https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D?feed=atom 2026-08-11T06:52:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=16989&oldid=prev 2021-07-23T15:29:17Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">לכתחילה או בדיעבד</span></span></p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&amp;diff=16989&amp;oldid=16988">הצגת שינויים</a>

מושך בשבט https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=16988&oldid=prev 2021-07-23T15:24:31Z

<p>הוספת קישורים למקור במסגרת החלק השני של תחרות הכתיבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:24, 23 ביולי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מחלוקת התנאים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (עבודה זרה ג ח) שמותר לזרוע תחת עץ אשרה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה. אבל חזרת אסור לזרוע לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אומרת ה'''משנה''' (עבודה זרה ג ח) שמותר לזרוע תחת עץ אשרה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה. אבל חזרת אסור לזרוע לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del>בטעם הדבר מסביר '''רש&quot;י''' על הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=48b&amp;format=pdf (עבודה זרה מח ב ד&quot;ה זורעין)] שבימות הגשמים אין הנאה מהאשרה שהרי הירקות צריכים לחום השמש, והאילן רק מפריע לקרני השמש מלחמם את הירקות. לעומת זאת בימות החמה האילן מועיל לירקות לפי שהוא נותן עליהם צל. מסיבה זו חזרת אסורה בין בימות החמה ובין בימות הגשמים, לפי שהצל יפה לה לעולם. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם הדבר מסביר '''רש&quot;י''' על הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=48b&amp;format=pdf (עבודה זרה מח ב ד&quot;ה זורעין)] שבימות הגשמים אין הנאה מהאשרה שהרי הירקות צריכים לחום השמש, והאילן רק מפריע לקרני השמש מלחמם את הירקות. לעומת זאת בימות החמה האילן מועיל לירקות לפי שהוא נותן עליהם צל. מסיבה זו חזרת אסורה בין בימות החמה ובין בימות הגשמים, לפי שהצל יפה לה לעולם. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מובאים שם במשנה דברי ר' יוסי שאומר שגם ירקות אין לזרוע תחת האשרה גם לא בימות הגשמים, מפני שהעלים של האילן נושרים ומזבלים את הירקות (בלשון המשנה - &quot;נבייה&quot;), והרי זה מועיל להם ויש כאן הנאה מהאשרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד מובאים שם במשנה דברי ר' יוסי שאומר שגם ירקות אין לזרוע תחת האשרה גם לא בימות הגשמים, מפני שהעלים של האילן נושרים ומזבלים את הירקות (בלשון המשנה - &quot;נבייה&quot;), והרי זה מועיל להם ויש כאן הנאה מהאשרה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== למה אין דין זה וזה גורם בימות החמה ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== למה אין דין זה וזה גורם בימות החמה ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''ריטב&quot;א''' (מח ב ד&quot;ה גמרא למימרא), איך אומרת הגמרא שלדעת חכמים זה וזה גורם מותר, והרי הם אוסרים בימות החמה מפני שהצל של האשרה מועיל לירקות, והרי גם פה יש איסור מהצל והיתר מהקרקע ואעפ&quot;כ אסור? &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ה'''ריטב&quot;א''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40904&amp;st=&amp;pgnum=91 </ins>(מח ב ד&quot;ה גמרא למימרא)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>, איך אומרת הגמרא שלדעת חכמים זה וזה גורם מותר, והרי הם אוסרים בימות החמה מפני שהצל של האשרה מועיל לירקות, והרי גם פה יש איסור מהצל והיתר מהקרקע ואעפ&quot;כ אסור? &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ותירץ, שבשלב זה סוברת הגמרא שאינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר שני הגורמים עושים פעולה דומה, כגון קרקע ונבייה ששניהם מגדלים ומצמיחים, אבל צל וקרקע אינם עושים דבר אחד, אלא הצל מגן מהשמש שלא יתייבש והקרקע מצמיחה. ומוסיף הריטב&quot;א שאמנם למסקנת הסוגיה, הגמרא דוחה זאת ואומרת שאפילו בכגון זה נחשב הדבר לזה וזה גורם, כיון שסוף סוף שניהם פועלים דבר אחד, ומשניהם מתקיים הזרע, אלא שחכמים סוברים שזה וזה גורם אסור.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ותירץ, שבשלב זה סוברת הגמרא שאינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר שני הגורמים עושים פעולה דומה, כגון קרקע ונבייה ששניהם מגדלים ומצמיחים, אבל צל וקרקע אינם עושים דבר אחד, אלא הצל מגן מהשמש שלא יתייבש והקרקע מצמיחה. ומוסיף הריטב&quot;א שאמנם למסקנת הסוגיה, הגמרא דוחה זאת ואומרת שאפילו בכגון זה נחשב הדבר לזה וזה גורם, כיון שסוף סוף שניהם פועלים דבר אחד, ומשניהם מתקיים הזרע, אלא שחכמים סוברים שזה וזה גורם אסור.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ב'''תוספות רבנו יהודה מבירינא''' (מח ב ד&quot;ה זורעין) כתב שגם למסקנה, כל שאינו מענין אחד, כגון צל וקרקע, אינו נחשב זה וזה גורם. וכן היא דעת ה'''רמב&quot;ן''' (מט א ד&quot;ה והא) שבימות החמה אסור אפילו למ&quot;ד זה וזה גורם מותר. ולהלן יתבאר כיצד מסבירים הם את מסקנת הגמרא שחזרה בה לומר שלרבנן זה וזה גורם אסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת ב'''תוספות רבנו יהודה מבירינא''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16215&amp;st=&amp;pgnum=72 </ins>(מח ב ד&quot;ה זורעין)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>כתב שגם למסקנה, כל שאינו מענין אחד, כגון צל וקרקע, אינו נחשב זה וזה גורם. וכן היא דעת ה'''רמב&quot;ן''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://www.sefaria.org.il/Chiddushei_Ramban_on_Avodah_Zarah.48b.2?lang=he </ins>(מט א ד&quot;ה והא)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>שבימות החמה אסור אפילו למ&quot;ד זה וזה גורם מותר. ולהלן יתבאר כיצד מסבירים הם את מסקנת הגמרא שחזרה בה לומר שלרבנן זה וזה גורם אסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתירה בדברי ר' יוסי ורבנן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתירה בדברי ר' יוסי ורבנן ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שביארה הגמרא שמחלוקת ר' יוסי וחכמים היא בדין זה וזה גורם, מקשה היא, שהרי לכאורה מצאנו משנה שרואים בה דבר הפוך, שלר' יוסי זה וזה גורם מותר ואילו לחכמים אסור, שכן שנינו לעיל (עבודה זרה ג ג) שהמוצא צורות של עבודה זרה לדעת ר' יוסי צריך לשחקם ולזרותם לרוח או להשליך לים. וחכמים שם חולקים עליו ואומרים לו שאם כן יש לו עדיין הנאה מהעבודה זרה, שהרי הרוח תפזר אותם על השדה ויועיל לגידולים. יוצא מכאן שדווקא ר' יוסי מתיר זה וזה גורם ואילו חכמים הם שאוסרים.