https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99?feed=atom
הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי - היסטוריית גרסאות
2026-08-11T12:39:00Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.37.0
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=10228&oldid=prev
א.א ב־07:46, 25 בינואר 2018
2018-01-25T07:46:56Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:46, 25 בינואר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עבר והניח לבנות ביתו בשבת בקבלנות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עבר והניח לבנות ביתו בשבת בקבלנות===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוקה בחסר</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשלים|פסקה=כן</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=9472&oldid=prev
א.א ב־22:42, 7 בדצמבר 2017
2017-12-07T22:42:50Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:42, 8 בדצמבר 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עבודה זרה כא:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עבודה זרה כא:]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עבודה זרה כב.]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עבודה זרה כב.]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מועג </del>קטן יב.]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מועד </ins>קטן יב.]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק ו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת פרק ו]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רמג]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רמג]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רמד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אורח חיים סימן רמד]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=6404&oldid=prev
א.א ב־18:16, 19 ביוני 2016
2016-06-19T18:16:03Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:16, 19 ביוני 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:עבודה זרה כא.]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:עבודה זרה כא:]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:עבודה זרה כב.]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מועג קטן יב.]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת פרק ו]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן רמג]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן רמד]]</ins></div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=1538&oldid=prev
א.א ב־11:14, 21 בינואר 2016
2016-01-21T11:14:31Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:14, 21 בינואר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (עבודה זרה א ט) אוסרת להשכיר מרחץ לגוי, מפני שהמרחץ נקראת על שם ישראל, וביאר '''רש"י''' (כא א ד"ה מפני) שכשהגוי יסיק את המרחץ בשבת, יאמרו הרואים שישראל ציווה את הגוי לעשות כן ובשליחותו הוא עושה כן. ומשמע מדבריו שיש איסור עצמי להפעיל מרחץ על ידי גוי, וכן משמע בדברי ה'''מאירי''' על הגמרא (עבודה זרה כא ב ד"ה כלל הדברים) שכתב שאף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין </del>שליח לדבר עבירה, זה אינו שייך בגוי שאינו בר ציווי, ולכן אסור. <BR/></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''משנה''' (עבודה זרה א ט) אוסרת להשכיר מרחץ לגוי, מפני שהמרחץ נקראת על שם ישראל, וביאר '''רש"י''' (כא א ד"ה מפני) שכשהגוי יסיק את המרחץ בשבת, יאמרו הרואים שישראל ציווה את הגוי לעשות כן ובשליחותו הוא עושה כן. ומשמע מדבריו שיש איסור עצמי להפעיל מרחץ על ידי גוי, וכן משמע בדברי ה'''מאירי''' על הגמרא (עבודה זרה כא ב ד"ה כלל הדברים) שכתב שאף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[אין </ins>שליח לדבר עבירה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, זה אינו שייך בגוי שאינו בר ציווי, ולכן אסור. <BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ה'''רמב"ם''' (ו יג) כתב את איסור השכרת נכס לגוי בפרק של דיני אמירה לנכרי, שבזה כתב טעם לאיסור (ו א) משום שמא תהא שבת קלה בעיניו ויבוא לעשות כן מעצמו. משמע דליתא איסור עצמי בעצם הפעלת המרחץ על ידי גוי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ה'''רמב"ם''' (ו יג) כתב את איסור השכרת נכס לגוי בפרק של דיני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אמירה לנכרי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, שבזה