמה על זה א"כ מאיזה טעם הוא מונה מבעו"י, ותירץ שעושה כן שלא יחשדוהו שאינו סופר, ולפי"ז אם שכח בלילה לא יי"ח. וסיים הט"ז שעכ"פ צ"ל שמרן ורמ"א איירי בבין השמשות שאל"כ איך הציבור כולו ספר מבעוד יום מבלי להשלים בלילה. וכן העמיד ה'''גר"א''' (ד"ה המתפלל) את דברי השו"ע, ויוצא לפי דבריהם לכאורה שספירה שמבעוד אינה מועילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ט"ז''' (ו) תירץ שבאמת כשמונה עם הציבור מבעוד יום צריך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכוון </ins>בדעתו שלא לצאת עד שימנה בלילה, אלא שתמה על זה א"כ מאיזה טעם הוא מונה מבעו"י, ותירץ שעושה כן שלא יחשדוהו שאינו סופר, ולפי"ז אם שכח בלילה לא יי"ח. וסיים הט"ז שעכ"פ צ"ל שמרן ורמ"א איירי בבין השמשות שאל"כ איך הציבור כולו ספר מבעוד יום מבלי להשלים בלילה. וכן העמיד ה'''גר"א''' (ד"ה המתפלל) את דברי השו"ע, ויוצא לפי דבריהם לכאורה שספירה שמבעוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום </ins>אינה מועילה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''מגן אברהם''' (ז) תירץ שמרן לשיטתו שסובר ש[[מצוות צריכות כוונה]] וכשסופר מכוון בלבו שאם יזכור ויספור אחר חשיכה אינו רוצה לצאת בספירה זו. וכתב שכן מבואר מלשון הרמ"א שאם מכוון שלא לצאת אינו יוצא. וכתבו ה'''פרי מגדים''' וה'''מחצית השקל''' שגם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה מועיל לו התנאי שלא יצא, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (ג) וכתב שמה שנהגו לספור מבעוד יום הוא מפני עמי הארץ שישכחו לספור בלילה. וב'''חק יעקב''' (יג) הוסיף שמצא כן ב'''פסקי תוספות''' (מנחות קעו) שכיון שהתפללו ערבית הוי לילה גם לענין עומר כמו לענין קריאת שמע. וכתב החק יעקב שכיון שספירה דרבנן נהגו לסמוך על זה מחשש שמא ישכחו לספור אחר כך. אלא שהרוצה לחוש לעצמו יספור שוב בברכה משחשיכה. ובאמת שכדבריו מבואר גם ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה ויש אומרים) שלמ"ד שהספירה דרבנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקלים </del>לספור אף קודם חשיכה כל שהתפללו ערבית. עולה מדבריהם על כל פנים שמי שספר מבעוד יום הועילה לו הספירה, וכן הוא ב'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&st=&pgnum=412 (ה)], וכן דעת הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (יא)] שדייק כן מדברי ה'''רשב"א''' בתשובה (רלה) וכנראה כוונתו לסוף דבריו שם, וב'''ביאור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=189 (ד"ה מבעוד יום)] הביא דבריהם וכתב שעכ"פ יכול היחיד אחר כך לברך, כיון שמעיקר הדין אין זו ספירה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''מגן אברהם''' (ז) תירץ שמרן לשיטתו שסובר ש[[מצוות צריכות כוונה]] וכשסופר מכוון בלבו שאם יזכור ויספור אחר חשיכה אינו רוצה לצאת בספירה זו. וכתב שכן מבואר מלשון הרמ"א שאם מכוון שלא לצאת אינו יוצא. וכתבו ה'''פרי מגדים''' וה'''מחצית השקל''' שגם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה מועיל לו התנאי שלא יצא, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (ג) וכתב שמה שנהגו לספור מבעוד יום הוא מפני עמי הארץ שישכחו לספור בלילה. וב'''חק יעקב''' (יג) הוסיף שמצא כן ב'''פסקי תוספות''' (מנחות קעו) שכיון שהתפללו ערבית הוי לילה גם לענין עומר כמו לענין קריאת שמע. וכתב החק יעקב שכיון שספירה דרבנן נהגו לסמוך על זה מחשש שמא ישכחו לספור אחר כך. אלא שהרוצה לחוש לעצמו יספור שוב בברכה משחשיכה. ובאמת שכדבריו מבואר גם ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה ויש אומרים) שלמ"ד שהספירה דרבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקילים </ins>לספור אף קודם חשיכה כל שהתפללו ערבית. עולה מדבריהם על כל פנים שמי שספר מבעוד יום הועילה לו הספירה, וכן הוא ב'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&st=&pgnum=412 (ה)], וכן דעת הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (יא)] שדייק כן מדברי ה'''רשב"א''' בתשובה (רלה) וכנראה כוונתו לסוף דבריו שם, וב'''ביאור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=189 (ד"ה מבעוד יום)] הביא דבריהם וכתב שעכ"פ יכול היחיד אחר כך לברך, כיון שמעיקר הדין אין זו ספירה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''הגהות ספר מנהגים טירנא''' (כא) כתב שהראב"ן היה סופר את העומר בערב שבת מבעוד יום, אבל לא בשאר הימים. וכנראה סבר שקבלת שבת מועילה גם לספירה, וזה דלא כמו שהביא שם בשם '''רבנו יהודה''' וה'''אגור''' (א שעז) ו'''מהר"י מולין''' (חדשות צה). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''הגהות ספר מנהגים טירנא''' (כא) כתב שהראב"ן היה סופר את העומר בערב שבת מבעוד יום, אבל לא בשאר הימים. וכנראה סבר שקבלת שבת מועילה גם לספירה, וזה דלא כמו שהביא שם בשם '''רבנו יהודה''' וה'''אגור''' (א שעז) ו'''מהר"י מולין''' (חדשות צה). </div></td></tr>
</table>Sijehttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=21621&oldid=prevSije: /* מחזור ויטרי ואבודרהם */ כנדצ"ל2025-05-14T03:03:38Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מחזור ויטרי ואבודרהם: </span> כנדצ"ל</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:03, 14 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>דברי המחזור ויטרי אלו הובאו ב'''אבודרהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=127&hilite= (סדר פסח וספירת העומר)] (ולא הזכיר זאת בשם רש"י), וסיים על זה שהרמב"ם כתב שמי שמנה ולא בירך יצא ידי חובה ולא יכול שוב לברך ומשמע שסובר כן להלכה ודלא כמחזור ויטרי. וסוף דבריו חלק על המחזור ויטרי גם לענין זמן הברכה, שכתב שאם ספר קודם בין השמשות אין בספירתו כלום ויכול אחר כך לברך. גם בתשובת ה'''רשב"א''' (א רלה) ציטט השואל דברים אלו בשם רש"י, אבל הרשב"א דחה דבריו ואמר שאינו יודע איפה כתב רש"י דברים אלו, וגם לא יתכן לתלות כן בדעתו לפי שאי אפשר לעמוד ביום ראשון ולספור יום שני, ועוד שאם יצא י"ח בספירה שמבעוד יום איך יספור בברכה בלילה והרי ברכתו לבטלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>דברי המחזור ויטרי אלו הובאו ב'''אבודרהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=127&hilite= (סדר פסח וספירת העומר)] (ולא הזכיר זאת בשם רש"י), וסיים על זה שהרמב"ם כתב שמי שמנה ולא בירך יצא ידי חובה ולא יכול שוב לברך ומשמע שסובר כן להלכה ודלא כמחזור ויטרי. וסוף דבריו חלק על המחזור ויטרי גם לענין זמן הברכה, שכתב שאם ספר קודם בין השמשות אין בספירתו כלום ויכול אחר כך לברך. גם בתשובת ה'''רשב"א''' (א רלה) ציטט השואל דברים אלו בשם רש"י, אבל הרשב"א דחה דבריו ואמר שאינו יודע איפה כתב רש"י דברים אלו, וגם לא יתכן לתלות כן בדעתו לפי שאי אפשר לעמוד ביום ראשון ולספור יום שני, ועוד שאם יצא י"ח בספירה שמבעוד יום איך יספור בברכה בלילה והרי ברכתו לבטלה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (תפט ד"ה כתב ה"ר דוד) הביא דברי האבודרהם בשלמותם ולא העיר עליהם, אך ב'''שלחן ערוך''' (ג) פסק להלכה כהמחזור ויטרי שמי שמתפלל ערבית מבעוד יום עם הציבור מונה בלא ברכה ואם יזכור בלילה יברך ויספור, והאחרונים נזדקקו לבארו, היאך פסק נגד הרמב"ם והרשב"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האבודרהם</del>, מה גם שלקמן סעיף ד הביא דברי