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שביארה הגמרא שמחלוקת ר' יוסי וחכמים היא בדין זה וזה גורם, מקשה היא, שהרי לכאורה מצאנו משנה שרואים בה דבר הפוך, שלר' יוסי זה וזה גורם מותר ואילו לחכמים אסור, שכן שנינו לעיל (עבודה זרה ג ג) שהמוצא צורות של עבודה זרה לדעת ר' יוסי צריך לשחקם ולזרותם לרוח או להשליך לים. וחכמים שם חולקים עליו ואומרים לו שאם כן יש לו עדיין הנאה מהעבודה זרה, שהרי הרוח תפזר אותם על השדה ויועיל לגידולים. יוצא מכאן שדווקא ר' יוסי מתיר זה וזה גורם ואילו חכמים הם שאוסרים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואומרת הגמרא שאמנם היה אפשר ליישב את הסתירה אליבא דר' יוסי ולומר שיש הבדל בין היכא שהוא מאבד את העבודה זרה ומפזרה לרוח, שכן הוא עושה בה פעולת איבוד,  לבין היכא שהוא זורע ירקות תחת האשרה שאין כאן השלכה של האיסור לאיבוד. אבל עדיין קשה אליבא דרבנן?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואומרת הגמרא שאמנם היה אפשר ליישב את הסתירה אליבא דר' יוסי ולומר שיש הבדל בין היכא שהוא מאבד את העבודה זרה ומפזרה לרוח, שכן הוא עושה בה פעולת איבוד,  לבין היכא שהוא זורע ירקות תחת האשרה שאין כאן השלכה של האיסור לאיבוד. אבל עדיין קשה אליבא דרבנן?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' יוסי בדין זה וזה גורם ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' יוסי בדין זה וזה גורם ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמרא מערערת על כל ההנחה שר' יוסי סובר שזה וזה גורם אסור, לפי שמצאנו מקום נוסף שבו נראה מדבריו להדיא שסובר שזה וזה גורם מותר:&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמרא מערערת על כל ההנחה שר' יוסי סובר שזה וזה גורם אסור, לפי שמצאנו מקום נוסף שבו נראה מדבריו להדיא שסובר שזה וזה גורם מותר:&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי נטיעת ערלה, אומר ר' יוסי במשנה (ערלה א ט) שמותר לנטוע ייחור של ערלה, אבל אסור לנטוע אגוז של ערלה ואסור להרכיב כפניות של ערלה&lt;ref&gt;דין זה שאסור להרכיב בכפניות של ערלה, אינו מופיע בגמרא לפנינו, אבל מוזכר הוא להדיא במשנה (ערלה א ט), ומדברי חלק מהראשונים נראה שגרסו כן גם בגמרא כאן.&lt;/ref&gt;, ומובא בברייתא שמודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי נטיעת ערלה, אומר ר' יוסי במשנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94/%D7%90#.D7.98 </ins>(ערלה א ט)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>שמותר לנטוע ייחור של ערלה, אבל אסור לנטוע אגוז של ערלה ואסור להרכיב כפניות של ערלה&lt;ref&gt;דין זה שאסור להרכיב בכפניות של ערלה, אינו מופיע בגמרא לפנינו, אבל מוזכר הוא להדיא במשנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94/%D7%90#.D7.98 </ins>(ערלה א ט)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>, ומדברי חלק מהראשונים נראה שגרסו כן גם בגמרא כאן.&lt;/ref&gt;, ומובא בברייתא שמודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה מנסה הגמרא ליישב שר' יוסי מחלק בין איסור עבודה זרה, שהוא חמור יותר ובו זה וזה גורם אסור, לבין ערלה ושאר איסורים שבהם זה וזה גורם מותר. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה מנסה הגמרא ליישב שר' יוסי מחלק בין איסור עבודה זרה, שהוא חמור יותר ובו זה וזה גורם אסור, לבין ערלה ושאר איסורים שבהם זה וזה גורם מותר. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== לכתחילה או בדיעבד ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== לכתחילה או בדיעבד ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' (מח ב ד&quot;ה הא דאקשינן) שואל למה הגמרא מקשה על המשנה מדברי ר' יוסי שזה וזה גורם מותר, והרי ר' יוסי לא התיר אלא בדיעבד שאם נטע או הבריך או הרכיב מותר אבל לא לכתחילה, ואילו המשנה מתירה לכתחילה לזרוע ירקות תחת האשרה?&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://www.sefaria.org.il/Chiddushei_Ramban_on_Avodah_Zarah.48b.3?lang=he </ins>(מח ב ד&quot;ה הא דאקשינן) שואל למה הגמרא מקשה על המשנה מדברי ר' יוסי שזה וזה גורם מותר, והרי ר' יוסי לא התיר אלא בדיעבד שאם נטע או הבריך או הרכיב מותר אבל לא לכתחילה, ואילו המשנה מתירה לכתחילה לזרוע ירקות תחת האשרה?&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והשיב הרמב&quot;ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והשיב הרמב&quot;ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן כתבו גם ה'''ריטב&quot;א''' (מח ב ד&quot;ה גמרא למימרא) וה'''ר&quot;ן'''.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן כתבו גם ה'''ריטב&quot;א''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40904&amp;st=&amp;pgnum=91 </ins>(מח ב ד&quot;ה גמרא למימרא)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>וה'''ר&quot;ן'''.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד&quot;ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד&quot;ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' כתב (מח ב ד&quot;ה אמר המאירי זורעין תחתיה) שכיון שאין הוא מתכוין לזרוע תחת האשרה אלא שזורע את שדהו שהאשרה נוטה לתוכו והזרע מתפזר במקרה תחת האשרה, כעין דיעבד הוא.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' כתב (מח ב ד&quot;ה אמר המאירי זורעין תחתיה) שכיון שאין הוא מתכוין לזרוע תחת האשרה אלא שזורע את שדהו שהאשרה נוטה לתוכו והזרע מתפזר במקרה תחת האשרה, כעין דיעבד הוא.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> </table>