כתב טעם לאיסור (ו א) משום שמא תהא שבת קלה בעיניו ויבוא לעשות כן מעצמו. משמע דליתא איסור עצמי בעצם הפעלת המרחץ על ידי גוי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>מכל מקום מבואר במשנה, שאפילו להשכיר, שאינו עושה בשליחות ישראל, אלא פותח וסוגר את המרחץ על דעת עצמו מתי שרוצה, אפ"ה אסור משום חשש הרואים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>מכל מקום מבואר במשנה, שאפילו להשכיר, שאינו עושה בשליחות ישראל, אלא פותח וסוגר את המרחץ על דעת עצמו מתי שרוצה, אפ"ה אסור משום חשש הרואים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שכר שבת===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שכר שבת===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שהשכרת נכס מותרת כמבואר, מכל מקום כל ההיתר הוא רק באופן שאינו נוטל שכר שבת, כלומר שלא יטול שכירות עבור כל יום בנפרד, לפי שאז נוטל שכר עבור שבת, אלא יטול שכר השבת בהבלעה אם שאר הימים, כגון שמשכיר לשבוע, לחודש או לשנה ונוטל שכר על הכל יחד. כן כתב ה'''מגן אברהם''' (א), והוא פשוט על פי הגמרא (בבא מציעא נח א), וכן הסכימו כל הפוסקים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שהשכרת נכס מותרת כמבואר, מכל מקום כל ההיתר הוא רק באופן שאינו נוטל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>שכר שבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, כלומר שלא יטול שכירות עבור כל יום בנפרד, לפי שאז נוטל שכר עבור שבת, אלא יטול שכר השבת בהבלעה אם שאר הימים, כגון שמשכיר לשבוע, לחודש או לשנה ונוטל שכר על הכל יחד. כן כתב ה'''מגן אברהם''' (א), והוא פשוט על פי הגמרא (בבא מציעא נח א), וכן הסכימו כל הפוסקים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השכרה במקום שאין חשש מראית עין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השכרה במקום שאין חשש מראית עין===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אריסות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אריסות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר מתוך ה'''גמרא''' בעבודה זרה שם שאריסות מותרת, כלומר שאם נותן את השדה לאריס נכרי שיקבל אחוזים ברווחי השדה, והאריס עושה מלאכתו בשבת, אין צריך למחות בידו, ואף לא לנכות מחלקו את שכר השבת. ומבואר הטעם ב'''רמב"ן''' (עבודה זרה כא ב ד"ה אבל) לפי שזה דומה לקבלנות שהגוי קיבל על עצמו את כל העבודה, וכתבו ה'''רשב"א''' בחידושים (עבודה זרה כא ב ד"ה אבל) וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ו ב ד"ה ומהא, ובחידושים שבת מו ב ד"ה ומהא) שאף שיש לישראל מזה הנאה ליכא איסור, לפי שהגוי בשלו הוא עושה, אא"כ מוטל גם על הישראל אחריות המלאכה, כגון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשותפים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר מתוך ה'''גמרא''' בעבודה זרה שם שאריסות מותרת, כלומר שאם נותן את השדה לאריס נכרי שיקבל אחוזים ברווחי השדה, והאריס עושה מלאכתו בשבת, אין צריך למחות בידו, ואף לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>לנכות מחלקו את שכר השבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. ומבואר הטעם ב'''רמב"ן''' (עבודה זרה כא ב ד"ה אבל) לפי שזה דומה לקבלנות שהגוי קיבל על עצמו את כל העבודה, וכתבו ה'''רשב"א''' בחידושים (עבודה זרה כא ב ד"ה אבל) וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ו ב ד"ה ומהא, ובחידושים שבת מו ב ד"ה ומהא) שאף שיש לישראל מזה הנאה ליכא איסור, לפי שהגוי בשלו הוא עושה, אא"כ מוטל גם על הישראל אחריות המלאכה, כגון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[שותפים]]</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב"ן''' שם שמקצת הגדולים הסתפקו לגבי פורני האם מותר לתת אותו באריסות לנכרי שעושה בה מלאכה בשבת. והכריע הוא לאסור, לפי שאין היתר אלא בדבר שדרכו בכך, כגון בשדה, מה שאין כן פורני שאין דרך לתתו באריסות ולכן אסור אף להשכירו. אבל סיים ש'''בעל מתיבות''' התיר בפורני וריחיים כדין שדה. וכתבו הראשונים שהכל כמנהג המדינה, כ"כ ה'''רא"ש''' וה'''ר"ן''' וה'''רמב"ם''', וכ"ד בעל ה'''שלחן ערוך'''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב"ן''' שם שמקצת הגדולים הסתפקו לגבי פורני האם מותר לתת אותו באריסות לנכרי שעושה בה מלאכה בשבת. והכריע הוא לאסור, לפי שאין היתר אלא בדבר שדרכו בכך, כגון בשדה, מה שאין כן פורני שאין דרך לתתו באריסות ולכן אסור אף להשכירו. אבל סיים ש'''בעל מתיבות''' התיר בפורני וריחיים כדין שדה. וכתבו הראשונים שהכל כמנהג המדינה, כ"כ ה'''רא"ש''' וה'''ר"ן''' וה'''רמב"ם''', וכ"ד בעל ה'''שלחן ערוך'''.