האבודרהם שמי שסופר מבעוד יום אין בספירתו כלום ויכול אח"כ לספור בברכה. גם מדברי ה'''רמ"א''' מבואר שאינו חולק על מרן, אלא כל שדעתו שלא לצאת בספירה מבעוד יום חוזר וסופר בברכה, ועכ"פ יכול לצאת בספירה מבעוד יום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (תפט ד"ה כתב ה"ר דוד) הביא דברי האבודרהם בשלמותם ולא העיר עליהם, אך ב'''שלחן ערוך''' (ג) פסק להלכה כהמחזור ויטרי שמי שמתפלל ערבית מבעוד יום עם הציבור מונה בלא ברכה ואם יזכור בלילה יברך ויספור, והאחרונים נזדקקו לבארו, היאך פסק נגד הרמב"ם והרשב"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והאבודרהם</ins>, מה גם שלקמן סעיף ד הביא דברי האבודרהם שמי שסופר מבעוד יום אין בספירתו כלום ויכול אח"כ לספור בברכה. גם מדברי ה'''רמ"א''' מבואר שאינו חולק על מרן, אלא כל שדעתו שלא לצאת בספירה מבעוד יום חוזר וסופר בברכה, ועכ"פ יכול לצאת בספירה מבעוד יום.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תירוץ סתירת דברי השלחן ערוך ודין ספירה מבעוד יום====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תירוץ סתירת דברי השלחן ערוך ודין ספירה מבעוד יום====</div></td></tr>
</table>Sijehttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=12181&oldid=prevא.א: /* באיזה שלב בתפילה */2018-05-17T21:41:30Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">באיזה שלב בתפילה</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:41, 18 במאי 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תפט א) כתב שסופרים לאחר תפילת ערבית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תפט א) כתב שסופרים לאחר תפילת ערבית.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/></del>דעת ה'''מעשה רב''' {{מקור}} ו'''כף החיים''' (תפט קב), שיש לספור אחרי עלינו לשבח, כדי שלא להפסיק בסדר התפילה. לעומת זאת ה'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A4%D7%98#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%90 (ב)] כתב שסופרים לפני "עלינו לשבח", מפני שבכלל דין "תמימות" הוא להקדים כמה שאפשר את הספירה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת ה'''מעשה רב''' {{מקור}} ו'''כף החיים''' (תפט קב), שיש לספור אחרי עלינו לשבח, כדי שלא להפסיק בסדר התפילה. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/></ins>לעומת זאת ה'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A4%D7%98#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%90 (ב)] כתב שסופרים לפני "עלינו לשבח", מפני שבכלל דין "תמימות" הוא להקדים כמה שאפשר את הספירה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>על פי סברה זו, כתב ה'''מור וקציעה''' {{מקור}} שמה שסופרים לאחר ערבית ולא לפניה הוא מכיוון שבדורות קודמים היו מתפללים ערבית מבעוד יום ורק לאחר התפילה אפשר היה לספור, ומנהג זה נותר גם בימינו כשמתפללים בלילה. מדבריו משמע שמן הראוי לספור לפני ערבית, אולם ה'''חק יעקב''' {{מקור}} כתב שמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה לספירה, מפני ש"תדיר קודם".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>על פי סברה זו, כתב ה'''מור וקציעה''' {{מקור}} שמה שסופרים לאחר ערבית ולא לפניה הוא מכיוון שבדורות קודמים היו מתפללים ערבית מבעוד יום ורק לאחר התפילה אפשר היה לספור, ומנהג זה נותר גם בימינו כשמתפללים בלילה. מדבריו משמע שמן הראוי לספור לפני ערבית, אולם ה'''חק יעקב''' {{מקור}} כתב שמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה לספירה, מפני ש"תדיר קודם".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>א.א