מושך בשבט https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=13950&oldid=prev 2019-01-15T20:42:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:42, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף הסוגיה מסיקה הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=49&amp;format=pdf (מט א)] שבאמת ר' יוסי סובר זה וזה גורם מותר וכמו שמוכח מהמשנה בערלה, ואפילו בעבודה זרה מתיר, כמו שמוכח מהברייתא שמתיר שדה שנזדבלה ופרה שנתפטמה, ומה שבמשנה אסר לזרוע ירקות תחת עץ אשרה אפילו בימות הגשמים, באמת אינו סובר כך, אלא רק לדברי רבנן אמר כן. כלומר, לשיטתכם שאתם סוברים שזה וזה גורם אסור, יש לכם לאסור גם ירקות בימות הגשמים לפי שגם האשרה גורמת לגידול, בכך שמשירה זבל על הירקות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף הסוגיה מסיקה הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&amp;daf=49&amp;format=pdf (מט א)] שבאמת ר' יוסי סובר זה וזה גורם מותר וכמו שמוכח מהמשנה בערלה, ואפילו בעבודה זרה מתיר, כמו שמוכח מהברייתא שמתיר שדה שנזדבלה ופרה שנתפטמה, ומה שבמשנה אסר לזרוע ירקות תחת עץ אשרה אפילו בימות הגשמים, באמת אינו סובר כך, אלא רק לדברי רבנן אמר כן. כלומר, לשיטתכם שאתם סוברים שזה וזה גורם אסור, יש לכם לאסור גם ירקות בימות הגשמים לפי שגם האשרה גורמת לגידול, בכך שמשירה זבל על הירקות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם לדעת חכמים הדבר אינו אסור מהטעם שהוזכר לעיל, שהתועלת שיוצאת מנשירת העלים של העץ נפגמת בכך שהוא נותן צל על הירקות, כך שיוצא שאין תועלת לירקות מעץ האשרה, ולא הוי זה וזה גורם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אמנם לדעת חכמים הדבר אינו אסור מהטעם שהוזכר לעיל, שהתועלת שיוצאת מנשירת העלים של העץ נפגמת בכך שהוא נותן צל על הירקות, כך שיוצא שאין תועלת לירקות מעץ האשרה, ולא הוי זה וזה גורם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==== לכתחילה או בדיעבד ====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב"ן''' (מח ב ד"ה הא דאקשינן) שואל למה הגמרא מקשה על המשנה מדברי ר' יוסי שזה וזה גורם מותר, והרי ר' יוסי לא התיר אלא בדיעבד שאם נטע או הבריך או הרכיב מותר אבל לא לכתחילה, ואילו המשנה מתירה לכתחילה לזרוע ירקות תחת האשרה?&lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והשיב הרמב"ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור. &lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן כתבו גם ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה גמרא למימרא) וה'''ר"ן'''.&lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות.&lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''מאירי''' כתב (מח ב ד"ה אמר המאירי זורעין תחתיה) שכיון שאין הוא מתכוין לזרוע תחת האשרה אלא שזורע את שדהו שהאשרה נוטה לתוכו והזרע מתפזר במקרה תחת האשרה, כעין דיעבד הוא.&lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''תוספות רא"ש''' (מח ב ד"ה ורבנן) כתב לתרץ שזבל הנבייה אינו בעין וכבר נתבטל בקרקע, והירקות ניזונים מזבל עבודה זרה שנתערב מזבל הגשם, ואף שהוא זורע לכתחילה ויודע שתיפול הנבייה, הרי זה כמכניס בהמתו לחצר על מנת שתתפטם מכרשיני היתר וכרשיני עבודה זרה המעורבים יחד. עוד כתב שהנבייה עצמה שנושרת על הזרעים אינה טובה כשהיא לבדה, אבל כשהיא מתייבשת ומתערבת עם העפר היא מדשנת את הירקות.&lt;BR/></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תוספות רי"ד''' (מח ב יח) כתב לתרץ שלא חשיב הכא לכתחילה, שאף שהוא נוטע לכתחילה, מ"מ הנבייה נושרת מאליה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הרא&quot;ה''' (מט א ד&quot;ה ההיא גינתא) פסק גם כן שמותר לזרוע בין בימות החמה ובין בימות הגשמים, אלא שהוסיף בזה טעם משום דכיון שאין כאן דבר בעין, ואין צלה דבר הניכר, אלא לפעמים ישנו ולפעמים אינו, ואפילו אם ישנו לעולם, לאו דבר הניכר הוא, והוי נמי דבר דלית ביה מששא. ואף נמיה, קודם שנעשתה זבל אינו מועילה, ולאחר שנעשתה זבל, הרי מעורבת היא עם הקרקע ולא מינכרא, והרי היא דבר שבא ממילא לבסוף, הוה ליה ירק זה וזה גורם, ולהכי מותר לזרוע תחתיה ירקות בין בימות החמה בין בימות הגשמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הרא&quot;ה''' (מט א ד&quot;ה ההיא גינתא) פסק גם כן שמותר לזרוע בין בימות החמה ובין בימות הגשמים, אלא שהוסיף בזה טעם משום דכיון שאין כאן דבר בעין, ואין צלה דבר הניכר, אלא לפעמים ישנו ולפעמים אינו, ואפילו אם ישנו לעולם, לאו דבר הניכר הוא, והוי נמי דבר דלית ביה מששא. ואף נמיה, קודם שנעשתה זבל אינו מועילה, ולאחר שנעשתה זבל, הרי מעורבת היא עם הקרקע ולא מינכרא, והרי היא דבר שבא ממילא לבסוף, הוה ליה ירק זה וזה גורם, ולהכי מותר לזרוע תחתיה ירקות בין בימות החמה בין בימות הגשמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== לכתחילה או בדיעבד ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב"ן''' (מח ב ד"ה הא דאקשינן) שואל למה הגמרא מקשה על המשנה מדברי ר' יוסי שזה וזה גורם מותר, והרי ר' יוסי לא התיר אלא בדיעבד שאם נטע או הבריך או הרכיב מותר אבל לא לכתחילה, ואילו המשנה מתירה לכתחילה לזרוע ירקות תחת האשרה?&lt;BR/></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והשיב הרמב"ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור. &lt;BR/></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן כתבו גם ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה גמרא למימרא) וה'''ר"ן'''.&lt;BR/></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות.&lt;BR/></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''מאירי''' כתב (מח ב ד"ה אמר המאירי זורעין תחתיה) שכיון שאין הוא מתכוין לזרוע תחת האשרה אלא שזורע את שדהו שהאשרה נוטה לתוכו והזרע מתפזר במקרה תחת האשרה, כעין דיעבד הוא.&lt;BR/></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''תוספות רא"ש''' (מח ב ד"ה ורבנן) כתב לתרץ שזבל הנבייה אינו בעין וכבר נתבטל בקרקע, והירקות ניזונים מזבל עבודה זרה שנתערב מזבל הגשם, ואף שהוא זורע לכתחילה ויודע שתיפול הנבייה, הרי זה כמכניס בהמתו לחצר על מנת שתתפטם מכרשיני היתר וכרשיני עבודה זרה המעורבים יחד. עוד כתב שהנבייה עצמה שנושרת על הזרעים אינה טובה כשהיא לבדה, אבל כשהיא מתייבשת ומתערבת עם העפר היא מדשנת את הירקות.&lt;BR/></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תוספות רי"ד''' (מח ב יח) כתב לתרץ שלא חשיב הכא לכתחילה, שאף שהוא נוטע לכתחילה, מ"מ הנבייה נושרת מאליה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בגדר זה וזה גורם ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בגדר זה וזה גורם ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=13949&oldid=prev 2019-01-15T20:41:04Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">לכתחילה או בדיעבד</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:41, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד&quot;ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד&quot;ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' כתב (מח ב ד&quot;ה אמר המאירי זורעין תחתיה) שכיון שאין הוא מתכוין לזרוע תחת האשרה אלא שזורע את שדהו שהאשרה נוטה לתוכו והזרע מתפזר במקרה תחת האשרה, כעין דיעבד הוא.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' כתב (מח ב ד&quot;ה אמר המאירי זורעין תחתיה) שכיון שאין הוא מתכוין לזרוע תחת האשרה אלא שזורע את שדהו שהאשרה נוטה לתוכו והזרע מתפזר במקרה תחת האשרה, כעין דיעבד הוא.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תוספות רא&quot;ש''' (מח ב ד&quot;ה ורבנן) כתב לתרץ שזבל הנבייה אינו בעין וכבר נתבטל בקרקע, והירקות ניזונים מזבל עבודה זרה שנתערב מזבל הגשם, ואף שהוא זורע לכתחילה ויודע שתיפול הנבייה, הרי זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממכניס </del>בהמתו לחצר על מנת שתתפטם מכרשיני היתר וכרשיני עבודה זרה המעורבים יחד. עוד כתב שהנבייה עצמה שנושרת על הזרעים אינה טובה כשהיא לבדה, אבל כשהיא מתייבשת ומתערבת עם העפר היא מדשנת את הירקות.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תוספות רא&quot;ש''' (מח ב ד&quot;ה ורבנן) כתב לתרץ שזבל הנבייה אינו בעין וכבר נתבטל בקרקע, והירקות ניזונים מזבל עבודה זרה שנתערב מזבל הגשם, ואף שהוא זורע לכתחילה ויודע שתיפול הנבייה, הרי זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמכניס </ins>בהמתו לחצר על מנת שתתפטם מכרשיני היתר וכרשיני עבודה זרה המעורבים יחד. עוד כתב שהנבייה עצמה שנושרת על הזרעים אינה טובה כשהיא לבדה, אבל כשהיא מתייבשת ומתערבת עם העפר היא מדשנת את הירקות.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תוספות רי&quot;ד''' (מח ב יח) כתב לתרץ שלא חשיב הכא לכתחילה, שאף שהוא נוטע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכתילה</del>, מ&quot;מ הנבייה נושרת מאליה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תוספות רי&quot;ד''' (מח ב יח) כתב לתרץ שלא חשיב הכא לכתחילה, שאף שהוא נוטע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכתחילה</ins>, מ&quot;מ הנבייה נושרת מאליה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בגדר זה וזה גורם ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בגדר זה וזה גורם ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=13948&oldid=prev 2019-01-15T20:38:16Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">לכתחילה או בדיעבד</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:38, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לכתחילה או בדיעבד ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לכתחילה או בדיעבד ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' (מח ב ד&quot;ה הא דאקשינן) שואל למה הגמרא מקשה על המשנה מדברי ר' יוסי שזה וזה גורם מותר, והרי ר' יוסי לא התיר אלא בדיעבד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם </del>נטע או הבריך או הרכיב מותר אבל לא לכתחילה, ואילו המשנה מתירה לכתחילה לזרוע ירקות תחת האשרה?&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ן''' (מח ב ד&quot;ה הא דאקשינן) שואל למה הגמרא מקשה על המשנה מדברי ר' יוסי שזה וזה גורם מותר, והרי ר' יוסי לא התיר אלא בדיעבד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאם </ins>נטע או הבריך או הרכיב מותר אבל לא לכתחילה, ואילו המשנה מתירה לכתחילה לזרוע ירקות תחת האשרה?&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והשיב הרמב&quot;ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והשיב הרמב&quot;ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן כתבו גם ה'''ריטב&quot;א''' (מח ב ד&quot;ה גמרא למימרא) וה'''ר&quot;ן'''.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן כתבו גם ה'''ריטב&quot;א''' (מח ב ד&quot;ה גמרא למימרא) וה'''ר&quot;ן'''.