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קבלנות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קבלנות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא ב'''גמרא''' (שבת יט א) לגבי איגרת.<BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא ב'''גמרא''' (שבת יט א) לגבי איגרת.<BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב '''רבנו תם''' (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו שבח במה שהגוי עושה בשבת, כ"ש בקבלנות בנין. ואת ה'''גמרא''' (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחול </del>המועד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב '''רבנו תם''' (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו שבח במה שהגוי עושה בשבת, כ"ש בקבלנות בנין. ואת ה'''גמרא''' (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[חול </ins>המועד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל '''ר"י''' בתוס' (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב ה'''רא"ש''' וה'''מרדכי''', וב'''ירושלמי''' (שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל '''ר"י''' בתוס' (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב ה'''רא"ש''' וה'''מרדכי''', וב'''ירושלמי''' (שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תלוש====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תלוש====</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ו יב) שהשוכר גוי לשנה לכתוב לו ספר או לארוג לו בגד, מותר לו לעשות בשבת, דהוי כאילו קצץ עמו שיכתוב לו ספר או יארוג לו בגד, שהגוי עושה על דעת עצמו. וסיים הרמב"ם שהוא בתנאי שלא יחשוב עמו יום יום, כלומר שלא יקפיד עליו אם לא עושה איזה יום אחד, שאם כן נמצא שחייב לעשות בכל יום ועושה בשבת בשליחות ישראל. ומכל מקום זה אינו מותר אלא בבית הגוי, אך בבית ישראל מפורש להדיא בירושלמי לאיסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ו יב) שהשוכר גוי לשנה לכתוב לו ספר או לארוג לו בגד, מותר לו לעשות בשבת, דהוי כאילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>קצץ עמו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>שיכתוב לו ספר או יארוג לו בגד, שהגוי עושה על דעת עצמו. וסיים הרמב"ם שהוא בתנאי שלא יחשוב עמו יום יום, כלומר שלא יקפיד עליו אם לא עושה איזה יום אחד, שאם כן נמצא שחייב לעשות בכל יום ועושה בשבת בשליחות ישראל. ומכל מקום זה אינו מותר אלא בבית הגוי, אך בבית ישראל מפורש להדיא בירושלמי לאיסור.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וראה ב'''בית יוסף''' שכתב על דברי הרמב"ם אלו, שזהו דווקא כששכרו למלאכה מסויימת, אך אם שכרו לכל המלאכות, גם לרמב"ם אסור. וטעם הדבר, לפי שכשהמלאכה מסויימת, אף אם אינו עושה היום יעשה למחר ואין הישראל מרוויח ממה שעושה הגוי בשבת, אבל אם שכרו לכל המלאכות, הרי ודאי יצטרך לו גם למחר, ואם כן יש רווח לישראל גם במה שעושה הגוי מלאכה היום, היינו בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וראה ב'''בית יוסף''' שכתב על דברי הרמב"ם אלו, שזהו דווקא כששכרו למלאכה מסויימת, אך אם שכרו לכל המלאכות, גם לרמב"ם אסור. וטעם הדבר, לפי שכשהמלאכה מסויימת, אף אם אינו עושה היום יעשה למחר ואין הישראל מרוויח ממה שעושה הגוי בשבת, אבל אם שכרו לכל המלאכות, הרי ודאי יצטרך לו גם למחר, ואם כן יש רווח לישראל גם במה שעושה הגוי מלאכה היום, היינו בשבת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וה'''ראב"ד''' חלק על הרמב"ם בזה, וכתב שכיון שישראל נהנה ממלאכת שבת, אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וה'''ראב"ד''' חלק על הרמב"ם בזה, וכתב שכיון שישראל נהנה ממלאכת שבת, אסור.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עבר והניח לבנות ביתו בשבת בקבלנות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עבר והניח לבנות ביתו בשבת בקבלנות===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לוקה בחסר}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=1530&oldid=prev
א.א ב־15:12, 20 בינואר 2016
2016-01-20T15:12:53Z
<p></p>
<a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=1530&oldid=1514">הצגת שינויים</a>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=1514&oldid=prev
א.א: /* קבלנות */