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=13947&oldid=prev 2019-01-15T20:37:40Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">פסק ההלכה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:37, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל שהלכה כר' יוסי, כלומר שזה וזה גורם מותר. וכן היה מעשה ששאל רב עמרם את רב יוסף לגבי שדה שנזדבלה בזבל של עבודה זרה, כלומר דם בהמות שנשחטו לשם עבודה זרה. והשיב לו רב יוסף שמותר כיון שהלכה כר' יוסי שזה וזה גורם מותר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל שהלכה כר' יוסי, כלומר שזה וזה גורם מותר. וכן היה מעשה ששאל רב עמרם את רב יוסף לגבי שדה שנזדבלה בזבל של עבודה זרה, כלומר דם בהמות שנשחטו לשם עבודה זרה. והשיב לו רב יוסף שמותר כיון שהלכה כר' יוסי שזה וזה גורם מותר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (כא א) הביא דברי הגמרא ומסקנתה שר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר, כלומר לפי שיטתם שזה וזה גורם אסור היה להם לאסור אף בימות הגשמים מפני הנבייה, אבל לשיטת ר' יוסי זה וזה גורם מותר, וכן הלכה. וכן העתיק ה'''רא&quot;ש''' (ג ח).&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רי&quot;ף''' (כא א) הביא דברי הגמרא ומסקנתה שר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר, כלומר לפי שיטתם שזה וזה גורם אסור היה להם לאסור אף בימות הגשמים מפני הנבייה, אבל לשיטת ר' יוסי זה וזה גורם מותר, וכן הלכה. וכן העתיק ה'''רא&quot;ש''' (ג ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), וכן פסק גם ה'''רמב&quot;ם''' (עבודה זרה ז יד</ins>).&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם '''רש&quot;י''' כתב שהלכה כר' יוסי שזה וזה גורם מותר, ולכן מותר לזרוע ירקות אף בימות החמה. וכן כתב ה'''אור זרוע''' (ד עבודה זרה רד), והוסיף בשם '''רבנו שמואל''' שהלכה כן בין בעבודה זרה ובין בשאר דברים, ואפילו אם האיסור רבה על ההיתר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם '''רש&quot;י''' כתב שהלכה כר' יוסי שזה וזה גורם מותר, ולכן מותר לזרוע ירקות אף בימות החמה. וכן כתב ה'''אור זרוע''' (ד עבודה זרה רד), והוסיף בשם '''רבנו שמואל''' שהלכה כן בין בעבודה זרה ובין בשאר דברים, ואפילו אם האיסור רבה על ההיתר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (מח ב ד&quot;ה אמר המאירי וזורעין לכתחילה) כתב שהלכה כר' יוסי דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה אסור בימות החמה, מטעם שמה שמשביח בנבייה פוגם בצל, ומותר רק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביעבד </del>משום זה וזה גורם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אמנם בימות </del>הגשמים מותר אף לכתחילה לזרוע. אמנם הביא שיש אומרים שדין זריעת הירקות כולה כדין דיעבד (וכמו שיתבאר להלן), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוסיף שיש </del>אוסרים לכתחילה אף בימות הגשמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (מח ב ד&quot;ה אמר המאירי וזורעין לכתחילה) כתב שהלכה כר' יוסי דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה אסור בימות החמה, מטעם שמה שמשביח בנבייה פוגם בצל, ומותר רק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדיעבד </ins>משום זה וזה גורם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ובימות </ins>הגשמים מותר אף לכתחילה לזרוע. אמנם הביא שיש אומרים שדין זריעת הירקות כולה כדין דיעבד (וכמו שיתבאר להלן), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן יש </ins>אוסרים לכתחילה אף בימות הגשמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעה ייחודית היא דעת ה'''רמב&quot;ן''' (מט א ד&quot;ה והא דאמרינן) שחולק על רש&quot;י בהבנת הגמרא וממילא גם במסקנת ההלכה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעה ייחודית היא דעת ה'''רמב&quot;ן''' (מט א ד&quot;ה והא דאמרינן) שחולק על רש&quot;י בהבנת הגמרא וממילא גם במסקנת ההלכה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לדעת הרמב&quot;ן מה שאמרה הגמרא שר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר שהם סוברים זה וזה גורם אסור, אין הכוונה לזריעת ירקות בימות החמה, שאין זה נקרא זה וזה גורם לפי שהנאת הצל והנאת הקרקע הנאות שונות הן, וכל אחת עומדת בפני עצמה. שאין נחשב זה וזה גורם אלא כאשר נצטרפו יחד איסור והיתר מאותו המין. והראיה שהרי בתחילת הסוגיה סברה הגמרא שרבנן סוברים זה וזה גורם מותר. אלא כוונת הגמרא שרבנן סוברים זה וזה גורם אסור במה שאסרו זריית עבודה זרה לרוח, לפי שהיא נעשית זבל ונהנים ממנה.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לדעת הרמב&quot;ן מה שאמרה הגמרא שר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר שהם סוברים זה וזה גורם אסור, אין הכוונה לזריעת ירקות בימות החמה, שאין זה נקרא זה וזה גורם לפי שהנאת הצל והנאת הקרקע הנאות שונות הן, וכל אחת עומדת בפני עצמה. שאין נחשב זה וזה גורם אלא כאשר נצטרפו יחד איסור והיתר מאותו המין. והראיה שהרי בתחילת הסוגיה סברה הגמרא שרבנן סוברים זה וזה גורם מותר. אלא כוונת הגמרא שרבנן סוברים זה וזה גורם אסור במה שאסרו זריית עבודה זרה לרוח, לפי שהיא נעשית זבל ונהנים ממנה.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתאם לכך סובר הרמב&quot;ן להלכה שאף שהלכה כר' יוסי שזה וזה גורם מותר, מ&quot;מ זריעת ירקות תחת האשרה בימות החמה אסורה, שבזה לא חלק ר' יוסי, לפי שאין זה כלל מענין זה וזה גורם, אלא רק האשרה היא הגורמת. ולדעתו אסור להינות מהם אפילו בדיעבד, אף שבסוף נשאר בצ&quot;ע לענין דיעבד.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתאם לכך סובר הרמב&quot;ן להלכה שאף שהלכה כר' יוסי שזה וזה גורם מותר, מ&quot;מ זריעת ירקות תחת האשרה בימות החמה אסורה, שבזה לא חלק ר' יוסי, לפי שאין זה כלל מענין זה וזה גורם, אלא רק האשרה היא הגורמת. ולדעתו אסור להינות מהם אפילו בדיעבד, אף שבסוף נשאר בצ&quot;ע לענין דיעבד.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לענין ימות הגשמים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא הזכיר </del>הרמב&quot;ן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפירוש מה הדין, אך מסתבר שבזה מודה </del>שמותר אפילו לכתחילה לזרוע, כיון שהלכה כר' יוסי, שזה וזה גורם מותר, ואף לדעת רבנן הוא מותר מפני שסוברים הם שמה שמשביח בנבייה פוגם בצל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ&quot;מ </ins>לענין ימות הגשמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מודה </ins>הרמב&quot;ן שמותר אפילו לכתחילה לזרוע, כיון שהלכה כר' יוסי, שזה וזה גורם מותר, ואף לדעת רבנן הוא מותר מפני שסוברים הם שמה שמשביח בנבייה פוגם בצל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' (מט א ד&quot;ה אלא) חלק על הרמב&quot;ן וכתב שודאי כוונת הגמרא שאמרה שלדבריהם דרבנן קאמר ר' יוסי, הכוונה למשנתינו ולא למשנת עצים או שוחק וזורה לרוח. ואף שבתחילת הסוגיה סברה הגמרא בדעת רבנן שקרקע וצל הם שני דברים ולא חשיב זה וזה גורם, מ&quot;מ כעת למסקנה חזרה בה. ולכן להלכה מותר לזרוע לכתחילה בין בימות החמה ובין בימות הגשמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' (מט א ד&quot;ה אלא) חלק על הרמב&quot;ן וכתב שודאי כוונת הגמרא שאמרה שלדבריהם דרבנן קאמר ר' יוסי, הכוונה למשנתינו ולא למשנת עצים או שוחק וזורה לרוח. ואף שבתחילת הסוגיה סברה הגמרא בדעת רבנן שקרקע וצל הם שני דברים ולא חשיב זה וזה גורם, מ&quot;מ כעת למסקנה חזרה בה. ולכן להלכה מותר לזרוע לכתחילה בין בימות החמה ובין בימות הגשמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>כן פסק גם ה'''רמב"ם''' (עבודה זרה ז יד).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הרא&quot;ה''' (מט א ד&quot;ה ההיא גינתא) פסק גם כן שמותר לזרוע בין בימות החמה ובין בימות הגשמים, אלא שהוסיף בזה טעם משום דכיון שאין כאן דבר בעין, ואין צלה דבר הניכר, אלא לפעמים ישנו ולפעמים אינו, ואפילו אם ישנו לעולם, לאו דבר הניכר הוא, והוי נמי דבר דלית ביה מששא. ואף נמיה, קודם שנעשתה זבל אינו מועילה, ולאחר שנעשתה זבל, הרי מעורבת היא עם הקרקע ולא מינכרא, והרי היא דבר שבא ממילא לבסוף, הוה ליה ירק זה וזה גורם, ולהכי מותר לזרוע תחתיה ירקות בין בימות החמה בין בימות הגשמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הרא&quot;ה''' (מט א ד&quot;ה ההיא גינתא) פסק גם כן שמותר לזרוע בין בימות החמה ובין בימות הגשמים, אלא שהוסיף בזה טעם משום דכיון שאין כאן דבר בעין, ואין צלה דבר הניכר, אלא לפעמים ישנו ולפעמים אינו, ואפילו אם ישנו לעולם, לאו דבר הניכר הוא, והוי נמי דבר דלית ביה מששא. ואף נמיה, קודם שנעשתה זבל אינו מועילה, ולאחר שנעשתה זבל, הרי מעורבת היא עם הקרקע ולא מינכרא, והרי היא דבר שבא ממילא לבסוף, הוה ליה ירק זה וזה גורם, ולהכי מותר לזרוע תחתיה ירקות בין בימות החמה בין בימות הגשמים.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=13946&oldid=prev 2019-01-15T20:29:40Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הריטב&quot;א</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:29, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הריטב&quot;א ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הריטב&quot;א ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' (מח ב ד&quot;ה מודה) הביא בתחילה דברי רש&quot;י והקושיות עליו. ולאחר מכן הביא דברי התוספות שסוברים שאגוז של ערלה גידוליו אסורים אפילו בדיעבד אלא אם כן הבריך או הרכיב. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל דחה את דבריהם שיש כאן </del>שני עניינים נפרדים ולכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא הוי זה וזה גורם, אלא כיון </del>שהאגוז שהוא הזרע עומד בקרקע ומשניהם יוצא הצמח, אין לך זה וזה גורם גדול מזה.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ריטב&quot;א''' (מח ב ד&quot;ה מודה) הביא בתחילה דברי רש&quot;י והקושיות עליו. ולאחר מכן הביא דברי התוספות שסוברים שאגוז של ערלה גידוליו אסורים אפילו בדיעבד אלא אם כן הבריך או הרכיב. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם דעת הריטב&quot;א שדין זה וזה גורם קיים גם כשיש </ins>שני עניינים נפרדים ולכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דחה דברי התוספות וכתב שכיון </ins>שהאגוז שהוא הזרע עומד בקרקע ומשניהם יוצא הצמח, אין לך זה וזה גורם גדול מזה.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וליישב הלשון 'ומודה ר' יוסי' כתב הריטב&quot;א שמצאנו דוגמאות שהלשון מודה מתייחס לעצמו, כלומר אע&quot;פ שמחמיר לכתחילה מודה בדיעבד. וכן גם כאן מודה ר' יוסי שאם נטע אגוז שמותר בדיעבד. אמנם ההרכבה וההברכה מותרים לא מדין זה וזה גורם אלא מותרים מדין ביטול, וכמו שכתב רש&quot;י.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וליישב הלשון 'ומודה ר' יוסי' כתב הריטב&quot;א שמצאנו דוגמאות שהלשון מודה מתייחס לעצמו, כלומר אע&quot;פ שמחמיר לכתחילה מודה בדיעבד. וכן גם כאן מודה ר' יוסי שאם נטע אגוז שמותר בדיעבד. אמנם ההרכבה וההברכה מותרים לא מדין זה וזה גורם אלא מותרים מדין ביטול, וכמו שכתב רש&quot;י.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף דבריו הביא הריטב&quot;א פירוש הראב&quot;ד, ונראה שהסכים גם לדבריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף דבריו הביא הריטב&quot;א פירוש הראב&quot;ד, ונראה שהסכים גם לדבריו.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=13945&oldid=prev 2019-01-15T20:13:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:13, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הרא&quot;ה''' (מח ב) נראה שהסכים לדברי התוספות, שדווקא אם נטע ואחר כך הבריך והברכיב מותר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הרא&quot;ה''' (מח ב) נראה שהסכים לדברי התוספות, שדווקא אם נטע ואחר כך הבריך והברכיב מותר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד&quot;ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ולגבי הקושיה אם כן מהו 'מודה ר' יוסי', שמשמע שרבנן מקלים יותר ממנו, כתב ליישב שכיון שהאגוז כלה בקרקע לא הוי אלא עפרא בעלמא ומותר (כעין דברי הרמב&quot;ן בשם הירושלמי), ולכן סוברים חכמים שמותר אפילו לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה. בסוף דבריו כתב בשם רבו שלרבנן אמנם אסור לכתחילה מפני שפירות ערלה דינם