2016-01-19T15:18:55Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">קבלנות</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:18, 19 בינואר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קבלנות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קבלנות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא </del>(שבת יט א) לגבי איגרת.<BR/></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''גמרא''' </ins>(שבת יט א) לגבי איגרת.<BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב רבנו תם (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו שבח במה שהגוי עושה בשבת, כ"ש בקבלנות בנין. ואת הגמרא (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם בחול המועד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רבנו תם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו שבח במה שהגוי עושה בשבת, כ"ש בקבלנות בנין. ואת הגמרא (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם בחול המועד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ר"י (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרא</del>"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמרדכי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובירושלמי </del>(שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ר"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' בתוס' </ins>(שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רא</ins>"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' וה'''מרדכי'''</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב'''ירושלמי''' </ins>(שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברמב</del>"ם (שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא, אבל אם היא מלאכת פרהסיא אסור, לפי שהרואה אינו יודע שקצץ עם הגוי, וחושב ששכר את הגוי לעשות לו מלאכה בשבת, ולכן אם הוא מחוץ לתחום שאין שם ישראל שרואה, מותר. וכן היא דעת '''ספר התרומה''' (קמה-קמו) שכל שאין הגוי נוטל בפירות, אסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רמב</ins>"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא, אבל אם היא מלאכת פרהסיא אסור, לפי שהרואה אינו יודע שקצץ עם הגוי, וחושב ששכר את הגוי לעשות לו מלאכה בשבת, ולכן אם הוא מחוץ לתחום שאין שם ישראל שרואה, מותר. וכן היא דעת '''ספר התרומה''' (קמה-קמו) שכל שאין הגוי נוטל בפירות, אסור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וראה ב'''מאירי''' (ד"ה יש שואלים) שמכריע כשיטה זו, ומבאר שאף שנותן בקיבולת וכל המלאכה על הנכרי, מ"מ כיון שאין הגוי נוטל חלק בפירות, רגיל הישראל לבוא מדי פעם לראות את המלאכה, וניכר שלצורך ישראל הוא עושה, מה שאי"כ באריסות שגם הגוי נוטל בפירות. ולכן במלאכת צנעא ליכא חשש</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והר</del>"ן הביא שיש שחילקו בין שדה ובנין, ואף שאסרו בבנין התירו בשדה, לפי שהרואים יתלו באריסות המותרת ולא בשכירות יום. וכן היא דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב</del>"א בחידושיו (כא ב ד"ה והא), שכתב שכל מה שאסרו במועד קטן קבלנות בתוך התחום הוא דווקא קבלנות בנין, אבל קבלנות שדה ליכא למיחש לרואים. וכתב שכן חילק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"ן, וכן גם דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הריטב</del>"א שקבלנות שדה מותרת לפי שתולים באריסות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה'''ר</ins>"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>הביא שיש שחילקו בין שדה ובנין, ואף שאסרו בבנין התירו בשדה, לפי שהרואים יתלו באריסות המותרת ולא בשכירות יום. וכן היא דעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רשב</ins>"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>בחידושיו (כא ב ד"ה והא), שכתב שכל מה שאסרו במועד קטן קבלנות בתוך התחום הוא דווקא קבלנות בנין, אבל קבלנות שדה ליכא למיחש לרואים. וכתב שכן חילק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב</ins>"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, וכן גם דעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ריטב</ins>"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שקבלנות שדה מותרת לפי שתולים באריסות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר</del>"ן עצמו חלק על דבריהם וכתב שלא התירו בשדה לתלות באריסות אלא כשמשכיר את השדה, לפי שבשניהם הגוי נוטל לבסוף מן הפירות, מה שאין כן בקבלנות, אי אפשר לתלות באריסות, לפי שכשיחקרו בדבר יראו שאין הגוי חולק בפירות וידעו שלא באריסות נטלה, ויחשדוהו בשכיר יום. ובאמת שגם ר"ת שהתיר קבלנות בית, משמע שבשדה אינו מתיר, לפי שיש שבח לישראל במה שעובד הגוי בשבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ר</ins>"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>עצמו חלק על דבריהם וכתב שלא התירו בשדה לתלות באריסות אלא כשמשכיר את השדה, לפי שבשניהם הגוי נוטל לבסוף מן הפירות, מה שאין כן בקבלנות, אי אפשר לתלות באריסות, לפי שכשיחקרו בדבר יראו שאין הגוי חולק בפירות וידעו שלא באריסות נטלה, ויחשדוהו בשכיר יום. ובאמת שגם ר"ת שהתיר קבלנות בית, משמע שבשדה אינו מתיר, לפי שיש שבח לישראל במה שעובד הגוי בשבת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וכן הכריעו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המגן </del>אברהם (ב) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמשנה </del>ברורה (י) כדברי הר"ן. אבל כתוב ב'''חידושי הריטב"א''' (כא ב ד"ה מעתה) שהכל לפי המקום והזמן, וכן הוא הדין לפי מה שכתבו הפוסקים לגבי שכירות מרחץ, כן הדין גם בקבלנות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וכן הכריעו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''מגן </ins>אברהם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ב) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה'''משנה </ins>ברורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(י) כדברי הר"ן. אבל כתוב ב'''חידושי הריטב"א''' (כא ב ד"ה מעתה) שהכל לפי המקום והזמן, וכן הוא הדין לפי מה שכתבו הפוסקים לגבי שכירות מרחץ, כן הדין גם בקבלנות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מלאכת תלוש לצורך מחובר===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מלאכת תלוש לצורך מחובר===</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=1513&oldid=prev
א.א: /* קבלנות */
2016-01-19T15:06:02Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">קבלנות</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:06, 19 בינואר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ברמב"ם (שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא, אבל אם היא מלאכת פרהסיא אסור, לפי שהרואה אינו יודע שקצץ עם הגוי, וחושב ששכר את הגוי לעשות לו מלאכה בשבת, ולכן אם הוא מחוץ לתחום שאין שם ישראל שרואה, מותר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ברמב"ם (שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא, אבל אם היא מלאכת פרהסיא אסור, לפי שהרואה אינו יודע שקצץ עם הגוי, וחושב ששכר את הגוי לעשות לו מלאכה בשבת, ולכן אם הוא מחוץ לתחום שאין שם ישראל שרואה, מותר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן היא דעת '''ספר התרומה''' (קמה-קמו) שכל שאין הגוי נוטל בפירות, אסור</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והר"ן הביא שיש שחילקו בין שדה ובנין, ואף שאסרו בבנין התירו בשדה, לפי שהרואים יתלו באריסות המותרת ולא בשכירות יום. אבל הר"ן עצמו חלק על דבריהם וכתב שלא התירו בשדה לתלות באריסות אלא כשמשכיר את השדה, לפי שבשניהם הגוי נוטל לבסוף מן הפירות, מה שאין כן בקבלנות, אי אפשר לתלות באריסות, לפי שכשיחקרו בדבר יראו שאין הגוי חולק בפירות וידעו שלא באריסות נטלה, ויחשדוהו בשכיר יום. ובאמת שגם ר"ת שהתיר קבלנות בית, משמע שבשדה אינו מתיר, לפי שיש שבח לישראל במה שעובד הגוי בשבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והר"ן הביא שיש שחילקו בין שדה ובנין, ואף שאסרו בבנין התירו בשדה, לפי שהרואים יתלו באריסות המותרת ולא בשכירות יום. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן היא דעת הרשב"א בחידושיו (כא ב ד"ה והא), שכתב שכל מה שאסרו במועד קטן קבלנות בתוך התחום הוא דווקא קבלנות בנין, אבל קבלנות שדה ליכא למיחש לרואים. וכתב שכן חילק הרמב"ן, וכן גם דעת הריטב"א שקבלנות שדה מותרת לפי שתולים באריסות.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וכן הכריעו המגן אברהם (ב) והמשנה ברורה (י) כדברי הר"ן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/></ins>אבל הר"ן עצמו חלק על דבריהם וכתב שלא התירו בשדה לתלות באריסות אלא כשמשכיר את השדה, לפי שבשניהם הגוי נוטל לבסוף מן הפירות, מה שאין כן בקבלנות, אי אפשר לתלות באריסות, לפי שכשיחקרו בדבר יראו שאין הגוי חולק בפירות וידעו שלא באריסות נטלה, ויחשדוהו בשכיר יום. ובאמת שגם ר"ת שהתיר קבלנות בית, משמע שבשדה אינו מתיר, לפי שיש שבח לישראל במה שעובד הגוי בשבת.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וכן הכריעו המגן אברהם (ב) והמשנה ברורה (י) כדברי הר"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אבל כתוב ב'''חידושי הריטב"א''' (כא ב ד"ה מעתה) שהכל לפי המקום והזמן, וכן הוא הדין לפי מה שכתבו הפוסקים לגבי שכירות מרחץ, כן הדין גם בקבלנות</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מלאכת תלוש לצורך מחובר===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מלאכת תלוש לצורך מחובר===</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=1512&oldid=prev