שריפה, אבל מותר בדיעבד, ואילו לר' יוסי אסור אפילו בדיעבד להינות מנטיעות אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ואין כאן דין זה וזה גורם</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד&quot;ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </del>ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד&quot;ה ואין נוטעין) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסכים </del>שלרבנן אסור לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה ומותר בדיעבד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שר</del>' יוסי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוסר </del>אף בדיעבד. וכן כתב ה'''תוספות רא&quot;ש''' (ד&quot;ה ואין נוטעין). ואף שר' יוסי אמר 'אין נוטעין' לכתחילה, מ&quot;מ זהו דווקא בייחור, אבל באגוז עצמו אסור אף בדיעבד. ובטעם הדבר שמתירים חכמים בדיעבד גידולי ערלה, כתב התוספות רא&quot;ש, שהכתוב לא אסר אלא את הפרי עצמו ולא את הגדל ממנו, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם </del>ר' יוסי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסר </del>אף בדיעבד מפני שיש בה איסור הנאה וחמור משאר גידולים של איסור אכילה. אבל רבנן לא גזרו אף בדיעבד, לפי שהחשש שמא ישהו הפירות כדי לזורעם אינו שכיח באילנות, שהרי יכול לעשות כן בפירות אחרים שאינם של ערלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד&quot;ה ואין נוטעין) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </ins>שלרבנן אסור לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה ומותר בדיעבד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולר' ר</ins>' יוסי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסור </ins>אף בדיעבד. וכן כתב ה'''תוספות רא&quot;ש''' (ד&quot;ה ואין נוטעין). ואף שר' יוסי אמר 'אין נוטעין' לכתחילה, מ&quot;מ זהו דווקא בייחור, אבל באגוז עצמו אסור אף בדיעבד. ובטעם הדבר שמתירים חכמים בדיעבד גידולי ערלה, כתב התוספות רא&quot;ש, שהכתוב לא אסר אלא את הפרי עצמו ולא את הגדל ממנו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </ins>ר' יוסי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוסר </ins>אף בדיעבד מפני שיש בה איסור הנאה וחמור משאר גידולים של איסור אכילה. אבל רבנן לא גזרו אף בדיעבד, לפי שהחשש שמא ישהו הפירות כדי לזורעם אינו שכיח באילנות, שהרי יכול לעשות כן בפירות אחרים שאינם של ערלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הריטב&quot;א ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הריטב&quot;א ====</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=13944&oldid=prev 2019-01-15T19:33:08Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת התוספות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:33, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הרא&quot;ה''' (מח ב) נראה שהסכים לדברי התוספות, שדווקא אם נטע ואחר כך הבריך והברכיב מותר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''חידושי הרא&quot;ה''' (מח ב) נראה שהסכים לדברי התוספות, שדווקא אם נטע ואחר כך הבריך והברכיב מותר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד&quot;ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונצרך ליישב את </del>הקושיה אם כן מהו 'מודה ר' יוסי', שמשמע שרבנן מקלים יותר ממנו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">? וכתב </del>ליישב שכיון שהאגוז כלה בקרקע לא הוי אלא עפרא בעלמא ומותר (כעין דברי הרמב&quot;ן בשם הירושלמי), ולכן סוברים חכמים שמותר אפילו לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובסוף </del>דבריו כתב בשם רבו שלרבנן אמנם אסור לכתחילה מפני שפירות ערלה דינם שריפה, אבל מותר בדיעבד, ואילו לר' יוסי אסור אפילו בדיעבד להינות מנטיעות אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ואין כאן דין זה וזה גורם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד&quot;ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולגבי </ins>הקושיה אם כן מהו 'מודה ר' יוסי', שמשמע שרבנן מקלים יותר ממנו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כתב </ins>ליישב שכיון שהאגוז כלה בקרקע לא הוי אלא עפרא בעלמא ומותר (כעין דברי הרמב&quot;ן בשם הירושלמי), ולכן סוברים חכמים שמותר אפילו לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסוף </ins>דבריו כתב בשם רבו שלרבנן אמנם אסור לכתחילה מפני שפירות ערלה דינם שריפה, אבל מותר בדיעבד, ואילו לר' יוסי אסור אפילו בדיעבד להינות מנטיעות אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ואין כאן דין זה וזה גורם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד&quot;ה ואין נוטעין) הסכים שלרבנן אסור לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה ומותר בדיעבד, אלא שר' יוסי אוסר אף בדיעבד. וכן כתב ה'''תוספות רא&quot;ש''' (ד&quot;ה ואין נוטעין). ואף שר' יוסי אמר 'אין נוטעין' לכתחילה, מ&quot;מ זהו דווקא בייחור, אבל באגוז עצמו אסור אף בדיעבד. ובטעם הדבר שמתירים חכמים בדיעבד גידולי ערלה, כתב התוספות רא&quot;ש, שהכתוב לא אסר אלא את הפרי עצמו ולא את הגדל ממנו, אמנם ר' יוסי אסר אף בדיעבד מפני שיש בה איסור הנאה וחמור משאר גידולים של איסור אכילה. אבל רבנן לא גזרו אף בדיעבד, לפי שהחשש שמא ישהו הפירות כדי לזורעם אינו שכיח באילנות, שהרי יכול לעשות כן בפירות אחרים שאינם של ערלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;גם ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד&quot;ה ואין נוטעין) הסכים שלרבנן אסור לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה ומותר בדיעבד, אלא שר' יוסי אוסר אף בדיעבד. וכן כתב ה'''תוספות רא&quot;ש''' (ד&quot;ה ואין נוטעין). ואף שר' יוסי אמר 'אין נוטעין' לכתחילה, מ&quot;מ זהו דווקא בייחור, אבל באגוז עצמו אסור אף בדיעבד. ובטעם הדבר שמתירים