א.א: /* אריסות */
2016-01-19T14:32:14Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אריסות</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:32, 19 בינואר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אריסות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אריסות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר מתוך הגמרא בעבודה זרה שם שאריסות מותרת, כלומר שאם נותן את השדה לאריס נכרי שיקבל אחוזים ברווחי השדה, והאריס עושה מלאכתו בשבת, אין צריך למחות בידו, ואף לא לנכות מחלקו את שכר השבת. ומבואר הטעם ברמב"ן (עבודה זרה כא ב ד"ה אבל) לפי שזה דומה לקבלנות שהגוי קיבל על עצמו את כל העבודה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב הר</del>"ן (בדפי הרי"ף ו ב ד"ה ומהא, ובחידושים שבת מו ב ד"ה ומהא) שאף שיש לישראל מזה הנאה ליכא איסור, אא"כ מוטל גם על הישראל אחריות המלאכה, כגון בשותפים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מבואר מתוך הגמרא בעבודה זרה שם שאריסות מותרת, כלומר שאם נותן את השדה לאריס נכרי שיקבל אחוזים ברווחי השדה, והאריס עושה מלאכתו בשבת, אין צריך למחות בידו, ואף לא לנכות מחלקו את שכר השבת. ומבואר הטעם ברמב"ן (עבודה זרה כא ב ד"ה אבל) לפי שזה דומה לקבלנות שהגוי קיבל על עצמו את כל העבודה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתבו הרשב"א בחידושים (עבודה זרה כא ב ד"ה אבל) והר</ins>"ן (בדפי הרי"ף ו ב ד"ה ומהא, ובחידושים שבת מו ב ד"ה ומהא) שאף שיש לישראל מזה הנאה ליכא איסור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, לפי שהגוי בשלו הוא עושה</ins>, אא"כ מוטל גם על הישראל אחריות המלאכה, כגון בשותפים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרמב"ן שם שמקצת הגדולים הסתפקו לגבי פורני האם מותר לתת אותו באריסות לנכרי שעושה בה מלאכה בשבת. והכריע הוא לאסור, לפי שאין היתר אלא בדבר שדרכו בכך, כגון בשדה, מה שאין כן פורני שאין דרך לתתו באריסות ולכן אסור אף להשכירו. אבל סיים ש'''בעל מתיבות''' התיר בפורני וריחיים כדין שדה. וכתבו הראשונים שהכל כמנהג המדינה, כ"כ הרא"ש והר"ן והרמב"ם, וכ"ד בעל ה'''שלחן ערוך'''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הרמב"ן שם שמקצת הגדולים הסתפקו לגבי פורני האם מותר לתת אותו באריסות לנכרי שעושה בה מלאכה בשבת. והכריע הוא לאסור, לפי שאין היתר אלא בדבר שדרכו בכך, כגון בשדה, מה שאין כן פורני שאין דרך לתתו באריסות ולכן אסור אף להשכירו. אבל סיים ש'''בעל מתיבות''' התיר בפורני וריחיים כדין שדה. וכתבו הראשונים שהכל כמנהג המדינה, כ"כ הרא"ש והר"ן והרמב"ם, וכ"ד בעל ה'''שלחן ערוך'''.</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=1493&oldid=prev
א.א: /* קבלנות */
2016-01-18T16:00:05Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">קבלנות</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:00, 18 בינואר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קבלנות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קבלנות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא בגמרא (שבת יט א) לגבי איגרת.<BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא בגמרא (שבת יט א) לגבי איגרת.<BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב רבנו תם (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזה </del>שבח, כ"ש בקבלנות בנין. ואת הגמרא (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם בחול המועד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן כתב רבנו תם (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו שבח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במה שהגוי עושה בשבת</ins>, כ"ש בקבלנות בנין. ואת הגמרא (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם בחול המועד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ר"י (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב הרא"ש והמרדכי, ובירושלמי (שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל ר"י (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב הרא"ש והמרדכי, ובירושלמי (שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן הביא שיש שחילקו בין שדה ובנין</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף שאסרו בבנין התירו בשדה</del>, לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרואים יתלו באריסות המותרת ולא בשכירות יום. אבל הר"ן עצמו חלק על דבריהם וכתב שלא התירו לתלות באריסות אלא בשכירות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבשניהם </del>הגוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוטל לבסוף מן הפירות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה </del>שאין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן בקבלנות, אי אפשר לתלות באריסות, לפי שכשיחקרו בדבר יראו שאין הגוי חולק בפירות וידעו שלא באריסות נטלה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויחשדוהו בשכיר יום</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ברמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם (שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל אם היא מלאכת פרהסיא אסור</ins>, לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרואה אינו יודע שקצץ עם הגוי</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחושב ששכר את </ins>הגוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעשות לו מלאכה בשבת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן אם הוא מחוץ לתחום </ins>שאין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם ישראל שרואה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מותר</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ברמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם (שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא</del>, אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם היא מלאכת פרהסיא אסור</del>, לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרואה אינו יודע שקצץ עם </del>הגוי, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחושב ששכר את </del>הגוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעשות לו מלאכה בשבת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן אם הוא מחוץ לתחום שאין שם ישראל שרואה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מותר</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והר</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן הביא שיש שחילקו בין שדה ובנין, ואף שאסרו בבנין התירו בשדה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שהרואים יתלו באריסות המותרת ולא בשכירות יום. </ins>אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר"ן עצמו חלק על דבריהם וכתב שלא התירו בשדה לתלות באריסות אלא כשמשכיר את השדה</ins>, לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבשניהם </ins>הגוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוטל לבסוף מן הפירות</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שאין כן בקבלנות, אי אפשר לתלות באריסות, לפי שכשיחקרו בדבר יראו שאין </ins>הגוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חולק בפירות וידעו שלא באריסות נטלה, ויחשדוהו בשכיר יום. ובאמת שגם ר"ת שהתיר קבלנות בית</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משמע שבשדה אינו מתיר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שיש שבח לישראל במה שעובד הגוי בשבת.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>וכן הכריעו המגן אברהם (ב) והמשנה ברורה (י) כדברי הר"ן</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מלאכת תלוש לצורך מחובר===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מלאכת תלוש לצורך מחובר===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קבלנות במלאכה יומיומית===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קבלנות במלאכה יומיומית===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מחובר====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====מחובר====</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הבית יוסף ללמוד מתוך דברי הר"ן שאסר קבלנות שדה מפני שאינו נוטל פירות אלא מעות, שהוא הדין לקבלנות מרחץ וריחיים, שנותן לנכרי לעשות כל מלאכתן בדבר קצוב לשנה, שאסור, שהרי מלאכת פרהסיא היא, ואין הגוי נוטל בפירות אלא במעות בלבד, ומיחזי כשכיר יום. וראה עוד שם, שמה שכתוב בשם רב נטרונאי גאון (הלכות פסוקות קכח, אוצר הגאונים שו"ת לא) שאסר ריחיים של מים, אתיא כיש מתירים שהביא הר"ן, א"נ יש לומר שכוונתו להשכירם לגוי והיינו שהגוי יקבל כל הפירות וישלם לישראל דבר קצוב, אך לא בקבלנות, שהיא אסורה.