חכמים בדיעבד גידולי ערלה, כתב התוספות רא&quot;ש, שהכתוב לא אסר אלא את הפרי עצמו ולא את הגדל ממנו, אמנם ר' יוסי אסר אף בדיעבד מפני שיש בה איסור הנאה וחמור משאר גידולים של איסור אכילה. אבל רבנן לא גזרו אף בדיעבד, לפי שהחשש שמא ישהו הפירות כדי לזורעם אינו שכיח באילנות, שהרי יכול לעשות כן בפירות אחרים שאינם של ערלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%94_%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D&diff=13943&oldid=prev 2019-01-15T10:11:15Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הסבר הראב&quot;ד</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:11, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הסבר הראב&quot;ד ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הסבר הראב&quot;ד ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכח קושיות אלו מביא הרמב&quot;ן את הסבר ה'''ראב&quot;ד'''.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכח קושיות אלו מביא הרמב&quot;ן את הסבר ה'''ראב&quot;ד'''.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ראב&quot;ד''' מקשר מחלוקת זו של ר' יוסי וחכמים עם מחלוקת אחרת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי סמדר </del>המובאת במשנה (ערלה א ז), שר' יוסי אומר שסמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פרי, ואילו חכמים לא מחשיבים את הסמדר לפרי ומתירים.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ראב&quot;ד''' מקשר מחלוקת זו של ר' יוסי וחכמים עם מחלוקת אחרת המובאת במשנה (ערלה א ז) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי סמדר</ins>, שר' יוסי אומר שסמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פרי, ואילו חכמים לא מחשיבים את הסמדר לפרי ומתירים.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי זה נחלקו גם כאן. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שחכמים </del>סוברים שכיון שהסמדר אינו פרי ממילא מותר לכתחילה להרכיב בכפניות שלהם (כעין קליפה השומרת על הפרי, ונושרת כאשר הוא נעשה סמדר), ואילו ר' יוסי אוסר לכתחילה לפי שדינם כפירות ערלה. אמנם בדיעבד מודה ר' יוסי שאם הרכיב כפניות אלו או הבריכם שהם מותרים לאחר ג' שנים, מפני שזה וזה גורם מותר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוצא שאמנם חכמים </del>מתירים אפילו לכתחילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל </del>לא מטעמו של ר' יוסי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי זה נחלקו גם כאן. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חכמים </ins>סוברים שכיון שהסמדר אינו פרי ממילא מותר לכתחילה להרכיב בכפניות שלהם (כעין קליפה השומרת על הפרי, ונושרת כאשר הוא נעשה סמדר), ואילו ר' יוסי אוסר לכתחילה לפי שדינם כפירות ערלה. אמנם בדיעבד מודה ר' יוסי שאם הרכיב כפניות אלו או הבריכם שהם מותרים לאחר ג' שנים, מפני שזה וזה גורם מותר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מדברי הראב&quot;ד יוצא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמודה הוא לדברי </del>רש&quot;י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלפי ר' יוסי נטיעות </del>ערלה מותרות בדיעבד לאחר ג' שנים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלא על זה אמרה </del>הברייתא 'מודה ר' יוסי'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. לגבי </del>הברכה והרכבה שלדברי חכמים מותר לכתחילה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על זה נאמר שר</del>' יוסי מודה בדיעבד.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי זה מיושב הלשון 'מודה ר' יוסי', כיון שחכמים </ins>מתירים אפילו לכתחילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </ins>לא מטעמו של ר' יוסי.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;מדברי הראב&quot;ד יוצא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא אינו חולק על דברי </ins>רש&quot;י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנטיעות </ins>ערלה מותרות בדיעבד לאחר ג' שנים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמה שאמרה </ins>הברייתא 'מודה ר' יוסי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינו אמור על נטיעת האגוז, אלא  על </ins>הברכה והרכבה שלדברי חכמים מותר לכתחילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני שסמדר אינו פרי</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואילו ר</ins>' יוסי מודה בדיעבד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני שזה וזה גורם מותר</ins>.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הוסיף הרמב&quot;ן שמצא בירושלמי שלחכמים מותר בדיעבד אף באגוז עצמו, משום שהוא כלה בארץ עד שלא יצמח. וכתב על זה הרמב&quot;ן שהוא טעם יפה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד הוסיף הרמב&quot;ן שמצא בירושלמי שלחכמים מותר בדיעבד אף באגוז עצמו, משום שהוא כלה בארץ עד שלא יצמח. וכתב על זה הרמב&quot;ן שהוא טעם יפה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;גם </ins>ב'''תוספות רי&quot;ד''' (מח ב ד&quot;ה פיסקא ר' יוסי) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסכים שדברי </ins>רב יהודה אמר שמואל שר' יוסי מודה שמותר בדיעבד מתייחס רק לכפניות של ערלה, ולא לאגוז עצמו, וכפי שעולה מדברי הראב&quot;ד הנ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''תוספות רי&quot;ד''' (מח ב ד&quot;ה פיסקא ר' יוסי) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב שבאמת דברי </del>רב יהודה אמר שמואל שר' יוסי מודה שמותר בדיעבד מתייחס רק לכפניות של ערלה, ולא לאגוז עצמו, וכפי שעולה מדברי הראב&quot;ד הנ&quot;ל.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שיטת התוספות ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שיטת התוספות ====</div></td></tr> </table>

א.א