<BR/></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הבית יוסף ללמוד מתוך דברי הר"ן שאסר קבלנות שדה מפני שאינו נוטל פירות אלא מעות, שהוא הדין לקבלנות מרחץ וריחיים, שנותן לנכרי לעשות כל מלאכתן בדבר קצוב לשנה, שאסור, שהרי מלאכת פרהסיא היא, ואין הגוי נוטל בפירות אלא במעות בלבד, ומיחזי כשכיר יום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן דעת הטורי זהב (א) להלכה שאסור מפני מראית העין</ins>. וראה עוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בב"י </ins>שם, שמה שכתוב בשם רב נטרונאי גאון (הלכות פסוקות קכח, אוצר הגאונים שו"ת לא) שאסר ריחיים של מים, אתיא כיש מתירים שהביא הר"ן, א"נ יש לומר שכוונתו להשכירם לגוי והיינו שהגוי יקבל כל הפירות וישלם לישראל דבר קצוב, אך לא בקבלנות, שהיא אסורה.<BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל במקום אחר (רמג ד"ה ומה שכתוב בספרי רבנו) כתב בדעת הטור שאם זהו דבר שדרכו להשכיר לגוי בכך וכך לשנה, מותר לתתו אף בקבלנות, לפי שאין המלאכה נקראת על שם ישראל. וכן דעת הבית חדש (רמג ג) לדינא בדעת הטור והרא"ש [וכתב שהוא דעת היש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חד </del>חולקים שבר"ן שהתיר קבלנות שדה].<BR/></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל במקום אחר (רמג ד"ה ומה שכתוב בספרי רבנו) כתב בדעת הטור שאם זהו דבר שדרכו להשכיר לגוי בכך וכך לשנה, מותר לתתו אף בקבלנות, לפי שאין המלאכה נקראת על שם ישראל. וכן דעת הבית חדש (רמג ג) לדינא בדעת הטור והרא"ש [וכתב שהוא דעת היש חולקים שבר"ן שהתיר קבלנות שדה].<BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודעת </del>מהר"י אבוהב שם שאינו אסור רק מפני מראית עין, אלא מדינא אסור, לפי שאם לא יעשה מלאכה בשבת, יפסיד ישראל רווח אותו היום, ונמצא שנהנה ישראל ממלאכת שבת ואסור. וראה בב"ח שם שדחה דבריו וכתב שכל היכא שהגוי אדעתא דנפשיה עביד, אפילו שיש הנאה לישראל בזה שרי, והראיה מריחיים שהתירו באריסות, אע"פ שאם לא יעשה הגוי מלאכה בשבת, יבוא הפסד לישראל מזה, ואף הרמב"ם אינו אוסר מדינא אלא מפני מראית עין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל דעת </ins>מהר"י אבוהב שם שאינו אסור רק מפני מראית עין, אלא מדינא אסור, לפי שאם לא יעשה מלאכה בשבת, יפסיד ישראל רווח אותו היום, ונמצא שנהנה ישראל ממלאכת שבת ואסור. וראה בב"ח שם שדחה דבריו וכתב שכל היכא שהגוי אדעתא דנפשיה עביד, אפילו שיש הנאה לישראל בזה שרי, והראיה מריחיים שהתירו באריסות, אע"פ שאם לא יעשה הגוי מלאכה בשבת, יבוא הפסד לישראל מזה, ואף הרמב"ם אינו אוסר מדינא אלא מפני מראית עין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.<BR/>אבל המגן אברהם הכריע כמהרי"א, וכן החזיק בדעתו המשנה ברורה</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תלוש====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>====תלוש====</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99&diff=1492&oldid=prev
א.א: /* השכרת נכס */
2016-01-18T15:48:47Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">השכרת נכס</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:48, 18 בינואר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם המהר"י אבוהב בהגהותיו לטור כתב בכוונת רב האי שדווקא כשהשכיר את המרחץ לכמה שנים מותר, משום דדמי למכר שקלא אית ליה וליכא למיחש לרואים, וכן פירש הבית חדש (ב) באחד הפירושים. ולפי"ז בשכירות שלא לשנים מרובות אין להתיר. אבל בראשונים (רא"ש) לא משמע שלמדו כן, וראה גם בשו"ת '''חתם סופר''' (א נט ד"ה ולכאורה) שנתקשה בדבריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם המהר"י אבוהב בהגהותיו לטור כתב בכוונת רב האי שדווקא כשהשכיר את המרחץ לכמה שנים מותר, משום דדמי למכר שקלא אית ליה וליכא למיחש לרואים, וכן פירש הבית חדש (ב) באחד הפירושים. ולפי"ז בשכירות שלא לשנים מרובות אין להתיר. אבל בראשונים (רא"ש) לא משמע שלמדו כן, וראה גם בשו"ת '''חתם סופר''' (א נט ד"ה ולכאורה) שנתקשה בדבריו.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===שכר שבת===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף שהשכרת נכס מותרת כמבואר, מכל מקום כל ההיתר הוא רק באופן שאינו נוטל שכר שבת, כלומר שלא יטול שכירות עבור כל יום בנפרד, לפי שאז נוטל שכר עבור שבת, אלא יטול שכר השבת בהבלעה אם שאר הימים, כגון שמשכיר לשבוע, לחודש או לשנה ונוטל שכר על הכל יחד. כן כתב המגן אברהם (א), והוא פשוט על פי הגמרא בבא מציעא (נח א), וכן הסכימו כל הפוסקים.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השכרה במקום שאין חשש מראית עין===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השכרה במקום שאין חשש מראית עין===</div></td></tr>
</table>
א.א